# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/195/9/

אך כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל, צריך לדבר בפה הכסופין, שעל־ידי־זה נגמר הנפש ויוצאה מכח אל הפעל, כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" (שיר השירים ה, ו). וזה שכתוב: "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם" (תהלים קמה, יט), כי על־ידי הרצון שהוא הכסופין נעשה הנפש בכח, ואז נעשה בקשתו ורצונו בכח בבחינת: "רצון יראיו יעשה", ואחר־כך: "ואת שועתם" שמדברים בפיהם ההשתוקקות וכו', על־ידי־זה: "ישמע ויושיעם". כי על־ידי הדבור נגמרת הנפש ויוצאה מכח אל הפעל, ואזי נצטירים האותיות ונעשים כלי לקבל טוב ונתמלא בקשתו בפעל (ועין בסימן ל"ד כי הדבור הוא הכלי לקבל השפע), כי כפי הנפש שעושה בכח או בפעל, כן נעשים נקדות להאותיות, וכן נצטירים, וכן הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו. ועל זה נסדר סדר התפלות שצריכין להוציא הכסופין בשפתיו, ואזי נעשה הנפש בפעל, שעקר הנפש היא מהדבור בבחינת: "ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז) ותרגומו 'לרוח ממללא':

וזהו מעלת השיחה בינו לבין קונו, שצריכין לשיח ולדבר בינו לבין קונו להוציא בפה כסופיו הטובים, שמתגעגע לצאת מהרע שלו ולזכות לטוב אמתי, ולהתפלל להשם יתברך על זה שירחם עליו למלאת רצונות שלו הטובים. ולדבר בפה מלא מזה, דהינו מכל מה שחסר לו בעבודת השם יתברך שהוא רוצה ומשתוקק שימלא לו השם יתברך, ועל־ידי־זה יזכה לפעל בקשתו כנ"ל, ויזכה לפעל מה שצריך, ומביא טוב לעולם, וממשיך טובה וברכה בכל העולמות, ומעורר לתשובה כמה נפשות. וצריך כל אחד להרגיל עצמו לעסק בזה הרבה בכל יום, לדבר בינו לבין קונו, כי ענין זה יקר מאד, ועל־ידי־זה יכולין להחזיר כל העולם למוטב! : קיצור לקוטי מוהר"ן לא. אות טו-טז.