# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/12/

עִקַּר תַּכְלִית עֲבוֹדַת הָאָדָם הוּא הָרָצוֹן לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הָרָצוֹן וְהַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבוֹדוֹת הוּא הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְשַׁבְּרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּמוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה'. אַךְ גַּם עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַפְּעֻלָּה שֶׁפּוֹעֲלִין עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעָשָׂה, הוּא מַה שֶּׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק וְחָדָשׁ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת וְלִגְמֹר גַּם עוֹד מִצְווֹת אֲחֵרוֹת. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לָרוּץ מְאֹד אַחַר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה כִּי בַּמֶּה שֶׁרָץ אַחֲרֶיהָ זֶה סִימָן עַל תֹּקֶף חֶשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְחַזֵּק בָּרָצוֹן עוֹד יוֹתֵר וְלַעֲשׂוֹת גַּם מִצְוָה אַחֶרֶת וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה וְכוּ' שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וְכוּ'. וְכֵן לְהֵפֶךְ עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַמְּנִיעוֹת וְהַהַסָּתוֹת וְהוּא לֹא זָכָה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּלְשַׁבְּרָם עַל־יְדֵי תֹּקֶף הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וְעָבַר עַל־יְדֵי זֶה מַה שֶּׁעָבַר, עַל־יְדֵי זֶה נֶחְלַשׁ רְצוֹנוֹ דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר וּמִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר עַד שֶׁבָּא חַס־וְשָׁלוֹם עוֹד לִידֵי עֲבֵרָה וְזֶה שֶׁעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעַל־כֵּן יְכוֹלִין בְּקַל לָשׁוּב מִכָּל הָעֲבֵרוֹת אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת, כִּי עִקַּר הוּא הָרָצוֹן. וְתֵכֶף כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיקִים וְלֹא יַרְפֶּה אֶת הָרָצוֹן, בְּוַדַּאי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת וְחַטְאוֹת נְעוּרִים שֶׁלּוֹ, וּבְוַדַּאי יְשַׁבֵּר כֻּלָּם וְיִזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית תָּמִיד, וּתְשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן כֹּחַ בָּאָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ עֲדַיִן לְהִתְגַּבֵּר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ (ברכת הריח ה"ה אות ד ה).