# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/12/

עקר תכלית עבודת האדם הוא הרצון לכסף ולהשתוקק אליו יתברך בתכלית הרצון וההתחלה של כל המצוות והעבודות הוא הרצון והחשק דקדשה שעל־ידי זה משברין כל המניעות שבעולם ומוציאין מכח אל הפעל מה שרוצה לעשות בעבודת ה'. אך גם עקר התכלית והפעלה שפועלין על־ידי המצוה והדבר שבקדשה שעשה, הוא מה שזוכין על־ידי זה להתגבר ברצון חזק וחדש יותר להשם יתברך, עד שעל ידי זה יזכה לעשות ולגמר גם עוד מצוות אחרות. ועל כן צריכין לרוץ מאד אחר כל מצוה ומצוה כי במה שרץ אחריה זה סימן על תקף חשקו ורצונו החזק שזה עקר שלמות המצוה ועל־ידי זה זוכה להתחזק ברצון עוד יותר ולעשות גם מצוה אחרת וזה שאמרו רבותינו ז"ל הוי רץ למצוה קלה וכו' שמצוה גוררת מצוה וכו'. וכן להפך עברה גוררת עברה כי על־ידי שהתגברו עליו המניעות וההסתות והוא לא זכה להתגבר עליהם ולשברם על־ידי תקף הרצון דקדשה ועבר על־ידי זה מה שעבר, על־ידי זה נחלש רצונו דקדשה ביותר ומתגברים עליו המניעות ביותר עד שבא חס־ושלום עוד לידי עברה וזה שעברה גוררת עברה רחמנא לצלן. ועל־כן יכולין בקל לשוב מכל העברות אם ירצה באמת, כי עקר הוא הרצון. ותכף כשיתגבר וירגיל את עצמו ברצונות חזקים דקדשה להתקרב להשם יתברך ולהצדיקים ולא ירפה את הרצון, בודאי יוכל להתגבר על כל המניעות הבאים על־ידי העברות וחטאות נעורים שלו, ובודאי ישבר כלם ויזכה לחיים נצחיים כי הבחירה חפשית תמיד, ותשובה קדמה לעולם, והשם יתברך נתן כח באדם, שאפלו אחר כל העברות והחטאים רחמנא לצלן, יש לו כח עדין להתגבר ברצונות חזקים להשם יתברך עד שיזכה לשוב ולהתקרב אליו יתברך (ברכת הריח ה"ה אות ד ה).