# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/26/

שרש הנשמה למעלה הוא ממקור הרצון מבחינת רעוא דרעוין שהוא שרש נשמות ישראל הכלולים במשה רבינו עליו השלום. ועל־כן טבע הנשמה תמיד לכסף ברצון חזק מאד להשםש יתברך. בפרט בבואה לעולם הזה השפל והגשמי הרחוק בתכלית הרחוק ממקום קדשת הנשמה אשר מחמת זה מתגבר כאן בעולם הזה רצון ותשוקת הנשמה ביותר ויותר. ומגדל הפלגת עצם הרצון החזק שיש להנשמה בעולם הזה לשוב למעלה לשרשה, לא היה אפשר להנשמה שתתקים בגוף אפלו שעה קלה. על־כן למחיה שלח אלקים כל עניני אכילה ושתיה וכיוצא אשר על ידיהם יכולה הנשמה להתקים בגוף בזה העולם. כי בכל התאוות שבזה העולם מלבש בהם רצונות עליונים, כי יש בכלם ניצוצות קדושים שהם נמשכין מרצון עליון. ומחמת שהנשמה מוצאת גם בזה העולם רצונות העליונים המלבשים בכל דבר, על כן היא מרצה קצת להתמהמה בזה העולם כדי להעלות גם אלו הרצונות הנפולין המלבשין בכל עסקי עולם הזה כדי שיתוסף עליה על־ידי זה אור הרצון העליון יותר ויותר. נמצא שבאמת כל הדברים של העולם הזה שיש להאדם רצון ותאוה אליהם הכל הוא לטובה בשביל קיום העולם כנ"ל. אך מחמת שאלו הרצונות מלבשים בדברים גשמיים יש בהם אחיזת הסטרא אחרא שמטה רצון האדם לגשמיות התאוה שבכל דבר שאלו הרצונות הם רצונות דסטרא אחרא שהם בהפך ממש מהרצון דקדשה עד שעל־ידי זה יכול חס־ושלום לשכח לגמרי בהרצון דקדשה הינו שישכח מלכסף ולהשתוקק להשם יתברך. על כן צריך האדם להתגבר מאד שלא יפל לתאוה ורצון גשמי חס ושלום אשר על־ ידי זה יהיה נפגם חס־ושלום הרצון דקדשה. רק להסתפק במעט מאד בכל עניני העולם הזה. ואפלו מעט המכרח צריכין להתגבר מאד שיהיה בקדשה ובטהרה באפן שלא יהיה נפגם על־ידי זה הרצון דקדשה. רק אדרבא על־ידי כל מה שאוכל ושותה וכיוצא יזכה לרצון דקדשה יותר ויותר וכמבאר במקום אחר, שמי שזוכה יכול לקבל בעת האכילה דיקא הארת הרצון (שם).