# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/38/

כלל עבודת ה' הוא בבחינת נעשה ונשמע. נעשה - הוא בחינת עשית המצוות ומעשים טובים. ונשמע - הוא בחינת הדעת והרצון והתשוקה לקים מצוותיו יתברך והדביקות והבטול אליו יתברך, שזה עקר שלמות קיום כל המצוות כנ"ל. וכן כל החפצים שבעולם כלולים מבחינת נעשה ונשמע, כי החפץ בעצמו הוא בחינת עשיה גשמית, בחינת נעשה, והדעת והרצון והענג שמתענג בעל החפץ ממה שהוא יודע שהחפץ הוא שלו וברצונו וברשותו, זה בחינת נשמע. ומאז שאבדו ישראל את כתר הנעשה, משם נמשכין כל האבדות שבעולם בגשמיות וברוחניות. רק אף על פי כן קדם יאוש בעלים, שאז האבדה עדין מקשרת בדעתו ורצונו שזה בחינת נשמע, אז צריכין להחזיר לו אבדתו. כי זה כל חיותנו וקיומנו עכשו, ממה שנשאר לנו על כל פנים הבחינת נשמע כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ובכח הזה אנו מקוים שיחזיר לנו השם יתברך גם כתר הנעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירם לנו. אבל אחר יאוש בעלים שכבר נפרד החפץ גם מדעתו ורצונו שזה בחינת שאבד גם הבחינת נשמע שבבחינת החפץ, על כן שוב אין צריכין להחזירו לו. וכמו כן גם ברוחניות אם רואה האדם שמעשיו אינם עולים יפה ויש לו אבדות הרבה מאד שזה בחינת שאבד כתר הנעשה, אף על פי כן אם אינו מיאש עצמו, ומתגבר ברצונות וכסופין וגעגועים חזקים להשם יתברך שזה בחינת נשמע, אז יש לו תקוה שיחזירו לו אבדותיו בשלמות על־ידי הצדיק האמתי (הלכות מתנה הלכה ה אות עד עה עו).