# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/4/

שרש הנשמה הוא בחינת רצון ועל כן נקראת נפש מלשון רצון ותקף הרצון הוא כמו נר דולק כי האהבה והרצון בוער להשם יתברך ברשפי שלהבת י"ק שממנו מדליקין כל הנרות הקדושים בחינת לאנהרא בוצינין ולאדלקא שרגין שזה בחינת אור הנשמה שנקראת נר ואור הנר הזה הוא יכול להאיר בכל מיני חשך וצלמות בתוך עצם גשמיות הגוף והעולם הזה הנקרא חשך. כי איך שהוא אף על פי כן לבו בוער עדין ברשפי אש וכו' להשם יתברך אשר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכו'. והנה יש שבע מדות דקדשה וכן להפך, והאדם בא לזה העולם להתנסות בזה שיעבר עליו כמה מיני חשך הכלולים בשבעה, שזה בחינת שבעה מדורי גיהנם שהאדם נענש בהם חס ושלום, כשלא עמד בנסיון ונכשל בהם בחינת ושבעה עדנין יחלפון עלוהי. ובפרט מי שרוצה להתחיל לכנס בעבודת ה' שאזי מתגבר עליו הבעל דבר יותר ויותר ובהכרח שיעבר עליו כמה וכמה מיני חשך כמעט בלי שעור והכל כלול בבחינת שבעה נפילות בחינת שבע יפל צדיק וכו' וכל קיומו בכל מיני נפילות הוא על־ידי הרצון דקדשה הינו להתחזק בכל מה שעובר עליו לבלי להניח את הרצון דקדשה ולהתחיל בכל יום מחדש ברצונות חזקים להשם יתברך. ואזי הרצון דקדשה מאיר לו כמו נר ממש שמאיר בכל מיני חשך שבעולם. וזה בחינת שבעת הנרות של המנורה להאיר בכל מיני נפילות שהם בחינת שבעה כנ"ל ולזכות לתורה ותפלה שהם גם כן בחינת שבעה כמבאר בפנים. אבל אי אפשר לזכות לזה כי אם על־ידי שמקשרין את עצמו לצדיקי אמת שהם בחינת משה שנסתלק ברעוא דרעוין ברצון שברצונות והוא מכניס תקף הרצון דקדשה בכל אחד ואחד אפלו אם נפל למקום שנפל חס ושלום הוא מכניס בו גם כן שיתגבר בתקף הרצון הטוב ועל־ידי זה הוא מעלהו משמד לרצון (שם מד).