# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/koach-haratzon/512/40/

עקר זכות עקדת יצחק הוא בחינת רצון וכסופין דקדשה, שזה היה עקר מעלת הנסיון של אברהם ויצחק מה שנתרצו לישחט ולמות על קדוש השם. ועל־ידי שנתרצו לזה ברצון שלם באמת נחשב כאלו נשחט ונקרב על גבי המזבח, אף על פי שבאמת לא שלח ידו אליו ולא עשה לו מאומה. נמצא שעקר זכות העקדה הוא רק רצון וכסופין דקדשה. ומחמת שיצחק זכה אז לכסופין קדושים כאלה באמת במסירת נפש כזה, משם נמשך קדשת נפשות ישראל שיצאו ממנו, שיש בכל אחד ואחד מישראל נפש קדושה שמרצה למסר נפשו על קדוש השם תמיד. נמצא שכל אחד מישראל נפשו ורצונו חזק תמיד להשם יתברך, כי כל אחד מישראל מוכן תמיד ברצון שלם למות על קדוש השם. כי בפנימיות נפשו רצונו חזק מאד מאד להשם יתברך. וזה מחמת שכלנו בני יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח ברצון שלם בשביל לעשות רצונו יתברך (הלכות אומנין ה"ד אות י).