# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1015/1828/4/

תפלה ד:

רבונו של עולם אבי שבשמים חמדת לבבי חיותי ותענוגי הנצחי, לפניך נגלה את כל התלאה אשר מצאתנו, ואת כל השטף מים רבים העובר עלי בכל עת ועת, עד שכמה וכמה פעמים קשה וכבד עלי מאד אפלו לבקש על שמחה, כי כמה וכמה פעמים מר ומרור לי במרירות דמרירות כזה, עד שבאמת גם בשם מרירות אי אפשר לכנות זאת, רק בשם המשאל. כי אין מכה למכותי לדמות, אין מכאוב למכאובי להשוות, ומחלותי ומצוקותי כבדו ורבו אלפים פעמים מקינותי וזעקותי, אבל עם כל זאת, עם כל זאת גדלו ועצמו ושגבו רוממותיך על כל ברכה ותהלה. כי הן כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה, ובידך וכחך עתה גם עתה לחכמנו ולהביננו ולהודיענו עצות אמתיות, עצות עמקות מתוך עמק עמק החשך שנלכדתי בו, באפן שיהיה ביכלתי גם עתה להפך כל היגונות ואנחות שהמשכתי עלי ועל אחרים, את כלם אהפך בכח מקור ההתקשרות בך לששון ולשמחה, לגילה רנה דיצה וחדוה. כי באמת כל אשר גדלו ורבו ביותר ויותר מכותי ומכאובי, כן כן יגדילו ויאדירו ביותר ויותר בכפלי כפלים ההתדבקות וההתקשרות בך לעד ולנצח, עד שכל מיני צער ומכה ומכאוב כאין יחשבו נגד הששון והשמחה שיהיה מכל אלה לנו בשמך –ולשמך בנו– ולעולמי עד ולנצח נצחים נודה ונאמר כל אחד, "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנ'ח'מ'י'נ'י":