# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1015/1828/6/

תפלה ו':

רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך כי כלתה נפשי להיות כרצונך ואף על פי כן איני יודע שום אפן, שום אפן איך לזכות לתשובה שלמה ואמתיית באפן שיתהפך לזכות ולתקונים כל מה שעברתי וקלקלתי בגלגול זה או בגלגולים אחרים. אהה! אהה! אהה! רבון כל עולמים בורא כל הנשמות והרוחות והנפשות והגופות, המהוה והממציא בי ובכל הנפשות שהיו ושיהיו כל תנועתנו והויתנו, כאשר הודעתנו על ידי צדיקיך האמתיים מהעדר תכלית תעלומות הנהגותיך בכל נפש ונפש, בפעלות והמצאות נעלמות ומכסות, הנראות לדעתנו האנושה כשני הפכיים בנושא אחד. כי באמת אף על פי שמסרת הבחירה בידינו ובכחנו ויכלתנו לסור מרע ולהיות כרצונך בכל מחשבה דבור ומעשה, אף על פי כן גם זה בידך כי אין עוד מבלעדיך. ובלתי כחך המהוה והמפעיל את כל בשמים ובארץ, את מציאותיהם וקיומיהם והנהגותיהם, לא יזיז בתוכנו לא רעיון ולא מחשבה לא כסל ולא כליה. ומי יבין דרכי פלאותיך, ומי יעצר כח לדעת ולהשיג בלתי נודע ומשג כזה הנמשך מהחלל הפנוי, אשר פנית והעברת משם כביכול גם מדת חכמת אלקותך הנמשכת בתוך כל העולמות שנבראו בו. (עין היטב בלקוטי א' סימן ס"ד) אבל אין לנו רק דברי הצדיקים האמתיים אשר הודיעוני מכל זה, ומתעלומות רצונך לבקש ולהתחנן ממך על כל תנועה ותנועה. על כן הרימותי קולי ואקרא בקול מר ונמהר, אהה! אהה! אהה!, לבי נמס בקרבי, כל איברי ועצמותי רועשים ומרעישים בקרבי, גיוואלד, גיוואלד, אהובי אבי שבשמים חמדת לבבי אשר אין סוף ליכלתך ולרחמיך ולאהבתך לכל נפש ונפש מישראל הנקראים אצלך בנים, כביכול, איככה תתאפק לראות ולהביט בצערם ומרירותם, אפלו בצערם ומרירותם שבגוף, וכל שכן וקל וחמר בצערם ומרירותם שבנפש. הלא אפלו במדת הרחמים שנטעת בתוכנו גם כן אי אפשר להביט ולראות בהמרירות של כמה וכמה עונשים, וכל העומד עליהם מכרח לאמץ ולהקשות את לבבו בכל מיני קשי ורצח כי גם הוא היה נחלש ונגוע מההבטה לבד שהוא מביט ורואה בהם. ועתה אהה אבי שבשמים, היש סוף ליכלתך להחזיר גם אותי בתשובה שלמה כזאת, באפן שלא יהיה עלי שום דין ומשפט לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. היש סוף ליכלתך להביא גם בלבבי חכמה ותבונה ודעת אמתי, התעוררות אליך כרצונך הטוב, זריזות וששון ושמחה כרצונך הטוב, אמונה ובטחון וענוה ותמימות ופשיטות וישרות לב ורחמים על הבריות ועצות אמתיות בכל תנועה, והסכמות מחלטת בלבבי עליהם, והתחזקות והתאמצות לבלי לסור מהם, ושאר כל מיני ישועות בגוף ונפש המכרחים לתכלית שלמות תשובתי: היש סוף לטענותיך עבור כל ישועותי האלה, כי הלא הודעתני על ידי צדיקיך האמתיים ממשפטיך הנעלם ובלתי נגלה רק לך ולא לזולתך[119]. היש ישועה בעולם בגוף ונפש שלא יספיק עליה זכות צדיקיך האמתיים. עזרני להתעורר ולתן אתערותא דלתתא בתכלית השלמות לזכותם הקדושה, באפן שאושע מעתה בכל אשר אני צריך להושע: רבונו של עולם לפניך נגלה גדל ועצם הקלפה החזקה הקשה והמרה המשרשת בקרבי, את זדון לבי ועזות גופי בתאותיו ומדותיו הרעות, במדת הכעס, במדת העקשות, במדת העצבות, במדת העצלות, במדת הנפילה וחלישת הדעת מכל זה, וכן בשאר תאות ומדות רעות אין מספר, ועתה ה' עד מתי, עד אנה תסתיר את פניך ממני, מתי תתעורר לעורר גם ישן כמוני, להקיץ גם נרדף ונתעלף כמוני, להסיר גם מאתי קשיות ערפי, לטהר גם אותי מקלפתי וזהמתי, לנקות ולזכך גם את לבבי מכל מיני רע וזדון, מכל מיני עזות ועקשנות, מכל מיני כעס וחמה, מכל מיני שכחה ועצלות, מכל מיני נפילות וחלישות הדעת, מכל מיני זקנה דסטרא אחרא וכסילות, מכל מיני יראות חיצוניות וחסרון בטחון, מכל מיני תאות ממון ומשגל, מכל מיני רבוי אור וקלקול הצמצום דקדשה, מכל מיני גאוה, ומכל מיני עצות רעות אשר כלם יתקבצו ויתאספו עלי יחד להדיחני ולהטות את אשורי ממעגלי השמחה והחדוה בכל עת, מנתיבות הגילה והששון כרצונך הטוב. מתי תקום ותרחם עלי לשמע אנקת וזעקת פנימיות לבבנו על כל מדותי הרעות, מתי תביט ותשגיח עלי ברב רחמיך ויכלתך המספיקים גם עלי, להדריך גם אותי בכל רגע ורגע במסלה הישרה והנכונה, בלי שום פחד ואימה מהרודפים הנמצאים בהגן הקדוש אשר דיקא מסבת הפחד נופלים ונשברים במכות ותחלואים. מתי תלמדנו ותהיה בעזרנו להתקשר ולהתדבק בהאדם הקדוש העומד אצל הגן, באפן שננצל מעתה מכל מיני הרפתקאות בגוף ונפש באפן שלא אתגרש מעתה מהגן הקדוש, באפן שלא אתרחק מעתה מעבודתך האמתיות כאשר הודעתנו על ידי צדיקיך האמתיים. רבונו של עולם! לפניך נגלה כבישת נשמתי תחת ידי הרוצח בכל מיני מימות הזידונים שמעביר אותי בהם, ומפחידנו ומעכבנו אפלו מלצעק אליך כרצוני באמת. למדני והורני בעת צרה ומצוקה כזאת איך לרמז ולשא אליך גם עתה את עיני ונפשי, באפן שתאמר די למרירותי ממות כזאת, באפן שתמלט נפשי מעתה מענשיך בעולם הזה ובעולם הבא. אהה אהה, אבי אבי אבי, אל תאטם אזניך מזעקת עולליך, אל תאמץ את לבבך מעמק דעמק צעקתנו, מרתיחת דרתיחת דמעתנו וצערנו. ואני מוסר עצמי אליך עם כל איברי וגידי בנפשי ורוחי ונשמתי וחיתי ויחידתי, בכל מחשבותי ורעיוני, בכל קרבי וכסלי וכליותי, בכל תעלומות לבבי וכל מורשי מזמותיה, בכל חושי וכחותי החיצונים והפנימיים, בכל כחות הרצון והמאון אשר בקרבי שתעשה ותנהיג עמהם כאמתיות רצונך, בכל תנועה ותנועה באפן שאמאן ברע בתכלית המאון, באפן שאמאן בזהמת תאות גופי ומדותי הרעות בכל מיני מאון, באפן שאבחר בטוב ברצון והשתוקקות וכסופין כרצונך הטוב בתכלית השלמות, באפן שלא יהיה עלי מעתה שום חטא ועון ופשע חס ושלום, באפן שיתהפך מעתה לזכיות ותקונים כל מה שחטאתי וקלקלתי במעשה ודבור ובמחשבה ובהעדרם והתרשלותם הן בגלגול זה והן בגלגולים אחרים, באפן שלא יהיה עלי מעתה שום דין ומשפט חס ושלום לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, באפן שיזדכך דעתי ולבבי להרגשת השמחה בך ובצדיקיך האמתיים בהרגשה עצומה ונשגבה ותמידיות, באפן שגם בחיים חיותי אזכה להיות נכלל בך ברצוא ושוב כרצונך הטוב מעתה ועד עולם:

[119] עין בלקוטי הלכות מתנה הלכה ה'.