# פתיחה

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1015/503/

פתיחה לחלק ד' הנקרא בשם ששון ושמחה

רבנו הנורא ותלמידו הקדוש מוהרנ"ת ז"ל בדרכיהם הנעלמים אשר צדיקים מתדמים ליוצרם, הניחו לנו מקום להתגדר בו שנהיה צריכים בקשה וחפוש אחר רוח קדשם (עין לקוטי הלכות הלכות שלוחין הלכה ה' באות י"ב וגם בשאר מקומות) הנמצא בספריהם הקדושים. ולכן גם אני העני בדעת, והגרוע מכל הכנויים לגנאי, יגעתי ובקשתי את שאהבה נפשי בספריהם הקדושים ובדבריהם הנוראים ששמעתי בעל פה. ובאת כל אשר חנני ה' להעמיק מחשבותי בעמק ובאור דבריהם מזה על זה, עד שגם אנכי בקטנות ודכאות ערכי ומצבי הדלה והשפלה, מצאתי והוצאתי מהם את כל דברי האלה שכתבתי בחלק הזה פה בלשון תפלה (וגם למטה במהדורא) על אודות השמחה בה' וצדיקיו האמתיים. כי מעצם רוממות ונוראות המצוה הזאת אשר זה עקר רפואות הנפשות מכל מיני חצים וסמים שבעולם, (עין בלקוטי הלכות הלכות פריה ורביה הלכה ג') והיא ההצלה מראשי התאות ממון ונאוף (אשר ממילא קל יותר אחר כך לשבר גם שאר התאות ומדות הרעות כמובן בדבריהם בכמה מקומות ועין בהתורה צוית צדק בסמן כ"ג ובהתורה "והיה עקב תשמעון" בסימן קס"ט ששמחה הוא ההפך מתאות ממון וגם עין בהתפלה שמרבה לבקש על שמחה כי בה תלוי שמירת הברית שעל ידי זה ממילא אין נופלים לתאות ממון עין שם), והיא ש'מ'ח'ה תמחה את עמלק מקור כל הטמאות שבעולם (עין בלקוטי הלכות הלכות נפילת אפים הלכה ב') והיא אשר על ידה יגאלנו הגואל צדק גם מהגלות הגשמי, ומכל מיני צרות ומצוקות גם בגשמיות. (עין בהתורה 'אמצעיתא דעלמא' בסימן כ"ד, ובהתורה 'אנכי אשמח בה'' בסימן צ"ו, ועין בלקוטי הלכות מה שכתוב שם בשם האר"י ז"ל, שכל הקללות והתוכחות הוא "תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה" (ואף על פי שכפי פשוטו יסובבו הדברים על שמסים שם "מרב כל", אבל דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע) והיא אשר בכחה להכניע ולשבר כל מיני קלפות המתגברים מחדש בכל מדרגה (ועין בהתורה 'אחוי לן מנא' סימן כ"ה) ומדרגה, והיא הנחשק הקמיץ והסתום שיש להבין עצם גבהו ותפארתו על ידי עצם המניעות שיש על זה. כי השני מיני מניעות המובאים בחיי מוהר"ן בהשיחות הנקראים בשם עבודת ה' בסימן נ"ה תרויהו איתנהו בו בהתגברות עצום מאד, כי זולת אשר תתגבר על האדם כבדות הדבר הזה מעצם ההרפתקאות העוברים על כל אחד בגוף ונפש, וההתגברות גדול ועצום כל כך עד שצריכים להשתדל בזה במסירת נפש ממש, אף גם זאת אשר תתגבר מאד מאד על האדם הקלות, שנקל וקטן בעיניו מאד הדבר הזה, עד שאינו נחשב בעיניו למצוה כלל. ומכל הדברים האלה נתעוררתי עד מאד להעמיק בענין זה כי אין לנו אלא דברי בן שמחה הנכלל במקור השמחה העוסק לקשרנו על ידי השמחה בה' ובצדיקיו האמתיים. ובפרט בראש כל צדיקיו הוא הוא בעצמו זצוק"ל: והנה כאשר נודע בספרי רבנו ז"ל שהעצה של תפלה עולה על כל העצות (כמובא בלקוטי תנינא סימן כ"ה), ועל ידה יכולים ביותר לזכות להשמחה בה', (שזה התכלית מכל התכליתים לשמח בה' ולדבקה בו, שעל ידי זה נכללים בו לדעת ולהשיג אותו שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים וחסידים וכמובא לקמן במהדורא באות ג') על כן חברתי על זה את כל דברי (מלבד המהדורא וההגהות) בלשון תפלה, (וגם קצת כתבתי בלשון המרגל במדינתנו מחמת שהלב נמשך אחר זה ביותר כמובא בדבריו ז"ל) כי בהתבות האלה לבד נתצמצמו (למי שזוכה) השכל העליון של השמחה, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב.