# נג

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1136/243/53/

ומר' נתן בן ר' לייבלי ראובן ז"ל שמעתי שראה אותו פעם אחת בבית המדרש בעת לבישת הטלית שהיה שמח מאד, וספר לו שביום התועדותו עם ר' יצחק (כנ"ל) מכון ממש טרם שנתועד אתו נכנס בלבבו (כפי עצם מבוכותיו כנ"ל) שיפסק לגמרי מללבש טלית ותפלין. אבל מיד בשמעו שבחי מוהרנ"ת ז"ל מפי ר' יצחק הנ"ל, חשב בדעתו להמתין על כל פנים עד שידבר תחלה עם מוהרנ"ת. וכן היה שזכה מוהרנ"ת בעזרת השם יתברך להוציא מלבבו כל מבוכותיו עד שנהפך לאיש כשר ומאמין כנ"ל. והיה שמח ושש על זה בכל ימי חייו כמוצא שלל רב.

ור' מענדיל הנ"ל, ור' חיים נחום מזווינוראדקא אשר למדו את עצמם קצת מלאכת סדור אותיות, כדי לזכות את הרבים בהדפסת הספרים לקוטי מוהר"ן ולקוטי תפלות בבית מוהרנ"ת ז"ל, ובלי שום קבלת פרס ממוהרנ"ת ז"ל, רק אנשי שלומנו נתעוררו מעצמם לנדב קצת על פרנסתם בתורת נדבה. והיו מפלגים במעלה מאד.

גם ר' אייזיק ועוד איזה אנשים מלאדיזין שנתקרבו אל מוהרנ"ת ז"ל כלם היו עובדי ה' בתורה ותפלה, ומפלגים במעלה כנ"ל:

ר' אברהם צבי מברסלב הרבה לקים קביעת עתים לתורה ולתפלה. [ואבי ז"ל היה רגיל לדבר ממנו כמה פעמים בפרטיות]. והיה רגיל לקים כפקודת רבנו ז"ל בלקוטי א' סימן נ"ב על המשנה: הנעור בלילה וכו'. ומוהרנ"ת ז"ל אמר עליו, שבקיום זאת הפקדה – הוא חדוש נפלא בין כל אנשיו ומקרביו.