# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1136/246/5/

ספור השני, שלנו פעם אחת בבית המלון שנמצא שם הרבה אורחים מהעירות הסמוכות אשר הכירו זה את זה. וכל נסיעתם היתה במדינת פאליסע אשר עקר המסחרים הוא בכל היוצא מהיערות והחרשים הגדולים הנמצאים שם עצים, קרשים, גלגלים, זפת וכדומה. ובזמן החרף הנ"ל שהלילות ארכות ישבו סוחרים רבים סביב השלחן הגדול שעמד שם באמצע הבית, ודברו זה עם זה במסחריהם כדרך הסוחרים. ורבנו ז"ל ישב ביניהם והרכיב את דבריו גם כן באמצעות דבריהם ובפרטי מספרי הסכומים שבקניניהם, ושמות האדונים שסחרו עמהם כמי שכבר נמצא ביניהם מזמן רב. ור' שמואל הנ"ל עמד מאחריו ומשתומם ונתפלא מאד בשמעו ובהביטו על כל זה. וגם הרבה להתפלא על אשר לא שאלו ודרשו מאתו הסוחרים מי הוא ומאיזה מקום הוא, הבקי כל כך בפרטי מסחריהם כנ"ל. ואחר כך בערך שעה או שתים, נתפרדו הסוחרים כל אחד למקומו שרצה לישן שם. ולא נשאר אצל השלחן רק רבנו ז"ל ועוד איש אחד מהסוחרים שעדין נתעכב בישיבתו אצל השלחן. וזה הסוחר התחיל להביט בפני רבנו ז"ל ואמר לרבנו ז"ל אתם נודעים לי מאד איר זענט מיר זייער קענטליך. והשיב לו רבנו ז"ל אתם סוברים שאני פלוני זה והזכיר לו שם הפלוני, וכון לדעת הסוחר שבאמת היתה עליו כונתו. וכאשר ראה הסוחר שעדין לא נודע לו, ענה ואמר שנית לרבנו ז"ל, אני יודע איך ווייס שוין. והשיב לו רבנו ז"ל עוד הפעם אתם סוברים שאני פלוני והזכיר אותו עוד הפעם בשמו. וכון גם כן עוד הפעם לשם זה האיש אשר עליו נדמה להסוחר על רבנו ז"ל שזה הוא, ובתוך כך פנה זה הסוחר גם כן למקומו. והשגחה נפלאה, לא עלה כלל על דעתו של הסוחר לתמה ולהתפלא עד שיעמד על זה, וירצה דוקא לחקר ולידע מי הוא זה האיש המכון כל כך לדעתו, הבקי כל כך במסחרי שאר הסוחרים כנ"ל. וקדם אור היום השכים רבנו ז"ל ונסע לדרכו כנ"ל: