# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/1364/9/

שָׁמַעְתִּי מֵר' יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִמָּהֶם מֵעִנְיַן עוֹלָם הַתֹּהוּ, וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ זַ"ל, הַיְנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבָּת חֲנֻכָּה [כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל, וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל כָּךְ, וְהָרְחוֹקִים הָיוּ לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ שַׁבָּת שִׁירָה וְשַׁבָּת נַחֲמוּ, כִּי אָז הָיָה זַ"ל נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם]. וְגַם לִשָּׁבַע שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת הוּא מֻכְרָח לָבֹא אֵלָיו זַ"ל, וְאָז יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן:

וְסִפֵּר לְעִנְיָן זֶה מַעֲשֶׂה (כִּמְדֻמֶּה שֶׁאָמַר שֶׁכָּתוּב בְּאֵיזֶה פִּנְקָס), שֶׁבְּעִיר אַחַת הָיָה שָׁם אֵיזֶה רַב שֶׁהָיָה לוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה עִם בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵהָעִיר, פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ בִּתְקִיעַת כַּף, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּסְתַּלֵּק קֹדֶם יָבֹא וִיסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ מַה נַּעֲשָׂה עִמּוֹ, וְנִסְתַּלֵּק הָרַב קֹדֶם, וְנִשְׁתַּהָה הַדָּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהִגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל הַבַּיִת הַנַּ"ל, וְסִפֵּר אֶת הַדָּבָר לִבְנוֹ וּמָסַר לוֹ כֹּחַ הַתְּקִיעַת כַּף, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד עֲשָׂרָה שָׁנִים, וְנִסְתַּלֵּק גַּם הַבֵּן וּמָסַר הַתְּקִיעַת כַּף לִבְנוֹ, וְנִשְׁתַּהָה עוֹד שְׁמוֹנָה שָׁנִים, וּבָא הָרַב הַנַּ"ל בַּחֲלוֹם לְבֶן בְּנוֹ הַנַּ"ל, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. בְּעֵת שֶׁהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בַּקֶּבֶר, נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא חָזָק וּבָרִיא עַל כָּל אֵבָרָיו, וּמַה זֹּאת שֶׁיַּעֲשׂוּ עָוֶל כָּזֶה לִקַּח אָדָם חַי וּבָרִיא וּלְקָבְרוֹ בְּחַיָּיו, רַק מַה לַּעֲשׂוֹת, אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ לְנַסּוֹת אֶת עַצְמוֹ אוּלַי יוּכַל לַעֲלוֹת מִקִּבְרוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵרִים אֶת הַגּוֹלָל עִם עֲפַר הַקֶּבֶר, וְיָצָא מִקִּבְרוֹ. רַק אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכָּנֵס לָעִיר הֲלֹא הוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים שֶׁל מֵתִים, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַמְתִּין עַד חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאָז יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וּמֵרָחוֹק הִסְתַּכֵּל עַל הָעִיר וְהִכִּיר אֶת הַבָּתִּים, גַּם אֶת בֵּיתוֹ הִכִּיר. אַחַר כָּךְ בָּא עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִכָּנֵס כָּךְ אַף לְבֵיתוֹ כִּי יְפַחֲדוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ. בְּתוֹךְ כָּךְ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ סַרְסוּר [טֶענְדְלֶער] וְנוֹשֵׂא מַלְבּוּשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ גַּם מַלְבּוּשִׁים שֶׁשַּׁיָּכִים לוֹ כְּמַלְבּוּשֵׁי הָרַבָּנִים, וְדִבֵּר עִמּוֹ אוּלַי יַעֲשֶׂה עִמּוֹ חִלּוּף עַל הַתַּכְרִיכִים, כִּי הֵם טוֹבִים וַחֲדָשִׁים עֲדַיִן וְזֶה יוֹם אֶחָד שֶׁלְּבָשָׁם, וְנִסְכַּם הַסַּרְסוּר וְנָתַן לוֹ מַלְבּוּשִׁים. וְנִכְנַס לָעִיר, כְּשֶׁנִּכְנַס רָאָה שֶׁאֵין זֶה הָעִיר שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ שָׁם בָּתִּים אֲחֵרִים, וְסָבַר בְּדַעְתּוֹ אוּלַי טָעָה וְנִתְעָה לְאֵיזֶה עִיר אַחֶרֶת קְרוֹבָה, בְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּהָה קְצָת לְתוֹךְ הַלַּיְלָה, וּבְכָל בָּתֵּי הָעִיר כִּבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת כַּנָּהוּג רַק בְּבַיִת אֶחָד הֵאִיר עֲדַיִן, וְנִכְנַס לְבַיִת זֶה וְהוּא רָעֵב מְאֹד, כְּשֶׁנִּכְנַס, רָאָה שֶׁשָּׁם הוּא [גָּארְקֶעךְ] בֵּית הַתַּבְשִׁיל, וְשָׁאַל: יֵשׁ כָּאן מַה לֶּאֱכוֹל? וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ לְךָ מָעוֹת? הֵשִׁיב: אֵין לִי, אָמְרוּ לוֹ: בְּכָאן אֵין אֹכֶל בְּלִי מָעוֹת כִּי הוּא גָּארְקֶעךְ, וַיֵּצֵא בְּפַחֵי נֶפֶשׁ:

בְּתוֹךְ כָּךְ הֵאִיר הַיּוֹם כִּי אָז הָיָה לֵילוֹת הַקַּיִץ, וְרָאָה מֵרָחוֹק שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה דִּין וּדְבָרִים בֵּינֵיהֶם, וְנִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּפָסַק לָהֶם דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי [כָּךְ סִפֵּר זַ"ל], וְנָתַן לוֹ אֶחָד שְׁנֵי זָהָב, וְנִכְנַס לַגָּארְקֶעךְ וְצִוָּה לָתֶת לוֹ אֹכֶל, וּמָזְגוּ לוֹ קְצָת יַיִן שָׂרָף וְרָצָה לִשְׁתּוֹת:

בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים, וְאָמְרוּ: הַבֵּית דִּין שָׁלַח אַחֲרֶיךָ לֵילֵךְ תֵּכֶף וּמֻכְרָח לֵילֵךְ עִמָּהֶם, כְּשֶׁבָּא אֶל הַבֵּית דִּין, נִתְרַגְזוּ עָלָיו הַבֵּית דִּין מְאֹד, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: מַדּוּעַ בָּאתָ לְכָאן אִישׁ זָר לִפְסֹק בְּכָאן דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, כַּמָּה זְמַן מַמְתִּינִים אֲנַחְנוּ לָזֶה שֶׁיָּבֹא לְפָנֵינוּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי, וְעַכְשָׁו בָּאתָ לְכָאן וּפָסַקְתָּ דִּין תּוֹרָה אֲמִתִּי? וְצִוּוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ אוּלַי לָקַח שֹׁחַד, וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ שְׁנֵי זָהָב הַנַּ"ל, וּפָסְקוּ הַבֵּית דִּין עָלָיו לְהַעֲבִיר וּלְהַפְשִׁיט מֵעָלָיו כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים וְלִדְחֹף אוֹתוֹ לַחוּץ עָרוּם, וְעָשׂוּ כָּךְ. וְהָיָה לוֹ לְהָרַב הַנַּ"ל צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר אֶל קִבְרוֹ, כִּי מֵחַיִּים כָּאֵלּוּ טוֹב מֵהֶם הַמָּוֶת, אֲבָל אֵיךְ חוֹזְרִים אֶל הַקֶּבֶר הֲלֹא אֵין לוֹ תַּכְרִיכִים:

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל אֶחָד לִטְעֹן בִּשְׁבִילוֹ, עַד מָתַי יְצַעֲרוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ, יִקְחוּ אוֹתוֹ אֶל הַמִּשְׁפָּט וִיקַבֵּל אֶת דִּינוֹ וְיִפָּטֵר [וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, מִסְּתָמָא הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ טָעֲנוּ כָּךְ בִּשְׁבִילוֹ]. וְהֵשִׁיבוּ: כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אוֹתוֹ עֲדַיִן לַמִּשְׁפָּט מֵחֲמַת הַתְּקִיעַת כַּף שֶׁנָּתַן בָּזֶה הָעוֹלָם, וּמֻכְרָח מִקֹּדֶם לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ וְלִפָּטֵר מֵהַתְּקִיעַת כַּף, וְאָז הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לְבֶן בְּנוֹ אַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנִים כַּנַּ"ל:

(אָמַר הַמּוֹצִיא לָאוֹר: שָׁמַעְתִּי בְּאוּמֶין מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִיֵּם כָּךְ, אֲבָל מִי שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶצְלִי הַשְּׁלֹשָׁה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, הַיְנוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁבוּעוֹת שַׁבַּת חֲנֻכָּה יִנָּצֵל מֵעוֹלַם הַתֹּהוּ. ה' יַצִּילֵנוּ אָמֵן):