# הקדמה

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/146/154/

הַקְדָּמָה לְחֵלֶק ג' הַנִּקְרָא בְּשֵׁם חָכְמָה וּבִינָה

מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אָמְנָם לֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה (דְּבָרִים ל"ד), אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ עוֹד יָקוּם לְגָאֳלֵנוּ גַּם מֵהַגָּלוּת הַזֶּה. כִּי מָשִׁיחַ דָּא מֹשֶׁה[46]. וּמַה שֶּׁהָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, כִּי בֹּא יָבֹא בְרִנָּה גַּם בְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְיַשִּׂיג אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת עָצוּם וְנִשְׂגָּב עַד שֶׁלֹּא יֵרֵד עוֹד מֵאִתּוֹ[47] כִּי לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים יַעֲלֶה וְיִתְעַנַּג בּוֹ בְּמַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה עַד אֵין חֵקֶר.

וְעַתָּה כְּפִי אֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּעֵת אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת הַמַּאֲמָר הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא סִימָן כ"ח, דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ', וּמוֹרֵנוּ רַבִּי נָתָן זַצַ"ל מֵעֹצֶם הֶרְגֵּשׁוֹ בְּזַכּוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרְאוֹת דְּבָרָיו עַד כִּי בָּעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ כְּלַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, וְנָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, אוּלַי כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְּרִין צז.) 'אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֶסַּח הַדַּעַת', הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם וְלֹא יֵדְעוּ כִּי כְּבָר הוּא וְכוּ' וְרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה אֶת עֵינָיו וְהֶרְאָה לוֹ 'רַב נַחְמָן אָמַר כֵּן אִי מִן חַיֵּי – אֲנָא'[48].

וְעַתָּה מֵאֵלֵינוּ נֵדַע וְנָבִין פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם בַּמֶּה שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה[49], שֶׁזֶּה הוּא הַשֵּׁם שֶׁל מִדַּת הַבִּינָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן. כִּי אִם "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵאִתָּהּ וּמִמִּדַּת הַחָכְמָה וְכוּ', אֲבָל לְהִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל בָּהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, לֹא יָקוּם עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל זוּלַת "הֶעָלִית עַל כֻּלָּנָה", כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן כָּל זֶה בְּסִפְרֵי אֱמֶת.

וְאָנֹכִי הֶעָנִי בְּדַעַת בְּשָׁמְעִי וּבַהֲבִינוֹתִי בְּכָל זֶה, תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּפְקֻדַּת רַבֵּנוּ זַ"ל אֲשֶׁר פָּקַד וְצִוָּה עַל כָּל אֶחָד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִׂכְלוֹ מַגַּעַת, וְסַבּוֹתִי אֶת לִבִּי לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ בְּכָל הַדְּבָרִים הָרוֹמְזִים עַל בִּינָה עִלָּאָה, וְנָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וָאֶרְאֶה כִּי בְּרֻבָּם כְּכֻלָּם מְרֻמָּז וְנִסְתָּר כְּבוֹד שְׁמוֹ (שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל) הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא[50] בְּדֶרֶךְ מִסְפָּר וּמִנְיָן, כַּאֲשֶׁר הִצַּבְתִּי אוֹתָם לְעֵינֶיךָ זֶה אַחַר זֶה.

[46] עַל אוֹדוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינִי גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד, – הַבֵּט נָא וּרְאֵה מַה שֶּׁמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן בְּסִימָן נ"ד מֵעִנְיַן גִּלְגּוּלִים, וּמוּבָא גַּם בִּשְׁאָר סִפְרֵי אֱמֶת שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה מִתְגַּלְגֶּלֶת פַּעַם שְׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה רַק זֹאת הַנֶּפֶשׁ עִם זֶה הָרוּחַ וְכוּ', כִּי בָּזֶה תָּבִין כִּי לֹא יִסְתְּרוּ זֶה אֶת זֶה מַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל הָאֵלֶּה. וְגַם הַמִּקְרָאוֹת שֶׁבְּפָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים נָבִיא בְּקִרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ "כָּמוֹנִי" יָקִים לְךָ וְכוּ', נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם "כָּמוֹךָ" וְכוּ', אֲשֶׁר לְדִבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל גַּם הֵם יִתְבָּאֲרוּ עַל הַגּוֹאֵל הֶעָתִיד לִהְיוֹת, וּבַדָּבָר הַזֶּה גַּם הֵם עַל מְקוֹמָם יָבוֹאוּ בְּשָׁלוֹם.

[47] כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגַּם בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה הִשִּׂיג אוֹתוֹ בְּסוֹד "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים", אֲבָל תֵּכֶף בְּסוֹף הָאַרְבָּעִים יָרַד מֵאִתּוֹ כַּמְרֻמָּז בַּפָּסוּק "לֵךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ", וְלֹא הִשִּׂיגוֹ עוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו.

[48] בַּגְּמָרָא אִיתָא 'כְּגוֹן אֲנָָא', כִּמְדֻמֶּה לִי מֵאֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּעַל פֶּה אֶת עִנְיָן הַזֶּה שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל סִיֵּם אָז 'אֲנָא הוּא'.

[49] כַּמּוּבָן בְּבֵאוּר בְּמַאֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּסִפּוּר נְסִיעָתוֹ לְאוּמֶאן בְּאוֹת ה' וְעַכְשָׁו יֵשׁ נַ'חַל נ'וֹבֵעַ מְ'קוֹר חָ'כְמָה וְכוּ'.

[50] עַיֵּן בְּהַשִּׂיחוֹת הָרַ"נ בְּאוֹת מ"ד שֶׁכָּל אָדָם וְאָדָם מְרֻמָּז בִּשְׁמוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּבְחִינָתוֹ, וּבָזֶה תָּבִין גֹּדֶל וְעֹצֶם נוֹרְאוֹת וְנִשְׂגְּבוֹת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר בְּהַזְכָּרָתָם לְבַד יְכוֹלִים לְהָבִיא שִׁנּוּי בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע לְטוֹבָה כַּמְבֹאָר בְּסֵפֶר הָא"ב (הוּא סֵפֶר הַמִּדּוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל) חֵלֶק ב' אוֹת צ' סִימָן כ'. גַּם עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ח"א סִימָן מ"א מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב גִּימַטְרִיָּא ב' פְּעָמִים אֱלֹקִים עִם הַיּוּד אוֹתִיּוֹת. וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת הוֹדָאָה הֲלָכָה ו' אוֹת ל"ד בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁיַּעֲקֹב וְיוֹסֵף גִּימַטְרִיָא י"ג פְּעָמִים הויה וְגַם בִּשְׁמוֹת שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, מוּבָא בְּסִפְרֵי אֱמֶת גִּימַטְרִיָּאוֹת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמָם, וְצַדִּיקַיָּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁמוֹ שֶׁל הָרֹאשׁ כָּל הַצַּדִּיקִים וְכוּ'... אֲשֶׁר הִתְפָּאֵר וְאָמַר – אִיךְ הָאבּ גָּאר קֵיין נָאמֶען נִיט [אֵין לִי בִּכְלַל שֵׁם] – שֶׁבְּוַדַּאי גָּדְלוּ וְעָצְמוּ רָזִין וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ עַד אֵין חֵקֶר, עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁמּוֹצְאִים בָּזֶה אֵיזֶה רֶמֶז לְשֶׁבַח, גַּם בַּעֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ, הַכֹּל אֱמֶת. גַּם עַיֵּן שָׁם בְּהַשִּׂיחוֹת הָרַ"נ בְּהַשִּׂיחָה הַנַּ"ל מַה שֶּׁאָמַר לְר' שִׁמְעוֹן לְבַל יְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁגַּם אָדָם אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ כֵּן אֲחִיזָתוֹ גַּם כֵּן שָׁם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם.
