# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/146/19/

וְכָל אֲשֶׁר יָשִׂים אֶת לִבּוֹ לְהַשִּׁיר הַזֶּה יִרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי מְבֹאָר שָׁם בְּרֶמֶז נִפְלָא הִתְגַּלּוּת הָאוֹר הַזֶּה בְּעוֹד גָּבְרָה לֵיל חַשְׁכוּת גָּלֻיּוֹתֵינוּ, לִתֵּן גַּם הַיּוֹם טֶרֶף אֲמָרָיו הַנּוֹרָאִים לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו, וְחֹק הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה (שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְהִתְבּוֹדְדוּת) לְבִלְתִּי נַעֲבֹר אֶת הַחֹק הַהוּא כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ[65].

[65] שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֶּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ" – וְעַיֵּן בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן בְּאוֹת קפ"ד – שֶׁהַשְּׁנֵי דְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ הַנְהָגוֹת כְּלָלִיּוּת לְכָל מְקֹרָבָיו בְּכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּכְפִי הַמּוּבָן שָׁם שֶׁקִּיּוּם הַשְּׁנֵי דְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּחֹק וְלֹא יַעֲבֹר מְסֻגָּל וּמוֹעִיל לָנֶצַח בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם בְּלִי שִׁעוּר, יוֹתֵר מֵאִם אֲפִלּוּ הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם כְּמוֹ כֵן, וְלֹא בְּחֹק וְלֹא יַעֲבֹר תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק.