# [ג]

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/1472/3/

פַּעַם סִפֵּר הָר' נַחְמָן זַ"ל שֶׁהִזְדַּמְּנוּ יַחַד עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, אָמַר לוֹ ר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ הַנַּ"ל, נַקְרִיב מִשְׁפָּטֵנוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לִי זֹאת, חִיל וּרְעָדָה אֲחָזַתְנִי שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הַמּוֹסֵר דִּין לַשָּׁמַיִם', אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵין לְסָרֵב בָּזֶה. אָמַרְתִּי לוֹ אִם כֵּן נַצִּיעַ כָּל אֶחָד לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת טַעֲנוֹתֵינוּ, וְכֵן עָשִׂינוּ. כְּשֶׁיָּרַדְנוּ מִשָּׁם וְהוּא הָר' יִשְׂרָאֵל לֵיבּ הַנַּ"ל בְּאַחַת, שֶׁרַעְיוֹנוֹ הָרִאשׁוֹן גַּם אָז הָיָה שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ וְכֵן עָשָׂה. וְהֶעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ לְאוּמַאן אֵצֶל הַקְּלוֹיְז, וְלֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן:
