# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/1914/43/

מוהרנ"ת אמר לאחד מאנשי שלומנו, בחנוני נא בזאת, אם יהיה לך ארבעים יום רצופים התבודדות, בודאי יהיה לך שנוי לטובה. פעם אחת אמר לר' שמואל מטעפליק ער מיינט ער איז שוין פארטיג, פארגעס ניט אז די משנה זאגט [הוא חושב שהוא כבר מסדר, אל תשכח שהמשנה אומרת] כל שעסקו עם הנשים סורו רע. ור' אפרים חתנו שמע זאת, ונכנס בלבו מאד ללמד קל וחמר בעצמו, שחמיו הר' שמואל הנ"ל הוא זקן, והוא היה רך בשנים כמה הוא צריך לירא מזה, כי הוא גם כן היה עסקו בתכשיטי נשים. ופעם אחת מצאו לר' אפרים בן ר' נפתלי הנ"ל בעיר קיעב על היריד, כי מסחרו היה עם מרגליות ועסק בהתבודדות. כי היה אז בלבו הרהור תשובה במה הוא עוסק עתה, וכי זה הוא התכלית, וכי בשביל זה בא לעולם והיה עומד בצד ובוכה. ושאל אותו אחד מאנשי שלומנו מפני מה בוכה והשיב לו. אמר לו וכי פה המקום לבכות, הולכין לבית המדרש ושם תבכה. וענה לו רבי אפרים הנ"ל שרבנו הקדוש אמר שבמקום שמגיע לאדם הרהורי תשובה, צריך באותו המקום אפלו באמצע השוק להתבודד, ולדבר דבורים לפני השם יתברך, כי עד שילך לבית המדרש ילכו ממנו הרהורי תשובה: