# סא

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/1914/61/

פעם אחת שלח רב אחד לר' נתנאל טעפליקער שלא יתן למוהרנ"ת להתאכסן אצלו כשיבוא לטעפליק. והשיב לו: זה אי אפשר, שמוהרנ"ת אין לו שום מקום להתאכסן כי אם אצלי, ומה שהרב מפחיד אותי מה אוכל לעשות. וכן היה. ור' נתנאל ירא שמא ישמע מוהרנ"ת מן המכתב הנ"ל, על כן שלח מכתב למוהרנ"ת ז"ל שאינו שומע לדברי הרב הנ"ל כלל. ואחר כך כשבא מוהרנ"ת לטעפליק נתאכסן בבית רבי נתנאל בכבוד גדול, ועשה סעדה גדולה עבורו, ובתו נזדרזה ועשתה טייגליך [כמין מאכל בצק מטגן] לכבוד מוהרנ"ת. אחר כך ראה מוהרנ"ת שיש לרבי נתנאל קצת גדלות, אמר לו מוהרנ"ת אפשר מיינסטו אז אן דיר וואלט איך קיין סטאנציע ניט גיהאט, איך אהן דיר קאן זיך באגעהן, דוא אהן מיר ניט [אולי אתה חושב שבלעדיך לא היה לי אכסניא, אני בלעדיך אסתדר, אתה בלעדי לא]. אחר כך שמע הרב הנ"ל הדבר הזה, ואמר שבשביל הדבר הזה לא יהיה לה בנים לבת הר' נתנאל, ותאמר מה אני יכולה לעשות. אחר כך אמר מוהרנ"ת לר' נתנאל, עתה פתח הרב את פי להתפלל עליה להשם יתברך, ונפקדה בבן זכר. ור' נתנאל היה מקרב לרבנו ז"ל, ופעם אחת נתן לרבנו ז"ל עשרה אדמים ושבח אותו רבנו ז"ל ואמר שמעולם לא היה לו כמו כן. ואמר שהוא אוהב את הרענדליך של הר' נתנאל, מפני שהיה קמצן גדול, וזה היה אצלו מסירות נפש לכף את יצרו. פעם אחת הבטיח לתן למוהרנ"ת שנים עשר רובל כסף על בנין הקלויז, ונתן לו מתחלה שלשה רובל כסף, ואחר כך נתן לו עוד הפעם שלשה רובל כסף, עד שנתן הכל בכמה פעמים. וכשנחלה ר' נתנאל בא אצלו ר' נתן אמר לו ר' נתנאל לר' נתן קיימו בי הגמרא 'יהיב לה ידה' וכו'. אמר לו מוהרנ"ת לאו כל אדם יכול לעשות את הדבר הזה. אמר לו רבי נתנאל אני מאמין שאתם יכולין לעשות זאת, אמר לו מוהרנ"ת לא בכל אדם יכולין לעשות את הדבר הזה. אחר כך הלך מאתו מוהרנ"ת, וילך דרך הקעך [המטבח]. ויאמר לבתו של ר' נתנאל אם יתן ר' נתנאל את הצדקה יותר מכפי יכלתו, אפשר שיחיה עוד. אמרה לו אלך ואמר זאת לאבי, אמר לה מוהרנ"ת איך וויל עהר זאל זיך אליין אנשטויסען [אני רוצה שהוא יתאמץ מעצמו]. ופעם אחת היה מוהרנ"ת ביחד עם הרב הנ"ל ודבר הרב הנ"ל מהקמצנות של ר' נתנאל, וספר אז שפוסק אחד לא נפסקה הלכה כמותו, מפני שהיה קמצן. וזה הדבר היה בסוד ליחידי הדורות, ונענע ר' נתן בראשו כאלו יודע. וכפף הרב הנ"ל ראשו למוהרנ"ת שיאמר לו, ואמר לו, ונתפעל הרב הנ"ל ואמר למוהרנ"ת הלא בודאי הייתם צריכים לילך בבגדי משי. והשיב לו מוהרנ"ת זאת גם כן חיב ר' נתנאל: