# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/2093/11/

אחר כך עמד פעם אחת להתפלל, ולא היה יכול להתפלל כראוי. ורצה לסע לרבנו זצוק"ל, אך היה ירא מפני הצווי הנ"ל, והיה מר לו מאד. וחשב בדעתו הלא בסמוך בברסלב יושב איש שיכול להאיר לי ואני אינני יכול לנסע אליו, ויתיעץ בנפשו שכאשר יאכל אביו סעדת הצהרים, בתוך כך יסע לרבנו זצוק"ל, וקדם סעדת ערבית יוכל לבא בחזרה לביתו ולא ירגיש אביו בזה כלל. וכן עשה, ונסע. ובאמצע הדרך ירד גשם שוטף כביר, ובכן בא אל רבנו זצוק"ל בלילה ונכנס אל רבנו זצוק"ל אחר תפלת ערבית, ויספר לרבנו זצוק"ל את כל המניעות, ויאמר לו רבנו זצוק"ל אז סי איז גאר שלעכט ציהט מען זיך צום אמת, ווי איז פארט דער אמת [כשזה לגמרי רע מושכים את עצמו להאמת, איפה בכל זאת האמת], ואז אמר לו רבנו זצוק"ל כל התורה קי"ב 'צהר תעשה' וכו'. ויסע לביתו אל זקנו הרב ר' יצחק הנ"ל ויאמר אליו מה הנחת עצמך על חיי אביך, כי אביו היה לו מחוש של חלי מעים רחמנא לצלן ואז מחמת הכעס נתעורר בו החלי מעים הנ"ל רחמנא לצלן: