# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/2093/12/

אחר כך היה מעשה מנסיעת חנכה כמבאר בחיי מוהר"ן ובימי מוהרנ"ת. אחר כך היה מעשה שהשיא רבנו זצוק"ל את בתו שרה למעדוודובקא עם בן הרב ר' ליב דאבראוונער, ושלחה אשת רבנו זצוק"ל לנעמרוב לקנות לעקיך [עוגה] כדי לקחו למעדוודובקא. ונודע למוהרנ"ת זצוק"ל מזה ורצה לסע על החתנה. והבין שעתה מי יודע אם יניחו אותו עוד לבוא לביתו אם יסע כעת לרבנו זצוק"ל. כי הבין שיהיה מכרח להיות שם עד אחר חג הפסח מחמת שהדרך רחוק מאד. ולקח [אתו] על כל פנים (שטערין טיכעל [מטפחת ראש]) של זוגתו כדי שיהיה לו על כל פנים איזה חפץ יקר וחשוב. אחר כך התיעץ עם חברו הרב ר' ליפא אודות זה ויאמר לו, שאם תקח השטערין טיכעל [מטפחת ראש] בודאי יהיה גט, כי תתביש שלא יהיה לה במה לילך לבית הכנסת. אלא יותר טוב שיהיה לך בטחון. וישמע לדבריו. ולא היה יודע הדרך למעדוודובקא, ויישב עצמו לסע לקהלת קדש ליניץ, ושם יתודע הדרך למעדוודובקא. וכן עשה ונסע לליניץ. ותכף כשנסע הרב ר' נתן, הבין אביו שמסתמא יהיה שם אצל הרב ר' גדליה מליניץ. ולכן שלח אביו שליח עם אגרת להרב ר' גדליה, שכאשר יבא בנו ר' נתן תכף ישלח אותו בחזרה בגזרת כבוד אב. ומחמת שנתעה הרב ר' נתן בדרך, על כן בא השליח לליניץ עוד טרם שבא הר' נתן, וכאשר בא לליניץ ונכנס לבית הרב ר' גדליה ושאל אם יוכל לכנס אליו, והשיבו לו שהוא ישן כעת, ועוד ספרו לו מהשליח של אביו. ותכף נסע הרב ר' נתן למעדוודובקא ונסע לרבנו זצוק"ל תכף בעוד שהר' גדליה היה ישן עוד. ובדרך פגע את הר' יודיל בכפר אחד, וקרא אז רבי יודיל את המגלה. ובתחלה היה מעין בכונות האר"י זצוק"ל בסדור של מוהרנ"ת, שהוא היה מתפלל עם כונות האר"י על פי צואת רבנו זצוק"ל. ובאו לרבנו זצוק"ל קדם סעדת פורים. ותכף הלך רבנו זצוק"ל וישב לסעדה. ואז אמר לו רבנו זצוק"ל שושן פורים איז אויך איום טוב [שושן פורים זה גם יום טוב] (ורבי אברהם אמר כי שושן פורים הוא ענין יהושע) והיה על החתנה, ואמר אז רבנו זצוק"ל שזמר אז נגון ובזה הנגון קרא לכל האבות הקדושים):