# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/307/2093/9/

אחר כך בעשרת ימי תשובה נכנס לרבנו זצוק"ל, וספר לפניו כל לבו. ואז אמר לו רבנו ז"ל און ווייטער איז גוט אז מירעט זיך אויס וכו' [ומעתה זה טוב שמפרשים כל שיחתם וכו']. ואז בשבת תשובה אמר רבנו ז"ל התורה ו', קרא את יהושע, ואז היה לו הרגשה גדולה כמבאר בחיי מוהר"ן. ובעשרת ימי תשובה נתן לו רבנו ז"ל הנהגות לפי שרש נשמתו, ח"י פרקים משניות בכל יום, ומעת לעת בשבוע לא יאכל דבר מן החי, ויהיה נעור פעם אחת שני ימים ולילה אחד רצופים. ואחר כך נסע לביתו, ובשמחת תורה נתקבצו כמה אנשים מאנשי שלומנו אצל מוהרנ"ת ז"ל לשמח בשמחת יום טוב ונזכרו בגדלת רבנו זצוק"ל ובהזמירות שלו. האבין זיי זיך גידרפעט אויף די ווענט [והם טפסו על הקירות] מגדל הדבקות והגעגועים, והיה להם חרטה גדולה על מה שלא נסעו כל ימי החג לרבנו זצוק"ל. ועל כן הסכימו בדעתם לסע תכף במוצאי יום טוב אחר הבדלה. ובאותו העת שהיו אנשי שלומנו בבית מוהרנ"ת זצוק"ל, היה רגיל מוהרנ"ת זצוק"ל לכנס בכל פעם לחדרו בכדי להשלים הח"י פרקים משניות. וכראות אביו את זאת נתפלא על זה שבכל פעם הוא בורח מן האנשים לחדרו, ואין זה דרך כבוד. ושאל על זה את המשרת בבית, ואמר לו שהוא לומד בעת הזאת הח"י פרקים משניות שצוה עליו רבנו זצוק"ל, ועוד ספר לו שנסכם ביניהם לסע תכף במוצאי יום טוב אל רבנו זצוק"ל. ואז חרה אפו מאד על זה, כי לבנו שהוא למדן גדול כזה נתן רבנו זצוק"ל תקון ח"י פרקים משניות, ועוד מפני הנסיעה. ואמר למוהרנ"ת זצוק"ל בכן לא תבוא עוד אל ביתי. ואף על פי כן נסע מוהרנ"ת זצוק"ל עם אנשי שלומנו במוצאי יום טוב. ומצאו עוד את רבנו זצוק"ל יושב על השלחן עם הבעלי בתים, שהיה רגיל לישב בשמחת תורה עם הבעלי בתים לבד אף על פי שהיו אז עוד גם כן הר' שמואל אייזיק ור' יודיל שלא נסעו לביתם מפני רחוק הדרך. ואז זמרו אנשי שלומנו בשוק "צהלי ורני יושבת ברסלב". ואז אמר רבנו זצוק"ל התורה מ"ח, 'על אשר מעלתם בי'. והוא פלא כי היא תורה של סכות, אך רבנו זצוק"ל המתין עם התורה, כי היה רוצה בעקר שישמע מוהרנ"ת זצוק"ל: