# [ב]

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/549/2/

הלא הבט וראה מה שמובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל בהלכות שבועות ובהלכות כבוד אב ואם הלכה ב' שאף על פי שדרך השם יתברך לקרב את האדם בכמה דרכים, אך אף על פי כן הוא מניח לו מקום להסתפק קצת בשביל נסיון ובחירה, וכשמתחזק באמונה שלמה וכו' אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרש נותן לו השם יתברך מקום לטעות יותר ויותר, וצריך אחר כך יגיעות גדולות ועצומות ביותר קדם שיזכה אל האמת וכולי האי ואולי עד שיכול לפטר מן העולם ולא יזכה אל האמת וכו', עין שם היטב[22]. וגם בשאר מקומות בדבריו הקדושים. כי בכל זה תבין ותדע גם פרוש המקראות ומאמרי חכמינו ז"ל המורים על זה כמו למה תתענו ה' מדרכיך (ישעיה ס"ג) וכן "השא השאת לעם הזה" (ירמיה ד') וכן בדברי חכמינו ז"ל (יומא לט.) אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה וכן מה שאמרו (אבות פרק ב') שכר עברה עברה, שאין לדחק עצמו בהם כמו שדחקו בזה המפרשים ז"ל, כי אף על פי שגם דבריהם כנים ואמתיים כי בודאי גם אחר כך אין מכריחין את האדם שיחטא ויפשע ביותר כי גם אחר כך הבחירה חפשית בידו לעשות כרצונו, אבל המקראות ומאמרי חכמינו ז"ל אין יוצאין מידי פשוטן שאם האדם חוטא ומטמא את עצמו ומבקש תואנות לפרש מאחרי המקום, אז בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו (מכות י:) עד שנתעה ונטעה דעתו ולבבו עד שקשה לו אחר כך ביותר להתגבר על יצרו. ומחמת זה אמרו חכמינו ז"ל (מועד קטן כז:) 'עבר ושנה נעשה לו כהתר', וכל הדברים דומים לו למישור חס ושלום. וכמו שמצינו גם אצל כלל ישראל[23], שכאשר פגמו וקלקלו ואמרו למשה: "נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ". מיד אמר השם יתברך למשה: 'חייך שאני נותן להם מקום לטעות', וכן נתקים אחר כך שבאו המרגלים ואמרו מה שאמרו[24], עד שהיה קשה להם ביותר לעמד בנסיון ולשמע בקול משה רבנו עליו השלום, אחרי אשר הוא בעצמו בחר באנשים האלה על פי הדבור ושלחם לרגל את הארץ, והם באו ואמרו כי "ארץ אוכלת יושביה היא" ושאר דבוריהם הרעים:

[22] וכל זה היה גם בדורות הראשונים, ומכל שכן באחרית הימים האלה בעקבא דמשיחא אשר מובן בספרי אמת שהנשמות שבדורות האלה רבם ככלם הן המה הרשעים והפושעים שבדורות הקודמים. ומאשר הרבינו לפשע ולהקשות ערפנו, ולבקש תואנות לפרש בכל הדורות שעברנו בהם, כי על כן נתקים עתה "ואנכי הסתר אסתיר פני" (רומז על מדת האמת כנודע) "ביום ההוא על כל אשר עשה", בהסתרה שבתוך הסתרה באלפים ורבבות הסתרות. כי בחטאינו ופשעינו נתן כח להסטרא אחרא והנחש שיהיו יונקים ומקבלים מהקדשה כל שפע העשירות והחן והכבוד והדעת והחכמה שמזה נמשך העשירות והחן והכבוד של המחקרים והפילוסופים, שהם בחינת הנחש (כמובא בלקוטי א' סימן ס"ג). וגם חכמתם ודעתם להמציא המצאות חדשות כשמגיע זמנם להתגלות בעולם (כמובא בשיחות הר"ן אות ה' עין שם) שמחמת זה נתהוה ונסתבב הסתרת האמת ביותר ויותר.

[23] כמו שמובא שם גם בדברי מוהרנ"ת ז"ל מזה עין שם.

[24] אף על פי שגם המרגלים היה להם בחירה בזה, כי לא הכריחו אותם להגיד כן חלילה, אף על פי כן ידע השם יתברך מקדם מה שיהיה שלא יעמדו בנסיון, ולישראל יהיה להם מקום לטעות על ידי זה.