# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/549/4/

ועין בלקוטי הלכות הלכות תפלין הלכה ה' אות כ"ז על המאמר חכמינו ז"ל (סכה נב:) 'בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו', שזה נמשך ונשתלשל מבחינת 'בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין'. שבכל יום ויום האדם נדון קצת מעין עלית המחשבה הזאת, והעזר והסיוע שהקדוש ברוך הוא עוזרו נגד זה כמו שאמרו שם 'ואלמלי הקדוש ברוך הוא עוזרו' וכו', זה נמשך מבחינת 'ראה שאין העולם מתקים עמד ושתף מדת הרחמים במדת הדין'. ולפי עניות דעתי נראה לצרף לזה גם מה שאמרו חכמינו ז"ל שהשם יתברך מתחרט בכל יום על שברא את היצר הרע, על פי המובא בלקוטי א' סימן יוד שמתשובת וחרטת השם יתברך על פגימת הלבנה שמשם נמשך היצר הרע כמובא, מזה נשתלשל חרטה בראש חדש לכל הנבראים שבעולם. ועל פי המובן בספרי אמת לענין יציאת מצרים שאף על פי כן שעקר הארה זאת אינה נתגלה רק בפסח, אבל גם בכל יום ויום נעשה מעין זה שמחמת זה צריך להזכיר יציאת מצרים בכל יום ויום. וכן לענין הנ"ל לענין השתלשלות החרטה בכל אדם. אף על פי שעקר הדבר הזה נעשה בראש חדש, אבל גם בכל יום יש מעין זה שהשם יתברך מתחרט כביכול על בריאת והמשכת היצר הרע כמובא במאמר חכמינו ז"ל הנ"ל, אשר באמת בודאי אין שיך כלל חרטה אצל השם יתברך המגיד מראשית אחרית, ומקדם יודע מה שיהיה ובודאי לפניו יתברך נגלה שאי אפשר להיות בלא זה, וכמובא בשיחות אדמו"ר ז"ל בסוף הלקוטי תנינא סימן מ"ט שמעלה גדולה כשיש יצר הרע וכו' עין שם וגם עין היטב בלקוטי תפלות חלק א סימן צ"ב, וכל חרטת השם יתברך על היצר הרע, האמנם שיש בכל זה תעלומות עמקות עד אין חקר, אף גם זאת הוא כדי שיגיע מזה חרטה והתעוררות לכל אדם שבעולם, כמובן שם בסימן יו"ד הנ"ל לענין ראש חדש. ובזאת יתבאר לך ביותר גם דברי מוהרנ"ת ז"ל בהלכות תפלין הנ"ל, שאף על פי שלכאורה נראה מדברי חכמינו ז"ל שרק בעת בריאת העולם היה המשכת מדת הדין והחרטה, כביכול בחינת 'ראה שאין העולם מתקים עמד ושתף מדת הרחמים במדת הדין', אבל באמת גם בכל יום ויום נעשה מעין זה. כי באמת שניהם דיקא הכרחיים לתקון הנשמות. כי מתחלת המחשבה ששם תקף מדת הדין, מזה נשתלשל בכל יום התגברות היצר הרע (שבזה כלול כל מיני מניעות ופתויים והסתות ועקמימיות שבלב ושאר מיני התגברות קלפת עמלק שמתגבר על האדם עד "כי כל יצר מחשבות לבו ר'ק ר'ע כ'ל היו'ם"), וכמבאר בלקוטי א' סימן ע"ב שמדת הדין הוא כביכול היצר הרע של השם יתברך, שמזה נשתלשל כל מיני יצרים רעים שבעולם, ומבחינת ראה שאין העולם מתקים עמד ושתף מדת הרחמים וכו', שזה בעצמו בחינת חרטת השם יתברך על היצר הרע, המובא במאמר חכמינו ז"ל הנ"ל מזה נמשך בכל יום העזר והסיוע מאתו יתברך שיהיה ביכלת להתגבר עליו, שזה בחינת מלחמת עמלק, שהשם יתברך בעצמו כביכול לוחם עמו בכל עת כמובא בספרי אמת [עין זהר חלק א' צ.]: (ועין עוד כל השיך לזה בהלכות תפלין הנ"ל מענין גדולי הצדיקים שהם "גבורי כח עושי דברו" שמתגברים בכל יום נגד התגברות היצר הנמשך מתחלת המחשבה בעצמו, ואך בזה זוכים למה שזוכים לתכלית המעלה והשלמות אשרי להם! וגם עין בשאר מקומות בדבריו הקדושים מענין החלוקים שיש גם בין כל אחד ואחד בהתקבלות העזר והסיוע הנ"ל, כי אינה נשפעת על כל אחד רק כפי האתערותא דלתתא של האדם בעצמו, שזה כל ענין הבחירה של כל אחד. גם עין בהתפלה צ"ב הנ"ל שאף על פי שהשם יתברך בעצמו מחיה את כל הדינים מתכלית שרש העליון של מדת הדין הקדוש והנורא עד וכו' כל היצרין רעים וכו' אף על פי כן הוא מרומם ומנשא מזה בתכלית ההתרוממות וההבדל בדרך נפלא ונורא אשר אי אפשר להשיגו עין שם. בזה יש למצא קצת טעם ורמז על שלא התיחסו רבותינו ז"ל רק העזר אחר השם יתברך ולא ההתגברות).