# [ה]

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/617/1541/5/

משל מווערדא, שספר רבנו ז"ל שאיש אחד נסע עם בעל עגלה (לבערלין או שאר עירות הגדולות), והאיש הלך לעשות צרכיו, ונשאר הבעל עגלה ששמו יוואן (המגשם בלי הרגש) עם העגלה באמצע השוק. והלך אליו איש חיל [שוטר] ושאלו מדוע עומד שם, ואמר לו ווערדא [מי כאן]. והוא חושב ששואלו את שמו ואומר לו יוואן, והוא מכה אותו ואומר ווערדא, והוא צועק יוואן, והוא מכה אותו וצועק ווערדא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד. וכשבא האיש חפשו עד שמצאו, ואומר לו יוואן וכו', הוא עונה לו בלחש ובפחד אל תאמר יוואן אלא ווערדא, וכיון שיצא מהעיר הוא אומר לו עכשו אתה יכול לקרא אותי יוואן. שם נקרא ווערדא ושם נקרא יוואן. וסים רבנו ז"ל בא מיר איז ווערדא [אצלי הוא ווערדא] כלומר "מי הוא" שיודע פחיתותו וגם נזדכך הגוף (היוואן) ונקרא בבחינת מי ומה ווערדא אין מען גייט ארויס פין מיר איז ווידער יוואן [וכשיוצאים ממני חוזר להיות יוואן]. החמר הוא חמר.

* * * *