# י

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/662/1050/10/

ספר שהבעל שם טוב זצ"ל התפלל פעם אחת עם החבריא שלו, והתפללו בהתלהבות גדול מאד כדרכם, אחר כך כשגמרו תפלתם ראו שהבעל שם טוב זצ"ל הוא בפנים זועפות, אחר כך ענה ואמר להם בעת שהייתם מתפללים הכניס הבעל דבר בכל אחד מכם מחשבות של גאות ורמות רוחא שאתם מתפללים בהתלהבות ובדבקות כזה, ועל ידי זה נתעורר למעלה קטרוג גדול עליכם, והיה לי יגיעה גדולה עד שהמתקתי זאת. וספר זאת למען דעת כמה וכמה צריכים להרבות בתפלה על זה לזכות להנצל מגאות שהיא תועבת ה', כי יכול להיות שאפלו כשכבר נקיים מכל התאות והמדות רעות, אף על פי כן נשאר בלב גאוה טמונה חס ושלום. וכמבאר בהתורה הנעור בלילה הנ"ל (שאפלו מי שכבר קים והרבה בהתבודדות בצעקה ותפלה בלילה ובדרך יחידי עד שיצא מכל התאות והמדות רעות, אף על פי כן עדין נשאר בלבו איזה צד גאות שהוא חושב עצמו לאיזה דבר, והמדה של גאות גרוע מהכל. כמבאר בדברי חכמינו ז"ל שהיא כעובד עבודה זרה וכאלו בא על כל העריות כלם עין שם), ועל כן צריכין בשביל זה לבד להתגבר מאד בתפלות וצעקות להשם יתברך שיעזרו לבטל גם את זאת, כמבאר שם ולזכות לענוה אמתיית:

אמר המעתיק:

איש אחד מטעפליק נסע למוהרנ"ת ז"ל לברסלב לשמע ממנו דברי אלקים חיים. אחר כך מצא בחדר מוהרנ"ת ז"ל חתיכת ניר כתוב בכתב יד מוהרנ"ת ז"ל בזה הלשון: בא אלי איש אחד מטעפליק ושמו... ומעתה אתחיל לומר תורה ברבים. (מחמת שאדמו"ר זצ"ל קצב לו מספר, שבאם יתקרבו אליו אחר הסתלקותו אנשים חדשים כמספר שקצב לו, אז יתחיל לומר תורה ברבים, והאיש הזה השלים המספר. כן אמר מוהרנ"ת ז"ל אחר כך) והאיש הזה נתרחק ממוהרנ"ת ז"ל, כי לא היה יכול כלל להכניס בדעתו כפי שידע בנפשו קטן מדרגתו בעבודת השם, שעל ידו יתחיל מוהרנ"ת ז"ל לומר תורה ברבים: והנה אין מן הצרך לסתר שטות כזה, כי כבר מבאר מדברי חכמינו ז"ל שאפלו אם יתאספו תשעה צדיקים נוראים אסור לומר קדיש וקדשה, וכשנצטרף להם אפלו פחות שבפחותים נגמר בזה מה שנגמר. וכן אפלו כשכל העשרה אנשים שפלים ופחותים, אף על פי כן על ידי התועדותם יחד נתהוה בזה קדשת שמו יתברך בקדשה או קדיש וברכו וכו', מה שאי אפשר לעשות אפלו על ידי תשעה צדיקים. וכתבתי זאת כי זה נצרך גם לענין הצרופין מן הקבוץ של ראש השנה המכרחים לאדמו"ר ז"ל ודי לחכימא).