# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/662/1147/6/

ולבו היה בוער מאד לעבודת השם יתברך, וכל תפלתו ולמודו היה בהתלהבות גדול מאד אשר אין לשער. ובכל עת ועת שהיה צר לו בעבודתו יתברך, היה נוסע לאדמו"ר ז"ל, והוא הרבה מאד בדבריו הנעימים לעוררו ולהחיותו ולחזקו בכל מיני חזוק. ואדמו"ר ז"ל דבר עמו שיקח לעצמו בדעתו שיתחזק בעבודתו יתברך אף אם יעבר עליו מה, אפלו אם יצטרך חס ושלום להחזיר על הפתחים. וכל זה ויותר מזה יקבל על עצמו אולי יזכה להיות כרצונו יתברך, אשר רק זאת ישאר להאדם לעולמי עד ולנצח נצחים, כי אין שום יתרון מכל העמל והטרחא של העולם הזה העוברת ופורחת כהרף עין, ופתאם נלכדים במצודה רעה אשר אין גם אחד שימלט מזה, ובהכרח להתבלות בעפר רמה ותולעה, וכמובא מזה בספריו ז"ל שצריך לשמר מאד את הזכרון הזה בכל יום ויום. וכן עשה וקים מוהרנ"ת ז"ל. ורצה לפרש את עצמו לגמרי מהבלי העולם הזה, ולבלות כל ימיו בתורה ועבודת ה', וכל אוהביו ומידעיו הרבו לדבר עליו על שאינו מרחם על עצמו ועל אשתו ובניו להשתדל בעסקי פרנסה כדרך כל הארץ. והוא לא היה לו פנאי כלל אפלו לשמע את דבריהם ומכל שכן וכל שכן להשיב להם על זה: