# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/662/1596/21/

ויהי כאשר ארכו לו שם הימים, איתרמי פעם אחת שהתגבר עליו מאד מרה שחרה וצער גדול מאיזה יסורים שעברו אז עליו[13], ונתקים אז אצלו מקרא שכתוב "בצר לך ומצאוך וכו' ושבת וכו'". כי על ידי זה נכנס לאדמו"ר ז"ל, והכיר את אמתתו ואמתת דבריו הנוראים. ומאז והלאה התחיל לעסק בעבודתו יתברך בהתעוררות וביראה גדולה ונפלאה, וגם בצמצום נפלא כפי פקדתו ז"ל, כפי אשר ידע במהות נפשו שצריך להשמר ביותר מרבוי אור לבל יגרם לגמרי כבוי הנר. ויש בזה כמה דבורים ואיני רוצה להאריך[14]. ואחר איזה זמן סבב השם יתברך שנצרך שנית לנסע לבית חותנו בדאשיב עם זוגתו, ושאל את אדמו"ר איך להתנהג מעתה עם רבי יודיל. והזהיר אותו לבל יאבה וישמע אליו כלל אם יקפיד עליו חס ושלום מחמת זה:

אמר המעתיק:

ר' דב הנ"ל היה רוצה לקום בחצות והיה מצוה לנכרי להקיץ אותו, וכשהקיצו הנכרי והלך לו שוב היה ישן. וראה כי זאת אינו עצה, על כן נתישב בדעתו וצוה להנכרי שלא ילך ממנו עד שיקום ממטתו וילבש את עצמו במלבושו, וכן עשה. ומחמת זה נתבלבל קצת והיה לו כאב ראש והיה לו יסורים גדולים ממש שכמעט שלא יצא מדעתו. ואחר כך כשנתקרב לאדמו"ר זצ"ל התנצלה אמו לפני רבנו זכרונו לברכה עליו על שנתבלבל ממעוט השנה, ואמר לו רבנו זצ"ל: שלאף און עס נאר היט די צייט [תישן ותאכל רק תשמר את הזמן], ולאחר זמן תבא עוד הפעם אלי ותשאל ממני איך להתנהג (וכן היה). ואמר לו אז שיקום בכל לילה בשעה שלש, ואמר לו בזה הלשון: דיין חצות וועט זיין דריי אזייגער [זמן חצות שלך יהיה בשעה שלש], וכן הוה, והיו אנשי הבית המדרש שהיו נעורים יודעים כשר' בער הולך אז היא שעה שלש).

(רבנו זכרונו לברכה אמר עליו שהוא ירא כל כך מהשם יתברך כמו שמניחים אצל הרוסישען צו שמייסין [כמו שמניחים אצל הרוסים להלקות]. וזה ר' דב לקח את הרב ר' אברהם דב ז"ל נכד רבנו זכרונו לברכה לחתן אחר שגרש את בת משה חינקס ונתן לו עשרת אלפים רובל כסף נדן; ורבי משה ברסלבר אחר הסתלקות מוהרנ"ת ז"ל היה רגיל לילך לרבי אברהם דב לדבר ממוהרנ"ת ז"ל. ופעם אחת בא ולא מצאו, ורצה לילך, אמר לו ר' בער הנ"ל תדבר אתי, ענה ואמר לו: אתם מתלמידי רבנו זכרונו לברכה וכי אני יודע לדבר אתכם, אמר לו רבי בער הנ"ל תאמין לי שאתם יודעים מרבנו ז"ל על ידי מוהרנ"ת ז"ל, יותר ממה שאנחנו יודעים מרבנו ז"ל על ידי רבנו זצ"ל בעצמו).

[13] כמדמה לי שהיסורים שלו היו בענין בנים, והוא האחד המובא בחיי מוהר"ן בהשיחות עבודת ה' באות ל"ו עין מה שכתוב שם שקדם ארץ ישראל בקש אחד מאתו על הבנים וכו' עין שם.

[14] כי מאהבת הקצור דלגתי הרבה דברים גם בשאר הספורים שבחלק הזה כנודע להבקי בהם.