# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/kvkby-avr/662/1684/46/

בברסלב היה עשיר אחד שהיה מקרב לאדמו"ר זצ"ל והיה לו בן יחיד ועשה שדוך עבורו עם נכדת הבעל שם טוב זצ"ל. וכשהגיע זמן הנשואין, באותו זמן נפטר אצל רבנו ז"ל ילד אחד, ונהג רבנו ז"ל שבעה מחוץ לעיר, כי שכר לו דירה שם שהיה גן לפניה, יען לא היה בקו הבריאה, ולקח אתו את ר' חיים שרה'ס שישמש אותו שם. והנה העשיר הנ"ל טרם נסע לחפת בנו הלך עמו אל אדמו"ר זצ"ל לקבל רשות ממנו, וקבלו רשות ממנו ונסעו לדרכם. בלילה ההוא הקיץ עצמו רבנו ז"ל משנתו ונטל ידיו ואמר לר' חיים הנ"ל בא עמי. והלך עמו אל הגן ורץ שם רבנו ז"ל בין האילנות אנה ואנה, ור' חיים הנ"ל נפחד מאד כשראה זאת עד שנסמרו שערות ראשו. בתוך כך בא אליו רבנו ז"ל ואמר לו הראית? כי בא אלי הבעל שם טוב זקנו של הכלה ואמר כי אינו חפץ בהחתן ורוצה לקח את החתן, והכלה היא יתומה. וכשמע ר' חיים הנ"ל זאת נתפחד עוד יותר, והוא עומד וארכבותיו דא לדא נקשן. ותכף בא אליו עוד הפעם אדמו"ר זצ"ל ואמר לו פעלתי אצלו שלא יקח את החתן רק שלא יהיה להם בנים, ואחר כך נכנסו אל הבית. והנה ממחרת בצהרים עמד ר' חיים בחוץ וירא והנה שליח מיחד מהמחתנים רץ לאדמו"ר זצ"ל וספר לו כי החתן נחלה בדרך ואי אפשר בשום אפן לסע עמו על החתנה, בכן יבקש רחמים בעדו. ויאמר לו רבנו ז"ל חזר לדרכך החתן יהיה בקו הבריאה ויסעו עמו על החתנה ויעמידו החפה ומיד חזר השליח לדרכו ונתפלא מאד ר' חיים הנ"ל מחמת שידע מה שנעשה בלילה הקודמת, והחתנה היתה אז, אך נתקימו דברי אדמו"ר זצ"ל שאמר לר' חיים הנ"ל שלא יהיה להם בנים. ודרו ביחד הזוג הנ"ל ובנים לא היו להם. ואחר כמה שנים אחרי פטירת אדמו"ר זצ"ל, השתדל הרב ר' צבי אריה מורה צדק מברסלב (שהיה חתן רבי חיים שרה'ס הנ"ל) שיתגרשו מחמת שחותנו הר' חיים ספר לו כל המעשה הנ"ל. והרב רבי צבי אריה בעצמו סדר להם הגט פטורין ואחר כך היה לשניהם בנים. המעשה הזאת ספר הרב ר' צבי אריה ז"ל בעצמו (ועין לעיל בסעיף מ"ג מזה).