# ליקוטי מוהר"ן

> רבי נחמן מברסלב

הנכבד והנורא • מי כמוהו מורה • היוצא בקדושה ובטהרה • מפי קודש קדשים • נבון לחש וחכם חרשים • ה״ה כבוד אדונינו מורינו ורבינו • הרב האמת הגאון הקדוש האמתי • נחל נובע מקור חכמה • אור ישראל וקדושו • המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים • שמו קודש • מורינו ורבינו הרב רבי נחמן זצוק״ל מק׳ ברסלב • בהרב הוותיק וחסיד מוה׳ שמחה זצ״ל • בן לאותו צדיק הרב הקדוש המפורסם מוה׳ נחמן הארידיינקיר זצוק״ל • ומצד אמו הצדקת המפורסמת בשם טוב מרת פיגא זצ״ל • הוא נין ונכד להרב הקדוש רבן של כל ישראל • ק״ש מוה׳ ישראל בעש״ט זצוק״ל • ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך • עטרת זקנים בני בנים • בזכותם יאיר עלינו חסדי דוד הנאמנים • ונזכה לחזות בנועם ה׳ פנים אל פנים • חיש קל מהרה נשוב לציון ברננים • במהרה בימינו אמן:‏

מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/

---

## הקדמה לספרי ליקוטי מוהר"ן

הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְּבַר ה' • שִׁמְעוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא רְאוּ • רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן • דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם • כְּמַאֲמַר רַזַ"ל (פְּסָחִים קיט) • וְלִמְכַסֶּה עַתִּיק • זֶה הַמְכַסֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּיסָּה עַתִּיק יוֹמִין • וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי • זֶה הַמְגַלֶּה דְּבָרִים שֶׁכִּיסָּה עַתִּיק יוֹמִין • וְתַרְוַויְיהוּ כַּחֲדָא • אִיתְנַהוּ בְּהַאי חִיבּוּרָא קַדִּישָׁא • כִּי הוּא מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה • מְגַלֶּה וּמְבָאֵר דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנֶעְלָמִים • חִידּוּשִׁים חֲדָשִׁים וְהַקְדָּמוֹת יְקָרוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אוֹמֶן • הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר מַיִם חַיִּים • מָקוֹר עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד • עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם וַיּוֹרֶד עוֹז מִבְטֶחָה • דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת מֵעִילָּה לְעָלוּל מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן • עַד אֲשֶׁר נִתְלַבְּשׁוּ בִּלְבוּשִׁין הָאֵלּוּ בַּחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן • בְּדֶרֶךְ צַחוּת וְנָאוּת • וּבִדְרוּשִׁים עֲרֵבִים וְנִפְלָאִים וּמְתוּקִים לַחֵיךְ • בְּדֶרֶךְ חָכְמָה וְטַעַם וּפִלְפּוּל וּסְבָרָא וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסַר הַשְׂכֵּל הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם • וְכָל תּוֹרָה וְתּוֹרָה שֶׁגִּילָּה לְעַם סְגוּלָּה • כּוּלָּם מְלֵאִים עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ הָאֲמִתִּיית יִתְ' • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו • אִם יָשִׂים לִבּוֹ עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ • כִּי אַךְ לְזֶה הָיְתָה כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה • לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וּלְהָקִיץ נִרְדָּמִים • לְהֵישִׁיר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם אחב"י אֵלָיו יִתְ' • לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צְאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ • לִפְקוֹחַ עֵינַיִם עִוְורוֹת • וּלְהוֹצִיא אֲסוּרִים בַּכּוֹשָׁרוֹת • לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ • הָאֲסוּרִים בְּתַאֲווֹתֵיהֶן • וְהַלְּכוּדִים בְּהַבְלֵיהֶם • וְהַנִּדָּחִים בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם • לְהַטּוֹת לְבָבָם אֵלָיו ית' • לַהֲשִׁיבָם אֶל ה' בֶּאֱמֶת בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִפְנֵיהֶם • בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם: וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים גְּלוּיִים וּמוּבָנִים קְצָת ע"פ פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים אעפי"כ עוֹד דְּבָרִים בְּגוֹ • כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה • כִּי עֲדַיִין פְּנִימִיּוּת הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מֵעֵין כָּל • כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁכִּיסָּה עַתִּיק יוֹמִין • שֶׁצְּרִיכִין לְכַסּוֹתָם וּלְגַלּוֹתָם • כְּדֵי לְהַכְנִיסָם בְּזֶה הָעוֹלָם • כִּי הַמִּכְסֶה הוּא הַגִּילּוּי וְכוּ' • וְכַמְבוֹאָר מִזֶּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל • וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַק' זַ"ל שפ"א אָמַר שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְגַלֶּה • הִיא נְמוּכָה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַדְרֵיגוֹת • מִכְּפִי מַה שֶּׁהִשִּׂיגָהּ בִּמְקוֹמָהּ הָעֶלְיוֹן • וְהֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו • הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו • אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יַד שִׂכְלוֹ הַקָּדוֹשׁ הָרָם וְנִשָּׂא • לְהַלְבִּישׁ וּלְהוֹרִיד • דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה • דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְדַקִּים וְרוּחָנִיִּים מְאֹד לְהַלְבִּישָׁם בִּלְבוּשִׁים רַבִּים וְצִמְצוּמִים • עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ דְּבָרִים הַשָּׁוִוים לְכָל נֶפֶשׁ • לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו יִת' • לְגַלּוֹת עֵצוֹת וּדְרָכִים וּנְתִיבוֹת לְהַגִּיעַ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְ' בֶּאֱמֶת • לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים אֵין עוֹד:

וְהִנֵּה דְּבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר • לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב הַדִּיבּוּר בְּשֶׁבַח הַפְלָגַת גְּדוּלַּת מַעֲלַת קְדוּשַּׁת נוֹרְאוֹת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה הַנּוֹרָא מְאֹד • כִּי מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֵין הָאֱמֶת • יִרְאֶה וְיָבִין בְּעַצְמוֹ • עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִין • וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָלָק • וְאֵינוֹ חָפֵץ בִּתְבוּנַת קְדוּשַּׁת הַסֵּפֶר הַזֶּה • לֹא יוֹעִילוּ לוֹ דְּבָרַי אֵלֶּה: אוּלָם לְכָל אַחַי וְרֵעַי אֲדַבְּרָה נָּא • מְעַט מִדַּרְכֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • וְיֶתֶר מִזֶּה יִרְאוּ בְּעַצְמָם • יִרְאוּ עֵינֵיהֶם וְיִשְׂמַח לִבָּם • וְהוּא • כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה מִדִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • מְדַבֶּרֶת מִכַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים • מִכַּמָּה וְכַמָּה מִדּוֹת טוֹבוֹת • מִכַּמָּה וְכַמָּה מִצְווֹת תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה • וּמֵהַרְחָקוֹת מִדּוֹת רָעוֹת • וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה מְדַבֶּרֶת מִדְּבָרִים מְיוּחָדִים מַה שֶּׁלֹּא נִזְכְּרוּ בַּתּוֹרָה הַשְּׁנִיָּ' • וְכֵן כּוּלָּם • כְּגוֹן הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים (בְּסִי' ב') • מְדַבֶּרֶת מִתְּפִלָּה וּשְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁתְּלוּיִם זֶה בָּזֶה • וְשֶׁצְּרִיכִין בְּחִי' מִשְׁפָּט לֵידַע אֵיךְ לִלְחוֹם עִם הַחֶרֶב הַזֶּה וְכוּ' • וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קוֹדֶם הַתְּפִילָּה וְכוּ' • וּמֵעִנְיַן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה • וּמֵעִנְיַן לִימּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה • וּמֵהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְכוּ' וְכוּ' • וְשֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר וְכוּ' • וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מְבוֹאָרִים שָׁם בְּקֶשֶׁר נִפְלָא וְנוֹרָא אֲשֶׁר אֵין דּוּגְמָתוֹ • וְתוֹרָה שֶׁאַחֲרֶי' כְּגוֹן בַּחֲצוֹצְרוֹת וְכוּ' (בְּסִי' ה) מְדַבֶּרֶת מֵעִנְיָנִים אֲחֵרִים • הַיְנוּ מֵעֲשִׂיַּית הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה • וּמִתְּפִלָּה בְּכֹחַ • וּמִיִּרְאָה • וְכוּ' וְכוּ' • וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָרֵי הַתּוֹרוֹת • כִּי כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מָלֵא עֵצוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת • וּמְדַבֵּר מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הַמִּצְווֹת הַנְּהוּגוֹת • וּמֵהַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת • מִתַּאֲוַות נִיאוּף • וְתַאֲוַות מָמוֹן • וְתַאֲוַות אֲכִילָה • מֵהַרְחָקַת הַכָּבוֹד • וְכַעַס וּקְפֵּידוּת וְגַדְלוּת • מֵהַרְחָקַת הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת • מִפְּגַם הַדִּיבּוּר • מִלְּשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְכוּ' • מִפְּגַם הָרְאוּת וּמִפְּגַם כָּל הַחוּשִׁים • מִקְּדוּשַּׁת הָעֵינַיִם וְהַחוֹטֶם וְהָאָזְנַיִם וְהַפֶּה שֶׁהֵם שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַמְּאִירִין אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה • מִקְּדוּשַּׁת שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ • מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים בִּכְלָל • וּבִפְרָטִיּוּת מִכָּל רֶגֶל וָרֶגֶל בפ"ע • מִפֶּסַח מִשָּׁבוּעוֹת מִסּוּכּוֹת וּמֵהַמִּצְווֹת הַנְּהוּגוֹת בְּכָל רֶגֶל וָרֶגֶל • שֶׁהֵם מִצְווֹת אֲכִילַת מַצָּה וְאִיסּוּר חָמֵץ וּשְׂאוֹר וּקְרִיאַת הַהַגָּדָה וְד' כּוֹסוֹת בְּפֶסַח • וְכֵן מִמִּצְוַת סוּכָּה וְאַרְבַּע מִינִים • והו"ר וש"ע וש"ת • וּמִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשָׁבוּעוֹת • מר"ה וּתְקִיעַת שׁוֹפָר • ומיוה"כ • מֵחֲנוּכָּה וּפוּרִים • מִצִּיצִית וּתְפִילִּין וק"ש וּתְפִילָּה • מִצְּדָקָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה • ומו"מ בֶּאֱמוּנָה • מֵאֱמוּנָה וּמֵאֱמוּנַת חֲכָמִים • מֵעֲנָוָה • מִיִּרְאָה וְאַהֲבָה • וּמִמַּעֲלוֹת הָרָצוֹן וְהַכִּיסּוּפִין דִּקְדוּשָּׁה • מִתְּפִילָּה בְּכֹחַ וּבְכַוָּונָה • הֵן מִשָּׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת שֶׁבְּיוֹם • הֵן מִגּוֹדֶל עוֹצֶם מַעֲלַת שְׁאָר הַתְּפִילּוֹת וּתְחִינּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בָּהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם לוֹמַר תְּחִינּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה • וּבִפְרָט גּוֹדֶל מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז לְפָנָיו יִת' בְּכָל יוֹם בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ • שֶׁיִּשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם לִבּוֹ נוֹכַח פְּנֵי ה' • שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְ' • וּמִגּוֹדֶל מַעֲלַת אֲמִירַת תְּהִלִּים שֶׁמְּזַכָּה לִתְשׁוּבָה • וּמִמַּעֲלַת הַבְּכִיָּ' לִפְנֵי הש"י • כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו • מִמַּעֲלַת לֵב נִשְׁבָּר • וּמֵהַרְחָקַת הָעַצְבוּת • מִמַּעֲלַת הַשִּׂמְחָה • שֶׁצְּרִיכִין לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹתָיו לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד • וְהַרְבֵּה עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לָבֹא לְשִׂמְחָה • מִמַּעֲלַת קְדוּשַּׁת א"י • מֵעִנְיַן הַמִּשְׁכָּן וביהמ"ק וִירוּשָׁלַיִם • מִגְּנוּת הַמַּחֲלוֹקֶת וּמִגּוֹדֶל מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם • מִתְּשׁוּבָה מִתַּעֲנִית • מִקְּדוּשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה • וּמֵהַרְחָקַת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת • וְכֵן מִכָּל הַדְּבָרִים וְהַדְּרָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם הַמּוּכְרָחִים לַכֹּל • מִגּוֹדֶל מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים • שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל קְדוּשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי • מֵעִנְיַן נִיגּוּן וּכְלֵי זֶמֶר וַעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה • וּמֵהַמְחָאַת כַּף וְרִיקּוּדִין • וְעִנְיַן אֲנָחָה • וְקוֹל הֲבָרָה • דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַן אוֹזֶן מֵעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע וְלֹא נִרְאָה לְגַלּוֹת סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַנִּצְרָכִין לְהָעוֹלָם מְאֹד בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ • אֲשֶׁר דַּרְכֵי ה' נִסְתְּרוּ בָּהֶם מְאֹד • (וְע' בְּזוֹהַר שְׁלַח ד' קסח ע"ב מַה שֶּׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּסוֹד קוֹל הֲבָרָה • וּבַפָּרָשָׁה פִּינְחָס • שֶׁמַּפְלִיג מְאֹד בְּסוֹד מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל מְנַעְנְעִין עַצְמָן כְּשֶׁעוֹסְקִין בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה • וְע' עוֹד בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בַּזּוֹהַר וּבַכְּתָבִי' בֵּין מְחַצְּדֵי חַקְלָא • שָׁם תִּרְאֶה וְתָבִין מֵרָחוֹק • גּוֹדֶל עוֹצֶם הַסּוֹדוֹת הַנִּסְתָּרוֹת בְּכָל הַתְּנוּעוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹשִׂין • וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה כְּגוֹן מְחִאַת כַּפִּיִם בִּתְפִילָּה אוֹ בִּשְׁבִיל שִׂמְחַת מִצְוָה • וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה • פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה וְהָבֵן) • וּמַרְבֶּה לְדַבֵּר עַל לֵב הָאָדָם לְחַזְּקוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְ' לְבַל יִתְיָיאֵשׁ עַצְמוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן • וּלְבַל יִפּוֹל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם • רַק יִהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְ' • לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן בָּעוֹלָם כִּי חַסְדֵּי ה' לֹא תָמוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו לְעוֹלָם • וְכֵן מִכְּלָלִיּוּת כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְעַנְפֵיהֶם וְכָל מִצְווֹת דְּרַבָּנָן • מִכְּלָלִיּוּת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שבע"פ • מִנִּגְלֶה וְנִסְתָּר • הֲלָכָה וְקַבָּלָה • רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין • לְכוּלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא • וּמִכּוּלָּם יְדַבֵּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים • בִּדְרָכִים וּקְשָׁרִים נִפְלָאִים וְחִידּוּשִׁים חֲדָשִׁים • וְכוּלָּם כְּאֶחָד הֵם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת אֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַש"י • עַד אֲשֶׁר אֵין שׁוּם דְּבַר מִצְוָה וּקְדוּשָּׁה וְעֵצָה טוֹבָה הַנִּצְרָךְ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא שֶׁלֹּא נִזְכָּר בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה • כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו • כִּי הוּא מְדַבֵּר מִכְּלָלִיּוּת הַכֹּל בִּכְלָל וּבִפְרָט • כּוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַדְּרָגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁל כָּל אָדָם • כְּקָּטֹן כְּגָדוֹל • מִן רֵאשִׁית נְקוּדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא תְּחִילַּת הָאֲצִילוּת עַד תַּכְלִית נְקוּדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד עָלָיו • כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְהַזְּמַן • מִן הָאָדָם שֶׁבִּגְדוֹלִים עַד הַקָּטָן שֶׁבִּקְטַנִּים • וַאֲפִי' הַמּוּנָּחִים לְמַטָּה לְמַטָּה בַּעֲשַׂר כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא • אֲשֶׁר יָרְדוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם עַד הַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו • לְכוּלָּם יְעוֹרֵר וְיָקִיץ וִיחַיֶּה • לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ ח"ו מִן הָרַחֲמִים • כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלָּיו וּבִרְכַּיִים כּוֹרְעוֹת יְאַמֵּץ [וְכַמְבוֹאָר מִזֶּה בְּהַתּוֹרָה כִּי מְרַחֲמֵם יְנַהֲגֵם בְּלִיקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִי' ז' ע"ש עַל פָּסוּק כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ]:

וּמִכָּל דָּבָר וְדָבָר וְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן שֶׁהוּא מְדַבֵּר • ע"פ רוֹב יְדַבֵּר מִמֶּנּוּ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים • וְכָל פַּעַם בְּסִגְנוֹן אַחֵר • בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה אַחֶרֶת • לְמָשָׁל • בְּהַתּוֹרָה בַּחֲצוֹצְרוֹת (בְּסִי' ה') שָׁם מְבוֹאָר שֶׁתְּפִילָּה בְּכֹחַ הִיא בְּחִי' רְעָמִים • ועי"ז זוֹכִין לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיוּת שֶׁבַּלֵּב וְלִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְכוּ' • וּבְהַתּוֹרָה עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם (בְּסִי' מח) מְבָאֵר שע"י תְּפִלָּה בְּכֹחַ זוֹכִין לְבָנִים וְהִיא בחי' סוּכָּה וא"י וְכוּ' • ובמ"א מְבָאֵר שֶׁתְּפִלָּה בְּכֹחַ מְבַטֵּל גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִילָּה • וּבְהַתּוֹרָה תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוּ (בְּסִי' ט) מְבָאֵר שֶׁמִּתְּפִילָּה בְּכֹחַ מִשָּׁם מְקַבְּלִין עִיקַּר הַחִיּוּת וּמְקַיְּימִין כָּל הָעוֹלָמוֹת תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים וְזוֹכִין לְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵימָה ולא"י וְכוּ' • וְכֵן בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַמִּצְווֹת וְהַדְּרָכִים וְהַהַנְהָגוֹת וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵהֶם • מִכּוּלָּם יְדַבֵּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים • וְכָל פַּעַם בְּדֶרֶךְ וְקֶשֶׁר חָדָשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא • פַּעַם יְחַבֵּר וִיקַשֵּׁר יַחַד שְׁמִירַת הַבְּרִית שעי"ז זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִי' שַׁבָּת שעי"ז נִשְׁלָם הַצְּדָקָה וְהַתּוֹרָה וְכוּ' וַאֲזַי זוֹכִין לְכִיסּוּפִין דִּקְדוּשָּׁה לִהְיוֹת בַּעַל נֶפֶשׁ וַאֲזַי כָּל אֲכִילָתוֹ בִּבְחִי' לֶחֶם הַפָּנִים וְכוּ' כַּמְבוֹאָר בְּהַתּוֹרָה אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא וְכוּ' (בְּסִי' לא) וּפַעַם יְחַבֵּר שְׁמִירַת הַבְּרִית עִם בִּיטּוּל הַגַּדְלוּת שֶׁהוּא ע"ז • וְתִיקּוּן הַל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם כָּל הָעֲסָקִים ומו"מ שֶׁבָּעוֹלָם • וְיִחוּדָא עִילָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה וַהֲלָכָה וְקַבָּלָה וְכוּ' • ועי"ז זוֹכִין לְדִיבּוּר הַמֵּאִיר לִתְשׁוּבָה עַד שֶׁזּוֹכִין לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעוֹמְקָא • כַּמְבוֹאָר (בְּהַתּוֹרָה אֲנִי ה' בְּסִי' יא) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָרֵי הַמִּצְווֹת וְהַמִּדּוֹת • הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה • בְּכַמָּה דְּרָכִים שׁוֹנִים • חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים • כִּי בְּעוֹצֶם חֲלִישׁוּתֵינוּ • וּלְגוֹדֶל הִתְגַּבְּרוּת יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם כמשארז"ל • ע"כ אָנוּ צְרִיכִין עֵצוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְ' בְּכַמָּה דְּרָכִים • כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר לְדֶרֶךְ זֶה וַעֲבוֹדָה זֹאת עַל יְדֵי אוֹר הַתּוֹרָה הַזֹּאת • וְלִפְעָמִים אֵינוֹ מִתְעוֹרֵר לָזֶה ע"י תּוֹרָה זֹאת רַק ע"י תּוֹרָה אַחֶרֶת • וְהַכֹּל לְפִי הָאָדָם וּכְפִי הַמַּדְרֵגָה שֶׁלּוֹ וּכְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם • טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' • שִׁמְעוּ אֲמָרָיו כִּי נָעֵמוּ מְאֹד • לְכָל אֲשֶׁר חָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ • וְרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְלָחוּס עַל חַיָּיו הָאֲמִתִּיִּים לַחֲשׁוֹב עַל אַחֲרִיתוֹ וְסוֹפוֹ בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין יֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא וְכוּ' וְכוּ' כַּאֲשֶׁר כָּל אָדָם יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּלְבָבוֹ:

גַּם תָּבִין וְתִרְאֶה • כִּי בְּכָל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה יֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • עַמְקוּת לִפְנִים מֵעַמְקוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת • וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל • שפ"א אָמַר בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל: כִּי הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה כָּאֵשׁ וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע • כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה וְכַמָּה הַקְדָּמוֹת יְקָרוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת וּלְכַמָּה טְעָמִים וְעִנְיָנִים הַיּוֹצְאִים לָרוֹב מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה מִדִּבְרֵי הַתּוֹרוֹת הַנֶּאֱמָרִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • הוּא בִּנְיָן גָּדוֹל נִפְלָא וְנוֹרָא וְחָזָק מְאֹד • בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת • תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִים בּוֹ • כָּלוּל מִכַּמָּה וְכַמָּה חֲדָרִים • חֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר • וְחֶדֶר לִפְנִים מֵחֶדֶר • וְחַלּוֹנוֹת וּפְתָחִים פְּתוּחִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה • וְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר וְכָל טַעַם וְעִנְיָן וְהַקְדָּמָה הַנִּמְצָאִים בִּפְרָטוּת בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עַמְקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד • וְכָל מַה שֶּׁהוֹלְכִין וּמִתְרַבִּין הַטְּעָמִים וְהָעִנְיָנִים יֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת עַמְקוּת יוֹתֵר וְיוֹתֵר • כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים • וְעָרוּם יָבִין לַאֲשׁוּרוֹ כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא נִכְנָס וְיוֹצֵא מִפָּלָטִין לְפָלָטִין וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן בְּאוֹתוֹ עִנְיָן • צָרִיךְ לַחֲזוֹר לַאֲחוֹרָיו בְּכָל פַּעַם וּלְהַבִּיט מֵאַחֲרָיו לְהָבִין הֵיטֵב מְתִיקוּת עַמְקוּת הַדְּבָרִים אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְרֵאשִׁיתוֹ מֵאַחֲרִיתוֹ • כּוּלּוֹ קָשׁוּר וּמְחוּבָּר וְנָעוּץ סוֹפוֹ בִּתְחִילָּתוֹ וּתְחִילָּתוֹ בְּסוֹפוֹ וְכֵן בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּבִצְדָדָיו • יְשׁוֹטֵט הַמְעַיֵּן וְיַרְבֶּה הַדַּעַת • וּבְיוֹתֵר בִּכְלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מְחוּבֶּרֶת וְנִסְגֶּרֶת וְנִכְלֶלֶת • מִכַּמָּה טְעָמִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים וַעֲמוּקִּים וּרְחָבִים מִנִּי יָם • וְצָרִיךְ אַתָּה הַמְעַיֵּין שֶׁתָּבִין בִּדְבָרָיו שֶׁלִּפְעָמִים מֵבִיא ב' אוֹ ג' רְאָיוֹת לְדָבָר אֶחָד • בְּדֶרֶךְ עַמְקוּת נִפְלָא וְנָעִים מְאֹד מְאֹד • וּמֵרְהִיטַת הַלָּשׁוֹן נִדְמֶה כְּאִלּוּ הִיא רְאָיָה אַחַת • כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה • שֶׁכּוֹתֵב ע"פ רוֹב כַּמָּה פְּעָמִים תֵּיבַת כִּי וְכַיּוֹצֵא עַל דָּבָר אֶחָד • וּמֵחֲמַת זֶה נִדְמֶה שֶׁהוּא טַעַם וּרְאָיָה אַחַת • וּבֶאֱמֶת הוּא כַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים • וכ"א קָשׁוּר בַּחֲבֵירוֹ • ע"כ א"א לְחַלְּקָם • כִּי הֵם טְעָמִים וּרְאָיוֹת רַבּוֹת בְּדֶרֶךְ נִפְלָא מְאֹד • וכ"א נָעוּץ וְקָשׁוּר בַּחֲבֵירוֹ: וְהִנֵּה לְפִי גּוֹדֶל הָעַמְקוּת שֶׁל כָּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר • הָיָה מֵהָרָאוּי לִכְתּוֹב בְּכָל פַּעַם וְדוּק אוֹ וְהָבֵן וְעַיֵּין הֵיטֵב • וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הַמּוֹרִים לְהַמְּעַיֵּין שֶׁיָּשִׂים עֵין עִיּוּנוֹ שָׁם לְהָבִין הֵיטֵב • אַךְ רָאֹה רָאִיתִי • כִּי א"כ יִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לִכְתּוֹב כִּמְעַט אֵצֶל כָּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ • לְפִי עוֹצֶם עֲרֵיבַת מְתִיקַת הַשֵּׂכֶל וְהָעַמְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עִנְיָן וְכִמְעַט בְּכָל דִּיבּוּר • וע"פ רוֹב • יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל מְאֹד בִּדְבָרָיו אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיק שׁוּם לָשׁוֹן מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת • ע"כ הֶחְדַּלְתִּי אֶת עֵטִי • וּמָנַעְתִּי א"ע מִלִּכְתּוֹב שׁוּם לָשׁוֹן מִלְּשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל • רַק לִפְעָמִים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת נִשְׁמַט מִתַּחַת הַקּוּלְמֹס אֵיזֶה לָשׁוֹן כָּזֶה • וְהַמְעַיֵּין בֶּאֱמֶת • מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ • יָבִין מֵאֵלָיו עַמְקוּת הַדְּבָרִים • שֶׁהֵם רְחָבִים וַעֲמוּקִּים מִנִּי יָם • גָּבוֹהַּ מִשָּׁמַיִם וְעָמוֹק מִתְּהוֹם • וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעוֹם צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נוֹעַם הָאֵלּוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בְּעֵין הָאֱמֶת בְּעִיּוּן גָּדוֹל הָדֵק הֵיטֵב לְהָבִין הַדָּבָר עַל מַתְכּוּנְתּוֹ עַד מָקוֹם שֶׁיַּד שִׂכְלוֹ מַגַּעַת • אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה לְהָבִין הֵיטֵב פַּשְׁטִיּוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • ואעפ"כ הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כִּי גַּם אֲשֶׁר קָצְרָה יָדוֹ לְהָבִין דְּבָרִים עֲמוּקִּים • הוּא גַּם הוּא יוּכַל לִמְצוֹא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹ בְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • בְּדִבְרֵי הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמּוּסָר הַנִּפְלָא הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כְּפִי אֲשֶׁר יָאִיר ה' עֵינֵי שִׂכְלוֹ לְהָבִין כַּוָּונָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁהִכְנִיס רַבֵּינוּ זַ"ל בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה • כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנּוֹרָא הַזֶּה • הֵם הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲמוּקּוֹת מְאֹד מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית • וְנֶעְלָם וְנִסְתָּר וְנִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד • אֲשֶׁר אֵינָם מוּזְכָּרִים כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה כ"א בְּדֶרֶךְ רֶמֶז וְסוֹד • וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּמַאַמְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִיקּוּנִים וְכָל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה • כּוּלָּם כְּאֶחָד כְּלוּלִים בְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה מְדַבֶּרֶת מִכַּוָּונוֹת מְיוּחָדוֹת מֵאֵיזֶה מִצְוָה וּמִשַּׁעַר מְיוּחָד מֵהָעֵץ חַיִּים • בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר אֲשֶׁר פָּתַח עֵינֵינוּ וְהֶרְאָה לָנוּ לִפְעָמִים כְּטִיפָּה מִן הַיָּם מֵעוֹצֶם כַּוָּונָתוֹ • וְכַאֲשֶׁר הוּבָא בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר לִפְרָקִים אֵיזֶה רְמָזִים בְּעָלְמָא • כִּי כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה כָּלוּל מִפַּרְדֵּ"ס וּבְכָל אֶחָד וְאֶחָד הֵן בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט הֵן בְּדֶרֶךְ רֶמֶז וְכוּ' • בְּכוּלָּם יֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד • אַךְ עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הוּא פֵּירוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה • כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה כַּמְבוֹאָר כְּבָר כ"פ • שֶׁכָּל עִיקַּר כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה שֶׁגִּילָּה • וּבְכָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַק' הַכֹּל הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה יְשָׁרָה • לִרְמֹז לָהֶם מְרָחוֹק וּמִקָּרוֹב לְהוֹרוֹת לָהֶם עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת • עֲמוּקּוֹת וְנִפְלָאוֹת • לְהִתְקָרֵב להש"י מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ • כִּי כָּל כַּוָּונָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הָיָה רַק שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהָבִין הָעֲבוֹדָה וְהָעֵצוֹת הַיּוֹצְאִים מִכָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה • וְשֶׁנְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּים כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶם בִּפְשִׁיטוּת • וּבַה' בָּטַחְנוּ • שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּשִׂים עֵינוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי קוֹדֶשׁ הַנֶּאֱמָרִין בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • יִתְלַהֵב לִבּוֹ וְיִפָּתְחוּ עֵינָיו וְיִכְסוֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לַעֲבוֹדָתוֹ ית' • עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב אֶל ה' בֶּאֱמֶת • בְּכָל לְבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ • וְלֵב חָזָק כְּצוּר יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ • אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ • אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ • כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַק' זַ"ל • שֶׁאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בַּסֵּפֶר הַזֶּה בְּעֵין הָאֱמֶת • בְּוַודַּאי יִהְי' נִפְתָּחִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ • וְיִהְיֶ' נַעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר:

וּבֶאֱמֶת הוּא מִן הַנִּמְנָע וְאִי אֶפְשָׁר • לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח הַחִיבּוּר הַקָּדוֹשׁ הַכֶּרֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה • ומכ"ש וכ"ש בְּשֶׁבַח קְדוּשַּׁת הַמְחַבֵּר הַקָּדוֹשׁ בּוּצִינָא עִילָּאָה רַבָּא וְיַקִּירָא אדומו"ר זצוק"ל • כִּי לוֹ דֻּמִיָּ' תְּהִלָּה • וּמַה גַּם כִּי יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ עוֹצֶם הַמַּחֲלוֹקֶת רַבִּים קָמוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ • חִנָּם עַל לֹא דָּבָר • וּבִגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה הוּכְרַחְנוּ לָשׂוּם לְפִינוּ מַחְסוֹם וְהֶחֱשִׁינוּ מִטּוֹב מִלְּהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בְּשֶׁבַח קְדוּשָּׁתוֹ וּפְרִישֻׁתוֹ וּתְמִימוּתוֹ וְצִדְקָתוֹ וְעַנְוְותָנוּתוֹ בֶּאֱמֶת • וּבִמְקוֹם גְּדוּלָּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָרָמָה וְהַנִּשָּׂאָה אֲשֶׁר כַּבִּיר מָצְאָה יָדוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בַּנִּגְלֶה וּנִּסְתָּר בְּיַם הַתַּלְמוּד וּפוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וּבְכָל סִתְרֵי הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת כָּל רָז לֹא אֲנִיס לֵי' וְכָל סָתוּם לֹא עֲמָמוּהוּ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְותָנוּתוֹ • הַפָּשׁוּט הַסַּבְלָן וְהֶעָלוּב וְתָמִים בְּמַעֲשָׂיו • עוֹבֵד אֶת ה' בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ נִפְלָא יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹת לֹא יִשְׁקוֹט וְלֹא יָנוּחַ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִת' בְּחָכְמָה וְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד כַּאֲשֶׁר עֵינֵיכֶם תֶּחֱזֶינָה מֵשָׁרִים בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה • כִּי כָּל מְעַיֵּן יִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק אֲשֶׁר יָשׂוּם לִבּוֹ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה • שא"א לְהַשִּׂיג דְּבָרִים כָּאֵלּוּ מִכָּרֵס מְלֵאָה • וְכַמָּה יְגִיעוֹת יָגַע וְכַמָּה טִירָחוֹת טָרַח וְכַמָּה אֲלָפִים תַּעֲנִיתִים וְהַפְסָקוֹת וְכַמָּה וְכַמָּה הַפְסָקוֹת שְׁלֵימוֹת מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת וְכַמָּה מִינֵי סִיגּוּפִים סִיגֵּף וְכַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים הִתְבּוֹדֵד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּפֵירַשׁ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי פְּרִישׁוּת מִכָּל מִינֵי תַּאֲווֹת • וְקִידֵּשׁ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי קְדוּשּׁוֹת • וּבְיוֹתֵר עַל הַכֹּל נִתְעַלָּה וְנִתְקַדֵּשׁ בִּקְדוּשָּׁה נוֹרָאָה וַעֲצוּמָה ע"י קְדוּשַּׁת א"י אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד • וְנָסַע לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁעַת מִלְחָמָה שֶׁהָיוּ תּוֹקֶף מִלְחָמוֹת קָשׁוֹת וַחֲזָקוֹת בְּאוֹתָן הַמְּדִינוֹת • וְכַמָּה וְכַמָּה הַרְפַּתְקָאוֹת דְּעָדוּ עָלָיו בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ • ה' צַדִּיק יִבְחָן כַּפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה וְכוּ' • כִּי הִקִּיפוּ עָלָיו אָז בְּאוֹתָן הַיָּמִים כַּמָּה מִינֵי צָרוֹת וְסַכָּנוֹת תְּכוּפוֹת וּרְצוּפוֹת • צָרַת הַדֶּבֶר ר"ל שֶׁהָיָ' אָז בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה וְתוֹקֶף רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה שֶׁלֹּא הָיוּ בְּטוּחִים בְּחַיֵּיהֶם יוֹם אֶחָד • וּשְׁאָר מִינֵי הַרְפַּתְקָאוֹת קָשׁוֹת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן אֲשֶׁר א"א לְבָאֵר בִּכְתָב • וְהַש"י בְּרַחֲמָיו נָתַן לוֹ כֹּחַ בַּרְזֶל לִסְבּוֹל כָּל זֶה מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לִסְבּוֹל צָרוֹת וְיִסּוּרִין כָּאֵלֶּה מִכָּל צַד • עַד אֲשֶׁר זָכָה לַעֲבוֹר בְּשָׁלוֹם וְנִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיָצָא וּבָא בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶּגַע • וְזָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא • כִּי מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ מַה שֶּׁזָּכָה ע"י א"י לִדְבָרִים נֶעְלָמִים מֵעֵין כָּל חַי • גַּם בְּאִתְגַּלְיָא רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמּוֹ • כִּי הַתּוֹרָה שֶׁגִּילָּה אַחַר א"י • בְּכַמָּה מַעֲלוֹת עַד אֵין שִׁיעוּר נִתְעַלֵּית וְשָׂגְבָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁגִּילָּה מִקּוֹדֶם • אִם אָמְנָם גַּם מִקּוֹדֶם תּוֹרָתוֹ הַק' הֵאִירָה פְּנֵי תֵּבֵל נוֹרְאוֹת נִפְלָאָתָה • נִפְלָאִים דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ גַּם מֵאָז וּמִקֶּדֶם • אוּלָם • כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דַּרְכֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁגִּילָּה לְאַחַר א"י מִדַּרְכֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁגִּילָּה מִקּוֹדֶם • כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַק' בְּפֵירוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים • וְכָל הַסֵּפֶר הַזֶּה רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ הוּא מֵהַתּוֹרָה שֶׁגִּילָּה לְאַחַר שֶׁהָיָ' בא"י • וְלֹא נִמְצָא בּוֹ מֵהַתּוֹרוֹת שֶׁל קוֹדֶם א"י כ"א מְעַט מִזְּעֵר שְׁנֵי אוֹ ג' עָלִין לְדוּגְמָא • (וְהֵם נִמְצָאִים בְּתוֹךְ הַסִּימָנִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹן הַחֲבֵרִים שֶׁהֵם מִסִּי' ע"ג עַד סִי' קיד וְגַם שָׁם הֵם רַק מְעַט דִּמְעַט):

וְהִנֵּה זֶה הַסֵּפֶר נִדְפַּס פַּעַם רִאשׁוֹן בְּאוֹסְטְרְהָא בִּשְׁנַת תקס"ח • בְּחַיֵּי רַבֵּינוּ זַ"ל • זֶה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה • אַךְ הַמַּדְפִּיסִים דְּשָׁם עִוְּותוּ מְאֹד • כִּי נִדְפַּס שֶׁלֹּא בְּפָנֵינוּ • וע"כ רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַטָּעֻיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ שָׁם בִּשְׁעַת הַדְּפוּס • וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת נֶחְסְרוּ שִׁיטוֹת שְׁלֵימוֹת • גַּם שִׁינּוּ הַסֵּדֶר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת • וְהֶחֱלִיפוּ כַּמָּה עִנְיָנִים לְגַמְרֵי • מִלְּבַד שְׁאָר קִילְקוּלִים בְּעִנְיַן הַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין תּוֹרָה לְתוֹרָה • וְשֶׁבְּתוֹךְ כָּל תּוֹרָה בְּעַצְמָהּ שֶׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לִיתֵּן רֶיוַוח וְהֶפְסֵק בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן • וּבְכָל אֵלֶּה עִוְּותוּ מְאֹד • לִפְעָמִים הִפְסִיקוּ הֶפְסֵק גָּדוֹל בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ • וּבְמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַפְסִיק • כָּלְלוּ וְצֵרְפוּ הָעִנְיָן יַחַד • עַד שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לֹא נָתְנוּ הֶפְסֵק אֲפִי' בְּהַתְחָלַת הַמַּאֲמָר • הֵן עַל כָּל אֵלֶּה שַׂמְתִּי לִבִּי וְדַעְתִּי לְתַקֵּן הַכֹּל עצהי"ט • כְּפִי אֲשֶׁר הָי' ה' עִמָּדִי • וְתִקַּנְתִּי כָּל הַטָּעֻיּוֹת וְהָעִוּוּת שֶׁנָּפְלוּ בְּהַדְפָּסָה רִאשׁוֹנָה:

גַּם זֹאת לָדַעַת שֶׁהַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן נִדְפַּס פִּתְאוֹם שֶׁלֹּא בְּפָנַי כַּנַּ"ל • בְּעֵת שֶׁהָיָ' רַבֵּינוּ זַ"ל בִּקְ' לֶעמְבֶּרְג • וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת • הָיוּ צְרִיכִין עֲדַיִין לְתַקֵּן הַלָּשׁוֹן בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא • וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַדְּפוּס • נִדְפַּס כְּפִי מַה שֶּׁנִּכְתַּב בָּרִאשׁוֹנָה בְּמַהֲדוּרָא קַמָּא • ע"כ רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶל לִבִּי לְתַקֵּן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת לְהַרְחִיב וּלְבָאֵר יוֹתֵר • כְּפִי מַה שֶׁיָּדַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי בְּדַעְתִּי כַּוָּונַת הַמַּאֲמָר • כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַק' • וְכָל הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹש בְּעַצְמוֹ זַ"ל • לֹא גָּרַעְתִּי וְהוֹסַפְתִּי אֲפִי' אוֹת אַחַת • רַק בִּמְקוֹם הַהֶכְרֵחַ מְאֹד לִכְתּוֹב אֵיזֶה פֵּירוּשׁ וּבֵיאוּר • הִצַּגְתִּי אוֹתוֹ מוּסְגָּר בְּתוֹךְ שְׁנֵי חֲצָאֵי לְבָנָה • לְמַעַן דַּעַת שֶׁאֵין זֶה מִלְּשׁוֹנוֹ זַ"ל בְּעַצְמוֹ:

גַּם יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי כָּל הַמַּרְאֵה מְקוֹמוֹת מִכָּל פְּסוּקֵי תַּנַ"ךְ וּמַאַמְרֵי רַזַ"ל • בְּשַׁ"ס וּמִדְרָשִׁים וְסִפְרֵי הזוה"ק וְתִיקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל לַאֲשֶׁר רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה • וּבְכוּלָּם צִיַּינְתִּי בעזה"י הַמַּרְאֵה מְקוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם אַיֵּ' מְקוֹם כְּבוֹדָם:

גַּם שַׂמְתִּי סִימָנִים לַתּוֹרָה • שֶׁהִצַּגְתִּי אֵצֶל כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה צִיּוּן וְסִימָן ע"פ סֵדֶר הָא"ב • לְמַעַן יֵקַל עַל הַמְעַיֵּן לִמְצוֹא מְבוּקָּשׁוֹ • וְגַם בְּתוֹךְ כָּל תּוֹרָה בְּעַצְמָהּ • הִצַּגְתִּי אוֹתִיּוֹת לְסִימָן אֵצֶל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן • לִיתֵּן רֶווַח וְסִימָן לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן • וּלְהוֹדִיעַ שֶׁבְּכָאן יוֹצֵא הַמַּאֲמָר מֵעִנְיָן לְעִנְיָן • לְלַמֵּד וּלְבָאֵר הַקְדָּמָה וְעִנְיָן אַחֵר • כַּאֲשֶׁר יָבִין הַמְעַיֵּן בִּמְקוֹמוֹ •

גַּם כַּמָּה מַאֲמָרִים • הוּבְאוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה כְּפוּלִים • פַּעַם בַּאֲרוּכָּה וּפַעַם בִּקְצָרָה • וְזֶה • כִּי כֵן דַּרְכּוֹ בַּקּוֹדֶשׁ שֶׁל רַבֵּינוּ זַ"ל • שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁכָּתַב בְּעַצְמוֹ • הָיָ' ע"פ רוֹב שִׁינּוּיִים רַבִּים בֵּין הָאֲמִירָה וְהַכְּתִיבָה • כִּי כְּתָבָם כְּפִי רְהִיטַת מוֹחוֹ הַקָּדוֹש • וע"כ הָיָ' גּוֹרֵעַ וּמוֹסִיף מִכְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּיו בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ • אֲבָל לֹא כֵּן אָנֹכִי עִמָּדִי • כִּי אֲנִי דִּקְדַּקְתִּי לִכְתּוֹב כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַק' בְּלִי גֵּרָעוֹן וְתוֹסֶפֶת • וְלַאֲשֶׁר נִמְצְאוּ כַּמָּה מַאֲמָרִים שֶׁכְּתַבְתִּים בְּעַצְמִי • ואח"כ בָּאוּ לְיָדִי מִכְּתִיבַת יָדוֹ הק' • וְנִמְצְאוּ שִׁינּוּיִים רַבִּים בֵּינֵיהֶם • מִטַּעַם הַנַּ"ל • ע"כ אָמַרְתִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים • וְהַכְּלָל • כִּי כָּל דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְנִשְׁנָה לֹא נִשְׁנָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בּוֹ:

עַד כֹּה דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הַמּוּעָטִים הַמַּחֲזִיקִים הַרְבֵּה • לְהוֹדִיעַ מְעַט מִזְּעֵר מִדַּרְכֵי הַסֵּפֶר הַקָּדוֹש הַזֶּה •

וְיֶתֶר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בְּמַהוּת קְדוּשַּׁת נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹש וְהַנּוֹרָא הַזֶּה • כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲלַת תּוֹרָה אַחַת מֵהַסֵּפֶר הַקָּדוֹש הַזֶּה • וּבִפְרָט מֵחֲמַת עוֹצֶם הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁהִתְגַּבְּרָה עַכְשָׁו בעו"ה • וְנִתְקַיֵּים בעו"ה וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה • וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת שֶׁנַּעֲשָׂה הָאֱמֶת עֲדָרִים עֲדָרִים • וכ"א וְא' אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת • אֲבָל אעפי"כ הָאֱמֶת הוּא אֶחָד • וְהָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ • וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר • וְעַל ה' נַשְׁלִיךְ יְהָבֵינוּ • כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כ"א לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תְּלוּיוֹת עֵינֵינוּ • עַד הֵנָּה רַחֲמֶיךָ עֲזָרוּנוּ • גַּם לָנֶצַח אַל תִּטְּשֵׁינוּ וְאַל תַּעַזְבֵינוּ • שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנוּ • יְהִי ה' אֱלֹקֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָ' עִם אֲבוֹתֵינוּ • וִיהִי נוֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ • וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ • בֶּן דָּוִד יָבֹא וְיִגְאָלֵינוּ • וְיַעֲלֵינוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵינוּ • וְיִבָּנֶה בֵּית קָדְשֵׁינוּ וְתִפְאַרְתֵּינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ • אכי"ר:

הכ"ד הַמַּעְתִּיק וְהַמְסַדֵּר • יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: הק' נתן בא"א מוהרר נפתלי הירץ יצו' מנעמראב רבתי: חתן הרב הגאון החסיד המפורסם מוה' דוד צבי שֶׁהָיָה אב"ד בק"ק שאריגראד ובק"ק קרעמיניץ והגליל • ובק"ק מאהלוב יצו':

## שִׁיר נָעִים

וְאֵלֶּה דִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ"ל • שִׁיר נָעִים • כּוֹלֵל עִנְיָנִים רַבִּים בִּדְבָרִים מוּעָטִים • מוּעָט מַחֲזִיק הַמְרוּבֶּה • יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת • מִשֶּׁבַח תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה • וּמִשֶּׁבַח מֹשֶׁה רַבֵּינוּ ע"ה • וּמוּסָר נִפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם שֶׁיְּעוֹרֵר כ"א אֶת נַפְשׁוֹ • וִידַבֵּר מִגְּדוּלַּת הַבּוֹרֵא ית' • וְנִפְלְאוֹת בְּרִיּוֹתָיו • וִינַצַּח בְּשִׁירוֹ לְהַזְכִּיר • נִפְלְאוֹת עֲרֵיבַת נְעִימַת תַּעֲנוּגֵי העוה"ב וְשַׁעֲשׁוּעָיו לְכָל הַזּוֹכִים אֲלֵיהֶם • וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד • וּלְהֵיפֶךְ מְרִירַת הַמַּכְאוֹב וְקִהְיוֹן שִׁינַּיִם שֶׁל הַנִּדָּחִים מֵהֶם וְאוֹבְדִים אֲבֵידָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת • יְעוֹרֵר יְשֵׁנִים • יָקִיץ נִרְדָּמִים • יְחַזֵּק עֲיֵיפִים • יוֹדִיעַ לְהָאָדָם מִגּוֹדֶל כֹּחוֹ • אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לִזְכּוֹת לְכָל אֵלֶּה • כְּשׁוֹפָר יָרִים קוֹלוֹ • לְהַטּוֹת לְבָבֵינוּ אֵלָיו יִתְ' לְעוֹבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד • הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הַשִּׁיר הַזֶּה • וּשְׁמוֹ קוֹדֶשׁ וְשֵׁם אָבִיו חָתוּם בְּרָאשֵׁי הַחֲרוּזוֹת • כָּפוּל וּמְשׁוּלָּשׁ וּמְרוּבָּע:

נִ מוּסֵי הַדָּתוֹת כּוּלָּם לֹא יִשְׁווּ לְדָתֵינוּ •

חַ כְמֵיהֶם בָּדוּ מִלִּבָּם נִמוּסִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי •

משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְעָנָן לְבוּשׁוֹ •

נִ מְצָא הַמְחוּיָּב דִּבֵּר עִמּוֹ בְּכָל פַּעַם וּפֵירֵשׁ מִן הָאִשָּׁה:

נִ בְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ •

חָ כְמָתוֹ מֵאַיִן תִּמָּצֵא מִמֶּנּוּ לֶקַח טוֹב לָקַחְנוּ •

מֶ לֶךְ בִּישׁוּרוּן עִם דָּתֵינוּ כִּשְׁנֵי אַחִים לֹא יִתְפָּרְדוּ •

נִ שְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ הַזַּךְ זוֹ מִזּוֹ לֹא נָדוּ:

נַ פְשׁוֹתָם רַבִּים כֵּן רַבּוּ דֵּעוֹתֵיהֶם וְחִילּוּף סְבָרוֹתֵיהֶם •

חֲ דָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ עֲבוֹדוֹתֵיהֶם •

מַ חְשְׁבוֹתֵיהֶם לֹא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְלֹא דְּרָכֵינוּ דַּרְכֵיהֶם •

נַ פְשׁוֹתֵינוּ אַחַת הִיא וְאֵינָהּ נוֹטָה לְרִיבּוּ צַלְמֵיהֶם:

נַ פְשִׁי הַחֲזָקָה וְהַפִּקַּחַת • לָמָּה לֹא חַסְתְּ עָלַיִךְ • וְשָׁכַחַתְּ אוֹמֵן הַמְגַדֵּל אוֹתָךְ • וְהֶאֱכִילֵךְ מַמְתַּקִּים • וְהִלְבִּישֵׁךְ אַרְגָּמָן • וְעַתָּה אַתָּה • רְמוּסָה בֵּין עִקְּבֵי צֹאן • וּבֵין רַגְלֵי הַתַּאֲווֹת • הֶעָבִים וְהַגַּשְׁמִיִּים • וְאַתָּה עֵרוֹם וְעֶרְיָ' • יֵין מִשְׁתַּיִךְ נֶהְפַּךְ לְמִשְׁתֵּה דְּמָעוֹת •

חֲ זַק וְנִתְחַזֵּק • וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל • וְכַגָּמָל אֲפִי' כְּשֶׁמָּשְׁכֵיהוּ בְּחוֹטְמוֹ הָעַכְבָּר לֹא יִבְעַט בּוֹ • וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ • אֲבָל נַפְשִׁי הַפִּקַּחַת וַחֲזָקָה •

מַ ה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָּה • וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלְחֶיךָ דָּבָר • אַל תַּבֵּט עַל מִצְהֲלוֹת הַזְּמַן • כִּי גּוּפְךָ חַלָּשׁ וָדַל • הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה • וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁיו בָּא יוֹמוֹ:

נְ קוֹב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵיר לִי מִשָּׁם מְעַט פָּנֶיךָ בָּרָה כַּחַמָּה • יָפָה כַּלְּבָנָה • אַל תַּחֲרוֹשׁ וְאַל תִּשְׁקוֹט • הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב בְּשִׁירוֹת וְהוֹדָה • וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הקב"ה • דָּלוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכוֹר אַהֲבָתְךָ הַיְשֵׁינָה:

נ הָרוֹת נְחָלִים אֲפִיקֵי מַיִם רַבִּים וְיַמִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים •

נ פְלָאִים וּמְשׁוּנִּים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְטַעֲמֵיהֶם וּבְטִבְעֵיהֶם •

חַ יּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵין מִסְפָּר לְמִינֵיהֶם •

מְ שַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים כּוּלָּם לְהשי"ת בְּכָל אֵיבְרֵיהֶם •

מִ ילִּין יַגִּידוּן תָּמִיד וְלֹא יְכַחֲשׁוּן מַנְהִיגֵיהֶם •

נ וֹצְצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּעִמְקֵיהֶם •

נֶ חְבָּה בָּהֶם אוֹרוֹת כְּלֵיהֶם:

נְ שָׁמוֹת הַגְּזוּרִים מִתַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד •

נִ כְסְפָה תָּמִיד אֶל שׁוֹרְשָׁהּ לִהְיוֹת לָבוּד •

חַ יִּים וָחֶסֶד שׁוֹאֶבֶת מֵחַסְדֵּי דָּוִד •

חֵ ן רוּחַ מִטִּיפֵּי גַּן עֵדֶן מִמֶּנָּה לֹא אָבַד •

מ וֹשְׁבוֹת הַהֵיכָלוֹת וְאָהֳלֵי הַשָּׁלוֹם לְכָל אַחַת וְאַחַת נִיסְמַן וְנִיתְוָה תָּיו הוֹד •

מַ ה פָּעַל אֵל הַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ וִירוּצוּן בִּשְׁלִיחוּתָם כְּכוֹכְבָא דְּשָׁבִיט •

מְ רוּחָקִים וּמְסוּלָּקִים • מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים מִי שֶׁאוֹרְחוֹתָיו עָבִיט •

נִ שְׁאָרִים בְּרָעָב וּבְחֶרְפָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע זֶבֶד:

נָ שׁוּבָה עַד ה' וְלֹא נִהְיֶה אָבַד:

נְ קַבֵּל רַע וָטוֹב בְּאַהֲבָה וְנַלְבִּישׁ לָאָב עַד:

בְּ רִיאַת הָאֲדָמָה וְכַדּוּרֶיהָ אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת רַבּוֹת סְבִיבֶיהָ:

בְּ נֵי אָדָם אִישׁ לִלְשׁוֹנוֹ וְדָתוֹתֶיהָ:

נִ צָּנִים וּפְרָחִים וְאִבֶּיהָ •

נְ פִילַת הַמְּדִינוֹת מֵרוּחוֹתֶיהָ •

נִ שְׁאֶרֶת עוֹמֶדֶת וְהַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִים סְבִיבוֹתֶיהָ:

שַׁ יָּיטוֹת הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת בָּאֲוִיר •

שׁ וֹמְעִים גְּזֵירַת הַשֵּׁם וְשׁוֹלְטִים בְּאַרְבָּעָה הָאָבוֹת שֶׁהֵם הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר:

מְ שׁוּתָּפִים עִם הַמַּלְאָכִים וְעִם בְּנֵי אָדָם בְּגִימּוּל •

מִ בְּרִית קוֹדֶשׁ בּוֹרְחִים הַנֶּאֱמָר בּוֹ הִמּוֹל יִמּוֹל •

ח וֹבְטִים כִּבְמַקְלוֹת בְּצוּרוֹתָם הַמְשׁוּנּוֹת •

ח וֹבְרֵי חֲבָרִים וּמְכַשְּׁפִים מַכְרִיעִים אוֹתָם בְּהַשְׁבָּעָתָם בַּשֵּׁמוֹת הַמְכֻוָּנוֹת:

הַ תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָנוּ מִכָּל טוּמְאוֹת •

הַ צְּדָקָה מַצֶּלֶת מִמִּיתוֹת מְגוּנּוֹת:

נְ בוּאָה אֵין לָנוּ:

חֲ רִיקַת שֵׁן הָאוּמּוֹת עַל אוּמָּה יְחִידָה תְּבוּנָה אֵין בָּנוּ:

מְ רִירַת הַצָּרוֹת אֵיךְ לְהַשְׁקוֹת הֵם דָּנוּ:

נִ סְבוֹּל עוֹלָם עַד יָבֹא עָנִי:

בֵּ ן יְחַפֵּשׂ בְּגִנְזֵי אָבִיו:

נֵ זֶר עֲטֶרֶת נְעַטֵּר בְּבֵן חָבִיב:

שִׁ יר חָדָשׁ אָז נָשִׁיר:

מַ לְכֵּינוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע בָּשָׂר:

חָ תוּם תּוֹרָה בְּלֵב כָּל אֶחָד מִלְּהִשָּׁכֵחַ:

הַ מָּוֶת לָנֶצַח יְבוּלַּע כִּקְטוֹרֶת רֵיחַ:

נָ בִיא לְבַב חָכְמָה לְהָבִין תְּכוּנַת גּוּפֵינוּ וּמֶרְחַקֵּי פְּרָקָיו וַעֲרִיכוּת אֵיבָרָיו •

חִ יּוּב הֲבָנָתוֹ מוֹעִילָה לִידִיעַת הַבּוֹרֵא הַמְצַיֵּיר • אֵלּוּ הַיְצִירוֹת כּוּלָּם:

מְ רַפֵּא כָּל חוֹלִי וְאִישׁ מַכְאוֹבוֹת • עִוֵּר וּפִסֵּחַ • צָרוּעַ וְנָגוּעַ דּוֹאֵג וְכוֹאֵב:

נֹ אכַל לְבַד לְקִיּוּם נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְמַעֵט תַּאֲווֹת טִבְעֵינוּ:

חֲזַּק

## קַמָּא

הנכבד והנורא • מי כמוהו מורה • היוצא בקדושה ובטהרה • מפי קודש קדשים • נבון לחש וחכם חרשים • ה״ה כבוד אדונינו מורינו ורבינו • הרב האמת הגאון הקדוש האמתי • נחל נובע מקור חכמה • אור ישראל וקדושו • המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים • שמו קודש • מורינו ורבינו הרב רבי נחמן זצוק״ל מק׳ ברסלב • בהרב הוותיק וחסיד מוה׳ שמחה זצ״ל • בן לאותו צדיק הרב הקדוש המפורסם מוה׳ נחמן הארידיינקיר זצוק״ל • ומצד אמו הצדקת המפורסמת בשם טוב מרת פיגא זצ״ל • הוא נין ונכד להרב הקדוש רבן של כל ישראל • ק״ש מוה׳ ישראל בעש״ט זצוק״ל • ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך • עטרת זקנים בני בנים • בזכותם יאיר עלינו חסדי דוד הנאמנים • ונזכה לחזות בנועם ה׳ פנים אל פנים • חיש קל מהרה נשוב לציון ברננים • במהרה בימינו אמן:‏

### לְכוּ חֲזוּ

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' • הִתְגַּלּוּת נִפְלָא מִסּוֹד גְּדוּלַּת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זַ"ל:

ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי • הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ • כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַזַ"ל (שבת קלח) כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה אָמְרוּ עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר רשב"י שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח • שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ • וְכַמְבוֹאָר בַּזּוֹהַר (נשא דף קכד ע"ב) בְּהַאי חִיבּוּרָא דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא • וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן • נִפְלְאוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁל תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה • כִּי ע"כ סָמַךְ ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עַצְמוֹ עַל זֶה הַפָּסוּק כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ • כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ • מְרוּמָּז וְנִסְתָּר סוֹד הַזֶּה • שֶׁע"י זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי • שֶׁהוּא רשב"י • עַל יָדוֹ לֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל • כִּי סוֹפֵי תֵּיבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק כִּי לֹּא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ הֵם אוֹתִיּוֹת יוֹחַאי • וְזֶה שֶׁמְּרַמֵּז וּמְגַלֶּה הַפָּסוּק • כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ מִפִּי זַרְעוֹ דַּיְיקָא הַיְינוּ מִפִּי זַרְעוֹ שֶׁל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרוּמָּז וְנִסְתָּר בְּזֶה הַפָּסוּק • שֶׁהוּא הַתַּנָּא יוֹחַאי • כִּי ע"י זַרְעוֹ שֶׁל יוֹחַאי שֶׁמְּרוּמָּז בְּזֶה הַפָּסוּק בס"ת כַּנַּ"ל • שֶׁהוּא רשב"י • עַל יָדוֹ לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה • כִּי בְּזּוֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא • כַּנַּ"ל: וְדַע שֶׁסּוֹד ר' שִׁמְעוֹן בְּעַצְמוֹ • הוּא מְרוּמָּז בְּפָסוּק אַחֵר • כִּי דַּע כִּי הַתַּנָּא הַקָּדוֹש ר' שִׁמְעוֹן הוּא בְּחִי' עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית (דניאל ד) ר"ת שִׁמְעוֹן • וְכוּ':

בְּעֶזְרַת אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָנָה. וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ מִמִּדְבָּר מַתָּנָה. נַתְחִיל לְהַדְפִּיס חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה. בִּזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה. אֶל קִרְיַת מֶלֶךְ דָּוִד חָנָה:

### א

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה’ (תהלים קיט):

דַּע כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים, וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי. כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם, אֲבָל עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת (משלי ה): אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ (עירובין נד:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת:

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל, וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (תיקונים תיקון יד, זוהר משפטים קכא:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקָלוֹס: וְחַכְּמַנִי. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ד): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת חֵית, לְשׁוֹן חִיּוּת, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’.

אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת נוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ, כִּי־אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ. (זוהר ויחי דף רלח. ודף רמט:) וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, אֶלָּא מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁבִּזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל בְּחִינַת (משלי יח): לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמָר (ישעיה כד): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא מִסְכֵּן וְחָכָם (קהלת ד), בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי־אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה. וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (שם), בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כֹּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע. וְעַל־יְדֵי מָה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ’, אִי אָזֵל – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה), וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין דף ל:): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־ הַמִּדְרָשׁ, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.

וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ, חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח, וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ, וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל*, וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יד): כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי דַּרְכֵי ה’, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁדְּבֵקִים בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ עַל־יְדֵי־זֶה. וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ”ל:

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת, כִּי עִקַּר מַה שֶּׁאֵין נִתְקַבְּלִין הַבַּקָּשׁוֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַדְּבָרִים חֵן, וְאֵין נִכְנָסִין בַּלֵּב שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּלִבּוֹ מָקוֹם שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לְהַמְבַקֵּשׁ חֵן שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ. אֲבָל עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְקַשְּׁרִין הַנ וְהַח כַּנַּ"ל וְנַעֲשֶׂה חֵן, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה יַעֲלַת חֵן (משלי ה), וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי חֵן, וַאֲזַי נִתְקַבְּלִין דְּבָרָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו, כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן, שֶׁנִּכְנָסִין הַדְּבָרִים בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ, דְּהַיְנוּ זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ.

וְזֶה בְּחִינַת ת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ הַחֵי”ת וְהַנּוּ”ן וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת “חֵן”, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תָּ”יו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲקִיקָה וּרְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט): וְהִתְוִיתָ תָּו, כִּי עַל־ יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הַ”חֵן” חָקַק מָקוֹם בְּלֵב זֶה שֶׁמְּבַקְשִׁין מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ דְּבָרָיו בְּלִבּוֹ, וִיקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ. וְהַחֲקִיקָה וּרְשִׁימָה זֶה בְּחִינַת תָּ”יו כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (קהלת ט): דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן זָכָה לְחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לג): כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכוּ’. וְעַל־כֵּן בֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן וְכוּ’. וּבִנְיָמִין לֹא הָיָה אָז, וְעַל־כֵּן בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בְּחֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מג): אֱלֹקִים יָחְנְךָ בְּנִי.

וְדַוְקָא יוֹסֵף הָיָה יָכוֹל לְבָרְכוֹ בְּחֵן, כִּי יוֹסֵף הָיָה כָּלוּל בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, כִּי הוּא הָיָה עִקַּר תּוֹלְדוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף כַּחֲדָא חֲשִׁיבֵי. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. בְּכוֹר הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ שׁוֹרוֹ – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, כִּי צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקָלוֹס: זִיו לֵהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר. אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

רַשְׁבַּ”ם: צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא. אֵשׁ לְבָנָה, וּמַלְאָךְ מַזִּיק הוּא:

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: הַאי גַּלָּא דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא מִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, וּמְחִינַן לֵהּ בְּאַלְּוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה (בבא בתרא עג):

גַּלָּא הוּא הַיֵּצֶר הָרָע. דְּמַטְבַּע לִסְפִינְתָּא הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת, לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב, כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא בְּרֵישָׁא, כִּי מִתְּחִלָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְווֹת וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּרְתָּא, אֵשׁ לְבָנָה. אַף־עַל־ פִּי־כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא.

וּמְחִינַן לֵהּ בְּאַלְּוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת וָי”ו, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן וָי”ו וְרָחְבָּן וָי”ו (בבא בתרא יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְּוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת, דְּחָקִיק עֲלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ’, הַיְנוּ שֵׁמוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת וָי”ו. וְהַוָּי”ו הוּא צוּרַת מַקֵּל, וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא מַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בַּעַל־עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא־אִם־ כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת. וּכְמוֹ שֶׁהַמְשֻׁגָּעִים צְרִיכִים לְהַכּוֹתָם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין הוּא בְּחִינַת מַקְלוֹת וְשֵׁמוֹת, שֶׁבָּזֶה מַכִּין וּמַכְנִיעִין אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, וּמְגָרְשִׁין מִן הָאָדָם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ־שְׁטוּת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ בְּחִינַת וּמְחִינַן לֵהּ בְּאַלְּוָתָא דְּחָקִיק עֲלֵהּ שֵׁמוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ. אַשְׁרֵי לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת. תְמִימֵי דָרֶךְ בְּחִינַת (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה.

וְזֶהוּ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה’, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּכֹחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת נוּ"ן, לְקַבֵּל מִן הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵי"ת, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה חֵן, וְנִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת נִתְקַבְּלִים:

### ב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: (ויקרא כא)

אִיתָא בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא פֶּרֶק ב (זוהר תרומה דף קעז.): מִנּוּקְבָא דְּפַרְדַּשְׂקָא מָשַׁךְ רוּחָא דְּחַיֵּי לִמְשִׁיחָא.

#### א

כִּי עִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם־לָךְ. וּמִשָּׁם עִקַּר חִיּוּתוֹ, וְכָל מִלְחַמְתּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה וְכָל הַכְּבִישׁוֹת שֶׁיִּכְבֹּשׁ, הַכֹּל מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’ וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת חֹטֶם, וְזֶה עִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח): בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד): כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְכוּ’ בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ, בְּחִינַת תְּהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ:

#### ב

וְזֶה הַכְּלִי זַיִן צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מה): חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלב): מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ – זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת תְּפִלָּה. אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף. וְיוֹסֵף, שֶׁשָּׁמַר אֶת הַבְּרִית, נָטַל אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה*, בְּחִינוֹת פִּי שְׁנַיִם, כִּי הַתְּפִלָּה הוּא פִּי שְׁנַיִם. שְׁנַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו. וְהוּא בְּחִינַת (שם קמט): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם, בְּחִינַת שְׁתֵּי פִּיּוֹת, בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם. וְנִטַּל מֵרְאוּבֵן עַל־יְדֵי שֶׁחִלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, כִּי הִיא תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית:

* וְעַל־כֵּן יוֹסֵף בִּשְׁבִיל שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּהִלָּתִי אֶחֱטָם, בְּחִינַת חִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִנּוּקְבָא דְּפַרְדַּשְׂקָא כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן נִקְרָא בֶּן פּוֹרַת יוֹסֵף, שֶׁהֵם בְּחִינַת תרפ”ו אוֹרוֹת, שֶׁהֵם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת: עב, סג, מה, בן, קסא, קנא, קמג, שֶׁעוֹלִין תרפ”ו, שֶׁמְּקַבֵּל מִנּוּקְבָא דְּפַרְדַּשְׂקָא, כִּי “פַרְדַּשְׂקָא” בְּגִימַטְרִיָּא תרפ”ו:

#### ג

וּמִי שֶׁזָּכָה לַחֶרֶב הַזֶּה, צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לִלְחֹם עִם הַחֶרֶב, שֶׁלֹּא יַטֶּה אוֹתָהּ לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, וְשֶׁיְּהֵא קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא:

וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כִּי מִשְׁפָּט הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הַיְנוּ שֶׁקּוֹלֵעַ עִם כְּלֵי זֵינוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ וְאֵינוֹ מַטֶּה לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, אֶלָּא לָאֶמְצַע. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיב): יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט.

וּבִשְׁבִיל זֶה קִבֵּל יוֹסֵף אֶת הַבְּכוֹרָה דַּוְקָא מִיַּעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ וְכוּ’ – אֲנִי דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט. וְזֶה (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם. מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ יוֹסֵף לְקַבֵּל זֹאת הַחֶרֶב מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁיְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט. וְזֶה (שם עב): מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, שֶׁמָּשִׁיחַ יְקַבֵּל מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט:

#### ד

וְעַל־יְדֵי מָה זוֹכֶה לִבְחִינַת מִשְׁפָּט – עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה אוֹחֲזִין בְּמִדַּת הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): צִדְקַת ה’ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב וְכוּ’, כִּי צְדָקָה הוּא עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עה): אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים – שֶׁמּוֹרִישׁ לָזֶה וּמַעֲשִׁיר לָזֶה. וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה הוּא בִּבְחִינַת זֶה יַשְׁפִּיל, שֶׁמְּחַסֵּר מָמוֹנוֹ, וּבִבְחִינַת וְזֶה יָרִים, שֶׁמַּעֲשִׁיר לְעָנִי. נִמְצָא, שֶׁאוֹחֵז עַל־יְדֵי־ זֶה בְּמִדַּת מִשְׁפָּט. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (ב”ב דף י. ובשו”ע או”ח סי’ צ”ב ס”י), כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט, שֶׁיְּהֵא קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב קכג.): לָמָּה נָתַן יַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף. בִּשְׁבִיל שֶׁכִּלְכֵּל אוֹתוֹ. מָשָׁל לְבַעַל־הַבַּיִת, שֶׁגִּדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף. כְּמוֹ (יחזקאל כא): הַטֵּף אֶל דָּרוֹם (לְשׁוֹן דִּבּוּר). לְפִי הַטָּף, הַיְנוּ שֶׁהָיָה שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה, נָתַן לוֹ יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם. אֲנִי דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט:

#### ה

וְעִקָּר שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הֵם עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, כִּי מִשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת עַיְנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט, זֶה בְּחִינַת (דברים לג): עֵין יַעֲקֹב. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל מִשְׁפָּט בָּא קִלְקוּל לָעַיְנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז): כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים. זֶה בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל עַיְנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וְכוּ’.

וְלֶעָתִיד, שֶׁיְּתֻקַּן בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, אֲזַי יִתְעַבֵּר עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל עֵינָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נב): כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה’ צִיּוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא יוֹסֵף (בראשית מט): בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן:

#### ו

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כִּי כָל צַדִּיק שֶׁבַּדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים קוֹרִין זֶה לָזֶה מֹשֶׁה, כְּמוֹ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ. וּמֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, דָּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ.

וְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה שֶׁכָּל אֶחָד מִתְפַּלֵּל, הוּא בְּחִינַת אֵיבָר מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהֵם אֵיבְרֵי הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאֵין שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לַאֲעָלָא שְׁיָפָא בִּשְׁיָפָא כָּל חַד לְדוּכְתֵהּ אֶלָּא מֹשֶׁה בִּלְחוּד. בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא וּלְקַשֵּׁר כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיק הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לט): וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, וְהוּא יוֹדֵעַ לַאֲעָלָא שְׁיָפָא בִּשְׁיָפָא וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ קוֹמָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מ): וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן:

וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הֵם נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת, וְהֵם נִתְלַבְּשִׁים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְנִתְחַדְּשִׁים שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר*.

* כַּמּוּבָא בַּגִּלְגּוּלִים, שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת בָּאִים בְּתוֹךְ הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת עִבּוּר וְנִתְחַדְּשִׁים שָׁם:

וְזֶהוּ (תהלים יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת, וּבָאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹד אֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סו): שִׂימוּ כָבוֹד תְּהִלָּתוֹ, בְּחִינַת: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. וְהַנְּשָׁמוֹת עִם הַתְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת כָּבוֹד, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מַלְבֶּשֶׁת* אוֹתָנוּ, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרֵאת כְּבוֹד אֵל, וְהֵן מְאִירִין זֶה לָזֶה: הַנְּשָׁמוֹת מְאִירִין לְהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִן נוּקְבִין, וְהַתְּפִלָּה מְאִירָה לְהַנְּשָׁמוֹת בִּבְחִינַת חִדּוּשִׁין, שֶׁהִיא מְחַדֶּשֶׁת אוֹתָם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְהַנְּשָׁמוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בַּתְּפִלָּה הַמּוּבָאוֹת לַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר הֵם בִּבְחִינַת (תהלים מה): בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ:

בָּבָא בַתְרָא (ע”ג:):

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא כַּוְרָא דְּיַתְבָא לֵהּ חַלְתָּא אַגַּבֵּהּ, וְקָדְחָה אַגְמָא עִלּוּהַ. סַבְרִינָן יַבֶּשְׁתָּא הוּא, וְסַלְקִינָן וַאֲפִינָן וּבַשְׁלִינָן אַגַּבֵּהּ, וְכַד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפִּיךְ. וְאִי לָאו דַּהֲוָה מְקָרְבָא לִסְפִינְתָּא הֲוָה טַבְעִינָן:

רַשְׁבַּ"ם: דְּיָתְבָא חָלְתָא אַגַּבֵּיהּ, שֶׁהָיָה חוֹל נִקְבָּץ עַל גַּבּוֹ: וְקָדַח עֲשָׂבִים עַל הַחוֹל: וְסַבְרִינָן יַבֶּשְׁתָּא הִיא אִיֵי הַיָּם הִיא

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: חֲזִינַן לְהַאי כַּוְרָא וְכוּ’. כִּי בְּגָלוּתֵנוּ, כִּבְיָכוֹל, הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ. שֶׁהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים, וּפָנָה עֹרֶף, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּין. וְכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ עַל זֶה שֶׁפָּנָה עֹרֶף אֵלֵינוּ, שֶׁיַּחֲזֹר אֶת פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פו): פְּנֵה אֵלַי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו): יָאֵר ה’ פָּנָיו.

וּכְשֶׁאָנוּ רוֹאִים אֹרֶךְ הַגָּלוּת, וּבְכָל יוֹם אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים אֵלָיו וְאֵינָם נוֹשָׁעִים, וְיֵשׁ מֵעַמֵּנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטּוֹעִים חַס וְשָׁלוֹם בְּלִבָּם, שֶׁכָּל הַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק. אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת, הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הֵם מַעֲלִים אוֹתָם וּמְקִימִים אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמַעֲלִין כָּל שְׁיָפָא וּשְׁיָפָא לְדוּכְתֵהּ, וּבוֹנִין קוֹמָתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם שִׁעוּר קוֹמָתָהּ, אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, דָּא מֹשֶׁה, וְיַשְׁלִים אוֹתָהּ וְיָקִים אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת.

וְזֶה פֵּרוּשׁ חֲזִינָא לְהַאי כַּוְרָא – הוּא בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, הַנִּקְרָא דָּג, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ. דְּיַתְבָא לֵהּ חַלְתָּא אַגַּבֵּהּ – הַיְנוּ הַתְּפִלּוֹת, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עַל זֶה שֶׁכִּבְיָכוֹל פָּנָה עֹרֶף אֵלֵינוּ. יַתְבָא לֵהּ – הַיְנוּ וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא וּלְקַשֵּׁר אֶת הַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר. וְקַדְחֵי עֲלֵהּ אַגְמָא – הַיְנוּ הַנְּשָׁמוֹת הַבָּאִים עִם הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ וְכוּ’, כִּי הַנְּשָׁמוֹת הֵן נִקְרָאִין עֲשָׂבִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל טז): רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ.

וְסַבְרִינָן יַבֶּשְׁתָּא הוּא – הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלּוֹת אֵינָם עוֹשִׂים פֵּרוֹת. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא סַלְקִינָן וַאֲפִינָן וּבַשְׁלִינָן – הַיְנוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת סַלְקִינָן וְעוֹלִין, וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבִּין בִּתְפִלָּה, נִבְנָה הַשְּׁכִינָה בְּיוֹתֵר וּמְכִינָה אֶת עַצְמָהּ לְזִוּוּג. וְזֶה אֲפִינָן וּבַשְׁלִינָן – כִּי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל הֵם הֲכָנָה לַאֲכִילָה, לִבְחִינַת זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לט): כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל. כְּשֶׁיִּשְׁתַּלֵּם קוֹמָה שֶׁל כָּל הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי רֹב הַתְּפִלּוֹת, יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו, וְיִתְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים.

וְזֶה כַּד חַם – הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו. גַּבֵּהּ אִתְהַפַּךְ – הַיְנוּ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים. וְאִי לָא הֲוֵי מְקָרְבִינָן לִסְפִינְתָּא – הַיְנוּ לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת (ישעיה מח). כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ’ כז): מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם לוֹ, מִי עָשָׂה לִי מְזוּזָה קֹדֶם שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בַּיִת וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וְכָל הַתְּפִלּוֹת, הַכֹּל מֵאִתּוֹ, וְאֵין רָאוּי לַחְשֹׁב לְקַבֵּל שָׂכָר עַל שׁוּם דָּבָר, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּרְאֶה שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְחַסְדּוֹ, שֶׁבְּחַסְדּוֹ יִגְאַל אוֹתָנוּ. וְזֶה אִי לָא מְקָרְבִינָן לִסְפִינְתָּא – זֶה בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז”ל: הַסַּפָּנִין רֻבָּן חֲסִידִים, אִי לֹא חַסְדּוֹ טַבְעִינָן חַס וְשָׁלוֹם בַּגָּלוּת:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כו): אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם. כֹּהֲנִים הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת נְשָׁמוֹת כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה וְכוּ’. אַהֲרֹן – בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל. כִּי צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל הַתְּפִלּוֹת לִבְחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, וְהוּא יָקִים* אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה פֵּרַשׁ רַשִּׁ”י: לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים, הַיְנוּ צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָאוֹר הַגָּדוֹל, יַזְהִיר וְיָאִיר אֶת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן. וּלְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו – הַיְנוּ עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר: עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא עַל עֲרָיִין, וְהִיא עִקָּרָא דִּמְסָאֲבוּתָא. וּכְשֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית, זוֹכֶה לִבְחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְזוֹכֶה לִבְחִינַת תְּהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ, כִּי עִקַּר הָרֵיחַ תָּלוּי בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מח.): מִשֶּׁבָּטְלָה הַטָּהֳרָה, בָּטְלָה הָרֵיחַ, כַּמְבֹאָר מַעֲשֶׂה בַּגְּמָרָא (שם מט.), שֶׁאָמַר: רֵיחָא דְּחִנּוּנִיתָא אֲנִי מֵרִיחַ. אֲמַר לֵהּ: בְּנִי, טָהֳרָה יֵשׁ בְּךָ:

### ג

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא, וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי, אֲתָא תַּנִּינָא בָּלְעָה, אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבָּלְעָה לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יְתִיב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נְפִישׁ חֵילֵהּ דְּאִילָנָא:

רַשְׁבַּ”ם:

אַקְרוּקְתָא. צְפַרְדֵּעַ: כְּאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. גָּדוֹל הָיָה כְּאוֹתָהּ כְּרַךְ: וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲווֵי שִׁתִּין בָּתֵּי. תַּלְמוּדָא קָאָמַר לָהּ: אֲתָא תַּנִּינָא. רַבָּה קָאָמַר לָהּ: פּוּשְׁקַנְצָא. עוֹרֵב נְקֵבָה:

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע, קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַצִּפֳּרִים, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ’ טז): מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא. כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ, שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע. נִמְצָא מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר, נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (ויקרא דף נג:), שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ”ל יוֹנְקִים מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים יָנְקִין. לְכָךְ נִקְרָא הַמְנַגֵּן חַזָּן, מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה, כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים יָנְקִין.

וּכְשֶׁהַמְנַגֵּן הוּא רָשָׁע, אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבַּקְּלִפָּה. וְכָתוּב בַּזֹּהַר, כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת, וְכַד אִתְפְּלֵג לֵילְיָא כְּדֵין כָּרוֹזָא כָּרֵז: כַּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָח, כָּהֶם יוּקָשִׁים בְּנֵי־אָדָם.

וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמֹד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ גְּמָרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם וּמָתַי לַיְלָה, רַק עַל־יְדֵי־זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד.): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי, וּכְתִיב (בראשית א): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ”ס, יְתַקֵּן הַשִּׁית עִזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל. וְזֶהוּ: קוּמִי רֹנִּי בַּלַּיְלָה (איכה ב), הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ”ס.

אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי, הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל־כָּךְ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד בַּלַּיְלָה חוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עָלָיו וּמֵגֵן עָלָיו, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ”ל:

וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, כִּי צִפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה הֵם מֹחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה, וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. לְפִיכָךְ נִשְׁתַּבַּח דָּוִד לִפְנֵי שָׁאוּל (שמואל–א טז): וְיֹדֵעַ נַגֵּן. כִּי הַנְּגִינָה הִיא בִּנְיַן הַמַּלְכוּת, לְכָךְ רָאוּי הוּא לְמַלְכוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (תהלים עח): מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, הַיְנוּ נֶצַח וָהוֹד, כִּי הֵם מֵינִיקִין לַנְּבִיאִים, וְהֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ, הַיְנוּ צְפַר דֵּעָה. דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא – מִלְּשׁוֹן קְרָא בְגָרוֹן (ישעיה נח), הַיְנוּ שֶׁהַנְּגִינָה נִמְשֶׁכֶת מִמֶּנּוּ. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי – הַיְנוּ עַל־יְדֵי מָה תְּתַקֵּן בְּחִינַת קְרָא בְגָרוֹן, עַל־ יְדֵי שִׁתִּין בָּתֵּי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׁתִּין מַסֶּכְתּוֹת. וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: תַּלְמוּדָא קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ שֶׁיִּלְמַד תַּלְמוּד.

אֲתָא תַּנִּינָא בְּלַעַהּ, וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: רַבָּה קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יִבְלַע אוֹתָהּ הַנָּחָשׁ. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: רַבָּה קָאָמַר לָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי. אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: עוֹרֵב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה, מִלְּשׁוֹן עַרְבִית. וּבְלָעָהּ, הַיְנוּ וּמֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל.

וּסְלִיק יְתִיב בְּאִילָנָא – פֵּרַשׁ הַמַּהַרְשָׁ"א, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב אֶצְלוֹ (בראשית כא): וַיִּטַּע אֵשֶׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. הַיְנוּ שֶׁהַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו, מֵגֵן עָלָיו מִן הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל. תָּא חֲזִי כַּמָּה נְפִישׁ חֵילֵהּ דְּאִילָנָא, הַיְנוּ שֶׁרַבָּה מַתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁכָּל־כָּךְ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ עַל זֶה יָכוֹל לְהָגֵן:

וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַסְּמִיכוּת שֶׁל הַמִּשְׁנָה (אבות פ”א): עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת – כִּי עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַנְּגִינָה כַּנַּ”ל, הוּא מְתַקֵּן בִּנְיַן הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְזֶה: עֲשֵׂה לְךָ רַב, הַיְנוּ שֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶה עַל־יְדֵי קְנֵה לְךָ חָבֵר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי קָנֶה, שֶׁהַקּוֹל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁמְּחַבֵּר הַשְּׁנֵי כְּרוּבִים לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁיְּתַקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלּוֹ וְיוּכַל לִמְשֹׁל בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְיוּכַל לְהָמִית לָזֶה וּלְהַחֲיוֹת לָזֶה, וְנִמְצָא עוֹלָם חָרֵב, לָזֶה אָמַר: וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת – שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ בְּחֻרְבַּן הָעוֹלָם, כִּי לֹא לְתֹהוּ בְּרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ:

וּבִשְׁבִיל זֶה מַרְגְּלָא בְּפֻמָּא דְּאִנְשֵׁי עַכְשָׁו לוֹמַר, שֶׁהַחַזָּנִים הֵם שׁוֹטִים וְאֵינָם בְּנֵי דֵּעָה, כִּי עַכְשָׁו מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּגָלוּת, וְעַל־ כֵּן הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים, מִבְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַכְשָׁו שֶׁהַמַּלְכוּת בְּגָלוּת, וְעַל־כֵּן הַנְּגִינָה נִפְגֶּמֶת, וְעַל־ כֵּן הַחַזָּנִים הֵם בְּלֹא דַּעַת, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ עַכְשָׁו לְהַמְשִׁיךְ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין וְדַעַת שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל.

אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְיִהְיֶה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, אֲזַי תִּתְעַלֶּה וְתֻשְׁלַם הַנְּגִינָה בִּבְחִינַת דַּעַת דְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (תהלים מז): כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל. כִּי אֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ וְיִתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל, הַיְנוּ שֶׁהַחַזָּנִים הַמְזַמְּרִים יִהְיוּ בְּדַעַת וּבְשֵׂכֶל עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וִיקַבְּלוּ הַנְּגִינָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת וּמֹחִין שֶׁל מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) וְזֶהוּ: כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ (תהלים קח). שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ קוֹלֶךָ. כִּי עַל־יְדֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנִּמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַקּוֹל כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ כַּנַּ”ל:

הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת, הֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הַעֲמָדַת מֶלֶךְ הָיָה עַל־פִּי נְבוּאָה כְּכָל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהָיָה עַל־פִּי נְבוּאָה. וְהַנְּבוּאָה נִמְשֶׁכֶת מִן הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בִּנְיַן מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הֵם יָנְקִין לַנְּבִיאִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁאֵינוֹ מֵאָדָם כָּשֵׁר, לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ, הַיְנוּ גַּם הַנְּגִינָה, שֶׁהִיא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאַחַר הַמֵּינִיקוֹת, כִּי הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא מֵאֲתָר דִּנְבִיאִים יָנְקִין, וְהַנְּגִינָה שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת מֵאַחַר עָלוֹת, מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן נְגִינָה זוֹ גַּם־כֵּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלָּה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב וְכוּ’. כִּי עַל־ יְדֵי־זֶה זָכָה לְמַלְכוּת כַּנַּ”ל:

### ד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (שמות כ)

#### א

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נו): בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, וְזֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וְכוּ’. וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִדָּנָא לָאו הוּא אֶחָד. וְתֵרְצוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָאִדָּנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְעַל הָרָעָה – דַּיַּן אֱמֶת. וְלֶעָתִיד – כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה’ וְשֵׁם אֱלֹקִים אַחְדוּת אֶחָד:

#### ב

וְזֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא כְּשֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת מִבֵּין הָעַכּוּ”ם, כִּי עַכְשָׁו הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהָעַכּוּ”ם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כִּי יוֹנְקִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת, הַנִּקְרָא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עד): אֱלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם. וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת מַלְכוּת מִבֵּין הָעַכּוּ”ם, אֲזַי נִתְקַיֵּם: כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים (שם מז):

#### ג

וְאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב הַמְּלוּכָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶלָּא עַל־ יְדֵי וִדּוּי־דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־ חָכָם, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים – זֶהוּ וִדּוּי־דְּבָרִים, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר (סנהדרין ח.). דַּבָּר – לְשׁוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל. וְשׁוּבוּ אֶל ה’ – שֶׁיְּתַקְּנוּ וְיַעֲלוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱלֹהִים, אֶל ה’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁיּוֵדַע שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו כֻּלָּם לְטוֹבָתוֹ וִיבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:

#### ד

וּכְשֶׁיֵדַע כָּל זֹאת, נִקְרָא יְדִיעָה שְׁלֵמָה, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא אַחְדוּת שֶׁל חַסָדִים וּגְבוּרוֹת, זֶה נִקְרָא דַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַחֲלֹק בֵּין חֶסֶד לְדִין, וִיבָרֵךְ עַל כֻּלָּם הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְזֶה נִקְרָא ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה אַחְדוּת גָּמוּר, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְזֶה: ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ זֶה בְּחִינַת אֱלֹהִים מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–ב ח): וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם – אֶחָד, גִּימַטְרִיָּא “אַהֲבָה”, הַיְנוּ הֵן ה’ שֶׁהוּא רַחֲמִים, הֵן שְׁמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹהִים, בְּחִינַת דִּין – כֻּלָּם לְטוֹבָתְךָ מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ. וּכְתִיב (עמוס ג): רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל־כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם עֲוֹנוֹתֵיכֶם:

#### ה

וַעֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הֵם עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לב): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם, וְכָל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת. וּכְשֶׁעָבַר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר, הוּא מַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ”ם, וְנוֹתֵן לָהֶם מֶמְשָׁלָה. לְמָשָׁל, אִם עָבַר עַל דִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו לֹא יִהְיֶה לְךָ*, אֲזַי מַחֲרִיב הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל הַדִּבּוּר וּבוֹנֶה צֵרוּף רַע, וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו וְנוֹקֵם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ה): עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה. וּכְתִיב (תהלים לד): תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. וְעַל־יְדֵי וִדּוּי־דְּבָרִים יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הַדִּבּוּר שֶׁל הַוִּדּוּי, כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרַע, וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ז:): בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין, עַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: שְׁמַע ה’ קוֹל יְהוּדָה – שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיִּזְכֹּר לִיהוּדָה הַוִּדּוּי שֶׁהִתְוַדָּה, וְכֵן הֲוֵי לֵהּ. וְזֶה דַּוְקָא עַצְמוֹתָיו הָיוּ מְגֻלְגָּלִין, עַל־שֵׁם וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם, וְעַל־יְדֵי הַוִּדּוּי נִתְתַּקְּנוּ וְעָלוּ כָּל חַד לְדוּכְתֵּהּ. וִיהוּדָה זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת. רֶמֶז, שֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי וִדּוּי־ דְּבָרִים, וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי, כִּי כֵן צָרִיךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם, וְכָל תַּלְמִיד־ חָכָם הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ. וּבָזֶה שֶׁזָּכַר מֹשֶׁה הַוִּדּוּי, נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת, וְנֶחֱרַב הַצֵּרוּף הָרַע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו:

#### ו

וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קא:): לָמָּה טָעָה נְבָט. שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאַמָּתוֹ. וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וּכְתִיב (משלי ח): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי. דְּקָיְמָא מִקָּמֵי סֵפֶר־ תּוֹרָה וְלָא קָיְמָא מִקָּמֵי צוֹרְבָא מִדְּרַבָּנָן.

וְזֶהוּ (במדבר לא): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. דָּבָר – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר, כְּמוֹ (קידושין פא.): נוּרָא בֵּי עַמְרָם. תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ – תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי אֵשׁ, הַיְנוּ וִדּוּי־ דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם כַּנַּ"ל. וְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה, שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר. וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת – כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת (מ"ר אחרי פ' כא), אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו:

#### ז

וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי טז): חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, כִּי חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת שֶׁהִשְׁפִּיל עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו. וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת תַּלְמִיד־ חָכָם, בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא יְכַפֵּר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית, לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם (ראש־ השנה יז). נִמְצָא, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם וּמוֹצִיא כָּל צֵרוּפָיו לִפְנֵי הַתַּלְמִיד־חָכָם, וְהַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד. וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִקְרָא אִישׁ חָכָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כח): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא (עי’ סוטה כא:). וּבָזֶה יֵשׁ כֹּחַ לַתַּלְמִיד־חָכָם לְכַפֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה:

וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל חֵטְא הָעֵגֶל, אָמַר (שמות לב): אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. כִּי זֶה מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלֹּא יָבוֹא לָאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלֹּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת. אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו, אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם לִשְׁמֹעַ שִׁבְחוֹ, וְלֹא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁרָאָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה. וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִין בְּכָל יוֹם בַּתּוֹרָה שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לָהֶם שְׁבָחָיו. וְלֹא הָיָה לְמֹשֶׁה שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת וְגַדְלוּת מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, וּבְוַדַּאי עַל־יְדֵי עַנְוְתָנוּתוֹ הָיָה כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לְכַפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.

וְזֶה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה: וְאִם אַיִן, הַיְנוּ אִם לֹא תִּשָּׂא חַטָּאתָם, בָּזֶה אַתָּה מַרְאֶה, שֶׁאֵין לִי כָּל־כָּךְ עֲנִיווּת, שֶׁאוּכַל לְכַפֵּר לָהֶם עֲוֹן הָעֵגֶל, בְּכֵן בַּקָּשָׁתִי: מְחֵנִי נָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בְּגַדְלוּת, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ בְּכָל עֵת סִפּוּר שְׁמִי וְשִׁבְחִי בַּתּוֹרָה, כִּי מִי יוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה, שֶׁיִּשְׁמַע סִפּוּר שִׁבְחוֹ וְלֹא יִתְגָּאֶה, אִם לֹא עָנָו גָּדוֹל. וְאִם אֲנִי עָנָו, צָרִיךְ לְךָ שֶׁתִּשָּׂא חַטָּאתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית וְכוּ’:

וְזֶה: (דברים לג) וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת עָלָה לְשָׁרְשָׁהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ, וְאֶרֶץ הִיא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ): וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ:

#### ח

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא): מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה, וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים וּמֵחַיָּה רָעָה וּמִלִּסְטִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ וְכוּ’:

כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, מֵאַרְבַּע מָרוֹת, כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים: עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִדּוֹמֵם, תַּאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִצּוֹמֵחַ, דְּבָרִים בְּטֵלִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵחַי, גַּאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִמְּדַבֵּר. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד־חָכָם, הַיְנוּ וִדּוּי־דְּבָרִים, וְהַתַּלְמִיד־ חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְאֵלּוּ הֵם הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת:

הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. וְזֹאת הַבְּחִינָה מְבַטֶּלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת, הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, הַיְנוּ עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֶיהָ וְתַאֲווֹת רָעוֹת, כִּי צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם, עַל־שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ד): דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ. וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ, הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ, הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ.

גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ, הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ. נִמְצָא, שֶׁנִּתְבַּטְּלִין הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַיְסוֹדוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק.

וְזֶהוּ: וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים – שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹמֵחַ. וּפְחָתִים – שֶׁהוּא בְּחִינַת דּוֹמֵם. וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר, זֶה תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁהוּא אָבִיק בְּאוֹר הַתּוֹרָה, וְעַל־יָדוֹ נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, וְאָז נִצּוֹל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים:

הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה, הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לַתַּלְמִיד־ חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת חַי מְדַבֵּר, שֶׁהֵן בְּחִינַת חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כִּי עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים, זֶהוּ עֲנִיּוּת. גַּם בְּגַאֲוָה אָמְרוּ (קידושין מט:): סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ – עֲנִיּוּת, וְעַל־ יְדֵי צְדָקָה נִתְעַשֵּׁר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז:): אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ – שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּת.

וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר נִצּוֹל מֵחַיָּה רָעָה וּמִלִּסְטִים. עַמּוּד הַשַּׁחַר רֶמֶז לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וְכוּ’, אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ. נִמְצָא, עַל־יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת, חַי מְדַבֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים:

הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי־דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַתַּלְמִיד־ חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה: הִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא): זֶה תַּלְמִיד־חָכָם, וְיוֹם הַמִּיתָה, זֶה בְּחִינַת וִדּוּי־ דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם. יוֹם הַמִּיתָה רֶמֶז עַל וִדּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מג:): כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, וְזֶה נִקְרָא פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כִּי הַתַּלְמִיד־ חָכָם מַפְרִישׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם, כִּי קֹדֶם שֶׁהִתְוַדָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד־חָכָם וְנָתַן לוֹ מָמוֹן, עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת (משלי יד), אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, זֶה תַּלְמִיד־ חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי־ דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם, אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם:

#### ט

וְזֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד־חָכָם וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ, וְהַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא. וְעַל־ יְדֵי־זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין־סוֹף. וְזֶה בְּחִינַת: זַרְקָא, דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן, שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמַּלְכוּת לָאֵין סוֹף, שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁבְּכָל הָרְצוֹנוֹת.

כִּי הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים, כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה, שֶׁזֹּאת הָאוֹת, יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ, וְאוֹת אַחֶרֶת, יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת. נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת, הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכָל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת, נִמְשָׁכִין מֵרְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנָה, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מֵהָאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ מִמַּלְכוּת, כִּי יֵשׁוּת הוּא מֵחֲמַת הַמַּלְכוּת, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְכָל הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת, וְכָל הַיֵּשׁוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵרְצוֹן אֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מגילה לא.): בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ מַלְכוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹת, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹן אֵין סוֹף.

וְזֶה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן אֵין סוֹף, צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו דף פח:), שֶׁהִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בְּשַׁבָּת בְּשַׁעֲתָא דְּמִנְחָה, שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּתָם מִמֶּנּוּ. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁבִּטֵּל מֹשֶׁה כָּל יֵשׁוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, (דברים לד) – זֶה בְּחִינַת אַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא. בְּאֶרֶץ מוֹאָב – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁדָּוִד בָּא מִמּוֹאָב, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בְּתוֹךְ אֵין סוֹף, בְּתוֹךְ רָצוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹת, בְּתוֹךְ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף הַמְלֻבָּשׁ בִּרְצוֹנוֹת, בִּתְמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, הַיְנוּ מַלְכוּת, בְּחִינַת רַעֲוִין, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא רַעֲוָא, רְצוֹן אֵין סוֹף.

וְזֶה: מוּל בֵּית פְּעוֹר, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש אגדה מובא בתוספות סוטה יד): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר, עַל־שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו. כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמַלְכוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹר פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים. אֲבָל מֹשֶׁה, שֶׁתִּקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יְכֹלֶת בְּיַד פְּעוֹר לִפְעֹר פִּיו. וְזֶה: וְלֹא יָדַע אִישׁ – אֲפִלּוּ מֹשֶׁה לֹא יָדַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.), כִּי נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף. וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף, אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר כֵּן אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטֹּל נִשְׁמָתוֹ.

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל – זֶה בְּחֶמְלַת ה’ עָלָיו, שֶׁנִּפְתָּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, אַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי – מַזָּלֵהּ חָזֵי (מגילה ג.), תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל, לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף, וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף, לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ, כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִטּוּל כֹּחוֹתָיו, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: וְלֹא יָדַע אִישׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ.

אֲבָל זֹאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ. נִמְצָא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, אֲזַי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת גַּם לְדַעְתּוֹ, כִּי מִתְּחִלָּה, בִּשְׁעַת דְּבֵקוּת, הָיָה נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלֹא יָדַע אִישׁ. וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, שֶׁשָּׁב (לְדַעְתּוֹ) לְיֵשׁוּתוֹ, אָז שָׁב לְדַעְתּוֹ. וּכְשֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ, אָז הוּא יוֹדֵעַ אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, וַאֲזַי אֵין חִלּוּק בֵּין ה’ לֶאֱלֹקִים, בֵּין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, כִּי בָּאֵין סוֹף אֵין שַׁיָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי הַשִּׁנּוּיִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּשִׁנּוּי הַתְּמוּנוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל אָדָם בָּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם אֵין שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי שָׁם רָצוֹן פָּשׁוּט, וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁאָר בּוֹ רְשִׁימוּ מֵאַחְדוּת הַזֹּאת, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, אֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לַדַּעַת, שֶׁיֵּדַע שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד.

וְזֶה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ (דברים ד): אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹהִים. כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת אַיִן, וְדוֹרוֹ הַדְּבוּקִים אֵלָיו רָאוּי לָהֶם לָדַעַת, הַיְנוּ לְהָאִיר לַדַּעַת, בְּחִינַת אֵין סוֹף, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, בְּחִינַת: ה’ הוּא הָאֱלֹהִים:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינַן הַהוּא כַּוְרָא דְּיַתְבָא לֵהּ אָכְלָה טִינָא בְּאוּסְיֵהּ, וְאִדְּחוּהוּ מַיָּא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא, וְחָרוּב מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי, וַאֲכַלוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי, וּמְלַחוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי, וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָּא דְּעֵינָא תְּלָת מְאָה גַּרְבֵי מִשְׁחָא. וְכִי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזֵינַן דַּהֲוָה קָא מְנַסְרִי מִגַּרְמֵהּ מְטַלַּלְתָּא, וִיהֲבֵי לְמִבְנִינְהוּ הֲנָךְ מְחוֹזֵי:

רַשְׁבַּ”ם:

כַּוְרָא. דָּג: אָכְלָה טִינָא. שֶׁרֶץ קָטָן: בְּאוּסְיֵהּ. בִּנְחִירָיו שֶׁל דָּג נִכְנַס הַשֶּׁרֶץ: וְאִדְּחוּהוּ מַיָּא. הִדִּיחוּהוּ הַמַּיִם וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַיַּבָּשָׁה, כְּדֶרֶךְ יָם שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דָּבָר מֵת: חָרְבוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי. שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ הַמַּיִם עַל שִׁשִּׁים כְּרַכִּים וּשְׁבָרָן כֻּלָּם, שֶׁהָיָה גָּדוֹל כָּל־כָּךְ: וַאֲכַלוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי. בְּעוֹדֶנּוּ לַח: וּמְלַחוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזֵי. אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ רְחוֹקִין מִשָׁם, מָלְחוּ מִנֵּהּ וּנְשָׂאוּהוּ לִמְקוֹמָן: מֵחַד גַּלְגַּלָּא דְּעֵינָא. מִגַּלְגַּל עֵינוֹ לָקְחוּ שֶׁמֶן תְּלָת מְאָה גַּרְבֵי: הֲוָא מְנַסְרִי. לִבְנוֹת מֵעַצְמוֹת הַדָּג אוֹתָן מְחוֹזֵי שֶׁהִפִּיל:

פֵּרוּשׁ: סְפִינָה – לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָא חָקַר בְּשִׂכְלוֹ אוֹדוֹת הַמַּלְכוּת, אֵיךְ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין אוֹתָהּ. וַחֲזֵינַן הַאי כַּוְרָא – יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּין בְּשֵׁם דָּגִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח): וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. דְּיַתְבֵי לֵהּ אָכְלָה טִינָא בִּנְחִירָיו – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. שֶׁנִּתְעָרֵב שֶׁרֶץ, הַיְנוּ טֻמְאָה, בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה. מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה, עָשָׂה שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק וּנְתִינַת הַצְּדָקָה וּוִדּוּי דְּבָרִים.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּמֵתָה וְאִדְּחוּהוּ מַיָּא וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא. וְהִזְכִּיר הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת מֵעֵלָּא לְתַתָּא: וּמֵתָה – זֶה בְּחִינַת וִדּוּי־דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. וְאִדְּחוּהוּ מַיָּא – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וּכְתִיב (ישעיה לב): אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם. וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא – הַצַּדִּיק נִקְרָא גּוּדָא, לְשׁוֹן גָּדֵר, שֶׁהוּא גּוֹדֵר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כב, ישעיה נח), וְזֶה: וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא – שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק.

וְעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ: וְחָרוּב מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזָא – שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי־דְּבָרִים, הֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת בְּרֵאשִׁית (ישעיה מב): אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת – רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ”ם. וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ דֶּרֶךְ יָשָׁר, זֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְשִׁתִּין מְחוֹזָא רֶמֶז עַל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, דִּכְתִיב בָּהּ (שיר־ השירים ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. וַאֲכַלוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזָא – רֶמֶז עַל שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל חַי מְדַבֵּר, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא עֲנִיּוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וְיַמְשִׁיךְ שֶׁפַע. וְזֶה: אֲכַלוּ מִנֵּהּ. וְשִׁתִּין מְחוֹזָא – רֶמֶז עַל בְּחִינַת שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים (ברכות לג. תענית ב. ע”ש).

וּמְלַחוּ מִנֵּהּ שִׁתִּין מְחוֹזָא – זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ, עַל־יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם. גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים, וְעַל־יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים. וְשִׁתִּין מְחוֹזָא זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.

וּמִלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָּא דְּעֵינָא תְּלָת מְאָה גַּרְבֵי מִשְׁחָא – גַּרְבֵי מִשְׁחָא זֶה בְּחִינוֹת הַדַּעַת, כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ (שמות ל) זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל. וּתְלָת מְאָה זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה. בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ט): אַל יִתְהַלֵּל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר.

נִמְצָא, שֶׁבְּכָל בְּחִינָה מֵאֵלּוּ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הוּא נַעֲשֶׂה מָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וּמִדַּבֵּק בְּאוֹר אֵין סוֹף, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן, אֶלָּא ה’ הוּא הָאֱלֹקִים כַּנַּ”ל, הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְזֶה בְּחִינַת חַד גַּלְגַּלָּא דְּעֵינָא, כַּמּוּבָא בָּאִדְּרָא (נשא דף קלז:): וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי יִשְׁתַּכַּח בָּהּ עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, זֶה בְּחִינַת כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מָה, מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְעֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, הַיְנוּ לָאֵין סוֹף. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחוֹזֵר, בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, אָז מַמְשִׁיךְ מֵאוֹר אֵין סוֹף הָאַחְדוּת הָרָצוֹן הַפָּשׁוּט שָׁם דֶּרֶךְ הַ”מָּה” שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מִמָּה מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אַל תִּקְרֵי מָה, אֶלָּא מֵאָה, וְנַעֲשֶׂה תְּלָת מְאָה מִתְּלָת מָה, וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַזֶּה לְדַעְתּוֹ וּלְשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ גַּרְבֵּי דְּמִשְׁחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל כַּנַּ”ל. אַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף לְדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּדַע הָאַחְדוּת, שֶׁה’ הוּא הָאֱלֹהִים, וִיבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַכֹּל כְּמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא:

כִּי הַדְרָן וְאָתָאן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא וְקָחֲזֵינַן דַּהֲוֵי מְנַסְרָא מִגַּרְמַיְהוּ לְבִנְיָנָה הֲנָךְ מְחוֹזָא – כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת הַנַּ"ל, וְאַחֲרֵיהֶם הוּא הַטֻּמְאָה, וְיֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא, שֶׁהָדַר וְחָזַר לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיּוֹצְאִין מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל־ יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וַחֲזֵינַן דַּהֲווֹ מְנַסְרֵי מִגַּרְמַיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָם, וְהַחֲקִיקָה עוֹבֵר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר כִּנְסִירָה מַמָּשׁ. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ”ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו, עַל־יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם, שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וִיהֲבֵי לְבִנְיָנָא הֲנָךְ מְחוֹזָא – שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם, שֶׁיִּבְנוּ הֲנָךְ מְחוֹזָא הַנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ. פֵּרוּשׁ, הֵן ה' הֵן אֱלֹהֶיךָ תָּבִין שֶׁכָּל זֹאת אָנֹכִי, הַיְנוּ שֶׁתְּקַיֵּם: בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר, הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב כַּנַּ”ל. אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' טז), כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאִים עַל־שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַכּוּ”ם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלָה מִתּוֹכָם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. מִבֵּית עֲבָדִים – זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפא:) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, דָּא סִהֲרָא, פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק עוֹלָה הַמַּלְכוּת מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְנִתְבַּטְּלִים הַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָאָדָם בָּא לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא, לִבְחִינַת: בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר:

### ה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי וְכוּ’: (תהלים צח)

#### א

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי (סנהדרין לז). נִמְצָא, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם. וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הֵן בִּשְׁנֵי פָּנִים, הַיְנוּ קֹדֶם גְּזַר־דִּין מִתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, אֲבָל לְאַחַר גְּזַר־דִּין צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִינוּ הַמַּלְאָכִים הָעוֹמְדִים לִשְׂמֹאל, וְלֹא יְקַטְרְגוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמִין, הַיְנוּ לְאַחַר גְּזַר־דִּין, אֲזַי: בְּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתִּין, אֲזַי הַצַּדִּיקִים מַלְבִּישִׁים שְׁאֵלָתָם בְּמַאֲמָר:

#### ב

אֲבָל אֵיךְ יָדְעִינַן בֵּין קֹדֶם גְּזַר־דִּין בֵּין לְאַחַר גְּזַר־דִּין. עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר־דִּין לְאַחַר גְּזַר־דִּין. וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל־ כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פרק ד): שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה. כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ.

וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְבֵין נְבוּאַת שְׁאָר נְבִיאִים, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְכוּ’ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’*. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: כָּל הַנְּבִיאִים נִתְנַבְּאוּ בְּכֹה אָמַר ה’, נוֹסָף עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, שֶׁהִתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר. כִּי בְּחִינַת כֹּה הוּא אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, וְזֶה הַדָּבָר הוּא בְּחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה.

וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת נְבִיאוּת יֵשׁ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא: יֵשׁ אָדָם, הָעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ עוֹלָם הַבָּא בִּשְׂכָרָהּ לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, וְזֶה בְּחִינַת כֹּה, אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, כְּמוֹ אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר מֵרָחוֹק, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל שְׂכָרָהּ הַבָּא לְעֵת רָחוֹק, הַיְנוּ אַחַר עוֹלָם הַזֶּה, וְשִׁלּוּם שָׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם נָבִיא, כִּי רָאשֵׁי־ תֵבוֹת שֶׁל: יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו, וְשָׁם בַּפָּסוּק הַזֶּה נִרְמָז עַל שִׁלּוּם שָׂכָר: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע (תהלים קכו) – שֶׁמִּצְטַעֵר בַּעֲשִׂיָּתָהּ, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו – שֶׁיִּשְׂמַח לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּקַבֵּל שְׂכַר הַמִּצְווֹת. רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל יָ'בֹא בְ'רִנָּה נֹ'שֵׂא אֲ'לֻמֹּתָיו, רָאשֵׁי־תֵבוֹת נָבִיא.

אֲבָל נָבִיא, שֶׁמִּתְנַבֵּא בְּזֶה הַדָּבָר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּשְׂכַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא רוֹצֶה בַּמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא מְשַׂמֵּחַ כָּל־כָּךְ בַּעֲשִׂיָּתָהּ, עַד שֶׁמְּמָאֵס בְּכָל מִין שָׂכָר, נִמְצָא שֶׁעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, הַיְנוּ שִׁלּוּם שָׂכָר, בִּבְחִינַת זֶה הַדָּבָר, בִּבְחִינַת אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, כְּמוֹ אָדָם הָרוֹאֶה דָּבָר מִקָּרוֹב בִּרְאִיָּה יָפָה וּבָרָה, כְּמוֹ־כֵן הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וּשְׂכָרוֹ נֶגֶד עֵינָיו.

וּמִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַזֹּאת, שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ – הוּא יָכוֹל לֵידַע בֵּין קֹדֶם גְּזַר־דִּין לְאַחַר גְּזַר־דִּין, כִּי הַמִּצְווֹת הֵם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וְהֵם מְחַיִּין אֶת כָּל הַקּוֹמוֹת, הֵן קוֹמַת אָדָם, הֵן קוֹמַת עוֹלָם, הֵן קוֹמַת שָׁנָה, כִּי עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – הֵן מְקַבְּלִין הַחִיּוּת מֵהַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. וּכְתִיב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם הַמִּצְווֹת, וּכְשֶׁמַּעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּתִקּוּנָן וּכְסִדְרָן, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מְשַׂמֵּחַ בָּהֶם וּמִתְעַנֵּג בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ בַּעַל־מְלָאכָה, שֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה כְּלִי, וְהַכְּלִי הוּא יָפֶה, אֲזַי הוּא מִתְעַנֵּג בָּהּ. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַמִּצְווֹת, כִּי הֵם אַחְדוּתוֹ, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, נִמְצָא, כְּשֶׁנִּכְנָס בְּהַשִּׂמְחָה שֶׁבַּמִּצְוָה, הוּא נִכְנָס בְּשִׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, שֶׁמְּשַׂמֵּחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְזֶה בְּחִינַת (שם קמט): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו.

נִמְצָא, כְּשֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַעַר וְדִין בְּעוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ – אֲזַי בְּוַדַּאי נִגְרָע מִשִּׂמְחַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין מו): שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת. קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי וְכוּ’, וְזֶה שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה יָכוֹל בְּוַדַּאי לֵידַע לְפִי עִנְיַן הַשִּׂמְחָה, אִם הוּא קֹדֶם גְּזַר־דִּין, אִם הוּא לְאַחַר גְּזַר־דִּין. גַּם יָכוֹל לֵידַע עַל אֵיזֶהוּ חֵלֶק מֵהַקּוֹמָה נִגְזַר הַדִּין, כִּי יוֹדֵעַ לְפִי קוֹמַת הַמִּצְווֹת: אִם אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה רָאשֵׁי הַמִּצְווֹת, הַיְנוּ מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּרֹאשׁ, יֵדַע שֶׁהַדִּין נִגְזַר עַל רָאשֵׁי עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ, וְכֵן בִּשְׁאָר קוֹמַת הַמִּצְווֹת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא ועיין ביצה טז) בְּשַׁבָּת: זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁשִּׂמְחַת וְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵן בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ עוֹלָם, שָׁנָה, נֶפֶשׁ. [וְזֶהוּ:] (דברים כד) בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ – שֶׁיְּהֵא שְׂכָרוֹ מֵהַמִּצְווֹת בְּעַצְמָן, וְלֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ – שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא אַחַר בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ, אַחַר מוֹתוֹ:

#### ג

וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְאִי אֶפְשָׁר לַלֵּב לִשְׂמֹחַ אֶלָּא עַד שֶׁיָּסִיר עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ יַשְׁרוּת לֵב, וְאָז יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צז): וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה.

וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב מַפְשִׁיטִין עַל־יְדֵי רְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.): לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לְפַשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב. וּרְעָמִים הוּא בְּחִינַת קוֹל, שֶׁאָדָם מוֹצִיא בְּכֹחַ בִּתְפִלָּתוֹ, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה רְעָמִים, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס דף רלה:): כַּד קָלָא נָפִיק וְאַעָרָא בָּעֳבֵי מִטְרָא, אִשְׁתַּמַּע קָלָא לְבִרְיָתָא, וְדָא אִנּוּן רְעָמִים. וְעִקַּר הָרְעָמִים הֵם מִגְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כו): וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן. וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבָרְכִין: שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ וְכוּ’. וְהַגְּבוּרוֹת הֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת הַקּוֹל בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְהַקּוֹל הַזֶּה פּוֹגֵעַ בָּעֳבֵי מִטְרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת מֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹרְדִין טִפִּין טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פינחס דף רלה:): בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא. וּכְשֶׁפּוֹגֵעַ בָּעֳבֵי מִטְרָא, אֲזַי אִשְׁתַּמַּע קָלָא לְבִרְיָתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת רְעָמִים. וְזֶהוּ (תהלים עז): קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא. כַּד אַעָרָא בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, נַעֲשֶׂה מֵהַקּוֹל רְעָמִים, וְנִשְׁמַע לְבִרְיָתָא.

וְזֶה (שם מט): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, הַיְנוּ הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי פּוֹגֵעַ בַּחָכְמָה, הַיְנוּ בְּגַלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה: וְהָגוּת לִבִּי וְכוּ’, הַיְנוּ* שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־זֶה הָרַעַם, נִתְעוֹרֵר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: קוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה*. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאָה, קוֹלוֹ נַעֲשֶׂה רְעָמִים, כִּי רַעַם מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו, וְעַל־ יְדֵי־זֶה דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הַיְנוּ מִשְׁתַּמַּע קָלָא לְבִרְיָתָא, כִּי תַּמָּן תַּלְיָא שְׁמִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג): ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קג): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. אִיתָא בַּזֹּהַר (לך דף צ.): זָכְיָין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַגְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה רְעָמִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, וְהַיְנוּ: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וְגַם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין לְבִרְיָתָא, וְזֶהוּ: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר, דָּא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל – אֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, בְּחִינַת וְרַעַם גְּבוּרֹתָו. וְזֶהוּ (תהלים פט): אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה – יוֹדְעֵי דַּיְקָא, שֶׁיִּפְגַּע הַקּוֹל בַּמֹּחַ, בְּחִינוֹת עָבֵי מִטְרָא, וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת רְעָמִים. וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ – שֶׁבְּקוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם מִקּוֹלוֹת וּבְרָקִים:

#### ד

אֲבָל צָרִיךְ לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. מֵחָמֵץ, שֶׁלֹּא יַחְמִיץ אֶת חָכְמָתוֹ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, כְּדֵי כְּשֶׁיּוֹצִיא אֶת הַקּוֹל וְיִפְגַּע בְּמֹחוֹ, יִתְעֲבֵד מִמֶּנּוּ רַעַם. אֲבָל כְּשֶׁגַּלְגַּלְתָּא דְּמֹחָא אָטוּם בְּטֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יא): וְנִטְמֵתֶם בָּם. אֲזַי אֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. גַּם יִשְׁמֹר יִרְאָתוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו. שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה חִיצוֹנִית. וְזֶה (אבות פ”ג): אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה.

וְזֶהוּ (שבת נו: ובסנהדרין כא:): יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. פֵּרוּשׁ, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, הַיְנוּ יִרְאָה חִיצוֹנִית, נָעַץ קָנֶה בְּיָם הַחָכְמָה. קָנֶה דָּא בְּחִינַת קוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוּסְפִיתָּא דְּדַהֲבָא, יִרְאָה חִיצוֹנִיּוּת, נִשְׁאָר הַקּוֹל נָעוּץ בַּאֲטִימַת הַשֵּׂכֶל, וְלָא יִשְׁתַּמַּע לְבִרְיָתָא.

וְעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יַחְמִיץ, וְזֶהוּ (תהלים סח): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס דף רנב): קָנֶה חֵי”ת תְּשַׁבֵּר וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה הֵ”א, וְתַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת חָמֵץ מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּחְמִיץ חָכְמָתְךָ. וְזֶהוּ לְשׁוֹן גְּעַר, לְשׁוֹן מְרִיבָה, כִּי מַצָּה לְשׁוֹן מְרִיבָה, דְּצַדִּיקַיָּא עָבְדִין מַצּוּתָא בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, דְּלָא יִתְקְרֵבוּ לְמִשְׁכְּנָא דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת חָכְמָתְךָ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בּוֹ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁלֹּא תְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת קָנֶה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּנֶגֶד: קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה דִּקְדֻשָּׁה – עַל־יְדֵי־זֶה תִּנָּצֵל מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁהִיא סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּדְאִיתָא: מַחְמֶצֶת, תַּמָּן סִטְרָא דְּמוֹתָא.

וְתַאֲמִין, כִּי כָּל מַצּוּתָא וּמְרִיבָה, שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ סִטְרִין אָחֳרָנִין. וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי טו): אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין – לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, תֵּדַע, שֶׁזֶּה מַשְׁמִיעִין אוֹתְךָ תּוֹכָחָה עַל שֶׁפָּגַמְתָּ בְּטִפֵּי מֹחֲךָ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (שם ב): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים. שֶׁאַתָּה דָּבוּק בְּסִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת חָמֵץ, בְּחִינַת יָרַד גַּבְרִיאֵל וְכוּ’. וְתֵדַע, שֶׁנָּעַץ קָנֶה הַיְנוּ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת נְעוּצִים בְּיָם חָכְמָתְךָ, וּבְוַדַּאי אִם לֹא הָיָה נִפְגָּם מֹחֲךָ, לֹא הָיָה נִשְׁמָע לְךָ מְרִיבוֹת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְאֵין הַמְּרִיבָה אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב מִמָּוֶת לְחַיִּים, מֵחָמֵץ לְמַצָּה, מֵחֵי”ת לְהֵ”א, וְתָשׁוּב מִיִּרְאָה רָעָה, מִקּוֹל פָּגוּם, מֵחָכְמָה פְּגוּמָה – לְיִרְאָה טוֹבָה, לְקוֹל טוֹב, לְחָכְמָה טוֹבָה. וּכְשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת מֹחֲךָ מִבְּחִינַת חָמֵץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָטוּם, אֲזַי יִפְגַּע קוֹלְךָ בְּגַלְגַּלְתְּךָ, וְיִתְעֲבֵד רַעַם, וְיִתְפַּשֵּׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבְּךָ, וְאָז תִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְיִשְׁרֵי־לֵב שִׂמְחָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פא): אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רָעַם, אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה. מֵי מְרִיבָה זֶה בְּחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רְעָמִים:

#### ה

וְתֵדַע, שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁתֵּף הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים, שְׂמָאלָא בִּימִינָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כ): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת – עַל־יְדֵי הַחֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קי): שֵׁב לִימִינִי.

וְכֵן צָרִיךְ לְשַׁתֵּף הָאַהֲבָה עִם הַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְעֲבֵד רְעָמִים. וְזֶה: מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוְרָא כְּכַסְפָּא (תיקון ע). וְזֶה (שמות יד): וַיָּשָׁב הַיָּם, הַיְנוּ יָם הַחָכְמָה, לִפְנוֹת בֹּקֶר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, בְּחִינַת: אַבְרָהָם אוֹהֲבִי (ישעיה מא). לְאֵיתָנוֹ – דָּא גְּבוּרוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל.

וְזֶהוּ (שיר־השירים ח): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת – עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד. אֵל דָּא חֶסֶד. כָּבוֹד – דָּא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): כָּבוֹד, חֲכָמִים יִנְחָלוּ. הִרְעִים – דָּא בְּחִינַת רְעָמִים, הַיְנוּ הַגְּבוּרוֹת בְּחִינַת רְעָמִים צָרִיךְ לְשַׁתֵּף עִמָּהֶם אַהֲבָה, כְּדֵי שֶׁיִּפְגְּעוּ בַּכָּבוֹד בִּבְחִינַת חָכְמָה, שֶׁיִּתְעֲבֵד מֵהֶם רְעָמִים וְתִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינַן בִּסְפִינְתָּא, וְסַגָאִי סְפִינְתָּא בֵּין שִׁיצָא לְשִׁיצָא דְּכַוְרָא תְּלָתָא יוֹמָא וּתְלָתָא לֵילוּתָא, אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וַאֲנַן בְּשִׁפּוּלֵי. וְכִי תֵּימָא לָא מַסְגֵּי סְפִינְתָּא טוּבָא, כִּי אֲתָא רַב דִּימֵי אֲמַר: כְּמֵחַם קוּמְקוּמָא דְּמַיָּא מַסְגֵּי שִׁתִּין פַּרְסֵי, וְשַׁדִּי פַּרְשָׁא גִּירָא וְקַדְמָא לֵהּ אִיהִי. וַאֲמַר רַב אָשֵׁי: הַהוּא גִּלְדְנָא דְּיַמָּא הֲוָאִי, דְּאִית לֵהּ תְּרֵי שִׁיצָא:

רַשְׁבַּ”ם:

שִׁיצָא. סְנַפִּיר: בֵּין שִׁיצָא לְשִׁיצָא. סְנַפִּירִין בְּגַב הַדָּג, אֶחָד לְצַד הָרֹאשׁ וְאֶחָד לְצַד הַזָּנָב: אִיהוּ בִּזְקִיפוּ. שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הָרוּחַ: וַאֲנַן אַזְלֵינַן בְּשִׁפּוּלֵי. כְּמוֹ שֶׁהָרוּחַ הוֹלֵךְ, דְּמַיִם שֶׁל יָם אֵינָם נוֹבְעִין אֶלָּא עַל־יְדֵי רוּחַ הוֹלְכִין בָּהֶן. כְּמֵחַם קוּמְקוּמָא דְּמַיָּא. כַּשִּׁעוּר שֶׁמְּחַמְּמִים קוּמְקוּמָא שֶׁל מַיִם חַמִּין: וְשַׁדְיָא פַּרְשָׁא גִּירָא. כְּשֶׁהָיָה שׁוּם אָדָם יוֹרֶה בְּחֵץ וּבְקֶשֶׁת עַל שְׂפַת הַיָּם לָאָרֶץ הֲווֵי חֲזֵינַן דְּקָדְמָה לָהּ סְפִינְתָּא לַחֵץ:

סְפִינְתָּא – לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, דָּא בְּחִינַת גְּבוּרָה יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לג): יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ. שֶׁהִיא עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת. שִׁיצָא – לְשׁוֹן צָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טז): וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע. וְתַרְגּוּמוֹ וַאֲשֵׁצֵי יָתְהוֹן.

תְּלָתָא יוֹמָא וְלֵילוּתָא – דָּא בְּחִינַת מִצְווֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֻשְׂכָּלוֹת וּמְקֻבָּלוֹת וְחֻקּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶם (יהושע א): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה. אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וַאֲנַן בְּשִׁפּוּלֵי – זֶה בְּחִינַת: יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו. כְּמֵחַם קוּמְקוּמָא דְּמַיָּא – דָּא מֹחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ד): וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. מַסְגֵּא שִׁתִּין פַּרְסֵי – דָּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו.

וְכִי שַׁדִּי פַּרְשָׁא גִּירָא – פַּרְשָׁא דָּא בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁהוּא מוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת, דְּבָרִים הַמְצֻמְצָמִין הוּא מְפָרֵשׁ אוֹתָא. גִּירָא דָּא (תהלים קמד): שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם. דָּא בְּחִינַת: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’. קַדְמָה לֵהּ אִיהִי – דָּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא קֹדֶם, שֶׁהַיִּרְאָה הִיא קוֹדֶמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה וְכוּ’.

שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָה סִפֵּר, שֶׁהָלַךְ כָּל־כָּךְ בְּמִדַּת הַיִּרְאָה, וְרָאָה גֹּדֶל כֹּחַ הַיִּרְאָה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין עַל־ יָדָהּ בֵּין קֹדֶם גְּזַר־דִּין לְאַחַר גְּזַר־דִּין. וְזֶהוּ: בֵּין שִׁיצָא וְכוּ’, וַהֲדָר מְפָרֵשׁ אֵיךְ יָכוֹל לְהָבִין, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָתָא יוֹמָא וְכוּ’, יָכוֹל לְהָבִין. וְדַוְקָא כְּשֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן בְּשִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת יָכוֹל לְהָבִין, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְשַׂמֵּחַ בְּמַעֲשָׂיו, וְהַשִּׂמְחָה הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בְּמִצְווֹת כַּנַּ”ל, וַאֲנַחְנוּ מְשַׂמְּחִין לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, וְאֵין רְצוֹנֵנוּ בְּשׁוּם שָׂכָר, אֲפִלּוּ שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל.

וְזֶה: אִיהוּ בִּזְקִיפוּ וַאֲנַן בְּשִׁפּוּלֵי – לְפִי שִׂמְחָתוֹ כֵּן שִׂמְחָתֵנוּ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין. וַהֲדָר מְפָרֵשׁ אֵיךְ לְהַשִּׂיג בְּחִינַת שִׂמְחָה – עַל־יְדֵי בְּחִינַת רַעַם.

וְזֶהוּ: כִּי אֲתָא רַב דִּימֵי אֲמַר: כְּמֵחַם קוּמְקוּמָא דְּמַיָּא וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל. שִׁתִּין זֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, הַפּוֹגְעִין בְּגַלְגַּלְתָּא, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ רְעָמִים וְאִשְׁתַּמַּע קָלָא, זֶה בְּחִינַת: הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, בְּחִינַת: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ’. וַהֲדַר אָמַר, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַגְּבוּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי חֲסָדִים, וְצָרִיךְ לְאַכְלָלָא שְׂמָאלָא בִּימִינָא כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לְאַקְדָּמָא אֶת הַיִּרְאָה, כִּי בַּעַל־אֲבֵדָה מַחֲזִיר עַל אֲבֵדָתוֹ. (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין ב:): דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לַחֲזֹר אַחַר אִשָּׁה. מָשָׁל לְאָדָם, שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְכוּ’.

פֵּרוּשׁ, כִּי אַהֲבָה הוּא בְּחִינַת אִישׁ, וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת אִשָּׁה, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת הַיִּרְאָה, כִּי אָז תָּבוֹא אֵלָיו הָאַהֲבָה מִמֵּילָא, כִּי הָאַהֲבָה הוֹלֶכֶת וּמְחַזֶּרֶת אַחַר הַיִּרְאָה תָּמִיד, כִּי בַּעַל־אֲבֵדָה מַחֲזִיר אַחַר אֲבֵדָתוֹ כַּנַּ”ל (כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ).

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וְכִי שַׁדָּא פַּרְשָׁא גִּירָא וְכוּ’, וַאֲמַר רַב אָשֵׁי: הַאי גִּילְדְּנָא דְּיַמָּא וְכוּ’. גִּילְדְּנָא הוּא בְּחִינַת שֵׁם אגל”א, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אַ’תָּה גִּ’בּוֹר לְ’עוֹלָם אֲ’דֹנָי, כַּמּוּבָא, כִּי גִּילְדְּנָא הוּא אוֹתִיּוֹת אג”ל וְשֵׁם אדנ"י בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֵׁם אגל"א כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר וְכוּ’, הַיְנוּ עַל־ יְדֵי בְּחִינַת קוֹל דְּנָפֵק, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עַל־יְדֵי־זֶה: יִרְעַם הַיָּם וְכוּ' – נַעֲשֶׂה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל. תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ – דָּא בְּחִינַת לִבָּא וְעָרְקִין דִּילֵהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ'.

כִּי תֵּבֵל אוֹתִיּוֹת תָּי”ו לֵב: תָּו לְשׁוֹן רְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט): וְהִתְוִיתָ תָּו – שֶׁנִּרְשָׁם הַקּוֹל בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה: נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף – בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה: יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ. רִנָּה לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ח): לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְכוּ’. הָרִים בְּחִינַת צַדִּיקִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַלְבִּישׁ אֶת תְּפִלָּתָן בְּמַאֲמָר, כְּשֶׁיָּבִינוּ כִּי נִגְזַר הַדִּין. וְזֶה פֵּרוּשׁ יַחַד – שֶׁמַּלְבִּישִׁים תְּפִלָּתָם בְּסִפּוּרִים יַחַד:

### ו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ’: (דברים לא)

#### א

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם, כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (משלי כה): כְּבוֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר. וְהַכֹּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים: מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ, שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה. וְחוֹלְקִים עָלָיו, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה. אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד, שֶׁמְּמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּמַרְבֶּה בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם – אֲזַי הוּא זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלֹקִים, וְאָז אֵין בְּנֵי־אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ, אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו, וְעָלָיו נֶאֱמַר (שם): כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. כִּי אָסוּר לַחֲקֹר עַל הַכָּבוֹד הַזֶּה:

#### ב

וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה – כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלָא כָּ”ף, וְהַכָּ”ף הוּא כֶּתֶר, בְּחִינַת אֶהְיֶה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה.

כִּי אֶהְיֶה דָּא אֲנָא זָמִין לְמֶהֱוֵי, הַיְנוּ קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא, וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהֱוֵי.

וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כִּי כֶּתֶר לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: לט.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁבָּא לִקְנוֹת אֲפַרְסְמוֹן. אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לו): כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ. אֲבָל קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה אֲזַי בְּחִינַת אֶהְיֶה בְּהַסְתָּרַת פָּנִים מִמֶּנּוּ, כִּי עֲדַיִן לֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְמֶהֱווֵי בָּעוֹלָם, וְהַסְתָּרַת פְּנֵי אֶהְיֶה גִּימַטְרִיָּא דָּם*, הַיְנוּ שְׁפִיכוּת־דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת, עַל־שֵׁם וּבוֹזַי יֵקָלּוּ (שמואל–א ב). כִּי עֲדַיִן הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י): וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. עֲדַיִן הוּא בְּתֹקֶף וָעֹז, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרַת וְהַחְזָרַת פְּנֵי אקי”ה, גִּימַטְרִיָּא דָּם.

* פֵּרוּשׁ, כִּי אֲחוֹרֵי שֵׁם אֶהְיֶה הוּא בְּגִימַטְרִיָּא דָּם, כַּמּוּבָא. הַיְנוּ כְּשֶׁכּוֹתְבִין הַשֵּׁם בַּאֲחוֹרַיִם, דְּהַיְנוּ א אה אהי אהיה, שֶׁחוֹזְרִין בְּכָל פַּעַם לְאָחוֹר, הוּא בְּגִימַטְרִיָּא דָּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחְזָרַת וְהַסְתָּרַת פְּנֵי אֶהְיֶה שֶׁעוֹלֶה דָּם:

וְתִקּוּן לָזֶה – שֶׁיַּהֲפֹךְ דָּם לְדֹם, שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא יְדַקְדֵּק עַל בִּזְיוֹן כְּבוֹדוֹ. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם דֹּם לַה', אָז הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל לוֹ חֲלָלִים חֲלָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): דּוֹם לַה’ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, וְהוּא יַפִּיל לְךָ חֲלָלִים (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גִּטִּין ז), הַיְנוּ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט), הַיְנוּ עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְזֶה בְּחִינַת זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נ): זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ ז”ל (סנהדרין מג:) עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע:

#### ג

וְצָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי (משלי כ). כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹמֵר: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי – אֲפִלּוּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּבַר־לֵבָב, בְּלִי פְּנִיָּה. (וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי. הַיְנוּ מִי יוּכַל לוֹמַר שֶׁלִּבּוֹ זָךְ וְטָהוֹר מִפְּנִיּוֹת, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: חָטָאתִי וְכוּ’. וְזֶהוּ: מִי יֹאמַר וְכוּ’ טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר מִן הֶ”חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי” שֶׁאָמַר, כִּי גַּם אָז אֵינוֹ זָךְ וְטָהוֹר בְּלִי פְּנִיּוֹת כַּנַּ”ל). נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הַיְנוּ עַל “חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי” שֶׁאָמַר, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי. כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכֶה לִכְבוֹד ה’. וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.

וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, עָשָׂה לְפִי הַשָּׂגָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי הוּא מַכִּיר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. נִמְצָא, לְפִי הַשָּׂגָתוֹ שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת, הַיְנוּ כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ. כִּי עִקַּר עוֹלָם הַבָּא הוּא הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): וְיֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. נִמְצָא, בְּכָל עֵת שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה יְתֵרָה, אֲזַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַהַשָּׂגָה הָרִאשׁוֹנָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בסנהדרין): כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, בְּחִינַת דֹּם לַה’, בְּחִינַת אקי”ה, בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת כָּבוֹד, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּמִתְוַדֶּה עָלָיו – הַיְנוּ שֶׁמִּתְוַדֶּה עַל זְבִיחַת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. כִּי תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה – בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם־הַזֶּה, וְאַחַר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה וּמַכִּיר בְּיוֹתֵר אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָתוֹ – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.): אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן (זכריה יד) – אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא, בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיִּזְכּוּ לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ, בְּוַדַּאי יִתְחָרְטוּ וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַשָּׂגַת עוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת גֶּשֶׁם נֶגֶד הַשָּׂגַת עוֹלָם הַבָּא, וְזֶה כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, כִּי זְבִיחַת הַיֵּצֶר הִיא תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, וְהַוִּדּוּי עַל זְבִיחַת הַיֵּצֶר, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה, הִיא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן נַעֲשֶׂה קָפוּי וְקַל נֶגֶד הַכָּבוֹד הַשֵּׁנִי.

וְזֶה שֶׁאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא (תהלים נ): אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ. כִּי הָאָדָם עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲרִישׁ, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אקי”ה כַּנַּ”ל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, מַה שֶּׁמַּחֲרִישׁ לָאָדָם, אֵין זֶה בִּשְׁבִיל אקי”ה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה אֵין שַׁיָּךְ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז מְסַדְּרִין לְעֵינָיו עֲווֹנוֹתָיו, וְיוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל פָּנָיו, וְזֶה: אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ:

#### ד

וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפֵק (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.).

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קלט): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, בְּחִינַת עָיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא. וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ – בְּחִינַת וְנָפֵק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. וְזֶה (שיר־השירים ו): אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי. אֲנִי לְדוֹדִי – זֶה בְּחִינַת עָיֵל, וְדוֹדִי לִי – זֶה בְּחִינַת וְנָפֵק. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל], וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ.

וְזֶה (ישעיה נח): וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. דְּרָכֶיךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, הַיְנוּ עָיֵל וְנָפֵק. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ”ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לַכֶּתֶר, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלָא כָּף, וְאָז יְמִין ה’ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל]:

#### ה

וְעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חִירִיק, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (בהקדמה דף ז.): וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר (שמות כד), דָּא חִירִיק. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה סו): וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי – הֲדֹם זֶה בְּחִינַת דְּמִימָה. וְזֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל תְּמוּנַת א.

וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, דְּמִתְכַּסְיָא לְעֵלָּא מִוָּא”ו שֶׁבָּאָלֶ”ף, דְּמִתְקַרְיָא רָקִיעַ (שם בתיקונים). וְהַנְּקֻדָּה הִיא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (חגיגה יג.): בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר. וְזֶה בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת כֶּתֶר.

וְהַוָּא”ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת הַבּוּשָׁה, שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. וְזֶה בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ביחזקאל): וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶ”ף (שם).

וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם. אָלֶ”ף דָּם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דֹּם לַה’ נַעֲשֶׂה אָלֶ”ף, וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כִּי הַוָּא”ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, הַיְנוּ הַבּוּשָׁה כַּנַּ”ל, וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו. וְהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הוּא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת: בַּמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא וְכוּ’. וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, בְּחִינַת: כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, כִּי פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה (ב”ב עה.), וְדָא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כִּסֵּא, בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא. וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת לְבָנָה, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת – דָּא לְבָנָה, וְהַוָּא”ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא הָרָקִיעַ, הוּא בְּחִינַת הָאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לג): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. וְאֹהֶל הוּא רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשֶׁבֶת, וּכְתִיב (תהלים קד): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, וְזֶה (שמות כו): יְרִיעוֹת הָאֹהֶל.

וְכִסֵּא הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, נֶחֱלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ טִפִּין, כִּי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו): פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב. וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הֵם נְקֻדַּת סֶגוֹ”ל, וְסֶגוֹל דָּא חַמָּה (תיקונים בהקדמה דף ז:), הַיְנוּ: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה:

#### ו

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוָא אָזְלֵינַן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזִינַן הַנֵּי אַוָּזֵי דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ מִשָּׁמְנַיְהוּ, וְקָא נַגְדֵי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתּוּתַיְהוּ. וְאַמִינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חֻלְקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. חֲדָא דַּלְיָא לִי אַטְמָא, וַחֲדָא דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. כִּי אֲתָאִי לְקַמֵּהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין:

רַשְׁבַּ”ם:

דִּשְׁמִיטִין גַּדְפַיְהוּ. נָפְלוּ נוֹצָה שֶׁלָּהֶם מֵרֹב שֻׁמָּן: דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. הִגְבִּיהַּ לִי הַכָּנָף. רָמַז: זֶהוּ חֶלְקְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא: לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין. שֶׁבְּחַטָּאתָם מִתְעַכֵּב מָשִׁיחַ, וְיֵשׁ לָהֶם צַעַר בַּעֲלֵי־חַיִּים לְאוֹתָן אַוָּזִין מֵחֲמַת שֻׁמָּנָן:

שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו. וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז.): הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה.

דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרַשׁ רַשְּׁבַּ”ם: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים. הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְעַל־שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אבות פרק ג). [כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר*]. וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טו): שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ. הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ.

* כִּי עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה סְיָג דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת סְיָג וְגָדֵר סָבִיב סָבִיב, שֶׁמְּסַבֵּב וּמַכְתִּיר וּמַעֲטִיר אֶת הַחָכְמָה. וְזֶה הַכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת סְיָג, נַעֲשֶׂה מֵהַשְּׁתִיקָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ מִשָּׁמְנַיְהוּ – מִלְּשׁוֹן שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ, (כְּלוֹמַר מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בִּבְחִינַת (דברים לב) שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן (בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ’, וְאָזְנָיו וְכוּ’, פֶּן יִרְאֶה וְכוּ’, שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ).

וְנַגְדֵי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מה): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ. וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

וְאַמִינָא לְהוּ אִית לִי מִנַּיְכוּ חֻלְקָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי חֲדָא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה כַּנַּ”ל. וַחֲדָא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד, וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם. וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:

#### ז

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים מז): יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵנוּ, זֶה בְּחִינַת חִירִיק, נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל אָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ – זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא, וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ, פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קיט.): רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. שִׁילֹה דָּא מֹשֶׁה (זוהר בראשית כה: ובתיקון כא). אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת וָא”ו שֶׁבְּתוֹךְ אָלֶף, בְּחִינַת אֹהֶל, בְּחִינַת אוֹר, שֶׁמֹּשֶׁה מֵאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים:

וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין כ) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכַלּוּ זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, זֶה בְּחִינַת: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ. וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ, זֶה בְּחִינַת: גְּאוֹן יַעֲקֹב, בְּחִינַת (במדבר כד): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, בְּחִינַת מֶלֶךְ. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית־הַבְּחִירָה, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג.): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וְזֶה בְּחִינַת: יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ:

(מִסִּימָן ד’ עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ. מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה. וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל – זֶה בְּחִינַת הָרָקִיעַ, בְּחִינַת הַוָּא”ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ”ף. וַאֲצַוֶּנּוּ – כִּי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ אָז לִמְסֹר הַכֹּל לִיהוֹשֻׁעַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת (קהלת ח), כִּי בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֵין לוֹ שְׁלִיטָה וְכֹחַ לְהָאִיר לִיהוֹשֻׁעַ, עַל־כֵּן דִּיֵּק: וַאֲצַוֶּנּוּ – אֲנִי בְּעַצְמִי, כִּי חָזְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא:

וּכְלַל כָּל הָעִנְיָן כָּלוּל בִּתְמוּנַת אָלֶ”ף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה – וּוָא”ו, וְדוּק מְאֹד.

וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁקֹּדֶם כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הֻזְהֲרוּ לְקַיֵּם שָׁלֹשׁ מִצְווֹת: לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה וּלְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ. לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הִיא בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כִּי עִקַּר מְחִיַּת עֲמָלֵק תָּלוּי בִּיהוֹשֻׁעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בשלח דף סה:) הָעִנְיָן. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, וּמֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת. וּלְמַנּוֹת מֶלֶךְ הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, הַוָּא”ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶ”ף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, שֶׁקָּאֵי עַל שֶׁיָּקוּם מֶלֶךְ מִיַּעֲקֹב, וְדָרַךְ כּוֹכָב הוּא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהַיְנוּ מִיַּעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים, בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר, שֶׁיַּעֲקֹב הוּא בְּחִינַת וָא”ו, כִּי שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן:

(מִן “וּכְלָל” עַד כָּאן כָּפוּל לְעֵיל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת)

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל. שָׁמַעְתִּי קְצָת כְּטִפָּה מִן הַיָּם. עַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּלַל כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא “הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ” שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם וְכוּ'. וְזֶה הַדֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים הַשֵּׁם יב”ק, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים יב”ק עוֹלֶה דֶּרֶךְ. וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁהֵם קס”א ס”ג, כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת קס”א ס”ג הֵם עוֹלִים בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב”ק, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ, כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן שֵׁם קס”א בְּסֶגוֹל וְשֵׁם ס”ג בְּחִירִיק. וְסֶגוֹל דְּקס”א וְחִירִיק דְּס”ג הֵם עוֹלִים תָּי”ו, כִּי שֵׁם קס”א הוּא שֵׁם אקי”ק בִּמְלוֹאוֹ כָּזֶה: אל”ף ק”י יו”ד ק”י, שֶׁהֵם יוּ”ד אוֹתִיּוֹת, וְכָל אַחַת נְקֻדָּה בְּסֶגוֹל, וְסֶגוֹל הוּא שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא עוֹלֶה שְׁלֹשִׁים. וְעַל־כֵּן יוּ”ד פְּעָמִים סֶגוֹל עוֹלֶה שִׁי”ן, וְס”ג הֵם יוּ”ד אוֹתִיּוֹת שֶׁל מִלּוּי הוי”ה, יוד קי ואו קי, וְכָל אַחַת נְקוּדָה בְּחִירִיק, עוֹלֶה ק’, וּשְׁנֵיהֶם, חִירִיק דְּס”ג וְסֶגוֹל דְּקס”א, עוֹלִים יַחַד תָּי”ו, בְּגִימַטְרִיָּא פְּשׁוּטָה. וְאָז, עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הַיָּמִין פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי יָמִין בִּמְלוֹאוֹ עוֹלֶה דֶּרֶךְ עִם הַשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב”ק וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כָּל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ כַּוָּנַת אֱלוּל:

וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן אֵיךְ כָּל הַכַּוָּנוֹת הַנַּ”ל מְרֻמָּזִים וְנֶעֱלָמִים בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָיֵל וְנָפֵק, בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, עַיֵּן שָׁם.

וְהַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לַחְגֹּר מָתְנָיו, שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה’ תָּמִיד, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל וְכוּ’. הַיְנוּ בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה עֲלִיָּה, לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יַעֲמֹד שָׁם, וְלֹא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאֹד לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, בִּבְחִינַת עָיֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה. וְכֵן לְהֶפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפֹּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, גַּם־כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, וְתָמִיד יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם שָׁם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי בִּשְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הָאֵלּוּ.

וְדִקְדֵּק רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְקָרָא עִנְיָן זֶה בִּלְשׁוֹן בָּקִי, כִּי הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וִיקַיֵּם וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, כַּנַּ”ל:

וְעַל־פִּי סוֹד נֶעְלָם בָּזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ”ל. כִּי בָּקִי הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב”ק הַנַּ"ל, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת בָּקִי, וְזֶה שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, דְּהַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי פְּעָמִים יב”ק הַנַּ”ל, עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל.

כִּי עַל־פִּי הַכַּוָּנוֹת נַעֲשֶׂה זֶה הַדֶּרֶךְ מִבְּחִינַת סֶגוֹל דְּקס”א וְחִירִיק דְּס”ג, שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים יב”ק כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּעַצְמוֹ סוֹד בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, כִּי בָּקִי בְּרָצוֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת: אֶסַּק שָׁמַיִם, זֶה בְּחִינַת סֶגוֹל דְּקס"א, כִּי אֶסַּק אוֹתִיוֹת קס”א. וּבָקִי בְּשׁוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, זֶה בְּחִינַת חִירִיק דְּס”ג, מִלְּשׁוֹן: אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּסִּיג גְּבוּלוֹ וּמַחֲזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְרִידָה, שֶׁהָאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־ עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְאַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם ס"ג כַּנַּ"ל.

כִּי סֶגוֹל דָּא חַמָּה, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶ”ף, הַנֶּחֱלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ טִפִּין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: אֶסַּק שָׁמַיִם, בְּחִינַת סֶגוֹל דְּקס”א, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת אֶסַּק כַּנַּ"ל. וְחִירִיק הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶ"ף, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִירִיק דְּס"ג הַנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁכָּתַב שָׁם לְמַעְלָה בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל: “וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ”ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה”, כִּי מִשְּׁנֵי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת קס”א וְס”ג, אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל וְכוּ’ – עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי, שֶׁהֵם קס"א וְס"ג וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה זוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ”ל, וְאָז יְמִין ה’ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כִּי יָמִין בְּגִימַטְרִיָּא דֶּרֶךְ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּקִי כַּנַּ"ל. וּ"פְּשׁוּטָה" בְּגִימַטְרִיָּא סֶגוֹל דְּקס"א וְחִירִיק דְּס"ג, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן לְמַעְלָה הֵן לְמַטָּה, בְּחִינַת: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, אָז הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד:

וְעַל־פִּי זֶה תָּבִין לְקַשֵּׁר הַתּוֹרָה הֵיטֵב, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתַב בַּסּוֹף מֵעִנְיַן נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶ”ף, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ”ל (כִּי זֶה אֵינוֹ מְבֹאָר בְּפֵרוּשׁ בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, רַק עַל־פִּי כַּוָּנוֹת הַנַּ”ל מוּבָן זֹאת מִמֵּילָא לַמַּשְׂכִּיל), וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה שֶׁכָּתַב שָׁם, כִּי זְבִיחַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת דֹּם לַה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹד עוֹלָם הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנַּעֲשֵׂית מִבְּחִינַת הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה, מִבְּחִינַת דֹּם לַה’, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת חִירִיק דְּס”ג וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב כַּנַּ”ל. וּתְשׁוּבָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁעוֹשֶׂה עַל תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּבוֹד הָעוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר. זֶה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת סֶגוֹל וְכוּ’. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, אֵיךְ כָּל הַדְּבָרִים, הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, נִקְשָׁרִים וְנִכְלָלִים אַחַר־כָּךְ בְּיַחַד בְּקֶשֶׁר נִפְלָא וְנוֹרָא, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ קְצָת:

וְעִקַּר הַדָּבָר – שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַזֵּק עַצְמוֹ וּמַאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה עֲדַיִן, כִּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוי”ה בְּמִלּוּי ס”ג, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מִקְּדֻשָּׁתוֹ לְהַחֲזִיקָם לְבַל יִפְּלוּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב – שֶׁזֶּה הַבְּקִיאוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם יב”ק הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ס”ג. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לָבוֹא לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר – אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל עַצְמוֹ מִשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ אקי”ק בְּמִלּוּי קס”א, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא. כִּי הָאָדָם, כְּפִי תְּנוּעוֹתָיו וּכְפִי הִתְחַזְּקוּתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גּוֹרֵם לְיַחֵד הַשֵּׁמוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, וְהָבֵן הֵיטֵב:

וְהִנֵּה מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה, שֶׁשּׁוֹתְקִין לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, כִּי סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּין אוֹתוֹ, צָרִיךְ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת וְלִשְׁתֹּק לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ”ב): מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁמָּצָא אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֶּתֶר. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל מִי. אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמֶּלֶךְ, כָּל אֶבֶן טוֹב שֶׁתִּמְצָא תִּקְבָּעֶנּוּ בּוֹ. כָּךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיס בּוֹ כָּל מִין אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר כָּל צַד זְכוּת וְדָבָר טוֹב, שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת כֶּתֶר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁדָּנִים אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹתְקִין לוֹ כְּשֶׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי מוֹצְאִין בּוֹ זְכוּת, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב כָּל־כָּךְ בַּמֶּה שֶׁמְּבַזֶּה אוֹתוֹ, כִּי לְפִי דַּעְתּוֹ וּסְבָרָתוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לְבַזּוֹת אוֹתוֹ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, וְהָבֵן:

### ז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כא)

אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לה. בבא קמא טו.): הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ. וְאִיתָא בַּמְּכִילְתָּא: יָכוֹל יִהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִין וְאֵינָם מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ:

#### א

דַּע, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־ השירים ד): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. וֶאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן[א] בִּצְלוֹ. וְזֶה בְּחִינַת נִסִּים לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה מִטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן, וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְזֶה דְּבַר נֵס, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה, שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ, וּבְיָדוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ. וְעִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְשָׁם עִקַּר עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח): וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בַּמָּה אֵדַע (שם טו), וּבָזֶה פָּגַם בִּירֻשַּׁת אֶרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם. וְדַוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרַיִם, כִּי הֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר נֻסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה, וְהוֹרִיד אוֹתָם בַּגָּלוּת, וּמִצְרַיִם הוּא הִפּוּךְ הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁאֵין שָׁם מְקוֹם הַנִּסִּים, וְאֵין שָׁם מְקוֹם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי. וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל־שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנָה בִּתְפִלָּה, בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הוּא יוֹרֵד לַגָּלוּת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צז.): אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס, הַיְנוּ שֶׁיִּכְלוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים וּמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי עִקַּר הַנִּסִּים בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה (תענית י.), וּשְׁתִיָּתָהּ מֵהַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהֵם לְשׁוֹן: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר (רות א). שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי תְּמֵהִין הָעוֹלָם, וְזֶה (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא. כִּי יֵשׁ נִסִּים עִלָּאִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹם עִלָּאָה, וְיֵשׁ נִסִּים תַּתָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּהוֹמָא תַּתָּאָה, וּמַלְאָךְ שֶׁכָּלוּל מִכָּל הַנִּסִּים, מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, דַּמְיָא לְעֶגְלָא (תענית כה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת עִגּוּלִים, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וְהוּא כְּלָלוּת הַנִּסִּים.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס – כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם הַמְכַסִּים כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים, הַכְּלוּלִים בַּמַּלְאָךְ דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, מְכַסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וּכְשֶׁתִּכְלֶה זֹאת, וְתִתְרַבֶּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם – אָז יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה תָּלוּי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:

#### ב

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה אֶלָּא עַל־ יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק דף קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה וְכוּ’ (ישעיה יא) – הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת:

#### ג

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲצָתָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם עֲצָתָם, נֶחֱקָק בּוֹ אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ כְּשֶׁאַתָּה חָפֵץ אֱמֶת, בַטּוּחוֹת וּבְסָתוּם חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי.

כִּי הָעֵצוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין וְזִוּוּג. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצוֹת מֵרְשָׁעִים, הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין בִּקְלִפָּה. הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי (בראשית ג) לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין. עֲצוֹת הַנָּחָשׁ שֶׁקִּבְּלָה הוּא בְּחִינַת נִשּׂוּאִין, וְעַל־יְדֵי נִשּׂוּאִין הִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וּבְמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו. עיין רש"י שם), כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיָ”ג עֲטִין דִּקְדֻשָּׁה (זוהר יתרו דף פב:), וְהָיְתָה לָהֶם נִשּׂוּאִין בִּקְדֻשָּׁה. וְלָמָּה נִקְרָא עֵצָה בִּבְחִינַת נִשּׂוּאִין, כִּי הַכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת (ברכות סא.), וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּלֵי הַזֶּרַע. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין עֵצָה מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מְקַבְּלִין מִמֶּנוּ זֶרַע, וְהַכֹּל לְפִי אָדָם, אִם רָשָׁע אוֹ צַדִּיק. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה מַתִּישׁ כֹּחַ (סנהדרין כו:), וְנִקְרֵאת תּוּשִׁיָּה, כִּי הֵם תַּרְיָ”ג עֲטִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וְעֵצוֹת הֵם בִּמְקוֹם נִשּׂוּאִין, בְּחִינַת זִוּוּג הַמַּתִּישׁ כֹּחַ, וַעֲצַת הַצַּדִּיק הוּא כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה ב): וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם. וְעַל־ יְדֵי מָה. עַל־יְדֵי: כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (שם בירמיה סיום הפסוק “ואנכי נטעתיך” הנ”ל) – עַל־יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים תָּבוֹא לָאֱמֶת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִקְרֵאת אֱמוּנָה, כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה: הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ, בַטּוּחוֹת, בַּכְּלָיוֹת חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל טִפֵּי הַמֹּחַ, טִפֵּי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁאֲקַבֵּל מֵהֶם, וְאָז אֶזְכֶּה לָאֱמֶת, כִּי הַטִּפֵּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא: כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת:

#### ד

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִית הָאָדָם נִצּוֹל מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל רָשָׁע, מִבְּחִינַת נִאוּף, כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יח): וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם (בראשית ט) – זֶה בְּחִינַת צִיצִית. וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ – כִּי צִיצִית מְכַסָּה עַל עֲרָיִין. אֲבָל חָם, דְּהוּא יֵצֶר הָרָע, דִּמְחַמֵּם גּוּפֵהּ דְּבַר־ נָשׁ בַּעֲבֵרָה, הוּא אָרוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אָרוּר כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ג): אָרוּר אַתָּה מִכֹּל הַבְּהֵמָה. וְהַשִּׂמְלָה, הַיְנוּ צִיצִית, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ:

וְזֶה בְּחִינַת (שם מט): בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן – בִּשְׁבִיל צִיצִית, לְשׁוֹן: מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר־השירים ב), עַל־ יְדֵי־זֶה זָכָה לְבֵן פּוֹרָת, שֶׁנִּשְׁמַר מִנִּשּׂוּאִין שֶׁל נָחָשׁ, מִזִּוּוּג שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְזָכָה לְזִוּוּגָא דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה: פּוֹרָת – לְשׁוֹן זִוּוּג, לְשׁוֹן: פְּרוּ וּרְבוּ.

וְעִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ט:): שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. וּשְׁמִירַת צִיצִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם, הוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, וְיָכוֹל לְקַבֵּל הָעֵצוֹת מִצַּדִּיק, שֶׁהוּא כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת:

#### ה

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא אַחֲווֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי. אַזְלִי וַחֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבֵּי, וְקָיְמִין כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא. וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, מִי מֵפֵר לִי:

רַשְׁבַּ”ם:

שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. מִן הַגָּלוּת, כְּדִכְתִיב קְרָאֵי טוּבֵי בִּנְבִיאִים:

תָּא וְאַחֲווֵי לָךְ טוּרָא דְּסִינַי – שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵצוֹת, כִּי שָׁם קִבְּלוּ תַּרְיָ”ג עֵיטִין. חֲזָאִי דְּהַדְרָן לֵהּ עַקְרַבָּא – הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עֲצַת נָחָשׁ, עֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל עֲצַת צַדִּיקִים זֶרַע אֱמֶת.

וְקָיְמוּ כִּי חַמְרֵי חִוַּרְתָּא – זֶה בְּחִינַת צִיצִית, שֶׁהוּא שְׁמִירָה מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ, מִנִּאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מג:): אֵיזֶה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, שֶׁל לָבָן אוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת. וְאָמְרוּ: מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁצִּוָּה לְהָבִיא לוֹ חוֹתָם שֶׁל זָהָב, הַיְנוּ תְּכֵלֶת, וְחוֹתָם שֶׁל טִיט, הַיְנוּ לָבָן, וְזֶה: חַמְרֵי, לְשׁוֹן חֹמֶר וָטִיט. חִוָּרָא, הַיְנוּ לָבָן. כִּי עַכְשָׁו זֶה עִקַּר הַצִּיצִית.

וְשָׁמַעְתִּי בַּת־קוֹל שֶׁאוֹמֶרֶת: אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: עַל הַגָּלוּת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי צִיצִית יְכוֹלִין לָבוֹא לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי אֱמֶת בָּאִים לֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּא הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁשָּׁמַע חֲרָטַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַגָּלוּת, כִּי הַצִּיצִית, שֶׁהֵם חַמְרֵי חִוָּרָא, גָּרַם כָּל זֶה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ וְאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה, מוֹסִיף. זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, בְּחִינַת צִיצִית. הַמִּשְׁפָּטִים – זֶה בְּחִינַת כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): מִשְׁפְּטֵי ה’ אֱמֶת. שֶׁזּוֹכֶה לַעֲצַת צַדִּיקִים, לִבְחִינַת אֱמֶת.

אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת כַּד אִתְחַבַּר בָּהּ אֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת: הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ. כִּי זֶה אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה כַּנַּ”ל.

וְזֶה: יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים לוֹמְדִים וְאֵין מְבִינִים – תַּלְמוּד לוֹמַר וְכוּ’. עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ – זֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלּוּ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל):

(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת):

הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא בְּחִינַת הַנִּסִּים, כִּי נֵס לְמַעְלָה מִטֶּבַע, וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתְּפִלָּה מְסֻגָּל לְזִכָּרוֹן, כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְשִׁכְחָה הוּא עִנְיָן שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ דְּבַר מָה וְנִשְׁכַּח וְעָבַר מֵאִתָּנוּ. (וְהִיא דֶּרֶךְ הַהַנְהָגָה עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, שֶׁמִּתְנַהֵג כַּסֵּדֶר יוֹם אַחַר יוֹם, וְהוּא הִפּוּךְ הָאֱמוּנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְהוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל תָּמִיד, וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, אֵין כָּאן שִׁכְחָה. וְדוּ”ק).

וּמֵעַתָּה תִּרְאֶה נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד.): מֵ”ם וְסָמֶ”ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין, כִּי מַס הוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ט:): אֵין דּוֹמֶה הַשּׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְמֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד. כִּי מַס בְּגִימַטְרִיָּא מֵאָה, וְעַד מֵאָה שׁוֹלֵט הַשַּׂר שֶׁל שִׁכְחָה, וְזֶה שֶׁהִמְתִּיקוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מֵ”ם וְסָמֶ”ךְ, הַיְנוּ מַ”ס שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה, בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין, כִּי נֵס הוּא הֶפֶךְ הַשִּׁכְחָה, כִּי נִסִּים הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הַשִּׁכְחָה כַּנַּ”ל:

וְדַע וְכוּ’ כִּי צִיצִית שְׁמִירָה לְנִאוּף וְכוּ’. עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת צִיצִית וְכוּ’. וְזֶה (בראשית לז): הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם, הַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא שְׁמִירָה לְנִאוּף, וְהוּא בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹסֵף. עַל־כֵּן אָמַר יַעֲקֹב לְיוֹסֵף: הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם, שֶׁהוּא בְּחִינָה שֶׁלְּךָ. לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק וְכוּ’, כִּי הוּא מְקַבֵּל טִפֵּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי עֵצָה שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה שׂוֹרֵק, הוּא בְּחִינַת שׁוּרֻק ֻ, שֶׁהוּא תְּלָת טִפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בתיקונים תיקון נו), וְהוּא תְּלָת מֹחִין, כִּי הוּא עִנְיָן אֶחָד, כִּי הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַמֹּחַ וּמַגִּיעָה לַכְּלָיוֹת, שֶׁהֵן כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּבַשְּׁלִין הַזֶּרַע, כֵּן הַשֵּׂכֶל נוֹלָד גַּם־כֵּן בַּמֹּחַ וּמַגִּיעַ עַד הַכְּלָיוֹת הַיּוֹעֲצוֹת. וּתְלָת מֹחִין הוּא בְּחִינַת (ישעיה ו): הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ’, וְאָזְנָיו וְכוּ’, וְעֵינָיו וְכוּ’, פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְכוּ’. כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים פֶּן יִרְאֶה וְכוּ’. אֲבָל כְּשֶׁמְּדַבֵּק עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים וּמְקַבֵּל מֵהֶם עֵצָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁמְּקַבֵּל הַטִּפָּה מֹחַ, הַמִּתְחַלֶּקֶת לִתְלָת טִפִּין, תְּלָת מֹחִין כַּנַּ”ל, וְאָז: יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וְכוּ’. שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְזֶהוּ: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, וְהָבֵן: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא וְכוּ’. וְזֶה רָמַז גַּם־כֵּן בְּפֶתַח דְּבָרָיו: אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא, וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: בְּכָל מָקוֹם סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טז): כִּי שָׁמַע ה’ אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: אֲרֵי קַבֵּל ה’ יָת צְלוֹתֵיךְ, וְהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ סוֹחֵר, מִלְּשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (בְּחִינַת מַקִּיפִים), שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ (תהלים פט). וְזֶהוּ (רות ג): וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ. כִּי צִיצִית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם כַּנְפֵי מִצְוָה, הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְהוּא בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה: וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל חַגַּי הַנָּבִיא (חגי ב): הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם. כִּי פְּגַם הַבְּרִית – הֶעְדֵּר הַלֶּחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לֶחֶם, וְהָבֵן: וַתֵּשֵׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וְכוּ’, מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט) – אֲבָהָן וּבְנִין, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה יַעֲקֹב וּבָנָיו:

סְגֻלָּה לְחוֹלֶה – לְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִּיצִית. וְהַסּוֹד בַּפָּסוּק (שם מח): הִנֵּה בִנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ. כִּי כָל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת מְרַמְּזִין עַל הַצִּיצִית, דְּהַיְנוּ מִנְיַן הַחוּטִין וְהַחֻלְיוֹת וְהַקְּשָׁרִים, כַּמְבֹאָר בַּ”פְּרִי־ עֵץ־חַיִּים” בְּשַׁעַר הַצִּיצִית, (פֶּרֶק ד, בַּהַגָּ”הּ), עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: הִנֵּה בִנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל:

### ח

רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְכוּ’: (זכריה ד’, והוא הפטרת שבת חנוכה)

#### א

הִנֵּה יָקָר גְּנוּחֵי וְנֹהַּ (שֶׁקּוֹרִין קְרֶעכְץ) מֵאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, כִּי הוּא שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ־ חַיִּים, נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. וְהוּא גַּם־כֵּן חִיּוּת הָאָדָם, כִּי חִיּוּת הָאָדָם הוּא הַנְּשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. וּכְתִיב (שם ז): כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם תֶּחְסַר הַנְּשִׁימָה – תֶּחְסַר הַחַיִּים. נִמְצָא כִּי עִקַּר חִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ, וּכְשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בְּאֵיזֶה דָּבָר, עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא בִּבְחִינַת הַחִיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, לַאֲשֶׁר הָרוּחַ הוּא הַמְקַיֵּם הַדָּבָר, וְהָאֲנָחָה הוּא אֲרִיכַת הַנְּשִׁימָה, וְהוּא בִּבְחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, דְּהַיְנוּ מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ עַל הַחִסָּרוֹן וּמַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, הוּא מַמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים לְהַחִסָּרוֹן, כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן הוּא הִסְתַּלְּקוּת הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־ יְדֵי הָאֲנָחָה מַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן:

#### ב

אַךְ מֵאַיִן מְקַבְּלִין הָרוּחַ־ חַיִּים. דַּע, שֶׁעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים מְקַבְּלִין מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עִקַּר רוּחַ־ הַחַיִּים הוּא בְּהַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם – הוּא הַתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיקִים דְּבֵקִים בַּתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הָרוּחַ־ חַיִּים הוּא אֶצְלָם, וּכְשֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁהוּא מִתְאַנֵּחַ וּמַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, מַמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים מֵהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, אֲשֶׁר שָׁם הָרוּחַ. וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא הַצַּדִּיק (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד (כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י שָׁם), כִּי הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ וּמַשְׁלִים הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד (ברכות ג:), כִּי כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הָיָה שֶׁל חָמֵשׁ נִימִין, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְרוּחַ צָפוֹן שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, הוּא בְּחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם הַנַּ”ל. כִּי רוּחַ צָפוֹן הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ הַצָּפוּן בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־ חַיִּים, כִּי צָפוֹן חָסֵר (ב”ב כה:), וְהַחִסָּרוֹן הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. יְמַלֵּא ה’ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ (שם כ). וְעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים הוּא בַּלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון יג): כֻּלְּהוֹ שַׁיְפִין מִתְנַהֲגִין בָּתַר לִבָּא כְּמַלְכָּא וְכוּ’, כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר (יחזקאל א): אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת וְכוּ’. כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, וְהַחִסָּרוֹן הוּא הִסְתַּלְּקוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּקוֹמוֹ בַּלֵּב, וְעַל־כֵּן נִרְגָּשׁ הַחִסָּרוֹן בַּלֵּב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ כַּנַּ”ל, נֶאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ, יְמַלֵּא ה’ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הָרוּחַ־ חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, נִקְרָאִים עַל־ שֵׁם צָפוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג): עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:

#### ג

אַךְ רְשָׁעִים, הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, מֵאַיִן מְקַבְּלִין הֵם הָרוּחַ לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן. אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ רַב דִּקְלִפָּה, וְהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵשָׂו (בראשית לג): יֶשׁ לִי רָב. וְהוּא בְּחִינַת (שם לו): אַלּוּפֵי עֵשָׂו. וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: רַבְרְבֵי עֵשָׂו, בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה, וּמֵהֶם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כז): הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר. וְעַל־כֵּן הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל וְתַקִּיף לְפִי שָׁעָה, כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ. וְעַל־כֵּן (תהלים י): כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם – יָפִיחַ דַּיְקָא, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ פִּיו, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, אַךְ שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם כְּלָל, וְלַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד, וּמְסָעֵר גּוּפֵהּ וְנִשְׁמָתֵהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז): וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. וּמְשַׁלֵּם – לְשׁוֹן שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ לוֹ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אֲרִיכַת הָרוּחַ. וְזֶהוּ: אֶל פָּנָיו – כִּי פָּנָיו הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, זֶה הַחֹטֶם (יבמות קכ.), שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ־ חַיִּים בְּאַפָּיו. אַךְ הוּא לְהַאֲבִידוֹ, כִּי אַף שֶׁהוּא גָּדוֹל לְפִי שָׁעָה, לַסּוֹף נֶאֱבָד כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ירושלמי תענית פ”ב ה”א) אֶרֶךְ־אַפַּיִם לָרְשָׁעִים*, כִּי הָרוּחַ הַנְּשִׁימָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, וְהַיְנוּ מַאֲרִיךְ אַפֵּהּ וְגָבֵי דִּילֵהּ, כִּי אַף שֶׁלְּפִי שָׁעָה הָרוּחַ גָּדוֹל וְתַקִּיף, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַפֵּהּ, אַךְ לַסּוֹף גָּבֵי דִּילֵהּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עֲנִיָּה סֹעֲרָה (ישעיה נד), כִּי הֵם עַכְשָׁו תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה הַנַּ”ל. אַךְ הַדָּבוּק בַּצַּדִּיקִים מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה:

#### ד

וְעַל־כֵּן: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי טז) – כִּי הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה.): אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק, הַמַּמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים וּמַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, מְכַפֵּר הֶעָוֹן. וְהוּא מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּת וַחֲנִינוּת מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ לִהְיוֹת הָרוּחַ־חַיִּים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, וְהֵם מַמְשִׁיכִין רוּחַ־הַחַיִּים אֶל הַחֶסְרוֹנוֹת, וּבָזֶה מְכַפְּרִין הָעֲווֹנוֹת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (שמות לד): ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ־ אַפַּיִם. אֶרֶךְ־אַפַּיִם הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, בְּחִינַת אֲנָחָה עַל הַחִסָּרוֹן, וְהַיְנוּ: וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמְּקַבְּלִין הָרוּחַ־ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק רַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַב חֶסֶד, הֶפֶךְ עֵשָׂו רַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי, תֹּקֶף הַדִּין. וְהַיְנוּ: וֶאֱמֶת, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ. וְהַיְנוּ: נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – לָאֲלָפִים זֶה בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם רַב דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ: נוֹצֵר חֶסֶד – שֶׁחֶסֶד בְּחִינַת הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, נוֹצֵר וּמַמְתִּיק בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע, כִּי עַל־יְדֵי רוּחַ־הַחַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהַצַּדִּיק עַל־יְדֵי אֲנָחָה – עַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע כַּנַּ”ל:

#### ה

וְהִנֵּה כְּשֶׁמִּתְאַנֵּחַ, מַמְשִׁיךְ רוּחַ־הַחַיִּים אֶל הַחִסָּרוֹן, שֶׁמִּתְאַנֵּחַ עָלָיו וּמַשְׁלִים אוֹתוֹ. אַךְ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּשֶׁמִּתְגָּרֶה בְּהָרָשָׁע, וְהוּא מִתְאַנֵּחַ, וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ מֵהָרַב שֶׁלּוֹ דִּקְלִפָּה, וְהָרוּחַ שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, וְעַל־כֵּן: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם כַּנַּ”ל, וְיוּכַל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, וְצַדִּיק גָּמוּר הוּא כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת (משלי יב): לֹא יְאֻנֶּה לְצַדִּיק כָּל אָוֶן, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר גֵּרַשׁ וּבִטֵּל כָּל הָרָע שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה:

וְהָעִנְיָן כִּי יֵשׁ ד’ יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וּלְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁם הֵם ד’ אוֹתִיּוֹת הוי”ה, וּלְמַטָּה הֵם מְעֹרָבִים טוֹב וָרָע, וְהַצַּדִּיק גָּמוּר, שֶׁהִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ הָרַע מִן הַטּוֹב לְגַמְרֵי, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם רַע מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ, מֻתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים.

וְהָעִנְיָן – כִּי כָּל רָשָׁע, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִנּוֹר, שֶׁיְּקַבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם הָרוּחַ שֶׁלּוֹ לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, וְהַצִּנּוֹר הוּא דֶּרֶךְ הַמִּדָּה רָעָה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהִמְשִׁיךְ וְהִגְבִּיר, הוּא הַדֶּרֶךְ וְהַצִּנּוֹר שֶׁמְּקַבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלּוֹ לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, וּכְשֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַשְׁפִּילוֹ, הוּא מֻכְרָח לֵירֵד לְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא, שֶׁהִגְבִּיר עָלָיו הָרָשָׁע, לְהַכְנִיעָהּ וּלְקַלְקֵל הַצִּנּוֹר הַהוּא שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְעַל־כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק צַדִּיק גָּמוּר, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רָע, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה כֹּחַ לְהָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ־ חַיִּים שֶׁל הָרָשָׁע, לִשְׁלֹט וּלְהַזִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַצַּדִּיק בְּעֵת שֶׁיּוֹרֵד לְהַמִּדָּה רָעָה שֶׁל הָרָשָׁע לְקַלְקְלָהּ, כִּי אֵין לְהָרַע שׁוּם תְּפִיסָה וַאֲחִיזָה בְּהַצַּדִּיק גָּמוּר, וְאֵין לוֹ מָקוֹם לֶאֱחֹז בּוֹ. (וְגַם מֵהַמִּדָּה רָעָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁיּוֹרֵד לְהַכְנִיעָהּ, אֵין לוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַה שֶּׁיּוֹרֵד לְתוֹכָהּ הוּא לְהַכְנִיעָהּ וּלְהַשְׁפִּילָהּ, בִּבְחִינַת (בראשית יג): וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם).

וְזֶהוּ: מַ’שְׁפִּיל רְ’שָׁעִים עֲ’דֵי אָ’רֶץ (תהלים קמז), רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’שׁ, ר’וּחַ, מַ’יִם, עָ’פָר, שֶׁהֵם כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם בְּבֵרוּר גָּמוּר, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה מִשּׁוּם רַע שֶׁבְּשׁוּם מִדָּה מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ”ל, וַאֲזַי הוּא צַדִּיק גָּמוּר כַּנַּ”ל. וְאָז דַּיְקָא, כְּשֶׁמַּבְדִּיל הָרַע מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵ’שׁ, ר’וּחַ, מַ’יִם, עָ’פָר, אֲזַי הוּא: מַ’שְׁפִּיל רְ’שָׁעִים עֲ’דֵי אָ’רֶץ כַּנַּ”ל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר, אַף שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא הִבְדִּיל הָרַע לְגַמְרֵי, וְהָרַע עֲדַיִן בְּכֹחַ, וְעַל־כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי יֵשׁ מָקוֹם לְהָרַע לֶאֱחֹז בּוֹ, וְיוּכַל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֲרִיכוּת־רוּחַ שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): וְהָכְתִיב (תהלים לז) אַל תִּתְחַר בִּמְרֵעִים. מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ אוֹמֵר כֵּן. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ – שֶׁבְּיָדוֹ דַּיְקָא. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה, רַק שֶׁהוּא יָרֵא עֲדַיִן מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הָרַע עֲדַיִן בְּכֹחַ, כִּי לֹא זָכָה עֲדַיִן לִבְחִינַת: לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן, וְאֵינוֹ בָּטוּחַ עֲדַיִן שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ (חבקוק א): תַּחֲרִישׁ כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”מ עא)*: צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ. בּוֹלֵעַ דַּיְקָא, כִּי הוּא בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ מַמָּשׁ בַּאֲרִיכַת־הָרוּחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ. אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, כִּי אֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ מֵחֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה כַּנַּ”ל, כִּי כְּבָר בִּטֵּל הָרַע לְגַמְרֵי מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְעַל־כֵּן זֶה הַצַּדִּיק גָּמוּר וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו מֻתָּרִים לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים, כִּי זֶה הַצַּדִּיק יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִגְבִּירוּ עַל עַצְמָם, וּלְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

#### ו

וְלָבוֹא לָזֶה, לְהַפְרִישׁ וּלְהַבְדִּיל וּלְבַטֵּל הָרַע מֵהַטּוֹב, הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְלִמּוּד הַתּוֹרָה יִהְיֶה לָלוּן לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, הַיְנוּ לִלְמֹד פּוֹסְקִים, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אֲחִיזַת הַטּוֹב וְהָרַע, שֶׁנֶּאֱחָזִין מִבְּחִינַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, וְכָל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵר הַהֲלָכָה, הוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁ וּלְבַטֵּל הָרַע מֵהַטּוֹב, וְהוּא בִּבְחִינַת (משלי יא): וְדוֹרֵשׁ רָעָה תְּבוֹאֶנּוּ. עַד אֲשֶׁר הוּא מְעַיֵּן וּמְבָרֵר הַפְּסַק־ הֲלָכָה, וּמְבָרֵר הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכוּ’, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים, אֲזַי מַפְרִישׁ הַטּוֹב מֵהָרַע. אַךְ לִזְכּוֹת לְזֶה הַשֵּׂכֶל, שֶׁיּוּכַל לָלוּן לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַשֵּׂכֶל:

#### ז

וְהָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון יד, דף כט:): גַּן – דָּא אוֹרַיְתָא, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת גַּן. וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַמְעַיְּנִים וּמְבִינִים בְּהַתּוֹרָה, הֵם בְּחִינַת עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן. וּמֵאַיִן הֵם גְּדֵלִים, הוּא מִמַּעְיָן, דָּא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ד): מַעְיַן גַּנִּים. וּמֵהֵיכָן מְקַבְּלִין הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּעְיָן, הוּא מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא, הוּא הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְהוּא בְּחִינַת מֵבִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

כִּי תְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי תְּפִלָּה הוּא שֶׁמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאָה בְּכֹחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מַעְיַן הַחָכְמָה כַּנַּ”ל. וְהַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּפֹעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן – אֻמָּן, לְשׁוֹן פּוֹעֵל, כִּי בְּהַתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם, וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר, הוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּכֹחַ, וְהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַחָכְמָה, שֶׁהוּא בִּתְפִלָּה כַּנַּ”ל, וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא – זֶה הַתְּפִלָּה, כִּי שָׁם נִתְעוֹרֵר הַחָכְמָה כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַמַּעְיָן, הוּא הַחָכְמָה, אֶל הַתּוֹרָה, וְשָׁם יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. כִּי בְּהַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מַעְיַן גַּנִּים, שֶׁהַמַּעְיָן מַשְׁקֶה הַגָּן, וְעַל־ יְדֵי־זֶה אִתְרְבִיאוּ עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב:): הַמְעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב. מַאי תַּקַּנְתֵּהּ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי בְּהַתְּפִלָּה עֲדַיִן הוּא בְּכֹחַ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, עַד שֶׁבָּא אֶל הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בְּרִיאָה בְּפֹעַל, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל:

וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (בראשית ב): וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מְשַׁנֶּה הַטֶּבַע כַּנַּ”ל [שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, כִּי לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָא].

וְהַיְנוּ: וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן – הַיְנוּ מֵהַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן – הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, מַעְיַן גַּנִּים. וְכַאֲשֶׁר נִמְשָׁךְ מַעְיַן הַחָכְמָה מֵהַתְּפִלָּה אֶל הַגָּן, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, אֲזַי אִתְרְבִיאוּ עֲשָׂבִין וּדְשָׁאִין, נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר, שֶׁגְּדֵלִים בְּהַגָּן וּמְבִינִים וּמַשְׂכִּילִים בְּהַתּוֹרָה, וַאֲזַי זוֹכֶה לָלוּן בְּעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה לְבָרֵר הַדִּין: הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, הַטָּהוֹר וְכוּ’, וּבָזֶה מַפְרִישׁ הַטּוֹב מֵהָרַע כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וּמִשָּׁם יִפָּרֵד – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִפְרָד הָרַע מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְלֹא נִשְׁאָר רַק הַטּוֹב, וַאֲזַי: וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים – הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הוי”ה, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַטּוֹב שֶׁל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ”ל:

#### ח

וְזֶהוּ בְּחִינוֹת אַרְבַּע צִיצִית, כִּי אַרְבַּע צִיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לז): כֹּה אָמַר ה’: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרוּחַ סְעָרָה, שֶׁהוּא הָרוּחַ שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים, הַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֲרִיכַת־הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם מֵהָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צִיצִית הוּא לְשׁוֹן שֵׂעָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ח): וַיִּקָּחֵנִי בְּצִצִית רֹאשִׁי. כִּי עַל־ יָדָם נִכְנָע עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא וְסִדֵּר שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (כמו שאמרו רז”ל ראש־השנה יז:), כִּי הַשְּׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הֵן בְּחִינוֹת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת טַלִּית, שֶׁהוּא אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בְּחִינוֹת הָרוּחַ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת כַּנַּ”ל, וְהַיְנוּ טַלִּית לָבָן, הֶפֶךְ בְּחִינוֹת רוּחַ דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כה), וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: כְּטַלִּית – כְּטַלִּית דַּיְקָא, בְּחִינַת טַלִּית דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית אָדֹם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ שֶׁל הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טַלִּית לָבָן, מַכְנִיעִין אוֹתוֹ, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן נִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּטַלִּית לָבָן דַּיְקָא וְסִדֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי טַלִּית דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת מַקִּיף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, בְּחִינוֹת (קהלת א): סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, נִכְנָע טַלִּית דִּקְלִפָּה, בְּחִינַת הָרוּחַ דִּקְלִפָּה.

וְזֶהוּ (איוב לח): לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה. כִּי עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע כְּנָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה רָאשִׁים הַנַּ”ל, עַל־יָדָם: וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים, בְּחִינַת מַ’שְׁפִּיל רְ’שָׁעִים עֲ’דֵי אָ’רֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’שׁ, ר’וּחַ, מַ’יִם, עָ’פָר, כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחֲווֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר. אַזְלִי וַחֲזֵיתִינְהוּ, וְדָמוּ כְּמָאן דִּמְבַסְּמוּ, וְגָנוּ אַפַּרְקִיד. וַהֲוָה זְקִיפָא בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְעַיֵּל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ כִּי רָכִיב גַּמְלָא וּזְקִיפָא רֻמְחֵהּ, וְלָא נְגַע בֵּהּ. פַּסְקֵי חֲדָא קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ, וְלָא הֲוֵי מִסְתַּגֵּי לָן. אֲמַר לִי: דִּלְמָא שָׁקַלְתְּ מִידֵי מִנַּיְהוּ, דִּגְמִירֵי, דְּמָאן דְּשָׁקִיל מִידֵי מִנַּיְהוּ לָא מִסְתַּגֵּי לֵהּ. אַזְלִי, אַהֲדַרְתֵּהּ, וַהֲדַר מִסְתַּגֵּי לָן:

רַשְׁבַּ”ם:

טַיְעָא. סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל: אַזְלִי וַחֲזֵיתִינְהוּ וְדָמוּ כְּמָאן דִּמְבַסְּמִי. שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִין בְּפָנִים צְהֻבּוֹת כִּשְׁתוּיֵי יָיִן: אַפַּרְקִיד. פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה: וְעַיֵּל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ. כְּלוֹמַר: רָאִיתִי שֶׁטַּיְעָא הָיָה הוֹלֵךְ תַּחַת בִּרְכֵּי הַמֵּת, רָכוּב עַל הַגָּמָל וְרָמְחוֹ בְּיָדוֹ, וְלֹא נָגַע בֵּהּ בְּבִרְכֵּהּ: שַׁקְלָא חֲדָא קַרְנָא. כְּנַף הַטַּלִּית לְהַרְאוֹתוֹ לַחֲכָמִים לִלְמֹד מִמֶּנּוּ דִּין צִיצִית אִי כְּבֵית־ שַׁמַּאי אִי כְּבֵית הִלֵּל, כְּדִלְקַמָּן: וְלָא הֲווֵי קָא מִסְתַּגֵּי לָן. בְּהֵמוֹת שֶׁהָיִינוּ רוֹכְבִין לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲלֹךְ:

תָּא וְאַחֲווֵי לָךְ מֵתֵי מִדְבָּר – הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְהֵם נִקְרָאִין מֵתֵי מִדְבָּר, כִּי מִדְבָּר לֹא הָיְתָה רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ (יבמות עב.), הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ־הַחַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל. וְהָרְשָׁעִים הַלָּלוּ, שֶׁאֵינָם דְּבֵקִים בַּצַּדִּיקִים, וְאֵין לָהֶם הָרוּחַ דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּאִים מֵתִים, וְהֶרְאָה לוֹ מֵהֵיכָן מַגִּיעַ לָהֶם שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן.

וְזֶהוּ שֶׁהֶרְאָה לוֹ: דַּהֲווֹ דָּמוּ כִּמְבַסְּמִי – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: כִּשְׁתוּיֵי יַיִן, בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא הָרַב דִּקְלִפָּה, אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִין הָרְשָׁעִים הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן.

וְזֶהוּ: וְגָנוּ אַפַּרְקִיד – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה. פְּנֵיהֶם זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ כַּנַּ"ל, הַכָּרַת פְּנֵיהֶם וְכוּ', וְהַיְנוּ לְמַעְלָה, כִּי הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר עוֹלָה הַצְלָחָתָם לְמַעְלָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: כָּל צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וַהֲוָה גְּבַהּ בִּרְכֵּהּ דְּחַד מִנַּיְהוּ – זֶה מוֹרֶה עַל גֹּדֶל הַהַצְלָחָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, כִּי הֶעְדֵּר הַהַצְלָחָה נִקְרָא בִּרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת (ישעיה לה), וּגְבַהּ בִּרְכֵּהּ הַיְנוּ רוּם הַהַצְלָחָה.

וְעַיֵּל טַיְעָא תּוּתֵהּ בִּרְכֵּהּ, הַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טַיְעָא, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל בְּכָל מָקוֹם: סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, וְסוֹחֵר הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א): סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְהַיְנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל הָרוּחַ מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, עַל־שֵׁם (בראשית טז): כִּי שָׁמַע ה’ אֶל עָנְיֵךְ. כִּי הַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ כָּל הָאֲנָחוֹת שֶׁל הַדְּבֵקִים בּוֹ, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים לְכָל אֶחָד, כִּי הוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ כַּנַּ”ל. כִּי רָכִיב גַּמְלָא – בְּחִינַת (משלי יא): גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד. זֶה בְּחִינַת רַב חֶסֶד כַּנַּ”ל.

וּזְקִיף רֻמְחָא – רוֹמַח הוּא בְּחִינַת רוּחַ מֵ”ם, בְּחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים, כַּנַּ”ל, כְּלוֹמַר, שֶׁהַצַּדִּיק הָיָה לוֹ בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְעִם כָּל זֶה נָחִית תְּחוֹת בִּרְכֵּהּ, תַּחַת הַצְלָחַת הָרָשָׁע, בְּחִינַת: כְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהִגְבִּיר וְהִמְשִׁיךְ הָרָשָׁע עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁפָּסַק אַחַת מִן הַצִּיצִית שֶׁלָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא הַצִּנּוֹר שֶׁלָּהֶם, כִּי כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ”ל.

וְלָא מִסְתַּגֵּי לָן – כְּלוֹמַר, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא עָלְתָה לוֹ לְהַשְׁפִּיל אֶת הָרָשָׁע וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, אַף־ עַל־פִּי שֶׁפָּסַק וְשִׁבֵּר הַמִּדָּה רָעָה שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְקָא פַּסְקֵי קַרְנָא דִּתְכֶלְתָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַשְׁפִּילוֹ וְלָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו, בְּחִינַת: וְלָא מִסְתַּגֵּי לָן, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מִשָּׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. אֲמַר לִי: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ אֶחָד מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתָּ בִּשְׁלֵמוּת לְהַפְרִיד מִמֶּנּוּ הָרָע לְגַמְרֵי, וְעַל־כֵּן לָא מִסְתַּגֵּי לָן, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר בּוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה בְּעָלְמָא מֵהָרַע שֶׁל אֵיזֶה מִדָּה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרָשָׁע. וְזֶהוּ: דִּלְמָא שַׁקְלִית מִידֵי מִנַּיְהוּ – שֶׁמָּא לָקַחְתָּ קְצָת מֵהֶם, הַיְנוּ שֶׁמָּא יֵשׁ בְּךָ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵאֵיזֶה מִדָּה רָעָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁלָּקַחְתָּ לְעַצְמְךָ אֵיזֶה מִדָּה וְתַאֲוָה שֶׁלָּהֶם, וְעַל־כֵּן לָא מִסְתַּגֵּי לָן, וְעַל־כֵּן אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לָצֵאת מֵהֶם כַּנַּ”ל.

דִּגְמִירֵי דְּמָאן דִּשְׁקַל מִידֵי מִנַּיְהוּ לָא מִסְתַּגֵּי לֵהּ – הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ קַבָּלָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֵיזֶה דְּבַר תַּאֲוָה וּמִדָּה רָעָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶן, אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם וּלְהַכְנִיעָם כַּנַּ”ל. אַזְלִי אַהֲדַרְתֵּה – הַיְנוּ שֶׁהֶחֱזַרְתִּי מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלִי אֵיזֶה מְעַט אֲחִיזַת הָרַע מֵהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, הֶחֱזַרְתִּי וְהִפְרַשְׁתִּי מִמֶּנִּי. וַהֲדַר מִסְתַּגֵּי לָן – שֶׁאָז עָלְתָה בְּיָדֵינוּ לָצֵאת מִתַּחַת בִּרְכָּיו לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁצַּדִּיק גָּמוּר, שֶׁמַּפְרִישׁ מֵעַצְמוֹ כָּל אֲחִיזַת הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לָצֵאת מֵהֶם וּלְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם, בִּבְחִינַת: מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב – הִיא הַתּוֹרָה, הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: מַעְיָן, הוּא הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', הוּא הַתְּפִלָּה. וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ – הֵם הַנְּשָׁמוֹת דְּאִתְרְבִיאוּ בַּגָּן, הַנֶּחֱלָקִים לְשֶׁבַע כִּתּוֹת*. שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת – הֵם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה אוֹרוֹת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז לֶעָתִיד (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם), בְּחִינַת: עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: שְׁנֵי אִילָנוֹת, הַיְנוּ אִילָנָא דְּחַיֵּי וְאִילָנָא דְּמוֹתָא, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד, שֶׁנִּפְרָד הָרַע מֵהַטּוֹב, זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל.

וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ: מָה אֵלֶּה. וַיַּעַן וְכוּ’ לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־ חַיִּים הַנַּ”ל, בְּחִינַת: כֹּה אָמַר ה’ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַטּוֹב מִן הָרַע כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל מַרְאֵה הַמְּנוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְרוּחַ־ הַחַיִּים, וְנִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ”ל.

(וְזֶהוּ: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָאוֹת. מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר וְכוּ’ – כִּי זְרֻבָּבֶל הָיָה אָז הַצַּדִּיק הַדּוֹר, וְעָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ כַּמָּה רְשָׁעִים לְבַטְּלוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר שָׁם: לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי וְכוּ' – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק גָּמוּר וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה יַכְנִיעַ וְיַפִּיל כָּל הַשּׂוֹנְאִים, בְּחִינַת: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר – שֶׁכָּל הַמּוֹנְעִים הָעוֹמְדִים לְפָנָיו כְּהַר, כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־ חַיִּים הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל):

ט

 וְהִנֵּה מְבֹאָר לְמַעְלָה, כִּי הָרוּחַ־חַיִּים הוּא בְּהַתּוֹרָה, בְּחִינַת: וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְלֹא הָיָה לָהֶם מֵהֵיכָן לְקַבֵּל הָרוּחַ־ חַיִּים, נֶאֱמַר בָּהֶם (שמות ו): מִקֹּצֶר־רוּחַ, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מֵאַיִן לְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם מִקֹּצֶר־רוּחַ, שֶׁהוּא הֶפֶךְ אֶרֶךְ־אַפַּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי אֲנָחָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, כִּי הָרוּחַ הוּא שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. וְזֶהוּ בְּחִינַת: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – שֶׁנִּתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן:

וְזֶהוּ בְּחִינַת מְלָאפוּם – מְלֹא פּוּם. וְהָעִנְיָן, כִּי מְלָאפוּ”ם הוּא יוּ”ד וָא”ו, וְהוּא בְּחִינַת יוּ”ד מִינֵי דְּפִיקִין, כְּנֶגֶד יוּ”ד הַדִּבְּרוֹת, וְהַדֹּפֶק הוּא עַל־יְדֵי הָרוּחַ, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּי הָרוּחַ, שֶׁהוּא הַדֹּפֶק, הוּא בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְהַוָּא”ו הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הָרוּחַ, וְהַיְנוּ מְלָאפוּם, מְלֹא פּוּם, כִּי עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הָרוּחַ נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – שֶׁנִּתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְלָאפוּם – מְלֹא פּוּם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁדִּקְדֵּק (תהלים פא): אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר שָׁם הָרוּחַ, וַאֲזַי דַּיְקָא: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ, בְּחִינַת מְלָאפוּם כַּנַּ”ל, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, כִּי דַּיְקָא אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּחִינַת: הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שֶׁאָז נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ הַנַּ”ל, כִּי קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן אָז דַּיְקָא: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, בְּחִינַת מְלֹא פּוּם, בְּחִינַת: יְמַלֵּא ה’ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִזְכָּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָרָשַׁת צִיצִית, כִּי צִיצִית בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, בְּחִינַת: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

גַּם דִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַיּוֹם וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר צֵרוּפֵי הוי”ה, בְּכָל שָׁעָה יֵשׁ צֵרוּף אַחֵר, וְכָל שָׁעָה נֶחֱלֶקֶת לְתתר”ף חֲלָקִים, וְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק מִתתר”ף חֲלָקִים, יֵשׁ בּוֹ גַּם־כֵּן צֵרוּף הַשֵּׁם, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַחַיִּים שֶׁבַּדֹּפֶק. וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר עִנְיָן זֶה הֵיטֵב, גַּם שָׁכַחְתִּי קְצָת מִזֶּה, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ:

רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן (תהלים סח). אַלְפֵי – בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, וְעַל־ יְדֵי רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם, בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הָרוּחַ־חַיִּים הָרַבָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה: אַלְפֵי שִׁנְאָן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ג:): אַל תִּקְרֵי שִׁנְאָן, אֶלָּא שֶׁאֵינָן, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ דְּהָרַב דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְבַּטְּלִין וְנִכְנָעִין אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה, בִּבְחִינַת אַלְפֵי שֶׁאֵינָן שֶׁאַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, נִתְבַּטְּלִין וְאֵינָן:

מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק, וָאֹמַר רָזִי־לִי רָזִי־לִי, אוֹי לִי, בֹּגְדִים בָּגָדוּ, וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ (ישעיה כד). מִכְּנַף הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַצִּיצִית, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהָיָה מְנַגֵּן עַל־יְדֵי הָרוּחַ צְפוֹנִית וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי הַנְּגִינָה וְהַזְּמִירוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָרוּחַ־חַיִּים שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה, כַּיָּדוּעַ, וְזֶהוּ: זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ – בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּנְפֵי הַצִּיצִית, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הָרְשָׁעִים בִּבְחִינַת: לֶאֱחוֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה.

וְזֶהוּ: צְבִי לַצַּדִּיק – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: עָתִיד לִהְיוֹת מַצָּב וּתְקוּמָה לַצַּדִּיקִים, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ”ל מִתְגַּבְּרִין הַצַּדִּיקִים עַל הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וָאֹמַר רָזִי־לִי וְכוּ’ אוֹי לִי – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שֶׁנִּגְלוּ לִי שְׁנֵי רָזִים: רַז פֻּרְעָנִיּוּת וְרַז יְשׁוּעָה, וַהֲרֵי תִּרְחַק הַיְשׁוּעָה עַד וְכוּ’. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הָרוּחַ שֶׁל הָרָשָׁע גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצָּרוֹת וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְזֶהוּ: בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ – כִּי יְנִיקַת הַבּוֹגְדִים וְהָרְשָׁעִים הוּא מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, דְּהַיְנוּ פְּגַם הַצִּיצִית, שֶׁהֵם בְּכַנְפֵי הַבֶּגֶד, דְּהַיְנוּ מִפְּגַם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁאֲחִיזָתָן וְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית כַּנַּ”ל. אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף: פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְכוּ’ – כִּי כָל הָרְשָׁעִים יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, כִּי לַסּוֹף כָּלֶה וְנֶאֱבָד וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים מַכְנִיעִין אוֹתָם וּמַשְׁפִּילִים רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ כַּנַּ”ל:

כִּנּוֹר שֶׁל חָמֵשׁ נִימִין – בְּחִינַת הַתּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר (צו, דף לב.): וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה – אִלֵּין דְּתָפְשִׂין בְּכִנּוֹרָא:

ה’ אֻנֵּי אִית לָרֵאָה (חולין מז), כִּי רוּחַ־הַחַיִּים הוּא בְּהָרֵאָה, וּמִשָּׁם הַמְשָׁכַת הָרוּחַ שֶׁל הָאֲנָחָה, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, וְעַל־כֵּן אִית לָהּ חָמֵשׁ אֻנֵּי לָרֵאָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, חֲמִשָּׁה נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד, שֶׁשָּׁם הָרוּחַ־חַיִּים כַּנַּ”ל: (עַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, תִּקּוּן י: כַּנְפֵי מִצְוָה אִנּוּן ה’ קִשְׁרִין, לָקֳבֵל שְׁמַע כוּ’, דְּאִנּוּן לָקֳבֵל ה’ נִימִין דְּכִנּוֹר דְּדָוִד וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. גַּם עַיֵּן בְּהַשְׁמָטוֹת הַזֹּהַר):

### ט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת וְכוּ’ (שמות טו)

#### א

כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִין מֵהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמַכְנִיס כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ שָׁם, בִּבְחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים (רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ) וְכוּ’. כִּי אֱמוּנָה הִיא תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ:

#### ב

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת (תיקון יח ובתיקון כא), וְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט יֵשׁ לוֹ נֻסְחָא מְיֻחֶדֶת, וְיֵשׁ לוֹ שַׁעַר מְיֻחָד לִכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם תְּפִלָּתוֹ, וְכָל שֵׁבֶט מְעוֹרֵר בִּתְפִלָּתוֹ כֹּחַ מַזָּלוֹ שֶׁבִּשְׁנֵים־ עָשָׂר מַזָּלוֹת, וְהַמַּזָּל מֵאִיר לְמַטָּה וּמְגַדֵּל הַצֶּמַח וּשְׁאָר דְּבָרָיו הַצְּרִיכִים אֵלָיו. וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר כד): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם – זֶה בְּחִינַת עֲמִידָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה. כְּשֶׁשֵּׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, עַל־ יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר כּוֹכָב, וְהַכּוֹכָב הוּא דּוֹרֵךְ וּמַכֶּה הַדְּבָרִים שֶׁיִּגְדְּלוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פרשה י): אֵין לְךָ עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַלְאָךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־ סוּף, וְקָשֶׁה זִוּוּגוֹ [כִּקְרִיעַת יַם־סוּף] וְכוּ’ (סוטה ב.), כִּי הַיַּם־סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים־עָשָׂר קְרָעִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים (פרקי ר”א פ’ מ”ב, עי’ תיקון כא דף נט.), וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם גּוֹרְמִים זִוּוּגָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): סֹלּוּ לָרוֹכֵב עֲרָבוֹת. רוֹכֵב – דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, עֲרָבוֹת – דָּא שְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהּ כָּל הַגְּוָנִין, וּלְפִי הַזִּוּוּג שֶׁגּוֹרֵם בִּתְפִלָּתוֹ כֵּן זוֹכֶה לְזִוּוּגוֹ, וְהַתְּפִלָּה הֵם שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נֻסְחָאוֹת, לְפִיכָךְ הַזִּוּוּג כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהֵם שְׁנֵים־ עָשָׂר. וְגַם יִשְׂרָאֵל מְפַרְנְסִים לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קה): וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, וְחֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא הוּא (ביצה טז.), וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים צט): שָׁמְרוּ עֵדוֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ. עֵדוּת זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכב): שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְהוֹדוֹת לְשֵׁם ה’. גַּם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות ל.): אֵין עֵדוּת אֶלָּא בַּעֲמִידָה, וַעֲמִידָה זֶה תְּפִלָּה, שֶׁאָנוּ מְעִידִין עַל אַחְדוּתוֹ. וּכְפִי שֶׁמְּפַרְנֵס לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּתוֹ, כֵּן נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. וְזֶה קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, הַיְנוּ מְזוֹנוֹת נִתְחַלֵּק לִשְׁנֵים־ עָשָׂר שְׁבִילִים לְפִי שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת שִׁבְטֵי יָהּ:

וְצָרִיךְ לָזֶה זְכוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּזְכֶּה אָדָם לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא בִנְיָמִין (ברכות ה:): כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: עַל תְּפִלָּתִי, שֶׁתְּהֵא סָמוּךְ לְמִטָּתִי, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר מַטּוֹת, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ שַׁעַר מְיֻחָד, וְהִתְפַּלֵּל עַל שֶׁלֹּא תִּתְרַחֵק תְּפִלָּתוֹ מִמַּטֶּה שֶׁלּוֹ. וְזֶה לְשׁוֹן מַטֶּה, כִּי מַטֶּה לְשׁוֹן זִוּוּג, כַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ: עַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה וְכוּ’, וּמִטָּה הוּא בְּחִינַת זִוּוּג. גַּם מַטֶּה הִיא בְּחִינַת פַּרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו): בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה לֶחֶם, כִּי שְׁנֵים־עָשָׂר מַטּוֹת גּוֹרְמִין זִוּוּג וּמְפַרְנְסִין כַּנַּ”ל, קָשֶׁה זִוּוּגָן וְקָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו וְכוּ’. גַּם הִתְפַּלֵּל עַל שִׁבְטוֹ, שֶׁיִּזְכּוּ לִשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת, וְזֶהוּ: וְעַל מִטָּתִי, שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב כה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים וְכוּ’, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר וְכוּ’.

וְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה בְּשָׁרְשׁוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בֵּהּ (בראשית מט): וַיֶּאֱסֹף יַעֲקֹב רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה. רַגְלָיו זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ, הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְאַסֵּף כָּל הַתְּפִלּוֹת כָּל אַחַת לְשָׁרְשָׁהּ. גַּם הָיָה כֹּחַ בְּיָדוֹ לִתֵּן חֵלֶק מֵחֶלְקֵי עוֹלָם לְיוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ הָיָה מַשְׁפִּיעַ חִיּוּת לְכָל שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי עוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלָם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלָם הַמַּלְאָכִים. וְזֶה שְׁכֶ”ם: שָׁ’פָל, כּ’וֹכָב, מַ’לְאָךְ, כִּי כָּל זֶה זָכָה עַל־ יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד וְכוּ’ בִּתְפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי:

#### ג

אֲבָל כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְנִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): סַכֹּתָ בֶּעָנָן לָךְ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה, וּכְתִיב (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן – שֶׁהָרְשָׁעִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ, כְּרֻם זֻלֻּת – הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:):

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח:): הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ – יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה*. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחֹשֶׁךְ גַּם לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין יוֹדֵעַ לִמְצֹא הַפֶּתַח.

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וְעַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה’ לַשָּׁוְא, כִּי עַל־יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו*, אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): קָרוֹב ה’ לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל וְכוּ’. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִמּוֹ, הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחֹשֶׁךְ, הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ה’ אוֹרִי.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית ו): צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַלּוֹן לְאֶבֶן טוֹב – כִּי הַחַלּוֹן אֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין אוֹר, אֵין מֵאִיר. אֲבָל אֶבֶן טוֹב, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין אוֹר מִבַּחוּץ, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. כֵּן יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁדִּבּוּרָם הוּא חַלּוֹן, וְאֵין כֹּחַ לְהָאִיר לָהֶם בְּעַצְמָם. וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים, וַאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה חַלּוֹן. וְיֵשׁ, שֶׁאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה אֶבֶן טוֹב וּמֵאִיר:

וְדַע, שֶׁהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת. וְזֶה: וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה – לְשׁוֹן וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד (שמואל–ב יג). אַמָּ”ה הִיא ה' מוֹצָאוֹת, הַכְּלוּלִים מֵאֵ’שׁ וּמַ’יִם, הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה, שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, וּכְשֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, הוּא יָאִיר לְךָ.

וְזֶה אַ’מָּה תְּ’כַלֶּנָּה מִ’לְמַעְלָה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת אֱמֶת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹמֵד מִלְמַעְלָה לִשְׁכֹּן עִם הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קָרוֹב ה’ לְכָל קוֹרְאָיו וְכוּ’. וְאָז: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחֹשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ. וְזֶה: בְּצִדָּהּ, הַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַצָּד צַיִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): כִּי צַיִד בְּפִיו, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַחֹשֶׁךְ הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וּמִתְפַּלֵּל הֵיטֵב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים, הַיְנוּ עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלָם הַגַּלְגַּלִּים וְעוֹלָם הַשֵּׂכֶל. (אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, רַק כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי לֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ”ב), וּכְתִיב (משלי כח): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה (כְּתַב־יַד הַחֲבֵרִים)):

#### ד

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, וְהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ, כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, וּכְתִיב (בראשית מט): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה – דָּא מֹשֶׁה (זוהר בראשית כה:). וּמָשִׁיחַ הוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה יִהְיֶה מָשִׁיחַ מוֹרַח וְדָאִין (כמו שאמרו רז”ל סנהדרין צג:), כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וְאִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא, דַּהֲוָה שָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵהּ. וְאָמַר: הָא אֹרְחָא לְדוּכְתָא פְּלָן, וְהָא אֹרְחָא לְדוּכְתָא פְּלָן. אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא. וְאָמַר לָן: הָבוּ לִי עַפְרָא. יָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: דִּמְרַחֲקִינַן תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית לֵהּ, וְלָא יָכֵלִית לֵהּ:

רַשְׁבַּ”ם:

טַיְעָא. סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל: וְהָפְכִינַן. הַאי עַפְרָא בְּהַאי עַפְרָא, לְנַסּוֹתוֹ אִם יִהְיֶה בָּקִי כָּל־כָּךְ:

זִמְנָא חֲדָא אִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת כְּמָשִׁיחַ, וּתְפִלּוֹת זֶה בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טז): כִּי שָׁמַע ה’ אֶל עָנְיֵךְ. וְתַרְגּוּמוֹ: קִבֵּל ה’ צְלוֹתֵךְ. וְזֶה: סוֹחֵר, כִּי סָבִיב תַּרְגּוּמוֹ סְחוֹר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.

וְאִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – שֶׁקָּשַׁרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עִם צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה. וְשָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח, וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָא פְּלָן, הָא לְדוּכְתָא פְּלָן – עַפְרָא זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ. וְחֶרֶב זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. וּמוֹרַח, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה לְהָרִיחַ עַל־יְדֵי שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת. וּכְתִיב: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ.

וְאָמַר הָא לְדוּכְתָא פְּלָן – שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שַׁעֲרֵי תְּפִלּוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל תְּפִלָּה הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. וְאָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא, וְאָמַר הָבוּ לִי עַפְרָא, וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית וְלָא יָכֵלִית לֵהּ – הַיְנוּ: אָמְרִינַן לֵהּ כַּמָּה אֲנַן מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא – מִבְּחִינַת (איכה ב): שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’.

אָמַר לָן תְּמַנְיָא בְּחִינוֹת, הַיְנוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְשָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ תָּנֵינַן לְשׁוֹן לִמּוּד, וְאַחַר הַלִּמּוּד יָהֲבִינַן לֵהּ לְהָרִיחַ כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַיִם. וְאָמַר לָן תְּלָתָא פַּרְסֵי – הַיְנוּ שְׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת. וְהֶרְאָה לָנוּ סִימָן עַל זֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגָה זֹאת, שֶׁנִּתְפַּלֵּל כָּל־כָּךְ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁנִּשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ לְפָנָיו כַּמַּיִם, וְהָא רְאָיָה: אֲפֵכִית – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵמוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה. כִּי כָל הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֶרֶב אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְאִם הָיוּ הַתְּפִלּוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְזֶה סִימָן, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגַת: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’:

#### ה

וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת נִסִּים, שֶׁהוּא אֵין דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כִּי לִפְעָמִים הַטֶּבַע מְחַיֵּב אֵיזוֹ דָּבָר, וְהַתְּפִלָּה מְהַפֶּכֶת אֶת הַטֶּבַע. וְעִקַּר הַנִּסִּים, הַיְנוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, כְּתַרְגּוּמוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה הִיא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד:), עַל־שֵׁם שֶׁעִקַּר הַנִּסִּים שָׁם הֵם. וּכְתִיב (ישעיה סב): הָרִימִי נֵס. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן. כְּנַעַן, לְשׁוֹן סוֹחֵר, בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.): אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, וְהַגְּשָׁמִים בָּאִים מִתְּהוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וּתְהוֹם לְשׁוֹן נֵס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א): וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר, כִּי עַל נֵס, הַיְנוּ עַל דְּבַר חִדּוּשׁ, מַתְמִיהִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ – לְעִנְיַן גְּשָׁמִים, כִּי עִקַּר הַגְּשָׁמִים נִשְׁמָע בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, הַיְנוּ הַנִּסִּים, הַיְנוּ אֱמוּנָה, תְּפִלָּה.

וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וּמִצְרַיִם הוּא הֶפֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ – שֶׁמִּצְרַיִם לְעֻמַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַנִּסִּים, וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין מְקוֹם תְּפִלָּה בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ט): וְהָיָה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי. בִּשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁפָּגַם אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא עַל יְרֻשַּׁת אֶרֶץ, אָמַר: בַּמָּה אֵדַע (בראשית טו) עַל־יְדֵי־זֶה יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, כִּי פָּגַם בָּאֱמוּנָה, הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נִסִּים, וְיָרַד יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הֶפֶךְ הַנִּסִּים, שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה. וְיָרְדוּ דַּוְקָא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כִּי הוּא פָּגַם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיָרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵים־עָשָׂר שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הֵם יַעֲקֹב וּבָנָיו כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא זָכָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לִבְחִינַת תְּפִלָּה, אֶלָּא יַעֲקֹב וּבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא): כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, וְלֹא כָּל יִצְחָק (נדרים לא.).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּשְׁבִיל אֲמָנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהִיא שׁוֹתָה תְּחִלָּה, שֶׁשָּׁם הַתְּהוֹמוֹת, בְּחִינַת נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ע”ב): בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, אֲפִלּוּ פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס מִתְבָּרֶכֶת. פְּרוּטָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הַתּוֹר, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם כה:): הַאי רוּדְיָא דָּמְיָא לְתוֹר, וּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ, וְהוּא עוֹמֵד בֵּין תְּהוֹמָא לִתְהוֹמָא, שֶׁהוּא כָּלוּל מִשְּׁנֵי הַתְּהוֹמוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַנִּסִּים. וְזֶה: פְּרוּטָה שֶׁבַּכִּיס – שֶׁפְּעָמִים נִתְכַּסֶּה כֹּחַ הַנִּסִּים, וְעַל־יְדֵי הַגְּשָׁמִים נִתְבָּרֵךְ הַפְּרוּטָה, הַיְנוּ הַנִּסִּים דִּפְרִיטָא שִׂפְוָתֵהּ. וְאֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם הַמַּכְחִישִׁים כָּל הַנִּסִּים, וְאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִם רוֹאִים אֵיזֶהוּ נֵס, הֵם מְכַסִּים אֶת הַנֵּס עִם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה דֶּרֶךְ הַטְּבָעִים – נִמְצָא, שֶׁפּוֹגְמִים בַּתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא נִסִּים, שֶׁמְּשַׁנָּה אֶת הַטֶּבַע. וּפוֹגְמִים בָּאֱמוּנָה, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בְּהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּפוֹגְמִים בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִלָּה, כִּי שָׁם הַתְּהוֹמוֹת, מְקוֹם הַנִּסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. וְעַל־יְדֵי־זֶה צָרִיךְ לִפֹּל בְּגָלוּת מִצְרַיִם, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה כַּנַּ”ל, וְכָל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, עַל־שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל (כשארז”ל במדרש בראשית פ’ טז): וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ – מִי שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַנִּסִּים וּמַרְאֶה לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע – יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן. מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט), תַּרְגּוּמוֹ: אַב וּבְנִין. מְצוֹלֹת זֶה בְּחִינַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב): וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, כְּמוֹ אַבְהָן וּבְנִין, הַיְנוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְפִי יְרִידָתָם וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה וּבְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כֵּן צָרִיךְ לֵירֵד לְעֹמֶק הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם כְּשֶׁאָמַר אַבְרָהָם: בַּמָּה אֵדַע, עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ:

(עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

### י

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם וְכוּ’. (שמות כא):

#### א

כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּינִים עַל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי רִקּוּדִים וְהַמְחָאַת כַּף אֶל כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים:

#### ב

כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא, שֶׁגַּם הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו, דף סט.): כַּד אֲתָא יִתְרוֹ וַאֲמַר: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה’ וְכוּ’, כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִתְעַלָּא שְׁמָא עִלָּאָה:

#### ג

וְלָעַכּוּ”ם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵידַע גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב): בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה’, כִּי הוּא גִּלָּה אֱלֹקוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הָאָבוֹת, כִּי אַבְרָהָם קְרָאוֹ הַר, וְיִצְחָק קְרָאוֹ שָׂדֶה (פסחים פח.), וְשָׂדֶה הוּא יוֹתֵר מֻשָּׂג וְנִצְרָךְ לְהָעוֹלָם מֵהַר. וְיַעֲקֹב קְרָאוֹ בַּיִת, שֶׁהוּא מְקוֹם יִשּׁוּב לִבְנֵי־ אָדָם יוֹתֵר מִשָּׂדֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב קָרָא אֶת מְקוֹם הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּפִלָּה, בַּיִת, שֶׁהוּא מְקוֹם יִשּׁוּב לִבְנֵי־אָדָם, כִּי הֶעֱלָה אֶת הַתְּפִלָּה מֵהַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִיסָה לִבְנֵי־אָדָם יוֹתֵר מֵהַר וְשָׂדֶה, כִּי בִּבְחִינַת בַּיִת יֵשׁ גַּם לָעַכּוּ”ם הַשָּׂגָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים, וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת בַּיִת, כְּדֵין אִתְיַקַּר שְׁמָא עִלָּאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים מח): גָּדוֹל ה’ וּמְהֻלָּל מְאֹד, כְּלוֹמַר: אֵימָתַי גָּדוֹל ה’, כְּשֶׁהוּא מְהֻלָּל מְאֹד – מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַכּוּ”ם (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ’ ט) עַל פָּסוּק (בראשית א): וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד: מְאֹד – זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת). כְּשֶׁהוּא מְהֻלָּל מֵהֶם, אֲזַי הוּא גָּדוֹל, כִּי הוּא עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ. וְאֵימָתַי הוּא מְהֻלָּל מֵהֶם, בְּעִיר אֱלֹקֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת הַר נַעֲשֶׂה עִיר אֱלֹקֵינוּ, שֶׁהוּא יִשּׁוּב בְּנֵי־ אָדָם, בְּחִינַת בַּיִת, שֶׁהוּא מֻשָּׂג יוֹתֵר מֵהַר וְשָׂדֶה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת בְּחִינַת הַתְּפִלָּה מִבְּחִינַת הַר לִבְחִינַת עִיר וּבַיִת, שֶׁאָז יֵשׁ גַּם לָעַכּוּ”ם הַשָּׂגָה כַּנַּ”ל, אָז דַּיְקָא גָּדוֹל ה’, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁגַּם הָרְחוֹקִים יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

#### ד

וְעִנְיָן זֶה – לְהַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת, בְּחִינַת עִיר אֱלֹקֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ גַּם לָעַכּוּ”ם, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם גַּם־כֵּן הַשָּׂגָה בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אִי אֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת כִּי־אִם עַל־ יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב קטז.): מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי־אִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר.

כִּי יֵשׁ בַּעֲלֵי־גַאֲוָה, שֶׁאֵינָם רוֹצִים שֶׁיֵּלְכוּ לְצַדִּיקִים, וְאוֹמְרִים, שֶׁהֵן בְּעַצְמָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל, וּמוֹנְעִים גַּם אֲחֵרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר אוֹ חוֹלֶה, לֵילֵךְ לְצַדִּיקִים – עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית כ): הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ וְכוּ’, כִּי זֶה הַבַּעַל־גַּאֲוָה מְכֻנֶה בִּלְשׁוֹן אֲבִימֶלֶךְ: אֲבִי, לְשׁוֹן רָצוֹן, כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ. וְהַיְנוּ אֲבִימֶלֶךְ, כִּי בֶּאֱמֶת צַדִּיק מוֹשֵׁל בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–ב כג): צַדִּיק מוֹשֵׁל וְכוּ’, וְהוּא מִתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְיֵשׁ לוֹ הַמֶּמְשָׁלָה, וְעַל־כֵּן מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ, כִּי הוּא רוֹצֶה לִמְלֹךְ וְאוֹמֵר: אֲנָא אֶמְלֹךְ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ. אֵשֶׁת – רָאשֵׁי־תֵבוֹת אֲ’דֹנָי שְׂ’פָתַי תִּ’פְתָּח, זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ: הָשֵׁב אֵשֶׁת, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, לְהַצַּדִּיק, כִּי נָבִיא הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:), וּמְשַׁגֵּר תְּפִלָּה סְדוּרָה בְּפִיו כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה מִתְּפִלָּתוֹ. וְזֶה: כִּי נָבִיא הוּא, לְשׁוֹן נִיב שְׂפָתַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו וְכוּ’. וְזֶה: הָשֵׁב – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַ’ר, שָׂ’דֶה, בַּ’יִת. זֶה רֶמֶז, שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק הִיא בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת כַּנַּ"ל:

אֲבָל אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי־גַאֲוָה מְעַכְּבִים תַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָם מְבַקְשִׁים מִצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם, כִּי חוֹשְׁבִים שֶׁהִתְעַנּוּ וְסִגְּפוּ אֶת עַצְמָם, וּבָזֶה הֵם צַדִּיקִים. אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנּוּ, אֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹ שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹרִים הַרְבֵּה, וּכְשֶׁמְּרִיקִים אֶת הַשַּׂק, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאֲרוּ בּוֹ הַחוֹרִים. וְהַגּוּף נִקְרָא שַׂק, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (שבת קנב.): שִׁנְנָא, שְׁרֵי שַׂקָּךְ. וְאִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּעַצְמָן, הָיוּ רוֹאִים, אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָם כָּל תַּאֲוָתָם קְשׁוּרִים בְּשַׂקָּם, הַיְנוּ בְּגוּפָם, וְלֹא תַּאֲוָתָם בִּלְבַד נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּגוּפָם, כִּי־אִם גַּם תַּאֲוַת אֲבִיהֶם, שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ אָבִיו בִּשְׁעַת זִוּוּג, גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן. וּבְוַדַּאי אִלּוּ הָיוּ רוֹאִים אֶת כָּל זֶה, חֲרָדָה גְּדוֹלָה הָיָה נוֹפֵל עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ רוֹאִים אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית מב): וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ. אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים, שֶׁהוּא הֲרָקַת הַשַּׂק, בְּחִינַת הַגּוּף, עֲדַיִן: וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ – שֶׁקָּשׁוּר וְצָרוּר כַּסְפּוֹ וְתַאֲוָתוֹ בְּשַׂקּוֹ וְגוּפוֹ. וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ לֹא דַּי צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עַצְמָן, כִּי־אִם גַּם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל אֲבִיהֶם, גַּם הֵמָּה לֹא נָפְלוּ מֵהֶם. וְזֶהוּ: וַיִּירָאוּ, כִּי חֲרָדָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם, וַאֲזַי לֹא הָיוּ רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְכוּ’. זֶה רֶמֶז עַל תּוֹכַחַת הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ אֶת הַבַּעֲלֵי־ גַאֲוָה, הָרוֹצִים לְהִתְגַּדֵּל, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (בראשית כז): וַיַּעְקְבֵנִי – וְחַכְּמַנִי. וְזֶה אֲבִיהֶם, כִּי אָב בְּחָכְמָה, וְהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחָם וְאוֹמֵר לָהֶם: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, כִּי כָּל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). יוֹסֵף אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְעֻוָּת, הַיְנוּ: עֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתֶּם הַמְעֻוָּת, שֶׁהוּא לְחֶרְפָּה וּלְקָלוֹן, וְיֵשׁ לָכֶם לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲמָתוֹ, כִּי תִּקּוּן הַמְעֻוָּת הוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, עַל־שֵׁם (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי.

וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ – הַיְנוּ עַל־ יְדֵי שֶׁאֵין לְךָ בְּחִינַת יוֹסֵף, אֵין לְךָ בְּחִינוֹת שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן הוּא בְּחִינַת (שם כט): כִּי שָׁמַע ה’ כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי, כִּי אַתָּה אֵינְךָ שָׂנוּא, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקַּנְתָּ אֶת עַצְמְךָ, בְּוַדַּאי אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ אֲחֵרִים, כִּי יֹאמְרוּ לְךָ: קְשֹׁט עַצְמְךָ תְּחִלָּה וְכוּ’, וְעַל־כֵּן אֵינְךָ שָׂנוּא, כִּי הַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קה:): הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דִּמְרַחֲמֵי לֵהּ בְּנֵי מָתָא, לָאו מִשּׁוּם דְּמַעֲלֵי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִלֵּי דִשְׁמַיָּא. נִמְצָא, שֶׁהַמּוֹכִיחַ הוּא שָׂנוּא.

וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – זֶה מוֹרֶה עַל גַּדְלוּת, כִּי פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: בִּנְיָמִין – עַל־ שֵׁם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בֶּן יָמִין, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (זבחים נד:), וְהַיְנוּ: לֹא דַּי שֶׁאֵין לָכֶם כָּל הַבְּחִינוֹת הַלָּלוּ, עִם כָּל זֶה: וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – שֶׁאַתֶּם לוֹקְחִים לְעַצְמְכֶם גַּדְלוּת, וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם הַשֵּׂכֶל הַמּוֹכִיחַ אוֹתָם: עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה, כִּי הַכֹּל נוֹפֵל עָלַי, כִּי כָּל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ:

#### ה

וְהָעֵצָה הַיְּעוּצָה לְבַטֵּל הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא הָעֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): תּוֹעֲבַת ה’ כָּל גְּבַהּ־ לֵב (כשדרז”ל סוטה ד:), הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא, דף מח.): בִּתְרוּעָה, דְּאִיהוּ רוּחָא, אִתְעֲבִיר אֵל אַחֵר. וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת רוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וְעַל־יָדוֹ נִכְנָע רוּחַ גָּבוֹהַּ, אֵל אַחֵר, וְנַעֲשֶׂה מֵאַחֵר אֶחָד, כִּי הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד, (תיקון כא, דף נה:), שֶׁמִּמֶּנּוּ אַרְבַּע רוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לז): כֹּה אָמַר ה’: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וְזֶה לְשׁוֹן תְּרוּעָה, לְשׁוֹן (תהלים ב): תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל (תיקון י”ח ותיקון כ”א), כִּי הוּא מְשַׁבֵּר רוּחַ גָּבוֹהַּ, אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת:

#### ו

וְזֶה בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת־כַּף, כִּי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת־כַּף נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב הוּא מְרַקֵּד וּמַכֶּה כַּף אֶל כַּף, וְכַמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כ”א, דף נא:): וְהַאי רוּחָא נָשִׁיב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעָא וּבְשִׁית פִּרְקִין דְּשׁוֹקִין, וְהִיא בְּחִינַת הַמְחָאַת־כַּף וּבְחִינַת רִקּוּדִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת: לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו (ב”ר ויצא פרשה ע’), הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב בָּאִים הָרִקּוּדִין, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ כַּנַּ”ל, נִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, וְנִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת־ אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יח): וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – זֶה עֲבוֹדַת־אֱלִילִים.וּכְשֶׁנִּתְעַלֶּה הָרַגְלַיִן עַל־יְדֵי הָרִקּוּדִין, בְּחִינַת: נָשָׂא לִבּוֹ אֶת רַגְלָיו, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה־זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ’ ראה), וּכְשֶׁנִּתְעַבֵּר הָעֲבוֹדָה־זָרָה, נִתְעַבֵּר הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁכִין חֲסָדִים, וְאָז הָרַגְלַיִן הֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי חֲסִידָיו (שמואל–א ב), הַיְנוּ בִּבְחִינַת חֲסָדִים, הַיְנוּ בְּחִינַת: חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים (ישעיה נה). הַנֶּאֱמָנִים דַּיְקָא, כִּי נִתְבַּטְּלוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת.

וְגַם זֶה בְּחִינַת הַמְחָאַת־כַּף, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ה): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק. דּוֹפֵק – זֶה בְּחִינַת רוּחַ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כ”ה, דף סח.), וְסָמִיךְ לֵהּ: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הֶאָרַת הַיָּדַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְחָאַת־כַּף, וְאָז נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת, וְזֶה בְּחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ שֶׁבַּלֵּב, נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת־כַּף, וְנִתְבַּטֵּל הַגַּאֲוָה וְהַכְּפִירוֹת, וְנִתְרַבֶּה הָאֱמוּנָה. וְאָז נִתְקַיֵּם (תהלים כו): רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי הַמִּינוּת הִיא בְּחִינַת נָטָיוּ רַגְלָי, כְּמַאֲמַר אָסָף (שם עג): כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל שֶׁהִשִּׂיאוֹ לִבּוֹ לְמִינוּת, כַּמְבֹאָר שָׁם, וְרַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר – מוֹרֶה עַל אֱמוּנָה, וְאָז נִתְקַיֵּם: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה:

#### ז

וְהַתּוֹרָה הִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה נִגְלֶה וְנִסְתָּר. נִגְלֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר. מִן הַחוֹר, הַיְנוּ חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת (שמות לב), שֶׁהוּא בְּנִגְלֶה. וְנִסְתָּר הֵם בְּחִינוֹת רַגְלַיִן, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ מַה יָרֵךְ בַּסֵּתֶר וְכוּ’. וּכְלָלִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרֵאת לֵב, שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּבֵי”ת וּמְסַיֶּמֶת בְּלָמֶ”ד, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ, דְּנָשִׁיב בְּשִׁית פִּרְקִין דִּדְרוֹעִין וְשִׁת פִּרְקִין דְּרַגְלַיִן, הַיְנוּ בְּנִגְלֶה וּבְנִסְתָּר:

#### ח

וְזֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָמָן, בְּחִינוֹת פּוּרִים, בְּחִינַת גּוֹרָל שֶׁהִפִּיל הָמָן, בְּחִינַת עֹמֶר שְׂעוֹרִים. כִּי הָמָן בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת־אֱלִילִים (מגילה י:), וּבִשְׁבִיל זֶה הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, בַּחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה (שם יג:), כִּי מֹשֶׁה הוּא מְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבַּפְּעוֹר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.), כִּי מֹשֶׁה גִּימַטְרִיָּא חֲרוֹן־אַף, כִּי הוּא מְבַטֵּל חֲרוֹן־אַף שֶׁל הָעֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי הוּא קִבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הִפִּיל פּוּר בַּיֶּרַח שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה, כִּי חָשַׁב כִּי כְּבָר מֵת מֹשֶׁה, הַמְבַטֵּל כֹּחַ הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים, וְאֵין עוֹד מִי שֶׁיּוּכַל לְבַטֵּל כֹּחַ הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים:

אֲבָל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים שֶׁל הָמָן, וּבִשְׁבִיל זֶה בִּימֵיהֶם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.): קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. וְזֶה: קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ – קִיְּמוּ זֶה בְּחִינַת רַגְלַיִן, וְקִבְּלוּ זֶה בְּחִינַת יָדַיִן, וְהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר: מָרְדְּכַי – מָר דְּרוֹר (חולין קלט:). דְּרוֹר לְשׁוֹן חֵרוּת, זֶה בְּחִינַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר כַּנַּ”ל, וְאֶסְתֵּר הוּא בְּחִינַת שׁוֹקַיִן – מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר כַּנַּ”ל. וְזֶה לְשׁוֹן פּוּרִים, הַיְנוּ בִּטּוּל הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סג): פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי, וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי. וְעַל־יְדֵי הֶאָרַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, הַיְנוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִן וְרַגְלַיִן, נִתְבַּטְּלוּ הַכְּפִירוֹת, וְנִתְרַבָּה אֱמוּנָה בָּעוֹלָם עַל־יְדֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ב): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, וּבָהּ כְּתִיב (שם): כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ, כִּי שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרוּחַ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (מגילה ז.): אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו, כִּי עִקַּר הָעַכּוּ”ם תָּלוּי בָּהּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים עַל־ יָדָהּ, וְעַל־כֵּן דַּיְקָא אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת תִּקּוּן הָעֲבוֹדַת־ אֱלִילִים הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, רַק מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים תְּלוּיָה בָּהּ, וְעַל־כֵּן עַל־יָדָהּ עִקַּר הַתִּקּוּן, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַמְּגִלָּה עַל־שֵׁם אֶסְתֵּר, וְהַיְנוּ דְּדַיְקָא אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה, כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, וְעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, רַק הָעִקָּר תְּלוּיָה בָּרַגְלַיִם, בְּחִינַת אֶסְתֵּר.

וְזֶה בְּחִינוֹת עֹמֶר שְׂעוֹרִים. עֹמֶר זֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי, עַיִן מוֹר, מוֹר דְּרוֹר. דְּרוֹר לְשׁוֹן חֵרוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): אַל תִּקְרֵי חָרוּת, אֶלָּא חֵרוּת], שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: עַיִן בְּעַיִן (במדבר יד). שְׂעוֹרִים זֶה בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב): כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רוּחַ. וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁבָּא הָמָן לְמָרְדְּכַי, מְצָאוֹ עוֹסֵק בְּעֹמֶר שְׂעוֹרִים. אָמַר לָהֶם: עֹמֶר שְׂעוֹרִים דִּידְכוּ אָתֵי וְנִצַּח אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ (אסתר פרשה י, ובגמ’ מגילה דף טז.). כִּי עַל־יְדֵי עֹמֶר שְׂעוֹרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְחָאַת־ כַּף וְרִקּוּדִין, נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־ זָרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן, בְּחִינַת גֵּאוּת כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה צִוָּה הָמָן לַעֲשׂוֹת עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כִּי רָצָה לְבַטֵּל כֹּחַ שֶׁל חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁהוּא הַכֹּחַ שֶׁל מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר:

#### ט

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אָמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בְּלוּעֵי דְּקֹרַח. אַזְלִי, וַחֲזָאֵי תְּרֵי בִּזְעֵי דַּהֲוֵי נָפִיק מִנַּיְהוּ קִטְרָא. שְׁקַל גְּבָבָא דְּעַמְרָא, וּמַשְׁיֵהּ בְּמַיָּא, וְאַנְחֵהּ בְּרֵישֵׁהּ דְּרֻמְחֵהּ, וְעַיְלֵהּ הָתָם. וְכִי אַפִּיק הֲוֵי אִחְרַךְ אִחְרוּכֵי. אָמַר לִי: אָצִית מָה שְׁמָעִית. וְשִׁמְעֵת דַּהֲוֵי אָמְרִין: מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְהֵן בַּדָּאִין. אָמַר לִי: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹמָא מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם לְהָכָא כְּבָשָׂר בְּקַלַּחַת, וְאָמְרִי הָכִי: מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְהֵן בַּדָּאִין:

רַשְׁבַּ”ם:

בִּזְעֵי. בְּקָעִים, דִּכְתִיב: וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה וְגוֹ’: קִטְרָא. עָשָׁן: שְׁקַל גְּבָבָא דְּעַמְרָא. לָקַח גִּיזַת צֶמֶר וּשְׁרָאָהּ בְּמַיִם: וְאִחְרַךְ אִחְרוּכֵי. הַנֵּי גְּבָבֵי, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׂרוּ אוֹתָהּ בְּמַיִם: אָצִית. הַסְכֵּת וּשְׁמַע: וְשִׁמְעֵת דְּקָאָמְרִי. שֶׁהֲרֵי יָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה: כָּל שְׁלשִׁים יוֹם. כָּל רֹאשׁ חֹדֶשׁ: בְּקַלַּחַת. שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּשֵּׁל:

בְּלוּעֵי דְּקֹרַח, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ' יח, ירושלמי סנהדרין פ' חלק): קֹרַח מִין הָיָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים, מִינוּת. וַחֲזָאִי תְּרֵי בִּזְעֵי דְּנָפִיק מִנַּיְהוּ קִטְרָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַחֲרוֹן־אַף שֶׁגּוֹרְמִים בְּמִינוּת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל זְמַן שֶׁעֲבוֹדַת־ אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם. וּתְרֵי בִּזְעֵי זֶה בְּחִינוֹת תְּרֵי נִקְבֵי הָאַף, שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶם הֶעָשָׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יח): עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ.

וְשָׁקִיל גְּבָבָא דְּעַמְרָא – זֶה בְּחִינַת עֹמֶר כַּנַּ”ל. וּמַשְׁיֵהּ בְּמַיָּא – זֶה בְּחִינַת שְׂעוֹרִים, בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלַיִן כַּנַּ”ל, כִּי הָרַגְלַיִן הֵם אֲפִיקֵי מַיִם, כִּי הֵם בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נג.): רַגְלוֹהִי דְּבַר־נָשׁ אִנּוּן עָרְבִין לֵהּ. עָרְבִין זֶה בְּחִינַת עַרְבֵי נַחַל, אֲפִיקֵי מַיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, בְּחִינַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, בְּחִינַת הַמְחָאַת־כַּף וְרִקּוּדִין כַּנַּ”ל.

וְאַנְחֵהּ בְּרֵישָׁא דְּרֻמְחָא – רֹמַח דָּא רוּחַ מֵ”ם, שֶׁהוּא: מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. כִּי הַמֵּ”ם הִיא אַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת רוּחַ הַצַּדִּיק, דְּנָשֵׁב בְּיָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ”ל, וְרֹאשׁ הָרֹמַח הוּא הַצַּדִּיק, כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ כַּנַּ”ל. וְאַפְקִינְהוּ וְאִחְרַךְ אִחְרוּכֵי – אִחְרַךְ, לְשׁוֹן חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד:): לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, לֹא יִחְיֶה וְלֹא יַאֲרִיךְ, וְהַיְנוּ: וְאִחְרַךְ אִחְרוּכֵי – לְשׁוֹן חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים, כִּי עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ הָעֲבוֹדָה־זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַחָכְמָה עַל תִּקּוּנָהּ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי חָכְמָה יִחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’.

אָמַר לִי אָצִית לְהוּ, וְשִׁמְעֵת דְּאָמְרִין מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת – שֶׁהֵן מוֹדִין עַל הָאֱמֶת, כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהֶם הָרוּחַ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבָּר הַגַּאֲוָה וְהָעֲבוֹדָה־זָרָה, וְאָז מַכִּירִין אֲפִלּוּ הֵם, שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא, אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כַּנַּ"ל.

וַאֲמַר לִי, כָּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם לְהָכָא, וְאָמְרִי הָכִי: מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: בְּכָל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ, וְשֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, כִּי בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה* (שבועות ט.), וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת נִשְׁתַּלְשְׁלָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ. וּבִשְׁבִיל זֶה גַּם קֹרַח וַעֲדָתוֹ מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, אֲבָל הַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ מוֹעִיל לָהֶם, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב־ שַׁבָּת וְכוּ’ (ע”ז ג), וְנִמְצָא בְּוַדַּאי לֹא נִפְטָרִין בְּזֶה הַהוֹדָאָה שֶׁהֵן מִתְחָרְטִין וּמוֹדִין מִדִּין גֵּיהִנֹּם, וְעַל־כֵּן מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם לְהָכָא, כִּי אֵין נִפְטָרִין בָּזֶה. וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אֵין גֵּיהִנֹּם בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר יָמִים (זוהר תרומה קנ:), וְהַגֵּיהִנֹּם שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא הַחֲרָטָה, שֶׁמִּתְחָרְטִים וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁין, זֶה בְּעַצְמוֹ גֵּיהִנֹּם שֶׁלָּהֶם. וְזֶהוּ דְּדִיֵּק: מְהַדְּרָא לְהוֹ גֵּיהִנֹּם לְהָכָא, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמְּהַדְּרָא לְהוֹ לְהָכָא, שֶׁחוֹזְרִים וּמוֹדִים, הוּא הַגֵּיהִנֹּם שֶׁלָּהֶם:

#### י

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, כִּי אִיתָא בִּמְכִילְתָּא: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם – הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה. פֵּרוּשׁ, לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָם, צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת, הַיְנוּ לְיַחֵד, קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה וְאִישׁ, בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וְאֵלֶּה – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים (ב"ר נח פ' ל), בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי, בְּחִינַת גַּאֲוָה, עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ז): לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה’, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ גַּאֲוָה. וְזֶה בְּחִינַת מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָמָן עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְתִקּוּנוֹ: הַמִּשְׁפָּטִים – בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כח): וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט וְכוּ’ מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה, כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ נִתְתַּקֵּן הַגַּאֲוָה וְהָעֲבוֹדַת־אֱלִילִים כַּנַּ”ל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה: אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, הַיְנוּ הֻשְׁווּ אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף וְדִינִים בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי הָרוּחַ הַנַּ"ל נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְנִסְתַּלֵּק חֲרוֹן־אַף מִן הָעוֹלָם.

וְהִנֵּה כְּלַל הַדְּבָרִים אֵלּוּ – שֶׁעַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, אִתְעֲבֵר אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת, וְעַל־יְדֵי הָרוּחַ בָּאִים רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת־ כַּף, כִּי עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, נִתְעַלּוּ הָרַגְלַיִן, וְנִתְגַּלָּה הֶאָרַת הַיָּדַיִם, וְנִתְרַבָּה הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן כְּתִיב בְּיוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק (בראשית מא): וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי בִּלְעֲדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת וּלְהָרִים הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה מִכְּלַל הַדְּבָרִים אַתָּה שׁוֹמֵעַ, שֶׁנִּגְלֶה הוּא בְּחִינַת יָדַיִם, וְנִסְתָּר הוּא בְּחִינַת רַגְלַיִן, בְּחִינַת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וְאַף שֶׁנִּסְתָּר הוּא לְמַעְלָה מִנִּגְלֶה, עִם כָּל זֶה הִתְגַּלּוּת הַנִּגְלֶה הוּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, דְּהַיְנוּ הַיָּדַיִם, וְהַנִּסְתָּר בָּרַגְלַיִן, שֶׁהִיא לְמַטָּה מִיָּדַיִם. וְהָעִנְיָן עָמֹק, אַךְ הוּא עִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: תַּנָּאִים בַּשּׁוֹקַיִן וְאָמוֹרָאִים בַּיָּדַיִן. וְאַף שֶׁהַתַּנָּאִים לְמַעְלָה מֵאָמוֹרָאִים, מִכָּל־מָקוֹם הֵם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמְּקוֹם הָאָמוֹרָאִים, וְכֵן נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וּכְבָר מְבֹאָר עַל זֶה תֵּרוּץ:

עוֹד רְאֵה זֶה מָצָאתִי מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְזֶהוּ:

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים וְכוּ’. גֵּאוּת מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ, שֶׁהִיא מִדָּה מְגֻנָּה, וְצָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה, אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי־ אָדָם, שֶׁרוֹדְפִים אַחַר כָּבוֹד וְרוֹצִים לִמְלֹךְ וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְאוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹנוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא [מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְצָרִיךְ לֵילֵךְ אֶצְלָם, שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עָלָיו], אֲבָל בַּעֲלֵי־גַאֲוָה אֵין הוֹלְכִים אֶל צַדִּיקִים לְבַקְשָׁם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם, וְגַם אֵין מַנִּיחִים שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיֵּלְכוּ אֵצֶל צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ אֵלּוּ בַּעֲלֵי־גַאֲוָה, שֶׁגַּם הֵם צַדִּיקִים וִיכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ יוֹתֵר מֵהֶם, וּבָזֶה הֵם נִקְרָאִים בְּשֵׁם אֲבִימֶלֶךְ. אֲבִי – לְשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ: וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹקֶיךָ וְכוּ’:

### יא

אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים: (ישעיהו מב)

#### א

כִּי יֵשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” וּ”בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד” (זוהר בראשית, דף יח:), וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זֹאת עַל־יָדוֹ. עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מִתְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, רַק עַל־יְדֵי אֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה (כשארז”ל עירובין נד.), מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כב.): פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם, עַל־יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה, הוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַד שֶׁיּוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וּבָא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ.

וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמֹשֶׁה (מנחות פה): תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לָעֲפָרַיִם. הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: לְמָתָא יַרְקָא יַרְקָא שְׁקֻל. תֶּבֶן זֶה בְּחִינַת תְּבוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה. שֶׁהֵם הֵבִינוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רוֹצֶה לְהַכְנִיס תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן שָׁאֲלוּ, כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הֵם מְשׁוּלִים לְעָפָר, וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲבִיאָם לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַ, לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה: תֶּבֶן – לְשׁוֹן תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה. אַתָּה מַכְנִיס לָעֲפָרַיִּם – זֶה בְּחִינַת עָפָר, הַיְנוּ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה. הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הָאֲמִירוֹת, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הוּא מֵאִיר לוֹ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶהוּ: לְמָתָא יַרְקָא – לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. יַרְקָא הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פרשה מג): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָו אוֹרִיקָן בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים, הַיְנוּ שֶׁזֵּרְזָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים נֶאֱמַר עַל תְּשׁוּבָה: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ (כשארז”ל סוטה מג). וְזֶהוּ אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: לְמָתָא יַרְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֲמִירוֹת וְהַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. לְמָתָא יַרְקָא, לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, יָאִיר לוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶה: יַרְקָא שְׁקֻל – בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, שֶׁהַדִּבּוּר יָאִיר לוֹ, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ:

#### ב

אַךְ לַדִּבּוּר שֶׁיָּאִיר לוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כָּבוֹד, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת. כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַדִּבּוּר הוּא מִכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד): מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד – הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה.

כִּי כְּשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ דִּבּוּרִים פְּגוּמִים, לְפֶה פָּגוּם, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ, כִּי־אִם גַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע א): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, בְּחִינַת (שמות י): וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְגַּשְּׁמוּ וְיִתְחַשְּׁכוּ מִפִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה, בִּבְחִינַת (תהלים יז): סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת. כְּמַעֲשֶׂה דְּלֵוִי בַּר סִיסָא, שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, וְטָפַת רוּחוֹ עָלָיו, וְלֹא אֲנִיבוּן (ירושלמי יבמות פ’ יב). כִּי עַל־יְדֵי הַגֵּאוּת הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים, וּבַעֲבוֹדַת־אֱלִילִים כְּתִיב (דברים ז): פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וְכָל הָעוֹמֵד לִשְׂרֹף כְּשָׂרוּף דָּמֵי, וּכְתוּתֵי מִכְתָּת שִׁעוּרֵהּ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ר”ה כח.) לְעִנְיַן שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, וְכֵיוָן שֶׁמִּכְתָּת כָּתִית שִׁעוּרֵהּ, אֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר עִמָּהֶם.

אַךְ כְּשֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים בִּבְחִינַת (יחזקאל מג): וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ, וְהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה, וְיָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ”ל:

#### ג

וְכָבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֵינוֹ כִּי־ אִם עַל־יְדֵי וָא”ו שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ, כִּי בְּלֹא וָא”ו נִשְׁאָר כְּבַד פֶּה, וְעַל־ יְדֵי וָא”ו הוּא בִּבְחִינַת (תהלים ל): כָּבוֹד וְלֹא יִדֹּם. כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וָא"ו, הוּא מוֹסִיף (פסחים ה.), הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר קדושים פרשה כה, הובא ברש”י): כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה. כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, גֵּאוּת וְנִאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:) עַל פָּסוּק (משלי ו): וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד.

וְעַל־כֵּן בְּרִית מְכֻנָּה בְּשֵׁם שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לה): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה. כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת: שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה (כמובא בפירש”י לך לך יז), וּכְשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֵּאוּת, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין דַּי לוֹ בֶּאֱלֹקוּתוֹ עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, וְעַל־כֵּן פּוֹגֵם בְּשַׁדַּי, שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל:

#### ד

וְאוֹר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, הַכְּלוּלִים בַּוָּא”ו שֶׁל כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (איוב לג): הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ הֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת שֶׁל מִלּוּי שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. (פֵּרוּשׁ, כִּי שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הוי”ה בְּמִלּוּי אַלְפִין הֵם בְּגִימַטְרִיָּא טַל, וְהֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּהַוָּא”ו שֶׁל הַשֵּׁם). עִם גָּבֶר – שֶׁהֵם כְּלוּלִים בַּבְּרִית, כִּי כָּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית: בּוֹעַז (תיקון תלתין וחד) – בּוֹ עַז בּוֹ תֻּקְפָּא.

אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הוּא מְקַלְקֵל הַ”טַּל” אוֹרוֹת וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עֹל הַפַּרְנָסָה, הַיְנוּ “טַל” מְלָאכוֹת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פינחס, דף רמד.): מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא, עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ, כָּל־שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמֹחָא. וְזֶה: בּוֹ עַז, בּוֹ כָּלוּל שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, הַיְנוּ ל”ט אוֹרוֹת – מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, וְל”ט מְלָאכוֹת – מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ, כִּי עַז עִם הַכּוֹלֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים טַל.

וְזֶה: מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן שְׁתֵּי פְּעָמִים, שְׁתֵּי פְּעָמִים ל”ט, כִּי ל”ט מְלָאכוֹת גָּמְרִינַן מִמִּשְׁכָּן (כשארז”ל שבת מט:), וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַל”ט מְלָאכוֹת, הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הַיְנוּ מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ, בְּחִינַת ל”ט אוֹרוֹת. אַךְ מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, הַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ, בִּבְחִינַת ל”ט מַלְקוֹת (בהקדמת התיקונים ובתיקון מח), בְּחִינַת (דברים כה): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְלֹא יוֹסִיף, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסָפוֹת כַּנַּ”ל:

#### ה

וּשְׁמִירַת הַבְּרִית יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ עַל־פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִדִּינֵי הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית, שֶׁזִּוּוּגוֹ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה.

וְזֶה בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (ב”ר פרשה מו, חגיגה יב), שֶׁצִּמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַמְּלָאכוֹת, וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה. וְיֵשׁ בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל חֹל, שֶׁגַּם בְּחֹל יֵשׁ צִמְצוּמִים מִמְּלָאכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְזֶה בְּחִינַת מט”ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל), שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כג): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (כמובא בפירש”י שם). וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמט”ט בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּמַנְהִיג הָעוֹלָם עַל יָדוֹ:

#### ו

וְזֶה בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה: קַבָּלָה הִיא בְּחִינַת (תהלים כט): הִ’שְׁתַּחֲווּ לַ’ה’ בְּ’הַדְרַת קֹ’דֶשׁ – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת קַבָּלָה. וַהֲלָכָה הִיא בְּחִינַת (שם ק): הָ’רִיעוּ לַ’ה’ כָּ’ל הָ’אָרֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הֲלָכָה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. הִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת, וְזֶה בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַהִשְׁתַּחֲוָיָה, בִּבְחִינַת (בראשית מב): וַיָּבוֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וְהוּא בְּחִינַת הַדְרַת קֹדֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. הָרִיעוּ לַה’ כָּל הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל חֹל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מט”ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְזֶה: הָרִיעוּ (לְשׁוֹן תְּרוּעָה וְזִמְרָה), בִּבְחִינַת (ישעיה כד): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, כִּי מט”ט הוּא בִּבְחִינַת כָּנָף, לְשׁוֹן: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ (שם ל). כִּי בּוֹ מִתְלַבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כַּיָּדוּעַ:

#### ז

וְזֶה בְּחִינַת רָזִין, וְרָזִין דְּרָזִין: רָזִין הוּא בְּחִינַת הֲלָכָה, רָזִין דְּרָזִין הוּא בְּחִינַת קַבָּלָה. הִתְלַבְּשׁוּת הַקַּבָּלָה בַּהֲלָכָה הוּא בְּחִינַת הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, וְזֶה בְּחִינַת: צְבִי לַצַּדִּיק רָזִי־לִי רָזִי־לִי (סיום הפסוק מכנף הארץ הנ”ל). צְבִי לַצַּדִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי רָזִין, הַיְנוּ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה, בְּחִינַת רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס.): ‘יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם’ שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לָאִילָנוֹת: לְמִינֵהוּ, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָן: מָה אִילָנוֹת, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים וְאֵינָם תְּכוּפִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא “לְמִינֵהוּ”, כָּל־שֶׁכֵּן אֲנַן, שֶׁאָנוּ קְטַנִּים וּתְכוּפִים, שֶׁצְּרִיכִים לָצֵאת לְמִינֵהוּ. פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר: יְהִי כְבוֹד ה’ לְעוֹלָם. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַגְּדוֹלִים, שֶׁזִּוּוּגָן אֵינָם תְּכוּפִים, רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, גַּם לָהֶם הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): וְשָׁמְרוּ בְ’נֵי־יִ’שְׂרָאֵל אֶ’ת הַ’שַּׁבָּת – רָאשֵׁי־תֵבוֹת בִּיאָה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. הַיְנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁזִּוּוּגוֹ הוּא רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, בְּחִינַת: וְשָׁמְרוּ וְכוּ’. כָּל־שֶׁכֵּן הַקְּטַנִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּשָׁאִין, שֶׁזִּוּוּגָם תְּכוּפִים, גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתָם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת: לְמִינֵיהֶם. מִיָּד, כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מט”ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּחִינַת דְּשָׁאִים, בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, פָּתַח וְאָמַר: יְהִי כְבוֹד ה’. כְּבוֹד דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ מֵאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת וְזִוּוּג שֶׁל חֹל, בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה, רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין, אֲזַי הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד זוֹכֶה לַדִּבּוּר הַמֵּאִיר, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזָאִי לְהַאי צִפַּרְתָּא, דַּהֲוֵי קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁהּ בָּרָקִיעַ. וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא, וּבָעֵינַן לְמֵיחַת לְאַקוּרֵי נַפְשִׁין. נְפַק בְּרַת קָלָא וְאָמַר לָן: לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא, דִּנְפַלָא לֵהּ חֲצִינָא לְבַר נַגָּרָא הָכָא הָא שְׁבַע שְׁנִין וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא. וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפָא מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי זִיז שָׁדַּי הוּא, דִּכְתִיב: וְזִיז שָׁדַּי עִמָּדִי:

רַשְׁבַּ”ם:

וְחָזֵינַן לְהַאי צִפַּרְתָּא וְכוּ’. הָכֵי גָּרְסִינַן: וְאָמְרִינַן לֵיכָּא מַיָּא. הָיִינוּ סְבוּרִין שֶׁאֵינָן עֲמֻקִּין, הוֹאִיל וְלֹא קָאֵי בַּמַּיִם אֶלָּא עַד קַרְסֻלֶּיהָ: חֲצִינָא. גַּרְזֶן אוֹ מַעֲצָד: לְבַר נַגָּרָא. חָרַשׁ עֵצִים: וְלָא מִשּׁוּם דַּעֲמִיקָא מַיָּא מַהֲלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, לֹא הִגִּיעַ הַחֲצִינָא לַקַּרְקַע: אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא. מִתּוֹךְ חֲרִיפוּת הַנָּהָר לֹא הָיָה נִצְלָל עֲדַיִן, וְלֹא מֵחֲמַת הָעֹמֶק בִּלְבַד: וְזִיז שָׁדַּי עִמָּדִי. רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָרָקִיעַ:

צִפַּרְתָּא זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין הָאָדָם, שֶׁהוּא נִתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וְנוּקְבִין, וּבֵין הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא (במ”ר ויקרא טז, ובערכין טז:) עַל מְצֹרָע, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים, יָבוֹא פַּטָּטַיָּא וִיכַפֵּר עַל פַּטָּטַיָּא. וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא – כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר לוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם תְּשׁוּבָה, הוּא לִפְעָמִים בִּבְחִינַת (רות ג): וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב – שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר בָּאָדָם, שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא. מַיָּא הוּא בְּחִינַת הָאָדָם, שֶׁנִּתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וּמַיִּין נוּקְבִין, כַּיָּדוּעַ, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא, קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ, אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ, בִּבְחִינַת: וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא כַּנַּ”ל.

וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא – הַיְנוּ שֶׁהֵבִינוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדִבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּעֵינָיו אֶפֶס וָאַיִן. וְזֶהוּ: לֵית מַיָּא – שֶׁהָאָדָם יַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאַיִן. וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי, לְשׁוֹן שִׁפְלוּת, הַיְנוּ לִהְיוֹת שָׁפָל וְעָנָו. אַךְ שֶׁהָיָה לְאַקּוּרֵי נַפְשִׁין, לְשׁוֹן (ישעיה יג): אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז, הַיְנוּ שֶׁהָיָה הָעֲנָוָה בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִין גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, עַל־כֵּן הֵם עֲנָוִים בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל־יְדֵי הָעֲנָוָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲנִיווּת, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. וְזֶהוּ: וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי – לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים. לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִהְיֶה יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים, כִּי הַגַּאֲוָה מְבֻזָּה מְאֹד.

נְפַק בְּרַת קָלָא וְאָמַר: לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא – לָא תְּחוּתוּ לִהְיוֹת שְׁפָלִים בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – שֶׁהִזְהִירָם הַבַּת־קוֹל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד, כִּי זֶה עֲנִיווּת הִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. דִּנְפַלָּה חֲצִינָא לְבַר נַגָּרָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטְיָא לְאַרְעָא – שֶׁהַבַּת־קוֹל הוֹדִיעָה לָהֶם שֹׁרֶשׁ הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ עַד קָצֶה אַחֲרוֹן. וְלָא יְחוּתוּ לְהָכָא – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ד): מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל־ רוּחַ. הַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעָה לָהֶם, שֶׁהַגַּדְלוּת הוּא מִנְּפִילוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגַּאֲוָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צג): ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. וְזֶה: דִּנְפַלָא חֲצִינָא – בְּחִינַת לְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכט): וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר.

בַּר נַגָּרָא – זֶה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וְכַמַּאֲמָר (חולין ס): אֱלֹקֵיכֶם נַגָּר הוּא. מִנְּפִילַת הַלְּבוּשׁ הַזֶּה נִתְהַוָּה הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ”ם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין פח.): לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ בָּהּ שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ”ם. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא עַכּוּ”ם בִּלְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. כִּי הָעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, הוּא מִנְּפִילַת הִתְפָּאֲרוּתוֹ. וְזֶהוּ: הָא שְׁבַע שְׁנִין – זֶה בְּחִינַת הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, כִּי עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה, בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ – הַכֹּל עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא – הַיְנוּ לֹא תֹּאמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא, מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ”ם הֵם רַבִּים, בְּחִינַת (דברים ז): רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים.

אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא – שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה’ עַל מַיִם רַבִּים. עַל־ יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת, כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. כָּל זֶה הוֹדִיעָה לָהֶם הַבַּת־קוֹל, גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַגַּדְלוּת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ”ל, וְאָז כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וְאָז זוֹכִין לַדִּבּוּר הַמֵּאִיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא הַנַּ”ל, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה, לְשַׁבֵּר הַגַּדְלוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְשֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי זִיז שָׁדַּי הוּא – הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְצִפַּרְתָּא, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין מַיָּא לָרָקִיעַ כַּנַּ”ל. כִּי זִיז הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט”ט, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ”ל, כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (ב”ר פרשה יט, ויק”ר פרשה כב): עוֹף אֶחָד יֵשׁ. בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׂ אֶת כְּנָפָיו, הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְזִיז שְׁמוֹ. וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט”ט, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ, שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ. שָׁדַּי – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה: אֲנִי ה’ – יִחוּדָא עִלָּאָה. הוּא שְׁמִי – יִחוּדָא תַּתָּאָה. וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן – זֶה בְּחִינַת כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת. וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים – זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): תְּהִלַּת ה’ יְדַבֶּר פִּי – הַכֹּל כַּנַּ”ל:

### יב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ וְכוּ’: (תהלים קמה)

#### א

מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעַל־ פִּי הָרֹב הַלּוֹמְדִים חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים וְדוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז, זֶהוּ מְכֻוָּן גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת יַעֲקֹב וְלָבָן. יַעֲקֹב הוּא הַצַּדִּיק, הַמְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא וְלוֹמֵד תּוֹרָתוֹ לִשְׁמָהּ, וְטוּבוֹ גָּנוּז וְשָׁמוּר וְצָפוּן לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב.): לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם. וְעַל־שֵׁם שֶׁשְּׂכָרוֹ לְבַסּוֹף, עַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא יַעֲקֹב, לְשׁוֹן עָקֵב וָסוֹף, שְׂכָרוֹ לְבַסּוֹף. וְלָבָן הוּא תַּלְמִיד־ חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, שֶׁתּוֹרָתוֹ לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, וְתַלְמִיד־ חָכָם כָּזֶה נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ (מ”ר ויקרא א, עיין מתנות כהונה):

וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם אֶלָּא עַל־ יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמֹד חֻמָּשׁ אֵינוֹ נִקְרָא תַּלְמִיד־חָכָם, אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא בָּקִי בִּגְמָרָא וּפוֹסְקִים. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּלֹא דַּעַת, נִקְרָא לָבָן, עַל־שֵׁם עַרְמִימִיּוּת שֶׁנִּכְנָס בּוֹ, וְשׂוֹנֵא וְרוֹדֵף אֶת הַצַּדִּיקִים, צַדִּיק עֶלְיוֹן וְצַדִּיק תַּחְתּוֹן, כִּי שְׁכִינְתָא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ויצא דף קנג: ויחי דף רמה:): צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ – צַדִּיקִים תְּרֵי מַשְׁמַע.

וּשְׁנֵי צַדִּיקִים אֵלּוּ הֵם: זֶה הַצַּדִּיק שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, זֶה צַדִּיק עֶלְיוֹן. וְצַדִּיק הַתַּחְתּוֹן – זֶה שֶׁלּוֹמֵד הַחִדּוּשִׁין. וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיְנוּ שְׁכִינְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בפתח אליהו): מַלְכוּת – פֶּה, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה, הַנִּקְרָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בָּאָה בְּתוֹךְ תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, זֶה נִקְרָא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאָז יֵשׁ לוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל צַדִּיק עָתָק וְכוּ’.

וּכְשֶׁהָאָדָם לוֹמֵד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֵיזֶה דִּין וּפְסָק, שֶׁחִדֵּשׁ אֵיזֶה תַּנָּא אוֹ צַדִּיק אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, וּנְשִׁיקִין זֶה בְּחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כִּי הַפְּסָק הַזֶּה הוּא דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַתַּנָּא, וְדִבּוּר הוּא הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא. וְרוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ חַיָּה, הִיא בָּאָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא, בְּשָׁעָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ הַתַּנָּא אֵיזֶה חִדּוּשׁ וּמְדַבֵּר זֶה הַחִדּוּשׁ, זֶה הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ, כִּי מִשָּׁם מוֹצָאָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. נִמְצָא עַכְשָׁו, כְּשֶׁלּוֹמְדִים אֶת הַחִדּוּשׁ הַזֶּה, וּכְשֶׁמַּכְנִיסִין הַלִּמּוּד וְהַחִדּוּשׁ בְּתוֹךְ פֶּה, נִמְצָא שֶׁמְּדַבְּקִין רוּחַ הַצַּדִּיק, שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, עִם רוּחַ מְמַלְּלָא, הַיְנוּ עִם הַדִּבּוּר הַלּוֹמֵד זֶה הַחִדּוּשׁ עַכְשָׁו, וְזֹאת הַהִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא נִקְרָא נְשִׁיקִין. נִמְצָא, כְּשֶׁלּוֹמְדִין אֵיזֶה הֲלָכָה שֶׁחִדְּשׁוּ הַתַּנָּאִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא עִם רוּחַ הַלּוֹמֵד, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹשֵׁק אֶת עַצְמוֹ עִם הַתַּנָּא.

אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, כְּשֶׁלּוֹמֵד גְּמָרָא אוֹ פְּסַק־דִּין, עָלָיו כָּתוּב (משלי כז): נֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא. כִּי הַתַּנָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל רוּחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין, כִּי מִי יָכוֹל לִסְבֹּל לְנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם נְבֵלָה, כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁנְּבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ.

וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁכְּבָר הָלְכוּ לְעוֹלָמָם, וּכְשֶׁאָנוּ לוֹמְדִין תּוֹרוֹתֵיהֶן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְדַּבֵּק רוּחָם בְּרוּחֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות צז): שִׂפְתוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר, וְזֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׁיקָה:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ, (בראשית כט) – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. רָחֵל – בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, שֶׁהִיא כְּרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ, שֶׁהַכֹּל גּוֹזְזִין וּפוֹסְקִין מִמֶּנָּה הֲלָכוֹת, וְהֵם נַעֲשִׂים לְבוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כז): כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ. כְּשֶׁאָדָם כָּשֵׁר לוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, אֲזַי הַתַּנָּא נוֹשֵׁק אוֹתוֹ, וְהוּא נוֹשֵׁק הַתַּנָּא, וְגוֹרֵם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב – הוּא הַתַּנָּא. לְרָחֵל – הִיא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁחִדֵּשׁ, שֶׁנִּשֵּׁק וְדִבֵּק אֶת רוּחוֹ בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּשְּׁכִינָה. וַיֵּבְךְּ – שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וְהִכְנִיס בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְרָאָה שֶׁבַּגָּלוּת הַזֶּה עַל־פִּי־ הָרֹב הַלּוֹמְדִים אֵינָם הֲגוּנִים, נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדָם שֶׁיִּלְמְדוּ לֹא תִּכָּנֵס רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רָחֵל, שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר, עַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ שֶׁל רָשָׁע, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיֵּבְךְּ עַל גָּלוּתוֹ. וְעוֹד, שֶׁלִּפְעָמִים הַלַּמְדָן אוֹמֵר אֵיזֶה חִדּוּשׁ בְּשֵׁם עַצְמוֹ, וְלֹא בְּשֵׁם הַתַּנָּא, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ נִכְנָס עִם הַתַּנָּא לִקְבוּרָה, כִּי אֵין אוֹמֵר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ:

#### ב

וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: הֲלֹא תֵּכֶף כְּשֶׁלּוֹמֵד הַלַּמְדָן הַחִדּוּשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, הָיָה לוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְאֵיךְ מַנִּיחַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֶת הַלַּמְדָן לֵילֵךְ בְּרִשְׁעָתוֹ. תְּשׁוּבָה עַל זֶה: וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא – פֵּרוּשׁ: בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת (הושע יד): צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. וְזֶה: כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא בְּרַמָּאוּת, בִּבְחִינַת: וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם. וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא – הַכְּשֵׁרָה, וְזֶה בְּחִינַת: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם.

וְלֹא עוֹד: וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם בָּא לוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא:): אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, נִכְנָס בּוֹ עַרְמִימִיּוּת. וְזֶה: וַתָּרָץ – כְּאָדָם שֶׁרָץ בִּמְהִירוּת וּבְנָקֵל. וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ – שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מַגֶּדֶת לְהַלַּמְדָן עַרְמִימִיּוּת. (וְזֶהוּ: וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ) – שֶׁהָעַרְמִימִיּוּת בָּא בְּנָקֵל וּבִמְהִירוּת יוֹתֵר לָאָדָם, כִּי הַקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ סִיּוּעַ מִלְּעֵלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ע"ז נה.): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. אֲבָל הָעַרְמִימִיּוּת פּוֹתְחִין – יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה וּבָא לוֹ בְּנָקֵל:

#### ג

וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ: אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר, שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבֹּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת: מַשְׁמָעוּת טוֹב, דְּהַיְנוּ צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ, דְּהַיְנוּ וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

אֲבָל דַּע, שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת, וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת, זֶה כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמֹאלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): מִשְּׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לִבְחִינַת שְׂמֹאלָהּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זוֹ בְּחִינַת שְׂמֹאלָהּ יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לָעוֹלָם, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עֹשֶׁר וְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִשְּׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ. וְעַל זֶה צָרִיךְ הַלַּמְדָן לֵידַע קֹדֶם לִמּוּדוֹ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד, הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן־עֵדֶן צַיֵּת לְקָלֵהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ח): הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ (וכמובא בזוהר לך לך, דף צב.).

וְזֶה: וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ – הַיְנוּ כְּשֶׁהַלַּמְדָן יוֹדֵעַ שֵׁמַע יַעֲקֹב, שֶׁיַּעֲקֹב בֶּן אֲחוֹתוֹ, בְּחִינַת כַּשְׁרוּת, שֶׁלָּמַד וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה בְּכַשְׁרוּת לִשְׁמָהּ, וְיַעֲקֹב, הַיְנוּ הַתַּנָּא, צַיֵּת לְקָלֵהּ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ – וּמְחַבֵּק וּמְנַשֵּׁק לוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ מִתְדַּבֵּק רוּחַ הַתַּנָּא בְּרוּחוֹ, זֶה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ – שֶׁמֵּבִיא אֶת רוּחַ הַתַּנָּא לְתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד עַכְשָׁו, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה.

וַיְסַפֵּר לְלָבָן – לְשׁוֹן סַפִּיר וָאוֹר, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מֵאִיר לְהַלַּמְדָן וּמְבָאֵר לוֹ אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו, שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁרוּחַ הַתַּנָּא מוֹדִיעַ לְהַלַּמְדָן, שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנָּא לַבְּחִינָה הַזֹּאת, שֶׁיִּסְבֹּל תּוֹרָתוֹ מַשְׁמָעוּת עַרְמִימִיּוּת, אֶלָּא מִתּוֹךְ אֹנֶס אָחִיו שֶׁנָּטַל מָמוֹנוֹ, כְּדֵי: בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד – כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת. כְּשֶׁיֵדַע הַלַּמְדָן כָּל זֶה, יֹאמַר לָבָן: אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה – דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְקַשֵּׁר הַלַּמְדָן עִם הַתַּנָּא בְּהִתְקַשְּׁרוּת גָּדוֹל.

וַיֵּשֵׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים – וְיִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר עִם רוּחַ הַתַּנָּא אֵיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, לְחַדֵּשׁ יָמָיו שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינַת (תהלים קג): תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי. אֲבָל תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי אֵינוֹ רוֹאֶה כָּל אֵלֶּה וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שֵׁמַע בֶּן אֲחוֹתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אָחִי אַתָּה – שֶׁלָּבָן חוֹשֵׁב וְאוֹמֵר, שֶׁגַּם הַתַּנָּא לֹא אָמַר תּוֹרָתוֹ אֶלָּא בְּעַרְמִימִיּוּת, וְאֵין בָּהּ שׁוּם צַד כַּשְׁרוּת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא אָחִיו בְּרַמָּאוּת, שֶׁכֻּלּוֹ רַמָּאוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְדוֹבֵר עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז:

#### ד

וְדַע, שֶׁזֶּה מְכֻוָּן מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַפִּיל אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל בְּפִיו שֶׁל הַלַּמְדָן, הַיְנוּ הַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁהַצַּדִּיק יִקַּח הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, הַיְנוּ הַשְּׁכִינָה, מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְשָׁרְשָׁהּ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. מִתְּחִלָּה לִבְחִינַת חִבּוּק, וְאַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת נִשּׁוּק, וְאַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ב): אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן – בִּתְחִלָּה הִיא יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת (עיין בזוהר ויחי דף רכא. אמור דף קז.), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מגילה יג): אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת הָיְתָה. וְזֶה בְּחִינַת חִבּוּק, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי – כִּי הַשִּׂמְחָה בָּא מֵהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְהַלֵּב הוּא בִּינָה, שֶׁשָּׁם יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהוּא עָלְמָא סְתִימָא, בְּחִינַת: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב (תהלים קד).

וְהַצַּדִּיק שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ פֶּה הַלַּמְדָן, שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו עָתָק, וְהוּא מֵבִין שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים, שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו, הֵם צֵרוּפִים מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, וּמֵבִין מֵאֵיזֶה הֲלָכוֹת נַעֲשׂוּ הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ, וּמְקַבֵּל אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:): הַנֶּעֱלָבִים וְכוּ’, שְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה. וְאַהֲבָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל אֶת הַחֶרְפָּה בְּאַהֲבָה, זֶה בְּחִינַת חִבּוּק – וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁשָּׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִין, [הוּא] מַעֲלֶה לִבְחִינַת: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, לִבְחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי. שֶׁבִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַנִּקְרֵאת צוּר, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא, דף מג.): אִלְמָלֵא לֹא הִכָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶת הַצּוּר, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לִטְרֹחַ כָּל־כָּךְ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו – שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת יָמִין, בְּחִינַת חִבּוּק. וַיָּרֶק זֶה בְּחִינַת קַו הַיָּרֹק, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבִּינָה וּמַקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וַחֲנִיכָיו זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר לך לך פ’ מג): לְשׁוֹן חֲנִיכָתוֹ, שֶׁשְּׁמָן אַבְרָהָם, כִּשְׁמוֹ. הַיְנוּ שֶׁקַּו הַיָּרֹק, מִבְּחִינַת: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת, בְּחִינַת אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, זֹאת עֲלִיָּה יֵשׁ לַשְּׁכִינָה עַל־יְדֵי חִבּוּק יָמִין.

וְעִקַּר בִּנְיָנָהּ עַל־יְדֵי חָכְמָה, שֶׁאָז רְאוּיָהּ לְזִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ): וְגַם אָמְנָה אֲחוֹתִי בַת אָבִי, אַךְ לֹא בַת אִמִּי וְכוּ’. וְאָז: וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה, שֶׁאָז הִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג. (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר אֱמֹר, דַּף ק: רַבִּי אַבָּא שְׁלַח לֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֲמַר: אֵימָתַי זִוּוּגָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. שְׁלַח לֵהּ: וְגַם אָמְנָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.) וְאִיתָא בְּפֵרוּשׁ סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, שֶׁהַנְּשִׁיקִין הִיא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים הַשְּׂפָתַיִם עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵן נֶצַח וְהוֹד עֶלְיוֹנִים, לִבְחִינַת זִוּוּג, לִבְחִינַת הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין נֶצַח וְהוֹד תַּחְתּוֹנִים לְזִוּוּג, לְאִתְדַּבְּקָא גּוּפָא בְּגוּפָא.

נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַשְׂכִּיל בְּחָכְמָתוֹ וְיוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה צֵרוּפִין שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה נַעֲשֶׂה אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו, וְהַצַּדִּיק לוֹמֵד אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צֵרוּף הֲלָכָה, שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם שֶׁנִּתְקַלְקֵל, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ זֹאת הַחָכְמָה, אֲזַי עַל־יְדֵי הַחָכְמָה הַזֹּאת הַשְּׁכִינָה הִיא מִבְּחִינוֹת (שיר־ השירים ב): שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, מִבְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים, בְּחִינַת אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, וְאָז מִתְעוֹרֵר זִוּוּגָא דְּגוּפָא בְּגוּפָא, שֶׁהַשְּׁכִינָה בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתְבָא – בֵּין צַדִּיק עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַתַּנָּא שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה וְעַכְשָׁו מַשְׁפִּיעַ בָּהּ, וּבֵין צַדִּיק הַתַּחְתּוֹן, הַלּוֹמֵד לְהַתּוֹרָה וּמַעֲלֶה לְהַשְּׁכִינָה מַיִּין נוּקְבִין, כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּבֵּק. וְזֶה (שם ה): שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים – עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׁיקִין, נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר, לְשׁוֹן מֵעֵבֶר לְעֵבֶר, הַיְנוּ שֶׁנּוֹטֵף לְהַשְּׁכִינָה רֵיחַ טוֹב מִשְּׁנֵי עֲבָרִים, מִצַּדִּיק עֶלְיוֹן וּמִצַּדִּיק תַּחְתּוֹן. וְזֶה (שם ז): הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ – שֶׁשְּׁנֵי דּוֹדִים, הַיְנוּ שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים, נָתְנוּ רֵיחַ:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הוּרְמִיז בַּר לִילִיתָא, דַּהֲוָה קָא רָהֵט אַקּוּפָא דְּשׁוּרָא דְּמָחוֹזָא, וּרְהֵט פָּרָשָׁא כִּי רָכֵב סוּסַיָּא מִתַּתָּאֵי, וְלָא יְכִל לֵהּ. זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי מְסָרְגִין לֵהּ תַּרְתֵּי חִיּוּתָא, וְקָיְמִין אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג, וְשַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי וּמֵהַאי לְהַאי, וּנְקַט תְּרֵי כָּסָא דְּחַמְרָא בִּידֵהּ, וּמוֹרֵק מֵהַאי לְהַאי, וְלָא נָטְפִי מִנַּיְהוּ נַטְפָא לְאַרְעָא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת הֲוָה, וְשִׁמְעֵת מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ:

רַשְׁבַּ”ם:

הוּרְמִיז. שֵׁד הוּא, כִּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין “מִפַּלְגָּךְ לְתַתָּאֵי דְּהוּרְמִיז”: אַקּוּפָא דְּשׁוּרָא. עַל שִׁנֵּי הַחוֹמָה. וְהַאי עֻבְדָּא, לְהוֹדִיעַ צִדְקוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁמְּרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן רְשׁוּת לְאֵלּוּ לְהַזִּיק, וְגַם שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי: וּרְהֵט פָּרָשָׁא. לְפִי תֻּמּוֹ: וְלָא יָכִיל לֵהּ. שֶׁהָיָה הַשֵּׁד רָץ בְּיוֹתֵר. וּמִיהוּ, הַפָּרָשׁ לֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְכָךְ: מְסָרְגִין. שֶׁהָיָה אֻכָּף וְסַרְגָּא נְתוּנִין עַל הַפְּרָדוֹת: אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג. שֵׁם אוֹתוֹ נָהָר, וְהָיוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וְהַשֵּׁד מְדַלֵּג מִפִּרְדָּה זוֹ לְפִרְדָּה זוֹ: תַּרְתֵּי כָּסֵי דְחַמְרָא. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים יַיִן: וַהֲוָה מוֹרֵק. תַּרְוַיְהוּ בְּיַחַד, זֶה בְּתוֹךְ זֶה, בַּהֲדֵי דְּקָא מִשַׁוֵּר, וְאֵין נִשְׁפָּךְ אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם רוּחַ־סְעָרָה, שֶׁהָיוּ עוֹלִים יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְיוֹרְדִים עַד תְּהוֹמוֹת מִכֹּחַ הָרוּחַ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן לֹא נָפְלָה טִפָּה לָאָרֶץ: יַעֲלוּ שָׁמַיִם וְגוֹ’. פָּסוּק הוּא גַּבֵּי יוֹרְדֵי הַיָּם בִּתְהִלִּים: שִׁמְעֵת בֵּי מַלְכָּא וּקְטַלֵהּ. מַלְכָּא דְּשִׁידָא, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל שֵׁד לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי־אָדָם, וַהֲרָגוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְגַלֶּה סוֹדָם. וְאִית דְּאָמְרֵי, "בֵּי מַלְכָּא" קֵיסָר, שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁלֹּא יִטֹּל מַלְכוּתוֹ, שֶׁהָיָה אוֹתוֹ שֵׁד מֵאָדָם שֶׁבָּא עַל שֵׁדָה, וְהָיָה דָּר בֵּין הָאֲנָשִׁים:

לְדִידִי חָזֵי לִי הוּרְמִיז, פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: שֵׁד הוּא. בַּר לִילִיתָא – זֶה תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין, וְזֶה בַּר לִילִיתָא, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שוחר טוב תהלים יט), אֵיךְ יָדַע מֹשֶׁה בֵּין יוֹם לְלַיְלָה כְּשֶׁהָיָה בָּרָקִיעַ, וּמוּבָא, כְּשֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה יָדַע שֶׁהוּא לַיְלָה. וְזֶה בַּר לִילִיתָא – שֶׁעִקַּר הַלַּמְדָן מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה.

וַהֲוָה רָהֵט אַקּוּפָא דְּשׁוּרָא – זֶה צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁתַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדָאִין רוֹדֵף אֶת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁנִּמְשַׁל לְחוֹמָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב ז:): תַּלְמִיד־חָכָם אֵין צָרִיךְ לִנְטִירוּתָא, עַיֵּן שָׁם. וּרְהֵט פָּרָשָׁא – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: לְפִי תֻּמּוֹ. פָּרָשָׁא זֶה הַתַּנָּא, שֶׁחִדֵּשׁ זֹאת הַתּוֹרָה, וּפֵרְשָׁהּ אוֹתָהּ יָפֶה, וְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמָה. גַּם אוֹתוֹ רוֹדֵף, אֲבָל לְפִי תֻּמּוֹ, כִּי תַּלְמִיד־ חָכָם שֵׁד יְהוּדִי אֵינוֹ מְכַוֵּן לִרְדֹּף אֶת הַתַּנָּא, וְזֹאת הָרְדִיפָה נַעֲשֶׂה מִמֵּילָא.

כִּי רָכֵב סוּסַיָּא מִתַּתָּאֵי – כִּי הַלַּמְדָן, עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲזִיר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לְתוֹךְ גּוּפוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הַחֲזָרַת נֶפֶשׁ לַגּוּף, כְּמוֹ רְכִיבַת הַסּוּס, שֶׁהַסּוּס טְפֵלָה לוֹ. וְזֶה מִתַּתָּאֵי, כִּי הַתַּחְתּוֹנִים גּוֹרְמִים בְּלִמּוּדָם לְהַרְכִּיב נֶפֶשׁ הַתַּנָּא עַל סוּסוֹ, עַל גּוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת וְכוּ’. אֲבָל: וְלֹא יְכִל לוֹ, שֶׁהַתַּנָּא לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל נְשִׁיקָתוֹ, כִּי נְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ, וְנֶעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, וְהַתַּנָּא בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ, אֵיךְ הוּא אֵינוֹ מַחֲזִיר תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא לַלַּמְדָן לְמוּטָב, וְאַדְּרַבָּא, שֶׁנִּתּוֹסֵף לוֹ גַּדְלוּת בְּיוֹתֵר, וְאֵיךְ בָּא זֶה, שֶׁמִּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתַּנָּא יָכוֹל הַלַּמְדָן לְהִכָּשֵׁל.

וְתֵרֵץ עַל זֶה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי מְסָרְגִין לֵהּ תַּרְתֵּי חִיּוּתָא – כִּי לִפְעָמִים הַתַּנָּא נוֹפֵל לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, כְּדֵי שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יַמְשִׁיךְ לָעוֹלָם תַּרְתֵּי חִיּוּתָא, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי חִיּוּת: חִיּוּת רוּחָנִי – אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ. וְחִיּוּת גַּשְׁמִי – בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְהַתַּנָּא, מֵחֲמַת דְּבֵקוּתוֹ הָעֲצוּמָה בַּחִיּוּת הָרוּחָנִי, אֵינוֹ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכֹּל וָכֹל מֵחִיּוּת הָרוּחָנִי, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא נָפַל לִבְחִינַת הַלִּמּוּד [שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ], בִּשְׁבִיל חִיּוּת גַּשְׁמִי.

קָיְמִין אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג, וְשַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי, כְּמוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד עַל גֶּשֶׁר שֶׁל שַׁעֲוָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד, קוֹפֵץ עַל גֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי שֶׁל שַׁעֲוָה, קוֹפֵץ עַל הָרִאשׁוֹנָה, קוֹפֵץ מֵהַאי לְהַאי. כֵּן הַתַּנָּא, עִקַּר לִמּוּדוֹ תָּמִיד לִשְׁמָהּ, וּמֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת גַּשְׁמִי לָעוֹלָם, מַפִּילִין אוֹתוֹ לְלִמּוּד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֲזַי נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לִמּוּד בְּחִינַת לִשְׁמָהּ, וְשׁוֹוֵר מִלִּשְׁמָהּ לְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵחֲמַת קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ שׁוֹוֵר וְקוֹפֵץ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְלִשְׁמָהּ, כִּי זֹאת הַבְּחִינָה אֶצְלוֹ כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לַעֲמֹד עָלָיו, שׁוֹוֵר לְתוֹךְ לִשְׁמָהּ, וּמִלִּשְׁמָהּ, מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ לְטוֹבַת הָעוֹלָם, שׁוֹוֵר מֵהַגֶּשֶׁר הַזֹּאת, שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַכְשָׁו כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג, וְשׁוֹוֵר מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּתוֹרָתוֹ בְּחִינַת: וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.

הַתִּקּוּן לְכָל הַנַּ”ל: וְנָקִיט תְּרֵי כָּסָא דְּחַמְרָא בִּידֵהּ – כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינַת יַיִן: בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת (אסתר א): יֵין מַלְכוּת רָב, וּבְחִינַת: בִּינָה – לִבָּא, שִׂמְחַת הַלֵּב, וְיַיִן יְשַׂמַּח לֵבָב, גַּם הוּא בְּחִינַת יַיִן. וּמוֹרֵק מֵהַאי לְהַאי שֶׁיַּמְשִׁיךְ קַו יָרֹק מֵהַאי, בִּבְחִינַת: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה חִבּוּק – שֶׁיְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה אֶת הָרְדִיפָה וְיִשְׂמַח בַּיִּסּוּרִין – עַל־יְדֵי־זֶה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, הִיא בִּבְחִינַת חִבּוּק, בִּבְחִינַת: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת, יְרֻקָּה כַּחֲבַצֶּלֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַחִבּוּק בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה: וְלָא נָטְפָא מִנַּיְהוּ לְאַרְעָא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת הֲוָה – הַיְנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה יָשְׁבָה בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא: צַדִּיק עֶלְיוֹן – זֶה בְּחִינַת יַעֲלוּ שָׁמַיִם. יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק תַּחְתּוֹן. זֶה בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר כַּנַּ”ל. וְעַל־ יְדֵי מָה נַעֲשֵׂית בְּחִינַת נְשִׁיקִין, בְּחִינַת: נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּשְׁמַע מַלְכוּתָא וּקְטַלֵהּ – הַיְנוּ שֶׁיַּשְׂכִּיל וְיִשְׁמַע אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַנִּקְרָא מַלְכוּת פֶּה, וְיַשְׂכִּיל מִצֵּרוּפָיו הַיּוֹצְּאִים מִתַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, יִשְׁמַע וְיַשְׂכִּיל בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחֵרוּפִין וְהַגִּדּוּפִים, הַיּוֹצְאִים מִפֶּה תַּלְמִיד־חָכָם שֵׁד יְהוּדִי, יִשְׁמַע תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה קְטַלֵהּ – כִּי עִקַּר חִיּוּת שֶׁל הַקְּלִפּוֹת וְהַשֵּׁדִין אֵינָם אֶלָּא מִנִּיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה. כָּל זְמַן שֶׁהִיא אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לָהּ אֵיזֶה חִסָּרוֹן, אֲזַי יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינַת חָכְמָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ, וּכְשֶׁנִּבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־ זֶה וּקְטַלֵהּ לְשֵׁד יְהוּדִי:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּהִלָּה לְדָוִד. תְּהִלָּה לְשׁוֹן עִרְבּוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ד): וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה. דָּוִד זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, הַיְנוּ, כְּשֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה נוֹפֶלֶת וְנִתְעַרְבֵּב לְצֵרוּפִים אֲחֵרִים כַּנַּ"ל – אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹקַי הַמֶּלֶךְ, הִתְרוֹמְמוּת שֶׁלָּהּ עַל־יְדֵי אֱלֹקַי, בְּחִינַת (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. הַמֶּלֶךְ, לִבְחִינַת: בִּינָה – לִבָּא, שֶׁהַלֵּב בַּנֶּפֶשׁ כְּמֶלֶךְ בַּמִּלְחָמָה (ספר יצירה פ”ו). וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ – הַיְנוּ אַחַר־ כָּךְ מַעֲלֶה אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה לִבְחִינַת חָכְמָה כַּנַּ”ל, הַנִּקְרָא בָּרוּךְ, עַל־שֵׁם רִבּוּי דְּבִרְכָאָן, כִּי הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה:

### יג

אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה וְכוּ’: (תהלים פט)

#### א

לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, וּשְׁבִירָתָהּ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (פינחס דף רכד.): רוּחָא נָחֵת לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְלִבָּא, וְכַד נָחֵת רוּחָא, לִבָּא מְקַבֵּל לֵהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי. רוּחָא זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא רוּחַ נְדִיבָה – עַל־יָדוֹ מְקָרְרִין חֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים עו): יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים. שֶׁהָרוּחַ מְמַעֵט תַּאֲוַת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת. נִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי זֶה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאֵינוֹ אָץ לְהַעֲשִׁיר, כִּי הַנְּגִינָה זֶה הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פא): שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף. חֶדְוָה – זֶה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, שֶׁמְּקַשֵּׁר חִמּוּם הַלֵּב עִם הָרוּחַ, וְזֶה (משלי כז): קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג): יָשִׂימוּ קְטֹרָה בְּאַפֶּךָ – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת קְטֹרֶת הַנַּ”ל נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל” (בראשית ג). וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, שֶׁאֲזַי יִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב): בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן בָּעוֹלָם – חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם, וּכְפִי הַבִּטּוּל שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה זֹאת, כֵּן נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן־אַף בִּבְחִינַת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְנִתְמַשֵּׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם בִּבְחִינַת (תהלים יח): וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ. וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה חֶסֶד הַזֶּה, יִתְמַשֵּׁךְ הַדַּעַת, שֶׁהִיא בִּנְיַן הַבַּיִת, בִּבְחִינַת (שם ה): וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדֶּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פינחס, דף רכ:): וִימִינָא דָּא זָמִין לְמִבְנָא בֵּי־ מַקְדְּשָׁא, כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת בַּיִת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג.): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’:

#### ב

וְזֶה בְּחִינוֹת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה – עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא): עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, יוּכַל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה לְלַמֵּד שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בָּא מִיִּחוּדָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ’, אָבִיךָ דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא, וְאִמֶּךָ דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל (זוהר יתרו פה. פינחס ריג.), וְיִחוּדָם – עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְהֶחָכָם יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת (משלי יא): וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. וְעַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַזֶּה נוֹלָד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶחָכָם עִם הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל־יְדֵי־זֶה: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

#### ג

וְנֶפֶשׁ זֶה בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁכָּל אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, הַבָּאִים לַחֲכַם־הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶהוּ רָצוֹן, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. בִּבְחִינַת (יחזקאל א): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב: רָצוֹא – בַּעֲלִיּוֹת הַנְּפָשׁוֹת, וָשׁוֹב – בַּחֲזָרַת הַנְּפָשׁוֹת עִם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע, דף קט.): רָצוֹא – דָּא נוּרִיאֵ”ל, וָשׁוֹב – דָּא מט”ט שַׂר הַפָּנִים. נוּרִיאֵ”ל דָּא נוּר דָּלוּק (זוהר בראשית כג: ובתיקונא שבעין) בַּחֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וָשׁוֹב דָּא מ'ט”ט שַׂ’ר הַ’פָּנִים, דְּאִיהוּ רָשִׁים בְּשֵׁם מֹשֶׁה, דְּאִיהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁתַּכֵּךְ הַחֲמִימוּת. וְזֶה: שֶׁכָּכָה גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה (זוהר בהר קיא: פינחס רלא.), שֶׁהוּא מְשַׁכֵּךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב. רָצוֹא דָּא רָצוֹן, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וָשׁוֹב דָּא מֹשֶׁה, שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה:

#### ד

וְעַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא ט’נ’ת’א’ [טְעָמִים, נְקֻדּוֹת, תַּגִּין, אוֹתִיּוֹת], שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן. וְזֶה שֶׁמַּתְחֶלֶת הַתּוֹרָה בִּבְרֵאשִׁית: תַּמָּן רָאשֵׁי, תַּמָּן בַּת (תקונים, תקון ד, דף יח.). רָאשֵׁי – אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם (שמות ו), שֶׁהָאָבוֹת הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא. תַּמָּן בַּת – דָּא בַּת־ עַיִן. נִמְצָא, כְּשֶׁחָכָם מֵבִיא תּוֹרָה כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁל הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַתּוֹרָה, כֵּן הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו. כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁמַּכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר כֹּחַ הָרְאוּת מֵחֲמַת הַהַכָּאָה לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר הַנִּרְאֶה בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִים אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה, כִּי הָרְאוּת מֵבִיא אֶת הַדָּבָר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם. אֲבָל כְּשֶׁהַדָּבָר הַנִּרְאֶה הוּא רָחוֹק, אָז קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ כֹּחַ הָרְאוּת לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, מִתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְנִתְעַכֵּר, וְאֵין מַגִּיעַ בְּהַכָּאָה עַל הַדָּבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין חוֹזֵר הָרְאוּת לָעֵינַיִם, וְאָז אֵין הָעֵינַיִם רוֹאִין, כִּי עִקַּר הָרְאוּת הוּא מֵחֲמַת הַהַכָּאָה.

וְזֶה (תהלים פ): שׁוּב נָא, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה – שֶׁיָּשׁוּב הַבָּטָה שֶׁמַּבִּיט מִשָּׁמַיִם עָלֵינוּ, יָשׁוּב עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, יָשׁוּב הָרְאוּת לְעֵינָיו, וְאָז: וּרְאֵה. כִּי הָרְאִיָּה עַל־יְדֵי הֲשָׁבַת הַהַבָּטָה. וְזֶה בְּחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְהַחַיּוֹת, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחַיִּים. רָצוֹא – בִּבְחִינַת הַבָּטָה מֵעֵלָּא לְתַתָּא. וָשׁוֹב בִּבְחִינַת הַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה וְנֶחֱזָר לָעֵינַיִם וְנִצְטַיֵּר בָּעֵינַיִם, כִּי הָעֵינַיִם הֵם כְּמַרְאָה לְטוּשָׁה, שֶׁנִּתְרָאֶה בָּהֶם כָּל דָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים אֶל הָרְאוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה כֹּחַ הָרְאוּת נֶחֱזָר לְעֵינָיו, וְנִתְרָאִים וְנִצְטַיְּרִים אֲנַחְנוּ בְּעֵינָיו.

אֲבָל הָעַכּוּ”ם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, הֵם רְחוֹקִים מֵהַשְׁגָּחָתוֹ, וְהַשְׁגָּחָתוֹ אֵין מַגִּיעַ עֲלֵיהֶם בְּהַכָּאָה. נִמְצָא, הַשְׁגָּחָתוֹ עַל הָעַכּוּ”ם בַּחֲצִי הָרְאוּת, בִּבְחִינַת רָצוֹא, וְעָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת:

#### ה

וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי הֶחָכָם, שֶׁלּוֹקֵחַ הַנְּפָשׁוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה, נִתְתַּקְּנוּ שְׁנֵי הַמֶּרְכָּבוֹת.

כִּי יֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, וְכִסֵּא, וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. אַרְיֵה שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (שיר־השירים ה): אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי. מוֹרִי זֶה בְּחִינַת מָרַת נָפֶשׁ (שמואל–א א), בְּחִינַת (מלכים–ב ד): וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ. זֶה בְּחִינוֹת פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, פְּגַם הָרָצוֹן. כְּשֶׁרוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה, זֶה הָרָצוֹן הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם לַחֲכַם הַדּוֹר עִם נַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹ, וַחֲכַם הַדּוֹר לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְלוֹקֵט אוֹתָם אֶחָד לְאֶחָד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְאָז מְלַקֵּט גַּם כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַרְיֵה – לְשׁוֹן לֶקֶט, שֶׁמְּלַקֵּט מָרַת הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, עִם בְּשָׂמִי – עִם הָרָצוֹן הַטּוֹב, שֶׁמַּעֲלֶה רֵיחַ טוֹב.

וּבְחִינַת שׁוֹר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה הָאוֹר הַמְצֻחְצָח שֶׁנִּתּוֹסֵף בַּנֶּפֶשׁ מֵחֲמַת הַקִּבּוּץ, שֶׁנִּתְקַבֵּץ פִּזּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ, וְאָז מֵאִיר הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁהָרָצוֹן אֵין מֵאִיר, אָז הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה. כִּי עִקַּר הָרָעָב – מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הָאוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד:): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן – מִכָּאן שֶׁהַסּוּמָא אֵינוֹ שָׂבֵעַ. כִּי עִקַּר הַשּׂבַע – מֵחֲמַת הָאוֹר שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֵין נִתְמַלֵּא נַפְשׁוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹ, כִּי טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ (קהלת ו). וּכְשֶׁמְּצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ בְּצַחְצְחוֹת הָאוֹר, אֲזַי: וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב (תהלים קז), בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹר – לְשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת, בְּחִינַת: מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ.

וְנֶשֶׁר שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ, זֶה הַחִדּוּשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַנֶּפֶשׁ בַּעֲלִיָּתָהּ בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה בְּחִינַת נֶשֶׁר – תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי (תהלים קג).

וְאָדָם שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. כִּי הָאָדָם בְּחִינוֹת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בהקדמת הזוהר דף יג:): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ – עַתִּירֵי, כִּדְמוּתֵנוּ – מִסְכְּנֵי. וּכְשֶׁנִּתְלַקְּטוּ הַנְּפָשׁוֹת, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת אָדָם, נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, בִּבְחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי:

וְאוֹפַנִּים הֵן הַגּוּפִין, כִּי עִקַּר פְּעֻלּוֹתֵיהֶן שֶׁל הַגּוּפִין אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיּוּת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ מַרְאָה פְּעֻלּוֹתֶיהָ עַל־יְדֵי אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְאֵין לַגּוּף שׁוּם תְּנוּעָה עַצְמִית, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ:

וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת נֶפֶשׁ הוּא נֶפֶשׁ הֶחָכָם שֶׁנִּתְכַּסָּה, בִּבְחִינַת (משלי ג): יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (סוֹטָה ד:) מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנֶּפֶשׁ הֶחָכָם הוּא יָקָר, הוּא נִתְכַּסֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים, וְכָל הַנְּפָשׁוֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין אֶצְלָהּ:

וְהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁל הֶחָכָם, כִּי גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב (משלי יט).

וְיֵשׁ אַרְבַּע חַיּוֹת בַּתּוֹרָה: אַרְיֵה שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֹז, וּמֶה עָז מֵאֲרִי (שופטים יד). וְשׁוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת (משלי ח): בִּי שָׂרִים יָשׂרוּ. וְנֶשֶׁר שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, בִּבְחִינַת: תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר. וְאָדָם שֶׁבַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, וְיֵשׁ בָּהּ קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְכְּנֵי וְעַתִּירֵי. וְכִסֵּא שֶׁבִּבְחִינַת תּוֹרָה, הֵם דְּבָרִים שֶׁכִּסָּה עַתִּיק יוֹמִין (פסחים קיט, ועי' זוהר בהעלותך קנב.), וְהֵם מְכַסִּים אֶת עַצְמָן בְּסִפּוּרֵי הַתּוֹרָה. וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הוּא עַתִּיק יוֹמִין, בִּבְחִינַת (דניאל ז): וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב. וְאוֹפַנִּים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת:

וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בְּתַעֲנִית (דף כג:) מַעֲשֶׂה דְּרַבִּי יוֹנָה: כַּד הֲוָה אִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא, אֲמַר: אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא. וַהֲוֵי קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי, בְּאַתְרָא צְנִיעָא, מִכְסֵי שַׂקָּא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה וְאָתֵי מִטְרָא.

כַּד הֲוָה מִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְמִטְרָא – הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב): יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. אֲמַר אֵזִיל וְאַיְתִי בְּזוּזָא עִבּוּרָא – עִיבּוּר זֶה בְּחִינַת ע"ב רי"ו. ע”ב הוּא שִׁכּוּךְ, רי”ו זֶה בְּחִינַת חֲמִימוּת. בְּזוּזָא זֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ דַּאֲזַל לְשַׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. וַהֲוָה קָאֵי בְּאַתְרָא עֲמִיקֵי – עַל־יְדֵי שֶׁשִּׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן זָכָה לְאַתְרָא עֲמִיקֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (שבועות ו:). וְחֶסֶד הוּא אוֹר יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. וְעַל־יְדֵי הַחֶסֶד זָכָה לְבִנְיַן הַבַּיִת, לִבְחִינַת שֵׂכֶל כַּנַּ”ל.

וְזֶה: אַתְרָא צְנִיעָא, שֶׁהוּא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא): וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. וַהֲוָה מִכְסֵי שַׂקָּא – זֶה בְּחִינַת לְקִיחַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַעֲלוֹת אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. וּכְלָלִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם שַׂק, כִּי הֵם מִתְעַדְּנִים מִשַּׁקְיָא דְּנַחֲלָא, בִּבְחִינַת: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְאָתֵי מִטְרָא – שֶׁהִמְשִׁיךְ תּוֹרָה, בִּבְחִינַת: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה:

#### ו

אַךְ צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד וְלַחֲזֹר אַחַר חָכָם כָּזֶה, וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא חָכָם כָּזֶה, שֶׁיְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וְיַעֲלֶה אוֹתָם, וְיוֹרֵד עִמָּהֶם תּוֹרָה. כִּי גַּם הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בְּשֵׂכֶל אֶחָד, כִּי הֵם שְׁנֵי שְׂכָלִים: מַה שֶּׁמְּקַבֵּץ הַנְּפָשׁוֹת הוּא שֵׂכֶל אֶחָד, וּמַה שֶּׁמַּעֲלֶה אוֹתָם וּמוֹרִיד עֹז מִבְטֶחָה הוּא שֵׂכֶל אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהַשְּׁנֵי שִׁינִין הֵם הַשְּׁנֵי שְׂכָלִים:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אִשְׁתָּעוּ לִי נְחוּתֵי יַמָּא: בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי, וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי. זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בְּאֹרְחָא וּדְלֵינַן גַּלָּא, עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכָבָא זוּטָא, דַּהֲוֵי כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא, וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא. וְרָמְיָא לָהּ גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שַׁטְפִית, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ. אָמְרָה לָהּ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר, שֶׁנֶּאֱמַר: הַאוֹתִי לֹא תִירְאוּ נְאֻם ה’ וְכוּ’:

רַשְׁבַּ”ם:

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא וְכוּ’. מִשּׁוּם דְּקָאָמְרִינַן בְּסָמוּךְ, וְרָמָא גַּלָּא קָלָא לְחַבְרֵהּ, אִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דְּמִשְּׁלשׁ־מֵאוֹת פַּרְסֵי שָׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ: דְּלֵינַן גַּלָּא. יוֹתֵר מִשִּׁעוּר גָּבְהוֹ הִשְׁלִיכָנוּ לְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ; אִי נָמֵי, הַבְלָא דְּרָקִיעַ נְפִישׁ עַד מַהֲלָךְ קָרוֹב לְת”ק שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ מִן הָרָקִיעַ לָאָרֶץ: מַרְבַּעְתָּא. שְׁכִיבָא: דְּכוֹכָבָא זוּטָא. כּוֹכָב קָטָן שֶׁבִּקְּטַנִּים: בִּזְרָא. בֵּית זֶרַע אַרְבָּעִים כּוֹר שֶׁל חַרְדָּל, דִּנְפִישֵׁי מִכָּל שְׁאָר זְרָעִים: מַקְלִינַן מֵהַבְלָא. נִשְׂרָפִין מֵחֹם הַכּוֹכָב: וְרָמָא לֵהּ גַּלָּא. נָתַן קוֹלוֹ, כְּלוֹמַר, צָעַק, כְּדֻגְמַת תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל וְגוֹ’, וְשֶׁמָּא הַמַּלְאָכִים הַמְמֻנִּים עֲלֵיהֵם הֵם: שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא וְכוּ’. מִפְּנֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ כָּל כָּךְ, הָיָה סָבוּר שֶׁיָּצָא חוּץ לִשְׂפַת הַיָּם וְשָׁטַף אֶת הָעוֹלָם: וְנִחַרְבֵהּ. מִפְּנֵי עֲווֹן הַדּוֹר: אָמַר לֵהּ. גַּלָּא לְחַבְרֵהּ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְמָרָךְ וְכוּ’. כְּלוֹמַר, אֵין לִי רְשׁוּת לָצֵאת: כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא. כִּמְלֹא רֹחַב הַחוּט אֵינִי יָכוֹל לָצֵאת חוּץ מִן הַחוֹל: שֶׁנֶּאֱמַר הַאוֹתִי לֹא תִירְאוּ. תַּלְמוּדָא קָאָמַר:

נְחוּתֵי יַמָּא, הַיְנוּ מַמְשִׁיכֵי יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא לְזֶה הָעוֹלָם. בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין הַנַּ"ל. וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁין שְׁנִיָּה הַנַּ”ל. (הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַשְּׂכָלִים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל קִבּוּץ הַנְּפָשׁוֹת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַעֲלָאַת הַנְּפָשׁוֹת לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי הַשְּׂכָלִים שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא חֲכַם הָאֱמֶת, הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי שִׁינִין כַּנַּ”ל). וְהַגַּלִּים הֵם הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, שֶׁהִיא בַּת אֲבָהָן (כמו שדרשו רז”ל סנהדרין צד:)

בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא – אֵלּוּ הַחֲכָמִים, שֶׁהֵם בֵּין גַּלָּא לְגַלָּא, הַיְנוּ מְחַבְּרִים כָּל הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת: וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁין אַחַת. וְרוּמְיָא דְּגַלָּא תְּלָת מְאָה פַּרְסֵי – הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת, זֶה בְּחִינַת שִׁין אַחֶרֶת. זִמְנָא חֲדָא אַזְלִינַן בְּאֹרְחָא – הַיְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לְעוֹרֵר זִוּוּג, הַנִּקְרָא אֹרַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): אָרְחִי וְרִבְעִי. וּדְלֵינַן גַּלָּא – הַיְנוּ שֶׁדְּלֵינַן הַנְּפָשׁוֹת לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם. עַד דַּחֲזֵינַן בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּכוֹכָבָא זוּטָא – הַיְנוּ שֶׁגָּרַמְנוּ זִוּוּגָא עִלָּאָה.

מַרְבַּעְתָּא זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָרְחִי וְרִבְעִי. שְׁכִינְתָּא נִקְרֵאת בִּשְׁעַת זִוּוּג כּוֹכָבָא זוּטָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק דף קצא.): אִתְעֲבִידַת נְקֻדָּה זְעֵירָא מִגּוֹ רְחִימְתָּא, כְּדֵין אִתְחַבְּרָא בְּבַעְלָהּ, עַיֵּן שָׁם. וַהֲוָה כְּמִבְזַר אַרְבְּעִין גְּרִיוָא בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא – כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פינחס דף רמט:): הַאי חַיָּה, כַּד אִתְעַבְּרָא, אִסְתַּתְּמַת וְלָא יְכֵילַת לְאוֹלָדָא, עַד דְּאַתְיָא נָחָשׁ וְנָשֵׁךְ בְּעֶרְיָתָא, כְּדֵין אִתְפַּתְּחַת וְנָפֵק מִנַּהּ דְּמָא, וְהִיא שָׁתֵית לִדְמָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּזְרָא דְּחַרְדְּלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל דְּנָפֵק מִנַּהּ מֵחֲמַת הַנְּשִׁיכָה בְּבֵית הַזֶּרַע. בִּזְרָא – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: בֵּית זֶרַע. וְאַחַר־כָּךְ אוֹלִידַת, וְהַתּוֹלָדָה הַזֹּאת הִיא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הִיא הוֹלֶכֶת דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁאָר חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים, עֲשָׂרָה לְכָל סְטַר, כַּמּוּבָא שָׁם (בדף הנ”ל). וְזֶה בְּחִינַת אַרְבְּעִין גְּרִיוָא, בְּחִינַת אַרְבְּעִין חֵיוָתָא, שֶׁהֵם אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל הַתּוֹרָה:

וְאִי דְּלֵינַן טְפֵי הֲוָה מַקְלִינַן מֵהַבְלָא – כִּי יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְכוּ' (קהלת ח). וְעַל־יְדֵי הַהֶבֶל הַזֶּה רַבִּים נִתְפַּקְּרוּ, שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְאִי דְּלֵינַן הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, אֲזַי בְּוַדַּאי הֲוָה מַקְלִינַן, לְשׁוֹן קוּלָא. מֵהַבְלָא, מֵהֶבֶל הַזֶּה, וְלֹא הָיָה הֶבֶל הַזֶּה כָּל־כָּךְ קָשֶׁה עַל הָעוֹלָם.

וְרָמְיָא גַּלָּא קָלָא לַחֲבֶרְתָּהּ: חֲבֶרְתִּי מִי שַׁבְקִית מִידֵי בְּעָלְמָא דְּלָא שַׁטְפִיתֵהּ, וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת חוֹזְרִים מֵעִבּוּר הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַכְּלָלִיּוּת נִתּוֹסֵף בָּהֶם אַהֲבָה זֶה לָזֶה, וְאָז מְעוֹרְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה וּמַזְכִּירִין זֶה אֶת זֶה: אָחִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתָּ אֵיזֶה מִדָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעֲדַיִן הִיא מוֹשֶׁלֶת עָלֶיךָ, וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ,

וְנֵיתֵי אֲנָא וְנִחַרְבֵהּ – הַיְנוּ אֲסַיַּע לְךָ לְכַלּוֹת אֶת הַמִּדָּה הַזֹּאת מִמְּךָ. וְהֵשִׁיב לוֹ: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ – שֶׁהוּא הֶחָכָם הַנַּ"ל, רְאֵה כַּמָּה כֹּחוֹ גָּדוֹל, דַּאֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּטָא דְּחָלָא לֵית דְּעָבַר – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: אֲפִלּוּ כִּמְלֹא רֹחַב הַחוּט לֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת חוּץ מִן הַחוֹל. פֵּרוּשׁ: אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי, שֶׁמָּא שָׁבַקְתִּי מִדָּה בָּעוֹלָם, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקַּנְתִּי אוֹתָהּ, תֵּדַע חֲבֶרְתִּי, שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מְשֻׁקָּע בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וַעֲדַיִן לֹא יָצָאתִי מִן הַחֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא חוּט. וּבְוַדַּאי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה כָּזֹאת, בְּוַדַּאי לֵית דְּעָבַר – הַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא לִבְחִינוֹת עִבּוּר הַנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן: פּוּק חֲזִי גְּבוּרְתָּא דְּמָרָךְ, הַיְנוּ כֹּחַ הֶחָכָם, שֶׁכָּל־כָּךְ כֹּחוֹ חָזָק, שֶׁאֲפִלּוּ נֶפֶשׁ שֶׁלִּי הֶעֱלָה בְּעִבּוּר:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם – זֶה בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. יֹדְעֵי תְרוּעָה – זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. ה’ – זֶה בְּחִינַת הֲוָיוֹת, בְּחִינַת חֲסָדִים. בְּאוֹר פָּנֶיךָ – זֶה הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. יְהַלֵּכוּן – אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ:

עוֹד מָצָאתִי כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁשַּׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, אַךְ מָצָאתִי רַק קְצֵה הַנְּיָר, וְלֹא נִכְתַּב שָׁם רַק סוֹפוֹ שֶׁל עִנְיָן, וְחָסֵר הַתְחָלַת הָעִנְיָן. וְזֶהוּ:

הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה טנת”א כַּנַּ”ל, כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו, זֶה בְּחִינַת לְקִיטַת הַנְּפָשׁוֹת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת: לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם כַּנַּ”ל, כִּי פִי ד’ דִּבֵּר – כָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רוּחַ נְדִיבָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא פִּי ד’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה: עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל.

וּמוּבָן הַדָּבָר, שֶׁמֵּבִיא הַמִּקְרָא: וְנִגְלָה כְבוֹד ה’ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר. וּמְבָאֵר כָּל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מְפֹרָשׁ בְּפָסוּק זֶה, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חָסֵר פֵּרוּשׁ רֵישָׁא דִּקְרָא.

### יד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה וְכוּ’: (תהלים פא)

#### א

לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד:

#### ב

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד, וְתוֹרַת חֶסֶד אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): זֶהוּ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל־ מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף סט.): בְּשַׁעֲתָא דִּשְׁאָר עַכּוּ”ם אָתְיַן וְאוֹדָן לְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְּשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, כְּמוֹ גַּבֵּי יִתְרוֹ: בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמַר יִתְרוֹ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה’ מִכָּל הָאֱלֹהִים, כְּדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקֵּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא. נִמְצָא, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, וּכְשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִים אוֹתָם לִפְנִים – זֶהוּ כְּבוֹדוֹ:

וְעַכְשָׁו הַכָּבוֹד בַּגָּלוּת, כִּי עִקַּר הַכָּבוֹד אֵצֶל הָעַכּוּ”ם, וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים וְנִבְזִים. וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ מִבֵּין הַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’ וְכוּ’. כִּי אָז יַטּוּ כֻּלָּם לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִים לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה’ (שם ב). וְכָבוֹד נִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מג): וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ:

#### ג

וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב אֶת הַגֵּרִים עִם בַּעֲלֵי־ הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה): יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה – שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ, לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פרק ו): אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה: וְזֶהוּ (ירמיה טו): אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”מ פה.): אֵלּוּ שֶׁמְּקָרְבִין בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי זֶהוּ נִקְרָא מוֹצִיא יָקָר, הַיְנוּ כָּבוֹד, מִזּוֹלֵל – מִזִּילוּתָא דְּגָלוּתָא. וְזֶה (תהלים קיג): רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה’. הַיְנוּ כְּשֶׁהָעַכּוּ”ם מוֹדִין וּמְשַׁבְּחִין לֵהּ, אֲזַי: עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ – אֲזַי נִתְעַלֶּה הַכָּבוֹד מֵהַחֹשֶׁךְ.

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה, הֵן לְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן לַגֵּרִים, אֶלָּא עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמְּאִירִין לָהֶם אֶל מָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יָפוּצוּ וְכוּ’ חוּצָה. חוּצָה דַּיְקָא, כִּי הַתּוֹרָה הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת, וְיֵשׁ לְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה בַּמַּחֲשָׁבָה דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (ב”ר פרשה א). וְעַל־יְדֵי זִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת נִבְרָאִים נִשְׁמוֹת גֵּרִים, וּכְשֶׁנִּתְעוֹרְרִים הַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו וּמִתְנוֹצְצִים זֶה לָזֶה, זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, שֶׁזֶּה מְקַבֵּל הֶאָרָה מִזֶּה, וְעַל־יְדֵי הַזִּוּוּג שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה, נִבְרָאִים נִשְׁמוֹת גֵּרִים. גַּם הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו (כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עַל־כָּל־פָּנִים עָלָיו עֲדַיִן, מֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל), אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד.). יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וְשֹׁרֶשׁ בְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה, וְעַל־יְדֵי הַהִתְנוֹצְצוּת הִתְנוֹצֵץ גַּם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ בֵּין שְׁאָר הַשָּׁרָשִׁים, וּמַגִּיעַ הֶאָרָה לְזֶה הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְעַל־יְדֵי הֶאָרָה הַזֹּאת חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה:

#### ד

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים פא.): מִפְּנֵי מָה תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אֵין בְּנֵיהֶם תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים – מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה. שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם, וּבִפְרָט תַּלְמִיד־חָכָם, לְבָרֵךְ וּלְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, הַיְנוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כִּי שָׁם שָׁרְשֵׁנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁמֵּבִיא הֶאָרָה וּבְרָכָה לְתוֹךְ תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְעַל־יָדוֹ מִתְנוֹצְצִין וּמִתְבָּרְכִין הַנְּשָׁמוֹת, נִמְצָא, כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ נְשָׁמָה לִבְנוֹ, בְּוַדַּאי הוּא מַמְשִׁיךְ נְשָׁמָה בְּהִירָה וְזַכָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה גַּם בְּנוֹ יִהְיֶה תַּלְמִיד־חָכָם.

אֲבָל כְּשֶׁאֵין מֵאִיר וּמְבָרֵךְ אֶת הַתְּחִלָּה עַל־יְדֵי לִמּוּדוֹ, אָז, כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ נְשָׁמָה לִבְנוֹ, הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת (שיר־השירים ה): אֲנִי יְשֵׁנָה, וְאֵינָהּ מְאִירָה, מִפְּנֵי זֶה לֹא יִהְיֶה בְּנוֹ תַּלְמִיד־חָכָם. וְזֶה: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה:

#### ה

וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – שֶׁיְּשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ מֵאַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְלִפְנֵי בְּנֵי־אָדָם כְּעֶרְכּוֹ וְלִפְנֵי קְטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְלִפְעָמִים שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ קָטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים, וְצָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כְּנֶגֶד מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וִידַמֶּה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (שמות טז): שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא, דַּהֲוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוֵי, אַרְבָּעָה פַּרְסֵי. וּבֵי מַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וּבֵי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא. וְּרָמָא כּוּפְתָּא וְסָכְרָא לְיַרְדְּנָא:

רַשְׁבַּ”ם:

אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא. רְאֵם בֶּן יוֹם אֶחָד, דְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נוֹלַד: כְּהַר תָּבוֹר. כֵּן הָיָה גָּדוֹל: בֵּי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ. מְקוֹם הַנָּחַת רֹאשׁוֹ, כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַקַּרְקַע: רְמָא כּוּפְתָּא. הִטִּיל רְעִי: סַכְרָא. הָרְעִי לְיַרְדְּנָא לְפִי שָׁעָה, עַד שֶׁמִּסְמְסוּהוּ הַמַּיִם מְעַט מְעַט:

אוּרְזִילָא בַּר יוֹמָא – הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, שֶׁהוּא בָּעַכּוּ”ם בְּזִילוּתָא, וְזֶה אוּר זִילָא. אוּר הַיְנוּ בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא בַּר יוֹמָא – כִּי לֹא יִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד אֶלָּא בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, וּכְתִיב בֵּהּ: אֵימָתַי יָבוֹא מַר – הַיּוֹם. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (כמשארז”ל סנהדרין צח.). וּבְכָל יוֹם מוּכָן הַכָּבוֹד לָצֵאת מִזִּילוּתָא.

וַהֲוָה כְּהַר תָּבוֹר – שֶׁרָאָה, שֶׁהַעֲלָאַת הַכָּבוֹד תָּלוּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מְשַׁבֵּר גַּאֲוָתוֹ. כְּפִי הִשְׁתַּבְּרוּת גַּאֲוָתוֹ, כֵּן הוּא הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד, כִּי כְּבוֹדוֹ נִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, וְאֵין אָדָם זוֹכֶה לַתּוֹרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וְזֶה: הַר תָּבוֹר – הַר לְשׁוֹן גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז, וְתָבוֹר לְשׁוֹן שְׁבִירָה.

וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הֲוָה אַרְבַּע פַּרְסֵי – הַיְנוּ אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְטִין לִפְנֵי צַדִּיקִים, בֵּינוֹנִים, רְשָׁעִים, וְלִפְנֵי מַדְרֵגַת עַצְמוֹ, וְשֶׁיִּדְמֶּה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ לֹא בָּא עֲדַיִן לִפְנֵי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא בָּהּ. וְזֶה: הַר תָּבוֹר אַרְבַּע פַּרְסֵי – שֶׁשְּׁבִירַת הַגַּדְלוּת הֵם בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנַּ”ל.

וּמַשְׁכָא דְּצַוְּארֵהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי – זֶה בְּחִינַת הַדְּבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי־ אָדָם לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, הֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ט): אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ’. וְהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: חָכָם, גִּבּוֹר, עָשִׁיר. וְהַגַּדְלוּת נִקְרָא מַשְׁכָא דְּצַוָּארָא, בִּבְחִינַת (תהלים עה): תְּדַבְּרוּ בְּצַוָּאר עָתָק.

וּמַרְבַּעְתָּא דְּרֵישֵׁהּ פַּרְסָא וּפַלְגָּא – זֶה בְּחִינַת זִוּוּג, הַנַּעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה. מַרְבַּעְתָּא, לְשׁוֹן זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קלט): אָרְחִי וְרִבְעִי. וְעַל־יְדֵי זִוּוּג הַזֶּה נַעֲשֶׂה פַּרְסָא וּפַלְגָּא. פַּרְסָה זֶה רֶמֶז עַל הַמְשָׁכַת הַנְּשָׁמוֹת לִבְנֵיהֶם, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה. וְהִתְנוֹצְצוּת, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מִתְנוֹצְצִין וּמְאִירִין וּמְעוֹרְרִין אֶת הַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה וּמוֹלִידִין נִשְׁמוֹת גֵּרִים, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים צוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ג): הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הֵם מוֹנְעִים אוֹתָם מִלַּחֲזֹר לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, וְהֵם מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר. וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים,

וְזֶה: רָמָא כּוּפְתָּא וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא – עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְשִׁיטִין וּמַשְׁלִיכִין מֵעֲלֵיהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, נִתְבַּטְּלִים כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה: וְסַכְרָא לְיַרְדְּנָא – כִּי הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחוּץ־לָאָרֶץ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם פַּלְגָּא, כִּי עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כְּדֵי לְהָסִיר הַמַּפְסִיקִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינָם לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה. אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מַמְשִׁיכִין לִבְנֵיהֶם כַּנַּ"ל, זֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם פַּרְסָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵין לָהֶם מָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים.

וְזֶה: וְכִבַּדְתּוֹ – כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נָקִי (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: וְלִקְדוֹשׁ ה’ מְכֻבָּד וְכוּ’ (שַׁבָּת קיט.)). כְּסוּת נָקִי – הַיְנוּ לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, כִּי זֶה עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל – לְהַחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה וּלְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים. וְגֵרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין הֵם בָּאִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא גֵּר־צֶדֶק (כמובא בהקדמת הזוהר דף ו). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו ברעיא מהימנא דף צג.): כְּסוּת נָקִי דָּא כַּנְפֵי מִצְוָה, הַיְנוּ שְׁכִינָה, הַנִּקְרֵאת מִצְוָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. וְזֶהוּ: וְכִבַּדְתּוֹ. שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, שֶׁיַּכְנִיס גֵּרִים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל:

#### ו

וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יָכוֹל לֵידַע הַעֲלָאַת הַכָּבוֹד לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה. לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד אֶת יִרְאֵי ה’, כֵּן עָלָה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (שם טו): וְאֶת יִרְאֵי ה’ יְכַבֵּד. כִּי כָל זְמַן שֶׁהַכָּבוֹד הוּא בַּגָּלוּת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, הוּא מְזַלְזֵל בְּיִרְאֵי ה’, וְכָל אֶחָד לְפִי תִּקּוּנוֹ אֶת הַכָּבוֹד, כֵּן הוּא מְכַבֵּד יִרְאֵי ה’:

#### ז

וְעִקַּר הַדָּבָר – שֶׁיְּכַבֵּד יִרְאֵי ה’ בְּלֵב שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב:): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ. וְשָׁם עִקַּר הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי:

#### ח

כְּשֶׁמַּחֲזִיר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, וְאָז נִשְׁלָם פִּגָמֵי הַיִּרְאָה, וְאָז זוֹכֶה לְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי שָׁלוֹם: יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי תְּחִלָּה צָרִיךְ אָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כִּי לִפְעָמִים אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לח): אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו עט.): בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, תַּמָּן תִּשְׁתַּכַּח שְׁלִמְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, אָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל.

כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה – עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (משלי לא): אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל. כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן*, וּבְקָרְבָּן כְּתִיב בֵּהּ (ויקרא כא): כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. וּכְשֶׁאֵין בּוֹ מוּם, הַיְנוּ בְּאַתְרָא דְּאִית דְּחִילָא, אֲזַי יִקְרַב לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַנָּה (שמואל–א א): וְחַנָּה מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ – עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זָכְתָה לִתְפִלָּה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה הוּא בַּלֵּב כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי עַל־שֵׁם זֶה תְּפִלָּה נִקְרָא קָרְבָּן, עַל־שֵׁם קֵרוּב הָעוֹלָמוֹת לִשְׁלֵמוּתָן:

#### ט

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אֲמַר לִי הַהוּא טַיְעָא: תָּא וְאַחֲווֵי לָךְ הֵיכֵי דְּנַשְּׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעַ בַּהֲדָדֵי. אַזְלֵי וַחֲזָאֵי דְּעָבִיד כַּוֵּי כַּוֵּי. שַׁקְלִיתָא לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָא. בַּהֲדֵי דִּמְצַלֵּינָא בָּעוּתָא לָא אַשְׁכְּחִיתָהּ. אַמְרֵי: אִיכָּא גַּנְבֵי הָכָא. אֲמַר לִי: גַּלְגַּלָּא דִּרְקִיעַ הוּא דְּהָדַר. נְטַר עַד לְמָחָר כִּי הַשְׁתָּא וּמַשְׁכַּח לָהּ:

רַשְׁבַּ”ם:

הֵיכָא דְּנַשְּׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא. מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה שָׁם, שֶׁנּוֹשְׁקִים יַחַד זֶה לָזֶה. וְלָאו הַיְנוּ סוֹף הָעוֹלָם, דְּהָא מַהֲלַךְ הָעוֹלָם חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה הֲווֵי, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הִיא, דִּכְתִיב: יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ, וְהַיְנוּ מְקוֹמוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: סַלְתָּאִי. סַל לֶחֶם שֶׁלִּי: דְּהָדַר. חוֹזֵר. כִּדְאָמְרִינַן בִּפְסָחִים, גַּלְגַּל חוֹזֵר וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים:

דְּנַשְּׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעָא – זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו. אַרְעָא זֶה בְּחִינַת גּוּף, רְקִיעָא זֶה בְּחִינַת נְשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ): יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל – זֶה הַנְּשָׁמָה. וְאֶל הָאָרֶץ – זֶה הַגּוּף (סנהדרין צא:). וּכְשֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה: עֲבִידֵי כַּוֵּי – עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דניאל ו): וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ.

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ, סַלְתָּא זֶה פַּרְנָסָה, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ (יומא עד:), הַיְנוּ שֶׁלֹּא רָצָה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ. גַּם כָּל תְּפִלּוֹתָיו לֹא הָיוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ, אֲפִלּוּ אֵלּוּ תְּפִלּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַגּוּף, כְּגוֹן רְפָאֵינוּ וּבָרֵךְ עָלֵינוּ וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, לֹא הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיָה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ. וְזֶה: וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ – שֶׁשָּׁקַל לַתְּפִלָּה שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַגּוּף, וְאַנְחָהּ בִּתְפִלָּה, הַכֹּל לְצֹרֶךְ נִשְׁמָתוֹ, כִּי מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְקָן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת, נִתְקָן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת.

וְעַד דִּמְצַלֵּינָא בָּעוּתִי לָא אַשְׁכְּחָהּ – הַיְנוּ אַחַר־ כָּךְ לֹא מָצָא כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּקֵּן בְּרוּחָנִיּוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִמְשַׁךְ לוֹ שֶׁפַע בְּגַשְׁמִיּוּת. אָמַר אִיכָּא גַּנְבָא הָכָא, שֶׁגּוֹנְבִים הַשֶּׁפַע שֶׁלִּי. הֵשִׁיב לוֹ: גַּלְגַּלָּא דִּרְקִיעַ דְּהַדְרָא – הַיְנוּ גִּלְגּוּלִין דְּנִשְׁמָתִין הִיא הַגּוֹרֶמֶת שֶׁאֵין לַצַּדִּיק כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי רַבִּי פְּדָת (תענית כה.): אִי בָּעִית דְּאִחְרוּב עָלְמָא וְאֶפְשָׁר דְּאִבְרֵית בְּשַׁעֲתָא דִּמְזוֹנָא.

וְזֶה: קִנִּים תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה (בראשית ו). אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר פרשה לא): מַה קִּנִּים מְטַהֲרִין אֶת הַמְצֹרָע, אַף תֵּבָתְךָ מְטַהַרְתְּךָ. הַמְצֹרָע זֶה: נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף (משלי טז). וּמַפְרִיד בֵּין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּדָד יֵשֵׁב (ערכין דף טז), וְקִנִּים מְטַהֲרִים אוֹתוֹ. אַף תֵּבָתְךָ, הַיְנוּ תֵּבַת הַתְּפִלָּה, מְתַקְּנִין אֶת הַמַּחֲלֹקֶת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, שְׁלוֹם כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה שֶׁמְּסַיְּמִין הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם:

#### י

וְזֶה פֵּרוּשׁ תִּקְעוּ – לְשׁוֹן שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כב): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, הַיְנוּ הִתְעַלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים אוֹ בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה. בַּכֶּסֶה – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד, וְכֶסֶה לְשׁוֹן הִתְכַּסְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת “דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ”, שֶׁזֶּה הַדָּבָר מְכֻסֶּה מֵעֵין כֹּל.

לְיוֹם – זֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם־ בַּיִת, כִּי יוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם. וְאוֹר הוּא שְׁלוֹם־ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כג:): נֵר שַׁבָּת קוֹדֵם לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם. כִּי שְׁלוֹם־בַּיִת קוֹדֵם. חַגֵּנוּ – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עַכּוּ”ם לְמוֹעֲדִים. לוֹמַר: כָּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעָדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים. נִמְצָא, שְׁמִירַת הַמּוֹעֵד זֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יָבוֹא לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הוּא זוֹכֶה לִשְׁלוֹם־בַּיִת, וְעַל־יְדֵי שְׁלוֹם־בַּיִת הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה הוּא זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי:

#### יא

זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פְּסוּקִים אֵלּוּ: טוֹב ה’ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְכוּ’ (תהלים קמה). טוֹב ה’ לַכֹּל – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁמַּאֲמִין בַּה’, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לַכֹּל – הֵן לִרְפוּאָה, הֵן לְפַרְנָסָה, הֵן לְכָל הַדְּבָרִים. כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת.

כִּי מִי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ עֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפֹּאתָם, וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד): מִי כַּה’ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, וְזֶה: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. הַיְנוּ שֶׁרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְמַשֵּׁךְ עַל כָּל הַבְּרוּאִים, וְכָל הַבְּרוּאִים יְרַחֲמוּ אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ. כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְזֶה: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמֶךָ. וְאַחַר־כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ יִזְכֶּה לִתְפִלָּה – עַל־יְדֵי שְׁלוֹם־בַּיִת יְהֵא שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ”ל, וְזֶה: יוֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ. מַעֲשֶׂיךָ זֶה בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת גּוּף. וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה – חֲסִידֶיךָ זֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יא): גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד.

וְאַחַר־כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ יִזְכֶּה לִשְׁלוֹם־בַּיִת, עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, הַנִּקְרָאִים גְּבוּרוֹת, וְזֶהוּ: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ וְיִתְעַלֶּה לְשָׁרְשׁוֹ, וְזֶהוּ: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. וּגְבוּרָה זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.): וֶאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו – אֵלּוּ רְעָמִים, וּכְתִיב (איוב כו): וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן: (מִסִּימָן יב עַד כָּאן – לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

#### יב

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁמִּצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת, כִּי הַדְלָקַת הַנֵּר הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מִצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת – דָּא פִּתְחָא עִלָּאָה, בְּחִינַת יִרְאָה, הַיְנוּ לְהַחֲזִיר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַיִּרְאָה כַּנַּ”ל. וְאֵימָתַי עוֹלֶה הַכָּבוֹד. כְּשֶׁמַּחֲזִירִין בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. וְזֶהוּ שֶׁזְּמַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַכָּבוֹד, הוּא מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שבת כא: ובשו”ע סי’ תרעב). יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים זֶה בְּחִינַת (דניאל יב): מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים. דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַכָּבוֹד וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (הַשּׁוּק הוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים). רֶגֶל זֶה בְּחִינַת: נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת, הַהוֹלְכִים וּמְרַגְּלִים וּמְדַבְּרִים רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, וְעוֹשִׂין מְרִיבָה וּמַחֲלֹקֶת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בְּחִינַת (תהלים טו): לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ. וְזֶהוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר וּלְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר הַכָּבוֹד וּלְהַחֲזִירוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל וִיכַלֶּה הַ”נִּרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף”. וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק – שֶׁיִּתְבַּטֵּל בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲשֶׁר רָגַל עַל לְשׁוֹנָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם:

וְעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִן הָעוֹלָם, כִּי כָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מֵהֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַמּוֹכֵר וְהַקּוֹנֶה שָׁוֶה, כִּי זֶה רוֹצֶה לִמְכֹּר וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת, וְאִם הָיָה רְצוֹנָם שָׁוֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוּם מַשָּׂא־וּמַתָּן.

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהַסְּחוֹרוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁאֵין שָׁלוֹם בֵּין הָרְצוֹנוֹת, וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יג): וַיְהִי רִיב בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֶה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. כְּנַעֲנִי, בְּחִינַת סוֹחֵר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק (הושע יב): כְּנַעַן בְּיָדוֹ וְכוּ’, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת רִיב וּמַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת: וַיְהִי רִיב וְכוּ’. עַל־יְדֵי־זֶה: וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ סוֹחֲרִים וּמַשָּׂא־וּמַתָּן בָּעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי. אֲזַי יִתְבַּטֵּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד): וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי עוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַחְזָרַת הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק – שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֶגֶל בַּשּׁוּק, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל:

#### יג

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): לְפִי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה’, כֵּן עָלָה הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי כָל זְמַן שֶׁהַכָּבוֹד הוּא בַּגָּלוּת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן הוּא מְזַלְזֵל בְּיִרְאֵי ה’, וְכָל אֶחָד לְפִי תִּקּוּנוֹ אֶת הַכָּבוֹד, כֵּן הוּא מְכַבֵּד יִרְאֵי ה’ וְכוּ’:

וְעַל־יְדֵי־זֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבֵּד יִרְאֵי ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחְזָרַת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַיִּרְאָה, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל הֵיטֵב. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם, אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם וּמְזַלְזֵל יִרְאֵי ה’, נִמְצָא שֶׁפּוֹגֵם בַּכָּבוֹד, וְאֵינוֹ מַחֲזִירוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, וַאֲזַי אֵין זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי כָל הַחוֹלַאַת בָּאִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת כִּי כָל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁאֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וְהַיְסוֹדוֹת מִתְגַּבְּרִין זֶה עַל זֶה, וְאֵין מִתְנַהֲגִים בְּשָׁלוֹם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא חוֹלַאַת, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם וּפוֹגֵם בַּשָּׁלוֹם, עַל־כֵּן אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה נז): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו:

גַּם בְּעֵת אֲמִירַת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל הִזְכִּיר רַבֵּנוּ ז”ל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כא: ובשו”ע סימן תרע): אֵין מַסְפִּידִין בַּחֲנֻכָּה, וְאֵינִי זוֹכֵר מַה שֶּׁפֵּרַשׁ בּוֹ. (וְהַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, כִּי הַהֶסְפֵּד הוּא בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הִסְתַּלְּקוּת הַכָּבוֹד, שֶׁנִּפְגַּם עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁהָיָה מַצְדִּיק אֶת הָרַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הֶאָרַת הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מו:): הֶסְפֵּדָא יְקָרָא דְּחַיֵּי אוֹ יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי. וְעַל־כֵּן בַּחֲנֻכָּה אֵין מַסְפִּידִין בּוֹ, כִּי אָז מֵאִיר הַכָּבוֹד עַל־ יְדֵי נֵר חֲנֻכָּה כַּנַּ”ל): לְעֵיל: וְזֶהוּ (משלי טו): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. כִּי עַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִין לְכָבוֹד, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעִקַּר הִתְעַלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים וּבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂין, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ’, וְלַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. נִמְצָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה, וְזֶהוּ: וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה כַּנַּ”ל.

יְסוֹד הָעִנְיָן – חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: לְהַחֲזִיר כָּבוֹד לַיִּרְאָה, וְיִרְאָה אֶל הַלֵּב, וְשָׁלוֹם הַכְּלָלִי, וְשָׁלוֹם הַפְּרָטִי, לְהַחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כַּנַּ"ל – הוּא תִּקּוּן קֶרִי, אַתְוָן דְּדֵין כְּאַתְוָן דְּדֵין

### טו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְכוּ’: (שמות יט)

#### א

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ:

#### ב

וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה. בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. וְאֶרֶץ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עו): אֶרֶץ יָרְאָה. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת כָּל עֲסָקָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיב): יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט וְיָדִין בְּעַצְמוֹ כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיַעֲלֶה בְּחִינַת יִרְאָה בָּרָה וּנְקִיָּה, וְתִשָּׁאֵר אַךְ יִרְאַת ה’, וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. כִּי כְּשֶׁאֵין אָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כִּי אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה (מ”ר שופטים פ’ ה’), וּכְשֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת הָאָדָם בְּמִשְׁפָּט דִּלְעֵלָּא, אֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): ‘לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ’ – אֲזַי ‘הַכֹּל עֲבָדֶיךָ’ לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וְזֶהוּ (תהלים נ): וְשָׂם דֶּרֶךְ – מִי שֶׁשָׂם אָרְחוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵט אָרְחוֹתָיו (כשדרז”ל סוטה ה:), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כא): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים – עַל־יְדֵי־זֶה: אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹקִים. זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא. הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה עוֹלָה מֵהַקְּלִפָּה וּמֵהָאֻמּוֹת עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִתְלַבֵּשׁ בַּקְּלִפָּה, וְזֶהוּ שֶׁהָאָדָם מְפַחֵד אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר – מִשַּׂר אוֹ מִגַּנָּבִים וּשְׁאָר פְּחָדִים – זֶה הוּא שֶׁהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כִּי אִם לֹא הָיָה נִתְלַבֵּשׁ הַיִּרְאָה בְּזֶה הַדָּבָר, לֹא הָיָה כֹּחַ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם:

#### ג

וְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה הוּא דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ”עֵץ־הַחַיִּים”, שֶׁמַּנְצְפַּ”ךְ הוּא בְּדַעַת דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): אָז תָּבִין יִרְאַת ה’, וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כט): וְלֹא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת. גַּם שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב:): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ. הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

#### ד

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה – שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר־ דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא “יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין” (דניאל ב).

אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה. יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר. אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וְלִתְפִלָּה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּנִגְלֶה הִיא בְּחִינַת סִינַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.): סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים, הֵי מִנַּיְהוּ עָדִיף. וְהֵשִׁיבוּ: סִינַי עָדִיף, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא. וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה הַכֹּל צְרִיכִין לָהּ, אֲבָל הַתּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר זְעִירִין אִנּוּן דִּצְרִיכִין לָהּ.

וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.), שֶׁהִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הֶהָרִים, וְלֹא נָתַן הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַר סִינַי, וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שם:), שֶׁתְּפִלַּת הַשָּׁפָל אֵין נִמְאֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): לֵב נִשְׁבָּר וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל, וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל, אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל:

#### ה

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי. אֲתָא תַּנִּינָא בְּלַעָהּ. אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ לְתַנִּינָא, וּסְלֵק יְתִב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי, כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא. אָמַר רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִי לָאו דַּהֲוֵי הָתָם לָא הֵימְנֵהּ:

רַשְׁבַּ”ם:

אַקְרוּקְתָא. צְפַרְדֵּעַ: כְּאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. גָּדוֹל הָיָה כְּאוֹתָהּ כְּרַךְ: וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי שִׁתִּין בָּתֵּי. תַּלְמוּדָא קָאָמַר לָהּ: אֲתָא תַּנִּינָא. רַבָּה קָאָמַר לָהּ: פּוּשְׁקַנְצָא. עוֹרֵב נְקֵבָה: בְּאִילָנָא. עַל עָנָף אֶחָד, כְּדֶרֶךְ הָעוֹפוֹת. לָא הֵימְנִי. לֹא הֶאֱמַנְתִּי:

אַקְרוּקְתָא – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ, וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, הַיְנוּ דַּעַת, כִּי צְפַרְדֵּעַ הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת: צִפֹּר דֵּעָה (תנא דבי אליהו רבה פ”ז ובכוונות ההגדה), וְצִפּוֹר הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ כד): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרוֹת וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ס): מִי אֵלֶּה – אוֹתִיוֹת אֱלֹהִים – כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכוּ'. וְדֵעָה הִיא שֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה. וְדַמְיָא לְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא לְשׁוֹן (שם נח): קְרָא בְגָרוֹן. שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוָה שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר־וָדָם, וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה כְּדַאי לִקְרֹא וּלְכַנּוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכֹּל חֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם. וּבָתֵּי – לְשׁוֹן בָּתֵּי מַלְכוּת. וְזֶה (שם ב): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת – כְּמוֹ שֶׁמְּשִׂימִין אֲשִׁישׁוֹת כְּנֶגֶד אוֹר גָּדוֹל כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹר הַגָּדוֹל עַל־יְדֵי אֲשִׁישׁוֹת, כֵּן גָּזַר חַסְדּוֹ לִסְמֹךְ אוֹתָנוּ בַּתְּאָרִים וּשְׁבָחִים הָאֵלּוּ. וְזֶה לְשׁוֹן סַמְּכוּנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ”ךְ, וּבְחִינַת שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ”ךְ בָּתֵּי.

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ – תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ, שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם, שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת. וְאָתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ – פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: עוֹרֵב. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב): “מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב”, וּ”מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב”, הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (שיר־השירים ה): שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב.

וְעַל־יְדֵי־זֶה: סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יח): יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ – שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל־יְדֵי חֹשֶׁךְ, הַיְנוּ מְסִירַת־ נֶפֶשׁ, שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב, כִּי הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ עַל־שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג. וְזֶה בְּחִינַת: סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר משפטים דף צט.): כָּל נִשְׁמָתִין מֵאִילָנָא רַבְרְבָא נָפְקִין, וְהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סה): כִּימֵי עֵץ יְמֵי עַמִּי. וְזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו וּמְמַלְאִין תַּאֲוָתוֹ, אֲזַי נַעֲשֶׂה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת אִשָּׁה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵעִמָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח): אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’ – עַל־יְדֵי הָרֵיחַ־נִיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת אִשָּׁה וּ”נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר” (ירמיה לא), שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מַלְבּוּשׁ נִגְלֶה, הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר, עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא חַד, וְאָז עַל־ יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא.

תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא – הַיְנוּ כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּהַאי סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר מֻגְבָּל, בְּשׁוּם גּוּף, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וְנַעֲשֶׂה כְּעוֹרֵב עַל בָּנָיו:

#### ו

‏ וְזֶה בְּחִינַת (אבות פרק ו) חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה בְּעוֹלָמוֹ: תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַיִּרְאָה לַדַּעַת. אֶרֶץ זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, וְשָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת דַּעַת, כִּי דַּעַת הוּא חִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד): וְהָאָדָם יָדַע. וְזֶה בְּחִינַת שָׁמַיִם – אֵשׁ וּמַיִם מְחֻבָּרִין יַחַד (חגיגה יב. ב”ר פרשה ד). אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת שִׁתִּין בָּתֵּי, שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת כַּנַּ”ל. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַמַּעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז): חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל. בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁזּוֹכִין לָהֶם עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַבְרָהָם. וְזֶה (שם עח): הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ – שֶׁזֶּה יָמִין בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם, וְנִקְרָא הַר עַל־שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וְנִקְרָא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת קֹדֶשׁ, בְּחִינוֹת רֵאשִׁית, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כב), וְלֹא יֹאכַל בּוֹ אֶלָּא מְקֻדָּשָׁיו וּמְקֹרָאָיו, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא:

#### ז

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – מַמְלֶכֶת זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח). וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַ‏ם, וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמֶלֶךְ, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא.

וְכֹהֲנִים זוֹ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת אַבְרָהָם כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב:), שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם וְכוּ’. וְגוֹי קָדוֹשׁ – זֶה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ. וְעַל־ יְדֵי מָה זוֹכֶה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת – עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וִיקַשֵּׁר בְּחִינַת יִרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, הַנִּקְרָא דָּבָר, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר שָׁם הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים. מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְזֶה: אֲשֶׁר תְּדַבֵּר דַּיְקָא, וְזֶה (שמות יח): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל, הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין (הַיִּרְאָה) לִבְחִינַת מֹשֶׁה, לִבְחִינַת דַּעַת. וְזֶה: אֶל בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא – כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַיִּרְאָה עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁל נִגְלֶה, וְעַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל־ יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לְסִתְרֵי אוֹרַיְתָא. דָּבָר זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’:

#### ח

זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ וְכוּ' (תהלים קא):

 עֵינַי, זֶה בְּחִינוֹת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. גַּם דַּעַת הֵם עֶשֶׂר שְׁמוֹת [הוי”ה], גִּימַטְרִיָּא שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִן, כַּיָּדוּעַ. בְּנֶאֶמְנֵי – זֶה בְּחִינַת אַהֲרֹן, כַּמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ “שׁוֹחֵר טוֹב”, וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶרֶץ – זֶה בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ”ל. לָשֶׁבֶת עִמָּדִי – זֶה בְּחִינוֹת סִינַי, שִׁפְלוּת (ישעיה נז), אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא, כַּנַּ”ל. הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יז): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. הוּא יְשָׁרְתֵנִי – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, זֶה בְּחִינַת הוּא, בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא (זוהר ויצא קנד: קנח:):

### מִשְׁתָּעֵי

בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בַּעֲדַת מִי מָנָה, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ לִשְׁמֹעַ פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵהּ דְּהַאי אִילָנָא. כְּעַן בִּרְשׁוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, קֳדָמֵיכוֹן יַסִּיק לִתְמִידָא אִמְּרֵי יָאֵי, רַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז בְּמַאֲמָרִין קַדִּישִׁין דְּאַרְיְוָתָא דְּבֵי עִלָּאָה, אִנּוּן מְחַצְּדֵי חַקְלָא דַּהֲווֹ מִשְׁתָּעֵי, דִּי בְּהוֹן גְּנִיזִין עֲטִין קַדִּישִׁין דְּנָפְקִין מֵאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ דַּרְכּוֹ נִפְלָאָה, רַבָּה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ מְטָא לְצֵית שְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, אִנְבֵּה סַגִּיא וְחֶזְוֵהּ יָאֵי. שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:

### טז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא. וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא: (בבא בתרא דף עד.)

רַשְׁבַּ”ם:

וְנָפִיץ. וְשָׁפַךְ: אוּסְיָא. נְחִירָיו: מַבְרֵי דְּסוּרָא. נְהָרוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא:

וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, כַּיָּדוּעַ. דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא – כִּי אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט): פְּעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ. וְכַד אַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא, הַיְנוּ כַּד מַפִּיק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת. אֲזַי: וְדַמְיָא עֵינֵיהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי – כִּי פְּקִיחַת עֵינַיִם מְכֻנִּים עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָתוֹ, אֲזַי עֵינָיו בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ, וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה, הֲוָה זֶה כְּמוֹ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, וּכְשֶׁבָּא הַשֶּׁמֶשׁ, אֲזַי נִשְׁתָּאֲרִים עֵינָיו בִּבְחִינַת סִהֲרֵי, כִּי סִהֲרָא אֵין מְאִירָה אֶלָּא כַּד נִסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת: וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ, כַּד אֲנַחְנוּ דְּבֵקִים בְּחָכְמָה, וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ, כַּד מְסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָה. וְנָפוּץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא – הֵם בְּחִינַת תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁאֲלֵיהֶם הָעַכּוּ”ם יִדְרְשׁוּ וְיִמְשְׁכוּ אֶת עַצְמָם אֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ב): וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים. וְזֶה תְּרֵי נְהָרוֹת דְּסוּרָא. סוּרָא זֶה בְּחִינוֹת עַכּוּ”ם, עַל שֵׁם עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ, וְהֵם נִכְלָלִים בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת: עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁהֵם תְּרֵי אוּסְיָא, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’, עַל־יָדָם יִגָּאֲלוּ וְיִמָּשְׁכוּ כִּנְהָרוֹת אֶצְלָם לִלְמֹד דְּבַר ה’. וּתְרֵין אֻמִּין, עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, אִנּוּן תְּרֵי עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל הָעַיְנִין, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָאִיר תָּמִיד בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל אֶת דְּבֵקוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָאֻמִּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל עֵינָיו, וְיִתְבַּטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל עַל־יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין, שֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְרוּרָה, אָז יִתְקַיֵּם (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ.

(מִסִּימָן טו עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל):

### יז

וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ: וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם, יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה: (בראשית מב)

#### א

כִּי יִרְאָה וְאַהֲבָה, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי־ אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי הַצַּדִּיק הַדּוֹר הוּא הַמְגַלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה:

כִּי הַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן בִּכְלַל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל, וְכֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה, בְּכָל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט, יֵשׁ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ: בַּתְּמוּנָה הַזֹּאת וּבַכֹּחַ הַזֶּה וּבַטֶּבַע הַזֹּאת, וְדָבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת וְכֹחַ אַחֵר וְטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת. וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, לְהַשִּׂיג וְלֵידַע רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כְּגוֹן: מִפְּנֵי מָה הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָאֲרִי יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ, וּבְזוֹ הַתְּמוּנָה וּבְזֹאת הַטֶּבַע וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לָאֲרִי. וּלְהֶפֶךְ, יַתּוּשׁ קָטָן הוּא חַלַּשׁ כֹּחַ מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ טֶבַע וּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת. וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כְּגוֹן בְּהָאַרְיֵה בְּעַצְמוֹ: מִפְּנֵי מָה זֶה הָאֵיבָר שֶׁל הָאַרְיֵה צוּרָתוֹ כָּךְ, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ וְטֶבַע כָּזֹאת, וְאֵיבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת וְכֹחַ וְטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם – דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר – שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וְכֵן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בּוֹ שִׁנּוּיִים רַבִּים בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת בֵּין כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בַּעֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים מְאֹד בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם וּבְכֹחוֹתֵיהֶם וְהַנְהֲגוֹתֵיהֶם, וְהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁרָצָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ. וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּמַשִּׂיג וּמוֹצֵא אוֹתָם עַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמּוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת.

כִּי כָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: בְּרֵאשִׁית – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא רֵאשִׁית. כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה הָיָה כְּלַל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּלַל הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל כְּלַל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל.

וְכֵן פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה הוּא בִּשְׁבִיל פְּרָטֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִתְפָּאֲרוּת בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת, וַאֲפִלּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בּוֹ הִתְפָּאֲרוּת פְּרָטִי, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִמּוֹ בִּפְרָטִיּוּת. וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִתְפָּאֲרוּת אַחֵר, וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁאֵיזֶה פָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נַעֲנוּעַ עִם הַפֵּאָה שֶׁלּוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ הִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל גַּם מִזֶּה.

וְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד, וּמוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, בְּכָל אֵיבָר וּתְנוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל – עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיָה לוֹ בְּכָל הַבְּרִיאָה, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כִּי כָל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְכָל דָּבָר וְדָבָר נִבְרָא בִּרְצוֹנוֹ, בְּזֶה הַכֹּחַ וּבְזֶה הַטֶּבַע וְהַנְהָגָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ וּמוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, יוֹדֵעַ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטֵי הַבְּרִיאָה וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת.

(כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ כְּלָלִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת כָּל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל. וְכֵן פְּרָטִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר הַפְּרָטִי שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִיל זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת. וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, שֶׁהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת מִכָּל אֵיבָר וּתְנוּעָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֹׁרֶשׁ שֶׁל פְּרָטֵי פְרָטִיּוּת שֶׁל הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת שֶׁל כָּל נִבְרָא וְנִבְרָא.

וְהַכְּלָל – כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיִּתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה הַהִתְפָּאֲרוּת הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כִּי כָל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, הָיָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, כִּי כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה נִבְרֵאת בְּזֹאת הַתְּמוּנָה וּבְזֶה הַסֵּדֶר וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לִכְלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, כְּפִי כְּלָלִיוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל דָּבָר בִּפְרָט נִבְרָא בְּזֶה הַתְּמוּנָה וּבְזֶה הַטֶּבַע, כְּפִי פְּרָטִיּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט, וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל תָּמִיד, בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְרָטִיּוּת, עַל־ יְדֵי־זֶה הוּא יוֹדֵעַ טַעַם כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּרִיאָה, בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכוּ’, כִּי כָל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וְכוּ’ הָיָה כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁיְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד, וּמֵהֶם תּוּכַל לְהָבִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֵיךְ הֵם מִסְתַּכְּלִים בָּעוֹלָם, שֶׁיּוֹדְעִים בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב, וְכֵן בְּכָל נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם, טַעַם תְּמוּנָתוֹ וְכֹחוֹ וְהַנְהָגָתוֹ בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת וְכַנַּ”ל, עַל־כֵּן הֶאֱרַכְתִּי לַחֲזֹר הַדְּבָרִים מִגֹּדֶל דַּקּוּתָם וְעַמְקוּתָם):

וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּתְפָּאֵר עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה. וּכְמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מִתְפָּאֲרִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל יִרְאָה, כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר (ברכות יא), וְעַל־יָדָם נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עֹז לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמִּתְפָּאֲרִין יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל יִרְאָה – כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) (מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵנִיחַ תְּפִלִּין וְכוּ’. וְאִיתָא שָׁם, שֶׁהַתְּפִלִּין שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּתוּב בָּהֶם הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא שָׁם, שֶׁתְּפִלִּין דְּמָרֵי עָלְמָא כְּתִיב בְּהוּ: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל וְכוּ’) – עַל־ יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת מִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְינוּ לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה אֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק, כִּי בֶּאֱמֶת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי הַכֹּל יְרֵאִים וַחֲרֵדִים, אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁלּוֹבֵשׁ הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת, אָז נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם קֹדֶם הַכֹּל הָיוּ יוֹדְעִים מֵהַמֶּלֶךְ, עִם כָּל זֶה מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ.

(פֵּרוּשׁ, כִּי כָל דָּבָר שֶׁרוֹאִין בָּעֵינַיִם, מִתְפַּעֵל נַפְשׁוֹ מִזֶּה יוֹתֵר מֵאִם הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ בִּידִיעָה לְבַד, בְּלִי רְאִיָּה גְּמוּרָה בָּעֵינַיִם, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, כְּגוֹן: כְּשֶׁמְּסַפְּרִים לָאָדָם גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ הַדְּבָרִים בְּבֵרוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין מִתְפַּעֵל נַפְשׁוֹ כָּל־כָּךְ לְהִתְיָרֵא כָּל־כָּךְ מֵהַמֶּלֶךְ כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ אֶת גְּדֻלַּת הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּתוֹ וּמַנְהִיג חֵילוֹתָיו וְכוּ’, שֶׁאָז נוֹפֵל עָלָיו יִרְאָה יוֹתֵר, כִּי הַנֶּפֶשׁ מִתְפַּעֵל יוֹתֵר עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה).

וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם הֻלֶּדֶת הַמֶּלֶךְ, יוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹלַד בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַבְּלִין מַלְכוּתוֹ, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאָז, בְּיוֹם הֻלֶּדֶת הַמַּלְכוּת, יוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָז מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה, וְנִתְגַּלֶּה וְנוֹפֵל יִרְאָתוֹ עַל כֻּלָּם, וַאֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סח): עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ – כְּשֶׁנִּגְלֶה גַּאֲוָתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, אֲזַי: וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. עֹז זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל: מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עֹז וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה יִרְאָתוֹ אֲפִלּוּ עַל שִׁנְאֲנֵי שַׁחַק, כִּי מִתְפַּעֵל נֶפֶשׁ הָרוֹאֶה כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַהֲבָה, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁלּוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת, שֶׁאָז נוֹפֵל יִרְאָה גְּדוֹלָה עַל כֻּלָּם, וְהַכֹּל חֲרֵדִים וְזוֹחֲלִים מִפָּנָיו, שֶׁאַחַר־כָּךְ מְגַלֶּה הַמֶּלֶךְ רְצוֹנוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְחַלֵּק וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כְּבוֹדוֹ, כְּפִי רְצוֹן הַמֶּלֶךְ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה. וּכְמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּגַלִּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְגַלִּין הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר כַּנַּ”ל, כֵּן בְּיוֹם גְּנוּסְיָא דְּמַלְכָּא, שֶׁאָז הוּא הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, אֲזַי הוּא הִתְגַּלּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אַחַר־כָּךְ הוּא מְגַלֶּה רְצוֹנוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן לָהֶם מַתָּנוֹת וּמְרוֹמֵם קַרְנָם, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה, כִּי מִתְּחִלָּה, בְּעֵת הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת, נָפַל פַּחְדּוֹ וְיִרְאָתוֹ עַל כֻּלָּם, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאִים רְצוֹן הַמֶּלֶךְ וְקִרְבָתוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרְבִים אֵלָיו וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ.

(פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר עִם יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחַר־כָּךְ הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְרַצֶּה הַמֶּלֶךְ אַחַר־כָּךְ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וּמְקָרְבָם בִּרְצוֹנוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁיִּרְאָה וְאַהֲבָה נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁמְּגַלֶּה הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצֵא כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַבְּרִיאָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל).

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פט): כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה, וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. תִּפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ זֶה בְּחִינַת הַיִּרְאָה, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ”ל, כִּי עֹז הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי: בִּרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. כִּי מְגַלֶּה רְצוֹנוֹ וּמְרוֹמֵם קַרְנָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה:

#### ב

וּכְשֶׁנֶּחֱשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה בִּבְחִינַת (ישעיה נ): אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם. שָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה, נִתְלַבְּשִׁים בְּקַדְרוּת וְנֶחְשָׁכִים וְנִתְכַּסִּים בְּשַׂק, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֶצְלוֹ הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה – זֶה מֵחֲמַת שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֶצְלוֹ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁמִּמֶּנוּ מְקַבְּלִין יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל.

כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁנֶּחְשָׁךְ אֵצֶל אֶחָד אוֹר הַצַּדִּיק, וְאֵינוֹ זוֹכֶה לְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, וְאַף שֶׁהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹם וּלְהָבִין וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יָדוֹ יוּכַל לָבוֹא לַתַּכְלִית הַטּוֹב. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי עֶפְרוֹן, שֶׁמְּקוֹם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהוּא שַׁעַר גַּן־עֵדֶן, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹרוֹ גָּדוֹל מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ הָיָה מְקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, וְעַל־כֵּן מְכָרוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (זוהר חיי שרה קכח). וּכְמוֹ־כֵן כְּשֶׁנֶּחְשָׁךְ אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מִכָּל־שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלוֹ אֵינוֹ מֵאִיר כְּלָל, אַדְּרַבָּא, הוּא חֹשֶׁךְ אֶצְלוֹ, וְזֶה מֵחֲמַת עֲכִירַת הַמַּעֲשִׂים וּכְסִילוּת הַשֵּׂכֶל, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים רָעִים נִתְחַשֵּׁךְ שִׂכְלוֹ בִּכְסִילוּת, דְהַיְנוּ דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת וְחָכְמוֹת נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד): חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ. כִּי עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְּשִׂכְלָם לְהֵיטִיב, כִּי־אִם לְהָרַע, וְעַל־יְדֵי כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהָבִין אוֹר הַצַּדִּיק:

#### ג

וְהַתִּקּוּן לָזֶה, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כְּסִילוּת הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִזְבֵּחַ, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַכְּסִילוּת, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, הוּא רַק מִבְּחִינַת מִזְבֵּחַ (ע’ זוהר תרומה קלט), הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ (ברכות נה), וּמִשָּׁם עִקַּר יְנִיקָתָם. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אַחַר אֲכִילַת אִישׁ הַכָּשֵׁר, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת קְצָת אַחַר הָאֲכִילָה, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיְּנִיקַת הַכְּסִילוּת הוּא מִשָּׁם, אַךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא לִתֵּן חִיּוּת לְהַקְּלִפּוֹת, כִּי־אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם וְלֹא יוֹתֵר, וְאָז, כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ כְּתִקּוּנוֹ, הַיְנוּ שֶׁהָאֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת כָּרָאוּי, אֲזַי נִכְנָעִים הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַכְּסִילוּת, כִּי אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ וְחִיּוּת כִּי־ אִם כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, שֶׁזֶּה מֻכְרָח לִתֵּן לָהֶם, כַּיָּדוּעַ, אֲבָל אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם שׁוּם כֹּחַ וְחִיּוּת יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּתָם.

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת נִכְנָע הַכְּסִילוּת, וְנִתְרוֹמֵם הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (ב”ק עב.) בַּבָּעֲיָא דְּבָעָא רַבָּא מֵרַב נַחֲמָן וְכוּ': לְצַפְרָא אֲמַר לֵהּ וְכוּ', וְהַאי דְּלָא אֲמָרִי לָךְ בָּאוּרְתָא, דְּלָא אֲכָלִי בִּשְׂרָא דְּתוֹרָא וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁלֹּא אָכַל, לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ צְלוּלָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְנִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל כְּזוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, אֲזַי יוֹנְקִים הַקְּלִפּוֹת, דְּהַיְנוּ הַכְּסִילוּת, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר הַכְּסִילוּת עַל הַשֵּׂכֶל. אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּרָאוּי נִכְנָעִין כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (זבחים נג:): מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, זֶה בְּחִינַת (תהלים קיא): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, בְּחִינַת אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין וְטוֹרְפִין אוֹתָן, הַיְנוּ אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּסִילוּת. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, הַיְנוּ פְּגַם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לְהַכְּסִילוּת, וְנַעֲשֶׂה מִ”טּוֹרֵף” טֵרוּף הַדַּעַת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל:

#### ד

‏ וּלְהַשְׁלִים פְּגַם הַמִּזְבֵּחַ הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כִּי כָל הָעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין לָהֶם כֹּחַ כִּי־אִם מִפְּגַם הַמִּזְבֵּחַ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי אַף שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, כָּל כֹּחָם הוּא בָּא מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־כֵּן אָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. כִּי כֹּחָם הוּא מֵהַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁנָּפַל לְשָׁם. וְעַל־יְדֵי הַגֵּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִיךְ אֱמוּנָתוֹ וְהוֹלֵךְ אַחַר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הָעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁנַּעֲשָׂה מִפְּגַם חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲזַי חוֹזְרִין נִיצוֹצֵי חֶלְקֵי הַמִּזְבֵּחַ לִמְקוֹמָם וְנִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ:

וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר כג): לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. יֹאכַל טֶרֶף זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף כַּנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת. הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בב”ב דף מב. נג: קמט. ובכמה מקומות) לְעִנְיַן יְרֻשַּׁת הַגֵּר: כָּל הַקּוֹדֵם בְּנִכְסֵי הַגֵּר – זָכָה:

#### ה

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַיִן בָּא זֹאת שֶׁיָּבוֹא לָהֶם עַל הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת (משלי יט): הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. הַיְנוּ עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד־חָכָם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בֶּאֱמֶת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְעַכּוּ”ם לָבוֹא לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְדַבֵּר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיָבוֹאוּ לְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד רָחוֹק מְאֹד מֵחֲבֵרוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אֵלָיו שֶׁיִּשְׁמַע, צָרִיךְ לִכְתֹּב לוֹ כְּתָב, כֵּן צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ בְּחִינַת כְּתָב לָהֶם, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ, אַף שֶׁהֵם רְחוֹקִים. כִּי עִקַּר חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר נֶחְקָקִים בָּאֲוִיר, וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁבָּא לְאֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וְזַךְ וְצָלוּל, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר, אֲזַי נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל וּמַפְרִיד חֶלְקֵי הָאֲוִירִים וְנִתְפַּזְּרִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲבֵרוֹ לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַקּוֹל, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ:

וְעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת, כִּי לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֻנְבַּז (ב”ב יא): אֲבוֹתַי גָּנְזוּ מָמוֹן, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי נְפָשׁוֹת. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים יוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי זֹאת הָאַהֲבָה, שֶׁקּוֹנֶה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר, וְכָל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים צְדָקָה וְקוֹנֶה אַהֲבָה עִם יוֹתֵר אֲנָשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה יוֹתֵר הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי אַהֲבָה הוּא אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, דְּהַיְנוּ רוּחַ הָאוֹהֵב בְּרוּחַ הַנֶּאֱהָב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח, שֶׁרוּחָם נָחִים זֶה מִזֶּה, כִּי אֵין רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא שִׂנְאָה, שֶׁיַּפְרִיד בֵּינֵיהֶם, כִּי הַשִּׂנְאָה הִיא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ט): וַיָּשֶׂם ה’ רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין אַנְשֵׁי שְׁכֶם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: שִׂנְאָה. נִמְצָא, שֶׁשִּׂנְאָה הוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה, בִּלְבּוּל הָאֲוִיר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ הַדִּבּוּר. וּלְהֶפֶךְ, אַהֲבָה וְרֵעוּת הוּא בְּחִינַת אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָע הַדִּבּוּר לְמֵרָחוֹק, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, שֶׁעַל־ יְדֵי צְדָקָה הוּא לוֹקֵחַ לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל.

וְכָל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן צְדָקָה לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, נִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, כִּי כְּשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִישׁ אֶחָד, נִמְצָא שֶׁקּוֹנֶה לוֹ אוֹהֵב אֶחָד, וַאֲזַי נִתְדַּבֵּק רוּחוֹ בְּרוּחוֹ, וְנַעֲשֶׂה שֶׁטַח קָטָן שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים, נַעֲשֶׂה שֶׁטַח יוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל אֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמַּרְבֶּה לִתֵּן לְיוֹתֵר אֲנָשִׁים וְקוֹנֶה לוֹ רֵעִים וְאוֹהֲבִים יוֹתֵר, בִּבְחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. נִתְגַּדֵּל וְנִתְרַבֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ, וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לִתֵּן צְדָקָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, שֶׁכְּלוּלִים מִכַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּזֶה הוּא מַגְדִּיל מְאֹד הַשֶּׁטַח שֶׁל הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל, כִּי בַּצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם לְבַד הוּא קוֹנֶה לוֹ רֵעִים רַבִּים מְאֹד, כִּי הֵם כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְרַבֶּה בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָאֲוִיר הַנָּח וְהַזַּךְ כַּנַּ”ל.

וַאֲזַי, כְּשֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ, אֲזַי כְּשֶׁמְּדַבֵּר זֶה שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב וְנֶחְקָק בְּהָאֲוִיר, בִּבְחִינַת (תהלים מה): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. וַאֲזַי הוֹלֵךְ הַדִּבּוּר וְנִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק בִּבְחִינַת (אסתר ט): וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נָח וָזַךְ יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ לְמֵרָחוֹק, וַאֲזַי זֶה הַדִּבּוּר נִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם שֶׁל הָעַכּוּ”ם, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וַאֲזַי מוֹצְאִים הָעַכּוּ”ם בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם. וּמֵאַיִן בָּא זֹאת, שֶׁיִּמְצְאוּ עַתָּה מַה שֶּׁהוּא מִתְנַגֵּד לֶאֱמוּנָתָם. אַךְ זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּחְקַק וְנִכְתַּב בְּהָאֲוִיר בִּבְחִינַת: לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. וְהָאֲוִיר הָיָה זַךְ וְנָח עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים. עַד שֶׁהָלַךְ הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, וְנֶחְקַק וְנִכְתַּב שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת מָצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיְּרוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מִכַּמָּה גֵּרִים שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (אסתר ו): וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי. מָרְדְּכַי הוּא בְּחִינוֹת הַכְּפִירָה בָּעֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִישׁ יְהוּדִי. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג): כָּל הַכּוֹפֵר בָּעַכּוּ”ם נִקְרָא יְהוּדִי, הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁהִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירַת עַכּוּ”ם, הֵם נִכְתָּבִים בְּהָאֲוִיר, עַד שֶׁנִּמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי שֶׁהַדִּבּוּרִים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהֵם דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נִמְצָא כָּתוּב בְּסִפְרֵיהֶם, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל הַצַּדִּיק הָלַךְ לְמֵרָחוֹק, עַד שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְקַק שָׁם בְּסִפְרֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, כִּי נִמְצָא בְּסִפְרֵיהֶם הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּאִים אֵלּוּ הָעַכּוּ”ם וּמוֹצְאִים שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, מִזֶּה נַעֲשֶׂה גֵּרִים, בִּבְחִינַת (אסתר ח): וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים:

#### ו

אַךְ מֵאַיִן בָּא, שֶׁאֵלּוּ דַּיְקָא יִמְצְאוּ בְּסִפְרֵיהֶם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם וְיַחְזְרוּ וְיַכִּירוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְהָאֲחֵרִים אֵינָם מוֹצְאִים כְּלָל וְנִשְׁאָרִים בֶּאֱמוּנָתָם. אַךְ דַּע, שֶׁזֶּה מֵחֲמַת בְּחִינַת הַטּוֹב, הַכָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, כִּי כָל הַטּוֹב הוּא רַק בְּחִינַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הָעַכּוּ”ם וְאֵינָם מַנִּיחִים לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִמְצָא, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת הַשַּׁבָּת (ע’ ר”ה יט, ב”ב ס: מעילה יז). נִמְצָא, שֶׁהַטּוֹב שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת, הוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדָם, וְכֵן כְּשֶׁמּוֹנְעִין אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי גְּרָמָא שֶׁגּוֹרְמִין עַל־יְדֵי הַמִּסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת שֶׁמַּטִּילִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹנְעִין טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִכְבָּשׁ הַטּוֹב תַּחַת יָדָם, דְּהַיְנוּ חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וּבִתְחִלָּה זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם זוֹכֵר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, אַךְ אַחַר־כָּךְ הֵם מִתְגַּבְּרִין עַל זֶה הַטּוֹב וְכוֹבְשִׁים אוֹתוֹ תַּחַת יָדָם, עַד שֶׁנִּתְפָּס וְנִקְשָׁר אֶצְלָם, עַד שֶׁהַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שׁוֹכֵחַ מַעֲלָתוֹ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְתָּב בְּסִפְרֵיהֶם כַּנַּ”ל, אֲזַי זֶה הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ שָׁם מוֹצֵא אוֹתוֹ בְּסִפְרֵיהֶם, דְּהַיְינוּ שֶׁמּוֹצֵא שָׁם הֶפֶךְ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי נִזְכָּר זֶה הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ, אֵיךְ שֶׁבָּא מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ בִּשְׁבִילָם, וְהֵמָּה הַיּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ (דברי הימים א’ ד), כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִמְלָךְ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם (ב”ר פ”ח מדרש רות פ”ב), וַאֲזַי מַתְחִיל זֶה הַטּוֹב לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֲשֶׁר נָפַל מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַתָּה הִיא כְּבוּשָׁה בְּיָדָם, וְיָבוֹא, חַס וְשָׁלוֹם, לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִקְשַׁר וְנִתְפַּס מְאֹד הַטּוֹב אֶצְלָם בְּקִשְׁרֵי קְשָׁרִים, עַל־כֵּן כְּשֶׁמַּתְחִיל הַטּוֹב לַחֲזֹר, אֲזַי מוֹשֵׁךְ וְתוֹלֵשׁ עִמּוֹ עוֹד מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם. וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים שֶׁבָּאִים לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּתְלַשׁ מֵהֶם עִם הַטּוֹב, עַל־ יְדֵי שֶׁחָזַר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַטּוֹב לַחֲזֹר בְּעַצְמוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁנִּתְקַשֵּׁר וְנִתְהַדֵּק שָׁם מְאֹד, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלֹשׁ עִמּוֹ מֵהָרַע, וְזֶה הוּא בְּחִינַת הַגֵּרִים:

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מד): זֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה’ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: אֵלּוּ בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל. וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה – אֵלּוּ הַגֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר הַטּוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה גֵּרִים כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: בִּכְתָב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ (יחזקאל יג). הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת כְּתַב יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יָדוֹ נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ – הַיְנוּ שֶׁאֵין זוֹכִים לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנִּקְרָא מִזְבַּח אֲדָמָה (שמות כ’ וע’ ב”ר פ’ יד), שֶׁשְּׁלֵמוּתוֹ עַל־ יְדֵי גֵּרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (דה”א כח): הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל. כִּי שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי כְּתָב כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי כְּתָב הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדְּכַי כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ”ל נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וְזֶהוּ: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ – זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁחוֹזֵר הַטּוֹב לִמְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם עֲבוֹדָה־ זָרָה, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת: שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם עֲבוֹדָה אַחֶרֶת. לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ – זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל – זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ (איוב כב) – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת כֶּסֶף תּוֹעָפוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה אֲוִיר מְעוֹפֵף, שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הָאֲוִיר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת שַׁדַּי, הַיְנוּ תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל:

#### ז

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים, כְּשֶׁהָרַע רוֹאֶה, שֶׁהַטּוֹב מִשְׁתּוֹקֵק וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, אֲזַי הֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַעֲלָמָה יְתֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבִיאִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִים לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל זֶה הַטּוֹב, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים אֶת הַטּוֹב בְּתוֹךְ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר יוֹתֵר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁמּוֹלִידִים, כִּי הַטּוֹב הוּא גָּנוּז וְנֶעְלָם בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם וּמֹחָם כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם הַהוֹלָדָה, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, וַאֲזַי אֵין כֹּחַ בְּהָרַע שֶׁל הַיִּלּוֹדִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכָם, וַאֲזַי יוֹצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי הַיִּלּוֹדִים, וְנַעֲשׂוּ גֵּרִים.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פז): ה’ יִסְפֹּר בִּכְתֹב עַמִּים, זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה. בִּכְתֹב – זֶה בְּחִינוֹת הַטּוֹב, שֶׁיּוֹצֵא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכְּתָב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ הַטּוֹב בְּהַיִּלּוֹדִים וְיוֹצֵא עַל־ יָדָם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: זֶה יֻלַּד שָׁם – שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְמְעוּ בָּעַכּוּ”ם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֶצְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף – זֶה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל. וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, וְתַרְגּוּמוֹ: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא יֵירָת – הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים הַנַּ”ל. וְזֶה: וְנִכְסֵי עֲמָמַיָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁנִּתְכַּסָּה אֵצֶל הָעַכּוּ”ם, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ בְּהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר בִּפְנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתָּם כַּנַּ”ל, שֶׁיּוֹצֵא עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ כַּנַּ”ל:

#### ח

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ב”ב עד): רַב סַפְרָא מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא כַּוְרָא, דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא, וְאִית לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקֵק עֲלַיְהוּ: אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַהוּא עִזָּא דְּיַמָּא הֲוֵי, דִּבְחִישָׁא וְאִית לֵהּ קַרְנֵי:

רַשְׁבַּ”ם:

בְּרִיָּה קַלָּה. מִבְּרִיּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁבַּיָּם: לְפוּמֵהּ דְּלִוְיָתָן. שֶׁיֹּאכְלֵנִי הַיּוֹם: עִזָּא דְּיַמָּא. שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה. בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין: דִּבְחִישָׁא. חוֹפֶרֶת בַּיָּם בְּקַרְנֶיהָ לְבַקֵּשׁ אַחַר מְזוֹנוֹתֶיהָ:

חֲזִינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא וְכוּ’. כַּוְרָא – זֶה בְּחִינַת הַטּוֹב, שֶׁהֵם חֶלְקֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגֵּרִים הַנַּ”ל, כִּי דָּגִים אֲסִיפָתָן הוּא מְטַהַרְתָּן (ע’ חולין כז:), זֶה בְּחִינַת חֶלְקֵי הַנְּשָׁמוֹת בְּחִינַת: רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף, (איוב לד), וּבְחִינַת גֵּרִים, בִּבְחִינַת (תהלים מז): נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ. וְעַל שֵׁם זֶה הַחֲכָמִים נִקְרָאִים בַּעֲלֵי־ אֲסֻפוֹת (קהלת יב), שֶׁהֵם מְאַסְּפִים הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים. וְזֶה הַטּוֹב עִם הַגֵּרִים אַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא – הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא אֶת הַשֵּׂכֶל מִשְּׁטִיפַת הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים, שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת הַשּׁוֹטֵף עַל הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל.

וַהֲוֵי לֵהּ קַרְנֵי, וְחָקִק עֲלַיְהוּ: אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם, וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסֵי, וְאַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן. קַרְנָא – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמַאֲמַר מֻנְבַּז (ב”ב יא): אֲבוֹתַי גָּנְזוּ לְמַטָּה, וַאֲנִי גָּנַזְתִּי לְמַעְלָה. וְחָקֵק עֲלַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה, בְּחִינַת הַכְּתָב הַנַּ”ל כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, לְהַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ”ם וּמְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי הַטּוֹב זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. יָם – הַיְנוּ הַמֵּ”ם הוּא אַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת, יוּ”ד הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.

וְזֶהוּ: בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם – הַיְנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר הַקַּל הוּא צָף לְמַעְלָה, כֵּן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא הַטּוֹב, הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וַהֲוֵינָא שִׁין פַּרְסָה – דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא נִמְלַךְ בָּהּ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, בִּבְחִינַת: הֵמָּה הַיּוֹצְרִים יוֹשְׁבֵי נְטָעִים עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ – שֶׁנִּמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ כַּנַּ"ל, וְעַתָּה הִיא הוֹלֶכֶת לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם. שִׁי"ן זֶה בְּחִינַת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנֶּחֱלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ רָאשִׁים: מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, מַחֲשָׁבוֹת מִדּוֹתִיּוֹת, מַחֲשָׁבוֹת מַעֲשִׂיּוֹת. פַּרְסָה – בְּחִינַת רֶגֶל, הַיְנוּ עֵצָה, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַנִּמְשָׁכִים אַחַר עֲצָתְךָ. הַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה נִזְכֶּרֶת, שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה, וּבָהּ נִמְלַךְ וְנִתְיָעֵץ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ.

וְהַשְׁתָּא אַזְלִינָא לְפֻמָּא דְּלִוְיָתָן – הַיְנוּ לְכִלָּיוֹן וְהֶפְסֵד, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֶמֶת עַל עַצְמָהּ וְנִתְעוֹרֶרֶת לָשׁוּב לְשָׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל, וְנַעֲשִׂין בַּעֲלֵי־ תְשׁוּבָה וְגֵרִים כַּנַּ”ל. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי עִזָּא דְּיַמָּא דִּבְחִישָׁא וְאִית לָהּ קַרְנֵי – עִזָּא זֶה בְּחִינַת עֹז, הַיְנוּ יִרְאָה, בְּחִינַת: כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה הַנַּ"ל. דִּבְחִישָׁא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיק, שֶׁמְּחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְאִית לָהּ קַרְנָא – הַיְנוּ בְּחִינַת: וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל נִתְגַּלֶּה אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל:

#### ט

וְזֶה: וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת: לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק וְכוּ’. שָׁמַיִם – הַיְנוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁהֵם מְרִיקִים אֶת הַשַּׂק וְהַחֹשֶׁךְ מִן הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ – צְרוֹר כַּסְפּוֹ זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי ז): צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. בְּשַׂקּוֹ – הַיְנוּ שֶׁאוֹר הַצַּדִּיק נִתְחַשֵּׁךְ וְנִתְלַבֵּשׁ וְנִתְכַּסָּה בְּקַדְרוּת וְשַׂק, הַיְנוּ שֶׁמַּרְגִּישִׁים שֶׁהַשַּׂק וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁהָיָה עַל הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, זֶה מֵחֲמַת שַׂק וְחֹשֶׁךְ שֶׁנֶּחֱשַׁךְ לָהֶם אוֹר הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל.

וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם – הַיְנוּ שֶׁרָאוּ וְהִכִּירוּ, שֶׁצְּרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם תָּלוּי בְּהַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, שֶׁנִּקְרָא: הֵמָּה וַאֲבִיהֶם. הֵמָּה – זֶה הַחֹמֶר, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וַאֲבִיהֶם – הוּא הַשֵּׂכֶל, שֶׁנִּקְרָא אָב, בְּחִינַת אָב בְּחָכְמָה. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ וּלְהָבִין וְלִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹרוֹ הַגָּדוֹל, הוּא תָּלוּי בִּשְׁלֵמוּת הַמַּעֲשִׂים וּבְזַכּוּת הַשֵּׂכֶל. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם – הַיְנוּ תּוֹכְחוֹת הַשֵּׂכֶל, שֶׁמּוֹכִיחַ אֶת הֶחֳמָרִים, שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא תּוֹלֶה הַסִּרְחוֹן בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְזֶה: אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם – שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּעֲשִׂים הָעֲכוּרִים גּוֹרְמִים כִּלָּיוֹן וְהֶפְסֵד לְהַשֵּׂכֶל. יוֹסֵף אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, הַנַּ”ל. וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ – זֶה בְּחִינַת: וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, הַנַּעֲשֶׂה עַל־ יְדֵי בְּחִינַת הוֹן יֹסִיף כַּנַּ”ל. וְאֶת בִּנְיָמִין תִּקָּחוּ – זֶה בְּחִינַת: מִזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, שֶׁהוּא בִּנְיָמִין, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשֵּׂכֶל תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׂכֶל מוֹכִיחַ וְאוֹמֵר, שֶׁעִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁנִּתְעַכֵּר הַמֹּחַ הוּא תָּלוּי רַק בִּכְלֵי הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּמַעֲשֶׂה, בְּחִינַת (ישעיה לב): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה. שֶׁעַל־יָדָהּ נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה, וַאֲזַי נִשְׁלָם הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי זוֹכִין לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ יִרְאָה וְאַהֲבָה כַּנַּ”ל:

### יח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזִילְנָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינַן הַהוּא קַרְטָלִיתָא, דַּהֲווֹ מִקְבְּעֵי בַּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהַדְּרֵי לָהּ מִינֵי דְּכַוְרֵי דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא. נָחִית בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵי, וּרְגַשׁ. וּבָעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמֵהּ, וּזְרַק זִיקָא דְּחָלָא וּנְחַת. נָפַק בְּרַת־קָלָא וַאֲמַר: מַאי אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא דִּדְבִיתְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָה לְשַׁדְיָא תְּכֵלְתָּא בַּהּ לְצַדִּיקֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי (בבא בתרא עד):

רַשְׁבַּ”ם:

קַרְטָלִיתָא. אַרְגָּז: דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא. כָּךְ שְׁמוֹ: בַּר אָמוֹרַאי. אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לָשׁוּט בַּמַּיִם: בָּעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמָא. שֶׁבִּקֵּשׁ לַחְתֹּךְ יְרֵכוֹ. זְרַק לֵהּ חָלָא. חֹמֶץ, וּבָרַח מֵרֵיחוֹ לַיָּם: לְמִשְׁדְּיָא בַּהּ. לְהַצְנִיעַ בּוֹ:

רַבִּי יוֹנָתָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי קָאָזִילְנָא בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינָא הַאי קַרְטָלִיתָא וְכוּ’:

#### א

דַּע, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ תַּכְלִית, וְלַתַּכְלִית יֵשׁ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ. לְמָשָׁל: תַּכְלִית בִּנְיַן הַבַּיִת – כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָאָדָם מָקוֹם לָנוּחַ, וְתַכְלִית הַמְּנוּחָה – כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בַּכֹּחַ הַזֶּה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, וְתַכְלִית הָעֲבוֹדָה וְכוּ’. וְתַכְלִית שֶׁל כָּל דָּבָר הוּא מְחֻבָּר לְהַמַּחֲשָׁבָה וְהַשֵּׂכֶל יוֹתֵר מֵהַדָּבָר שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית בָּא מִמֶּנּוּ, וְקָרוֹב הַתַּכְלִית לְהַמַּחֲשָׁבָה בְּקֵרוּב יוֹתֵר מֵהַדָּבָר, כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה – בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. נִמְצָא, שֶׁהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית הוּא תְּחִלָּה בְּמַחֲשָׁבָה וְקָרוֹב לָהּ, וּמֵהַתַּכְלִית נִשְׁתַּלְשֵׁל הַמַּעֲשֶׂה. לְמָשָׁל: כְּשֶׁעוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת, בְּוַדַּאי הַבַּיִת אֵינוֹ נִבְנֶה בְּבַת־ אַחַת, אֶלָּא צָרִיךְ לְהָכִין עֵצִים וּלְסַתֵּת וְלִבְנוֹת כָּל עֵץ וָעֵץ לְפִי צָרְכּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ נִבְנֶה וְנִשְׁלָם הַבַּיִת. נִמְצָא שְׁלֵמוּת הַבַּיִת, שֶׁהִיא תַּכְלִית הַבִּנְיָן וְסוֹפוֹ, הָיָה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה. נִמְצָא, שֶׁהַתַּכְלִית הוּא קָרוֹב לַמַּחֲשָׁבָה בְּיוֹתֵר מֵהַתְחָלַת הַמַּעֲשֶׂה:

#### ב

וְדַע, שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁל הַבְּרִיאָה הוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב זֹאת הַתַּכְלִית לְמַחְשְׁבוֹת בְּנֵי־אָדָם, כִּי זֹאת הַתַּכְלִית עָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה סד): עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ’. אֲבָל הַצַּדִּיקִים בֶּאֱמֶת, גַּם הֵם יְכוֹלִים לִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתָּם תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, לְפִי שָׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, כֵּן מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ גַּם־כֵּן זֹאת הַתַּכְלִית, כְּפִי הֲפָרַת הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא אָדָם לִכְלַל כַּעַס, לֹא יִפְעַל בְּכַעֲסוֹ שׁוּם אַכְזָרִיּוּת, וְאַדְּרַבָּא, יַמְתִּיק הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת: בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר (חבקוק ג). וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לָעֲנָוִים, הַבּוֹרְחִים מִכָּבוֹד וּשְׂרָרָה וְעוֹשִׂין עַצְמָן כְּשִׁירַיִם, וּכְשֶׁנִּתְעַטְּרִין בַּעֲטָרָה שֶׁל רַחֲמָנוּת בִּבְחִינוֹת (תהלים קג): הַמְעַטְרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. אֲזַי מְקַבְּלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַשְּׂרָרָה בְּעַל־כָּרְחָם. וְזֶה בְּחִינוֹת (ישעיה כח): עֲטֶרֶת צְבִי לִשְׁאָר עַמּוֹ – לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם (מגילה טו:).

כִּי זֶה שֶׁהַצַּדִּיק בּוֹרֵחַ מֵהַשְּׂרָרָה וְהַכָּבוֹד, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם – זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה בָּא לָהֶם מִבְּחִינַת הַסְתָּרַת פְּנֵי ה’, עַל־יְדֵי מִעוּט אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי רֹב הַכְּפִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, כֵּן הַסְתָּרַת פְּנֵי ה’, וְאֵין רוֹצֶה לְהַנְהִיג אוֹתָם. וְהַהַסְתָּרָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינוֹת כַּעְסוֹ וַחֲרוֹן־אַפּוֹ, הַבָּא עַל־ יְדֵי עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כַּמַּאֲמָר: כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת־אֱלִילִים בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ’ ראה). וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁהָאֱמוּנָה אֵין כָּל־כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, אָז גַּם־כֵּן הַחֲרוֹן־ אַף וְהַסְתָּרָתוֹ לְפִי הִתְמַעֲטוּת הָאֱמוּנָה, וּמֵחֲמַת שֶׁחֲרוֹן־אַפּוֹ כְּרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ. עַל־יְדֵי־זֶה אֵין נִרְגָּשׁ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים בָּעוֹלָם, אֲבָל בְּלֹא עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, אֶלָּא בְּחִסָּרוֹן מִשְּׁלֵמוּת אֱמוּנָה, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִרְגָּשׁ מְעַט הַחֲרוֹן־אַף שֶׁבְּחֵלֶק הָרֶגַע, וְאֵין נִכָּר הַסְתָּרַת פְּנֵי ה’. אֲבָל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁל הַחֲרוֹן־אַף כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיקִים, אֲזַי מַסְתִּירִים פְּנֵיהֶם מֵהָעוֹלָם, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁהַחֲרוֹן־אַף הוּא מְעַט מִן הַמְּעַט מֵחֵלֶק הָרֶגַע, עַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם תּוֹלִים הַסְתָּרַת פְּנֵיהֶם בְּרֹגֶז, אֶלָּא תּוֹלִים הַסְתָּרַת פְּנֵיהֶם בְּקַטְנוּתָם, וְעוֹשִׂים עַצְמָן כְּשִׁירַיִם, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם אֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֶת הַחֲרוֹן־אַף, כִּי הוּא מְעַט מִן הַמְּעַט.

וְזֶהוּ כְּשֶׁהִקְטִין מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לְמִצְרַיִם וְלִהְיוֹת מַנְהִיג, אָמַר (שמות ג): מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה, וּשְׁאָר דְּבָרָיו – כָּתוּב (שם ד): וַיִּחַר אַף ה’ בְּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, זֹאת הַהַקְטָנָה, שֶׁלֹּא רָצָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, זֶה מֵחֲמַת שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בּוֹ חֲרוֹן־אַף ה’ כַּנַּ”ל, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְתָּק הָרֹגֶז וְהַחֲרוֹן־אַף עַל־יְדֵי רַחֲמָנוּת כַּנַּ”ל, אָז נִמְתָּק הַחֲרוֹן־אַף שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיקִים עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת, וְאָז הָרַחֲמָנוּת גּוֹבֵר עֲלֵיהֶם, וּמְרַחֲמִים עַל הָעוֹלָם, וְנִתְרַצִּים בְּהַנְהָגָתוֹ, וּמְקַבְּלִים עַל עַצְמָן הַשְּׂרָרָה שֶׁל הַהַנְהָגָה, וּבְזֹאת הָרַחֲמָנוּת הֵם מַנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת (ישעיה מט): כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם. נִמְצָא, שֶׁזֹּאת הָרַחֲמָנוּת הִיא עֲטָרָתָּם, שֶׁמְּעַטֵּר אוֹתָם בְּמִדַּת מַלְכוּת וּמַנְהִיג:

וְזֶה בְּחִינוֹת: קַרְטָלִיתָא דְּמִקְבְּעֵי בַּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת. קַרְטָלִיתָא, פֵּרֵשׁ רַשְּׁבַּ”ם: אַרְגָּז. אַרְגָּז זֶה בְּחִינוֹת רֹגֶז הַנַּ”ל, וַאֲבָנִים טוֹבוֹת זֶה בְּחִינוֹת עֲטָרָה הַנַּ”ל, בְּחִינוֹת רַחֲמָנוּת הַנַּ”ל. וְהַדְּרֵי לָהּ מִינֵי דְּכַוְרֵי דְּמִקְרֵי בִּירְשָׁא – זֶה בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, כַּמַּאֲמָר (מגילה י:): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ – זֶה מָרְדְּכַי, וְנִקְרָא יְהוּדִי עַל־ שֵׁם שֶׁכָּפַר בַּעֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כַּמַּאֲמָר (שם יג): כָּל הַכּוֹפֵר בָּעַכּוּ”ם נִקְרָא יְהוּדִי:

#### ג

וְלִפְעָמִים חוֹשֵׁב אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם וְרוֹצֶה בְהַנְהָגָתוֹ, וּבֶאֱמֶת זֶהוּ הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְתוֹלֶה רְדִיפָתוֹ בְּרַחֲמָנוּת, וּבֶאֱמֶת הוּא רָחוֹק מֵרַחֲמָנוּת הַזֶּה.

כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמְּלוּכָה וְהַהַנְהָגָה. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת, כִּי הַמַּנְהִיגוּת עִקָּרָהּ בִּבְחִינַת רַחֲמִים, וְעִקַּר הָרַחֲמִים בַּהֲסָרַת עַכּוּ”ם, אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ עַכּוּ”ם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: צְבִי הִפְסִיקוֹ, אֵין לוֹ רַחֲמָנוּת בִּשְׁלֵמוּת, בְּכֵן אֵין לוֹ לְקַבֵּל הַמַּנְהִיגוּת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ אֱמוּנוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַאֲמִין, כְּגוֹן דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי הַנַּ”ל, וְשֶׁיִּהְיֶה תָּמִים עִם ה’ אֱלֹקָיו, אָז הָרַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת, וְלוֹ רָאוּי לְהַנְהִיג. אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְנִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָעוֹלָם, וְרוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם – זֶה בְּחִינַת (סוטה מט:): וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת. כִּי מְעַט הַמִּינוּת פּוֹגֵם בַּמַּלְכוּת, בִּבְחִינַת הַהַנְהָגָה, וּמְהַפְּכָהּ לַמִּינוּת כְּמוֹ שֶׁמְּהַפֵּךְ אֶת הַמַּלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מִין מְעַט:

#### ד

וְדַע, שֶׁהָאֱמוּנָה הִיא מַחֲזֶקֶת תָּמִיד בַּמַּלְכוּת וְהַהַנְהָגָה, שֶׁלֹּא יִקַּח אוֹתָהּ זָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ.

וְדַע, שֶׁעִקַּר הַמַּלְכוּת שָׁרְשָׁהּ בְּחָכְמָה, בִּשְׁבִיל כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהַנְהִיג וְלִמְלֹךְ. לָכֵן יֵשׁ לְכָל מֶלֶךְ חֲכָמִים וְיוֹעֲצִים, כִּי בָּזֶה תִּכּוֹן מַלְכוּתוֹ וְיִתְקַיֵּם מְדִינָתוֹ. וְזֶה בְּחִינוֹת (דברים לג): וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי רָאשֵׁי־עָם, שֶׁהֵם הַמֹּחִין וְהַחָכְמָה, עַל יָדָם תִּכּוֹן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת. וְעַל־יְדֵי אַהֲבַת הַחֲכָמִים תִּכּוֹן הַמַּלְכוּת.

וּכְשֶׁבָּא לַמֶּלֶךְ אֵיזֶהוּ שִׂנְאָה עַל הַחֲכָמִים, יָדוּעַ לֶהֱוֵי לֵהּ, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יוֹרִידוּהוּ מִמַּלְכוּתוֹ, כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלֹא הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. וְהַמִּשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת חֲכָמִים, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם. וְדָרְשׁוּ: זֶה הַשּׂוֹנֵא אֶת הַחֲכָמִים. נִמְצָא, זֶה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, כְּשֶׁבָּא לִקַּח לְעַצְמוֹ הַמַּלְכוּת וְהַהַנְהָגָה, וְהוּא אֵין רָאוּי לָהּ, אֲזַי הָאֱמוּנָה שֶׁסְּבִיב הַהַנְהָגָה, הַמַּחֲזִיק בְּהַהַנְהָגָה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ זָר, הוּא מַפִּיל לְאִישׁ זֶה לְשִׂנְאַת חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ הַמַּלְכוּת וְהַמַּנְהִיגוּת, וּבְוַדַּאי לֹא יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת תָּלוּי בַּמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, אֶלָּא־ אִם־כֵּן זֶה הַמַּחֲזִיק בַּמַּלְכוּת מִתְגַּבֵּר בְּאֶפִּיקוֹרְסוּת וּמִינוּת, עַד שֶׁמַּפְרִיד אֶת הָאֱמוּנָה מֵהַנְהָגָה, מִבְּחִינַת הַמַּלְכוּת, מִלְּהַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת – אֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְקַיֵּם הַמַּלְכוּת בְּיָדוֹ, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּפִּיל אוֹתוֹ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים, כִּי הָאֱמוּנָה נִפְרְדָה מֵהַמַּלְכוּת:

וְזֶה: וּנְחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵי, וּבָעֵי דְּנִשְׁמְטֵהּ לְאַטְמֵהּ. בַּר אָמוֹרַאי – זֶה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל. אַטְמֵהּ – זֶה בְּחִינַת (ישעיה לג): אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים – דְּלֹא שָׁמַע בְּזִילוּתָא דְּצוֹרְבָא מִדְּרַבָּנַן (מכות כד). הַיְנוּ בִּירְשָׁא הַנַּ”ל רָצָה לְהַפִּיל אוֹתוֹ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים. וּזְרַק זִיקָא דְּחָלָא וּנְחַת. חָלָא – בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמִּינוּת, בְּחִינַת (תהלים עג): כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי, עַל־יְדֵי־זֶה וּנְחַת אֶת הַבִּירְשָׁא הַנַּ”ל:

#### ה

וּבֶאֱמֶת מַלְכֵי הָעַכּוּ”ם, אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹלְכִים עָלֵינוּ, אֵין בְּמַלְכוּתָם מִבְּחִינַת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נָגְעוּ בָּהּ, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִגַּע בָּהּ, זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, הַיְנוּ אֲפִלּוּ מַלְכוּתָם עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִטְּלָה מֵהֶם, כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁסְּבִיב מַלְכוּתֵנוּ מַפִּיל אֶת חָכְמָתָם, שֶׁמַּלְכוּתָם תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמַפֶּלֶת מִצְרַיִם (ישעיה יט): נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן – עַל־יְדֵי אִוֶּלֶת, הַיְנוּ נְפִילַת חָכְמָתָם, נָפְלָה מַלְכוּתָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר: אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ לְכַרְגָּא. אֲבָל לְהַנְהִיג אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדוֹת וּבֶאֱמוּנוֹת – אַתְּ וְכַלְבָּא שָׁוֶה (ויקרא־רבה פ’ לג, במדב”ר פ’ טו, ומדרש שיר־השירים), הַיְנוּ שֶׁאָמְרוּ, שֶׁלֹּא נָגַע בְּמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, הַשַּׁיָּךְ לֶאֱמוּנָתֵנוּ, כִּי אֱמוּנָתֵנוּ סוֹבֶבֶת אֶת הַמַּלְכוּת וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ מִלִּגַּע בָּהּ זָר, וּמַפִּיל אֶת רוֹדְפֶיהָ לְשִׂנְאַת חֲכָמִים, אִם לֹא שֶׁתָּקְפָה יַד הַמִּינוּת עַל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת הָאֱמוּנָה, וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל מַלְכוּתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת: וּזְרַק חָלָא וּנְחַת, כַּנַּ”ל:

#### ו

אֲבָל דַּע, שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם אֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ לִקַּח אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת: וְּנַפְקַת בְּרַת קָלָא, מָה אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא דְּאִתְּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דַּעֲתִידָא לְמִשְׁדֵּי בֵּהּ תְּכֵלְתָּא לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי – הַיְנוּ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשֶׁת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי מִדָּתוֹ אֱמוּנָה, בְּחִינַת (ברכות יז:): וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין. קַב חָרוּבִין – מִדַּת אֱמוּנָה. חָרוּבִין – בְּחִינַת בְּרוֹשִׁים, בְּחִינַת בִּירְשָׁא הַנַּ”ל. וְ”אֵשֶׁת” – זֶה בְּחִינוֹת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁשְּׁלֵמוּתָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֲ’בָנִים שְׁ’לֵמוֹת תִּ’בְנֶה (דברים כז). וַאֲבָנִים הֵן הָאוֹתִיּוֹת, כַּמַּאֲמָר (ספר יצירה): שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים. וְאוֹתִיּוֹת נִשְׁלָמִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (צפניה ג): אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ’. הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה’, עַל־יְדֵי־זֶה אֶהְפֹּךְ שָׂפָה בְרוּרָה, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר.

וּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת זֶה בְּחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים, כִּי כָל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת, וּשְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת הוּא הַיּוּד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא הַנִּבְרָא בְּיוּד (כשרז”ל מנחות כט:), כִּי הַיּוּד הִיא נְקֻדָּה אַחֲרוֹנָה, הַמַּשְׁלִים אֶת תְּמוּנַת כָּל אוֹת, כִּי כְּשֶׁחָסֵר נְקֻדָּה אַחֲרוֹנָה הַמַּשְׁלִים תְּמוּנַת הָאוֹת, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין שְׁלֵמוּת לָאוֹת, וְאֵין לָהּ תְּמוּנָה. וְאוֹתִיּוֹת הֵם בְּמַלְכוּת וּמַנְהִיגוּת הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: מַלְכוּת – פֶּה, כִּי עִקַּר הַהַנְהָגָה – עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג וּלְצַוּוֹת אֶלָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר.

נִמְצָא, עַל־יְדֵי הַשְּׁלֵמוּת אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָה שֶׁבְּמַלְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים יוֹדְעִים אֶת הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כִּי הַצַּדִּיקִים הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם בִּבְחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל (שמואל–ב כג), הֵם אוֹחֲזִים בְּמִדַּת הַמַּלְכוּת, וְעַל־יְדֵי אֲחִיזָתָם בַּמַּלְכוּת אוֹחֲזִים בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהּ, וְעַל־יְדֵי אֲחִיזָתָם בָּאוֹתִיּוֹת הַשְּׁלֵמִים הֵם אוֹחֲזִים בַּתַּכְלִית, שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּ”ד, בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא.

וְזֶה בְּחִינַת תְּכֵלֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּכְלִית, שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּתוֹךְ הַקַּרְטָלִיתָא, בְּתוֹךְ הַמַּנְהִיגוּת וְהַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי אֵשֶׁת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, עַל־יְדֵי "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה", לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשִּׂיגִים הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ג): בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ – שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר, כִּי כָל דָּבָר נִבְרָא בְּאוֹתִיּוֹת, וּבְכָל אוֹת יֵשׁ בּוֹ שְׁלֵמוּת, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁהִיא יוּ”ד, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא הַתַּכְלִית, הַמַּשְׁלִים תְּמוּנַת הָאוֹת כַּנַּ”ל:

#### ז

וְהַתַּכְלִית נִקְרָא תְּכֵלֶת, כִּי הַתְּכֵלֶת מְעֹרָב שָׁחוֹר עִם לָבָן, וְהוּא גָּוֶן שֶׁבֵּין שָׁחוֹר וְלָבָן, וּכְשֶׁנִּתְחַבֵּר שָׁחוֹר וְלָבָן, כְּמוֹ הַכְּתָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁחוֹר עַל־גַּבֵּי לָבָן, בְּוַדַּאי תַּחְתִּיּוּת הָאוֹת הַדָּבוּק וְקָרוֹב לְהַנְּיָר, שֶׁהוּא לָבָן, בִּמְקוֹם הַדִּבּוּק וְהַקֵּרוּב, שָׁם הֵם מְעֹרָבִים שָׁחוֹר עִם לָבָן, בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת. וְתַחְתִּיּוּת הָאוֹת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית, כִּי כְּשֶׁהַסּוֹפֵר כּוֹתֵב וּמַעֲמִיד הַקָּנֶה וְהָעֵט עִם הַדְּיוֹ עַל הַנְּיָר, בְּוַדַּאי הַדְּיוֹ רָחוֹק מֵהַנְּיָר מְעַט, עַד שֶׁהַסּוֹפֵר מַעֲמִיק הָעֵט עִם הַדְּיוֹ בְּתוֹךְ עֹמֶק הַנְּיָר, וְאָז נִדְבָּק שַׁחֲרוּת הַדְּיוֹ בָּעֹמֶק בְּקֵרוּב גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַקֵּרוּב הוּא סוֹף וְתַכְלִית, וּבִמְקוֹם הַקֵּרוּב, שָׁם הַנְּיָר וְהַדְּיוֹ הֵם מְעֹרָבִים בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ”ל, כִּי כֵן הַדָּבָר, שֶׁהַתַּכְלִית, שֶׁהוּא סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, הוּא בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְקָרוֹב לְהַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל.

[נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ, כִּי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת, וּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה הוּא בְּחִינַת לֹבֶן הָעֶלְיוֹן, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, שֶׁסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְקָרוֹב לְהַמַּחֲשָׁבָה, הוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, שֶׁהוּא חִבּוּר שָׁחוֹר וְלָבָן, וְהָבֵן]:

#### ח

וְזֶה דַּוְקָא בַּת־קוֹל שֶׁיָּצָא, כִּי בְּחִינַת בַּת־קוֹל, הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁמְּהַפֵּךְ כָּל דָּבָר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, בִּבְחִינַת: אֵיזֶהוּ חָכָם – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד (תמיד דף לב). שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית. כִּי בַּת־קוֹל הוּא מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין כְּשֶׁאֶחָד מוֹצִיא קוֹל בַּיַּעַר אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אָז שׁוֹמֵעַ כְּאִלּוּ אַחֵר גַּם־כֵּן מוֹצִיא קוֹל כָּזֶה, וְזֶה אָנוּ שׁוֹמְעִין בְּחוּשֵׁנוּ, כְּשֶׁאָדָם מוֹצִיא אֵיזֶהוּ דִּבּוּר, אֲזַי שׁוֹמְעִין גַּם־כֵּן זֶה הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ. נִמְצָא, שֶׁהַבַּת־קוֹל מְהַפֵּךְ אֶת הַדִּבּוּר מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, וּמְקָרֵב סוֹפוֹ לְעַצְמוֹ. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאָדָם מוֹצִיא דִּבּוּר שֶׁל “בָּרוּךְ”, בְּוַדַּאי יוֹצֵא הָאוֹת בֵּית בָּרִאשׁוֹנָה וְנִתְרַחֵק מֵאָדָם, וְאַחַר־כָּךְ מוֹצִיא הָרֵישׁ שֶׁל בָּרוּךְ, וְאָז הָרֵישׁ קָרוֹב אֶל הַמּוֹצִיא מֵהַבֵּית, וְכֵן הַכָף שֶׁמּוֹצִיא בָּאַחֲרוֹנָה, הִיא קָרוֹב לָאָדָם הַזֶּה יוֹתֵר מֵהָרֵישׁ. וְהַבַּת־קוֹל לוֹקַחַת זֹאת הַתֵּבָה “בָּרוּךְ” וּמְהַפֶּכֶת אוֹתָהּ מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ, וּמְהַפֶּכֶת אֶת הַבֵּית שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לָאָדָם יוֹתֵר מֵהָרֵישׁ, וְהָרֵישׁ – מֵהַכָף. נִמְצָא, שֶׁהַכָף, שֶׁהִיא סוֹף וְתַכְלִית שֶׁל הַתֵּבָה, שֶׁהָיְתָה רְחוֹקָה מִתְּחִלָּה מֵהַבַּת־קוֹל בְּתַכְלִית הָרִחוּק, עַכְשָׁו הִיא קְרוֹבָה בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב, כִּי כֵן אָנוּ שׁוֹמְעִין, שֶׁבַּת־קוֹל מוֹצִיא תֵּבַת בָּרוּךְ: בִּתְחִלָּה ב’ וְאַחַר־כָּךְ ר’ וְאַחַר־כָּךְ כָף. נִמְצָא, שֶׁהַכָף, שֶׁהִיא הַתַּכְלִית, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּתַכְלִית הָרִחוּק מֵהַבַּת־קוֹל, עַכְשָׁו נִתְקָרֵב בְּתַכְלִית הַקֵּרוּב, כִּי הַבַּת־קוֹל הָפַךְ אֶת הַתֵּבָה. וְזֶה שֶׁנְּפַק בְּרַת־קָלָא – בַּת־קוֹל דַּוְקָא הוֹדִיעַ אֶת זֹאת: מָה אִית לְכוּ בַּהֲדֵי קַרְטָלִיתָא דְּאִתְּתָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא דַּעֲתִידָא לְשַׁדְיָא בֵּהּ תְּכֵלְתָּא לְצַדִּיקַיָּא לְעָלְמָא דְּאָתֵי:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

[סִיּוּם הַמִּשְׁתָּעֵי, דְּהַיְנוּ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי, וּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים כָּאֵלֶּה, הַמּוּבָאִים שָׁם בְּבָבָא־בַתְרָא אַחַר מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, שֶׁהֵם: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן וְכוּ’, וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – הַכֹּל יָבוֹא עַל נָכוֹן בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ג’ וְד’ וְה’. לֵךְ נָא וּרְאֵה שָׁם, תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשֶׁךָ]:

### סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ לְסַיֵּם מַאַמְרֵי הַמִּשְׁתָּעֵי, אֲשֶׁר הִסְתִּירוּ בָּהֶם גִּנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כֻּלְּהוֹ תַּנָּאֵי וְכֻלְּהוֹ אָמוֹרָאֵי. כְּעַן אֲצִיתוּ לְמִלּוֹי דְּנָפְקִין בְּהַדְרָתָא, שְׁפַר עֲלֵהּ לְחַוּוּיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא. בְּחָכְמְתָא יְגַלֶּה לְכוֹן קְצָת לְהוֹדָעוּתָא, גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא גְּנִיזִין עִלָּאִין הַצְּפוּנִים בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא. אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא דִּי עֲבַד עִמָּנָא אֱלָקָא שְׁמַיָּא לְגַלּוֹת לָנוּ עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא, בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב עַל־יָדָם לְדִי בְרָא כֹּלָּא לְמֶעֱבַד לֵהּ רְעוּתָא. בְּרִיךְ שְׁמֵהּ לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא:

### יט

תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת וְכוּ’: (חבקוק ג)

אִיתָא בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא פִּרְקָא קַדְמָאָה (זוהר תרומה דף קעו:): עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא, לָא הֲוֵי מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין:

#### א

כִּי קָשֶׁה לְהָעוֹלָם: עַל מָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ מִפִּיו, הֲלֹא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בַּסְּפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר. אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל, כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר הָאוֹמֵר בִּשְׁמוֹ, מִכָּל־ שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ, כִּי יוֹרֵד בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, רָחוֹק מִפִּי הַצַּדִּיק. וְכֵן בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק לַמְעַיֵּן בְּסֵפֶר, הוּא חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר:

#### ב

כִּי צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת הַפָּנִים, שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּמוֹ בְּמַרְאָה, עַד אֲשֶׁר בְּלֹא תּוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר יִתְחָרֵט חֲבֵרוֹ תֵּכֶף עַל מַעֲשָׂיו, רַק מִמַּה שֶּׁיַּבִּיט בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיַּבִּיט בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ בְּמַרְאָה, אֵיךְ פָּנָיו מְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ:

#### ג

כִּי גֹּדֶל יְקָר הָעֵרֶךְ שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פי”ח הובא בפרש”י): לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳּחָה זֹאת (בראשית ב) – לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן. מִכָּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת: לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. הַיְנוּ הַדִּבּוּר, כְּמוֹ (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם. וְעַל־ יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ רוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הָעַמִּים נוֹפְלִים עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁהָרַע שֶׁיֵּשׁ לְהַלָּשׁוֹן שֶׁל הָאֻמָּה אֲחִיזָה בּוֹ, נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן.

וְהָרַע הַכּוֹלֵל, שֶׁכָּל הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן כְּלוּלִין בּוֹ, דְּהַיְנוּ תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן מְשֻׁקָּעִים וּכְלוּלִין בּוֹ, נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל, וְאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת: מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנִּזְכָּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויקהל דף רג.), הַיְנוּ הָרַע הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא תַּבְעֵרַת הַמְּדוּרָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁכָּל הַשַּׁבְעִין אֻמּוֹת כְּלוּלִין בּוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת חַשְׁמַ”ל: חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת (חגיגה יג). חַיּוֹת אֵשׁ – בְּחִינַת חַוָּה, אִשָּׁה. הַיְנוּ בְּחִינַת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְמַלֵּל וּמִשְׁתַּבֵּר אֵשׁ הַמְּדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין. וְזֶה בְּחִינַת מ”ל מֵ”חַשְׁמַל”, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, שֶׁנִּתְמַלֵּל וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי עַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה (מ”ר קדושים פ’ כד). וְזֶה שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י (בראשית שם): עַל־ כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ – מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם עֲרָיוֹת, רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן. רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הַיְנוּ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ (תהלים לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, שֶׁעַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ נֶאֱסַר וְנִתְקַשֵּׁר הַתַּאֲוָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, הַיְנוּ הַמְּדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁהָרוּחַ־ שְׁטוּת נִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ (כמו שדרשו רבותינו ז”ל זבחים קטו). וְזֶה: וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה (ברכות סא) – לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם הַחֲתָךְ, הַיְנוּ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר.

וְזֶה (שם): וַיִּבֶן – עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁעִקַּר עֲשִׂיָּה וְתִקּוּן שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תּוֹלֶה בְּיִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ (ישעיה לג), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא. וְזֶה: כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים. הַיְנוּ הַיִּרְאָה הוּא אוֹצָר, שֶׁבּוֹ תָּלוּי עֲשִׂיָּה וְתִקּוּן שֶׁל חִטָּה, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (תיקון טז).

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים ס): אֱלֹקִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ – שֶׁדִּבּוּר הַקֹּדֶשׁ תּוֹלֶה בֶּאֱלֹקִים יְרָא. וְיוֹסֵף, עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מה): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם – בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־כֵּן כָּתוּב בּוֹ (שם מא): הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ. רוּחַ אֱלֹקִים הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת: וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. כִּי בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תָּלוּי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת: מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסַר לָהֶם עֲרָיוֹת, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְזֶה (משלי כט): וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן. אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, מְאַבֵּד לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה (שם ג): כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – כַּבֵּד דַּיְקָא, כִּי בּוֹ תָּלוּי בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי הֶפֶךְ הַכָּבוֹד הֵם חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, וְהֵם תּוֹלִים בִּמְקוֹם עֲרָיִין, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון נח): וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ – אֵין בֹּשֶׁת אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲרָיִין. עֲרָיִין הוּא פְּגַם הַבְּרִית, בִּבְחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת (בראשית לד): כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. וְזֶה: כַּבֵּד – שֶׁהִיא הֶפֶךְ שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁהוּא תּוֹלֶה בְּהוֹנְךָ, הַיְנוּ בִּגְרוֹנְךָ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְשֵׁם יוֹסֵף עַל־ שֵׁם שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (שם ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. כִּי בּוֹ תָּלוּי כָּבוֹד, כִּי אֵין בֹּשֶׁת אֶלָּא בִּמְקוֹם עֲרָיִין כַּנַּ”ל.

וְנָחָשׁ, שֶׁהוּא הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ”ל, כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹלֵט עַל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ בִּבְחִינַת: נָחָשׁ שֻׁלְטָנוּתֵהּ עַל בִּשְׂרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, בִּבְחִינוֹת בְּשַׂר קֹדֶשׁ (חגי ב): וְזֶה בְּחִינַת נָחָשׁ שֶׁפִּתָּה לְחַוָּה וְהִטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא, שֶׁהוּא הָרוּחַ־ סְעָרָה, הָרוּחַ־שְׁטוּת, אֵשֶׁת כְּסִילוּת (משלי ט), וְהוֹלֵךְ ומְפַתֶּה אֶת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אִשָּׁה חֲכָמָה, בִּבְחִינַת חַכְמוֹת נָשִׁים (משלי יד), וּמַטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ד): לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. לַפֶּתַח – הַיְנוּ פִּתְחֵי פִיךָ שֶׁל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהַחַטָּאת הַזֶּה רוֹבֵץ לִינֹק מִמֶּנּוּ:

#### ד

וְדַע, שֶׁאֵשֶׁת כְּסִילוּת הַזֹּאת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק מֵאִשָּׁה חֲכָמָה, מִלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל־יָדוֹ הוּא מְפַתֶּה אֶת הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמַטִּיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְעֵץ הַדַּעַת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת, שֶׁהֵן טוֹב וָרָע, הוּא אֶמְצָעִי בֵּין לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא אִשָּׁה חֲכָמָה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וּבֵין לָשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעִין עֲמָמִין, שֶׁכֻּלּוֹ רָע:

וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, זֶה לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּבֵין לָשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעִין עֲמָמִין. וּלְשׁוֹן עֲמָמִין, כְּשֶׁרוֹצִים לִינֹק מִלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. לְשׁוֹן תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי יט), בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל־ יְדֵי תֻּרְגְּמָן (פסחים קיז), כִּי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֵשׁ בּוֹ טוֹב וָרָע. לִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל, וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל. וְאֵשֶׁת כְּסִילוּת הַזֹּאת הִיא מְפַתָּה אֶת הָאִשָּׁה חֲכָמָה עַל־יְדֵי אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת, כִּי עִקַּר תִּגְבֹּרֶת הַקְּלִפָּה אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, בִּבְחִינַת (דברים כו): אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי. וּבִבְחִינַת (במדבר כג): מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק. שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מִתְעוֹרְרִים לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה.

וְעִקַּר בִּנְיָנָהּ וּשְׁלֵמוּת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין הָרַע שֶׁל הַתַּרְגּוּם וּמַעֲלִין אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְלָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁהוּא אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי הַנַּ”ל, רָצָה לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם, וְעַל־כֵּן קָרָא לוֹ: יְגַר שָׂהֲדוּתָא (בראשית לא). וְיַעֲקֹב הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־כֵּן קָרָא לוֹ: גַּלְעֵד, בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

וְזֶה (שם ב): וַיַּפֵּל ה’ אֱלֹקִים תַּרְדֵּמָה, מִסְפַּר תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם, עִקַּר בִּנְיָנָהּ שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמַפִּילִין הָרַע שֶׁבּוֹ, נוֹפְלִין כָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן. וְזֶה: וַיַּפֵּל, נוֹטְרִיקוֹן: פֶּ’ה לָ’הֶם וְ’לֹא יְ’דַבֵּרוּ. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בִּנְיָנָהּ שֶׁל חַוָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּמַפִּילִין הָרַע שֶׁבּוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין כָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן בִּבְחִינַת: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת וַיַּפֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְיוֹסֵף, עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְפַשֵּׁר חֶלְמִין, כִּי עִקַּר הַחֲלוֹם הוּא בְּשֵׁנָה, הַיְנוּ בְּתַרְדֵּמָה, וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן יוֹסֵף, שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבְּתַרְדֵּמָה. [כִּי זָכָה לְבָרֵר אֶת בְּחִינַת לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם, אֶת בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפִּיל הָרַע שֶׁבּוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר הַחֲלוֹם שֶׁבְּשֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ לְבָרֵר הַטּוֹב וְהָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי הוּא זָכָה לְבָרֵר אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם שֶׁזָּכָה לָזֶה כַּנַּ”ל]:

#### ה

וְזֶה בְּחִינַת מִקְּרֵה־ לַיְלָה, שֶׁהָרוּחַ־סְעָרָה, הַיְנוּ הָרוּחַ־ שְׁטוּת, הַיְנוּ הַשִּׁבְעִין לָשׁוֹן, עוֹלָה עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם, עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה, עַל־יְדֵי שֵׁנָה, וְיוֹנֵק מִלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מֵרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מִבְּרִית־קֹדֶשׁ. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ’, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. שֶׁמְּקָרֵר חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי. מִכָּאן שֶׁנִּתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ בְּחַוָּה (יבמות סג). אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֲזַי הָרוּחַ־ סְעָרָה מְקָרֵר אוֹתוֹ בְּמִקְּרֵה־ לַיְלָה בְּשֵׁנָה, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ – לְשׁוֹן קְרִירוּת. בַּדֶּרֶךְ הוּא בְּחִינַת (משלי ל): כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת – שֶׁהָרוּחַ־סְעָרָה הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ הַתַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וְיוֹנֵק מִן הַחַשְׁמַל הַנַּ”ל:

וֶאֱלִישָׁע הָיָה יוֹרֵשׁ מֵאֵלִיָּהוּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הָיָה מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, בִּבְחִינַת (מלכים–ב ב): וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. פִּי שְׁנַיִם, הַיְנוּ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם (ברכות ח). עַל־ יְדֵי־זֶה כְּתִיב בֵּהּ (שם ד): אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד – שֶׁלֹּא רָאֲתָה קְרִי עַל סְדִינוֹ (ברכות י:), כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ נִצּוֹלִין מִמִּקְּרֵה לַיְלָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין אֶת בְּחִינַת הַתַּרְגּוּם, בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן אָז נִצּוֹלִין מִמִּקְּרֵה לַיְלָה שֶׁבְּתַרְדֵּמָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (תהלים קמ): רֹאשׁ מְסִבַּי, עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּמוֹ. רֹאשׁ מְסִבַּי הוּא בְּחִינַת (יחזקאל א): נֹגַהּ לוֹ סָבִיב. שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה. עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יְכַסֵּמוֹ – הֶעָמָל וְהָרַע שֶׁבּוֹ יִתְבַּטֵּל. וְעַל שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנַּ”ל: יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים, כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם (יחזקאל טו). הַיְנוּ, כִּי בְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, צְרִיכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר, שֶׁיִּפֹּל הָרַע שֶׁבּוֹ, וְהַטּוֹב שֶׁבּוֹ יִתְבָּרֵר וְיַעֲלֶה, וְיִהְיֶה נִכְלָל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, צְרִיכִין לְכַלּוֹתָם לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת: יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל: וְזֶה בְּחִינַת שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא הַיּוֹרֶדֶת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת עַל רֹאשׁ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁלֹּא יֻכְלְלוּ בַּנֹּגַהּ לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה. פֵּרוּשׁ, כִּי בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, בִּכְנִיסַת שַׁבָּת, נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז רוֹצִין גַּם שְׁאָר הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרֵד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא עַל רֹאשָׁם, וְנוֹפְלִים לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, צְרִיכִין לְהַפִּילָם וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

#### ו

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּמַשְׁלִים אֶת הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְנִתְגַּדְּלִין הַכֹּחַ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי כָל דָּבָר, יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹ נִבְרָא זֶה הַדָּבָר, וְעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְעוֹרְרִין וְנִתְגַּדְּלִין הַכֹּחַ שֶׁל אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר. וְזֶה (במדבר יד): וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. לֵאמֹר – דָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת (כשארז”ל סנהדרין נו:), הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְּדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁנִּתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר – הַיְנוּ כְּפִי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ נֶאֱסַר עֲרָיוֹת וְנִתְבַּטֵּל תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, כְּמוֹ־כֵן יִגְדַּל כֹּחַ ה’. כִּי כְּפִי הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁמַּשְׁלִים אֶת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת וּבִטּוּל תַּאֲוַת נִאוּף, כֵּן נִתְגַּדֵּל וְנִתְעוֹרֵר כֹּחַ ה’ שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

#### ז

וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְעוֹרֵר הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, אֲזַי אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל תַּעֲנוּגָיו אֵינוֹ אֶלָּא מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, בִּבְחִינַת (רות ג): וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּטַב לִבּוֹ. וַיִּטַב לִבּוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל ל”ב אֱלֹקִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. וְזֶהוּ: וַיִּטַב לִבּוֹ, אֵין טוֹב אֶלָּא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְזֶהוּ: וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ – שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהֶאָרַת וְהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל ל”ב אֱלֹקִים שֶׁבִּסְעֻדָּתוֹ שֶׁאוֹכֵל. וְזֶה: וַיִּיטַב לִבּוֹ – זֶה בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן (זוהר ויקהל ריח. ומ”ר רות פ’ ה), שֶׁהָיְתָה אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּרְכוֹת הַמָּזוֹן, כִּי הַמָּזוֹן נִתְבָּרֵךְ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין וּמְאִירִין אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, וּמִשָּׁם צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הַתַּעֲנוּגִים כַּנַּ”ל:

#### ח

וְכָל חָכָם פָּשׁוּט [פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא חָכָם לְבַד, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק] יָכוֹל לֵידַע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹ נִבְרָא הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאוֹכֵל, כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַכֹּחַ שֶׁל מְתִיקוּת וּמְרִירוּת, חֲרִיפוּת וּמְלִיחוּת, שֶׁזֶּה מְרַכֵּךְ וְזֶה מַקְשֶׁה, זֶה מַגְדִּיל וְזֶה מַקְטִין, זֶה מְכַוֵּץ וְזֶה מַרְחִיב, וְיוֹדֵעַ הִתְחַלְּקוּת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּחֱלָקִין לְשָׁלֹשׁ אִמּוֹת אמ”ש וְשֶׁבַע כְּפוּלוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר פְּשׁוּטוֹת, וְיוֹדֵעַ הָאוֹתִיּוֹת הַשַּׁיָּכִים לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְיוֹדֵעַ כֹּחַ שֶׁל כָּל סְפִירָה, שֶׁזֶּה רַךְ וְזֶה קָשֶׁה וְכוּ’, אֲזַי, עַל־יְדֵי שֶׁטּוֹעֵם אֵיזֶה דָּבָר אוֹ רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר, הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹ נִבְרָא זֶה הַדָּבָר.

כִּי כָל דָּבָר נִשְׁתַּנָּה בְּטַעְמוֹ וְרֵיחוֹ וּתְמוּנָתוֹ – הַכֹּל לְפִי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁשָּׁקַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא בְּחָכְמָתוֹ וּבִרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט, כָּךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁיִּבְרָא בָּהֶם דָּבָר זֶה, וְכָךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת שֶׁיִּבְרָא בָּהֶם דָּבָר זֶה. וְזֶה בְּחִינוֹת חֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת וּנְקֻדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל לְפִי הַמִּשְׁקָל, שֶׁגּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין לְפִי הַמִּשְׁקָל, שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹעַ לִפְעָמִים אוֹ לְהוֹסִיף לִפְעָמִים אֵיזֶה אוֹת אוֹ נְקֻדָּה כְּדֵי לְכַוֵּן הַמִּשְׁקָל שֶׁל כֹּחַ ה’ – הַכֹּל לְפִי חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי כֵן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּשְׁקֹל כָּךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת, וְיִבְרָא בַּכֹּחַ הַזֶּה וְאוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת אֵלּוּ הַדָּבָר הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם הַזֶּה וְרֵיחַ הַזֶּה וּתְמוּנָה הַזֹּאת. וְכֵן שָׁקַל כָּךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת אֲחֵרוֹת, וּבָרָא בָּהֶם דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וְרֵיחַ וְטַעַם וּתְמוּנָה אַחֶרֶת כְּפִי אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וּמִי שֶׁהוּא חָכָם לְבַד יָכוֹל לְהָבִין כָּל זֹאת בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁיֵּדַע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל. אֲבָל שֶׁיַּרְגִּישׁ וְיִתְעַנֵּג רַק מֵהַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת, בִּבְחִינַת: וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ כַּנַּ”ל, זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־ אִם לְמִי שֶׁהֵבִיא שְׁלֵמוּת בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְהֵבִיא הִתְנוֹצְצוּת חָדָשׁ בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כָּל דָּבָר, הַיְנוּ בְּהָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, זֶה יָכוֹל לְקַיֵּם: וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, כַּנַּ”ל.

[פֵּרוּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי חָכְמָה לְבַד יְכוֹלִין לֵידַע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כְּשֶׁיּוֹדְעִין כָּל הַנַּ”ל. דְּהַיְנוּ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁרוֹאֶה דָּבָר שֶׁטַּעֲמוֹ מָתוֹק, וְיוֹדֵעַ, שֶׁמְּתִיקוּת – כֹּחוֹ לְרַכֵּךְ, וְיוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה סְפִירָה נִמְשָׁךְ זֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַמְּתִיקוּת וְהָרִכּוּךְ, כְּגוֹן מִסְּפִירַת חֶסֶד, וְיוֹדֵעַ אֵיזֶה אוֹת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שַׁיָּךְ לִסְפִירַת חֶסֶד – אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ הָאוֹת מְלֻבָּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ”ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל זֹאת בְּבֵרוּר, שֶׁיּוֹדֵעַ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר (שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה לִהְיוֹת בָּקִי גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל חָכְמַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא חָכְמַת הַקַּבָּלָה, וּבְכָל חָכְמַת הַטֶּבַע וְהַיְסוֹדוֹת, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע כָּל זֹאת, כִּי־אִם חָכָם גָּדוֹל מְאֹד בְּקַבָּלָה וּבִשְׁאָר חָכְמוֹת), אַף־ עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו יִהְיוּ עֲדַיִן מִגּוּף הַדָּבָר, וְלֹא מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת, כִּי לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה כָּל תַּעֲנוּגָיו רַק מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר, זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל לְגַמְרֵי וּלְהַשְׁלִים אֶת הַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁהֵבִיא הִתְנוֹצְצוּת חָדָשׁ בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ בְּהָאוֹתִיוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. זֶה הַצַּדִּיק שֶׁאוֹחֵז בָּזֶה, הוּא דַּיְקָא זוֹכֶה לָזֶה, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם תַּעֲנוּג מִשּׁוּם דָּבָר: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי־אִם מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. אַשְׁרֵי לוֹ].

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כ): וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ – שֶׁיִּהְיֶה סְעֻדָּתְךָ, הַיְנוּ הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכָל הַתַּעֲנוּגִים, מִצִּיּוּן וְסִימַן הָאוֹתִיּוֹת, הַמְצֻיָּנִים וּמְסֻמָּנִים בְּכָל דָּבָר, כִּי הַטַּעַם וְהָרֵיחַ וְהַתְּמוּנָה הוּא צִיּוּן וְסִימָן עַל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה. וְזֶה: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ. עֶזְרְךָ זֶה בְּחִינַת (בראשית ב): אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר. בְּחִינַת חַוָּה, הַיְנוּ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶה: מִקֹּדֶשׁ – בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה: יִשְׁלַ’ח עֶזְרְ’ךָ מִקֹּדֶ’שׁ – סוֹפֵי־תֵבוֹת חֹשֶׁךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת הַזֶּה, עַל־ יְדֵי־זֶה: וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ כַּנַּ”ל:

#### ט

וּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זוֹ: וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ, מִזֶּה מֵאִיר לִבּוֹ, כִּי שֵׁם הַלֵּב הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל וְנִזּוֹן מִשּׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא, מִל”ב אֱלֹקִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת ל”ב אֱלֹקִים שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹר, שֶׁמְּקַבֵּל הַלֵּב מִל”ב אֱלֹקִים הַנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ פָּנָיו בָּאוֹר הַזֶּה בִּבְחִינַת (משלי טו): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים. וּכְשֶׁפָּנָיו מְאִירוֹת בַּהִזְדַּכְּכוּת הַזֶּה, אֲזַי יוּכַל הָאַחֵר לִרְאוֹת פָּנָיו בַּפָּנִים הַזֶּה כְּמוֹ בְּמַרְאָה, וּלְהִתְחָרֵט וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברים ה): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ עִמָּכֶם דִּבּוּר ה’, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ הַפָּנִים וּמְאִירוֹת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל לְהִתְרָאוֹת פָּנִים בְּפָנִים:

וְזֶה: עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא – הַיְנוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הַנִּקְרָא מַתְקְלָא עַל־ שֵׁם שֶׁשָּׁקַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּרְצוֹנוֹ הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (איוב כח): לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, שֶׁשָּׁקַל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כָּךְ וְכָךְ אוֹתִיּוֹת לְכָל דָּבָר וְדָבָר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם וְרֵיחַ וּתְמוּנָה הַזֹּאת כְּפִי רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל.

וְקֹדֶם שֶׁהָיָה הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת: לָא הֲוֵי מַשְׁגִּיחִין אַפִּין בְּאַפִּין – עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת פָּנִים מְאִירוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים, כִּי־ אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְקְלָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת פָּנִים בְּפָנִים הוּא עַל־יְדֵי: דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם כַּנַּ”ל. וְזֶה: עַד לָא הֲוֵי מַתְקְלָא, הַיְנוּ בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא נֹגַהּ, הַנִּקְרָא תַּקְלָא, כַּיָּדוּעַ:

וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הָרַב אוֹ מִפִּי הַתַּלְמִיד אוֹ מִפִּי הַסֵּפֶר. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ (תהלים קג), שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּבוֹנִים הַדִּבּוּר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ הַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת: נִמְלַךְ בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם (ב”ר פ”ח), כִּי עַל־יְדֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיְּקַבֵּל מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה: בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם (תהלים לג). הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בִּבְחִינַת עוֹשֵׂי דְבָרוֹ, שֶׁהֵם עוֹשִׂים הַדִּבּוּר שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁיְּדַבֵּר וְיִבְרָא אֶת הָעוֹלָם. וְכָל זֶה הָיְתָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה. גַּם עַכְשָׁו, כְּשֶׁרוֹצִים הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ אֵיזֶה דִּבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר וּבוֹנִים אוֹתוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים זוֹכִים לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. נִמְצָא, שֶׁאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נִתְהַוּוּ וְנִבְנוּ עַל־יָדָם. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קג): עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – כְּשֶׁרוֹצִים לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הֵם עוֹשִׂים תְּחִלָּה אֶת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ, כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ הַדִּבּוּר מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. כִּי בְּזֶה הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְדַבֵּר עִמָּם:

וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ תַּלְיָא בְּיִרְאָה, בִּבְחִינַת: עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, כַּנַּ”ל. וְיִרְאָה תַּלְיָא בָּאֻדְנִין (תיקון ע). נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, יֵשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת, כִּי הַדִּבּוּר תָּלוּי בְּיִרְאָה, וְהוּא שׁוֹמֵעַ הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. נִמְצָא, מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּיו בְּעַצְמוֹ, מְקַבֵּל דִּבּוּר לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ בְּיִרְאָה, כִּי זֶה הַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת מֵחֲמַת בְּחִינַת: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, כִּי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר תַּלְיָא בְּיִרְאָה, וְהַיִּרְאָה תַּלְיָא בָּאֻדְנִין כַּנַּ”ל. אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר, הוּא רָחוֹק מִזֶּה הַשְּׁלֵמוּת, כִּי כְּבָר יָרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ:

וְזֶה: ה’, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי – כְּשֶׁהַשְּׁמִיעָה מִפִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִפִּיךָ, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְזֶה: שִׁמְעֲךָ – שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִמְּךָ, הַיְנוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ, אֲזַי: יָרֵאתִי – כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה תַּלְיָא בָּאֻדְנִין, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה: ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. חַיֵּיהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: עוֹרְרֵהוּ, הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרֵר פָּעָלְךָ, הַיְנוּ כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִתְעוֹרֵר בְּקֶרֶב שָׁנִים. אַל תִּקְרֵי: בְּקֶרֶב שָׁנִים, אֶלָּא: בְּקֶרֶב שְׁנַיִם (כשדרז"ל סוטה מט). שְׁנַיִם מִקְרָא, דְּהַיְנוּ לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, הַנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה דְּתַלְיָא בָּאֻדְנִין, נִתְעוֹרֵר וְנִתְנוֹצֵץ כֹּחַ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנִּבְרָא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק עַל שִׁגְיֹנוֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ – עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם כַּנַּ”ל. וְזֶה: עַל שִׁגְיֹנוֹת – כִּי שִׁגְיוֹנוֹת הוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע, וְכֵן הוּא הַשּׁוֹגֵג, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם־כֵּן טוֹב וָרָע, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא רָע וְכַוָּנָתוֹ טוֹב:

(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזֹּאת:)

וּבֵין לוֹמֵד בְּסֵפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי סֵפֶר הוּא רַק לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בַּכֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁגַּם בְּהֵמָה זוֹכֶרֶת שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נְשָׁכָהּ כֶּלֶב, וְהִיא בּוֹרַחַת מִשָּׁם, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב (גיטין ס:), וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמִּקְרָא: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר הַנַּ”ל, נֶאֱמַר עַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לְכָתְבָהּ. (כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו תּוֹרָה הַנַּ”ל, וְלֹא בֵּאֵר עִנְיָן זֶה הֵיטֵב):

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לח:): אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה. אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּית סִפֵּר, וְהָבֵן מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן אֲרַמִּית, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, מָשְׁכָה וְיָנְקָה הָעָרְלָה, שֶׁהוּא רַע הַכּוֹלֵל, מִלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מִבְּרִית־קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא רַע הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, יְנִיקָתָם עַל־ יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם עוֹלִים לִינֹק מִלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מִבְּרִית־קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַמַּתְקְלָא וְהַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה הוּא בִּבְחִינַת נֹגַהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי נֹגַהּ נִקְרָא תַּקְלָא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה. אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּית סִפֵּר, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית, בְּחִינַת מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ, נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי לָשׁוֹן אֲרַמִּית, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּשֶׁאֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל:

עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – שֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה הַדִּבּוּר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁהַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בָּא מִלְמַעְלָה, עֲדַיִן הוּא חֲסַר תִּקּוּן, כִּי עֲדַיִן צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב מִן הַתַּרְגּוּם. וְזֶהוּ סוֹד כַּוָּנַת מִילָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ יא) שְׁאֵלַת הַמִּינִין עַל מִצְוַת מִילָה: אֵיךְ יִבְרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דָּבָר הַמְחֻסָּר תִּקּוּן. אַךְ הוּא עַל כַּוָּנָה זוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁהַלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית הַבָּא מִלְמַעְלָה, הוּא עֲדַיִן חֲסַר תִּקּוּן, וְעִקַּר תִּקּוּנוֹ לְמַטָּה, בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּמַשְׁלִימִין אֶת הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים נִשְׁלָם לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ בָּא מִלְמַעְלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין לוֹ שְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם, הַטּוֹב שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִשְׁלָם הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ הַתֵּרוּץ עַל שְׁאֵלַת הַמִּינִין הַנַּ”ל בְּעִנְיַן מִצְוַת מִילָה, אֵיךְ יִבְרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחֻסַּר תִּקּוּן כַּנַּ”ל, שֶׁהֵשִׁיבוּ שָׁם: כָּל דָּבָר צָרִיךְ תִּקּוּן: הַתּוּרְמְסִין צְרִיכִין לְבַשֵּׁל וְכוּ’, אַף הָאָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל־בְּחִירָה, שֶׁהוּא דַּיְקָא יְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים עַל־ יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב שֶׁבְּעֵץ הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִים וּמְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְתַקֵּן תִּקּוּן הַמִּילָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי תַּרְגּוּם דַּיְקָא, שֶׁהַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַבָּא מִלְמַעְלָה, אֵין לוֹ שְׁלֵמוּת כְּשֶׁבָּא מִלְמַעְלָה כִּי־ אִם עַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם, שֶׁאָז דַּיְקָא נִשְׁלָם הַלְּשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: חַשְׁמַ”ל – חָשׁ מָל, בְּחִינַת מִילָה, וּ”מָל” גִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים, בְּחִינוֹת מְדוּרָה שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְמַלֵּל וְנֶחְתַּךְ וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. עַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת וְהָבֵן:

וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב מִן הַתַּרְגּוּם הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַשְּׁגָגוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁחָטָא בְּשׁוֹגֵג, וְהָבֵן:

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבְּתַרְדֵּמָה כְּמוֹ יוֹסֵף, כַּמְבֹאָר שָׁם, כִּי הַחֲלוֹמוֹת הֵם כְּפִי הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכֵל, כַּמּוּבָא, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁשּׁוֹכֵב וְיָשֵׁן, עוֹלִים הָאֵדִים מֵהַמַּאֲכָלִים שֶׁאָכַל וְעוֹלִים לְהַמֹּחַ, וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַחֲלוֹם. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל, אִם הָיָה אוֹכֵל הַכַּף הַשֵּׁנִי קֹדֶם הָרִאשׁוֹן, הָיָה מִתְרָאֶה לוֹ חֲלוֹם אַחֵר, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ אוֹתִיּוֹת אֲחֵרִים, וְאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל זֶה הַכַּף תְּחִלָּה, הָיוּ נִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים, וְהָיָה מִתְרָאֶה לוֹ חֲלוֹם אַחֵר. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, הוּא יוֹדֵעַ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לְפַשֵּׁר חֶלְמִין כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב, אֵיךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיַן פִּתְרוֹן חֲלוֹמוֹת עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם אַחַר־כָּךְ, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ מְאִירִין הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, כִּי עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, שֶׁמֵּהֶם הַחֲלוֹמוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבְּתַרְדֵּמָה כַּנַּ”ל:

זֶה מָצָאנוּ מִזֶּה הַמַּאֲמָר מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ:

יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וְכוּ’. גֹּדֶל יְקָר הָעֵרֶךְ מִלְּשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ – לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, מִכָּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. כִּי הָאִשָּׁה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבָּהּ נִבְרָא הָעוֹלָם, וְזֶהוּ: חַוָּה, לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת: לָזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא זֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. וְעַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ רוֹמְמָנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְזֶה בְּחִינַת: לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת נוֹפְלִים עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְאֵין... (עַד כָּאן מָצָאנוּ):

[פִּרְקָא תִּנְיָנָא דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא מְבֹאָר לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, סִימָןב.]

### כ

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

פִּרְקָא תְּלִיתָאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא

תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרָא לְדִקְנָא. כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא, עִלָּאָה וִיקָרָא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא גִּנְזַיָּא יַקִּירָא. נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא [דְּפֻמָּא]. מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא. אִשְׁתַּכַּח מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אַרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא. עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא. בְּהוֹ אִתְחַזְיָן תַּפּוּחִין סֻמָּקִין כְּוַרְדָּא. בְּחַד חוּטָא תַּלְיָן אֻכָּמִין תְּקִיפִין עַד חֶדְווֹי. שִׂפְוָן סֻמָּקֵי כְּוַרְדָּא אִתְפַּנּוּן. זְעִירִין נָחְתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא. רַבְרְבִין וּזְעֵירִין נָחְתִין בִּשְׁקוֹלָא. בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר וְתַקִּיף:

#### א

דַּע, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְגַּלָּה בֵּאוּרֵי וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין. פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, כִּי כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (אבות פ”ו). וְכָל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה, וְזֹאת הַנְּשָׁמָה, כָּל דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלִשְׁאֹב מֵימֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִי שֶׁדְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, בִּבְחִינַת (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת נוֹפֶלֶת מִבְּחִינַת: הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. וְאֵין דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּדְבָרֶיהָ נִצְטַנְּנִין – אֲזַי נִסְתַּלֶּקֶת, וּכְשֶׁנִּסְתַּלֶּקֶת, אֲזַי נִסְתַּלֵּק בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל־יָדָהּ, וַאֲזַי כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם בֵּאוּר הַתּוֹרָה, וְאָז נִתְעוֹרֵר מְרִיבָה עַל הַצַּדִּיקִים. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַבֵּאוּר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹת וּמְרִיבוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ): מִדְבַּר צִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר מְצֻנָּן, שֶׁשָּׁם מֵתָה מִרְיָם, בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה הַסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד עַל הַתּוֹרָה, וְאָז נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְאָז: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַמְּרִיבָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה נִקְרָאִים בִּשְׁבִיל זֶה מוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים עַל־יְדֵי הַנְּשָׁמָה הַנַּ”ל, הַמְכֻנָּה בְּשֵׁם מִרְיָם. גַּם הֵם מוֹרִים אֶת מוֹרֵיהֶם, כַּמַּאֲמָר: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (תענית ז). וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים:

#### ב

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל, וְהַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִלֵּב הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי.

וְצָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְנִפְתָּח לֵב הָעֶלְיוֹן, כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים הוּא בַּלֵּב, וְנִשְׁפָּע מִלֵּב הָעֶלְיוֹן דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם־כֵּן מִשָּׁם. וְלֵב הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת סֶלַע, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: מִלֵּי בְּסֶלַע (מגילה יח). וְסֶלַע הוּא בְּחִינַת צוּר, בִּבְחִינַת (תהלים קה): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם. וְהוּא בְּחִינַת לֵב, בְּחִינַת: צוּר לְבָבִי. וְהַלֵּב נִכְמָר בְּרַחֲמִים וּמַשְׁפִּיעַ דִּבּוּרִים חַמִּים, בִּבְחִינַת (שם לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. וּבַלֵּב הַזֶּה כְּתוּבִים כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִקַּח אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ לִקַּח מֵהַלֵּב הַנַּ”ל, בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְבָאֵר אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ מִתְּחִלָּה לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְעוֹרֵר לֵב הָעֶלְיוֹן, לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וְאַחַר־כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר, כִּי אַחַר־כָּךְ נִפְתַּח הַצּוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָיו. הַיְנוּ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה:

#### ג

וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, לְבֵין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר לְרַבִּים, כִּי כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בְּרַבִּים, וְקֹדֶם הַבֵּאוּר הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי: הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס (איוב לו). אֲבָל תְּפִלָּת יָחִיד, אֶפְשָׁר שֶׁמּוֹאֲסִין בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – שֶׁתְּפִלָּתְךָ תִּהְיֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מְקֻבָּצִים. וְזֶה: הַקְהֵל אֶת הָעָם:

#### ד

וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם נִשְׁמַת הֶחָכָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל, וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת, הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, וְלֵב הָעֶלְיוֹן שׁוֹפֵךְ מֵימֵי הַבֵּאוּר בְּיוֹתֵר. הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים, כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים כב): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁתוֹ.

גַּם כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ, נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ. וּלְפִי הַהַכְנָעָה, כֵּן נִכְנָעִים הָאוֹיְבִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב לֵב הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם. וְהִיא לֵב, בִּבְחִינַת (ישעיה מ): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם:

וְזֶה בְּחִינַת מַטֶּה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: קַח אֶת מַטְּךָ וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה. מַטֶּה זֶה בְּחִינַת מֶמְשֶׁלֶת וְכֹחַ הַצַּדִּיק, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים, הֵן לְמַטָּה הֵן לְמַעְלָה. וְזֶהוּ (תהלים קי): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן. הַיְנוּ הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהֵן צִיּוּנִים לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה מַטֵּה עֹז לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים, וְזֶה: רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא אֵצֶל הֶחָכָם בִּשְׁעַת בֵּאוּר הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁנִּכְנָע הָרַע שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’ (איכה ב). פְּנֵי ה’ זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ (ויקרא יט): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. זָקֵן זֶה הַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא, וְהֵם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁמַּמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם – כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּרִיבָה, הֵבִינוּ שֶׁעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת הַנְּפִילָה הַנַּ”ל, מֵחֲמַת זֶה הִתְחִיל הַמְּרִיבָה:

#### ה

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מַתְּנַת־חִנָּם, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ”ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד כְּדַל וּכְרָשׁ, וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים, וְלֹא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת. וְזֶהוּ (דברים ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, הַיְנוּ קֹדֶם הַדְּרוּשׁ:

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה מֹשֶׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ. וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה – כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים, צָרִיךְ מַטֵּה עֹז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ”ל, וְאַחַר־ כָּךְ: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת (שבת סג. ומ”ר שה”ש סמוך לסופו. וע’ זוהר תצא רעט: ודברתם אל הסלע וכו’ בדבור ופיוס וכו’) – שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ. אֶל הַסֶּלַע, הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. לְעֵינֵיהֶם – דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ”ל. וְהוּא לֹא כֵן עָשָׂה, שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל, אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ. יָדוֹ זֶה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ – שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם – כִּבְיָכוֹל, הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם (תהלים עח) – שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָּבָר בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, כִּי בָּא בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם: הַכָּאָה אַחַת – שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, וְלֹא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל. וְהַכָּאָה אַחַת – כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (ברכות סד. ועירובין יג:). וְנִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ – הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלֵּב הַנַּ”ל, הִיא מְיַלֶּלֶת וּבוֹכָה עָלָיו. וְזֶהוּ: פַּעֲמָיִם – כִּי מֵתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־יְדֵי הַכָּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְכוּ’.

וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו. וְזֶהוּ: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵרִים תְּפִלָּתוֹ מִתְּפִלַּת הַקָּהָל, שֶׁלֹּא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל, וְהַתְּפִלָּה הִיא אֱמוּנָה, כְּמוֹ: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַקְדִּישֵׁנִי דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל רַבִּים נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְכוּ’ אֶל הָאָרֶץ – רָמַז עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי הַקְּדֻשָּׁה גַּם־כֵּן נִתּוֹסֵף לְמַעְלָה בִּשְׁעַת פְּטִירַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, מַה שֶּׁנֶּחֱסָר עַל־יָדָם נִשְׁלָם עַל־יָדָם:

#### ו

וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין, זוֹכִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְכוּ’. אֲבָל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי יִסּוּרִין (ברכות ה), וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים, מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ מִתְּחִלָּה אֵלּוּ הָרְשָׁעִים וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וְקַטְלָא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְכֹחַ הַזֶּה לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה מֵאֱדוֹם, כִּי זֶה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה (בראשית כז). וְהוּא יוֹנֵק מִמַּזַּל מַאְדִּים:

#### ז

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַנִּבְרָאִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ, הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ הֵן הֵן מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְהֵן מְקַבְּלִין הַכֹּחַ מֵאֱדוֹם כְּדֵי לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְהֵן נִבְרָאִים בִּבְחִינַת (תהלים סח): אֲדֹנָי יִתֵּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. וְהֵן מַעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (שם צא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וְכוּ’ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ’:

#### ח

וְאֵלּוּ הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים, הֵן לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, וְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, לְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתּוֹסֵף לְמַעְלָה כַּנַּ”ל, לְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן נִמְשָׁךְ רִבּוּי הַתּוֹרָה. וּלְפִי רֹב הַתּוֹרָה, כֵּן רִבּוּי הַמַּלְאָכִים הַנַּ”ל. וְכֵן לְהֶפֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ מוּעֶטֶת, עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְקַבֵּל כֹּחַ לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים בִּלְבַד וּלְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, אֲבָל לֹא לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא לְהַעֲבִיר אוֹתָם:

#### ט

וְלִפְעָמִים גַּם לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בִּלְבַד אֵין כֹּחַ לַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל־כָּךְ הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ”ל, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא הַכֹּחַ הַזֶּה, לְעוֹרֵר כֹּחַ הָאֻמּוֹת עַל הָרְשָׁעִים הַמּוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ אֶת הָרְשָׁעִים, אֶלָּא בְּדִינֵיהֶם, בִּבְחִינַת (חבקוק א): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. כִּי הָרָשָׁע מְסַבֵּב אֶת הַצַּדִּיק, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ בְּעַצְמֵנוּ לִדְחוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם, לָדוּן אוֹתוֹ בְּדִינֵיהֶם, וּלְקַבֵּל מֵהֶם כֹּחַ לִרְדֹּף אֶת הָרָשָׁע.

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרָשָׁע יַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק אֵין לְאֵל יָדוֹ לִדְחוֹת אֶת הָרָשָׁע אֶלָּא עַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט יוֹצֵא מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנָּפַל בֵּין הַקְּלִפּוֹת, הַצַּדִּיק הוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְיוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט מֵעִקּוּלוֹ, כִּי נִתְעַקֵּל בֵּין הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת (תהלים קמז): וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וְעַכְשָׁו הוּא יוֹצֵא מֵעִקּוּלוֹ וְנִתְיַשֵּׁר מֵעִקּוּלוֹ, וְזֶהוּ: עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל:

#### י

וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לֹא לַעֲנֹשׁ כַּנַּ”ל, וְלֹא לַעֲנֹשׁ בְּדִינֵיהֶם כַּנַּ”ל, וְלֹא לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם בִּלְבַד, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר סָרָה בְּפָנֵינוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּאָזְנֵי הֲמוֹן־עַם. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם – הַכֹּל לְפִי מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה:

וְזֶהוּ: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם (שם בפ’ הנ”ל). מַלְאָכִים, הַנַּ”ל. מֶלֶךְ אֱדוֹם – כַּנַּ"ל. כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ נִתְהַוּוּ מִמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיִם. אַתָּה יָדַעְתָּ – דַּיְקָא, כִּי כָל הָעֳנָשִׁים עַל־ יָדוֹ, וּבִפְרָט גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית, כַּיָּדוּעַ, וְעַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נוֹקֶמֶת וְכוּ’, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל חֶרֶב כַּנַּ”ל.

וַיָּרֵעוּ לָנוּ הַמִּצְרִים, וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלֹקֵינוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – פֵּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: זֶה מֹשֶׁה. וַיֹּצִאֵנוּ – כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ד): וַיֵּדַע אָדָם. וְהַקּוֹל הוּא מְעוֹרֵר הַדַּעַת, בִּבְחִינַת הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה.

וּבִשְׁבִיל זֶה: וַנִּצְעַק וְכוּ’, וַיִּשְׁמַע אֶת קֹלֵנוּ, וְהַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת. וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – זֶה מֹשֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כְּתִקּוּנוֹ, אָז: וַיֹּצִאֵנוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי קוֹל, בִּבְחִינַת: וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם "הַגָּדָה", לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברים ד): וַיַּגֶּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ. וְעִקַּר הַמִּצְוָה בְּיַיִן, לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: בְּחַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין (סנהדרין ע), וּבִבְחִינַת: תִּירוֹשׁ – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (שם), הַיְנוּ דַּעַת. אֶעְבְּרָה נָּא בְּאַרְצֶךָ – שֶׁרָצוּ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ כֹּחוֹת שֶׁל אֱדוֹם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְזֶה: לֹא נֵלֵךְ בְּשָׂדֶה וָכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּל זֶה אֵין רְצוֹנֵנוּ, אֶלָּא רְצוֹנֵנוּ: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ אוֹתָנוּ הָרְשָׁעִים מִלֵּילֵךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ – כָּל זֹאת מֵחֲמַת מִעוּט כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַאֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ – הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, שֶׁהוּא בִּגְבוּל הַטֻּמְאָה נוֹגַעַת, וּבִשְׁבִיל זֶה: וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ’. כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה, אֵין לְהִתְגָּרוֹת בִּרְשָׁעִים, כִּי צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ (ב”מ דף עא.).

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְּסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה – מֵימֶיךָ זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (עמוס ה): וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָכֹף אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם. וְנָתַתִּי מִכְרָם, תַּרְגּוּמוֹ: אֶת דְּמֵיהוֹן, הַיְנוּ הַשֹּׁחַד שֶׁמְּקַבְּלִין, וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מָמוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מִן הָעִקּוּל בִּרְצוֹנָם. רַק אֵין דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה – אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכֹחֲךָ כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּרַגְלַי, הַיְנוֹ הֲמוֹן־ עַם, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִן, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ.

וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר – וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם הַתּוֹרָה וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה יְתֵרָה לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (משלי יד): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן רִבּוּי הֶאָרַת הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הֶאָרַת הַתּוֹרָה, כֵּן נִתְרַבּוּ כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, וּלְפִי כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבָּה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא תְּלִיתָאָה: תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרוּ לְדִקְנָא, הַיְנוּ לַזָּקֵן הַיּוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה לִדְרֹשׁ, נִמְסַר לוֹ תִּשְׁעָה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל: א.קַח אֶת הַמַּטֶּה כַּנַּ”ל. ב.וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה כַּנַּ”ל – לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ”ל. ג.וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע – בְּתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל. ד.לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּקַשֵּׁר עִמָּהֶם כַּנַּ”ל. ה.לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל. ו.לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה כַּנַּ”ל. ז.בְּרִיאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל. ח.לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אֶת הַשּׂוֹנְאִים כַּנַּ”ל. ט.לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ תִּקּוּנִין דְּאִתְמְסַר לַזָּקֵן הַדּוֹרֵשׁ: כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא – רֶמֶז עַל נִשְׁמַת בְּחִינַת מִרְיָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק כַּנַּ”ל. אִשְׁתְּכַח, פֵּרוּשׁ, אִשְׁתְּכַח עַכְשָׁו עַל־יְדֵי זָקֵן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי נְשָׁמָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וְעַכְשָׁו מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין:

תִּקּוּנָא קַדְמָאָה: נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא. נִימִין – בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז), בְּחִינַת מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח מִצִּיּוֹן כַּנַּ”ל. מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאוּדְנִין – הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁמְעוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל, עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא, פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ: נַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ (כתובות קיב): דְּקַדְמִי פֻּמַּיְכוּ לְאֻדְנַיְכוּ. תִּקּוּנָא תִּנְיָנָא: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא – הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ”ל, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶהוּ: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא.

תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה: אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אָרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת: וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם־לָךְ. אָרְחָא מַלְיָא – כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהלים לד), וְזֶה מַלְיָא. וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל. בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’. דְּלָא אִתְחַזְיָא – כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (משלי כה): אַל תִּתְהַדָּר לִפְנֵי מֶלֶךְ.

תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה: עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפִּין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה: אִתְחַזְיָן תְּרֵין תַּפּוּחִין סֻמָּקִין כְּוַרְדָא. תַּפּוּחִין – זֶה בְּחִינַת מִפְתְּחֵי הַלֵּב שֶׁנִּפְתָּחִים, שֶׁנִּכְמָר רַחֲמֵי לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִשְׁפָּע דִּבּוּרִים חַמִּים, דִּבּוּרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא כַּנַּ”ל. תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה: בְּחַד חוּטָא תָּלְיָן, אֻכָּמִין תְּקִיפִין עַד חַדְווֹי – זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ש”ה ה): תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, שֶׁהֵם תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עירובין כא:), הַנִּמְשָׁכִים עַד חַדְווֹי, עַד מֵעוֹי, בִּבְחִינַת (תהלים מ): וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי.

וְתָלְיָן בְּחַד חוּטָא – בִּבְחִינַת (שם נ): וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט (יבמות קכא), וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַנַּ”ל. תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה: שִׂפְוָן סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן – הַיְנוּ בְּרִיאַת מַלְאָכִים כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שם לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא, בִּבְחִינַת (שם קד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. תִּקּוּנָא תְּמִינָאִי: זְעֵירִין נָחְתִין בְּגָרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא – הַיְנוּ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים הַפּוֹנִים עֹרֶף. זְעֵירִין – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ אֱדוֹם, בְּחִינַת (עובדיה א): קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם.

נָחְתִין בְּגָרוֹנָא בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, בְּחִינַת (תהלים קמט): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת. תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה: רַבְרְבִין וּזְעֵירִין נָחְתִין בִּשְׁקוֹלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁבָטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת: חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת (שם קד). בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר תַּקִּיף – הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי: אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מלכים–א כ). אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה:

הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל פָּסוּק (תהלים פט): אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֵּאוּר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. גַּם קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, סִפֵּר אֵיזֶה זְמַן מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה, שֶׁרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה, בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם, וְאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה ט’ תִּקּוּנִין הַנַּ”ל הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

### כא

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא. עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים וְכוּ’:

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת וְכוּ’, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ:

#### א

כְּתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט). כִּי יֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁאָדָם מַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַקְדָּמוֹת רַבּוֹת, וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אָחוֹר. וְיֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁבָּא לָאָדָם בְּלֹא שׁוּם הַקְדָּמָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, וְזֶה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם קֶדֶם, בְּשֵׁם פָּנִים. וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב נוֹלָד מֵחֲמַת תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל, כִּי טֶבַע הַתְּנוּעוֹת – שֶׁמּוֹלִיד חֹם, וּלְפִי מְהִירַת תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל, כֵּן מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב. נִמְצָא, עַל־יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי, שֶׁהַשֵּׂכֶל נִשְׁפָּע לָאָדָם בִּמְהִירוּת, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם הַקְדָּמָה, עַל־יְדֵי־זֶה הַמְּהִירוּת, שַׁלְהֶבֶת הַלֵּב עוֹלָה תָּמִיד מֵאֵלֶיהָ:

#### ב

אֲבָל לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה, אֶלָּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחָטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְהֵן הֵן מְאִירִין לוֹ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת־ שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’. וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת־ חֲכָמִים, הַתָּלוּי בָּאֻדְנִין, בִּבְחִינַת (משלי כב): שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְיַעֲצִים עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע – כִּי הֵן הֵן הַמְעוֹרְרִין אֶת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל לָבוֹא, כִּי הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם תְּלוּיִים בַּמֹּחַ, וְהֵן מְעוֹרְרִין אֶת הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת קֶדֶם, בִּבְחִינַת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל פֶּה. וְזֶה (שם קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל חֹטֶם. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ט): הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל אֻדְנִין, בִּבְחִינַת: שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל עֵינִין. וְהֵן הֵן שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי פֶּה וּתְרֵין נוּקְבָא חֻטְמָא וּתְרֵין עֵינִין וּתְרֵין אֻדְנִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, וּמְנַרְתָּא דָּא רֵישָׁא, הַיְנוּ הַמֹּחַ, וּפְנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל:

#### ג

‏ וְשֶׁפַע אֱלֹקִי הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כִּי סֻכָּה הוּא בְּחִינַת שֶׁסָּכָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ הוּא שֶׁפַע אֱלֹקִי, וְסֻכָּה הַזֹּאת הִיא בָּא עַל־יְדֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם הָאָדָם מַשִּׂיג פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הַיְנוּ סֻכָּה, הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נִקְרָא עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רוּחַ חָכְמָה הַבָּא מִקֹּדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְסַכְּכִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה, וּבְדָבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. מָה אֵד הוּא דָּבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵין גִּדּוּלוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ וְכוּ’. וְאֵד הֵן הֵן אֵלּוּ הָעֲנָנִים הַנַּ”ל, וְהֵן בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וּגְדֵלִין מִן הָאָרֶץ, כִּי צָרִיךְ הַמְקַבֵּל הַזֶּה לִהְיוֹת חָכָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא יְהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, בִּבְחִינַת (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה:

#### ד

וְסֻכָּה הַנַּ”ל, הַיְנוּ רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ, אֶלָּא הוּא מַקִּיף אֶת הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ, כְּמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִים בָּהֶם, כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת. וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁאֵין נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַמֹּחַ, כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְהַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַמַּקִּיף הַזֶּה:

וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה: כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, אֲזַי כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנֹס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים, וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה – אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז, עַל־יְדֵי גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל, יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וְזֶה זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז), שֶׁלֶּעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם – עַל רָאשֵׁיהֶם הֻצְרַךְ לוֹמַר, כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וְזֶה: צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים – שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה, כְּמוֹ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם (תהלים ב), שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת, כִּי הַתְּנוּעָה מוֹרָה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן, וְהַיְשִׁיבָה מוֹרָה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת, הַיְנוּ בִּטּוּל הַבְּחִירָה. וְזֶה מֵחֲמַת וְעַטְרוֹתֵיהֶם – הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ (שמואל–א כג): שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד. בְּרָאשֵׁיהֶם – וְלֹא עַל רָאשֵׁיהֶם, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ הַמֹּחִין לִפְנִים, וְאָז יִכָּנְסוּ כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם, יִכָּנְסוּ לִפְנִים, בְּתוֹךְ הַמֹּחִין, וְיֵדַע וְיַשִּׂיג אוֹתָם, וְאָז יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה:

#### ה

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, בְּחִינַת חֻפָּה. כִּי שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת חֻפָּה, מַקִּיפִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה): כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁאַחַר הַחֻפָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם יִכָּנֵס הַמַּקִּיף לִפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו עַל שֶׁנִּסְתַּלֵּק נִשְׁמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שִׁבְעָה יָמִים אֵלּוּ:

#### ו

וְזֶה טַעַם רֹק שֶׁל הַחֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה): וְיָרְקָה בְּפָנָיו – בְּפָנָיו דַּיְקָא, כִּי זֶה הוֹלֵךְ בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִנִּיחַ בְּרָכָה אַחֲרָיו, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ שֵׂכֶל הַפָּנִים בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְאָחִיו אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם אוֹתָהּ, בִּשְׁבִיל זֶה: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, כִּי אֵין רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת הַמֵּת בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹר הַפָּנִים. וּבְזֶה הָרֹק נִרְאֶה לִפְעָמִים פְּנֵי הַמֵּת – פְּנֵי הַמֵּת דַּיְקָא, וּבְזֶה הָרֹק הוּא נִכְלָם, וְעִקַּר הַבּוּשָׁה הוּא בַּפָּנִים, וְזֶה עַל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת:

וְזֶה בְּחִינַת: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים (במדבר יב) – שִׁבְעַת יָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה עֲנָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם מֵאִיר פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְהוּא לֹא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, עַל־כֵּן: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, וְהַיְנוּ בֹּשֶׁת־פָּנִים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פ' ר"ג): הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּמַאֲמָר – זֶהוּ הֶפֶךְ הַבֹּשֶׁת, בְּחִינַת (תהלים כט): כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד, הֶפֶךְ שֶׁל: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים.

וּמִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, בִּבְחִינַת (שמות לד): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. וּפָגְמָה בִּבְחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא חָרָה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְזֶה בְּחִינַת חֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וּכְתִיב בֵּהּ (במדבר יב): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ – זֶה בְּחִינַת פֶּה. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): וּתְמוּנַת ה’ יַבִּיט – זֶה בְּחִינַת עֵינַיִם. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא – זֶה בְּחִינַת אֻדְנִין, בְּחִינַת (משלי יא): נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (אד”ר קכח:). בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטָרְעָה, וּמְצֹרָע דָּא סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה (זוהר תזריע מט:), הַיְנוּ אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, וּכְתִיב בָּהּ: תִּסָּגֵר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – כִּי עַל־יְדֵי סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה הִיא בִּבְחִינַת מֵת, כִּי מְצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת (נדרים סד:). אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – זֶה בְּחִינַת יִבּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג, כִּי הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ הֵם תְּרֵי פַּלְגָּא גּוּפָא, וְעַכְשָׁו, שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא אִמּוֹ, נִמְצָא שֶׁנֶּאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרוֹ, וְאֵין לוֹ בַּת־זוּג.

[פֵּרוּשׁ, כִּי מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים, אֲזַי אִשְׁתּוֹ צְרִיכָה לְהִתְיַבֵּם, וְעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם נִתְגַּלְגֵּל הַמֵּת בְּהַבֵּן הַנּוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁנִּתְיַבְּמָה לְאָחִיו, כַּמְבֹאָר בְּסָבָא (משפטים ק:): אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא צַעַר וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל לְהַמֵּת, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, כִּי עַכְשָׁו מֻכְרָח לִהְיוֹת נוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וּמֵחֲמַת זֶה, בֵּן הַיְבָמָה הַזֶּה, שֶׁנּוֹלַד מֵהַיִּבּוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כִּי־אִם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים (כַּמּוּבָא (זוהר לך לך צב), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: פֶּן יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, עַיֵּן שָׁם), כִּי זֶה בֶּן הַיְבָמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל הַיְבָמָה, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם – אֵין לוֹ בַּת־זוּג, מֵאַחַר שֶׁבַּת־זוּגוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן עַל מִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בְּשֵׂכֶל הַפָּנִים, שֶׁזֶּהוּ הַפְּגָם שֶׁל הַמֵּת בְּלֹא בָּנִים כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא תְּהֵא נֶעֱנֶשֶׁת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֹנֶשׁ הַיִּבּוּם. וְזֶהוּ: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּמֵת בְּלֹא בָּנִים, אֲשֶׁר מֻכְרָח לָצֵאת שֵׁנִית בְּגִלְגּוּל מֵרֶחֶם אִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה: וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. הַיְנוּ חֲצִי גּוּפוֹ נֶאֱכַל, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא חֲצִי בְשָׂרוֹ, פְּלָג גּוּפוֹ כַּנַּ”ל]:

#### ז

וְלִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז יָפָה צְעָקָה לָאָדָם – בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה – כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמֹּחִין. כִּי הֶעְלֵם, הַיְנוּ עִבּוּר, זֶה בִּבְחִינַת: (דברים לב) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. כְּמוֹ (ישעיה לז): וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה. כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתָּשָׁה כֹּחָהּ מִלֵּילֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד רָאמַת שַׁבְעִין קָלִין, כְּמִנְיַן תֵּבוֹת שֶׁבְּמִזְמוֹר “יַעַנְךָ”, וְאָז מוֹלֶדֶת (זוהר פנחס רמט:). וְהַשַּׁבְעִין קָלִין הֵן בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר.

וְהַצְּעָקָה, שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִלָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵן בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמֹּחִין אֵיךְ נִתְעַלְּמוּ, הוּא מַאֲזִין צַעֲקָתֵנוּ. וְהַצְּעָקָה הוּא בִּמְקוֹם צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה, כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת, וְאָז מוֹלֶדֶת הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים זֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם שַׁבְעִין קָלִין הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, וְהַגִּלּוּי זֶה בְּחִינַת לֵדָה, וְאָז, אַחַר הַלֵּדָה, דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:). וְזֶה בְּחִינַת תִּכָּלֵם, כִּי הַכְּלִמָּה – אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוָּרָא (ב”מ נח:), הַיְנוּ דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְזֶה: צ’וּר יְ’לָדְךָ תֶּ’שִׁי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל צַ’עֲקָתֵנוּ י’וֹדֵעַ תַּ’עֲלוּמוֹת כַּנַּ"ל, וְזֶה תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת שֶׁל תִּ’כָּלֵם שִׁ’בְעַת יָ’מִים:

#### ח

וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵין מֵבִין בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד הַזֶּה הֵן בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה נִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת (הושע יב): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וְאָז צָרִיךְ לִצְעֹק הַקָּלִין הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב – כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, צָרִיךְ לוֹ הַקָּלִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמֹּחִין בִּבְחִינַת לֵדָה.

וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּלֹא הֲבָנָה בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַנֵּג [בָּהּ], בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה אַל תִּקְרֵי: וְדִגְלוֹ, אֶלָּא: וְלִגְלוּגוֹ (מדרש שה”ש), אֲבָל אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא לְרַבִּים, כִּי אֵין לִדְרֹשׁ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְבֹרָרִים, כַּמַּאֲמָר (שבת קמה:): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אֱמֹר, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ.

וְזֶהוּ (תהלים קלה): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, בְּלֹא מֹחִין – זֹאת הַלִּמּוּד בָּחַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. וְאֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים. אֲבָל: יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי רֹאשׁ, הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. בְּךָ דַּיְקָא – שֶׁיִּתְמַשֵּׁךְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל. בְּךָ – בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת. לִסְגֻלָּתוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים:

#### ט

כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה (דברים ז) – כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה. וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ־כֵן אֲנַחְנוּ, לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים. כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־ סוּף, שֶׁקִּטְרֵג מִדַּת־הַדִּין: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ' (ב"ר פ' נז ובשמות רבה פ' כא). אַף־ עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָקַח אוֹתָנוּ לְעַם קָדוֹשׁ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּמוֹ סְגֻלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁזָּכָה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין, לְהוֹלִיד אוֹתָם וּלְהַכְנִיס אוֹתָם בִּפְנִים כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁזָּכָה לְהָבִין אֶת הַסְּגֻלָּה, בְּוַדַּאי הַיֹּשֶׁר לְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה:

בְּכֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים וּלְהָבִין וּלְחַדֵּשׁ אֵיזֶהוּ דָּבָר, הַיֹּשֶׁר מְחַיֵּב, שֶׁיְּגַלֶּה וְיַכְנִיס זֹאת הַהֲבָנָה שֶׁל הַסְּגֻלָּה, שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ סְגֻלָּה, שֶׁיְּגַלֶּה לְעַם סְגֻלָּה, וּלְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים:

וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא: עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעֵירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא. עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵן טְמוּרִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד, בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד. אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין, חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם, הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מֹחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם, הֵם בְּחִינַת זְעֵירָא דְּאַנְפִּין. וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת (עִבּוּר כַּנַּ"ל), וְזֶה בְּחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ – אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם, הֲוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ, אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ’ (ישעיה מ). כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נדרים מא): אִם דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ. וּכְתִיב (ישעיה ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דַּעַת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת ה’, וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. וְעִקַּר הַיְדִיעָה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לֹא יֶחְסַר כָּל טוּב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אַטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא. וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:

וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ בְּיִתְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל לֹא כָּמוֹנוּ. וְיֵדְעוּ, שֶׁהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיָה לָהֶם וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁהָיָה לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל זֹאת הַגְּדֻלָּה הָיָה לָנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יִרְבֶּה הַדַּעַת, וְיָבִינוּ הַכֹּל שֶׁגְּדֻלָּתָם שֶׁל הָעַכּוּ”ם הָיָה לָנוּ גְּדֻלָּה, וְלָהֶם הַשִּׁפְלוּת. וְלִכְאוֹרָה הִיא יְדִיעָה גְּדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָנוּ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק לְפִי עֵרֶךְ יְדִיעָתֵנוּ. וְזֶהוּ (תהלים קכו): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ – שֶׁיֵּדְעוּ וְיֹאמְרוּ: הַגְּדֻלָּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה – הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל. אַף־עַל־ פִּי־כֵן: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ – הַיְנוּ שֶׁנִּשְׂחַק וְנַלְעִיג מִידִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ יִהְיֶה לְאֵין סוֹף וָקֵץ:

וְהַיְדִיעָה יֵשׁ בָּהּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, כַּמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. וְזֶהוּ: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, שֶׁהַיְדִיעָה הִיא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַיְדִיעוֹת. יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי (זוהר וארא כה: ובאד"ר קלב:), בְּחִינַת שֶׁמֶן, בְּחִינוֹת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת: אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ (תהלים פג), בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת כַּנַּ”ל:

(מִסִּימָן כ’ עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

[פֵּרוּשׁ, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי דְּבָרִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ: בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, כִּי לִפְעָמִים הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי בְּהֶעְלֵם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְלָזֶה צְרִיכִים צְעָקָה כְּדֵי לְהוֹלִידָם. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָדִים הַמֹּחִין, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְלָזֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי לִפְנִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי – עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ”ל, זֶה זוֹכִין עַל־ יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם צְעָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹלִידִין הַמַּקִּיפִין, וּקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – יֹאמַר הַיְנוּ בְּחִינַת אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בַּחֲשַׁאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שמיני לט): יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי. וְשֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִשֶּׁמֶן. אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת הַצְּעָקָה הַנַּ”ל. שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ, הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף כַּנַּ”ל]:

כָּל הָעִנְיָן הַנַּ”ל, הַמְבֹאָר בְּקִצּוּר עַל פָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעַצְמוֹ בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל־כֵּן לֹא מָנַעְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ. וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה. עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק כִּי־אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת – שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם (וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית־עָלְמִין). וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ’, כְּדִלְקַמָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ”ל, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו, בְּחַיָּיו, דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ”ל. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל עִנְיָן הַזֶּה, וְזֶהוּ:

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא חַי לָנֶצַח, וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא גַּם־כֵּן חַי לָנֶצַח, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד, וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים, וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ, יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת.

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן בַּמָּקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם, וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שָׁם מַמָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר, הוּא נִכְלָל בְּיוֹתֵר בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף, וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת – הַכֹּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ חֲסֵרִים לְגַמְרֵי מֵהַדַּעַת, וְעִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם כָּל טוּב, בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם, אֵינוֹ כְּלוּם. וְכֵן לְהֶפֶךְ: הַשָּׁלֵם בְּדַעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן, בֶּאֱמֶת הַחִסָּרוֹן אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ. וְאִם דַּעַת חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ. כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן וְהַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בַּדַּעַת.

וְכֵן כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ, וְעַל־כֵּן הַחוֹלֶה הוּא כַּעֲסָן, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּדִינִים, כִּי דִּינִים שׁוֹרִים עָלָיו, וְדִינִים הֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־כֵּן הוּא בְּכַעַס. וְלֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’. וְעַל־כֵּן אָז יִתְבַּטֵּל הַכַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, וּפָרָה וָדֹב וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְכוּ’, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ וְכוּ’. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָגוּר יַחַד זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ’, מֵחֲמַת מִדַּת הַכַּעַס. אֲבָל לֶעָתִיד יוּכְלוּ לָדוּר יַחַד, מֵחֲמַת שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס עַל־ יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז:

וְהִנֵּה לֶעָתִיד הַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע וּלְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אָז, זֶה אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת אֲפִלּוּ לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, כִּי עַכְשָׁו זֶה הַדַּעַת בִּבְחִינוֹת מַקִּיפִים כַּנַּ”ל, כִּי כָל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ”ם עַכְשָׁו, בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ’. וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ. וְלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ אֶת ה’, אָז יָבִינוּ הֵם, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ. וְזֶה (תהלים קכו): אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ. הַיְנוּ כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ”ם], הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, כִּי הַכֹּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל], כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם. וְזֶה יָבִינוּ הֵם בְּדַעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז. אֲבָל אֶצְלֵנוּ יִהְיֶה זֶה הַדַּעַת דָּבָר פָּשׁוּט וּשְׂחוֹק, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִגְדַּל אָז מְאֹד. וְזֶה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל וְכוּ’ – כִּי זֶה הַדַּעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, לוֹמַר הִגְדִּיל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד.

וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְיִהְיוּ נִכְלָלִים בְּאֶחָד. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד – וְכִי הָאִידְנָא וְכוּ’, אֶלָּא עַכְשָׁו מְבָרְכִין עַל הָרָעָה: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת. וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל: הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. כִּי לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רָע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד. וְגַם הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. וְעַל־כֵּן הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הָיָה בְּחִינַת הַדַּעַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: (שמות ו) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת:

וְדַע, שֶׁגַּם לֶעָתִיד, שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֵׂכֶל פְּנִימִי – גַּם אָז יִהְיוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יֵדְעוּ מַהוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כָּל אֶחָד יַשִּׂיג לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ, אֲשֶׁר יָגַע וְטָרַח בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶׁכֻּלָּם יִזְדַּכְּכוּ, וַאֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַף־ עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינָם לְבֵינֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם אָז הַשָּׂגָה וִידִיעָה גְּדוֹלָה, יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵינוּ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל – כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה לְהָבִין וְלֵידַע גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁכָּל טוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם בְּזֶה הָעוֹלָם הָיָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל – וּבֶאֱמֶת הוּא הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּעֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מֵבִין זֹאת – אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלֵנוּ לֹא יִהְיֶה זֶה נֶחֱשָׁב לְהַשָּׂגָה כְּלָל, רַק לִשְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ אָז יִגְדַּל מְאֹד. וְגַם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּוַדַּאי יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִכָּל־שֶׁכֵּן בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה מַקִּיף לָזֶה, יִהְיֶה פְּנִימִי לָזֶה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, וְכַמּוּבָא פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – כִּי בְּהַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁתָּף יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים, שֶׁהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַךְ בְּעַמְקוּת הַחָכְמָה יִהְיֶה כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כַּמַּיִם הַמְכַסִּים לַיָּם, שֶׁלְּמַעְלָה הַמַּיִם שָׁוִים בְּכָל מָקוֹם, אַךְ בְּעַמְקוּת הֵם מֻבְדָּלִים מְאֹד, כִּי בְּזֶה הַמָּקוֹם הַמַּיִם נְמוּכִים וּסְמוּכִים לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אַחֵר עֲמֻקִּים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּבְמָקוֹם אַחֵר הֵם עֲמֻקִּים עַד הַתְּהוֹם. כֵּן יִהְיֶה בְּהַשָּׂגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶעָתִיד.

וְזֶהוּ: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, כִּי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה שֶׁלֹּא יָדַע מִזֶּה מִקֹּדֶם, וְהוּא אֶצְלוֹ דָּבָר חָדָשׁ, אֲזַי נִתְלַהֵב וְנִבְעָר מֵאוֹר הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נִפְלֵאת אֶצְלוֹ. אֲבָל מִי שֶׁכְּבָר עָבַר בְּזֹאת הַהַשָּׂגָה, וְהוּא מַשִּׂיג עַתָּה דְּבָרִים נוֹרָאִים וּגְדוֹלִים מִזּוֹ הַהַשָּׂגָה, אֵין לוֹ שׁוּם הִתְלַהֲבוּת מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה. וְזֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה – וְנִבְעָר וְנִתְלַהֵב – מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵהַשָּׂגָה שֶׁאֵצֶל חֲבֵרוֹ הִיא דָּבָר פָּשׁוּט, שֶׁאֵינָהּ מַבְעֶרֶת וּמְחַמֶּמֶת אוֹתוֹ כְּלָל, עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמוֹ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוֹ מְחַמֶּמֶת וּמַבְעֶרֶת אוֹתוֹ כְּלָל. וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי, שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, נִכְוֶה וְנִבְעָר מִמֶּנָּה.

(וְהָעִנְיָן מְבֹאָר יוֹתֵר עַל־פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ – עַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָד חֹם בַּלֵּב וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה וְכוּ’ מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, כִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת מוֹלִיד חֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן יִהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ אֵין זֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וְאֵינוֹ נִכְוֶה וְנִתְחַמֵּם כְּלָל מֵהַשָּׂגָה זֹאת, רַק הוּא צָרִיךְ לְחַפּוֹת וּלְכַסּוֹת עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה אַחֶרֶת, גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹ.

נִמְצָא, מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל עַל מַאֲמָר זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מֵהַמַּקִּיף שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה וְכוּ’, כִּי חֻפָּה הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל – כָּל זֶה הוּא עִנְיָן אֶחָד עִם מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, כִּי הַחֻפָּה, שֶׁהוּא הַמַּקִּיף, הוּא בְּחִינַת חִפּוּי וְכִסּוּי מַמָּשׁ, שֶׁמְּחַמֵּם אֶת הָאָדָם, כִּי עִקַּר הַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הוּא מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב). וְיָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיוּ אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ מֵהֶם, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָיוּ הַשָּׂגוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה.

וְכֵן אֵצֶל עַכּוּ”ם, יִהְיֶה זֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל סְתַם יַהֲדוּת פָּשׁוּט שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ מֵעֲבוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִקְּדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה מַה שֶּׁיֵּדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ קְצָת קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם הַשָּׂגָה, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ עַכּוּ”ם עַל זֶה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ, עַם קֹדֶשׁ, אֵין עֵרֶךְ לְהַשָּׂגָתֵנוּ, מִכָּל־שֶׁכֵּן לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַצַּדִּיק:

וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מִמַּקִּיפִים פְּנִימִיִּים, וְאָז נִצּוֹל מִכָּל צָרוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד מְצַפֶּה וְאוֹרֵב לַחֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יד): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין הַפָּנִים עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין אֲחֵרִים, נִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְכֵן בְּעִקַּר הָאָדָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בְּחִינוֹת לְבוּשִׁין, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל וְהַמַּקִּיף, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין. כִּי מַלְבּוּשׁ בְּגִימַטְרִיָּא “חַשְׁמַל”, וּמֵהַחַשְׁמַ”ל בּוֹרְחִים כָּל הַמַּשְׁחִיתִים. וְזֶה (משלי לא): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – עַל־יְדֵי הַלְּבוּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ”ל, שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר, לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה, עַל־יְדֵי־זֶה: וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַזְּמַן לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, וְזֶה לְ’בוּשָׁהּ וַ’תִּשְׂחַק לְ’יוֹם אַ’חֲרוֹן – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת אֱלוּל.

וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל וְכוּ’ (עַיֵּן לְעֵיל). וְעַל־כֵּן חַיָּב הָאָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, קְרִיעָה, כִּי קר”ע בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהֵם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁתֵּי פְּעָמִים אֵל בְּמִלּוּאוֹ, כִּי “אֵל” הוּא אוֹר הַפָּנִים:

הִקְשׁוּ, כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַשֵּׂכֶל פְּנִימִי הָאֱנוֹשִׁי. וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, שֶׁמַּקִּיף לְהַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה. וּבְהַמַּקִּיפִים, יֵשׁ שֶׁהֵם מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָעֵינַיִם, רַק שֶׁהֵם מַקִּיפִין, וְאֵינָם נִכְנָסִים לְהַשֵּׂכֶל. וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם, שֶׁלֹּא בָּאוּ עֲדַיִן אֲפִלּוּ לַמַּקִּיפִים, וְהוּא בְּחִינַת עִבּוּר. וּמַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתּוֹרָה בִּפְנִים, וְהַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹאוּ וְיִתְגַּלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְאַחַר־כָּךְ יִכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנִים, וְכֵן הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִצַּד חֶסְרוֹנוֹ הָאֱנוֹשִׁי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא מֵהַהֶעְלֵם לַמַּקִּיפִים, וְהַמַּקִּיפִים יִהְיוּ נַעֲשִׂים פְּנִימִי. [הַקֻּשְׁיָא זֹאת הִקְשׁוּ בְּמָקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, וְהוּא ז”ל אָמַר עַל זֶה תֵּרוּץ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַתָּה מְבֹאָר לְהַמְעַיֵּן הַתֵּרוּץ עַל הַשְּׁאֵלָה וְהַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הוּא, אֵיךְ לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹלִידִין אוֹתָן, אֵיךְ זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּכְבָר מְבֹאָר בָּאֵר הֵיטֵב בַּמֶּה יִזְכֶּה לָזֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי צְעָקָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ’, וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּבֵאוּר הָעִנְיָן וּרְאָיוֹתָיו וְהֵיכָן מְרֻמָּז סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַלָּלוּ וְכוּ’ – הַכֹּל מְבֹאָר לְעֵיל בָּאֵר הֵיטֵב. אַשְׁרֵי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם]:

### כב

פִּרְקָא חֲמִישָׁאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא. בְּרֵאשִׁית – מַאֲמָר. בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. אָב וּבֵן. סְתִים וְגַלְיָא. עֵדֶן עִלָּאָה דִּסְתִים וּגְנִיז. עֵדֶן תַּתָּאָה:

#### א

דַּע, שֶׁיֵּשׁ חוֹתָם, וְיֵשׁ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. חוֹתָם הוּא, כִּי יֵשׁ מוֹכִיחֵי הַדּוֹר, וְהֵם בְּחִינוֹת רַגְלִין, וְנִקְרָאִים רַגְלִין, עַל־ שֵׁם שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה’, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמְדִין, כִּבְיָכוֹל, אֶת ה’, שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ עֵצוֹת, וְהֵם הוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחָם וּלְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים בְּחִינוֹת רַגְלִין, עַל־שֵׁם הָעֵצָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (שמות יא) עַל "וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ": הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ. וְעַל־ שֵׁם הַהֲלִיכָה, שֶׁהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזַר־דִּין בָּעוֹלָם, וְהַדִּין הוּא הַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת דִּין תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה', הוּא מִתְיַעֵץ עִמָּהֶם, וּמְגַלֶּה לָהֶם הַדִּין־תּוֹרָה, שֶׁנִּגְזַר עַל הַדּוֹר, וְהֵם מְכַסִּים זֶה הַדִּין־תּוֹרָה וְחוֹתְמִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת (ש"ה ד): מַעְיָן חָתוּם, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, דִּין אַכְזָרִי. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה ח): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. הַיְנוּ בְּלִמּוּדֵי ה’ נֶחְתָּם הַדִּין־תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים. וְהֵם, כְּשֶׁנִּגְלֶה לָהֶם הַדִּין־ תּוֹרָה, הוֹלְכִים וּמוֹכִיחִים הַדּוֹר כְּדֵי לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב לְהַמְתִּיק הַדִּין. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מוּסָר נִזְהָרִין לְהַחְתִּים וּלְהַסְתִּיר, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים, בִּבְחִינַת (איוב לג): וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם. וְעַל־שֵׁם זֶה הֵן בְּחִינַת חוֹתָם.

וְאֵלּוּ הַלִּמּוּדֵי ה’ מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. כִּי הוֹלְכִים לְפַשֵּׁר וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מַקְטִינִים הַדָּבָר, וּמַמְלִיצִים טוֹב בַּעֲדָם, וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל מַגְדִּילִים הַחֵטְא מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁאָמַר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שמות לב): לָמָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ. וּלְיִשְׂרָאֵל אָמַר (שם): אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה. וּכְשֶׁהָרַע שֶׁל הַדּוֹר גּוֹבֵר עַל הַחוֹתָם הַנַּ”ל וּמְקַלְקֵל אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְקַלְקֵל שְׁלוֹם הָעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה גֵּרוּשִׁין וּמַחֲלֹקֶת בָּעוֹלָם, הֶפֶךְ הַשָּׁלוֹם, בִּבְחִינַת (איוב יח): וּמִתֵּבֵל יְנִידוּהוּ. כִּי מֵחוֹתָם נַעֲשֶׂה נִדַּת, כִּי הֵם בַּמִּסְפָּר הַשָּׁוֶה, כַּמּוּבָא:

#### ב

וְיֵשׁ חוֹתָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִזֶּה הַחוֹתָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת יָדַיִם הַמְקַבְּלִים מוּסָר מֵאֵלּוּ הַמּוֹכִיחִים, בְּחִינוֹת (איוב לז): בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם. וְהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְקַבֵּל בָּהּ הַמּוּסָר, בִּבְחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ בְּיַד מֹשֶׁה, בְּחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה.

וְזֶה הַחוֹתָם צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה. כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַחוֹתָם הַפְּנִימִי, וִיקַלְקְלוּ הַחוֹתָם הַפְּנִימִי עַל־ יְדֵי קִלְקוּל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה.

וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל זֶה הַחוֹתָם – הַיָּדַיִם – נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָאֱמוּנָה, וְנַעֲשֶׂה אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין לָהּ כֹּחַ, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַיָּדַיִם אֵלּוּ, בִּבְחִינַת (שמות לב): וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (וְכַמְבֹאָר בְּזֹהַר כִּי־תִשָּׂא (דף קצב.) עַל פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: בַּמָּה אִצְלַחוּ בְּעֻבְדָּא דָּא, בְּגִין דְּוַיִּקַּח מִיָּדָם וְכוּ'. אִלּוּ כַּד נְטַל מִידֵיהוֹן הֲוָה שָׁדָא לְאַרְעָא, וְאַף־עַל־גַּב דְּיִטֹּל לֵהּ לְבָתַר, לָא הֲוָה אַצְלַח עֻבְדָּא בִּישָׁא דָּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם). וְגַם תִּקּוּנוֹ הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (בראשית לה): וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹקֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם. כִּי מֵ”חוֹתָם” נַעֲשֶׂה “נִדַּת”, בִּבְחִינַת (ישעיה א): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. כִּי יָד בְּמִלּוּאוֹ (כָּזֶה: יוד דלת) הוּא מִסְפַּר נִדַּת, הַיְנוּ עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה כְּנִדָּה (שבת פב):

#### ג

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְמַלֹּאת אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי הֶאָרָה מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, בִּבְחִינַת (שמות כט): שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם. כִּי הֵם רוֹעִים הָאֱמוּנָה לְתַקְּנָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רוֹעִים, עַל־שֵׁם (תהלים לז) וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְכָל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג): כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ. שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (הושע יב): וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, נִקְרָא עַל־שֵׁם זֶה רָעֲיָא מְהֵימָנָא:

#### ד

וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, וְהֵם גַּם־כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ. וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא (סנהדרין קה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רוֹעִים. וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:). וְעַל־כֵּן, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם, וְאָז: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה.

וְכָל הַקּוֹלוֹת – הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה – כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת (תהלים סח): הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז:

#### ה

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם־כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. מִבְּשָׂרְךָ דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַּעֲלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָׂרְךָ, הַיְנוּ בְּשַׂר גּוּפְךָ. כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף, עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁהַגּוּף הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הִיא טוֹבָה לְהַנְּשָׁמָה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֶלֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ, וּכְשֶׁהַגּוּף צַח וָאוֹר, תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ עַל־יְדֵי הַגּוּף, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף תּוּכַל לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַגּוּף גַּם־כֵּן טוֹב וְכָשֵׁר, אֵינוֹ נִלְכָּד בְּהַתַּעֲנוּגִים, וְעַל־כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לַחֲזֹר עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף לְמַעֲלָתָהּ, לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּה. וְכֵן גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַגּוּף, עַל־יְדֵי הֶאָרוֹת שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה מִקֹּדֶם, תּוּכַל עַתָּה לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ – מִבְּשָׂרִי דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּשַׂר הַגּוּף יֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ, הַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם בְּגוּפוֹ יִרְאֶה וְיֶחֱזֶה הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַגּוּף עַזּוּת, מִבְּחִינַת: וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ – אֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַגּוּף לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁלָּהּ, כִּי תּוּכַל לִלְכֹּד בְּתֹקֶף וְעַזּוּת הַגּוּף, מַה שֶּׁהַגּוּף עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת, וְצָרִיךְ לָזֶה עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף, כִּי אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם (ברכות נח:), וּכְשֶׁמְּשַׁבֵּר עַזּוּת וְתַקִּיפוּת הַגּוּף, עַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ אֶל הַגּוּף, כִּי לֹא תִּהְיֶה נִלְכֶּדֶת שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קב): מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. עַצְמִי הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, כִּי עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם, מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם "אֲנִי", הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַקַּיָּם לָעַד, אֲבָל מֵחֲמַת עַזּוּת הַגּוּף בְּתַאֲווֹתָיו, אֲזַי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, רְחוֹקָה מִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ, וְעַל־יְדֵי קוֹל אֲנָחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ, וְאָז מִתְקָרֶבֶת וּמִתְדַּבֶּקֶת הָעֶצֶם לְהַבָּשָׂר, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה לְהַגּוּף, וְזֶהוּ: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי כַּנַּ"ל.

וּבְחִינַת קוֹל הַתְּקִיעוֹת הוּא בְּחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי. וְהוּא מְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת (עמוס ג): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעַם לֹא יֶחֱרָדוּ, וְעַל־יָדָם יוּכַל לָבוֹא לָרוֹעִים הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. תְּקִיעָה הֵם הַקּוֹלוֹת, קוֹל עֹז. שְׁבָרִים – שֶׁעַל־יָדָם נִשְׁבָּר עַזּוּת הַגּוּף כַּנַּ”ל. תְּרוּעָה – בְּחִינַת (שמואל–ב ה): וְאַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הָרוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לָהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר כַּנַּ”ל. וְזֶה (בראשית יז): וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. וּכְתִיב (שם): בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם. הַיּוֹם הַזֶּה – זֶה בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם (ר”ה כח. מגילה כ:), בִּבְחִינַת (תהלים כ): יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה. שֶׁעַל־יָדוֹ נִמּוֹל וְנִשְׁבָּר עָרְלַת בָּשָׂר, וּמְקַבֵּל אוֹר הָעֶצֶם:

#### ו

וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת בְּנֵי־הָאָדָם יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם וּבָשָׂר, הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה לְהָעָם, שֶׁהֵם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, הוּא בְּחִינַת עֶצֶם, וְהָעָם הֵם נֶגְדּוֹ בְּחִינַת בָּשָׂר. וּכְשֶׁהֵם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, כְּמוֹ בְּשַׂר הַגּוּף בְּעֶצֶם הָאָדָם, הֵם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל אֲנָחָה, הַיְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְשׁוֹבֶרֶת גּוּפָם, בִּבְחִינַת אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִסְמֹךְ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר, בִּבְחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי הַנַּ”ל. אַךְ כְּשֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל קוֹל הָאֲנָחָה הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ, אֵינָם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ, כִּי־ אִם קוֹל הֲבָרָה:

#### ז

וְקוֹל הֲבָרָה הוּא: דַּע, כִּי כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי עַל־ יְדֵי הָעֲבֵרוֹת נִבְרָאִים מְחַבְּלִים, וְהֵם צוֹעֲקִים: הַב לָן מְזוֹנֵי. הַב לָן חַיֵּי. וּכְשֶׁאֵין מִתְגַּבֵּר וּמִתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נָחִים, אַךְ תֵּכֶף שֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם מִתְעוֹרְרִים תֵּכֶף, וּמַתְחִילִין לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג נֶגְדּוֹ – וְזֶהוּ קוֹל הַהֲבָרָה, שֶׁיּוֹצֵא מִקּוֹל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה יד): אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – אֵין עֲנִיָּה אֶלָּא לְשׁוֹן צְעָקָה, הַיְנוּ שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בָּנוּ, בְּתוֹכֵנוּ מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל הַצָּרְפִית (מלכים–א יז): בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי. הַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אֵלִיָּהוּ, וְלֹא הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה גּוֹבֶרֶת כָּל־כָּךְ, הָיוּ הָעֲווֹנוֹת שֶׁלָּהּ נָחִים, אַךְ עַל־ יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר שָׁם קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ, הָיוּ נִזְכָּרִים וְנִתְעוֹרְרִים עֲווֹנוֹתֶיהָ לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג עָלֶיהָ.

וְזֶהוּ: אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בְּתוֹכֵנוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים אֵיזֶה קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֵין אָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, לְשַׁבֵּר עַל־ יָדוֹ עַזּוּת הַגּוּף, כִּי־אִם קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא קוֹל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁנִּתְעוֹרְרִין נֶגֶד קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם צוֹעֲקִין בְּתוֹכֵנוּ: ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ – שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ לְבַד. וּכְשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֶצֶם, אֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ הַנַּ"ל, רַק הַקּוֹל הַהֲבָרָה, הַיְנוּ קוֹל הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּתְעוֹרְרִים מִזֶּה הַקּוֹל.

וְזֶה (ר”ה כז:): הַתּוֹקֵעַ בְּבוֹר, בְּחִינוֹת (תהלים פח): שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, וְהוּא מִתְאַנֵּחַ וְתוֹקֵעַ עַל זֶה – אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע – יָצָא, הַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לָצֵאת מִתּוֹךְ הָרַע שֶׁלּוֹ. וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע – לֹא יָצָא, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, בֵּין קוֹל אַנְחַת הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר – שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל־כָּךְ מֵהָעֶצֶם הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר, וַאֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל אַנְחָתוֹ, וְכֵן קוֹל אַנְחַת הֶחָכָם, אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, כִּי־אִם קוֹל הֲבָרָה כַּנַּ”ל:

#### ח

וְלָבוֹא לִבְחִינַת בָּשָׂר הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׁמּוּשׁ. עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, נַעֲשֶׂה הַגּוּף בְּחִינַת בָּשָׂר לְהַנְּשָׁמָה.

וּכְשֶׁהַבָּשָׂר בַּבְּחִינָה הַזֹּאת, אָז (ישעי’ מא): וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן – מִבְּשַׂר הַנִּמּוֹל הַנַּ”ל נִשְׁלָם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה (שם א), הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמְּקַבְּלִין מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כִּי־אִם עַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק אֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ”ל:

#### ט

וְלָבוֹא לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל הוּא עַל־ יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (נחמיה ח): כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים, וְנָתְנוּ שְׁנֵי עֲטָרוֹת בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד וְכוּ’, וּכְשֶׁחָטְאוּ נִלְקְחוּ וְכוּ’, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְהַחֲזִירָם לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא, שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, כַּנַּ”ל:

וְדַע, כִּי שְׁנֵי הָעֲדָיִים שֶׁהִכְתִּירוּ בְּחוֹרֵב מִנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הֵם בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כַּמּוּבָא בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא (פ”ה): בְּרֵאשִׁית – דָּא מַאֲמָר. בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. דָּא עֵדֶן עִלָּאָה. עֵדֶן תַּתָּאָה. חָכְמָה עִלָּאָה. חָכְמָה תַּתָּאָה. אָב וּבֵן.

כִּי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הוּא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת וְנִגְלוֹת: נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת נִגְלוֹת, הַיְנוּ הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לְקַיֵּם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְנִשְׁמַע הִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, מַה שֶּׁהוּא גָּבוֹהַּ וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בָּזֶה. לְמָשָׁל: אֵצֶל כָּל מִצְוָה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כִּי מִלְּבַד הַצִּוּוּי הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, יֵשׁ עוֹד לָזֶה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, וּשְׁאָר דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה. וַעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַלָּלוּ, שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם, אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, וְזֶה בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר.

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה. נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת, מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ לְקַיֵּם, וְנִשְׁמַע הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ”ל, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבֹד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא דְּבֵקוּת, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא (תקון נח), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה (תענית ב), הַיְנוּ בִּטּוּל וּדְבֵקוּת לָאֵין סוֹף, כִּי אֵין סוֹף הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה [הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ”ל], הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, דְּבֵקוּת, שֶׁהוּא רַק בִּטּוּל לְהָאֵין סוֹף:

#### י

וְיֵשׁ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, וְכֵן בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת לוֹ. וּבְחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. כִּי מִי שֶׁבָּא לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מֵהָרִאשׁוֹנָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמַע שֶׁלּוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וַאֲזַי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע אַחֶרֶת. וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְכֵן כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, וְכֵן בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי מַה שֶּׁהוּא לְהָעוֹלָם הַזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע, הוּא לְעוֹלָם הַגַּלְגַּלִּים בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ וְתוֹרָתוֹ (ע”ז יט) – מִתְּחִלָּה תּוֹרַת ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, הַנִּסְתָּרוֹת לַה’ אֱלֹקֵינוּ. וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ – שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.

וְזֶה (דברים כט): הַנִּסְתָּרוֹת לַה’ אֱלֹהֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁיָּבוֹא לְעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה. וְזֶה: לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כְּגוֹן וַיְדַבֵּר, כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַע כַּנַּ"ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ: עַד עוֹלָם – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם. לַעֲשׂוֹת – לַעֲשׂוֹת דַּיְקָא, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנִּסְתָּרוֹת, בְּחִינַת נִשְׁמַע כַּנַּ"ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלוֹת כַּנַּ"ל:

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לִבְחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, בְּחִינַת תּוֹרַת ה’, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע וְכוּ’ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, עַד שֶׁיָּבוֹא בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת. וְשָׁם יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, וּבְחִינַת נִשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הוּא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא תּוֹרַת ה’ הִיא רַק בַּשֵּׁם הַמֻּשְׁאָל, כִּי רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ נִקְרָא תּוֹרַת ה’, וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ, אַךְ בְּחִינַת הַנִּשְׁמַע שֶׁבִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת, הִיא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין גָּבוֹהַּ מִשָּׁם, רַק תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּכְלָל בָּאֵין סוֹף, אֲזַי הַנַּעֲשֶׂה הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וְהַנִּשְׁמַע הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’. כִּי יֵשׁ תּוֹרַת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי בכורים ור”ה): אֲנִי קִיַּמְתִּיהָ תְּחִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד): הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים וּמְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ’. וְכֵן יֵשׁ תְּפִלַּת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת ה’ וְיֵשׁ תְּפִלַּת ה’, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף, אֲזַי תּוֹרָתוֹ הוּא תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וּתְפִלָּתוֹ הוּא תְּפִלַּת ה’ מַמָּשׁ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק צב): הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. כִּי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, הַיְנוּ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה.

[לִכְאוֹרָה, אֵין לְזֶה הָעִנְיָן חִבּוּר הֵיטֵב לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה, אַךְ בֶּאֱמֶת מְבֹאָר זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב לַמְעַיֵּן קְצָת, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל וּלְקַמָּן, שֶׁבְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת אֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחִלָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת אַיִן, עַל־כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּכְלָל בָּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶלְעָזָר זְעֵירָא וְכוּ’, שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, וְעַל־כֵּן חֲבָשׁוּהוּ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה, אֵין קֶשֶׁר לְעִנְיַן פְּגַם הַגַּדְלוּת לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נִזְכָּר כָּאן, לִכְאוֹרָה, מֵעִנְיַן גַּדְלוּת כְּלָל, אַךְ בֶּאֱמֶת עַל־פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר לָעֵינַיִם, שֶׁכָּל עִנְיָן זֶה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בָּאֵין סוֹף, בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה – כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן כַּנַּ”ל. וְעַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב קֶשֶׁר עִנְיָן זֶה “הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ וְכוּ’” לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, זֶהוּ בְּחִינַת עֲנָוָה, בְּחִינַת אַיִן, שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלוּם, רַק מַרְגִּישׁ צַעַר יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל זֶה, הוּא נִכְלָל בָּאַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה, כִּי הוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה כַּנַּ”ל]:

וְזֶה בְּחִינוֹת אָב וּבֵן, מַאֲמָר וַחֲצִי מַאֲמָר. כִּי הַנַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינוֹת נִגְלֶה, בְּחִינוֹת תּוֹרָה, בְּחִינוֹת בָּרָא, בְּחִינוֹת בֵּן, בְּחִינוֹת עֵדֶן תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר. כְּנֶגֶד הַנִּשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, חָכְמָה עִלָּאָה, עֵדֶן עִלָּאָה, בְּחִינוֹת אָב, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִסְתָּר. כִּי כָל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הוּא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר. כְּמוֹ הָאָב, כְּשֶׁמְּדַבֵּר, מְדַבֵּר מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, וּכְשֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן מְדַבֵּר אַחֲרָיו, הוּא מְדַבֵּר רַק חֲצִי מַאֲמָר, כֵּן כָּל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה, הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, וְהַדַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הִיא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם נֶגְדָּהּ, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי כָל בְּנֵי־ אָדָם וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּצְמָחִים וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, הֵם רַק בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם, כִּי הֵם רַק רְמָזִים לַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים מֵהֶם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְכֵן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה נֶגֶד קֹדֶם הַבְּרִיאָה הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת – בָּאֵין סוֹף, וְשָׁם הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. וְזֶה: בָּרָא, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, הוּא חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה. כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בֹּשֶׁת (תיקונים תיקון ז), שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, בְּחִינוֹת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם.

וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ”ל, עַל־שֵׁם שֶׁעִקַּר בִּנְיָנָהּ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי תַּמָּן יִרְאָה, תַּמָּן שָׁלֵם. בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בֹּשֶׁת, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. כִּי אֱמוּנָה הוּא מֵהָרוֹעִים כַּנַּ”ל, וּלְהָרוֹעִים אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּלְעַזּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וּלְשִׂמְחָה זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אַךְ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כִּי “וְגִילוּ בִּרְעָדָה” כְּתִיב (תהלים ב), הַיְנוּ עִקַּר הַגִּילָה וְהַשִּׂמְחָה הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי עִקַּר בִּנְיָנָהּ – עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת יִרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בֹּשֶׁת, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְזֶה (שם יט): עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה – עֵדוּת ה’, שֶׁהֵם הָעֲדָיִים הַנַּ”ל, נֶאֱמָנָה, עַל־יָדָהּ נִבְנֵית הָאֱמוּנָה.

וְזֶה (בראשית מט): מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וְתַרְגּוּמוֹ: אָב וּבֵן. וְזֶה מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁהוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי חֲצִי מַאֲמָר הוּא בְּחִינוֹת בֵּן לְחוּד, אֲבָל מַאֲמָר הַשָּׁלֵם הוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי שָׁם נִכְלָל הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינוֹת רוֹעִים כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ”ל:

#### יא

אַךְ כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע זֶה לְמַדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ’. לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם מִכְשׁוֹל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה.

וְזֶה (ישעיה ג): וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶיךָ (שבת קכ גיטין מג) – אֵלּוּ דִּבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם. דִּבְרֵי־תוֹרָה הֵם בְּחִינוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נִסְתָּר, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. עוֹמֵד עֲלֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כִּי אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:), וְלַעֲשׂוֹת מֵהַדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעֲמִידָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינוֹת עֲמִידָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, יִהְיֶה לוֹ נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם, כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה, שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל.

וְזֶה (ירמיה נ): בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲווֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ. כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲווֹנוֹת, כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה. וְזֶהוּ: וְאֵינֶנּוּ, כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת נִכְלָלִין בָּאַיִן, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־ יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ"ל. וְזֶה (הושע יד): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲווֹנֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ”ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת־פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ’. וְאִם־כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־ יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל־ שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה’ וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם.

וְאִם־כֵּן נָפַל פּוּתָּא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זוֹ הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי־ אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה כַּנַּ"ל.

אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה' – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּאַיִן כַּנַּ”ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה’, בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל.

וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן. כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל, וּלְחֶדְוַת ה’ זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ”ל, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בֹּשֶׁת. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֹּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֶלְעָזָר זְעֵירָא הֲוָה סָיֵם מְסָאנָא אֻכָּמָא. אֲמַרוּ לֵהּ: מָה עַבְדֵּת. אֲמַר: קָא מִתְאַבִּילְנָא עַל יְרוּשָלַיִם (ב”ק נט) – כִּי הָיָה מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן סָיֵם מְסָאנָא אֻכָּמָא, לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְקַלְקֵל חוֹתַם הָרַגְלִין, וְנַעֲשָׂה מֵ"חוֹתָם" דָּם "נִדַּת". וְזֶה: מְסָאנָא אֻכָּמָא – שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַגְלִין וְנַעֲשָׂה נִדַּת, כִּי הַאי שָׁחוֹר אָדֹם הוּא (חולין מז:). וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שֶׁעַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, נִתְקַלְקֵל מִמֵּילָא חוֹתַם הָרַגְלִין, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל).

אֲמַרוּ לֵהּ: מִי חֲשִׁיב אַתְּ לְאִתְאַבּוּלֵי וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְעַל־כֵּן עַל־יָדְךָ נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה. כִּי עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל־כֵּן, כֵּיוָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, חֲבָשׁוּהוּ, כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:): וְאִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים. נִמְצָא, שֶׁעֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת – תְּפִיסָה, וְעַל־כֵּן חֲבָשׁוּהוּ.

אֲמַר לְהוּ: בְּעוֹ מִנַּאי אוֹ אֶבְעֵי מִנַּיְכוּ – כִּי זֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן אִם יֵשׁ לִי גַּדְלוּת, אָז רָאוּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב לָכֶם, כִּי כָל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). בָּעֵי מִנַּיְהוּ: הַאי מָאן דְּקָץ כֻּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם. קָץ כֻּפְרָא הוּא בְּחִינַת שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת. כֻּפְרָא הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינַת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. וְשָׁאַל: מַאי מְשַׁלֵּם מִי שֶׁפָּגַם בְּזֶה הָעַזּוּת. וְהֵשִׁיבוּ: מְשַׁלֵּם כֻּפְרָא – כְּמוֹ שֶׁפָּגַם יְשַׁלֵּם.

וְשָׁאַל: וְהָא קָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת, יָכוֹל לָבוֹא לְקִלְקוּל הָאֱמוּנָה, וְזֶה תַּמְרֵי – בְּחִינַת (ירמי' ב): הַהֵמִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי וְכוּ’. וְהֵשִׁיבוּ: יְשַׁלֵּם תַּמְרֵי – כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְהָא לָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא לִכְפִירוֹת. וְהֵשִׁיב: בְּשִׁשִּׁים – הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, כִּי הָעֳנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אַךְ עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאַר רַק בְּגֵיהִנֹּם, וְזֶה שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי עַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, יְשַׁלֵּם בְּשִׁשִּׁים, הַיְנוּ בְּגֵיהִנֹּם כַּנַּ”ל:

וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, וְעַל־כֵּן נִקְרָא (מ”א ח): יֶרַח הָאֵיתָנִים, מִלְּשׁוֹן תַּקִּיפוּת וְעַזּוּת, כִּי אָז צוֹעֲקִין יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁהַקּוֹלוֹת כֻּלָּם הֵן בְּחִינַת עַזּוּת, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְעַל־כֵּן אָז נֶחְתְּמוּ וְנִתַּקְּנוּ שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כִּי עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי הַדּוֹר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתַם הָרַגְלִין כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה: תִּשְׁרֵי, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים חוֹתָם עִם הַשְּׁתֵּי תֵּבוֹת (כמובא בכתבי האר”י בכוונות נעילה והושענא רבא). וְעַל־כֵּן בְּתִשְׁרֵי שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַזּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם. וְגַם הַמִּקְרָא הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:

(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת:)

וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה (דברים ז). עֵקֶב – בְּחִינַת רַגְלִין, וְרַגְלִין הֵם בְּחִינַת הַמּוֹכִיחִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְלָהֶם מְגַלִּים הַדִּינִים, וְהֵם מוֹכִיחִים אֶת הַדּוֹר. וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – הַיְנוּ שֶׁמִּבְּחִינַת רַגְלִין, הַיְנוּ הַמּוֹכִיחִים, תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ הַדִּינִים, כִּי לָהֶם מְגַלִּים אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְהֵם מוֹכִיחִים בָּזֶה אֶת הַדּוֹר כַּנַּ”ל:

כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת עַזּוּת. קוֹל הַמּוֹכִיחַ הוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְכֵן קוֹל נְגִינָה, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לג): הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. קוֹל הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת תְּרוּעָה, בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת: וְאַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי, כַּנַּ”ל:

בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה הַדּוֹר, שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָם בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כא): בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה בַּעֲמִידָה. עֲמִידָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ובסוטה מט):

בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. וְכֵן בַּמַּלְאָכִים יֵשׁ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג): גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): מִי גִּלָּה רָז זֶה לְבָנַי, רָז שֶׁמַּלְאֲכֵי־ הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: גִּבֹּרֵי כֹחַ וְכוּ’:

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין:

גְּדוֹלָה בּוּשָׁה, שֶׁנִּכְפְּלָה שְׁנֵי פְּעָמִים בַּפָּסוּק (יואל ב): וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ’, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם (מו”ק ט:):

הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם מֵחֲמַת הַקְּרִירוּת שֶׁבְּצַד צָפוֹן וְדָרוֹם. וְצַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, וְכָל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ בָּהֶם צַעַר הַבּוּשָׁה, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא צַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה). וְאָמְרוּ שָׁם: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה וְכוּ’. מִכָּל־ שֶׁכֵּן אֵיךְ יִתְבַּיְּשׁוּ הַחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם, יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ’, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם. וְגַם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ’, וּמַאי מִתְפַּלֵּל. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ’. וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְקַיֵּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְכַמָּה רָחוֹק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, לַתּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בִּבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל:

[בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הִתְחִיל מִזֶּה הָעִנְיָן הַכָּתוּב כָּאן, מֵעִנְיַן הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם וְצַעַר הַבּוּשָׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִנְיַן תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כַּכָּתוּב כָּאן, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָס עַל־יְדֵי־זֶה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, עַד שֶׁגָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו תּוֹרָה זֹאת, הָפַךְ הַדָּבָר קְצָת, וְצִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה מֵעִנְיַן חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם כַּנַּ”ל. וַה’ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ]:

### סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא

מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין בְּקַדְמַיְתָא וּבַתְרַיְתָא, דִּי צְבִי וְאִתְרְעִי בָן וּמְסַר לָן אוֹרַיְתָא, דִּי זָכִינָא לְסַיָּמָא סִפְרָא דִצְנִיעוּתָא: כְּעַן נָרִים יְדָנָא, קֳדָם אֱלָקָנָא, דִּי יַעֲמָד לָנָא לִימִינָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר רָזִין עִלָּאִין הַגְּנוּזִים בְּסָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא:

### כג

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

 סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא

אֵימָא לָן מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. אֲמַר לְהוּ: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא, וְיָלְדָה, וַהֲוֵי תָּלְיָה לֵהּ פִּתְקָא, וּכְתִיב בֵּהּ: דְּמַסִּיק בְּבֵי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. אֲמַרוּ לֵהּ: וְכַדְנַיְתָא מִי יָלְדָה. אֲמַר לְהוּ: הֵי נִינְהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמָה מַלְחֵי לֵהּ. בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא. וּמִי אִיכָּא סִילוּתָא לְכַדְנַיְתָא. וּמִלְחָא מִי סַרְיָא: (בכורות ח:)

רַשִּׁ”י:

מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. דְּבַר כָּזָב: כַּדְנַיְתָא. פִּרְדָּה: תָּלָא פִּתְקָא. שְׁטָר בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַוָּלָד: הֵי נִינְהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבֵי. אֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי כָזָב: סִילוּתָא. שִׁלְיָא:

צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹד (תהלים קיט):

#### א

כִּי יֵשׁ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהוֹרִין, בְּחִינַת חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז): שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. וּכְתִיב (בראשית מה): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב, זֶה בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְיֵשׁ פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מָרָה־שְׁחוֹרָה, עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי. וְאֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא יָכוֹל לְפַרְנֵס אֶת הָאָדָם בְּסִבָּה קַלָּה, וְרוֹדְפִים אַחַר פַּרְנָסָתָם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהֵם אוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, וְעַצְבוּת הוּא מָרָה־שְׁחוֹרָה – אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם נִקְשָׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (יחזקאל ז): וּזְהָבָם לְנִדָּה. הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פרק ט): מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמְּטַמֵּא כְּנִדָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה. אֲבָל אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁמַּשָּׂאָם־וּמַתָּנָם בֶּאֱמוּנָה, הֵם דְּבֵקִים בְּאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֵין אֱמוּנָה בְּלֹא אֱמֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בלק קצח:): הַיְנוּ צֶדֶק, הַיְנוּ אֱמוּנָה וְכוּ’, [וּמַסִּיק שָׁם: אֱמוּנָה אִתְקְרִיאַת כַּד אִתְחַבַּר בַּהּ אֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֱמוּנָה עַל־יְדֵי אֱמֶת], וֶאֱמֶת הוּא אוֹר הַפָּנִים, כַּיָּדוּעַ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:): וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – חַד אָמַר: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן לָהֶם, וְחַד אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנָה. וְזֶה: מַטְבֵּעַ תִּקֵּן – שֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, וּכְשֶׁתִּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, נִתְתַּקֵּן פְּגַם עֲבוֹדָה־ זָרָה. וְזֶה: מֶרְחֲצָאוֹת תִּקֵּן לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג וסוטה יב:): לִרְחֹץ מִגִּלּוּלֵי בֵּית אָבִיהָ. וְזֶה: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר – פְּנֵי דַּיְקָא, שֶׁהִיא פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא מַטְבֵּעַ, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי כָל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בְּמָמוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה “מָמוֹן” עִם אוֹתִיּוֹתָיו גִּימַטְרִיָּא ק”ם, כְּנֶגֶד ק”ם קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי. קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. (סנהדרין מו) עַל אֵלּוּ הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהֵם עֲבוֹדָה־זָרָה כְּלוּלִים מֵעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת.

(וְעַל־כֵּן הֵם ק”ם קָלִין, שֶׁהֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, כִּי הַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת הַקָּלִין כְּפוּלִים, בְּחִינַת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת כְּפוּלִים, הַיְנוּ שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן קָלִין, שֶׁצּוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה־זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל עַיִ”ן אֻמּוֹת).

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין, שֶׁהֵם שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִ”ן. וְזֶהוּ (אבות פ”ב): וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ. בִּפְנֵי – זֶהוּ בְּחִינַת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, הַבָּא מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס, וְהוּא חוֹשֵׁב: (דברים ח) כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזֶה: עַצְמְךָ – לְשׁוֹן עֹצֶם יָדִי:

#### ב

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית־קֹדֶשׁ, הוּא נִצּוֹל מִפָּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא. עַל־יְדֵי דַּם בְּרִית, נִתְתַּקֵּן דַּם נִדָּה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט): גַּם בְּדַם בְּרִיתֵךְ – עַל־יְדֵי בְּרִית – שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר. בּוֹר דָּא טְחוֹל, מָרָה־שְׁחוֹרָה, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, כִּי בְּרִית הוּא בְּחִינַת מֶלַח, הַמַּמְתִּיק מְרִירוּת וְעִצְּבוֹן הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויחי רמא:): אִלְמָלֵא מִלְחָא, לָא הֲוֵי עָלְמָא יָכְלֵי לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא, וְזֶהוּ (במדבר יח): בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא. וְזֶהוּ (ויקרא ב): אַל תַּשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ – אֱלֹקֶיךָ דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשֵּׁר בֶּאֱלֹקוּת וְנִתְפָּרֵשׁ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מֵאִיר לְעַצְמוֹ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וְזֶה (כתובות סו:): מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן:

#### ג

וְזֶהוּ: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב (דברים לג), מִפָּנֶיךָ דִּקְדֻשָּׁה. וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, – לְשׁוֹן שְׁמָד, לְשׁוֹן עֲבוֹדָה־ זָרָה, הַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן. כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־ שֵׁם הַבְּרִית, וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁמְּגָרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם דִּקְדֻשָּׁה אֶת הָאוֹיֵב, הוּא מַפִּיל אוֹתָם הָאוֹיְבִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, הַיְנוּ הַשְׁמֵד.

נִמְצָא, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא רוֹצֶה לְגָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל צַדִּיק, הוּא מַפִּיל אֶת הָאוֹיֵב בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי צַדִּיק הוּא בְּרִית עוֹלָם (תיקון מח), וְזֶה הָאוֹיֵב שֶׁל צַדִּיק, שֶׁחוֹלֵק עַל צַדִּיק, אֵין לוֹ מֶלַח לְהַמְתִּיק מְרִירוּתוֹ, כִּי מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּתְמַעֵט, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה זְבוּלוּן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְיִשָּׂשׂכָר, נֶאֱמַר בּוֹ (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן. שְׂמַח – הֶפֶךְ בְּעִצָּבוֹן, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ.

וְזֶה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ רָחָב סִימָנָא דְּחַיֵּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע ב): וְהַחֲיִיתֶם אֶת אָבִי וְאִמִּי וְכוּ’, אָמְרָה: וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת. כִּי אֱמֶת הוּא בְּחִינַת חַיִּים כַּנַּ”ל, וְאָמְרוּ לָהּ: אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי תִּקְשְׁרִי לָךְ. תִּקְוָה זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ. וֶאֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי עָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ’. וְחוּט הַשָּׁנִי זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לח): וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח וְכוּ’. כִּי הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ (ישעי’ ס). כִּי חֹשֶׁךְ הוּא בְּחִינוֹת בְּעִצָּבוֹן, דַּאֲגַת וְתַאֲוַת הַפַּרְנָסָה, צַעַר כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עֲבוֹדָה־זָרָה. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’ – אֱמוּנַת אֱלֹקוּת, אוֹר הַפָּנִים, וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ, תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינוֹת: שְׂמַח זְבוּלוּן:

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ח): מָצָא אוֹ מוֹצֶא, כִּי הַפַּרְנָסָה הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אִשְׁתּוֹ. וּפַרְנָסָה שֶׁהוּא בְּעִצָּבוֹן, הִיא בְּחִינַת: מוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה (בְּחִינַת מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ עַל־יְדֵי מֶלַח, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִלְמָלֵא מִלְחָא לָא הֲוֵי יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל מְרִירוּתָא. וְעַל־כֵּן לְהֶפֶךְ, בְּפַרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּתִיב: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח). טוֹב – בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת בְּרִית מֶלַח, שֶׁהוּא מַמְתִּיק מְרִירוּתָא, הַיְנוּ תַּאֲוַת וְעִצְבוֹן הַפַּרְנָסָה). וּפַרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ, הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק (יומא לח:), הַיְנוּ בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב): וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא – שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (מ”ר שמות פ”א). וְאֵין טוֹב אֶלָּא אוֹר (שם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת: וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה’, בְּחִינַת חוּט הַשָּׁנִי:

#### ד

וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה. כִּי אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ’ כב): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן זוּזֵי. מִפְּנֵי שֶׁזָּזִין מִזֶּה לָזֶה. וְזֶה (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מְזוּזָה. וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ – עַל־יְדֵי־ זֶה פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לָךְ. כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לה): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה.

וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פרק א), שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵם בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, וְדִבּוּר לֹא תַחְמֹד כְּנֶגֶד: וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת. כִּי עַל־יְדֵי מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: מֶלַח מָמוֹן חָסֵר. וְזֶהוּ (תהלים נ): וְזִיז, הַיְנוּ מָמוֹן, שַׁדַּי עִמָּדִי. עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, עַל־יְדֵי מְזוּזָה, זוֹכֶה לִבְחִינַת: שְׂמַח זְבוּלוּן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וּכְתַבְתָּם – שֶׁיְּהֵא כְּתִיבָה תַּמָּה (שבת קג: מנחות לד). וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כה): יַעֲקֹב אִישׁ תָּם, כִּי עַל־יָדוֹ: וַיִּחַן פְּנֵי הָעִיר, עַל־יָדוֹ תִּקּוּן הַמַּטְבֵּעַ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:), שֶׁאֲרִיכַת יָמִים עַל־יְדֵי מְזוּזָה, כִּי סָמוּךְ לְ”וּכְתַבְתָּם” – “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם”, כִּי עַל־ יְדֵי אֱמוּנָה בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בָּא אוֹר הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (שם): מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא סִימָנָא דְּחַיֵּי.

וּבִשְׁבִיל זֶה קְבִיעוּת הַמְּזוּזָה בַּשְּׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַפֶּתַח (מנחות לג.), כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בב”מ מב): לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וְכוּ’. וּשְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן הוּא הַשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי פאה פ”ח): טָבִין חַמְשִׁין דְּעָבְדִין מִמָּאתָן דְּלָא עָבְדִין. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמַשָּׂא־וּבְמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת לא): נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמָּמוֹן, שֶׁשָּׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה, הוּא בִּשְׁלִישׁ עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בַּשְּׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא:

#### ה

וְכָל הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָם בְּלֹא מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא צֶדֶק, וְזֶה: צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ. אֲבָל כְּשֶׁחָבִיב כָּל־כָּךְ הַמִּצְוָה, עַד שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ בְּהֶפְסֵד מָמוֹן, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרָא אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר אֱמוּנָה הוּא בְּמָמוֹן, כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, שֶׁשָּׁם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה: אֱמוּנָה מְאֹד – זֶה מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ברכות נד):

וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אֱמֹר לָנוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא, זֶה בְּחִינַת שֶׁקֶר, בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב): כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת־כּוֹכָבִים וְכוּ’. וְאָמַר לָהֶם: הֲוֵי לָן כַּדְנַיְתָא וְיָלְדָה. כַּדְנַיְתָא – זוֹ פִּרְדָּה, זֶה בְּחִינַת עַכּוּ"ם, דְּשָׁרְיָא בְּפֵרוּדָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (משפטים צה.): שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא. וְיָלְדָה – זֶה בְּחִינַת רֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה. וְאָמְרוּ לוֹ: וְכַדְנַיְתָא מִי יָלָדָה, כִּי עַכּוּ”ם אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין (שם קג.). וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֵי נִיהוּ מִלֵּי דִּכְדִיבָא, הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמַּרְוִיחִין, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מַרְוִיחִין.

וְתָלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא, דַּהֲוֵי מַסִּיק בֵּי אַבָּא מְאָה אַלְפֵי זוּזֵי. בֵּי אַבָּא זֶה עֲבוֹדָה־זָרָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמי' ב): הָאוֹמֵר לָעֵץ אָבִי אָתָּה. וַעֲבוֹדָה־זָרָה הִיא חוֹבָה, שֶׁמַּכְרַעַת אֶת הַכֹּל לְכַף חוֹבָה, וְכָל הַמִּתְדַּבְּקִין בָּהּ הֵם בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּה הַמַּשָּׂא תָּלוּי בְּצַוַּאר בְּנֵי־אָדָם, שֶׁאֵין מִסְתַּפְּקִין בְּמָמוֹנָם, וְלוֹוִין מָמוֹן מֵאֲחֵרִים, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם מִשְׂתַּכְּרִין שָׂכָר הַרְבֵּה, וְאַחַר־כָּךְ מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, וְאִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, וּמַטְרִיחִים אֶת עַצְמָם בִּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים אֶת עַצְמָם בְּסַכָּנַת דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שָׂכָר מוּעָט, בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם חוֹב אֲבִיהֶם, חוֹב עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי מִצְוָה לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַמֵּת, וְזֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּמוֹ צַוָּאָה מֵאֲבִיהֶם, שֶׁיְּשַׁלְּמוּ חוֹבוֹתָיו. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ מַהַרְשָׁ”א: תָּלָא לֵהּ פִּתְקָא בְּצַוָּארָא – שְׁטַר צַוָּאָה.

וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: מִלְחָא כִּי סַרְיָא בְּמַאי מַלְחֵי לֵהּ – כִּי תִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית מֶלַח כַּנַּ"ל, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: זֶה שֶׁתִּקֵּן בְּרִיתוֹ, אִם נָפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּמַאי תִּקּוּנוֹ. וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּסִילוּתָא דְּכַדְנַיְתָא – כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ עוֹד תִּקּוּן לְתַאֲוַת מָמוֹן, הַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל לַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם בָּא כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ שָׁם יִתְבַּטֵּל תַּאֲוָתוֹ, כִּי שָׁם בְּשָׁרְשָׁהּ, הַשֶּׁפַע כֻּלּוֹ אוֹר צַח וּמְצֻחְצָח וְתַעֲנוּג רוּחָנִי, וְאֵין מִתְאַוֶּה (נ"א מִתְעַבֶּה כת"י) אֶלָּא לְמַטָּה, וּמִי הוּא הַפֶּתִי יָסוּר הֵנָּה לְהַשְׁלִיךְ תַּעֲנוּג רוּחָנִי וְלִקַּח תַּעֲנוּג עָב.

אֲבָל לְזֹאת הַהִסְתַּכְּלוּת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַד שֶׁיְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ, שֶׁבִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן בְּשַׂר־ קֹדֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלֹקוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי בְּרִית. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן בְּרִיתוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִפֹּל לְתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי עַל־יְדֵי מֶלַח, תַּאֲוַת מָמוֹן חָסֵר כַּנַּ”ל. וְשֹׁרֶשׁ הַשְׁפָּעוֹת הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שִׁלְיָא, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, כִּי הַשִּׁלְיָא הוּא בְּחִינַת דַּלְתֵי בִטְנִי, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי דְּלָתוֹת לָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ג): כִּי לֹא סָגַר דַּלְתֵי בִטְנִי (בכורות מה), וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי דְּלָתִין צוּרַת מֵ”ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם מֻנָּח הַוָּלָד, וְהוּא בְּחִינַת מֵ”ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד (נדה ל). וְכֵן יֵשׁ לְמַעְלָה דַּלְתֵי שָׁמַיִם, שֶׁמִּשָּׁם נוֹלָד הַשְׁפָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח): דַּלְתֵי שָׁמַיִם פָּתַח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כְּעָפָר שְׁאֵר וְכוּ’. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: בְּשִׁלְיָא דְּכַדְנַיְתָא הוּא תִּקּוּנוֹ שֶׁל זֶה הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן. וַאֲמַרוּ לֵהּ: מִי אִיכָּא שִׁלְיָא לְפִרְדָּה – כִּי עַכּוּ"ם אֵין לָהּ אֲפִלּוּ בֵּית־וָלָד. אָמַר לָהֶם: וּמִלְחָא מִי סַרְיָא – כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁתִּקֵּן הַבְּרִית, אֵינוֹ נוֹפֵל לְתַאֲוַת הַמָּמוֹן:

אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם (תהלים נה). הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת, נוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן, וְיָמָיו כָּלִים בִּרְדִיפָה אַחַר מוֹתָרוֹת. וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם – שֶׁאֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מ”ר קהלת סדר א). וְזֶה: לֹא יֶחֱצוּ – שֶׁאֵין מַשִּׂיג חֲצִי תַּאֲוָתוֹ, כַּמּוּבָא לְעֵיל [באות ג] עַל פָּסוּק: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד, עַיֵּן שָׁם. (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל): וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁהוּא הַהִפּוּךְ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, אֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה’, כִּי הוּא עוֹבֵד כָּל עַכּוּ”ם, אַךְ: וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ – שֶׁתּוּכַל לְהַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּסִבָּה קַלָּה, וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי, וְלֹא אֶהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן:

וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה בְּיוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מִיתָה, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַעֲשִׁירוּת יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה וּדְאָגוֹת יוֹתֵר, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא מִבְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת עַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּכָסִים וְהָעֲשִׁירוּת, כִּי הַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת עַצְבוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּין יוֹתֵר, נִתְרַבֶּה הָעַצְבוּת וְהַדְּאָגוֹת בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מְקַצֵּר וּמְכַלֶּה יָמָיו וְחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כִּי אֵין דָּבָר שֶׁמַּפְסִיד הַחַיּוּת כְּמוֹ הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים, וְהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא מַרְבֶּה דְּאָגָה וְעַצְבוּת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הוּא מַפְסִיד וּמְכַלֶּה חַיָּיו, כִּי הוּא מְקֻשָּׁר בְּפָנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, חֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה, הֶפֶךְ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמָּמוֹן מֵמִית אוֹתוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, עָפָר זֶה בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, כִּי הַמָּמוֹן הִיא אוֹכֶלֶת וּמְכַלָּה כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם כַּנַּ"ל, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תקון ע דף קכב:): עָפָר אִיהוּ קַר וְיָבֵשׁ, הָכֵי טְחוֹל קַר וְיָבֵשׁ. וּמֵהַטְּחוֹל נִמְשָׁךְ הָעַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם שָׁם בַּתִּקּוּנִים: וּבְגִין דָּא: וְעָפָר תֹּאכַל (כָּל) יְמֵי חַיֶּיךָ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תקון ג בהי”א תיקונים האחרונים): טְחוֹל דָּא לִילִית, אִמָּא דְּעֵרֶב־ רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל. מָאן כְּסִיל, דָּא אֵל אַחֵר וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְאִיהוּ אַסְכָּרָה לִרְבַיָּא, דְּאִנּוּן חַיָּבַיָּא, חַיְכִית בְּהוֹן בְּעֻתְרָא בְּהַאי עָלְמָא, וּלְבָתַר קְטִילַת לוֹן. כִּי אֵלּוּ הַמְשֻׁקָּעִים בְּמָמוֹן, הֵם בִּבְחִינַת: בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־ שְׁחוֹרָה וְרִבּוּי דְּאָגוֹת, וְהֵם מְקֻשָּׁרִים בְּפָנִים דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, אֵל אַחֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַטְּחוֹל, אִמָּא דְּעֵרֶב־רַב, שְׂחוֹק הַכְּסִיל, אֵל אַחֵר, כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם: לְבָתַר קְטִילַת לוֹן, כִּי בְּוַדַּאי הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל, עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוֹרֶגֶת אוֹתָם, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא בִּבְחִינַת מִיתָה, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, עַצְבוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל: מָצָא אוֹ מוֹצֶא, שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת: מוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי כֵן מְבֹאָר שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע הנ”ל): וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וְדָא טְחוֹל וְכוּ’. אַךְ פַּרְנָסָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי אֵין הַמָּמוֹן מַזִּיק לוֹ, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּתִּקּוּנִים (תיקון ג הנ”ל): וְאַמַּאי אִתְקְרִיאוּ רְבַיָּא, בְּגִין דְּלָא אִית בְּהוֹן דַּעַת לְאִשְׁתֵּזְבָא מִנֵּהּ, אֲבָל לֵב מֵבִין אִשְׁתֵּזִיב מִנֵּהּ דְּתַמָּן צַדִּיק, וְרָזָא דְּמִלָּה: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ. כִּי צָרִיךְ חָכְמָה וְדַעַת גָּדוֹל לָזֶה, שֶׁלֹּא יַזִּיקֶנּוּ הַמָּמוֹן, שֶׁלֹּא יְכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו, כִּי רֹב הָעוֹלָם נִלְכְּדוּ בָּזֶה, הַיְנוּ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְהַמָּמוֹן הוֹרֶגֶת וּמֵמִית אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִזֶּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אַשְׁרֵי לוֹ.

עַיֵּן שָׁם (תיקון ג’ הנ”ל ותיקון ע’ הנ”ל) בַּתִּקּוּנִים וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, אֵיךְ עַתָּה, שֶׁפָּתַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת עֵינֵינוּ וְגִלָּה לָנוּ אֶת הַהַקְדָּמוֹת הַחֲדָשׁוֹת הַנִּפְלָאוֹת, הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַתָּה עַתָּה מְבֹאָרִים הֵיטֵב דִּבְרֵי הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, כִּי עַתָּה מְבֹאָרִים שָׁם כָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַנַּ”ל. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם, עַיֵּן שָׁם בְּתִקּוּן ע’ הַנַּ”ל מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: אִם זָכָה וְכוּ’ – עֵזֶר, וְאִם לָאו – כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ’, עֲלֵהּ אִתְמַר: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה. וְדָא טְחוֹל שַׁבְּתַאי וְכוּ’ (הַיְנוּ בְּחִינַת עַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טְחוֹל שַׁבְּתַאי, פְּתַיָּא אֻכָּמָא, כַּיָּדוּעַ). עֵזֶר – דָּא שְׁכִינְתָּא, עֲלַהּ אִתְמַר: מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְיָפֵק רָצוֹן מֵה’. וּבְגִין דָּא הֲווֹ אָמְרֵי מָארֵי מַתְנִיתִין: מָצָא אוֹ מוֹצֶא. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְהָבֵן, וְתִרְאֶה שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל מְבֹאָרִים עַתָּה שָׁם וּבְתִקּוּן ג’ הַנַּ”ל בָּאֵר הֵיטֵב:

זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ, עַד הַמָּקוֹם שֶׁנִּרְשַׁם לְעֵיל, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הוּא מִלְּשׁוֹנִי, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי עוֹד דְּבָרִים, שֶׁלֹּא נִתְבָּאֲרוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ. וְעוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין, מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, בְּעֵת שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶהוּ:

קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת רָאמַת עַיִ”ן קָלִין, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין וְכוּ’, עַיֵּן לְעֵיל. כִּי צְרִיכִים לְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף בְּתַאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְמַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, לְהַרְוִיחַ וּלְהוֹלִיד מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה. דְּהַיְנוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יִפֹּל אָז לְתַאֲוַת מָמוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, רַק מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ יִהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה, וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל מָמוֹן שֶׁבָּאִים עָלָיו. רַק כָּל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיַּרְוִיחַ, וְלִתֵּן צְדָקָה לְהַחֲזִיק לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם וְכוּ’. וּבִשְׁבִיל זֶה קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי הַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לִסְבֹּל חֶבְלֵי לֵדָה, וּצְרִיכָה לִצְעֹק ע’ קָלִין קֹדֶם הַלֵּדָה, וְהָכָא יֵשׁ ק”ם קָלִין, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת, חַס וְשָׁלוֹם: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, עַל הַנּוֹפְלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן. וְקֹדֶם שֶׁמַּרְוִיחִין מָמוֹן, צְרִיכִין לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְהִתְנַסּוֹת וּלְהִצְטָרֵף דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַק”ם קָלִין, וְלִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בְּשָׁלוֹם וּלְהִנָּצֵל מֵהֶם. עַל־כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, דְּאִלּוּ הָתָם ע’ קָלִין וְהָכָא ק”ם קָלִין, וְהָבֵן:

גַּם בֵּאֵר אָז, שֶׁק”ם קָלִין הֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע’, הַיְנוּ: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי מִינֵי קוֹלוֹת, מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי, וְכָל קוֹל הוּא בְּחִינַת ע’ קָלִין שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת, וְהָכָא הֵם כְּפוּלִים: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. קַלַּנִי – לְשׁוֹן קוֹל. עַל־כֵּן הֵם ק”ם קָלִין. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הָרֶוַח, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה, וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין רַק מִשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קֻשְׁטָא קָאֵי (שבת קד), כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַמַּעֲמַד פַּרְנָסָה, הַיְנוּ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, הוּא עַל־ יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קֻשְׁטָא קָאֵי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו כַּנַּ”ל. אֲבָל שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי שֶׁקֶר הוּא עֲבוֹדָה־זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־ זָרָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁקֶר, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה־זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם וּמַעֲמָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן, הַנִּקְרָא יְקוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כַּנַּ”ל, כִּי עֲבוֹדָה־זָרָה, אֵל אַחֵר, אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל הֵיטֵב.

כִּי עַל־פִּי הָרֹב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן, הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי־ חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם, שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל־כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם, הַיְנוּ חוֹב הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ, כִּי אֵל אַחֵר אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּמְזוֹנוֹת וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַנִּקְרָא מָמוֹן, דְּהַיְנוּ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות פ”ד). כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְשַׁבֵּר הַק”ם קָלִין שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, אֲשֶׁר רַק עַל־יְדֵי־ זֶה יְכוֹלִין לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ מֵאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הֵיטֵב. וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב מְאֹד, כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת א): שָׁם מְבֹאָר, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת פָּנִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם: וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: פְּנֵי הָאָרֶץ הֵם הָעֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית מא): וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ – מִי הֵם פְּנֵי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים. כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת פָּנִים, כַּנַּ”ל: שָׁם: תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן מְרֻמָּז בַּזֹּהַר (מקץ דף קצג.): קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וְכוּ’, דָּא זֻהֲמָא דְּדַהֲבָא:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ג): וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד וְכוּ’, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־שֵׁם הַבְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן יוּכַל כָּל אֶחָד, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם־כֵּן: וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וְכוּ’. וְעַל־ כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר, כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְתוֹךְ תְּשׁוּקַת הַמָּמוֹן, כִּי אוּלַי חֲבֵרוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה נֶגְדּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפִּיל אוֹתוֹ, וְהַנְּפִילָה הוּא, שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה: שָׁם: כִּי כָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל־ שֵׁם הַבְּרִית. שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ, שֶׁאָמַר, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם נִמּוֹלִים, עַל־כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה וְכוּ’. וְזֶהוּ: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף וְכוּ’, כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת בְּרִית וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת: שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי. דְּהַיְנוּ שֶׁשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְאוֹמֵר “דַּי” לְמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה יוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית כַּנַּ”ל:

(גַּם זֶה שַׁיָּךְ לְאוֹת ד): מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה נִתְבַּטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל־כֵּן וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת וְכוּ’ כְּנֶגֶד לֹא תַחְמֹד כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. עַתָּה בּוֹא וּרְאֵה נִפְלְאוֹת ה’, כִּי מְבֹאָר בִּירוּשַׁלְמִי פֵּאָה (ובב”ר פ’ לה): אַרְטַבָּן שְׁלַח לְרַבִּי חַד מַרְגָּלִיתָא טָבָא, שְׁלַח לֵהּ רַבִּי חֲדָא מְזוּזָה. וְלִכְאוֹרָה הוּא פֶּלֶא: מַדּוּעַ שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, וְלֹא מִצְוָה אַחֶרֶת. אַךְ עַל־פִּי מַה שֶּׁגִּלָּה רַבֵּנוּ ז”ל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי מְזוּזָה דַּיְקָא מְבַטֵּל חֶמְדַּת הַמָּמוֹן, וְעַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי אַרְטַבָּן שָׁלַח לוֹ מַרְגָּלִיתָא טָבָא, הַיְנוּ עֲשִׁירוּת וּמָמוֹן, כִּי הָיָה שָׁוֶה מָמוֹן הַרְבֵּה, וְעָשָׂה עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת מִזֶּה, עַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ רַבִּי כְּנֶגֶד זֶה מְזוּזָה דַּיְקָא, כִּי מְזוּזָה מְבַטֵּל חֶמְדַּת הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל:

מִלְחָא כִּי סַרְיָא, זֶה שֶׁנָּפַל לְסִרְחוֹן תַּאֲוַת הַמָּמוֹן וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אַפְקוּהוּ בִּלְשׁוֹן: כִּי סַרְיָא, שֶׁהוּא לָשׁוֹן הַנֶּאֱמָר בְּעַכּוּ”ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): סָרוּ מַהֵר וְכוּ’, כִּי הַמְשֻׁקָּע בְּמָמוֹן, עוֹבֵד כָּל הָעַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל כָּל מַטְבֵּעַ חֲקוּקָה הָעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁל הָעַכּוּ”ם. עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל לְפָרֵשׁ כֻּלָּא סֻגְיָא דְּ”הַזָּהָב קוֹנֶה אֶת הַכֶּסֶף, וְהַכֶּסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה וְכוּ’. הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה וְכוּ’”. וְהַכְּלָל – מַה שֶּׁהוּא מַטְבֵּעַ וְיוֹצֵא, חָשׁוּב מָעוֹת, עַיֵּן שָׁם כָּל הַסֻּגְיָא. וְסֻגְיָא “אִי מָעוֹת נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין”, וְסֻגְיָא דְּ”כָל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר”, הַכֹּל יְבֹאָר לַמַּשְׂכִּיל עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עִם עוֹד קְצָת הַקְדָּמוֹת:

### כד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

אֲמַרוּ לֵהּ: אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא. זַקְפָא לְאֶצְבָּעָתֵהּ, אֲמַר לְהוֹ: הָכָא. אֲמַרוּ לֵהּ: מִי יֵימַר. אֲמַר: אַיְתוּ אַשְׁלוּ וּמוֹשְׁחוּ:

#### א

דַּע, שֶׁיֵּשׁ אוֹר, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין, וְהוּא אוֹר אֵין סוֹף, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן רְדִיפָה דְּמַחֲשָׁבָה לְמִרְדָּף אַבַּתְרֵהּ, וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה, אָז הַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה:

#### ב

וְדַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי, אֶלָּא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַמִּצְוָה נִשְׁלָם הַקְּדֻשָּׁה, וּמַעֲלָה הַחִיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־ עָשָׂר סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, כִּי הַקְּלִפּוֹת הֵם בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וְהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, בִּבְחִינַת (משלי יד): בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וְהֵם תָּקְפָּא דְדִינָא, בִּבְחִינַת (בראשית ו): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עִקַּר גָּלוּתָהּ – כְּשֶׁעַצְבוּת, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, גּוֹבְרִים עָלֶיהָ, בִּבְחִינַת: וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וְזֶה הוּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת כְּתִיב (ישעי’ נה): כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי הַקְּטֹרֶת מַעֲלִין מֵהַקְּלִפּוֹת חִיּוּתָם, כְּתִיב בָּהֶם (משלי כז): קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. נִמְצָא, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, אֲזַי מַעֲלֶה הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַמִּצְוָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַלֵּב, מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, הָעוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת:

#### ג

וּכְשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שמות י): בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ, בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת מַלְבִּישׁ נֶצַח הוֹד יְסוֹד, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לז): תּוֹרַת אֱלֹקָיו בְּלִבּוֹ, לֹא תִמְעַד אֲשׁוּרָיו, שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לְעוֹרֵר. וְזֶה בְּחִינַת (שם סח): הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַּקֹּדֶשׁ – כְּשֶׁמַּעֲלִין מַלְכוּת לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, הִיא מַלְבֶּשֶׁת אֶת הֲלִיכוֹת אֵלִי, אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד, לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הַדְּבָרִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

#### ד

וְעַל־יְדֵי הַהִתְעוֹרְרוּת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הֲלִיכָה, נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְבִּישִׁין אֶת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ל): וַיְבָרֶךְ ה’ אֹתְךָ לְרַגְלִי. נִמְצָא, שֶׁעוֹלִין הָרַגְלִין בִּבְחִינַת יָדַיִם, בִּבְחִינַת (שופטים ד): וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה. וְעִקַּר הַבְּרָכוֹת מִיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (ויקרא ט): וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל:

#### ה

וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפָּעִין מֵהַיָּדַיִם, הֵם שֵׂכֶל. וּכְשֶׁבָּאִים לְמַטָּה, נַעֲשִׂים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בְּכֵן מִי שֶׁהוּא בַּעַל־נֶפֶשׁ, צָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ, שֶׁיַּמְשִׁיךְ בִּרְכַּת שֵׂכֶל, בִּבְחִינַת (בראשית מח): שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, וּבִבְחִינַת (שמות טו): מִקְּדָשׁ ה’ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. וְזֶה בְּחִינַת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת חָכְמָה בִּינָה דָּעַת:

#### ו

וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כח): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, וּבְחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וּבְחִינַת (שמואל–א כד): וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַיָּדַיִם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמואל–א ב): וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פט): אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים. קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה בְּחִינַת: מַלְכוּת דִּיצִירָה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה:

#### ז

וּבִפְנִימִיּוּת בִּרְכָאן, שֶׁהוּא דַּקּוּת הַבִּרְכָאן, נִתְבָּרֵךְ מֵהֶם הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב אֶת הַשֵּׂכֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת (בראשית כו): וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ. כֶּתֶר הוּא לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לו): כַּתַּר לִי זְעֵיר, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, אוֹמֵר: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶתְיַשֵּׁב, וְגַם שָׁם צָרִיךְ אֱמוּנָה. בִּבְחִינַת אָמוֹן מֻפְלָא. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּפְּנִימִיּוּת חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וּמִפְּנִימִיּוּת מַלְכוּת דִּיצִירָה, נַעֲשֶׂה כֶּתֶר דַּעֲשִׂיָּה. וְכֵן עוֹלִין הָעוֹלָמוֹת עַד לְמַעְלָה, עַד אֲצִילוּת לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְזֶה (יחזקאל ג): בָּרוּךְ כְּבוֹד ה’ מִמְּקוֹמוֹ. בָּרוּךְ, זֶה בְּחִינַת יָדַיִם. כְּבוֹד ה’, זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה. מִמְּקוֹמוֹ, זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר:

#### ח

וּכְשֶׁעוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן אֶת הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, שֶׁהוּא הַכֶּתֶר, כָּרָאוּי, וְהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר אֵין סוֹף, וְהַכֶּתֶר מְעַכֵּב אֶת הַשֵּׂכֶל כְּדֵי לְיַשֵּׁב אֶת הַשֵּׂכֶל, וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, אֲזַי מַכֶּה הַמֹּחִין בְּהַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, וְנַעֲשִׂין הֵיכָלִין לְאוֹר אֵין סוֹף, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן לָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְדָע, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נֹחַ (דף סה.): וּמִגּוֹ הַאי פְּרִיסָא בִּרְדִיפָה דְּהַאי מַחֲשָׁבָה, מְטֵי וְלָא מְטֵי. וּפְרִיסָא, זֶה הַמְסַדֵּר וְהַמְיַשֵּׁב, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁהוּא פָּרוּס בֵּין הַנֶּאֱצָלִים לְבֵין הַמַּאֲצִיל. וְאִתְעֲבִידוּ תְּשַׁע הֵיכָלִין, דְּלָאו אִנּוּן נְהוֹרִין, וְלָא רוּחִין, וְלָא נִשְׁמָתִין, וְלֵית מָאן דְּקָיְמָא בְּהוּ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין, וְלָא מִתְיַדְּעִין. וְדַע, שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַיְדִיעָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה – דְּלֹא יֵדַע. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נח): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. כִּי אוֹרוֹת אֵלּוּ הֵם הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה, שֶׁיִּרְדֹּף מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׂכֶל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, כִּי לָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יְדִיעָן. וְתִשְׁעָה הֵיכָלִין אֵלּוּ נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַבְּטִישָׁה, שֶׁמְּבַטְּשִׁין הַמֹּחִין בַּכֶּתֶר בִּשְׁעַת רְדִיפָה, וְהַמֹּחִין הֵם תְּלָת, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מִתְּלָת, כִּי נִכְלָלִין בִּשְׁעַת רְדִיפָה. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שָׁלֹשׁ הֵם תִּשְׁעָה, וְזֶהוּ: תִּשְׁעָה הֵיכָלִין:

[זֶה הָעִנְיָן עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, וְכַאֲשֶׁר רָמַז לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל עַמְקוּת הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַזֶּה, שֶׁמַּגִּיעַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְכוּ’, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת לַמְעַיֵּן. וְהַהֶכְרֵחַ לְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת.

וְהוּא: כִּי הַכֶּתֶר הוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמֹּחִין, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל אָדָם לְיַשֵּׁב וּלְסַדֵּר אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְבַל יַהֲרֹס לָצֵאת חוּץ מִן הַגְּבוּל, זֶה הַכֹּחַ הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, וְזֶה הַכֹּחַ הוּא כְּמוֹ מְחִצָּה, הַמַּפְסֶקֶת בֵּין הַמֹּחִין וּבֵין הָאוֹר אֵין סוֹף, כִּי זֶה הַכֹּחַ, שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, הוּא מְעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין בְּעֵת מְרוּצָתָם וּרְדִיפָתָם, לְבַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה’ לְמַעְלָה מִמְּחִצָּתָם, כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר אֵין סוֹף, וְזֶה הַכֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר – הוּא עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם כְּמוֹ מְחִצָּה, וּמְעַכֵּב אוֹתָם מֵרְדִיפָתָם כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הָרְדִיפָה שֶׁהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף, וְעַל־ יְדֵי כֹּחַ הַמְעַכֵּב, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּשִׁין וּמַכִּין הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת הַמְּחִצָּה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין הֵיכָלִין לְאוֹר אֵין סוֹף, דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחִינַת כֵּלִים וְהֵיכָלוֹת בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן לְהַשִּׂיג עַל־יָדָם בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי אוֹר הָאֵין סוֹף, בָּרוּךְ הוּא. כִּי אִם לֹא הָיָה הַמְעַכֵּב הַנַּ”ל כְּלָל, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם וּמְרוּצָתָם, הָיוּ מִתְבַּטְּלִין הַמֹּחִין לְגַמְרֵי, כִּי הָיָה הָאָדָם מִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת, כִּי אוֹר הָאֵין סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. אַךְ עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, שֶׁהֵם הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת מְחִצּוֹת וְהֵיכָלִין הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם מַשִּׂיגִין אוֹר הָאֵין סוֹף רַק בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי.

וּפֵרוּשׁ “מְטֵי וְלָא מְטֵי” יָדוּעַ לַמְּבִינִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּגִּיעַ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ, שֶׁרוֹדֵף וּמַגִּיעַ לְהַשִּׂיג, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַגִּיעַ וּמַשִּׂיג, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב כַּנַּ”ל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנַּעֲשִׂין אֵלּוּ הַהֵיכָלִין הַנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְדָע, וְלֵית מָאן דְּקָיְמָא בְּהוֹ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין, וְלָא יָדְעִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בַּשֵּׂכֶל הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַהֵיכָלוֹת הַנַּ”ל, כִּי הֵם לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין, לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי שׁוּם דָּבָר כְּלָל, כִּי בִּכְלַל דְּבָרָיו דְּבָרַי, רַק חָזַרְתִּי וּבֵאַרְתִּי הַדְּבָרִים קְצָת לְגֹדֶל עֹצֶם עַמְקוּתָם עַד אֵין סוֹף. וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דַּיְקָא, כִּי הַמֹּחִין הֵם שָׁלֹשׁ, וּמֵחֲמַת רְדִיפָתָם וְהַכָּאָתָם בְּהַמְעַכֵּב הַנַּ”ל הֵם נִכְלָלִין זֶה בָּזֶה, וְנַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שָׁלֹשׁ הֵם תִּשְׁעָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ”ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, הַנֶּאֱמָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ]:

וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא. זַקְפָא אֶצְבָּעָתָא, אֲמַר: הָכָא. אֲמַרוּ לֵהּ: מִי יֵימַר. אֲמַר לְהוֹ: אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ. שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהוּא אֶמְצָעָא דְּעָלְמָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַכֹּל שׁוֹאֲבִין חִיּוּת וָשֶׁפַע. זַקְפָא אֶצְבָּעָתָא, זֶה בְּחִינַת בְּרָכוֹת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו וַיְבָרֲכֵם, כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת מְבַטְּשִׁין הַמֹּחִין בְּכֶתֶר, וְנַעֲשִׂין הֵיכָלִין כַּנַּ"ל. וַאֲמַרוּ לֵהּ מִי יֵימַר – מִי הוּא זֶה שֶׁיִּכְנֹס בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת, לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ”ל, וְשֶׁעַל־יְדֵי עֲלִיָּתוֹ יִתְעַלֶּה הַבְּרָכוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה: מִי יֵימַר, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, לְשׁוֹן (ויקרא כז): אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ.

וְהֵשִׁיב לָהֶם: אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ, הַיְנוּ עִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה – עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, וְלֶעָתִיד, בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וְאָז יִכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי. וְזֶה: אַיְתוּ אַשְׁלֵי, הַיְנוּ עַל־יְדֵיכֶם וְעַל־כָּרְחֲכֶם יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת, כִּי אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תָּבִיאוּ אֶת בֵּית־ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הַנִּקְרָאִים אַשְׁלֵי, הַיְנוּ חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו): וְהֵבִיאוּ אֶת אֲחֵיכֶם בֵּית־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעַכּוּ”ם יָבִיאוּ בְּיָדָם אֶת בֵּית־יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה בָּעֵת הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכו): אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה וְכוּ’, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת (שמואל–ב ח): וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה. וְזֶה: מוֹשְׁחוּ, הַיְנוּ הַמְּדִידָה לְכַלּוֹת אוֹתָם:

### כה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

אֲמַרוּ לֵהּ: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. אַיְתִי בּוּדְיָא. פְּשַׁטוּהוּ, וְלָא הֲוֵי עָיֵל לְתַרְעָא. אֲמַר לְהוּ: אַיְתוּ מָרָא, סִתְרוּ. הַיְנוּ מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא:

רַשִּׁ”י:

אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. הַרְאֵנוּ כְּלִי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה הַהֶפְסֶד שֶׁהוּא מַפְסִיד: בּוּדְיָא. מַחְצֶלֶת. לָא עָיֵל בְּתַרְעָא. שֶׁהָיָה אָרֹךְ וְרָחָב יוֹתֵר מִן הַפֶּתַח. אַיְתוּ מָרָא וְסִתְרוּ. בִּנְיַן הַפֶּתַח וְהַכֹּתֶל עַד שֶׁיִּכָּנֵס:

מִשֶּׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים וַאֲמָנָה: (משנה סוטה מח)

#### א

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה, וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה, זֶה בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב, וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב וּמְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן – זֶה בְּחִינַת שָׁמִיר, שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָע הָאֶבֶן, וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיּוֹת, וְהוֹלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוֹצִיא שִׂכְלוֹ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן – אָז אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל בְּכֹחַ, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר שָׁבַר הַמְדַמֶּה, אָז נִתְקוֹמֵם תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ, כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל (כמובא ברש”י ריש פ’ תולדות), אֲבָל הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכֹחַ. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֲזַי הַשֵּׂכֶל בְּפֹעַל. וְזֶה בְּחִינַת נֹפֶת צוּפִים, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ד): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ – שֶׁהוֹצִיא מְתִיקוּת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. [וְזֶה: שִׂפְתוֹתַיִךְ, הוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר].

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְחַקְּרִים, שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכֹחַ, וְשֵׂכֶל הַפֹּעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה. וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה, וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה. וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה, כִּי אֲמָנָה – לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר, כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ. וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה נִקְרָא, מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּידִיעָה אַחַת, כִּי קֹדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת קֹדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר, מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו, וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אֶחָת. וְעִקַּר הַמַּעְיַן הַחָכְמָה מִן הַמִּקְדָּשׁ יָצָא, כִּי שָׁם הָיוּ מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֵם הַבַּהֲמִיּוּת וְכֹחַ הַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה – שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְכוּ’, וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, אָז יִתְקַיֵּם (יואל ד): וּמַעְיָן מִן הַמִּקְדָּשׁ יֵצֵא:

#### ב

וְדַע, שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, יֵשׁ שָׁם דִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וְהֵם הֵם הַקְּלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְסוֹבְבִים אֶת הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. וּכְשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשַׁבֵּר אוֹתָם, וּלְטַהֵר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִקְּלִפּוֹת:

#### ג

וְדַע, שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם שָׁוִין זֶה לָזֶה, כִּי כָל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה, וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּמַדְרֵגָה אֶחָת. וְאֵינוֹ נֶעְתָּק מֵהָאָדָם הָעֶלְיוֹן אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהַחִיצוֹנִיּוּת נִשְׁאָר. וְגַם הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת, וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן.

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל־יְדֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם, וְחִיצוֹנִיּוּת (נ”א וּפְנִימִיוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר, כִּי לֹא נִכְנַעַת, אֶלָּא לִפְנֵי הָאוֹר הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לִפְנֵי הַתַּחְתּוֹן, אֲפִלּוּ לִפְנֵי פְּנִימִיּוּתָיו, יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָהּ לְהִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לוֹ לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ.

וּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת הֵם שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת: עֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת הֵם פְּנִימִיּוּת. וַעֲבוֹדַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף הֵם חִיצוֹנִיּוּת. וַעֲבוֹדַת חִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא מְאִירָה וּמְשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מֵעֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וּבִשְׁבִיל זֶה פְּנִימִיּוּת הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לַחִיצוֹנִיּוּת הָעֶלְיוֹן:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה יז): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם וְכוּ'. כִּסֵּא זֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת, לְשׁוֹן אִתְכַּסְיָא. כָּבוֹד זֶה חִיצוֹנִיּוּת וּלְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת קיג): רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ וְכוּ’. מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן – הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם וְנִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז נַעֲשֶׂה מִפְּנִימִיּוּת חִיצוֹנִיּוּת, בִּשְׁבִיל זֶה: מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ – צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם מֵחָדָשׁ, כִּי הַקְּלִפּוֹת חוֹזְרִים וְנֵעוֹרִים כַּנַּ”ל:

#### ד

וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה אֶלָּא עַל־יְדֵי גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, שֶׁזֶּה הַמִּזְמוֹר נִתְקַן לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּיְצִירָה, כִּי נִתְעוֹרְרִים נֶגֶד עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹלָה בַּיְצִירָה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא – נִכְנָעִין, עַיֵּן שָׁם. כִּי פְּנִימִיּוּת הַיְצִירָה עוֹלֶה לַבְּרִיאָה, וּפְנִימִיּוּת עֲשִׂיָּה עוֹלֶה וּמַלְבִּישׁ לְחִיצוֹנִיּוּת יְצִירָה, עַיֵּן שָׁם.

וְהַהִתְגַּלּוּת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַפְּאֵר הוּא הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, וְכֶסֶף וְזָהָב הֵן הֵן הַגְּוָנִין, כִּי גְּוָנִין עִלָּאִין בָּהֶם, וּגְוָנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּכֶסֶף וְזָהָב, אֵין מְאִירִין אֶלָּא כְּשֶׁבָּאִים לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי שָׁם מְקוֹמָם, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְנַהֲרִין אֵלּוּ הַגְּוָנִין בִּבְחִינַת (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. כִּי מְקוֹם הַגְּוָנִין אֵינוֹ אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲרִין הַגְּוָנִין, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (חגי ב): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בִּגְדֵי יֶשַׁע. יֶשַׁע – אִסְתַּכְּלוּתָא, כְּמוֹ יִשְׁעוֹ אֶל ה’ (זוהר יתרו דף צ: ע”ש), מֵחֲמַת הַפְּאֵר הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, כִּי כֻּלָּם מִתְאַוִּין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב אֵצֶל הָעַכּוּ”ם, אֲזַי הַגְּוָנִין נֶעֱלָמִים אוֹרָם וְאֵינָם מְאִירִין, כִּי אֵין שָׁם מְקוֹמָם, כִּי אֵין מְקוֹמָם אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כִּי שָׁם פְּאֵר הַגְּוָנִין.

וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ”ם תְּאֵבִין לְמָמוֹן יִשְׂרָאֵל. אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָעַכּוּ”ם כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה, תְּאֵבִים לְדִינָר שֶׁל יְהוּדִי, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מָמוֹן מֵעוֹלָם, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁיֵּשׁ תַּחַת יָדָם, אֵין הַגְּוָנִין מְאִירִין, וְאֵין הַחֵן שׁוֹרֶה עַל מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן לֹא נִתְגַּלֶּה אֶלָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים רָשִׁים, כְּמוֹ (אבות פ’ ב): הֱווּ זְהִירִים בָּרָשׁוּת, כִּי הֵם רָשִׁים וַעֲנִיִּים, כִּי אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמָּמוֹנָם, כְּאִלּוּ הֵם עֲנִיִּים, וּתְאֵבִין לְמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל מָמוֹנָם שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִי שׁוֹרֶה הַפְּאֵר וְהַחֵן, וְהַכֹּל תְּאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּאֵר וְהַחֵן. אֲבָל דַּע, תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָעַכּוּ”ם מְקַבֵּל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, תֵּכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם הַחֵן וְהַפְּאֵר בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ”ם בְּכָל פַּעַם תּוֹבֵעַ מָמוֹן אַחֵר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשׁוֹכֵחַ הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר קִבֵּל, כִּי נִתְעַלֵּם הַחֵן כְּשֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ”ם, וְזֶהוּ (שם): שֶׁאֵין מְקָרְבִין אֶלָּא בִּשְׁעַת הֲנָיָתָן. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ו): חֵן בְּעֵינֵי ה’ – עֵינֵי ה’ זֶה גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, שָׁם עִקַּר הַחֵן וְהַפְּאֵר: וְזֶה שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְשָׂרָה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם (בראשית כ). הַיְנוּ: כְּשֶׁיָּצָא הַמָּמוֹן מִיַּד עַכּוּ”ם לְיַד הַיִּשְׂרְאֵלִי, תֵּכֶף נִתְגַּלּוּ הַגְּוָנִין וְנַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע, הַיְנוּ כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם, שֶׁהַכֹּל תְּאֵבִים לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם.

וְעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ, נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִתְגַּלִּין הַגְּוָנִין וּמְאִירִין, וְנַעֲשֶׂה כָּל מָמוֹנוֹ בִּבְחִינַת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, בִּבְחִינַת (ישעיה סא): בִּגְדֵי יֶשַׁע, מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי. וַאֲפִלּוּ זֶה הַמָּעוֹת שֶׁלּוֹקְחִין הָעַכּוּ”ם מֵאִתָּנוּ, נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב ט): וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶהוּ (שיר־השירים ז): עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן. עֵינַיִךְ, זֶה הַגְּוָנִין, בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, נִתְבָּרְכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁכָּל פְּרוּטָה נִצְטָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (ב”ב שם:). וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לְתוֹךְ יַד הָעַכּוּ”ם, הַנִּקְרָאִים בַּת־רַבִּים, גַּם זֶה נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶה דַּוְקָא: עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, כְּשֶׁעֲדַיִן עַל הַשַּׁעַר, קֹדֶם שֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ”ם, עֲדַיִן שׁוֹרֶה הַחֵן עַל הַמָּמוֹן, אֲבָל אַחַר־כָּךְ נֶעְלָם הַחֵן כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. וְאַיְתֵי בּוּדְיָא וּפְשַׁטוּהוּ, וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא. וַאֲמַר לוֹן, אַיְתוּ מָרָא וְסַתְרִי לַפֶּתַח עִם הַכֹּתֶל. פֵּרוּשׁ: בּוּדְיָא זֶה בְּדָיוֹת הַלֵּב, מַה שֶּׁבּוֹדֶה מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ הַמְדַמֶּה הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב הַנַּ"ל. כְּשֶׁזֶּה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב גּוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עַל הָאָדָם, שֶׁעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְהַקְּלִפָּה הַזֹּאת, שֶׁהִיא הַמְדַמֶּה, לָא שָׁוְיָא לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַהֶפְסֵד וְחַבָּלָה, שֶׁנִּפְסֶדֶת כְּבָר מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן הִיא מִתְגַּבֶּרֶת אַחַר־כָּךְ כַּנַּ"ל.

וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאִישׁ לִכָּנֵס לְשַׁעַר קְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה. וְעֵצָה הַיְעוּצָה עַל זֶה: סְתִירַת הַפֶּתַח, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ: הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ (יומא לח:), וְהוּא בְּחִינַת (בראשית ד): לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וּסְתִירָתוֹ – עַל־ יְדֵי הַגְּוָנִין הַנַּ”ל, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַנַּ”ל.

וְהֵם בְּחִינַת כּוֹתֶל – כו־תֵּל (זוהר משפטים דף קטז.). כ”ו זֶה בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): ה’ אוֹרִי – שֶׁהוּא אוֹרוֹת הַגְּוָנִין, וְיִשְׁעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע הַנַּ”ל, וְהוּא תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין לוֹ (זוהר שם) וּתְאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ:

מִסִּימָן כ”ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

#### ה

גַּם דַּע, שֶׁכְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה כַּנַּ”ל, עַל זֶה צָרִיךְ שֶׁיְּעוֹרֵר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה עַל עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂמַח עַל־יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזָכָה לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הַמְקָרְבִין אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה זוֹ הוּא מְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה, וְנִכְנָס לְמַדְרֵגָה שְׁנִיָּה:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת א): זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכָה עַל הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הַקָּרְבָּנוֹת מְבִיאִין מִבְּהֵמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כִּי הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב, דְּהַיְנוּ אַחַר תַּאֲווֹתָיו, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה – זֶהוּ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ, כִּי גַּם הַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַחֲטָאִים בָּאִין עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבָּן מִבְּהֵמוֹת, וְצָרִיךְ לִסְמֹךְ עָלָיו וּלְהִתְוַדּוֹת כָּל חֲטָאָיו עַל הַקָּרְבָּן בִּשְׁעַת הַסְּמִיכָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַחֲטָאִים וְכָל כֹּחַ הַמְדַמֶּה עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ: תֵּכֶף לַסְּמִיכָה – שְׁחִיטָה, וְשׁוֹחֲטִין הַבְּהֵמָה לְקָרְבָּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע וְנִשְׁבָּר הַמְדַמֶּה:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ב–ג): מְבֹאָר שָׁם, שֶׁכְּשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם מֵחָדָשׁ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ’, אַף־ עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם, וְחִיצוֹנִיּוּת (וּפְנִימִיּוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וּבָזֶה טוֹעִין הַחֲסִידִים הַרְבֵּה, שֶׁפִּתְאֹם נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁנָּפְלוּ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל, רַק מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְאָז מִתְעוֹרְרִין וּמִתְגַּבְּרִין מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַמְּנִיעוֹת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לַחֲזֹר וּלְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְכוּ' שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה מֵחָדָשׁ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל כַּנַּ"ל:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ג): וְדַע, שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם שָׁוִין וְכוּ’. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בְּאוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה וְכוּ’. וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וְזֶה בְּחִינַת הֲרָמָה, מַה שֶּׁאֶחָד מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה עָלָה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַל־יְדֵי־זֶה הִגְבִּיהַּ וְהֵרִים אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, לַעֲלוֹת לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר. וְכֵן חֲבֵרוֹ דַּחֲבֵרוֹ, הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, עָלָה עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְּנֵי־ אָדָם בְּמַדְרֵגָה אַחַת כַּנַּ”ל:

אַחַר שֶׁאָמַר מַאֲמָר הַנַּ”ל, וְשָׁם מְכַנֶּה וְקוֹרֵא כָּל תַּאֲווֹת הַיֵּצֶר הָרָע בְּשֵׁם כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אָמַר אָז: צְרִיכִין לִקְרֹא לוֹ וּלְכַנּוֹת לוֹ שֵׁם אַחֵר, הַיְנוּ לְהַבַּעַל־דָּבָר וְהַיֵּצֶר הָרָע צְרִיכִין לִקְרוֹת אוֹתוֹ בְּשֵׁם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִקְרוֹתוֹ עוֹד בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע, רַק בְּשֵׁם כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְאָמַר זֹאת בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק, אֲבָל הֵבַנְתִּי, שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה שְׁלֵמָה, וְלֹא זָכִיתִי לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה:

### כו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. וַאֲמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְעָל.

רַשִּׁ”י:

רְצִיצָא דְּמָיֵת. אֶפְרוֹחַ שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ קְלִפָּתוֹ:

רְצִיצָא, זֶה אֶפְרוֹחַ. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת (תהלים עב): יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּצְלוֹתֵהּ וּבָעוּתֵהּ – בְּאֵיזֶה מִן הַמְּקוֹמוֹת מִן הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר. וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֵיכָא דְּעָל. הַיְנוּ, אֵיךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ אֵיךְ שֶׁנִּכְנָסִים בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם, כַּיָּדוּעַ, שָׁם צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ:

### כז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. וַאֲמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְעָל.

#### א

כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי־הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת:

#### ב

וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת־פָּנִים, הַדְרַת־פָּנִים. וְזֶה (בראשית לג): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם – אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת (צפניה ג): לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי שָׁלוֹם, וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הֶאָרַת־פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם (ב”מ פד. ע”ש), וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כד): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב:

#### ג

וְהַדְרַת־פָּנִים זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַנִּמְשָׁכִים מי”ג (שָׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה) תִּקּוּנֵי דִּקְנָא (זוהר אחרי דף סב.), מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן:

#### ד

וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ”ל, כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ, בִּבְחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:). הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל (ברכות סא, ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:). וְזֶה (שיר־ השירים ב): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ”ל. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ (עמוס ה): דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז):

#### ה

וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד, בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים קו): וַיַּרְא (ה’) בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ”ם מֵצֵר לָנוּ. וְזֶהוּ (דברים כז): בָּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל־יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ”ם, בִּבְחִינַת: בְּ’שָׁמְעוֹ אֶ’ת רִ’נָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַּאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:

#### ו

וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (ד”ה א טז): “הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו” כְּשֶׁ”עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ”, שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְזֶה (שמות טו): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית, וְזִמְרָת, זֶה בְּחִינַת קוֹל, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת: וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וינס), וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פ' ז). נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל־ שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג): וְזֶה לְךָ הָאוֹת, וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים.

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כט): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן. הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ (כמובא בבאר היטב סי’ נג בשם הפסיקתא וכן ברש”י משלי ג בהג”ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו’ אם נתן לך קול ערב וכו’). וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ. וְיַעֲקֹב, שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מט): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שה”ש א): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשרז”ל סנהדרין נו:). וְזֶה (שמות שם): וַ’תַּעַן לָ’הֶם מִ’רְיָם שִׁ’ירוּ לַ’ה’ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:

#### ז

וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת־שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (ישעיה לח): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת (שם נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו. וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ – כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז: אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים (ישעי’ מח נז).

וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶה: הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר (שם לח), הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת. וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שַׁחַת (שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת) – כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי. וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי – כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי. וְזֶה (בראשית כד): וְאַבְרָהָם זָקֵן – עַל־יְדֵי זָקֵן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה: וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – זֶה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:

#### ח

וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת לג: דָּרְשׁוּ עַל־פָּסוּק “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם”: שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ, שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ’) – בְּאַרְבַּע מָרוֹת, שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן (כתובות סו:). שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ – בְּלֹא קֻשְׁיוֹת. וְאָז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: רְצִיצָא – בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ, שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, מֵהַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): גְּעַר חַיַּת קָנֶה. דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ – הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֶלָּא לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. הֵיכָא נָפֵק רוּחָא – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יהושע ב): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְאָמַר לָהֶם: בְּהַיְנוּ דְּעָל – בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ, הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ־ שְׁטוּת, הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ – בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (איכה ה). זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): וַיַּרְא (ה’) בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ”ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ’. וְאָמַר, שֶׁעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רִנָּתָם דַּיְקָא, הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם, שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ”ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם:

### כח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. אֲמַר שֵׁם, קָם וְתָלָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא. אֲמַר לְהוֹ: אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם. אֲמַרוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם. אֲמַר: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא:

#### א

הַמִּתְנַגְּדִים הַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם – זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן הֵם מְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מֵהַשֵּׁדִין, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מֵאַלְפִין נְפוּלִים, וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים–א ה): וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן מְקַבְּלִין מֵהֶם דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה כָּל דִּבּוּרָם – דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה וּטְעָמִים נִפְלָאִים, כִּי שָׁרְשָׁהּ מֵאֵלּוּ אַלְפִין הַנַּ”ל. וְאֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם (ישעי’ ז): הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים. כִּי מְיַגְּעִים אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹעַ דְּרוּשָׁם וְתוֹרָתָם, וַאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְאֵיזֶהוּ תּוֹעֶלֶת עַל־ יָדָם, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לָדַעַת אֶת ה’ אֵיךְ לַעֲבֹד, וְהֵם – הָאֲנָשִׁים – אֵין מַשִּׂיגִים שׁוּם תּוֹעֶלֶת, כִּי תּוֹרָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַתַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַדְרִיךְ אֶת הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, כִּי מִבִּישָׁא לָא הֲוֵי טָבָא. וְלֹא עוֹד, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים, כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מִלַּעְזֹר לָעוֹבְדִים אוֹתוֹ. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת, וְחוֹשְׁבִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִרְאֶה וְלֹא יָבִין אֱלֹקִים בְּמַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה אֶת יִרְאֵי ה’ לֹא יְכַבְּדוּ, וּמְחָרְפִים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתָם. וּבִשְׁבִיל זֶה בּוּשָׁה נִקְרָא עֲבוֹדַת־אֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ט): וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת, כִּי הַבּוּשָׁה וְהַחֵרוּף נַעֲשֶׂה מֵהַכְּפִירוֹת:

#### ב

וּכְשֶׁיֵּשׁ לְיִרְאֵי הַשֵּׁם חֲרָפוֹת וּבוּשׁוֹת מֵהַכּוֹפְרִים הָאֵלּוּ, עֵצָה עַל־זֶה: אָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם (תהלים כב). לַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַסְּגֻלָּה לָזֶה בְּחִינַת תּוֹלָע, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינָה הַזֹּאת מְנַצֵּחַ אוֹיְבָיו. כִּי תּוֹלָע הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד): הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע. וְהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית טו): וְהֶאֱמִין בַּה’. וּבִבְחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, מְשַׁבֵּר וּמְבַטֵּל עֲבוֹדַת־אֱלִילִים וְהַכְּפִירוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, וּמִתְגַּבֵּר עַל הַכּוֹפְרִים בִּבְחִינַת (תהלים כ): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. כִּי אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (שם פט): וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי, בַּיָּמִין הַזֹּאת הוּא מִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבָיו, כִּי נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת (נחום ב): אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים, וּבְזֶה הַחֶסֶד הוּא מְתַקֵּן אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שמות כ): וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים:

#### ג

וְלָבוֹא לְחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־ יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צַדִּיקִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כִּי הַמַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד וְכוּ’. וּבְזֶה הַשִּׁמּוּשׁ, שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם, זוֹכֶה לַחֶסֶד הַנַּ”ל, כַּמַּאֲמָר (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד. וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַתָּמִיד כֶּבֶשׂ, כִּי מִמֶּנּוּ נִתְתַּקְּנוּ הָאַלְפִין, בִּבְחִינַת (ירמיה יא): וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף. וְזֶה בְּחִינַת כֶּבֶשׂ – שֶׁכָּבוּשׁ תַּחַת יַד רַבּוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. וְזֶה: תָּמִד גִּימַטְרִיָּא ד' אַלְפִין, שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאַלְפִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (משלי כג): לְמִי מְדָנִים, לְמִי שִׂיחַ. הַיְנוּ, עַל־ יְדֵי שִׂי”חַ, עַל־יְדֵי חָ’כָם שֵׁ’ד יְ’הוּדָאִי, עַל־יָדוֹ מְדָנִים, עַל־יָדוֹ בָּא הִתְנַגְּדוּת:

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. כִּי אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם, הָרוֹצִים לַעֲרֹךְ עֲבוֹדָתָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְעִים מִתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן, וּבֶאֱמֶת אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת בָּאֲוִירָא, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן הֵם פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, כְּמוֹ הַשֵּׁדִין שֶׁפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר.

וַאֲמַר שֵׁם, וְקָם בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ הַתַּלְמִיד־חָכָם הָאֲמִתִּי הוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, כְּתַרְגּוּמוֹ: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – [דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא]. וַאֲמַר: אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם – כִּי טִינָא נִכְנָס בְּלִבָּם שֶׁל אֵלּוּ כַּנַּ”ל, וְנַעֲשֶׂה לִבָּם לֵב הָאֶבֶן, וּכְשֶׁתַּלְמִיד־חָכָם הָאֲמִתִּי רוֹאֶה מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא מִלִּבָּם, שֶׁיּוֹצִיאוּ הַטִּינָא שֶׁבְּלֵב הָאֶבֶן, וְאַל יִכְפְּרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא. כִּי הַטִּינָא וְלֵב הָאֶבֶן מֵהָתָם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵן גִּימַטְרִיָּא הָתָם, [כִּי אַרְבַּע פְּעָמִים אָלֶף עִם הַכּוֹלֵל עוֹלֶה הָתָם].

אֲמַרוּ: מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם – שֶׁאָמְרוּ לוֹ: מִי יָכוֹל לַעֲלוֹת הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים. וְהֵשִׁיב לָהֶם: מִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא – הַיְנוּ מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ עַל־יְדֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, כִּי יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הֵם יְסוֹד כָּל דָּבָר, וּמִי שֶׁבֵּיתוֹ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים, שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בִּבְחִינַת: אִישׁ קָדוֹשׁ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד, נַעֲשֶׂה עֲלִיַּת קִיר (מלכים–ב ד) – אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים מַעֲלִין הָאַלְפִין כַּנַּ”ל:

וְזֶה אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת. גִּימֶל דָּלֶת דָּא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. בֵּית – מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵּיתוֹ בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, זֶה תִּקּוּן הָאַלְפִין. זַיִן חֵית – הַיְנוּ אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הַמְקַבְּלִים תּוֹרָתָם מִשֵּׁדִין יְהוּדָאיִן, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם זַיִן, בְּחִינַת (ויקרא יז): לַשְּׂעִירִים אֲשֶׁר הֵם זוֹנִים. מֵהֶם הַחֵרוּף וְהַבִּזְיוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (איוב לא): וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי, בְּחִינַת חֵית. הֵא וָו – הוֹי וַי, לְשׁוֹן צְעָקָה וּמְרִיבָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: לְמִי מְדָנִים לְמִי שִׂיחַ, הַיְנוּ זַיִן חֵית. טֵית יוּד – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ. כִּי צָרִיךְ, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאיִן, שֶׁיֹּאכַל טוֹב שֶׁבְּגַוֵּהּ, כְּמוֹ (חגיגה טו:) רַבִּי מֵאִיר, רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כג): בְּנִי תְּנָה לִבְּךָ לִי. וּכְתִיב (שם כב): שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה כֵּן, מַעֲלֶה טוֹב הַגָּנוּז בְּגַוֵּהּ, הַיְנוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִים. וְזֶה טֵית – טוּבָא גָּנֵז בְּגַוֵּהּ (הקדמת הזוהר ג.), שֶׁתָּשִׁית לִבְּךָ לַטּוֹב הַגָּנוּז בִּדְבָרָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּד – הַיְנוּ תְּתַקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הָאַלְפִין, בְּחִינַת (ישעיה כה): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶלֶא – דָּא אָלֶף. וְזֶה יוּד צוּרַת אָלֶף. וְזֶה יוּד, לְשׁוֹן אוֹדֶה. יוּד בְּחִינַת (איכה ג): וַיַּדּוּ אֶבֶן – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, הַיְנוּ קְלִפָּתוֹ זָרַק:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

וְשָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה מְרֻמָּז בָּהּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, שֶׁאוֹמְרִים בַּבֹּקֶר, וּבֵאֵר לָנוּ קְצָת. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת, וְתִרְאֶה וְתָבִין, שֶׁכָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד מְבֹאָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתָּמִיד מַכְנִיעַ קְלִפּוֹת דַּעֲשִׂיָּה וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ’. וְ”עוֹלַת” גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אב”ג ית”ץ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחֶסֶד וְכוּ', בְּסוֹד: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וְהוּא סוֹד: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת וְכוּ'. וְיֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּקְּלִפָּה תּוֹלָע, אֲשֶׁר מְכַלֶּה וְאוֹכֵל הַכֹּל וְכוּ', וְעַל־כֵּן צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לְהַקְרִיב עוֹלַת תָּמִיד, לְהִתְגַּבֵּר עוֹלַת תָּמִיד שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, עַל הַתּוֹלָע שֶׁבַּקְּלִפָּה וְכוּ'. וְדַע, כִּי כָּל קָרְבַּן עוֹלָה הִיא בִּבְחִינַת לֵאָה וְכוּ', וְלָכֵן בָּא עוֹלַת תָּמִיד כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי לְמַתֵּק דִּינֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט וְיִמְשֹׁל הַתּוֹלַעַת הַטָּמֵא, וְתוֹלָע יַחֲזֹר לְעוֹלַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: עוֹלַת תָּמִד, כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד’ אַלְפִין שֶׁלּוֹקַחַת לֵאָה וְכוּ'. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּ"פְּרִי־עֵץ־חַיִּים", (שַׁעַר הַקָּרְבָּנוֹת, פֶּרֶק ד), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וּתְדַקְדֵּק וְתִרְאֶה, שֶׁכָּל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים הַמְחָרְפִין יִרְאֵי הַשֵּׁם, זֶה נִמְשָׁךְ מֵהָאַלְפִין הַנְּפוּלִים, שֶׁאֵלּוּ הָאַלְפִין בִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת לֵאָה, וְאֶצְלָם נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת: הַמְעַט מִכֶּם הַלְאוֹת אֲנָשִׁים, כִּי תַלְאוּ גַּם אֱלֹקִים – כְּאִלּוּ לוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלַּעְזֹר וְכוּ’, כִּי מִלֵּאָה נַעֲשֶׂה אֶצְלָם בְּחִינַת לוֹאֶה, כִּי הֵם יוֹנְקִים מֵהַדִּינִים הַקָּשִׁים שֶׁבְּלֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה הַנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁנּוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת, בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, עַיֵּן שָׁם.

וְהַתִּקּוּן: אָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמַּכְנִיעַ תּוֹלַע דִּקְלִפָּה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם, כִּי כֵּן מְבֹאָר שָׁם בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִד, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁבִּגְבוּרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא שָׁם, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כִּי תָּמִד בְּגִימַטְרִיָּא ד’ אַלְפִין, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי בְּחִינַת קָרְבַּן תָּמִד, שֶׁעוֹלֶה ד’ אַלְפִין, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנִין הָאַלְפִין הַנַּ”ל, וְזוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹלָע דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַת תָּמִיד, בְּחִינַת חֶסֶד לְאַבְרָהָם. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל וּבַכַּוָּנוֹת הֵיטֵב, וְתָבִין אֵיךְ נִכְלְלוּ כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. עַיֵּן הֵיטֵב וְתָבִין פְּלָאוֹת:

### כט

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

הַאי גַּבְרָא, דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא, וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ; מַאי חָזֵי דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ. שְׁקַל סִכְּתָא, דָּצָהּ לְתַתָּא, לָא עָל. דָּלֵי, דָּצָהּ לְעֵלָּא, עָל. אֲמַר: הַאי נַמִּי מִתְרַמְיָא לֵהּ בַּת־ מַזָּלֵהּ:

רַשִּׁ”י:

דְּמִדְלְיָה מִנַּהּ. שֶׁמְּיֻחֶסֶת מֵרִאשׁוֹנָה. וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: הֲלֹא יֵשׁ לוֹ לִלְמֹד, הוֹאִיל וְלֹא נָתְנוּ לוֹ רִאשׁוֹנָה, כָּל־ שֶׁכֵּן זוֹ: סִכְּתָא. קַבִּילָא: דָּצָהּ. הִשְׁפִּיל יָדוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חוֹר בַּכֹּתֶל, וְלָא עָל. דָּלֵי דָּצָהּ. הִגְבִּיהַּ יָדוֹ וּנְעָצָהּ בִּמְקוֹם נֶקֶב, וְעָל:

הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא, וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ וְכוּ’:

#### א

כִּי לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר, בְּחִינַת (תהלים יט): אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. וְעִקַּר מַה שֶּׁנִּתְקַבֵּל הַדִּבּוּר, הוּא מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי טוֹב הַכֹּל חֲפֵצִים, וְעַל־כֵּן, כְּשֶׁיֵּשׁ טוֹב בְּהַדִּבּוּר, אֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין טוֹב בְּהַדִּבּוּר, אֵינוֹ נִתְקַבֵּל. וְאֵיךְ עוֹשִׂין הַטּוֹב בְּהַדִּבּוּר. הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִין הַדִּבּוּר מֵהַדַּעַת, אֲזַי יֵשׁ בּוֹ טוֹב, אֲבָל כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת, אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב, בִּבְחִינַת (משלי יט): גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. נֶפֶשׁ הוּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא:

#### ב

וּלְהָקִים וּלְרוֹמֵם אֶת הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים. כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (דברים לב): כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. נִשְׁרָא – דָּא רוּחָא (כמובא בתקון ג' מהי"א תיקונים), דָּא בְּחִינַת צַדִּיק, בִּבְחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר הַמֹּחִין מִתַּרְדֵּמוּתָן, מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינַת שֵׁנָה. קִנּוֹ – דָּא קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה (משלי ד), שֶׁהֵם הַמֹּחִין. וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים, כְּשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֶצְלָם, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, אֲזַי הֵם מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת (תהלים קמה): צַדִּיק ה’ בְּכָל דְּרָכָיו, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ וְכוּ’. וְזֶה (תהלים קג): בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו, הַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין תְּחִלָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ, עַל־יְדֵי־זֶה: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, שֶׁעוֹשִׂין הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל:

#### ג

וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, הַיְנוּ תִּקּוּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת – פֶּה, הוּא בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים, שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אֶת הַבְּגָדִים, רַק לְשָׁמְרָן כָּרָאוּי, שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם כֶּתֶם וּרְבָב. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים יוֹתֵר, כִּי כָל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, מְדַקְדְּקִין עִמּוֹ יוֹתֵר. וְעַל־כֵּן תַּלְמִיד־חָכָם, שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו, חַיָּב מִיתָה (שבת קיג), כִּי עִמּוֹ מְדַקְדְּקִין יוֹתֵר, כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָם הֵם דָּנִין אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שבת קיג.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְהֵם בְּחִינַת צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּגָדִים, בְּחִינַת (איוב כט): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. וְהַמְבַזֶּה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁהוּא כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת, וְאָז דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דָּן אוֹתוֹ.

וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּבְחִינַת נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְאַטִּיל בַּהּ זֻהֲמָא, בִּבְחִינַת דַּם נִדָּה, בִּבְחִינַת (ישעיה סג): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַכֶּתֶם וְהָרְבָב, שֶׁנִּמְצָא עַל בִּגְדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְרֶדֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁהִיא שְׁכִינַת עֻזּוֹ מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָז (ירמיה כה): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – עַל נָוֶה דִּילֵהּ, וְאָז שׁוֹלֶטֶת שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהוּא מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינַת (משלי ל): שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, שֶׁהִיא אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵת רָעָה, כִּי יֵשׁ כ”ח עִתִּים: עִתִּים לְטוֹבָה, עִתִּים לְרָעָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא עֵת רָעָה, בִּבְחִינַת (קהלת ט): בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים, בְּכָל עֵת דַּיְקָא. בְּגָדֶיךָ לְבָנִים, הַיְנוּ בְּלֹא רְבָב, הַיְנוּ בְּחִינַת טָהֳרַת הַשְּׁכִינָה מִנִּדָּתָהּ, בִּבְחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו: נדה ט).

וְהָרְשָׁעִים בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם גּוֹרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כִּי גּוֹרְמִין לָהּ דַּם נִדָּה, וְאָז הִיא נִקְרֵאת עִיר הַדָּמִים (נחום ג), וְעַל־שֵׁם זֶה רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי דָּמִים, כִּי שְׁסָ”ה לֹא־תַעֲשֶׂה תְּלוּיִים בִּשְׁסָ”ה גִּידִים, שֶׁשָּׁם תַּהֲלוּכַת הַדָּמִים, וּלְפִי בְּחִינַת לֹא־תַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבְרִים, כֵּן מְעוֹרְרִים דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, כִּי כַּמָּה מִינֵי דָּמִים יֵשׁ. בְּכֵן צָרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת הַדָּמִים הָאֵלּוּ, הַיְנוּ לְתַקֵּן הַלָּאוִין, שֶׁהֵם הַגִּידִין, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם לַבְנוּנִית, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְזֶהוּ: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים – בְּגִידֶיךָ דַּיְקָא, לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם לַבְנוּנִית:

#### ד

וּלְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת הֵם רַבִּים מְאֹד, וְכָבֵד עַל הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וָלָאו. בְּכֵן צָרִיךְ לְתַקֵּן כְּלָלִיּוּת הַגִּידִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים ד): וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, וְאָז, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר, וְנִמְשָׁךְ לָהֶם לַבְנוּנִית. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, שֶׁהוּא הַבְּרִית־קֹדֶשׁ, שַׁדַּי, עַל־שֵׁם שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים לְכָל פְּרָט וּפְרָט כְּפִי צָרְכּוֹ, וַאֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים, כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת צָרִים וְדַקִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא זוֹרֵק לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים גַּם לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים, בִּבְחִינַת (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ – שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה תִּקּוּנִין לְכָל מְקוֹמוֹת הַצָּרִים.

וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית: זֹהַר הָרָקִיעַ, כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן, אֲזַי הָרָקִיעַ הוּא בִּבְחִינַת (איוב כ): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ, וְאַחַר הַתִּקּוּן, אֲזַי מַזְהִיר וּמְטַהֵר אֶת הָרָקִיעַ, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁהוּא מַלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁסָ”ה לָאוִין, וּמַשְׁפִּיעַ לַבְנוּנִית בִּשְׁסָ”ה גִּידִין, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים.

כִּי כָל הַלַּבְנוּנִית נִמְשָׁךְ מִן הַמֹּחַ, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן – מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא (זוהר פנחס דף רלה:), וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. נִשְׁרָא דָּא רוּחָא, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, בְּחִינַת (יהושע ב): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה" מִבְּחִינַת שֵׁנָה. עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – שֶׁהוּא מְרַחֵף וּמֵגֵן עַל הַמֹּחִין שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה נִגְזָלִין, בִּבְחִינַת (משלי כח): גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ, הֵם הַמֹּחִין, שֶׁהֵם אָב בְּחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. תִּינוֹק, הַיְנוּ הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהוּא יוֹנֵק וְנִגְדָּל מִקַּטְנוּתוֹ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא שָׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ. וְזֶה: אִמּוֹ, דָּא כְּנֵסִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כג): אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: כְּנֵסִיָּתְךָ, שֶׁשָּׁם נִתְכַּנְּסִין וְנִכְלָלִין כָּל הַתִּקּוּנִים.

וְזֶה עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּבְחִינַת (שמות יט): וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. נִשְׁרָא זֶה תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ כַּנַּ”ל, הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית. עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא: וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי – שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל:

#### ה

וּבָזֶה תָּלוּי פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שם טז) לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי ל): דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. וְזֶה (במדבר יא): וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא – זְרַע גַּד דָּא טִפָּה חִוַּרְתָּא (תיקונים תיקון כא דף נב:), הַיְנוּ בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם כַּנַּ”ל. כִּי פַּרְנָסָה שֶׁהוּא בְּטִרְחָא וּבִכְבֵדוּת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא, עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ, כָּל־שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמֹחָא (זוהר פינחס דף רמד.):

וְזֶה: לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם (ויקרא יט) – הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַדָּמִים, שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לַשְּׁכִינָה בְּחִינַת דַּם נִדָּה, בִּבְחִינַת עִיר הַדָּמִים, בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, בִּבְחִינַת שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו, הַיְנוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: לֹא תֹאכְלוּ, הַיְנוּ פַּרְנָסָה בְּטֹרַח. וְזֶה: לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ – שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בְּחִינַת נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ, וְגוֹרְמִים שְׁלִיטַת הַשִּׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא עֵת רָעָה. וְזֶה: לֹא תְנַחֲשׁוּ – שֶׁלֹּא לִגְרֹם, חַס וְשָׁלוֹם, נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְלֹא תְעוֹנֵנוּ – שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֵת וְעוֹנָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִגְרֹם, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלִיטַת הָעֵת רָעָה שֶׁל הַכ"ח עִתִּים, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב (בראשית כח): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי פַּרְנָסָה תָּלוּי בִּבְחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים. וְזֶה (ישעיה כג): לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. וְיַעֲקֹב, שֶׁהִמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית, בִּבְחִינַת (בראשית ל): מַחְשׂף הַלָּבָן, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מט): רֵאשִׁית אוֹנִי, נֶאֱמַר בּוֹ (שם כה): יוֹשֵׁב אֹהָלִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, בְּחִינַת זֹהַר הָרָקִיעַ, בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶן וְהַדָּמִים שֶׁל שְׁסָ”ה גִּידִין, בִּבְחִינַת (שם א): אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ:

#### ו

וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהַשְּׁכִינָה הִיא בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, בְּחִינַת דַּם נִדָּה, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת (תהלים לט): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, שֶׁמֵּאֵלּוּ הַדָּמִים נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת דּוּמִיָּה, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר תָּלוּי בַּתִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: בָּתַר דִּשְׁכִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ (זוהר ויקרא דף עט. ודף קה:), כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה קֶשֶׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, הַיְנוּ כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, וּכְשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת: נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, בְּחִינַת: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ כַּנַּ”ל, וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, הוּא עוֹבֵר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ (ויקרא יט), וְהוּא הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד (משלי יא). אֲבָל בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: פְּתַח פִּיךָ, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, אֲזַי הַדִּבּוּר מֻתָּר, כִּי הַדָּמִים כְּבָר נִתְתַּקְּנוּ, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים.

וְזֶה (תהלים ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. כָּבוֹד זֶה בְּחִינַת בְּגָדִים כַּנַּ”ל, שֶׁנִּתְלַבְּנִין מִבְּחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, מִבְּחִינַת דַּם נִדָּה, וְאָז: וְלֹא יִדֹּם – כִּי נִמְשָׁךְ לַבְנוּנִית בְּהַדָּמִים, מִבְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן כַּנַּ”ל, וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ:

#### ז

וְזֶה בְּחִינַת חֳלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, הַיְנוּ כְּשֶׁהַדָּמִים מִתְגַּבְּרִין וְהֵם מַתִּיזִין לְהַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִלְחָץ הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי לְחִיצַת הַמֹּחִין רוֹעֲשִׁין הָאֵיבָרִים. כִּי הַמֹּחַ הוּא שַׂר־צָבָא, וּכְשֶׁהַשּׂוֹנֵא בָּא עַל הַשַּׂר־ צָבָא, אֲזַי רוֹעֲשִׁים כָּל צְבָאָיו, כִּי כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ. וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה נוֹפֶלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (עמוס ט): סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁמְּעוֹרֵר הַמֹּחִין כַּנַּ”ל וּמַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית לְהַגִּידִין, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים, אֲזַי נִתְרַפֵּאת מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה, וְאָז: נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף, קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (שם ה), וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ.

וְזֶהוּ: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – רֵעֶךָ, הַיְנוּ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין – כְּשֶׁהֵם אֵינָם עוֹמְדִים וְנִתְבַּטְּלִין מִלַּעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתָם עַל־יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַדָּמִים הַלּוֹחֲצִים אֶת הַמֹּחִין, עַל־ יְדֵי־זֶה לֹא תַעֲבֹר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, כִּי אָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בְּחִינַת פְּתַח פִּיךָ בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ’:

#### ח

וְזֶה בְּחִינַת: וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד (חבקוק ב). בּוֹגֵד, הַיְנוּ בְּחִינַת גִּידִין הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד, בִּבְחִינַת: נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד (סנהדרין לח). כִּי הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גִּידִין, הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי כג): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם (סנהדרין ע), וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא תִּירוֹשׁ, וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִזֶּה (יומא עו:): זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה רָשׁ, הַיְנוּ כְּשֶׁלֹּא זָכָה, שֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ אֶת הַדָּמִים, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רָשׁ – שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם כַּנַּ”ל. אֲבָל זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, בִּבְחִינַת מֹחִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַלַּבְנוּנִית מִן הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, כַּנַּ”ל:

#### ט

וְזֶה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וְהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְגוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ – אֲזַי הוּא מְעוֹרֵר דָּמִים הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ הַנַּ”ל, וְגוֹרֵם דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה, בִּבְחִינַת (יחזקאל ז): וּזְהָבָם לְנִדָּה. וְזֶהוּ: דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע (מגילה יד: ועיין חדושי אגדות שבת קלט ד”ה כי כפיכם), הַיְנוּ דַּם נִדָּה עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן. בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא גְּזֵלָה בְּחִינַת בֶּגֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד): וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, הַיְנוּ פְּגַם הַבְּגָדִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו. וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן (על פסוק ובגד בוגדים בגדו הנ”ל ובסנהדרין צד): בָּזוּזֵי וּבָזוּזֵי דְּבָזוּזֵי, הַיְנוּ בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר, הוּא חוֹמֵד יוֹתֵר.

וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן – שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה. וְזֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדָּמִים, כִּי הַצְּדָקָה הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, בִּבְחִינַת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, בִּבְחִינַת זֶרַע גַּד, הוּא טִפָּה חִוַּרְתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַזֶּה נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת מֹחָא חִוַּרְתָּא כְּכַסְפָּא. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא מַשָּׂא־ וּמַתָּן, לְהוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּקּוּן לִבְחִינַת בְּגָדִים הַנַּ”ל, לִבְחִינַת דָּמִים הַנַּ”ל. מַשָּׂא, זֶה בְּחִינַת (תהלים לח): כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, שֶׁהֵם הַשְׁסָ”ה לָאוִין הַנַּ”ל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָרֹאשׁ, שֶׁהוּא הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ כַּנַּ”ל, וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים הַנַּ”ל כַּנַּ”ל. וְזֶה: כָבֵד יִכְבְּדוּ, הַיְנוּ בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ”ל. כָּבֵד, הַיְנוּ בְּחִינַת הַדָּמִים, שֶׁהַכָּבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדָּה הַנַּ”ל. וּמַתָּן, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא הַצְּדָקָה, בְּחִינַת (משלי יח): מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, בְּחִינַת קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (תהלים לז): צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, שֶׁאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר:

#### י

וְהִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן תְּחִלָּה תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יְתֻקַּן הַכֹּל בִּפְרָט. וְאַף שֶׁתִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּפְרָט, עִם כָּל זֶה, מֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן כָּל דָּבָר תָּלוּי בְּהַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. וּלְרוֹמֵם הַמֹּחַ אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בִּבְחִינַת: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִתְּחִלָּה אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְרוֹמֵם הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתַּקֵּן הַכֹּל מִמֵּילָא כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא, וְלָא קָיָהֲבוּ לֵהּ. הַיְנוּ בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה', הַיְנוּ מִי שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹת, וְגָרַם דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְכוּ’, וְנַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְזֶהוּ: וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ – בְּחִינַת שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ כַּנַּ"ל. מַאי חֲזָא דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ – הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר אֶת הַמַּלְכוּת מֵהַדָּמִים, הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵאִשָּׁה יִרְאַת ה’, בְּחִינַת (שמואל–ב כג): צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, כִּי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, הוּא לְמַעְלָה, וְהוּא מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת.

וְזֶהוּ: שְׁקַל סִכְּתָא דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ’ – סִכְּתָא הֵם יְתֵדוֹת וּמַסְמְרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבְרֵי־תוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת וּכְמַסְמְרוֹת. דָּצָהּ לְתַתָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת: בָּתַר דְּאִסְתְּלֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָז הַדִּבּוּר אָסוּר.

וְזֶהוּ: וְלָא עָל – הַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר דִּבְרֵי־תוֹרָה כַּנַּ”ל. דָּצָהּ לְעֵלָּא וְעָל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַדִּבּוּר כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר, וְהוּא הַדִּין כָּל הַדְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַמֹּחַ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּבְנוּנִית כַּנַּ”ל.

וְזֶה: הַאי נַמִּי אִתְרַמְיָא לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, הַיְנוּ שֶׁתָּפַס לָהֶם לְדֻגְמָא אֶת הַדִּבּוּר, וְהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כִּי־ אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְהָרְאָיָה, כִּי בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הַדִּבּוּר עַל תִּקּוּנוֹ, וּבָתַר דְּאִסְתְּלֵק נֶאֱמַר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ וְגוֹ', וְזֶהוּ: דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ־כֵן כָּל הַדְּבָרִים צָרִיךְ לְתַקֵּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כְּגוֹן מַשָּׂא־וּמַתָּן – עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְכֵן כֻּלָּם צָרִיךְ לְתַקֵּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהָרִים אֶת הַמֹּחִין, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית, לְתַקֵּן וּלְלַבֵּן כָּל הַפְּגָמִים, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־ אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: הַאי נַמִּי אִתְרַמֵי לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא כַּנַּ”ל (משלי י). כֶּסֶ’ף נִבְחָ’ר לְשׁוֹ’ן צַדִּי’ק .

(בֵּאוּר זֶה הָעִנְיָן, וּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְפָסוּק זֶה לְהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר חיי”מ כ):

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ח): וְעַל־כֵּן אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּים וְאֵין לָהּ וֶסֶת, אַף שֶׁיַּיִן מַזִּיק לָהּ כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, בְּחִינַת: נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד כַּנַּ”ל, עִם כָּל זֶה רְפוּאָתָהּ עַל־יְדֵי יַיִן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי. כִּי הָעֵינַיִם הֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, כִּי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא (בהקדמת התיקונים יב ובתיקון ע) הֵם בְּחִינַת (שופטים טז): שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וְהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין, וְעַל־כֵּן הֵם בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת וְכוּ’, בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת, שֶׁחוֹלְפִין וְעוֹבְרִין בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, וּכְפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ, כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ. וְזֶה: שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ לְשׁוֹן חָלַף וְעָבַר כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּהַשְּׂעָרוֹת, נִפְגָּם הָרְאִיָּה, שֶׁהִיא שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא. וְעַל־כֵּן שִׁמְשׁוֹן, שֶׁפָּגַם בְּשֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ (שם): וַיְנַקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא מְתַקְּנִין בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, שֶׁהֵם הַשְּׂעָרוֹת, בִּבְחִינַת (דניאל ז): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁהוּא מַלְבִּין הָאַדְמִימוּת שֶׁל הַשְׁסָ”ה גִּידִין, בִּבְחִינַת: אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. נִמְצָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הָאַדְמִימוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיח): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, אוֹתִיוֹת צֶמֶר, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן

### ל

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא (בכורות ח:)]

מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ. בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא. וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא. וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי. אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אֲמַרוּ לֵהּ: הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא, וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא. אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אֲמַר לְהוּ: הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא, וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא:

רַשִּׁ”י:

בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ. עֲרוּגַת סַכִּינִין, בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ:

מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ’:

#### א

הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי־אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מֵעִלָּה לְעָלוּל, מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן לְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן. כְּמוֹ הַמְלַמֵּד, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד, הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה, כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל־יְדֵי־ זֶה הַמְכֻוָּן, שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל:

#### ב

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ. וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד, דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ”ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. עַל־ כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר: דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקֹרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה’, אַף שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה, כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקֹּדֶם כָּמוֹהוּ. אַל יֹאמַר כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גֹּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגֹדֶל רִחוּקוֹ, שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמוֹ־כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ”ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל:

#### ג

וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמֹּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת. כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (תיקון ע דף קיג.): שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא, בְּחִינַת סִבּוּבִים, דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ”ל. וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז), שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקֹּדֶם, לֹא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן, רַק הָיוּ סִבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת, שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן.

וְזֶה בְּחִינַת (שם בתיקון ע דף קיא:): שַׂעֲרָא אֻכָּמָא, בְּחִינַת (שיר־השירים א): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב, כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת, שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיֹפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן.

וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת: שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא (תיקון ע). כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי כָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים, כְּגוֹן: מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזֹּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ. מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ, לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים, שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים, שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וּבַכֹּל שְׁמָהּ (ב”ב טז:). בַּת זֶה בְּחִינַת בַּת־עַיִן, דְּהַיְנוּ הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ. כְּגוֹן הַר גָּדוֹל, כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת־ עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן, אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר בְּתוֹךְ הַבַּת־עַיִן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ, כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים, וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין. כְּמוֹ־כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּלַבַּת אֵשׁ (שמות ג) – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת־עַיִן הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ב”ב קמא): בַּת תְּחִלָּה – סִימָן יָפֶה לְבָנִים. בַּת תְּחִלָּה, זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, וְזֶה בְּחִינַת סִימָן יָפֶה לְבָנִים. בָּנִים, זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ. הָבִיאִי בָנַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁדַּעְתָּן מְיֻשֶּׁבֶת כְּבָנִים. בְּנוֹתַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת. נִמְצָא, שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת, בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ”ל, שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל־יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת, בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בַּת תְּחִלָּה – שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, סִימָן יָפֶה לְבָנִים – שֶׁעַל־יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: סִימָן יָפֶה – שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת: שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינוֹת: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה כַּנַּ”ל:

#### ד

וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע, שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן, הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, וְכֵן שׂוֹנֵא בֶצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן, כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת.

וְעַל־כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל, שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–א ח): וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע. עַל־כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ”ם. וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלֹמֹה, שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי־הימים–א כט): וַיֵּשֵׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה’ – שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (מגילה יא:). וְעַל־כֵּן זָכָה שְׁלֹמֹה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם. כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינוֹת: שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא (תיקון ע), מָרָה־שְׁחוֹרָה, בְּחִינוֹת (בראשית ג): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה. וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִבּוּבִים מִסִּטְרָא־ אָחֳרָא, בְּחִינוֹת (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן, בְּחִינוֹת (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב: סג.), הֶפֶךְ הַחָכְמָה:

#### ה

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת, לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם. וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא מֵאוֹר הַפָּנִים, בְּחִינוֹת (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, אֶל אוֹר הַפָּנִים, הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ד): נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלֹשׁ־רְגָלִים, בְּחִינוֹת (ויקרא כג): אֵ’לֶּה מ’וֹעֲדֵי יְ’יָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “אִמִּי”, כַּמּוּבָא, שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה, וּבִינָא – לִבָּא. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה, הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ־רְגָלִים, וְעַל־כֵּן הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל־ יְדֵי הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינוֹת: לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים. בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטַוִּינוּ (שם): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ. בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים.

וְזֶה בְּחִינַת (סוכה כז:): חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת. וְזֶה (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק – מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים, הָעִקָּר עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם קמ): יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ. יְשָׁרִים, הֵם: פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל:

#### ו

וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ”ת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם. וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה, הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם, וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת – וּמִי יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינוֹת (קהלת ט): זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים. דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה, בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים, שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם, שֶׁרוֹצִים לִינֹק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת, אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל. וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג, בִּבְחִינוֹת (ירמיה כה): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – עַל נָוֶה דִּילֵהּ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת.

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחְתֹּךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם. וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ – עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד, בִּבְחִינַת (ישעיה טז): וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא, בְּחִינַת (הושע י): קִצְרוּ לְפִי חָסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת, בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים.

וְעַל־כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְעַל־כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם, שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן, כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ’ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית (ברכות כו:), בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינָה זֹאת עַל־יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, שֶׁהֵם בְּחִינַת: כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כַּיָּדוּעַ. יִצְחָק זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם, כִּי יִצְחָק עַל־ שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי י): בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב. עֵשָׂו הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקֹב הוּא בֵּן תָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כה): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם. יִשְׁמָעֵאל הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טז:), וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, בִּבְחִינַת (תהלים סט): אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב. וְזֶה בְּחִינַת: אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית, נוֹטְרִיקוֹן: חָ’כָם, רָ’שָׁע, תָּ’ם, שֶׁ’אֵינוֹ י’וֹדֵעַ – שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה (שמואל–א טו): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג. כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: וַיְשַׁסֵּף – חֲתָכוֹ לְד’, הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ”ת – שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל – מֵאֲגָג, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שָׁ’בוּעוֹת, סֻ’כּוֹת, פֶּ’סַח – כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שמואל–ב יא): וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים. תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה, זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה טז): בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת וְכוּ’, וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ”ל, שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים, הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל: בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת, בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד:): כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה וְכוּ’, בְּסֻכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים – הַכֹּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד’ הַנַּ"ל, בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל־יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת, שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל:

#### ז

וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ”ת הַנַּ”ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, הוּא עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה. כִּי עַל־יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כִּי אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא (זוהר לך לך דף צד.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וְזֶה (תהלים קמא): יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלָּה חֶסֶד.

וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, אַף־ עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד כַּנַּ”ל. כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי, צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ, כִּי אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ, הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג): כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים. הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ טוֹבוֹתֵינוּ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב, הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת (תהלים שם): וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם. כִּי תְּפִלָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם.

כִּי כָל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי כָל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים, הַכֹּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא, וְהַכֹּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. תְּהִלָּתוֹ – לְשׁוֹן (איוב ד): וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה, הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים, שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’. וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת: אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, עַל־ כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן, כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן, אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. עַל־כָּל־פָּנִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם, וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ”ל.

וְכָל הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁאֵלָיו בָּאִין כָּל הַתְּפִלּוֹת לְהַעֲלוֹתָן, בִּבְחִינַת (ישעי’ מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין (כשארז”ל סנהדרין צג:), בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’. הַיְנוּ בִּתְפִלּוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל. כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִלּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם, אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, כִּי כָל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל־יְדֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם, אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ”ל:

#### ח

אָמְנָם, לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הֲלֹא כָּל הַתְּפִלּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד – שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים – וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִלָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה, כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ. אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זֹאת עַל־יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אִם תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה כַּהֹגֶן אִם לָאו.

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת. כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי־ אִם עַל־יְדֵי־זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): לֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֹז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כט): ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן (וכמו שפירש”י, וכן בזבחים קטז). כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי־ אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ לְהִפּוּךְ, עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים, כִּי כָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי (נדרים כ), וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים, שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פְּסָל לְךָ, כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל־שֵׁם הֶעָתִיד, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אוֹר, שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת, שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה. אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִלָּתוֹ הָיְתָה תְּפִלָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ, כִּי גַּם הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ. כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ (זוהר וירא דף קג:), וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, שֶׁמְּשַׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וּבִפְרָט הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת, שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ, וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ, וְהוּא בָּא בִּתְפִלָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת. עַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כב): בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ’ בָּטְחוּ וְלֹא בֹשׁוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם עז): אָתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ, מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ:

וְזֶהוּ: מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לִמּוּד הַנַּ”ל, בְּחִינַת (במדבר כב): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – לְשׁוֹן לִמּוּד (כְּתַרְגּוּמוֹ: הֲמֵילַף אַלִיפְנָא), בְּחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נוֹקֶמֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל. מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עֲרוּגָה, הַיְנוּ בְּחִינַת זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): כְּאַיָּל תַּעֲרֹג. בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ, הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל.

וְהֵשִׁיב לָהֶם: בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא – הַיְנוּ עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶ”ת, בִּבְחִינוֹת: קִצְרוּ לְפִי חָסֶד כַּנַּ”ל. קַרְנָא זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ, בְּחִינַת קֶרֶן הַשּׁוֹפָר, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ”ל. חַמְרָא זֶה בְּחִינַת (בראשית מט): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם, בְּחִינוֹת (דברי־הימים־א יב): וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים. כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ”ל. אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי – לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא, בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת. אָמְרִי: הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא – הַיְנוּ, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל, הֲלֹא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ, כִּי הֲלֹא הַתְּפִלּוֹת בָּאִין בְּיַחַד, וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִלָּה, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִלָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֶפֶךְ.

וְזֶהוּ: הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא – הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִלָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ. אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי – הַיְנוּ בְּחִינוֹת (איוב י): וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי. הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת, בִּבְחִינוֹת: פְּסָל לְךָ, וּבְחִינוֹת: לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כַּנַּ”ל. וַאֲמַר לְהוֹ: הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא – הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ”ל, שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ”ל. וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִלּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל, וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ”ל:

זֹאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: וַיְהִי מִקֵּץ וְכוּ’. אַךְ לֹא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְאָמַר אַחַר־כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזֹאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק:

מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת, וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ, כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין, כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ, וְעַל־כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ, וְעַל־יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, כִּי יֵשׁ קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה (שמות לב), כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד. וְעַל־כֵּן שָׁאוּל, שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלֹךְ, מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא, כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד, אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד (שמואל–א כד): הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד – שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת, וְשָׁאַל אֶת דָּוִד: הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד – שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד, כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ, וְעַל־כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד, אֲבָל לֹא הָיָה יָכוֹל. וְזֶהוּ (שם): וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה, וְזֶה בְּחִינוֹת וַיֵּבְךְּ, שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה, קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה. עַל־כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹךְ. כִּי יָדַע זֶה עַל־יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ”ל:

### לא

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

[סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא(בכורות ח:)]

אֲמַרוּ לֵהּ: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ. אֲמַר לְהוֹ: אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי וַאֲעַיְלֵהּ. אֲמַרוּ לֵהּ: וּמִי אִיכָּא דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אֲמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא

רַשִּׁ”י:

דְּפָארֵי. סֻבִּין. עֲשׂוּ לִי חֶבֶל מִסֻּבִּין, וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים שְׁאֵלָתִי, אַף אֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה שְׁאֵלַתְכֶם:

#### א

צְדָקָה הִיא בְּחִינוֹת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:), כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַת־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב דף ט:): הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת־ עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת) – כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת. כִּי הַצְּדָקָה מַנְהֶגֶת כָּל גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, בִּבְחִינוֹת: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם (משלי ל). נֶשֶׁר דָּא רַחֲמֵי (זוהר יתרו דף פ:), הַיְנוּ צְדָקָה (ב”ב י. זוהר נשא דף קמח.). וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל (ברכות נח:): נְהִירִין לִי שְׁבִילִין דִּרְקִיעַ כִּשְׁבִילִין דִּנְהַרְדָּעֵי, הַיְנוּ כִּשְׁבִילִין דִּנְהוֹרֵי דֵּעָה, בְּחִינוֹת צְדָקָה רַחֲמֵי, וְעִקַּר הָרַחֲמִים עַל־יְדֵי הַדַּעַת:

#### ב

וּמַה שֶּׁחָסֵר מֵהַבְּרָכוֹת, הֲלֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁבַע בְּרָכוֹת, וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, וּלְפִי הַגְּמָרָא, מֵהַנּוֹתֵן וְהַמְפַיֵּס אֵין כָּאן רַק שְׁבַע־ עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.

דַּע, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַגַּלְגַּלִּים, שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. וְזֶה (תענית ח:): שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַיְנוּ הַצְּדָקָה אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר, אֶלָּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת. עַל־ יְדֵי שַׁבָּת מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינוֹת (מלאכי ג): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְזֶה שֶׁמַּסְמִיךְ הַתַּנָּא “יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע”, וּסְמִיךְ לֵהּ “פָּשַׁט הֶעָנִי”, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ, אֵינָהּ אֶלָּא בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית טו): וְהֶאֱמִין בַּה’ וְכוּ’, וְשַׁבָּת הִיא אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְיִחוּדוֹ, וֶאֱמוּנָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (משלי כח): אִישׁ אֱמוּנוֹת, רַב בְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (בראשית ב): וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְאֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרָכוֹת, אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבְּלוֹ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהֶם שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַד־ עָשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד־עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה. לְהוֹרוֹת, שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְאֵין שְׁלֵמוּת לַגַּלְגַּלִּים אֶלָּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה:

גַּם שֶׁמַּה, שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי גַּלְגַּלִּים שֶׁעִקַּר הֲלִיכָתָם מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְגַלְגַּל הַיּוֹמִי מַכְרִיחַ אוֹתָם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, זֶה הַדָּבָר מָצִינוּ גַּבֵּי צְדָקָה. מִזְרָח, זֶה בְּחִינַת הַנּוֹתֵן צְדָקָה, בִּבְחִינוֹת (ישעיה מג): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בִּבְחִינוֹת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. וּמַעֲרָב, זֶה הַמְקַבֵּץ הַצְּדָקָה, הַיְנוּ הֶעָנִי, בִּבְחִינוֹת: וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ. וְזֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבַּיִת (מדרש רות פ”ד), כִּי עִקַּר הַתְּנוּעָה מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, הַיְנוּ עִקַּר הָעֲשִׂיָּה הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבַּיִת:

#### ג

וְדַע, שֶׁאֵין קִיּוּם אֱמוּנָה אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת בְּרִית, בִּבְחִינוֹת (תהלים פט): וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וְזֶה (ירמיה לג): אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, כִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, הַיְנוּ הַגַּלְגַּלִּים, תְּלוּיִים בַּבְּרִית:

#### ד

וְדַע, שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים, הִיא בְּסִבַּת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים, שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (איכה א): דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד. מוֹעֵד, זֶה בְּחִינוֹת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, שֶׁעַל־ יָדָם נֶחְשָׁב הַזְּמַן. וְזֶהוּ (משלי ד): דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כַּאֲפֵלָה, שֶׁאֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְאִירִין לָהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְשָׁלִים. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת: אִם לֹא בְרִיתִי וְכוּ’.

וְזֶהוּ: כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה (ירושלמי ברכות פד, מ”ר קהלת), בְּחִינוֹת (במדבר כב): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, הַיְנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית. וּבִשְׁבִיל זֶה חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ (יבמות סב:), כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינוֹת (בראשית ו): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לֹא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ:

#### ה

וְיֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית: בְּחִינוֹת אַבְרָהָם וּבְחִינוֹת אֱלִיעֶזֶר. אַבְרָהָם הוּא בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין עִלָּאִין לְמַיִּין תַּתָּאִין. וְהוּא בְּחִינוֹת בֶּן חוֹרִין, בִּבְחִינוֹת (קהלת י): אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין. וְהוּא עָבֵד תּוֹלָדִין, בִּבְחִינוֹת (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. כִּי הַחֵרוּת תְּלוּיָה בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת (זכריה ט): בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר.

וֶאֱלִיעֶזֶר הוּא בְּרִית תַּתָּאָה, בִּבְחִינוֹת (שמות כג): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, שֶׁהוּא חֲנוֹךְ, מט”ט, בְּחִינוֹת (בראשית יד): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו, בְּחִינוֹת (משלי כב): חֲנֹךְ לַנַּעַר, בְּחִינוֹת (קהלת שם): אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר. וְהוּא תַּחַת בְּרִית עִלָּאָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית כד): שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. וְהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין דָּכַיִן לְמַיִּין מְסָאֳבִין, בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבֵין כָּשֵׁר וּפָסוּל, וּבֵין טָמֵא וְטָהוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַּרְכּוֹ, עַל־פִּי דַּיְקָא, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה:

וּבְרִית עִלָּאָה הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית־קֹדֶשׁ, וּבְרִית תַּתָּאָה הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ’. וְצָרִיךְ לָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ אֵלּוּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית, הַיְנוּ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן, כִּי לֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ”ב). צַדִּיק נִקְרָא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית־ קֹדֶשׁ, וְלַמְדָן – עַל־יְדֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר:

וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת וְכוּ’ (מו”ק יז). צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן. מַלְאָךְ זֶה בְּחִינוֹת לַמְדָן, בְּחִינוֹת מט”ט כַּנַּ”ל. צְבָאוֹת, אוֹת הוּא בַּצָּבָא דִּילֵהּ, בְּחִינוֹת: צַדִּיק אוֹת בְּרִית. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמֻּזְכָּר צַדִּיק, גַּם בְּרִית תַּתָּאָה נִכְלָל בּוֹ, כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת: יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:

#### ו

וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּרִית, אֲזַי (אידרא נשא דף קמב.) חֶסֶד מִתְגַּלֶּה בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, בִּבְחִינַת (תהלים פט): לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם, כִּי הוּא הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְרֹאשׁ לַנִּמּוֹלִים.

וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, בִּבְחִינוֹת (שיר־ השירים ב): כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת, בְּחִינוֹת (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי אוֹתִיּוֹת בְּלֹא נְקֻדּוֹת, כְּגוּף בְּלֹא נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וּפְעֻלָּה בְּלֹא נֶפֶשׁ – כֵּן הִצְטָרְפוּת וְזִוּוּגָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת בְּרל”א שְׁעָרִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פְּעֻלָּה, אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְפִי הַנְּקֻדּוֹת, וְהַנְּקֻדּוֹת הֵן הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִין, בִּבְחִינוֹת (שיר־ השירים א): נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, וְהַכִּסּוּפִין הֵן הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינוֹת (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי. וּלְפִי הַכִּסּוּפִין כֵּן הַנְּקֻדּוֹת. אִם כּוֹסֵף לְרָע, עוֹשֶׂה הַנְּקֻדּוֹת רָעִים, וַאֲזַי נִצְטָרְפִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת. וְאִם כּוֹסֵף לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, נַעֲשֶׂה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, וּמִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת. וְזֶהוּ (שיר השירים שם): תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפו:): אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה (איוב לז). וְזֶהוּ: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, הַיְנוּ אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגִין וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לִפְעֹל אֵיזֶהוּ פְּעֻלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף. אֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה אֶלָּא עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין.

וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת כַּנַּ”ל, אֲזַי בְּוַדַּאי חֶסֶד וְאַהֲבָה מִתְגַּלֶּה, וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְגַּלֶּה, שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת, אֲזַי: תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נְקֻדּוֹת וּנְפָשׁוֹת:

#### ז

וְדַע, שֶׁלֹּא דַּי לָאָדָם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב בִּלְבַד, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כִּסּוּפָיו, וְעַל זֶה נִסְדַּר סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וּנְקֻדּוֹת בְּכֹחַ, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּפִיו, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּפֹעַל, כִּי עִקַּר מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ הִיא מִפִּיו, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה: תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, מִפִּיהוּ דַּיְקָא. וְגַם תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה – תַּרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא, כִּי עִקַּר הַנֶּפֶשׁ מֵהַדִּבּוּר:

#### ח

וְזֶהוּ: יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ’ (קהלת ח), זֶהוּ בְּחִינַת גִּלְגּוּלֵי נְפָשׁוֹת. כְּשֶׁאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק לְאֵיזֶה דָּבָר, וּמוֹצִיא הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ אַחַר־כָּךְ בְּהֶבֶל פִּיו כַּנַּ”ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ הַזֹּאת, הַיְנוּ הָרוּחַ מְמַלְּלָא, הוֹלֶכֶת בָּאֲוִיר, וּמַגִּיעַ לְאָדָם אַחֵר, וּמְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם אַחֵר לִתְשׁוּקָה. וּלְפִי הַתְּשׁוּקָה, לְפִי הַנֶּפֶשׁ, לְפִי הָרוּחַ מְמַלְּלָא, כֵּן נִתְעוֹרֵר הָאָדָם. אִם הַתְּשׁוּקָה בָּא מִצַּדִּיק לְרָשָׁע, אֲזַי נִתְעוֹרֵר הָרָשָׁע בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, בִּבְחִינוֹת: יֵשׁ רְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, וְאִם לְהֶפֶךְ, לְהָפֶךְ. וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהֶבֶל פִּיו, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁעִקַּר הַדִּבּוּר הוּא, שֶׁכְּלֵי הַדִּבּוּר מַכִּין בָּאֲוִיר, וַאֲוִיר הַזֶּה פּוֹגֵעַ בָּאֲוִיר הַסָּמוּךְ לוֹ, וְהַסָּמוּךְ בַּסָּמוּךְ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲבֵרוֹ, וְשׁוֹמֵעַ חֲבֵרוֹ הָאוֹתִיּוֹת, וּכְשֶׁהוּא מְקַבֵּל דִּבּוּרוֹ, הוּא מְקַבֵּל נַפְשׁוֹ, וְנִתְעוֹרֵר לַדָּבָר הַזֶּה:

#### ט

וּמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אַבְרָהָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת בַּעַל־נֶפֶשׁ, אֲזַי בְּוַדַּאי כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעֻדּוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, בִּבְחִינַת (בראשית יז): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. הִתְהַלֵּךְ, זֶה בְּחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת פַּרְנָסָתוֹ, בְּחִינַת (דברים יא): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם (וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי): זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו). הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת (שמואל–א כא): לֶחֶם חַם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, הַיְנוּ לֶחֶם הַפָּנִים, הֵם לֶחֶם חַם, דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית יח): כְּחֹם הַיּוֹם.

וְאָז כָּל הָעַכּוּ”ם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהֵם תַּחְתֵּיהֶם, כֻּלָּם הֵן טוֹרְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הָאִישׁ, בִּבְחִינַת (תהלים קי): שֵׁב לִימִינִי, בְּחִינַת אַבְרָהָם, עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ, שֶׁהֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתְךָ, בִּבְחִינַת (במדבר יד): לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, כִּי מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ב”ב פד). חַמָּה, בְּחִינַת: כְּחֹם הַיּוֹם, בְּחִינַת לֶחֶם חַם, אֲבָל כְּשֶׁסָּר צִלָּם, אֲזַי נִתְעַלֶּה וְנִתְרָאֶה מַרְאֵה חַמָּה, דַּרְגֵּהּ דְּאַבְרָהָם, וְהֵם נִשְׁפָּלִים תַּחְתָּיו, בִּבְחִינַת: עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם וְכוּ’. וְזֶהוּ: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, בִּבְחִינַת (דברים יח): תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱלֹקֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לִדְרֹשׁ אַחַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כִּי תִּהְיֶה לְמַעְלָה מֵהֶם.

וְזֶהוּ (שם טז): וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה’ רֵיקָם – בָּרְגָלִים, שֶׁאָז נִתְגַּלִּין פְּנֵי ה’, בְּחִינַת פָּנִים, וּבָזֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִיא עוֹלַת רְאִיָּה מִיגִיעָתוֹ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל הַשָּׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְעַלֶּה כָּל לַחְמוֹ וּפַרְנָסָתוֹ, בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים.

וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְמֹשֶׁה (שמות לג): פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ, כִּי מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ כַּפָּרָה, וְהֵשִׁיב לוֹ: פָּנַי יֵלֵכוּ, שֶׁיְּתַקְּנוּ בְּחִינַת רַגְלִין, בִּבְחִינַת פָּנִים, אֲזַי יִתְכַּפֵּר לָהֶם, כִּי שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ שֶׁמְּכַפֵּר (חגיגה כז). וְזֶהוּ (שם): פָּתַח בְּמִזְבֵּחַ, וְסִיֵּם זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה’. לִפְנֵי דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה דַּיְקָא בִּבְחִינַת פָּנִים, וַאֲזַי מְכַפֵּר.

וְלֶעָתִיד יִתְקַיֵּם (ישעיה ל): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, שֶׁאֲזַי יִתְגַּלֶּה בְּחִינַת פָּנִים, כִּי עַכְשָׁו פְּנֵי ה’ מֻסְתָּר בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בְּהַנְהָגַת הַמַּזָּלוֹת, בִּבְחִינַת (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיוּ לֶאֱכֹל, וְעַכְשָׁו מַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן צִלָּם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה יח): צִלְצַל כְּנָפָיִם, שֶׁהַכְּנָפַיִם וְהַהַסְתָּרָה שֶׁהַנְהָגָתוֹ מֻכְנָף וּמֻסְתָּר בָּהֶם, וְזֶהוּ הַצֵּל שֶׁמַּסְתִּיר אוֹר הַחַמָּה, וְאֵין זֶה אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַחַמָּה אֵין מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵין זֶה אֶלָּא מַרְאֵה הַחַמָּה, מַרְאֶה דַּיְקָא. אֲבָל לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְקַיֵּם: וְזָרְחָה לָכֶם שָׁמֶשׁ, שֶׁהַחַמָּה בְּתָקְפָּהּ יִתְגַּלֶּה, בִּבְחִינַת: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, אֲזַי יִתְקַיֵּם: וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג), הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא. בֵּירָא, זֶה בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בַּחוּץ וְלַאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְכוּ'. עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא, לִפְּנִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל. אַיְתָא פָּארֵי וְשָׁדֵי לְהוּ, וַאֲמַר לוֹן: אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי. פָּארֵי, זֶה שַׁבָּת אֱמוּנָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י (דברים כו): אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ וַה’ הֶאֱמִירְךָ, לְשׁוֹן פְּאֵר וָשֶׁבַח, שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין אֶת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים ה’ אֶחָד. וְשָׁדֵי לְהוּ, זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת שַׁדַּי כַּנַּ”ל. וְחַבְלֵי, זֶה בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד, שֶׁמִּתְגַּלִּים בְּפֻמָּא דְּאַמָּה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יא): בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שַׁבָּת וּבְרִית נִתְגַּלֶּה אַהֲבָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בָּאִים לִבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ”ל:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה עַל פָּסוּק: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים, אֵין הֲסִבָּה אֶלָּא סְעֻדָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ’ כ), הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּירָא, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּגְמַר בֵּאוּר הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל:

(עִנְיַן מַעֲלַת הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’, הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, עִם עוֹד כַּמָּה חִדּוּשִׁים שֶׁלֹּא נִזְכְּרוּ כָּאן כְּלָל, וְכֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן, שָׁמַעְתִּי גַּם־כֵּן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה פִּסְקָא פִּסְקָא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת, עַל־כֵּן אַעְתִּיקֵם הֵנָּה. וְזֶהוּ):

זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא עַל־ יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת, הָאוֹתִיּוֹת הֵם כְּגֹלֶם וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּנוּעָה, וְעַל־כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא חִיּוּת הָאָדָם, וְכָל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם מִתְנוֹעֵעַ, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, וּבִלְתִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא כְּגֹלֶם, כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הֵם כְּגֹלֶם וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, רַק עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְנוֹעֲעִין, וְעַל־ יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת.

וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פד): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִכְסָף וְכָלֶה אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נַפְשִׁי. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.): וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ. הַיְנוּ, שֶׁבִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל נֶפֶשׁ יְתֵרָה, אָנוּ זוֹכְרִין מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּחֹל, וְאוֹמְרִים: וַיִּנָּפַשׁ – וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ, וּמַתְחִילִין לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין אַחַר הַנֶּפֶשׁ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה:

וְזֶה בְּחִינַת: נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף (ש”ה א), הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁעַל־ יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר, אִם לְטוֹב אוֹ לְרָע, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי, לְפִי הַכִּסּוּפִין נַעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא נִכְסָף, כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אוֹתִיּוֹת, אַךְ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר בְּלִי נְקֻדּוֹת, וּלְפִי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין. הַיְנוּ: אִם הוּא נִכְסָף לְדָבָר טוֹב, נַעֲשֶׂה מֵהַכִּסּוּפִין נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, וְנַעֲשִׂים נְקֻדּוֹת בְּחִינַת נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ כְּגֹלֶם, וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב. וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אִם נִכְסָף לְרָע, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין נְפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל רָע, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב (איכה ג), רַק כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְצַיֵּר וְעוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב אוֹ רָע, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נְקֻדּוֹת, וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת מִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם.

אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְהַוָּה הַנֶּפֶשׁ בְּכֹחַ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּפִיו הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצְאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן יז): אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם פּוֹעֲלִים, כִּי הֵם הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ה.), כִּי הֵם מַנְהִיגִין אֶת כָּל הָעוֹלָם, אַךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגֹלֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת, וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר, וְעַל־כֵּן יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים (יומא עב:, וע’ תענית ז) וְכוּ', כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף, כָּךְ הוּא מְצַיֵּר וּמְפָרֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי בְּהַתּוֹרָה כָּלוּל אֲחִיזַת טוֹב וָרָע: וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע יד), הַיְנוּ כָּל אֶחָד לְפִי הַכִּסּוּפִין שֶׁלּוֹ, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂים נְפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְנִתְפָּרְשׁוּ לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְפִי מַה שֶּׁנִּצְטַיְּרִין, כָּךְ הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְשִׁים לְהִצְטַיֵּר מִפִּי צַדִּיק, שֶׁהוּא מְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין הָאוֹתִיּוֹת נְקֻדּוֹת, וְנִצְטַיְּרִין לְטוֹב. וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, כִּי הָרַב צָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם כו’, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ. אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבֹד אֶת ה’, וְאִם לָאו, וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם־כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם:

וְזֶה בְּחִינַת (חגיגה יד:): אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. רַבִּי עֲקִיבָא נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, בֶּן־ עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע, בֶּן־זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת, אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק וְרָשָׁע, עוֹבֵד אֱלֹקִים וְלֹא עֲבָדוֹ, הָאֲמוּרִים בַּפָּסוּק (מלאכי ג): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק וְכוּ’. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם נִמְצָאִים בְּכָל בְּנֵי־אָדָם הָרוֹצִים לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת ה’ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁהוּא נִכְנָס וְנְתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדַת ה’ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְעֶרְכּוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת צַדִּיק, בְּחִינוֹת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וָמֵת, הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד, מִגֹּדֶל הָאוֹר וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לָמוּת, וְזֶה בְּחִינַת הֵצִיץ וָמֵת, בְּחִינוֹת עוֹבֵד אֱלֹקִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁיּוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, בְּחִינוֹת לֹא עֲבָדוֹ, אַךְ עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ הֵצִיץ וָמֵת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק, וַעֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן נֶאֱמַר: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, רַק שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְכוֹפֵר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא נִקְרָא רָשָׁע, וְזֶה בְּחִינוֹת אַחֵר. וְזֶה בְּוַדַּאי טִינָא הָיְתָה בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו:) עַל אַחֵר, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּמְצָא בְּהַצַּדִּיק אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּמְצָא דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל־ יָדוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, כִּי הָרַב בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת אֵלּוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם (עמוד א’) עַל אַחֵר: מַאי חֲזָא. חֲזָא מט"ט דְּקָא יְתֵב וְכוּ', אֲמַר שְׁמַע מִנַּהּ וְכוּ'. רַבִּי עֲקִיבָא דָּרַשׁ: ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָרַב, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ: בְּחִינוֹת מַלְאָךְ, הַיְנוּ מט”ט, וּבְחִינוֹת ה’ צְבָאוֹת, וְזֶהוּ: דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת. וַאֲזַי אֶפְשָׁר לְהַנִּכְנָס, וְנִתְקָרֵב אֵלָיו לְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת מַלְאָךְ, כְּמוֹ אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל־יְדֵי שֶׁרָאָה מט”ט, שֶׁהוּא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוּ’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה טָעָה וְאָמַר שֶׁהוּא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. אוֹ לִכָּנֵס וְלֵיצֵא בְּשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת ה’ צְבָאוֹת, כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, כִּי כָּל צַדִּיק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן בַּתּוֹרָה וְחָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אִם אֵינוֹ לַמְדָן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְלֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד, וְלַמְדָן בִּלְבַד בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר, וְ”לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת”, עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן וְחָסִיד.

וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינוֹת מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, כִּי מַה שֶּׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת מַלְאָךְ, שֶׁהוּא מט”ט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקונים תיקון ל, דף ד:): וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי רָקִיעַ וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמָיִם – דָּא מט”ט, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה, הַמַּבְדִּיל וּמַפְרִישׁ בֵּין מַיִּין דָּכַיִן וּבֵין מַיִּין מְסָאֳבִין, בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר וְכוּ’, וְצָרִיךְ לְהִדָּמוֹת לְקוֹנוֹ, לִהְיוֹת חָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶה בְּחִינוֹת ה’ צְבָאוֹת. אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁבְּחִינוֹת לַמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר, הוּא בְּחִינוֹת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁסָּבַר שֶׁמַּלְאָךְ מט”ט בְּעַצְמוֹ הוּא רָשׁוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ בֶּאֱמֶת מט”ט בְּעַצְמוֹ בְּלִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא אֵינוֹ כְּלוּם, וְאֵין לוּ שׁוּם רָשׁוּת – כָּךְ הַתּוֹרָה בְּלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵינָהּ כְּלוּם, אַדְּרַבָּא, לֹא זָכָה וְכוּ’. וּמֵחֲמַת שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לְהַצַּדִּיק, לַמְדָן וְחָסִיד, וְהֵם בְּחִינוֹת מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְצָא בְּהַצַּדִּיק שְׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, וְאֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לִמְצֹא בּוֹ דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת אוֹ לִכָּנֵס וְלָצֵאת בְּשָׁלוֹם:

וְזֶהוּ: אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה וְעוֹבֵד אֶת ה’, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, אֲזַי: תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְשִׁין לְקַבֵּל נְקֻדּוֹת וּלְהִצְטַיֵּר מִפִּיו, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁפִּיו יְדַבֵּר הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין הַנְּפָשׁוֹת, וְנַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְנִצְטַיְּרוּ וְנַעֲשִׂין כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגוּ וְנִצְטָרְפוּ הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף. כִּי זָהָב הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, וְאִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁהוּא צָפוֹן (זוהר וישב דף קפו:). וְזֶהוּ: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין עַל־יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף, כִּי זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הִיא עַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁעַל־יָדָם נִתְהַוִּין הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשֶׂה זִוּוּג, כִּי עַל־ יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף אֶל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, וְעַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף לַדָּבָר, חוֹזֵר הַדָּבָר וְכוֹסֵף אֵלָיו, וּמִזֶּה נִתְהַוֶּה גַּם־כֵּן נֶפֶשׁ, וְהַנְּפָשׁוֹת מִזְדַּוְּגִין, וְאַחַר־כָּךְ בָּאִים לִבְחִינוֹת עִבּוּר וְלֵדָה. וְזֶהוּ עִנְיַן הַכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף פה:): תֵּאֲבוּתֵהּ דְּנוּקְבָא עָבֵד נְפַשׁ נוּקְבָא, וְתֵאֲבוּתֵהּ דִּדְכַר עָבֵד נְפַשׁ דְּכַר. כִּי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף הוּא בְּחִינוֹת תֵּאֲבוּתֵהּ דְּנוּקְבָא, וְהוּא עָבֵד נְפַשׁ נוּקְבָא, וּמַה שֶּׁהַדָּבָר חוֹזֵר וְנִכְסָף אֵלָיו, הוּא בְּחִינוֹת תֵּאֲבוּתֵהּ דִּדְכַר, וְעָבֵד נְפַשׁ דְּכַר, וְאַחַר־כָּךְ בָּאִים לִבְחִינוֹת עִבּוּר וְלֵדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר שָׁם.

וְזֶה בְּחִינוֹת גִּלְגּוּלֵי הַנְּפָשׁוֹת, כִּי הַדִּבּוּר, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים הַנְּפָשׁוֹת, נַעֲשֶׂה עַל־ יְדֵי חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר, כִּי הַמּוֹצָאוֹת מַכִּים זֶה בָּזֶה, וְחוֹתְכִים הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר, וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְאֹזֶן הַשּׁוֹמֵעַ. וְעַל־ יְדֵי חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין הַנְּפָשׁוֹת, כִּי הָאֲוִיר הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וּבְלִי אֲוִיר אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, וְהוּא בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהַנְּפָשׁוֹת יוֹצְאִים וּמִתְגַּלְגְּלִים:

וּכְלַל הַדָּבָר, שֶׁמְּאֹד יָקָר הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יָדָם נִתְהַוֶּה נֶפֶשׁ, וְנִגְמָר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, וְיוֹצֵא וּמִתְגַּלְגֵּל. וְלִפְעָמִים מִתְגַּלְגֵּל וּבָא הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָרָשָׁע, וְנוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְתוּכַל לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, וְכֵן לְהֶפֶךְ, כַּמָּה רָעוֹת גּוֹרְמִים הַכִּסּוּפִין לְדָבָר רָע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּתְהַוָּה עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין רָעִים, מִתְגַּלְגֵּל לִפְעָמִים לְתוֹךְ הַצַּדִּיק, וְתוּכַל לְהַחֲטִיאוֹ, חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ח): יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְכוּ’. הֶבֶל, הוּא בְּחִינַת הֶבֶל פֶּה, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים הַנְּפָשׁוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל לְתוֹכָן נֶפֶשׁ מִכִּסּוּפִין רָעִים. וְיֵשׁ רְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי שֶׁמִתְגַּלְגֵּל לְתוֹכָן נֶפֶשׁ מִכִּסּוּפִין טוֹבִים. וְלִפְעָמִים הַצַּדִּיק מְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ רָעָה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל אֵלָיו, וְכֵן הָרָשָׁע מְקַלְקֵל הַנֶּפֶשׁ קְדוֹשָׁה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל בְּתוֹכוֹ, אַךְ בִּתְחִלָּה, בְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ הַנֶּפֶשׁ, עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ וְכוּ’, כִּי בְּוַדַּאי נוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה בְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ אֵלָיו נֶפֶשׁ רָעָה מִכִּסּוּפִין רָעִים, אַךְ אַחַר־כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁתַּחֲטִיאוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ. וְכֵן יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ וְכוּ’, שֶׁנּוֹפְלִים לוֹ בְּוַדַּאי הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה מִכִּסּוּפִין קְדוֹשִׁים, אַךְ אַחַר־כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁהוּא יְקַלְקֵל הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה, אוֹ שֶׁתַּחֲזִירוֹ לְמוּטָב:

וְזֶה סוֹד נְפִילַת אַפַּיִם, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינוֹת הַעֲלָאוֹת מַיִּין נוּקְבִין וְלַעֲשׂוֹת יִחוּד, כִּי עַל־ יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, כַּיָּדוּעַ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ, וְנִתְעַלֶּה וְנַעֲשֶׂה יִחוּד וְזִוּוּג כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: “עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת, וְנִזְדַּוְּגוּ הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’”. וְזֶה בְּחִינוֹת זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת זִוּוּגֵי הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגוּ וְנִצְטָרְפוּ הָאוֹתִיּוֹת, זֶה בְּחִינוֹת זִוּוּגֵי הַגּוּפוֹת.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר כג): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה (קידושין מ, וע’ ירושלמי פאה פ”א), וְזֶהוּ: לֹא הִבִּיט אָוֶ”ן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַ’י אָ’בְדָה נֶ’פֶשׁ (ביצה טז), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין רָעִים אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצָרֵף, וְזֶה: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, רָצוֹן וְדִבּוּר, כַּנַּ”ל. כִּי הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הַכִּסּוּפִין, פּוֹעֵל שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּכֹחַ, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְאָז נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַיֵּר הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב וְכוּ’ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, כִּי עַל־יְדֵי הָרָצוֹן, שֶׁהוּא הַכִּסּוּפִין, נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּכֹחַ, וְאָז נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכֹחַ, בְּחִינוֹת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאַחַר־כָּךְ: וְאֶת שַׁוְעָתָם, שֶׁמְּדַבְּרִים בְּפִיהֶם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי־זֶה: יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם, כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב, וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ בְּפֹעַל כַּנַּ”ל, כִּי כְּפִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹשֶׂה בְּכֹחַ אוֹ בְּפֹעַל, כֵּן נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְכֵן נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת, וְכָךְ הֵם פּוֹעֲלִים וְעוֹשִׂים בַּקָּשָׁתוֹ וּרְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): לְמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁלַּמְדָן בִּלְבַד בְּוַדְּאי אֵינוֹ כְּלוּם וְכוּ’, וּמִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלַּמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר, הוּא בְּחִינוֹת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר וְכוּ’, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְכֵן אֲפִלּוּ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים כְּשֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, כַּיָּדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד תָּמִיד בִּקְבִיעוּת עַל מַדְרֵגָה אַחַת, אֲזַי, בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, אִם יִרְצֶה לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּמַדְרֵגַת לַמְדָן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ, הוּא לֹא טוֹב, רַק צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ. עַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, ס”ט דַּף קב: אֲמַר לֵהּ: ‘כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ’ כְּתִיב. אֲמַר לֵהּ: בְּהַהוּא יוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת. אֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּגִין דָּא כְּתִיב: יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן:

שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הִיא הָאֱמוּנָה, וּבִלְתִּי הָאֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב ט) לְעִנְיַן צְדָקָה: הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ, וְהַמְפַיְּסוֹ – בְּעַשְׁתֵּי־ עֶשְׂרֵה. וּבֵין בְּנוֹתֵן צְדָקָה וּבֵין בִּמְפַיֵּס הֶעָנִי הַנַּ"ל חָסֵר אַחַת, כִּי רָאוּי לִהְיוֹת שֶׁבַע וּשְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וּכְנֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר מַזָּלוֹת, כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת גַּלְגַּלִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ – גַּלְגַּל הוּא, שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם. וּכְמוֹ שֶׁהַגַּלְגַּל יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי תְּנוּעוֹת, אַחַת תְּנוּעָה הַטִּבְעִית מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְאַחַת תְּנוּעָה הַהֶכְרֵחִית מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, מַה שֶּׁהַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי חוֹזֵר וּמִתְגַּלְגֵּל מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וּמַכְרִיחַ עִמּוֹ כָּל הַגַּלְגַּלִּים, כֵּן לְעִנְיַן צְדָקָה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל־הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל־הַבַּיִת, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שְׁנֵי תְּנוּעוֹת, מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וּמִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, דְּהַיְנוּ מֵהֶעָנִי לְבַעַל־ הַבַּיִת וּמִבַּעַל־הַבַּיִת לְהֶעָנִי (וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בִּלְשׁוֹנוֹ ז”ל), כִּי כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכוֹת בָּאִים עַל־ יְדֵי הַגַּלְגַּלִּים, כִּי עַל־יָדָם מַנְהִיג הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הָעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים אֵצֶל צְדָקָה שֶׁבַע וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, כְּנֶגֶד הַגַּלְגַּלִּים. אַךְ בָּזֶה הוֹרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהַצְּדָקָה חֲסֵרָה וְאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, וַעֲדַיִן חָסֵר אַחַת, הֵן בַּנּוֹתֵן וְהֵן בַּמְפַיֵּס, הַיְנוּ שֶׁחָסֵר הָאֱמוּנָה, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ הַצְּדָקָה חֲסֵרָה עֲדַיִן, וְעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה נִשְׁלָם וּמְאִירָה בְּחִינוֹת הַצְּדָקָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וְהֶאֱמִין בַּה’ וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה נֶחֱשֶׁבֶת הַצְּדָקָה, כִּי בִּלְתִּי הָאֱמוּנָה הִיא חֲסֵרָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, כִּי שַׁבָּת הוּא מֵעִיד עַל יִחוּדוֹ וְעַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, מְאִירָה הַצְּדָקָה. וְזֶה: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה. שֶׁמֶשׁ, לְשׁוֹן אוֹר. הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, מְאִירָה הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל.

וְכֵן הַתּוֹרָה, גַּם־כֵּן חֲסֵרָה בְּלִי אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד־עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ. נִמְצָא, שֶׁחָסֵר גַּם־כֵּן אֶחָד מִן הַמִּנְיָן, מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֵצֶל צְדָקָה, שֵׁשׁ וְאַחַת־עֶשְׂרֵה, כִּי הַתּוֹרָה חֲסֵרָה בְּלִי אֱמוּנָה, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: עַד שֶׁבָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת: וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה.

וְזֶה כַּוָּנַת הַתַּנָּא, שֶׁהִתְחִיל בַּמִּשְׁנָה: יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. כֵּיצַד. הֶעָנִי וְכוּ’, פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים, שֶׁבִּתְחִלַּת שַׁבָּת הִתְחִיל תֵּכֶף בְּמִצְוַת צְדָקָה, לְרַמֵּז שֶׁבְּשַׁבָּת נִשְׁלָם וּמְאִירָה הַצְּדָקָה כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, נִשְׁלָם וּמְאִירָה הַצְּדָקָה, וְעַל־יְדֵיהֶם נִתְמַלְאוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים. כִּי אֱמוּנָה הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כח): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת, וְכֵן שַׁבָּת נֶאֱמַר בּוֹ: כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה (בהזמר לכה דודי).

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְכוּ’, כִּי יֵשׁ דְּרָכִים רְחָבִים, שֶׁהֵם דֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה לְרַבִּים, וְכֵן יֵשׁ שְׁבִילִים, וְזֶה הַדֶּרֶךְ וְהַשְּׁבִיל נִמְשָׁךְ לְכָאן, וְזֶה – לְכָאן. וּלְכָל דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּגַּלְגַּלִּים דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל. וְכֵן בֵּין דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ גָּדֵל כָּאן עֲשָׂבִים, כֵּן יֵשׁ גַּם־כֵּן נֶגֶד כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב כּוֹכָב שֶׁהוּא כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁהָעֵשֶׂב גָּדֵל מִכֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ י’): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וְכוּ’. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ עִכּוּב וְצַעַר בַּדֶּרֶךְ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה יֵשׁ שָׁם עִכּוּב בְּהַכּוֹכָב, שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן הַתַּקָּנָה לָזֶה לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה יָאִיר הַכּוֹכָב, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה מְאִירִין הַגַּלְגַּלִּים כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן, עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן, יְבַטֵּל עִכּוּבוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַדֶּרֶךְ, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָעִכּוּב שֶׁיֵּשׁ בְּהַגַּלְגַּלִּים וְהַכּוֹכָבִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות י): כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ, שֶׁמַּתְעֶה אֶת הַסְּפִינוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁהַסְּפִינָה מַגִּיעָה תַּחַת אוֹתוֹ כּוֹכָב, אֲזַי הַסְּפִינָה תּוֹעָה בַּדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַכּוֹכָב אֵינוֹ מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת:

שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת בְּרִית, וְעַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֵין לָנוּ מְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי־אִם מַרְאֵה חַמָּה. וְעַכּוּ”ם נִקְרָאִים צֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ יח): הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, וְהֵם מְכַסִּים אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת צִלְצַל כְּנָפָיִם, מִלְּשׁוֹן: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל, כִּי אַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל עִקָּר, עַל כָּל זֶה הָעַכּוּ”ם מְכַסִּין עֲלֵיהֶם, כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם, וּמְכַסִּין הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיג הָעוֹלָם, וְהֵם מְכַסִּים הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּעַצְמָן. אַךְ לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲבִיר אוֹתָם, וְאָז יְקֻיַּם: סָר צִלָּם, וַאֲזַי יִתְגַּלֶּה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינוֹת: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶהוּ: וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, הַיְנוּ בְּחִינַת: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ. וְאָז יְקֻיַּם: עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ, הַיְנוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ לְמַטָּה, לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה. בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר: כְּחֹם הַיּוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמָּל וְנִתְגַּלָּה הַבְּרִית. הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת בְּחִינַת רֶגֶל:

כָּל זֶה הָעִנְיָן שָׁמַעְנוּ תְּחִלָּה בְּלִי בֵּאוּר וָקֶשֶׁר, וּכְבָר מְבֹאָרִים הַדְּבָרִים הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה “אִית לָן בֵּירָא” הַנַּ”ל:

“גַּבְרָא דְּאוֹזִיף” וְ”רֵיחַיָּא דִּתְבִירָא” לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ עֲלֵיהֶם תּוֹרָה, אֲבָל מִכְּלַל דְּבָרָיו שָׁמַעְתִּי, שֶׁרְצוֹנוֹ לְגַלּוֹת תּוֹרוֹת עַל כָּל הַמַּאֲמָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם. וְגַם גִּלָּה דַּעְתּוֹ, שֶׁרְצוֹנוֹ הָיָה לְגַלּוֹת תּוֹרָה גַּם עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנֶּאֱמָר שָׁם בְּעִנְיַן הַסָּבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, אֵיךְ הִתְנַהֵג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה עִמָּם, אֵיךְ בָּא אֲלֵיהֶם וְכוּ’, וְאֵיךְ הִתְנַהֵג עִמָּהֶם אַחַר־כָּךְ. וְדִבֵּר עִמִּי קְצָת מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת הַנֶּאֱמָר שָׁם בַּגְּמָרָא בְּעִנְיָן זֶה, וְהֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה עַל כָּל זֶה, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם, וְלֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כִּי־אִם מַה שֶּׁנִּדְפַּס, תְּהִלָּה לְאֵל חַי:

### יֶתֶר הַמַּאֲמָרִים הַנּוֹרָאִים

הַפַּעַם נוֹדֶה אֶת ה’ בְּגִילָה בְּרִנָּה, אֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַיֵּם סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא, דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וַחֲתוּמִים בְּאֶלֶף עִזְקָאִין אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה, וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עַיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵינָא, מָה אֲדַבֵּר וְהוּא אָמַר וְעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה, עַתָּה כַּפֵּינוּ פְּרוּשׂוֹת אֶל ה’ בְּבַקָּשָׁה וּתְפִלָּה וּתְחִנָּה: ה’ יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְהַדְפִּיס יֶתֶר הַמַּאֲמָרִים הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר גִּלָּה בָּהֶם דַּרְכֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז עַל כָּל פְּסוּקֵי תַּנַ”ךְ וְעַל כָּל דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, גְּלִילֵי זָהָב בְּתַרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים, מִפְּנִינִים יְקָרִים וּמִפָּז מְסֻלָּאִים, בִּזְכוּתָם נִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַנְּבִיאִים, וִיקֻיַּם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְעָלוּ בְּהַר צִיּוֹן מוֹשִׁיעִים. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

### לב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהלים נא),

וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה, כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא נְתוּנָה לְזִוּוּג, הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲרָ בְּלֹא ה’ (זוהר בא דף לח:), גִּימַטְרִיָּא ש”ך דִּינִים, וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ”א, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין עַל־יְדֵי ה’ אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה, כַּמּוּבָא בִּ”פְרִי־עֵץ־חַיִּים”, שַׁעַר עֲמִידָה. נִמְצָא, הַכַּלָּה עֲדַיִן בִּבְחִינוֹת נַעַר, בִּבְחִינוֹת ש”ך דִּינִים, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָהּ וּלְתַקְּנָהּ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי רִקּוּדִין.

כִּי הָרַגְלִין הֵם בִּבְחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד, וְהֵם נִתְנַשְּׂאִים עַל־יְדֵי הַלֵּב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב מְרַקְּדִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יַעֲקֹב (בראשית כט): וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב אֶת רַגְלָיו, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לִבּוֹ נָשָׂא אֶת רַגְלָיו. וְלֵב הוּא בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בִּינָה לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בָּרִקּוּדִים [לְהַמְשִׁיךְ] הָאַלְפִין שֶׁבַּלֵּב עַל־יְדֵי הָרַגְלִין לְהַכַּלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָמֵשׁ פְּעָמִים דִּין, גִּימַטְרִיָּא ש”ך, גִּימַטְרִיָּא נַעַר. וְעַל־יְדֵי אוֹר הַלֵּב שֶׁנִּמְשָׁךְ לָהּ, נַעֲשֵׂית נַעֲרָה בְּהֵ”א, וְנַעֲשֵׂית ה’ פְּעָמִים “אֲדֹנָי”. וְזֶה בְּחִינַת: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, נִפְתָּח וְנִמְתָּק הַכַּלָּה בִּבְחִינַת זִוּוּג, וְנַעֲשֵׂית בְּחִינַת אֲדֹנָי, שֶׁהִיא נַעֲרָה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לְזִוּוּג. וְזֶה דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ ע’): כְּשֶׁנָּשָׂא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְרַקְּדִין הָיוּ מְזַמְּרִין הַיְא לַיְא, לִרְמֹז לְיַעֲקֹב הָא לֵאָה. הַיְנוּ כִּי לֵאָה הִיא עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא (זוהר ויצא קנד), שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, וּמִשָּׁם הַמִּתּוּק שֶׁל הַדִּינִים, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין הֵ”א מֵהַלֵּב. וְזֶה: הָא לֵאָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ מִלֵּאָה הָאַלְפִין, כְּדֵי לְהַמְתִּיק וּלְתַקֵּן אֶת הַכַּלָּה. גַּם הָיוּ אוֹמְרִים, שֶׁהַכַּלָּה שְׁמָהּ לֵאָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עַצְמָהּ נִמְתֶּקֶת:

### לג

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב: (תהלים לד)

#### א

הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ (שם נו): בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר. וְעַל־יְדֵי מָה יִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ. עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ג): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי צַדִּיקִים, שֶׁנִּקְרְאוּ גַּם־כֵּן בְּרִית שָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה:

#### ב

וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בְּעַכּוּ”ם, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם, כִּי כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. לְבַד שֶׁהַחִיּוּת וֶאֱלֹקוּת הַזֶּה שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּבְמִעוּט, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וְלֹא יוֹתֵר, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, מֵרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַקְּלִפּוֹת. וּבְכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יוֹתֵר וּמִתְצַמְצֵם יוֹתֵר לְמַטָּה, אֱלֹקוּתוֹ מְלֻבָּשׁ שָׁם בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר. וְזֶה שֶׁגִּלּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּפָתְחוּ לָנוּ פֶּתַח, שֶׁהַמַּשְׂכִּיל יֵדַע וְיָבִין, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ וְחִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות לד:): טַט בְּכַתְפִי שְׁתַּיִם, פַת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם. לְהוֹדִיעַ שֶׁבְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּתוֹ הַמְחַיָּה אוֹתָהּ.

וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פ”א): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, בְּוַדַּאי הוּא מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁאָמַר: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין שָׁם אֱלֹקִים. בְּכֵן תֹּאמַר לוֹ: אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ, שֶׁאַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, גַּם־כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים.

וְכָל מַה שֶּׁאָדָם הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, כִּי כָל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, נִתְמַעֲטוּ הַלְּבוּשִׁים וְנִתְמַעֵט הַצִּמְצוּם, וְאָז הוּא מְקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה:

#### ג

וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים: יְמֵי טוֹב וִימֵי רָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְּטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה. וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): וּמִדַּת יָמַי. וְהַמִּדּוֹת הֵם הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא כֻּלָּהּ הֵם מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, כִּי הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּבָהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלְמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן. אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אוּמָּן (ב”ר פ”א, זוהר שמיני דף לה:). וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם הַמְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה, שָׁם הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּצִמְצוּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵינָם מְאִירִים כָּל־כָּךְ כְּמוֹ לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְחִיּוּתָהּ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי. נִמְצָא, אֲפִלּוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ בִּימֵי רָע, שֶׁהֵם מִדּוֹת רָעוֹת וּלְשׁוֹנוֹת עַכּוּ”ם, [גַּם] שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְגֹדֶל הַצִּמְצוּם אֵינָם נִתְרָאִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ יְמֵי טוֹב, עַל־יְדֵי יְמֵי רָע וְהַחֹשֶׁךְ הַשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, אֲבָל מִי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הַיְנוּ הַיְמֵי רָע, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת, אֲזַי הָרַע נִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי נֶגֶד יְמֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, אֲזַי אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וְנִתְרָאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְאִירִין כָּל־כָּךְ, כִּי לֹא קִבְּלוּ אוֹר מִלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַיְמֵי רָע יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּנוֹ, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרַע וְנִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְבַד, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְמַעְלָה:

נִמְצָא, זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יְמֵי רָע, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָעַכּוּ”ם אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, אֲזַי תֵּכֶף הָרַע שֶׁשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל, וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין, אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צ.): בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ. אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן, אִנּוּן דָּמְיָן לְמַלְאָכִין מַמָּשׁ. עֹשֵׂי דְבָרוֹ – דְּעָבְדִין לְהַאי דָּבָר. לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – אִנּוּן זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְכָל מַה שֶּׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִתְצַמְצֵם וְנִתְלַבְּשִׁים בְּצִמְצוּמִים וּבִלְבוּשִׁים יְתֵרִים, הַתּוֹרָה הוּא בְּהֶעְלֵם וּבְאִתְכַּסְיָא יוֹתֵר, וּמִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מֵהַלְּבוּשִׁים, הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל, אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֵהֶם מֵחֲמַת הַיְמֵי רָע שֶׁהֶחֱשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם, וּכְשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ הַיְמֵי רָע, אֲזַי הָרָע, הַיְנוּ לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם, נִכְפָּפִין וְנִתְבַּטְּלִין כְּנֶגְדּוֹ, וַאֲזַי נִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין. וּכְשֶׁנִּפְשָׁטִין מֵהַלְּבוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים, הַיְנוּ מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם, הַיְנוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ מִימֵי רָע, אֲזַי מְקַבְּלִין אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מְקַבְּלִין מִתְּחִלָּה, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא כְּדֵי חִיּוּת הָרָאוּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י: עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהַקְּלִפּוֹת כְּדֵי חִיּוּנוֹ וְלֹא יוֹתֵר. (עַיֵּן בִּ”פְרִי־עֵץ־ חַיִּים” בְּכַוָּנוֹת פּוּרִים, פֶּרֶק ו, מְבֹאָר שָׁם, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְהַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעֱלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנוֹת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים, עַיֵּן שָׁם). אֲבָל כְּשֶׁנִּפְשָׁטִין הָאוֹתִיּוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּעֵלָּא, וְזֶהוּ: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. כְּשֶׁעוֹשִׂין וּבוֹנִין לְהַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם וּבְמִדּוֹת רָעוֹת וּבִימֵי רָע, אֲזַי: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְזוֹכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא, הַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְמַעְלָה, וְזֶה שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה.

וְזֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂין וּבוֹנִין לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת (יומא עג:), וְאַחַר־כָּךְ: נִשְׁמַע – זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא, הַיְנוּ שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִין חִיּוּת וְאוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁין בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים וּבִימֵי רָע:

#### ד

וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַיָּמִים, שׁוֹרָה בָּהֶם אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף קצא: בראשית דף מו.): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. שֶׁהַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ [עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד] וְכוּ’, הוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת. כִּי הַמִּדּוֹת הֵם צִמְצוּמִים לֶאֱלֹקוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי מִדּוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ בא דף מב:): בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי בְּלֹא מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּדְבְּקוּ בּוֹ וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ עִמּוֹ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, הִלְבִּישׁ אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינוֹת שֶׁל תַּרְיַ”ג מִצְווֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַזֹּאת נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ דַּוְקָא בְּאֵלּוּ הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת. לְמָשָׁל, שֶׁשִּׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, הַיְנוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וְאַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל עוֹר כְּתוּבִים וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר, כִּי כָּךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ וּלְעָבְדוֹ, וְלָכֵן לֹא צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, כִּי כֵּן שִׁעֵר וּמָדַד עַל־יְדֵי אַהֲבָתוֹ. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה יֵשׁ שָׁם אַהֲבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַתּוֹרָה מִלְּבוּשֵׁי הַקְּלִפּוֹת עַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, אֲזַי הוּא מְקֹרָב אֶל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

וְהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: בְּחִינוֹת נִגְלֶה וּבְחִינוֹת נִסְתָּר, וְהַנִּסְתָּר הַזֶּה הוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה דַּעֲתִידָא לְאִתְגַּלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאָז, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, אֲזַי יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’. כִּי אֲזַי יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ:

#### ה

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבוֹת: אַחַת, שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ, יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין. שֶׁבְּכָל יוֹם, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, יֵשׁ שָׁם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שֶׁבְּפֹעַל. וְיֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהוּא בְּכֹחַ, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ וּבְמֹחוֹ.

לְמָשָׁל: יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג זֹאת הָאַהֲבָה. וְהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה, שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבֵּן וּבֵין הָאָב, כְּשֶׁעֲדַיִן הַבֵּן בְּמֹחַ הָאָב קֹדֶם הַהוֹלָדָה – זֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג עַכְשָׁו, כִּי אֵין מַשִּׂיגִין עַכְשָׁו כִּי־אִם בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת, וְאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּבְמֹחוֹ הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְאָז יִתְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא): עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַרְאוֹת בְּאֶצְבַּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זֶה ה’ קִוִּינוּ לוֹ. כִּי אָז יִפְשֹׁט הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת לְבוּשָׁיו, וְיִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְיִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בְּדַעַת, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ אֱלֹקוּתוֹ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת, כִּי עַכְשָׁו הַלְּבוּשׁ הַזֶּה הוּא מְכַסֶּה עַל אֱלֹקוּתוֹ, הַיְנוּ עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַפְּנִימִיּוּת, הַיְנוּ אֱלֹקוּתוֹ, אֲזַי יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה – שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת.

וְזֶהוּ (זכריה יד): וְהָיָה יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’ – שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַפְּנִימִיּוּת שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב): כִּי טוֹב לִגְנֹז, כִּי אוֹר הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (ע”ז יט:). וְנִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): וְתוֹרָה אוֹר.

וְיֵשׁ גַּם־כֵּן צַדִּיקִים שֶׁהֵם צְפוּנִים וּמֻסְתָּרִים, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְצַדִּיק נִקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (חגיגה שם). וְנִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צז): אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק. וּכְשֶׁיִּתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים הַצְּפוּנִים וְהַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה, אֲזַי יִתְגַּלֶּה שָׁלוֹם רַב בָּעוֹלָם, שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הֲפָכִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ. כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, הַנִּקְרָא: יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’. הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, הַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת:

#### ו

וַאֲפִלּוּ בַּמִּדּוֹת עַצְמָן, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת דַּעַת לַבְּחִינָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא (מדרש רבה שיר־השירים, הובא בתוספות יבמות קג: ד”ה המסוליים). נִמְצָא, שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה שֶׁל עוֹלָם הַיְצִירָה, הוּא בְּחִינַת דַּעַת לְעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁתַּחְתָּיו. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִדּוֹתָיו וּבַזְּמַן, הוּא בְּחִינוֹת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְהָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מו”ק יז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ – אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת. הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ – אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין וּמִצְטָרְפִין, אֲזַי הוּא בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי עוֹשֶׂה וּבוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְזוֹכֶה לְמִשְׁמַע קוֹל הַתּוֹרָה מִלְּעֵלָּא. בְּוַדַּאי מִזֶּה הָרַב תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא מְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת. כֹּהֵן הוּא בְּחִינוֹת חֶסֶד. יִשְׁמְרוּ דַעַת – הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הָרַב הַזֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא לְפִי מַדְרֵגָתְךָ אַהֲבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא: יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’ וְכוּ’:

#### ז

וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן (בראשית רבה נח פ’ לד), וְהַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים הֵם נִכְלָלִין בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תרומה דף קסב:, וע’ סנהדרין קו:): רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי. וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ברכות ה:), כִּי עִקָּרָן שֶׁל הַמִּדּוֹת הוּא הַלֵּב. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים (יוֹדֵעַ) בִּכְלָל, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אֲזַי נִכְלָלִין גַּם־כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה שֶׁהָיָה גָּנוּז וְצָפוּן עַד עַתָּה מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁכּוֹפֵף אֶת לִבּוֹ לְהַדַּעַת, אֲזַי מְקַבֵּל הַלֵּב, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת, וּמְקַבֵּל אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בְּכֹחַ בֵּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַבְּרִיאָה:

וְזֶה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים – חָפֵץ הוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב. חַיִּים הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ אֹהֵב יָמִים – הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת לְתוֹךְ הַיָּמִים וּלְתוֹךְ הַמִּדּוֹת. לִרְאוֹת טוֹב – וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז, שֶׁמַּשִּׂיג הָאוֹר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים:

[וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן, אַךְ עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת. כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה, לְהַאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת. וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם בַּ”פְּרִי־עֵץ־חַיִּים” בְּשַׁעַר הַלּוּלָב. וְגַם מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן הַכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. וְלֹא אָמַר יוֹם, אֶלָּא יוֹמָם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִם כֻּלָּם, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל עַל־פִּי דַּרְכּוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ ז”ל. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר זוֹכֶה לְגַלּוֹת הָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְכוּ’. וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוּ’, אֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת לוּלָב הַנַּ”ל, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, לְתוֹךְ הַחֲסָדִים שֶׁבְּגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים חֲסָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהָאִיר אֶל הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא הָאֶתְרוֹג, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם וּבְכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל מְדוֹרֵי הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינוֹת: וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה יִצְרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. כִּי בְּסֻכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ”ם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסֻכּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל בָּאֵר הֵיטֵב. וַה’ יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים]:

### לד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות יט)

#### א

כְּתִיב: חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (תהלים סט). הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ:

#### ב

כִּי הִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז:): צַדִּיק מוֹשֵׁל וְכוּ’. מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק. וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית מב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וְהוּא שֹׁרֶשׁ כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הַמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ. וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה – לְהָאִיר וּלְהִתְעוֹרֵר לִבָּם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׁמַע ה’ קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ. הַיְנוּ לְהָאִיר הֶאָרַת הַצַּדִּיק בַּעֲנָפִים, הַיְנוּ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ: וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ:

#### ג

וּבְחִינָה הַזֹּאת, הַיְנוּ: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בכל ספרי קבלה ומובא בשערי ציון בשער תיקון הנפש): בְּרִית – מֶרְכָּבָה לַיְסוֹד, אֲשֶׁר הוי”ה שֶׁלּוֹ בְּנִקּוּד מְלָאפוּם, כִּי הַמְּלָאפוּם הוּא הָאוֹתִיּוֹת “מְלֹא פוּם”, לְהוֹרוֹת שֶׁכְּלֵי הַשֶּׁפַע, הַיְנוּ הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא מָלֵא מֵאֱלֹקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָה אָנוּ צְרִיכִין לִתְפִלָּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כְּלֵי הַשֶּׁפַע, שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א): וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. הַיְנוּ לְפִי הַדִּבּוּר כֵּן הַשֶּׁפַע. אִם הַדִּבּוּר, הַיְנוּ הַכְּלֵי הַשֶּׁפַע, הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, אֲזַי יְכוֹלִין לְקַבֵּל בָּהֶם רֹב שֶׁפַע. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי הוּא בִּשְׁלֵמוּת וּבִמְלוֹאָהּ, לָכֵן יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מְלֹא פוּם, לְהוֹרוֹת שֶׁהַפֶּה שֶׁלּוֹ בִּמְלוֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת:

#### ד

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא פוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ס): וְעַמֵּךְ (יִשְׂרָאֵל) כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (תהלים קיד): יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו, הַיְנוּ: מִי מוֹשֵׁל בִּי – צַדִּיק. כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כְּמַעֲשֶׂה דְּאַבָּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא (תענית כא:), שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ: לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ’, וּבְחִינָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזֹּאת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין.

כִּי קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר מַתַּן־תּוֹרָה נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּךְ. לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִלִּין, הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבָתִּים שֶׁל עוֹר, וְלֹא שֶׁל כֶּסֶף, כִּי כֵן רְצוֹנוֹ. נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְעַכְשָׁו, שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ, גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ, שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין, כִּבְיָכוֹל, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת: יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ר”ה פ”א): רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה’ אֱלֹקַי – קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְאַחַר מַתַּן־תּוֹרָה: נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ, הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל בְּיָדֵינוּ. וְזֶהוּ (תהלים פא): אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הַיְנוּ קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה הָיָה הַכֹּל אָנֹכִי, וְאַחַר מַתַּן־תּוֹרָה: הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ – זֶה בְּחִינַת מְלָאפוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. הַיְנוּ מִי מוֹשֵׁל בִּי, הַיְנוּ שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא לְפִי הַרְחָבַת הַפֶּה וּלְפִי כְּלֵי הַדִּבּוּר, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ:

#### ה

וּמְלָאפוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָאו, כִּי בְּחִינַת יוֹסֵף נִמְשָׁךְ מֵחָכְמָה וּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, הַיְנוּ חָכְמָה וּבִינָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט. וְחָכְמָה הִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה, הַיְנוּ יוּד, מַעְיָן, וּבִינָה הוּא נַחַל הַנִּמְשָׁךְ מִן הַמַּעְיָן, וְעַל־שֵׁם הַמַּשְׁכוּת, הוּא וָאו, נִקְרָא נַחַל הַנִּמְשָׁךְ מִן הַמַּעְיָן, שֶׁהוּא יוּד:

#### ו

וּבְחִינַת מְלָאפוּם יֵשׁ בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת הוּא בְּחִינַת מְלָאפוּם, שֶׁהוּא יוּד, וְהַלּוּחוֹת הֵם וָאו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב יד): וְהַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה. וְהַתּוֹרָה עִם הָעוֹלָם גַּם־כֵּן יוּד וּוָאו, כִּי הַתּוֹרָה הִיא יוּד, שֶׁנִּקְרֵאת (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה, וְהָעוֹלָם הוּא וָאו, שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וְצַדִּיק עִם יִשְׂרָאֵל הֵם גַּם־כֵּן יוּד וָאו, כִּי צַדִּיק הוּא יוּד, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם נִקְרָאִים חַכְמֵי הָעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת וָאו, שֶׁהֵם תָּמְכֵי אוֹרַיְתָא, וְנִקְרָאִים וָוֵי הָעַמּוּדִים. וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת יוּד וָאו: יוּד – עַל־שֵׁם הַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מט): פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וָאו – עַל־שֵׁם: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לוּחוֹת, שֶׁהֵם וָאו כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ:

#### ז

וּכְשֶׁהַלֵּב, הַיְנוּ בְּחִינַת וָאו, בְּחִינַת לוּחוֹת, הוּא מְשֻׁקָּע בְּאַהֲבוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַנִּקְרָא עָרְלַת לֵב, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת. וְחֶרְפָּה הוּא בְּחִינַת עָרְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לד): לֹא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ. וְהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה נְפוּלָה וּשְׁבוּרָה, כִּי יָדוּעַ, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת נִתְהַוִּים מִן שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמוּבָא בְּ”עֵץ־ חַיִּים” (בהיכל הנקודים שער שבירת הכלים פ”ג), כִּי שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד נָפְלוּ אֶל בִּינָה דִּבְרִיאָה, הַיְנוּ: בִּינָה – לִבָּא, וְהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁאַהֲבוֹת רָעוֹת בָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ – אֲרֵי חִסוּדָא הוּא לָנָא. כִּי הַחֶרְפָּה, הַיְנוּ עָרְלַת הַלֵּב, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת, נַעֲשֶׂה מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, כִּי זֶה נִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י), אֲפִלּוּ אִם אֶחָד פּוֹשֵׁעַ נֶגֶד חֲבֵרוֹ, אֲזַי אֵינוֹ מְחָרְפֵהוּ, כִּי הָאַהֲבָה מְכַסָּה עַל כָּל פְּשָׁעִים, וּכְשֶׁמִּתְקַלְקֵל בְּרִית הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, אֲזַי מְחָרְפֵהוּ, כִּי הַחֶרְפָּה הוּא מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁהַלֵּב הוּא מְשֻׁקָּע בְּחֶרְפָּה, הַיְנוּ בְּעָרְלַת לֵב, בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, הַיְנוּ: חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי. וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר הַלֵּב, הַיְנוּ בְּחִינַת וָאו כַּנַּ”ל, לְהַיּוּד, הַיְנוּ נְקֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, שֶׁשָּׁם הָאוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרֶה, כִּי אוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת – אֲזַי נִתְבַּטֵּל הָאַהֲבוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב. כִּי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, יָאִיר לְהַוָּאו, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, וְנִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב, כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כִּי שָׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב:): בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהוֹצִיא כְּהֻנָּה מִשֵּׁם, וּבִשְׁבִיל שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם, נְטָלָהּ מִשֵּׁם וּנְתָנָהּ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק. וְזֶהוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא נָתַן הַכְּהֻנָּה לְפִינְחָס, אָמַר: הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם (במדבר כה). כִּי הַכְּהֻנָּה הִיא בְּחִינַת אַהֲבָה, הוּא אַבְרָהָם, שׁוֹרָה בִּמְקוֹם בְּרִית שָׁלוֹם, הַיְנוּ: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם:

#### ח

נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, לְהַוָּאו, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, הַיְנוּ חֲרָפוֹת, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְגַם צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־ שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין. כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, וְשָׁם, בְּהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, שׁוֹרָה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן, וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ, הַנִּקְרָא וָאו:

וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַנִּקְרָא: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְגַם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, הֵם עֲנָפִים לְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְקַבֵּל מִתְּחִלָּה מֵהַצַּדִּיק, וְאַחַר־כָּךְ יְקַבְּלוּ דֵּין מִן דֵּין, וְכָל אֶחָד יְקַבֵּל מִנֵּהּ וּבֵהּ. וְעַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ: עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כִּי שָׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה.

וְזֶהוּ כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק אָמְרָה רָחֵל: אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי (בראשית ל). כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה הַנְּקֻדָּה שֶׁשָּׁם אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, אֲזַי נִתְבַּטֵּל הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ עָרְלַת לֵב, הַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף (שם מה): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: כְּפִי כֵּן לִבִּי. הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ בַּוָּאו שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵאִיר ‘פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת’ בְּ’הָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת’. וּכְתִיב בּוֹ (שם נ): וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב. הַיְנוּ שֶׁהֵאִיר הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁלּוֹ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים, וְהֵם יָאִירוּ בּוֹ, כִּי הֵם הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, וִיעוֹרְרוּ אֶת לִבּוֹ, וְגַם עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, יָכוֹל גַּם־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ. וְגַם עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, יָכוֹל גַּם־כֵּן לְעוֹרֵר אֶת לְבָבוֹ עַל־ יְדֵי ‘פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת’, וְיָסִיר מִמֶּנּוּ עָרְלַת לֵב:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל. וְגוֹי קָדוֹשׁ – הַיְנוּ “קֹדֶשׁ”, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, וּ”וָאו” הוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ”ל. עַל־יְדֵי מָה תָּבוֹא לִבְחִינַת אַהֲבָה וְלִבְחִינַת קֹדֶשׁ וָאו. עַל־יְדֵי: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – כִּי מֹשֶׁה הוּא נְקֻדָּה כְּלָלִיּוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מֵהַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, וְאַחַר־כָּךְ [צָרִיךְ] כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָאִיר בַּחֲבֵרוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וְגַם יוּכַל לְהָאִיר מִנֵּהּ וּבֵהּ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, לְהַוָּאו, שֶׁהוּא: וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. וְאָז נִקְרָא גּוֹי קָדוֹשׁ, הַיְנוּ קֹדֶשׁ וָאו, שֶׁהַנְּקֻדָּה מֵאִיר לְהַוָּאו, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. הַיְנוּ אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כְּשֶׁתְּקַבֵּל מִן כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ, הֵן מִנֵּהּ וּבֵהּ, וְהֵן מֵהַנְּקֻדּוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הֵן מִנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת, שֶׁשָּׁם אֵצֶל כָּל הַנְּקֻדּוֹת שׁוֹרָה אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, הַנִּקְרָא כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהַנְּקֻדָּה הוּא בְּרִית שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ־חַיִּים", שֶׁהָאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת. [וּכְשֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־ שָׁמַיִם, מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה שֶׁבְּלֵב חֲבֵרוֹ בְּלִי לְבוּשׁ, וְלִפְעָמִים מְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה מֵחֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁמְּסַפֵּר עִמּוֹ, כִּי יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹר וְהִתְעוֹרְרוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁמְּדַבְּרִין עִמּוֹ, וְאָז מְקַבְּלִין אוֹר הַנְּקֻדָּה עַל־ יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכָה הַנְּקֻדָּה לְהִתְלַבֵּשׁ, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנָּה]:

### לה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: (תהלים פט)

#### א

דַּע, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, וְהוּא בְּחִינַת זַרְקָא, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:), דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן. וּמָאן הַהוּא אֲתָר, הוּא חָכְמָה. כִּי חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם בַּת פַּרְעֹה. כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת, אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת, וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל. וּ”בַת” הִיא מְרַמֶּזֶת עַל הַחָכְמָה שֶׁאֵינָהּ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הָבִיאִי בָּנַי מֵרָחוֹק וְכוּ’, וּבְנוֹתַי – אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁדַּעְתָּן אֵינָם מְיֻשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם כְּבָנוֹת. פַּרְעֹה – לְשׁוֹן בִּטּוּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה): אַל תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם.

וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם בְּחִינַת קָנֶה, כִּי יֵשׁ קָנֶה בִּקְדֻשָּׁה, הֵם חָכְמוֹת קְדוֹשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד): קְנֵה חָכְמָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, הַיְנוּ קָנֶה שֶׁבִּקְלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, וְהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת. יִשְׂרָאֵל הֵם עַם קָדוֹשׁ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ (תהלים קד). וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’ רֵאשִׁית וְכוּ’. אֲבָל בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ה): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה. וּכְשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ הַקֹּדֶשׁ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי תְּפִיסַת הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִיּוֹת, שֵׂכֶל חִיצוֹנִי, בְּתוֹךְ שֵׂכֶל הַקֹּדֶשׁ. וְהַחָכְמָה חִיצוֹנִי הִיא נָעוּץ בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַקֹּדֶשׁ כְּקָנֶה, וּמְחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל זֶה הַקָּנֶה, הַיְנוּ זֶה הַשֵּׂכֶל, מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת.

וְזֶהוּ (סנהדרין כא:): כְּשֶׁנָּשָׂא שְׁלֹמֹה אֶת בַּת פַּרְעֹה, יָרַד גַּבְרִיאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַּיָּם. הַיְנוּ, שֶׁגַּם לְמַעְלָה, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: יָרַד גַּבְרִיאֵל, נַעֲשָׂה סוּסְפִיתָא דְּדַהֲבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפּוֹת, שֶׁהֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַנִּקְרָא גַּם־כֵּן קָנֶה, וְנָעַץ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁמְּחַסֵּר מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְהֶעֱלָה עָלָיו שִׂרְטוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת מִדּוֹת מְגֻנּוֹת, וְעָלָיו נִבְנָה כְּרָךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי, הַיְנוּ נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הַכָּרוּךְ אַחַר קְדֻשָּׁה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּרָךְ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב): כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת (שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וּבִגְדוֹלִים דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: וּבְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַנָּחָשׁ וְהַיֵּצֶר הָרָע כְּרָךְ גָּדוֹל), שֶׁהוּא כָּרוּךְ תָּמִיד אַחַר גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, שֶׁהוּא בּוֹנֶה בִּנְיָנוֹ עַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹנִי:

#### ב

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִים, לֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַשֵּׂכֶל בְּכָל עֵת. וְזֶה בְּחִינַת: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי חִדּוּשׁ בְּרֵאשִׁית הוּא חִדּוּשׁ הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. כִּי חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל הִיא חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לב): נִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): מַה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת הָעוֹלָם, אַף הַנְּשָׁמָה זָנָה אֶת גּוּפָהּ. נִמְצָא, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא מְחַיָּה אֶת הַגּוּף, וְהִיא בְּעַצְמָהּ הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’:

#### ג

וְחִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף יט. ויקהל דף ריג:): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל־ יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, כִּי הָיוּ מִתְּחִלָּה עֲיֵפִים, וְעַכְשָׁו נִתְחַזְּקוּ. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שם):

#### ד

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין. גַּם יֵשׁ בְּחִינַת לִמּוּד, שֶׁהוּא נִקְרָא גַּם־כֵּן שֵׁנָה לְגַבֵּי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה (זוהר פנחס רמד:, ע’ ב”ר ויצא פ’ סט), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי – זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי. וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת (תהלים צב), וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (בראשית א). וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִלְמַד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, וּכְשֶׁלּוֹמֵד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וּמִתְחַדְּשִׁים וּמִתְחַזְּקִים מֵעֲיֵפוּתָם. וְזֶה בְּחִינַת: פַּשְׁטָא, מֻנָּח, זַרְקָא, שֶׁפְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, הֵם נַיְחָא לַמֹּחִין, וְהַמֹּחִין נִתְחַדְּשׁוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְזֶהוּ זַרְקָא, דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן:

#### ה

וְעִקַּר הַמֹּחִין שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, אֵין מְקַבְּלִין אֶלָּא מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. חַיִּים, הֵם הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים, דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתַרְגּוּמוֹ: מַלְכָּא דִּירוּשְׁלֵם, וְהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ א): עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה, וְהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, וְהִיא בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’, וּכְתִיב: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וְהוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט): עִיר קְטַנָּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּאוֹר הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ מְקַבְּלִים הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְיֵשׁ מְקַבְּלִים מֵאוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים. כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אֲזַי מְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה. כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל מֵאוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו:

#### ו

גַּם יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּשֵׁנָה: כִּי יֵשׁ שֵׁנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת לִמּוּד פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא כְּפִי הַדְּבֵקוּת, וְיֵשׁ שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמֹּחִין, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ בָּאָה לְתוֹךְ אֱמוּנָה בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, וְנִתְחַדְּשׁוּ שָׁם, וְנִתְחַזְּקוּ מֵעֲיֵפוּתָם.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קעה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ הָרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ אֶת שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי הָעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא בְּוַדַּאי עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, כִּי כָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שַׁיָּךְ לְמַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כִּי־אִם בָּקִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר. הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, אֲזַי: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וּמַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר הַפָּנִים, כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא רָחוֹק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכְּמָה וְהִיא רְחוֹקָה:

#### ז

אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ מַשָּׂא־ וּמַתָּן, בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, כִּי הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. וִירוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קִרְיָה נֶאֱמָנָה. וְהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. וְהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְהִיא בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת חַשְׁמַ”ל מֵעוֹלָם הַבִּינָה, לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ. וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן כָּל־כָּךְ בֶּאֱמוּנָה כְּמוֹ רַב סַפְרָא, וּמְקַיֵּם (תהלים טו): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ (כשארז”ל מכות כד) – זוֹ הַבְּחִינָה נַעֲשֶׂה חַשְׁמַ"ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה, וְהִיא: אִם לַבִּנָה תִּקְרָא (משלי ב), וּבִינָה – לִבָּא (הקדמת תיקונים). וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲזַי אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא, שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה חַשְׁמַ”ל, הַיְנוּ מַלְבּוּשׁ, סְבִיב הָאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב שם): הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס. הַיְנוּ הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, הַנִּקְרָא חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי, וְנִקְרָא אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת, אֲזַי צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַשְׁמַ”ל מֵהַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְהַחַשְׁמַ”ל הַזֶּה, הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ אֶת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אִמָּא מְסַכֶּכֶת עַל בְּנָהָא. וְזֶהוּ: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס. כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא, כִּי חַשְׁמַל לֵב גִּימַטְרִיָּא שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וּבֶן נַנָּס, בְּחִינַת אֱמוּנָה, הִיא בְּחִינַת בֵּן נַנָּס, הַיְנוּ הַמָּאוֹר הַקָּטֹן:

#### ח

וּכְשֶׁאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, זֶהוּ בְּחִינַת הַקְרָבַת הַקָּרְבַּן תָּמִיד וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת, כִּי עַל־יְדֵי הַתָּמִיד עוֹלִים חָכְמָה בִּינָה דַּעַת דַּעֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּקְּלִפָּה עוֹלִים בְּסוֹד אַחַד־ עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת, וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, וְהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַיְנוּ פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, נִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עוֹסֵק בִּפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת מט”ט הַמְקַנֵּן בַּיְצִירָה. נִמְצָא, שֶׁחָכְמָה בִּינָה דַּעַת שֶׁלּוֹ בַּעֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עוֹלִים בִּיצִירָה, הַיְנוּ לִפְשָׁטָא אוֹרַיְתָא. וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת שֶׁסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לִבְחִינַת אֱמוּנָה, הַנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת. כְּשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל. כִּי חָרְבַּן אֱמוּנָה הוּא נִקְרָא חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֱמוּנָה (עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר דְּכַוָּנָתָם עַל מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה.) וּכְשֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, מִתְגַּבֶּרֶת – אֲזַי אֵלּוּ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת נוֹפְלִים, וְעוֹלִים מִמֶּנָּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּתוֹכָם בְּסוֹד אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ:): שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי הַעֲמָדַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וּכְרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים מִבֵּין הָעַכּוּ”ם וְהָאֲרָצוֹת, בִּבְחִינַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (רות פ’ א’): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת כְּרִיתוּת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְפָרָשַׁת מִשְׁקֹלֶת. לוֹמַר, שֶׁבַּעֲוֹן מִשְׁקֹלֶת הָיָה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהַיְנוּ הַךְ, כַּיָּדוּעַ. וּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו וְכַנַּ”ל:

#### ט

וְזֶה הַחַשְׁמַ”ל, הַנַּעֲשֶׂה מִבְּחִינַת: וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וּמַלְבִּישׁ לְהָאֱמוּנָה, הוּא בְּחִינַת רְצוּעוֹת, כִּי רְצוּעוֹת הֵם מַקִּיפֵי מַלְכוּת, הַיְנוּ אֱמוּנָה. וְזֶה שֶׁאָמַר רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת (ב”ב כא): כַּד תִּמְחֵי לְיַנּוּקָא, לָא תִּמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי. תִּמְחֵי – לְשׁוֹן טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ. יַנּוּקָא, הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטֹן, הִיא בְּחִינַת שֵׁנָה. לָא תִמְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי – הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם “מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל” זָכוּ בָּנָיו לִשְׁנֵי מִצְווֹת: לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וְלִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, תַּרְגּוּמוֹ: עַרְקְתָא דִמְסָאנֵי. הַיְנוּ: כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִשְׁמֹר אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנָּה הַחִיצוֹנִים, לֹא תּוּכַל לִשְׁמֹר אֶת הַנַּנָּס, הַיְנוּ מָאוֹר הַקָּטֹן, הַיְנוּ יַנּוּקֵי, אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי, הַיְנוּ רְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. הַיְנוּ, שֶׁתַּמְשִׁיךְ חַשְׁמַל מִ”בִּינָה לִבָּא” לְהַלְבִּישׁ אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת: יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיְּקַיֵּם וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, כְּרַב סַפְרָא.

וּ”רְצוּעָה” גִּימַטְרִיָּא ש”ע, לִרְמֹז שֶׁעַל־יְדֵי הַחַשְׁמַ”ל הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה וְהַנְּשָׁמָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁבְּתוֹכָהּ, וּמְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא ש”ע נְהוֹרִין שֶׁל פָּנִים עֶלְיוֹנִים, הַנִּמְשָׁכִין מִתִּקּוּן וֶאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר (שם רב לר”ש הנ”ל): דְּקָרֵי קָרֵי, וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ. כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה: הָא תֵּינַח מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, וְעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, אֲזַי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא טוֹבָה אֶצְלוֹ, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְחַדְּשִׁין. אֲבָל מִי שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּר אוֹרְיָן, מַה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן. דַּע, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁמֹּחִין שֶׁל חֲבֵרוֹ מִתְחַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁבֶּאֱמוּנָה. וְזֶהוּ: דְּקָרֵי קָרֵי, מִי שֶׁהוּא בַּר אוֹרְיָן, אֲזַי טוֹבָה לוֹ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה לוֹ מֹחִין חֲדָשִׁים לְלִמּוּד וְלִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא. וּדְלָא קָרֵי לֶהֱוֵי צַוְתָּא לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁמִּשָּׁרְשׁוֹ:

#### י

וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים, וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה – הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁבְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם וְהָאֲרָצוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבוֹת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים אֵלָיו הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: יֹדְעֵי תְרוּעָה. יֹדְעֵי – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, תְּרוּעָה – מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. ה’ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן – בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ. הַיְנוּ, כְּשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כְּדֵי לְקַבֵּל מֵאוֹר הַפָּנִים חִדּוּשׁ הַמֹּחִין, חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת עַל־יְדֵי אַחַד־עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת:

### לו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי וְכוּ’: (תהלים כז)

#### א

וְזֶהוּ כְּלָל, כִּי כָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מֻשְׁרָשׁ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית־יַעֲקֹב, וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית־יַעֲקֹב מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים, שֶׁכְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית־יַעֲקֹב הֵם שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁכָּל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁל בֵּית־ יַעֲקֹב בָּאָה בַּגָּלוּת תַּחַת יַד שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעִים, אֲזַי הִיא רָאמַת שַׁבְעִין קָלִין, כַּיּוֹלֶדֶת שֶׁקֹּדֶם הַלֵּדָה הִיא צוֹעֶקֶת שַׁבְעִין קָלִין (זוהר פנחס דף רמט:), כְּנֶגֶד שַׁבְעִין תֵּבִין שֶׁבְּמִזְמוֹר יַעַנְךָ, שֶׁבְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵילֵד. וְזֶהוּ כְּלָל, שֶׁכָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶן, וּכְשֶׁהִיא בָּאָה בְּמִדּוֹתֵיהֶן בַּגָּלוּת, אֲזַי הִיא רָאמַת שַׁבְעִין קָלִין, כִּי הִתְגַּלּוּת הִיא בְּחִינַת לֵדָה, כִּי קֹדֶם הִתְגַּלּוּת שֶׁל תּוֹרָה, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת עִבּוּר, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, בִּבְחִינַת (דברים לא): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר. הַיְנוּ בְּגָלוּת בַּמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן. כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי, צָרִיךְ לְשַׁבֵּר מִקֹּדֶם הַקְּלִפָּה, לָכֵן קֹדֶם הַהִתְגַּלּוּת מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בַּגָּלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבוֹא אַחַר־כָּךְ לַהִתְגַּלּוּת:

#### ב

וְדַע, שֶׁכְּלָלוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁל מִדּוֹתֵיהֶן הָרָעוֹת הַלָּלוּ, הִיא תַּאֲוַת נִאוּף. וְהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, אֲזַי בְּקַל יָכוֹל לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲווֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, לְפִי שֶׁהוּא כְּלָל שֶׁל הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא רֵאשִׁית דַּעַת (משלי א), גַּם אִיתָא: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא תַּרְיָ”ג (ספר הקנה י”ב, רוקח סי’ רצו, מגלה עמוקות אופן קיג), שֶׁהוּא כְּלָלוּת כָּל הַתּוֹרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה צָרִיךְ לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וּבִלְעָם, שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בַּקְּלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. גַּם אוֹתִיּוֹת בִּלְעָם מְרַמְּזִין שֶׁהוּא בַּקְּלִפָּה כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, כִּי ב הִיא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, ול הִיא סוֹף הַתּוֹרָה, וע כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים, וּמ כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בַּקְּלִפָּה, לְפִיכָךְ הוּא מְשֻׁקָּע בַּתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כב): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי. גַּם יוֹסֵף, קֹדֶם שֶׁהָיְתָה לוֹ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ חָכְמָה בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. כִּי: אִם לַבִּינָה תִּקְרָא (משלי ב). וְקֹדֶם שֶׁזָּכָה לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, הֻצְרַךְ לָבוֹא בְּנִסָּיוֹן בְּצֵרוּף בְּתוֹךְ הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְשִׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁקָּדְמָה לַפְּרִי, זָכָה לַפְּרִי, הַיְנוּ לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא חָכְמָה וּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:

וּבִשְׁבִיל זֶה דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב:) עַל פָּסוּק: אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְכוּ', (אַחֲרֵי לְבַבְכֶם – זֶהוּ מִינוּת, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם – זוֹ נִאוּף). גַּם שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו (שם, וסוטה ט:). גַּם בִּלְעָם נִקְרָא שְׁתוּם הָעָיִן (במדבר כד), מֵחֲמַת שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת מִדָּה רָעָה שֶׁל מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן:

#### ג

לְפִיכָךְ כְּשֶׁקּוֹרִין פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, צָרִיךְ לְהַעֲצִים אֶת עֵינָיו, בִּבְחִינַת עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין (סבא משפטים דף צה. וכמובא בכתבי האר”י ז”ל עיין בשע”ת סי’ סא ס”ק ג), כִּי תִּקּוּן שֶׁל הִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁבָּא לָאָדָם – שֶׁיֹּאמַר ‘שְׁמַע’ וּ’בָרוּךְ שֵׁם’. כִּי תַּאֲוַת נִאוּף הִיא בָּאָה מֵעֲכִירַת דָּמִים, הַיְנוּ מִטְּחוֹל, שֶׁהִיא לִילִית, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, אִמָּא דְּעֵרֶב־רַב, שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּמַלְכוּתָא דִשְׁמַיָּא הוּא בִּבְחִינַת גְּבִירְתָּא, אִשָּׁה יִרְאַת ה’, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הָעוֹמֶדֶת עַל שְׁנֵים־עָשָׂר בָּקָר, שֶׁהֵם שְׁנֵים־ עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ (זוהר ויחי דף רמא). וּכְשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאֵלּוּ הַפְּסוּקִים, שֶׁכּוֹלֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וּמַפְרִישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ מִנִּשְׁמַת עֵרֶב־רַב, הַבָּאִים מֵאִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת (בראשית טז): מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת. שֶׁהַתַּאֲוָה בּוֹרַחַת וְנִפְרֶדֶת מִמֶּנָּה, וְאִם אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה זוֹנָה, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת (משלי ל): שִׁפְחָה תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.

כִּי בִּשְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ יֵשׁ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת, נֶגֶד שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, וְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת שֶׁבִּשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ. וּבְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת יָם שֶׁל שְׁלֹמֹה, הוּא נִפְרָד מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶן דְּעֵרֶב־ רַב, שֶׁהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא, אִשָּׁה זוֹנָה, וְנִכְלָל בְּנִשְׁמוֹת שִׁבְטֵי יָהּ, בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’, אֲזַי הוּא בְּחִינַת סְגִירַת עֵינַיִם בִּשְׁעַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לְהוֹרוֹת שֶׁעַל־ יְדֵי קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הוּא בִּבְחִינַת עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין, שֶׁהִיא הַתַּאֲוָה שֶׁכּוֹלֶלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת:

#### ד

וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם הִרְהוּר בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא, אֲזַי דַּי לוֹ בַּאֲמִירַת שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנַּ”ל. אֲבָל אִם הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, רָגִיל בְּהִרְהוּר שֶׁל הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִיּוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִיד מִמֶּנָּה, אֲזַי צָרִיךְ גַּם־כֵּן לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי אִיתָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם מִמּוֹתְרוֹת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וּמָרָה שְׁחוֹרָה הִיא טְחוֹל (תיקון נו), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁמוֹתֵיהֶן דְּעֵרֶב־רַב, וּכְשֶׁמּוֹרִיד דְּמָעוֹת, אֲזַי נִדְחִין וְיוֹצְאִין לַחוּץ הַמּוֹתָרוֹת, הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת נִאוּף, הַבָּאִים מֵעֲכִירַת דָּמִים שֶׁל טְחוֹל וּמֵהַמּוֹתָרוֹת, וְכוֹלֵל נִשְׁמָתוֹ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן עַל פָּסוּק (במדבר כה): וְהֵמָּה בּוֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – בָּכַיִן וְקוֹרִין אֶת שְׁמַע, וְזֶה לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּר שֶׁל אִשָּׁה זוֹנָה, שֶׁהִיא קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, וְלָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה:

#### ה

וּכְשֶׁבָּא לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַהִתְגַּלּוּת נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חֲדַתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין – הִיא הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַחָכְמָה. וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין – הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאִי (שבת פח). נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְגַלֶּה אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אֲזַי מוֹרִיד נִשְׁמָתִין חֲדַתִּין לְכָל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין הַתּוֹרָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וּתְפִיסָתוֹ. כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי כֹּחוֹת: לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְשַׂמְתֶּם – זָכָה, נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים וְכוּ’ (יומא עב: ועיין תענית ז), וּכְתִיב (הושע יד): יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה’, צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ’. כָּךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ: יֵשׁ אָדָם שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִפּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם. הַכֹּל לְפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ כְּפִי תְּפִיסָתוֹ, תְּפִיסַת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. דְּזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, וַאֲזַי יָכוֹל לְהָבִין וְלִתְפֹּס דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. דְּאִיתָא בַּזֹּהַר: סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם י”ה, שֶׁהֵם מֹחִין. נִמְצָא, כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד, כָּךְ הוּא הַשָּׂגָתוֹ:

#### ו

וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל, כִּי מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא כִּי־אִם אוֹר פָּשׁוּט, אַךְ לְפִי בְּחִינַת כְּלִי הַמְקַבֵּל אֶת הָאוֹר, כָּךְ נִצְטַיֵּר הָאוֹר בְּתוֹכוֹ. אִם הַכְּלִי הוּא בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בִּבְחִינַת מְאוֹרוֹת מָלֵא, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּלִי אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): מְאֵרַת ה’ בְּבֵית רָשָׁע. וְזֶה הוּא: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם [וְכוּ’], כִּי אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְּעֵיל, הוּא בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, אַךְ לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי הַמְקַבְּלִים הוּא בְּחִינַת צֵירֵי, שֶׁנִּצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי.

וְעַל־כֵּן כְּתִיב בְּבִלְעָם (במדבר כג): הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי – בְּקָמַץ, וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה – בְּצֵירֵי, כִּי אֲפִלּוּ הַלְּקִיחָה, שֶׁהִיא אָז בִּבְחִינַת קְמִיץ וּסְתִים, הִיא בִּבְחִינַת בֵּרֵךְ. רְאָיָה לָזֶה, כִּי הוּא הָיָה רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלָלָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהָשִׁיב וּלְצָרֵף וּלְהִצְטַיֵּר כְּלָל לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה: וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת לְקִיחָה, הוּא בְּחִינַת בֵּרֵךְ. וּמִפְּנֵי מָה. לְפִי שֶׁהֵעִיד עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שִׁבְטֵי יָהּ, כְּמוֹ (שֶׁפֵּרְשׁוּ) [שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י] ז”ל עַל הַחֲנוֹכִי (במדבר כו): שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם, שֵׁם יָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא (בַּגְּמָרָא) [בַּמִּדְרָשׁ], שֶׁהָעַכּוּ”ם הָיוּ אוֹמְרִים: אִם בְּגוּפָם הָיוּ מוֹשְׁלִים וְכוּ’. לְפִיכָךְ הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים יא): רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם – דַּיְקָא, כִּי לְמַעְלָה [הוּא] בִּבְחִינַת קָמַץ, שֶׁקָּמַץ וּסְתִים, אֲבָל לִפְנֵיכֶם לְמַטָּה נִצְטַיֵּר הָאוֹר לְפִי בְּחִינַת הַכְּלִי. וּבִשְׁבִיל זֶה יָעַץ בִּלְעָם לְבָלָק לְהַכְשִׁילָם בִּדְבַר עֶרְוָה, כְּדֵי לְקַלְקֵל כְּלֵיהֶם. וְזֶה שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הָרְפוּאוֹת, שֶׁהַסֵּרוּס רְפוּאָה לִמְשֻׁגָּע. וְזֶה הוּא: סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא, הַיְנוּ בְּחִינַת: שְׁמִי מֵעִיד עֲלֵיהֶם:

וְזֶה: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא דף ד.), הַיְנוּ הַמֹּחִין. וַאֲכִילָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר־השירים ה): אִכְלוּ רֵעִים. הַיְנוּ הִתְחַזְּקוּתָם, הוּא בְּשַׂר קֹדֶשׁ, הַיְנוּ: לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִלּוּקָא דִּיסוֹדָא, הַיְנוּ תִּקּוּנוֹ מַגִּיעַ עַד הַמֹּחִין, שֶׁהֵם אַבָּא וְאִמָּא. וְהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יָדוֹ: צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת. וּכְשֶׁיְּשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, מִמֵּילָא נוֹפְלִים כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת:

זֹאת הַתּוֹרָה הִיא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָמַר, שֶׁהִיא סוֹד כַּוָּנוֹת קִדּוּשׁ, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.

עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב יַד קֹדֶשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת, וְהַנְּיָר הָיָה קָרוּעַ חֶצְיוֹ, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא כָּתוּב עַל הַנִּשְׁאָר הֶעְתַּקְתִּי. וְזֶהוּ: צָפְנַת פַּעְנֵחַ דִּמְגַלְיָן... שִׁבְעִים פָּנִים... תּוֹרָה... סוֹד אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כה): וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בתיקונים תי’ לד נו סט), כְּשֶׁמַּפְסִיק הַנְּקֻדָּה מֵהַדָּלֶ”ת שֶׁל אֶחָד, וְהַנְּקֻדָּה הִיא אוֹת בְּרִית, אֲזַי נַעֲשֶׂה אַחֵר. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּכְנִיס בְּרִיתוֹ בְּזוֹנָה, הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַנִּקְרָא אֵל אַחֵר. אֲבָל מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ מִזֹּאת הַתַּאֲוָה, אֲזַי הוּא נִתְקַשֵּׁר בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם (א’), הַנִּקְרָא אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי (ויקרא יט). וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, תִּמְצָא קְדֻשָּׁה (זוהר מקץ דף רד:). אֲבָל מָאן דְּגָלֵי עֲרָיִין, הָכִי אִיהוּ אִתְגַּלִי בֵּין אִנּוּן עֲרָיִין, דְּאִנּוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים – תִּקּוּנִים, דַּף צג. (תיקון נו) וּבִשְׁבִיל [זֶה] מוּבָא בַּזֹּהַר (קדושים פד): כַּד חָזֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן נָשֵׁי שַׁפִּירִין, אָמַר: אַל תִּפְנוּ אֶל אֱלִילִים. כִּי נִאוּף הִיא עֲרָיוֹת, אֱלֹהִים אֲחֵרִים, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה. וּבִשְׁבִיל זֶה, סְגֻלָּה לְבַטֵּל הִרְהוּרֵי נִאוּף, לִקְרֹא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד וְכוּ’, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו הַמִּדְיָנִית וְכוּ’ – דַּף א.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף שֶׁמְּנַסִּין לָאָדָם, אֵין מְנַסִּין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּנִאוּף, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִסּוֹד אַחֵר, אֵל אַחֵר. וּכְשֶׁצּוֹעֵק לֵאלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ. וְצוֹעֵק שַׁבְעִין קָלִין, לֹא פָּחוֹת, אֲזַי נִפְתָּחִין לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, דְּמִטַּמְּרִין מְגַלִּין לֵהּ, וּמוֹלִיד נַפְשִׁין חֲדַתִּין, כִּי מוֹלִיד תּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא כְּלוּלָה מִנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמְגַלֶּה הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי עַד עַכְשָׁו הָיְתָה סְתוּמָה בִּקְלִפִּין, כִּי הַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וְיָכוֹל הַצַּדִּיק לְהוֹרִישׁ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁמְּחַדֵּשׁ נִשְׁמָתִין חֲדַתִּין לְכָל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מְקֹרָבָיו הַמְקֻשָּׁרִים בְּתוֹרָתוֹ, כַּמּוּבָא בְּהַזֶּמֶר: לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין חֲדַתִּין בְּתַרְתֵּין וּבִתְלָתִין, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת בְּבֵית וּמְסַיֶּמֶת בְּלָמֶד, וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין, הַיְנוּ אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה, הוּא עָבֵד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חֲדַתִּין. וְהַתּוֹרָה, זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְשַׂמְתֶּם וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ’. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שֶׁמְּקַבֵּל. אֲבָל מֵאִתּוֹ לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת. וְהַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה נַעֲשֶׂה אֵצֶל הָאָדָם כְּפִי הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה. לִפְנֵיכֶם דַּיְקָא, כִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יוֹצֵא אוֹר פָּשׁוּט, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת פְּשׁוּטִים, וּלְפִי הָאָדָם כֵּן נַעֲשֶׂה הַצֵּרוּף: אִם הוּא אָדָם טוֹב, נַעֲשֶׂה צֵרוּף שֶׁל בְּרָכָה, וְאִם לָאו – לְהֶפֶךְ. וְזֶה: לִפְנֵיכֶם בְּרָכָה וּקְלָלָה – דַּיְקָא, כִּי לִפְנֵי ה’ עֲדַיִן אֵין צִיּוּר לַצֵּרוּף הַזֶּה, אִם הוּא בְּרָכָה אִם לָאו. וְזֶה שֶׁהִתְמִיהַּ אֶת עַצְמוֹ בִּלְעָם עַל זֶה: הִנֵּה בָּרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, בָּרֵךְ בְּקָמַץ. גַּם לָקַחְתִּי מַשְׁמַע בִּרְצוֹנוֹ לָקַח...

### לז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהלים קה)

#### א

כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (זוהר בא דף מב.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו:

#### ב

וְגוּף וְנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, חֹמֶר וְצוּרָה, חָכְמָה וְסִכְלוּת, בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ב): כְּיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (רז”ל ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’, וּכְתִיב (תהלים קיח): אֵל ה’ וַיָּאֶר לָנוּ, וּכְתִיב (שם פב): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ. וְהֵם בְּחִינַת חַיִּים וּמִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’, וּכְתִיב (איוב ד): יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה, וּכְתִיב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’. וְהֵם בְּחִינוֹת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לא): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וּכְתִיב (שם צח): זָכַר חַסְדּוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ג): הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח. וְהֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הֵם חֹמֶר וְסִכְלוּת וּבְחִינַת בְּהֵמָה, כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה:

#### ג

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מִיתָה, בְּחִינַת סִכְלוּת שֶׁל הַגּוּף שֶׁל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף כז.): וַיִּקַּח ה’ אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם – מֵאָן נְטַל לֵהּ, מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ, דְּאַפְרִישׁ לֵהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר, בְּחִינוֹת הַחֹמֶר – סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה – וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינוֹת הַשֵּׂכֶל וְהַצּוּרָה, הָאוֹר וְהַזִּכָּרוֹן, אָדָם.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא, כִּי צְדָקָה רֶמֶז לְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְהוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (לך לך דף עו:): שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה – דְּאִנּוּן רְחִיקִין מֵאוֹרַיְתָא. וְהוּא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה – אָדָם. וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם: מֵ”ם סְתוּמָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, דְּלֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (תיקון כא). וְדָלֶת הוּא רֶמֶז לְאַרְבַּע יְסוֹדִין, שֶׁנִּשְׁפָּלִים עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, וְנִתְעַלֶּה הַשֵּׂכֶל הָרָמוּז בָּאָלֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לג): וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף יג:): נַעֲשֶׂה אָדָם – עַל־ יְדֵי הַתַּעֲנִית נִתְהַוֶּה בְּחִינַת אָדָם. כְּתִיב הָכָא: נַעֲשֶׂה. וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ. מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה. [פֵּרוּשׁ, כִּי בַּזֹּהַר מְפֹרָשׁ שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא בִּדְיוּקְנָא דְּאָדָם, וְלָמַד שָׁם מִמִּקְרָא זֶה: נַעֲשֶׂה אָדָם. כְּתִיב הָכָא עֲשִׂיָּה, וּכְתִיב הָתָם: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ וְכוּ’, לְעִנְיַן צְדָקָה וְכוּ’. וְרַבֵּנוּ ז”ל מֵבִיא רְאָיָה מִזֶּה לְעִנְיַן תַּעֲנִית, כִּי צְדָקָה וְתַעֲנִית הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן מְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נַעֲשִׂין בְּגֶדֶר אָדָם, שֶׁהוּא הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר וְנֶפֶשׁ וְכוּ’, כִּי הַכְנָעַת הַחֹמֶר וְהַגּוּף בְּחִינַת בְּהֵמָה וְכוּ’, לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל]:

#### ד

אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת צְדָקָה, כִּי יֵשׁ צְדָקָה בְּחוּץ־לָאָרֶץ וְיֵשׁ צְדָקָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְצִדְקַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה וּלְמַעְלָה מִצִּדְקַת חוּץ־לָאָרֶץ. וְכֵן יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה, כִּי אֵין דּוֹמָה הַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהַתּוֹרָה הַיּוֹצֵאת מֵהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא (שבת קיט:), כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק וְאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, אֶלָּא עַל הֶבֶל פֶּה שֶׁל תִּינוֹקוֹת (שם), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהקדמה דף א:): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ – אִלֵּין אֲבוֹת הָעוֹלָם. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – כַּד אָתָא עִדַּן לְקַצָּצָא חַיָּבַיָּא מִן עָלְמָא. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע, דָּא קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־ השירים א): תּוֹרֵי זָהָב. וּכְתִיב (שמות כה): וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב. עַל־יְדֵי קָלָא דְּיַנּוּקָא דְּרַבְיָא נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם לְהָגֵן. נִמְצָא, כְּשֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל־יָדְךָ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם כְּדֵי לִדְחוֹת הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה וְסִכְלוּת מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּכְלֹל עַצְמְךָ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֶבֶל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ויקרא כו): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְכוּ’, פֵּרוּשׁ, אֵימָתַי יִתְגַּלּוּן הָאָבוֹת בָּעוֹלָם, כַּד הָאָרֶץ אֶזְכֹּר. עַל־ יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל־ יְדֵי הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת, כִּי כֵן נִתְבָּרְכוּ תִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח): הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי – שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּינוֹקוֹת נִתְגַּלּוּ הָאָבוֹת לְהָגֵן. עַל־יְדֵי צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֻכְלְלוּ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד. כִּי הַתַּעֲנִית הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים לְנַפְשׁוֹ, הַיְנוּ לַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. גְּלַל כֵּן נִקְרָא אִישׁ חָסִיד, כִּי מְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁךְ, וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים בָּעוֹלָם:

#### ה

וְזֶה פֵּרוּשׁ (סנהדרין צו.) שְׁלֹשָׁה הַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מִנְּצִיבִין: הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, וְהִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה. כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת, הֵם כֻּלָּם רוֹמְזִים לְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְהַתּוֹרָה וְהַזִּכָּרוֹן. זָקֵן זֶה, שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, הוּא בְּחִינַת מִיתָה וְסִכְלוּת מֵחֲמַת שִׁכְחָה. אֲבָל אֹנֶס רַחֲמָנָא פּוֹטְרוֹ, וְהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה לְכַבְּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה, וְיִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ו): אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה:

#### ו

וְזֶהוּ: הִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּא בְּגִלְגּוּל, וְצָרִיךְ הַשּׁוֹחֵט לְכַוֵּן לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם. גַּם עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. וְזֶה (אבות פ”ג): אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח. תּוֹרָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין קֶמַח, הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט. וּבִשְׁבִיל זֶה הַחֲלִיף נִקְרָא מַאֲכֶלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב): וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל, כִּי הַשּׁוֹחֵט הָגוּן הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי בִּמְדַבֵּר, הַיְנוּ בְּדִבּוּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַלְכוּת – פֶּה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה לד): חֶרֶב לַה’ מָלְאָה דָם. כִּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת חֶרֶב לַה’ (כמובא בזוה”ק ובפרדס), וְהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, לְשׁוֹן פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמט): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְכוּ’. וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה בְּתוֹךְ חֶרֶב לַה’, בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִזְדַּוֶּגֶת עַל־יְדֵי הַמַּיִּין נוּקְבִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ, בִּבְחִינַת: חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאָתֵינָא (זוהר ויקרא דף יג.). וְזֶה: חֶרֶב לַה’ מָלְאָה דָם. מִנְּפָשׁוֹת הָעוֹלוֹת בָּהּ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְעַל־יְדֵי הַזִּוּוּג הִיא מְקַבֶּלֶת פַּרְנָסָה לְיִשְׂרָאֵל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (איכה ה): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר. הַיְנוּ כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן, וְאֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וּכְשֶׁעוֹמֵד עִם הַחֲלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת, וְהַחֲלִיף שֶׁלּוֹ הוּא חֶרֶב הַמִּדְבָּר, וְאֵינוֹ חֶרֶב לַה’, שֶׁהוּא חֶרֶב הַמְדַבֵּר, וְיֵשׁ צַעַר לְהַנֶּפֶשׁ הַחַי, שֶׁצּוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר (שיר־השירים ה): נַפְשִׁי יָצְאָה – כְּשֶׁיָּצָאת בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיס בְדַבְּרוֹ שֶׁל הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין. וּכְשֶׁיָּצָאתִי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי – כִּי אֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְחוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל. עַל־ יְדֵי־זֶה מְצָאֻנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי – הַיְנוּ, שֶׁמַּעֲלָה שֶׁהָיָה לְהַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת חַי, גַּם זֶה לָקַח מִמֶּנָּה, כִּי עַכְשָׁו אֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ. אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט הַזֶּה. אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ, וְאֵין לְהַשְּׁכִינָה מַיִּין נוּקְבִין לְהַמְשִׁיךְ טֶרֶף לְבֵיתָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה: בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ – בִּיגִיעָה וְטִרְחָא גְּדוֹלָה:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם־סוּף (פסחים קיח), כִּי יַם־סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים־עָשָׂר קְרָעִים (פרקי דר”א פ’ מב ובתיקון כא), כְּנֶגֶד שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה בְּדִיקוֹת הַסַּכִּין, שֶׁעַל־יְדֵיהֶם קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְכוּ’. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה): שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ, כִּי שִׁעוּר פְּגִימוֹת הַחֲלִיף כְּשִׁעוּר פְּגִימוֹת הַמִּזְבֵּחַ (חולין יז:). גַּם עַל הַשְּׁחִיטָה גִּימַטְרִיָּא תל”ז, וּבְ’זֵעַת אַ’פֶּיךָ תֹּ’אכַל לֶ’חֶם (בראשית ג), רָאשֵׁי־תֵבוֹת גִּימַטְרִיָּא תל”ז (עִם הָד’ תֵּבוֹת), לִרְמֹז חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי שׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קיא): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו. כִּי טֶרֶף יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת: לְשׁוֹן טְרֵפָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר סוֹף מִשְׁפָּטִים (דף קכא:), וּלְשׁוֹן מָזוֹן. לִרְמֹז, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם מִטְּרֵפָה, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַנְצְפַךְ צוֹפִים אָמְרוּ (שבת קד). מַנְצְפַךְ הוּא בְּחִינַת וְרִידִין, בְּחִינַת רי”ו דִּין. וְצוֹפִים, אֵלּוּ נְבִיאִים, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת כְּרוּבִים, בְּחִינַת תִּינוֹקוֹת, בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם מְקַבְּלִין רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (לך לך דף פה.): וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה. וְאֵלּוּ הַצּוֹפִים, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, הֵם נְהִירִין בִּ”וְרִידִין”, רִי”ו דִּין, בְּמַנְצְפַךְ, וּמַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וּמַמְשִׁיכִים שֶׁפַע. וְהַשֶּׁפַע מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אֹ’מֶ’ר’, כִּי מִתְּחִלָּה הִיא א’וֹר, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה מַ’יִם, וְאַחַר־כָּךְ רָ’קִיעַ. וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִים אֶת הַמַּנְצְפַךְ, וְעוֹשִׂים מִמַּנְצְפַךְ אֲדֹנָי, כִּי מֵ"ריו" נַעֲשֶׂה צוּרַת א, וְנַעֲשֶׂה אֲדֹנָי. וַאֲדֹנָי הוּא דִּבּוּר, הוּא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּמֵהֶבֶל הַזֶּה, הַיְנוּ אֲדֹנָי, יוֹצֵא הַשֶּׁפַע, וְנִתְחַלֵּק לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים סח): אֲדֹנָי יִתֵּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב – לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קד:): אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֲדֹנָי לֹא קָרָאוּ – רַב אָמַר: אֵלּוּ הַדַּיָּנִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת. מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא, וְלָא פְּלִיגֵי. רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַּיָּנִין – הַיְנוּ רי”ו דִּין, שֶׁאֵינָם מַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵ”רי”ו דִּין” אֲדֹנָי. רֶמֶז לַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, שֶׁמְּקַלְקְלִים הַדִּינִים, הַיְנוּ רי”ו דִּין, מַנְצְפַךְ. הַדָּמִים, שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת, הֵם חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דָּמִים, כַּיָּדוּעַ. רֶמֶז לְחָמֵשׁ בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ לַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): הַנֵּי חֲמִשָּׁה ‘בָּרְכִי נַפְשִׁי’ כְּנֶגֶד מִי וְכוּ’. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת – שֶׁמְּקַלְקְלִים אֶת הַהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. כְּשֶׁדִּבּוּרוֹ וְהֶבְלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה: אֹכְלֵי עַמִּי – הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַשּׁוֹחֵט בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, בְּחִינַת חֶרֶב לַה’, בְּחִינַת צְדָקָה דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת תּוֹרָה כַּנַּ”ל – גַּם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעוֹלָה מֵהַחַי לְהַמְדַבֵּר שֶׁלּוֹ, גַּם־כֵּן נִתְעַלָּה בִּבְחִינוֹת מַעֲלוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּר:

#### ז

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם־הָאָרֶץ. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנִּכְבָּדוֹת [הַנֶּעֱשָׁקוֹת] בְּתוֹךְ הַטִּקְלָא, הָאָמוּר בַּזֹּהַר (סבא משפטים דף קיג ובשאר מקומות), בִּקְלִפּוֹת נֹגַהּ, וּקְלִפּוֹת נֹגַהּ רוֹצָה שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שָׁם הַנֶּפֶשׁ, אֲזַי הִיא נוֹתֶנֶת אוֹתָן בְּתוֹךְ טִפַּת זִוּוּגוֹ שֶׁל עַם־הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁיִּתְטַנֵּף הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּיוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁבְּנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ הֵם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת, אֶלָּא שֶׁהֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח. מֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים הֲדַר תִּפְאַרְתָּם, אֶלָּא עַל־יְדֵי תּוֹרָתָם. כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים, הוּא הַכֹּל גִּלּוּי לְהַשּׁוֹחֵט, כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא [בְּחִינַת תּוֹרָה] כַּנַּ”ל, וְהַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים בְּנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ, הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת, וְעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת: חֲזִי בְּמַאי בְּרָא קָאָתֵינָא. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְכַבְּדָם, כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ. כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’. וְהַנֶּפֶשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהִכָּלֵל בּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה: הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי־הָאָרֶץ – לְכַבְּדָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ, לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד, וְעַל־ יְדֵי־זֶה: מֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: דִּרְשׁוּ ה’. עַל־ יְדֵי אֵיזֶה חָכְמָה תּוּכַל לִדְרֹשׁ אוֹתוֹ. הָדַר מְפָרֵשׁ: וְעֻזּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, וְלֹא עַל־יְדֵי חָכְמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁהֵם סִכְלוּת וָחֹשֶׁךְ כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה. וְעַל־יְדֵי מָה תִּזְכֶּה לְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה. בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד – עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ’ מד, קהלת רבה סדר א): אֵין בַּקָּשַׁת־פָּנִים אֶלָּא צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְאֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל (שוחר טוב תהלים קה, ועיין ראשית חכמה שער התשובה פ’ ו), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ:

### לח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וְכוּ’: (שמות טו)

#### א

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת, אִם הוּא דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַסִּימָן שֶׁל דְּבֵקוּת הוּא תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם סִימָן עַל הַדְּבֵקוּת:

#### ב

וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת תְּפִלִּין אֶלָּא שֶׁיַּעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר וִיתַקְּנֵהוּ. כִּי הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת – פֶּה, הוּא בְּחִינַת יָם, שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים לְתוֹכוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת א): כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם. וְהוּא בְּחִינַת אֲדֹנָי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֲדֹנָי, אָז עַל־ יְדֵי הַפְּגָם נַעֲשֶׂה מֵרוּחַ פִּיו רוּחַ סְעָרָה, כִּי כ”ז אוֹתִיּוֹת, כָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֲשָׂרָה, גִּימַטְרִיָּא ר”ע. וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת הַדִּבּוּר, הַיְנוּ מִבְּחִינַת אֲדֹנָי ר"ע אוֹתִיּוֹת, סְעָרָה. ס”ה הוּא אֲדֹנָי, וְר”ע אוֹתִיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמח): רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ שֶׁעוֹשִׂים וּמְתַקְּנִים אֶת הַדִּבּוּר וּמַעֲלִים אוֹתוֹ מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה. וְרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה הוּא מְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַקִּטְרוּגִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וְהוּא אַחַר הַדְּבָרִים, שֶׁהוּא יוֹנֵק מֵהַדִּבּוּר, כְּשֶׁמּוֹצֵא פֶּתַח לִינֹק, הַיְנוּ: לַפֶּתַח חַטָּאת (בראשית ד). וּכְתִיב (מיכה ז): שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וירא דף קיט:): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וְהוּא מְסָעֵר גּוּפֵהּ דְּבַר־נַשׁ. וְכָל הַמַּלְשִׁינוּת וְהָרָעוֹת שֶׁדּוֹבְרִים עַל אָדָם בָּא מֵרוּחַ סְעָרָה, מֵאַחַר הַדְּבָרִים הַזֶּה, כִּי הוּא בְּחִינַת: קֵץ כָּל בָּשָׂר (בראשית ו) – שֶׁעוֹשֶׂה קֵץ וְסוֹף לְכָל בָּשָׂר. וּבְנֵי־אָדָם, שֶׁהֵם דָּנִים אֶת כָּל אָדָם לְכַף חוֹבָה, וְחוֹקְרִים תָּמִיד עַל חוֹבוֹת בְּנֵי־אָדָם, הֵם מִבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כח): קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר (עיין בזוהר מקץ קצג.) – שֶׁהוּא חוֹקֵר תָּמִיד לַעֲשׂוֹת תַּכְלִית וְכִלָּיוֹן לְכָל דָּבָר, וּלְעוֹרֵר דִּין וּלְהַלְשִׁין וּלְקַטְרֵג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ, כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת לְאַכְפְּיָא סִטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ויחי דף רלח. ובזוהר בלק דף רז.): אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה – גֶּפֶן דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ): וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר. וּכְשֶׁהוּא כּוֹפֵף אֶת רוּחוֹ סְעָרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אָז: יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה (תהלים קז):

#### ג

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַזְּרוֹעַ, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֶצְבָּעִין שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל, שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר – עַל־יְדֵי חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’. שֶׁעַל־יְדֵי גְּבוּרוֹת נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קמה): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה’.

וְהַתְחָלַת עֲלִיּוֹת שֶׁל הַדִּבּוּר הוּא מֵרֹאשׁוֹ, הַיְנוּ מֵהַמֻּבְחָר, הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִקְרָא רֹאשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין צז): אֱמֶת נַעֲשֶׂה עֲדָרִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. כִּי קֹדֶם תִּקּוּנוֹ הָיָה בִּבְחִינוֹת (דניאל ח): וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דְּבַר אֱמֶת, מֵחֲמַת שֶׁרוּחַ סְעָרָה בִּלְבֵּל אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קז): יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. וּכְשֶׁמְּתַקְּנוֹ, אֲזַי אֵין לוֹ בִּלְבּוּל. וְזֶה בְּחִינוֹת (פסחים ג): עִקֵּם הַכָּתוּב תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו. זֶה רֶמֶז, כְּשֶׁרוּחַ סְעָרָה שׁוֹלֵט, אֲזַי אֵין בִּיכֹלֶת לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ ישֶׁר, כִּי הָרוּחַ מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, וְצָרִיךְ לְעַקֵּם אֶת הַדֶּרֶךְ:

#### ד

וְתִקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִין בַּצַּר לָאָדָם, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה*, שֶׁאָז שֻׁלְטְנוּתָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ. וּכְתִיב (בראשית א): וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (חגיגה יב:): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם. חֶסֶד הוּא בְּחִינַת בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (מקץ דף רג ע”א): הַבֹּקֶר אוֹר, דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, אִנּוּן מָארֵי דְּדִינִין. הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם – אִנּוּן וְכָל סְטָר מְסָאֳבָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. אֲזַי נוֹפְלִים כָּל הַמְקַטְרְגִים הַשּׁוֹלְטִים עַל הַדִּבּוּר, וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פג): אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. וְאָז בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹּקֶר וְכוּ’ (איוב לח).

* כַּמּוּבָא בִּ”פְרִי־עֵץ־חַיִּים”, שַׁעַר הַתְּפִלִּין, פֶּרֶק ז, עַל פָּסוּק: שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, אֲזַי כְּאוֹר הַבֹּקֶר עוֹלֶה רֹאשׁ הַמַּלְכוּת (שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל), וְיוֹשֶׁבֶת בִּזְרוֹעַ דִּזְעֵיר אַנְפִּין וּמְקַבֶּלֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁבְּחָזֶה דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּזְעֵיר אַנְפִּין מְקַבֵּל הָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִכְנָסִין מֹחִין חֲדָשִׁים, וְהָרְשִׁימוּ יוֹצְאִין בִּבְחִינַת תְּפִלִּין וְכוּ’:

וְזֶהוּ (תהלים קכב): עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ. כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם – עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י (והוא מדברי רז”ל מכות י):

#### ה

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לִגְבוּרוֹת, וּמַתְחִיל לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִכְנָס אוֹר שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַגְּבוּרוֹת, הַיְנוּ חֲמִימוּת הַלֵּב*, כִּי שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת הֵם בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי וְכוּ’, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הָאֱמֶת שֶׁל הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וּמַתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב, דְּבַר אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב.

* וְזֶה בְּחִינַת רְשִׁימוּ שֶׁבְּלֵב זְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁנִּכְנָס בְּרֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת, הַיְנוּ בְּרֹאשׁ הַמַּלְכוּת, כְּשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּזְרוֹעַ שְׂמָאלִי:

וּכְשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ, בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה, וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, כִּי עַד עַכְשָׁו הִשְׁלִיךְ חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפָיו וְלֹא עִיֵּן בָּהֶם, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָם, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו, כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין (י”א שבכאן צריכין להעתיק ההגה השלישית, וכן הוא בכת”י, והכל עולה בקנה אחד, וע’ פע”ח). וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת עֲדַיִן אֵינֶנָּה בְּפֹעַל, הַיְנוּ שֶׁהַבּוּשָׁה הוּא בַּפְּנִימִיּוּת, וְאֵין מִתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סט): כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי. כִּי זֹאת הַבּוּשָׁה הִיא קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה. וְזֶה יָדוּעַ, אֵין דּוֹמֶה בֶּן כְּפָר לְבֶן כְּרַךְ. כָּל מַה שֶּׁמְּקֹרָב בְּיוֹתֵר אֶל הַמֶּלֶךְ, בָּשְׁתּוֹ גָּדוֹל, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּיוֹתֵר בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ, הוּא בּוֹשׁ יוֹתֵר מֵהַמֶּלֶךְ. וְקֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן יְדִיעָתוֹ בִּקְטַנּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּשְׁתּוֹ אֵינוֹ בְּפֹעַל עַל פָּנָיו, כִּי חַטֹּאתָיו מְטַמְטְמִין שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, עַל־יְדֵי רוּחַ־שְׁטוּת שֶׁבְּקִרְבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וְכוּ’*.

* וְזֶה בְּחִינַת שֶׁזְּעֵיר אַנְפִּין מִתְקַנֵּא בְּמַלְכוּת וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ הָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ:

אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וּמֵסִיר מִמֶּנּוּ הַטִּפְּשׁוּת, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ שִׂכְלוֹ – אֲזַי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר, וְנִתְגַּלֶּה הַבּוּשָׁה עַל פָּנָיו. וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין*, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל פָּנָיו בְּמִצְחוֹ, וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַבּוּשָׁה הִיא בַּמֵּצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ג): וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם.

* וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בָּאִין מֹחִין חֲדָשִׁים, וְאָז יוֹצֵא הָרְשִׁימוּ בִּבְחִינוֹת תְּפִלִּין, כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה הוּא מִתְפַּלֵּל וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל עֲווֹנוֹתָיו:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי ב): אָז תָּבִין יִרְאַת ה’, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמת התיקונים דף ט:): תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת אִמָּא עַל בְּרָא, וְאִם לַבִּינָה תִּקְרָא (משלי ב). וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָז תָּבִין. הַיְנוּ עַל־יְדֵי בִּינָה יְתֵרָה שֶׁיִּהְיֶה בְּהַכָּרַת הַבּוֹרֵא, עַל־יְדֵי־זֶה: יִרְאַת ה’, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ – אֵלּוּ תְּפִלִּין. כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נדרים כ): יִרְאַת ה’ עַל פְּנֵיכֶם – זֶה הַבּוּשָׁה, שֶׁהִיא עַל הַפָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין עַל־יְדֵי בִּינָה, שֶׁהִיא אִמָּא עַל בְּרָא.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יא): תְּפִלִּין נִקְרָאִין פְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ. וּפְאֵר הוּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי הַהִתְפָּאֲרוּת – עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. כִּי הֵם כְּלוּלִין מִגְּוָנִין סַגִּיאִין. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כְּשֶׁאָדָם מִתְבַּיֵּשׁ נַעֲשֶׂה כַּמָּה גְּוָנִין. וּבָזֶה יְכוֹלִים אָנוּ לְהָבִין, אִם יֵשׁ לְאָדָם יִרְאַת־שָׁמַיִם, הַיְנוּ בּוּשָׁה, לְאַחַר תִּקּוּן הַחֵטְא, כְּשֶׁאָנוּ מִסְתַּכְּלִין עַל פָּנָיו, וְנוֹפֵל עָלֵינוּ יִרְאָה וּבוּשָׁה, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ דַּעַת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָז תָּבִין יִרְאַת ה’. פֵּרוּשׁ, בָּזֶה תָּבִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִרְאַת ה’. וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּמָּצֵא גַּם לְךָ דֵּעָה בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא, הַיְנוּ בּוּשָׁה וְיִרְאָה. וְזֶה בְּחִינַת: וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ וְכוּ’ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם גַּם־כֵּן יִרְאָה:

#### ו

וּמֹשֶׁה זָכָה לְאוֹר הַתְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בהשמט’ בראשית רסב): וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם – דָּא תְּפִלִּין. וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל – שֶׁלָּקַח אוֹתָן הָאוֹרוֹת, מִלְּשׁוֹן (איוב כט): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי (עיין בזוהר בראשית דף נב: כי תשא דף קצד.). וְזֶהוּ (שמות לד): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. עַל־שֵׁם: קֶרֶן אַחַת הָיָה לוֹ בְּמִצְחוֹ (חולין ס). זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בַּמֵּצַח, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. כִּי הֵאִיר עֲלֵיהֶם הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז תָּבִין יִרְאַת ה’ וְכוּ’.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב:): הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד. כִּי הָעֲבֵרָה מַכְנִיס בָּאָדָם רוּחַ־שְׁטוּת, וְעַל־יְדֵי בּוּשָׁה מַחֲזִיר הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז תָּבִין יִרְאַת ה’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי. כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. וְדִבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאִילָנָא דְּמוֹתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ מִגַּן־עֵדֶן (בראשית ג), כִּי עַזּוּת־ פָּנִים לְגֵיהִנֹּם (אבות פ”ה). וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא כְּתִיב (שם): וַיַּעַשׂ לָהֶם כָּתְנוֹת עוֹר – דָּא תְּפִלִּין (כמובא בתיקונים, תיקון סט, דף קה.).

וְזֶה פֵּרוּשׁ (חולין ס): שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן, קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ. כִּי עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, זָכָה לִבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים.

וְקַיִן, שֶׁהָיָה מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, כְּתִיב בֵּהּ (בראשית ד): לָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁהוּא קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְקַיִן הֵבִיא מִפְּסֹלֶת, שֶׁרָאָה חוֹב לְכָל אֶחָד. וְאִיתָא (במדרש תנחומא פ’ בראשית): וַיָּשֶׂם לְקַיִן אוֹת – שֶׁזָּרַח לוֹ קֶרֶן, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּקַיִן (שם): וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא זָכָה לְעֵדֶן, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַתְּפִלִּין. וְזֶה קִדְמַת, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: קַ’רְקַפְתָּא דְּ’לָא מַ’נָּח תְּ’פִלִּין.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁנִּכְשַׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ. כִּי קַיִן עָמַד עַל תְּאוֹמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, הַיְנוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַכּוּ”ם, שֶׁלֹּא עָמְדוּ, לֹא פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו). וְזֶה: בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו. רַגְלֵי דַּיְקָא, כִּי אֵין לָהֶם רַגְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בַּזֹּהַר): וַיָּשֶׂם ה’ לְקַיִן אוֹת. [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י:] הֶחֱזִיר מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב [בַּזֹּהַר]: כַּד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, וַיָּשֶׂם ה’ לְקַיִן אוֹת (תיקון סט דף קח:):

#### ז

וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא (בכורות נז:): אֶרֶז נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, וְעָבְרוּ עָלָיו י”ו קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ. כִּי יָדוּעַ, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנָּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֹּאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא עַכְשָׁו בָּהּ, גַּם הִיא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְעֵרֶךְ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלְּפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בְּזֶה הַמַּדְרֵגָה, כְּאִלּוּ חָטָא אֵיזֶה חֵטְא, וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל זֶה כְּאִלּוּ חָטָא, וּבָא עַל־יְדֵי־זֶה לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת: אָז תָּבִין יִרְאַת ה’. וּבָא לִבְחִינַת יְדִיעָה חֲדָשָׁה וְהַכָּרָה. וְעִקַּר הֶאָרַת הַתְּפִלִּין בָּאִים עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת, כַּמּוּבָא (בזוהר בראשית וכי תשא הנ”ל): כְּשֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, זָכוּ לַחֲגִירַת זַיְנָא עִלָּאָה. וּמֹשֶׁה זָכָה לְקֵרוּן עוֹר פָּנִים מֵאוֹר הַלּוּחוֹת, כִּי הֵם הַמֹּחִין בְּעַצְמָן, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּד הַשֵּׂכֶל בַּתּוֹרָה נִתְחַדְּדוּ הַמֹּחִין, וְנִתּוֹסֵף בּוֹ הַכָּרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּיוֹתֵר. וְהַלּוּחוֹת הֵם שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, וְנִקְרָאִים י”ו, עַל־שֵׁם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָרְכָּן וָאו וְרָחְבָּן וָאו (ב”ב יד), וְהַצַּדִּיק נִקְרָא אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן.

וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהָיָה צַדִּיק בְּדוֹרוֹ, וְנָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ, כִּי בְּוַדַּאי מַדְרֵגַת הַתַּנָּא הָיְתָה גַּם־כֵּן גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֵרֶךְ הַצַּדִּיק הָיְתָה נְפִילָה. וְעָבְרוּ – לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב): וְעָבַר ה’ לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְאִתְגְּלִי. י”ו קְרָנוֹת עַל חֻדּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי חִדּוּד שִׂכְלוֹ וְחִדּוּשׁ שִׂכְלוֹ, שֶׁקִּבֵּל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא י”ו כַּנַּ”ל, נִתְגַּלֶּה קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים, הַיְנוּ בּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין. גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶה פֵּרוּשׁ: נָפַל בִּמְקוֹמֵנוּ. שֶׁנָּפַל לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְפִי הַשָּׂגָתֵנוּ, הֲגַם שֶׁגַּם הַשָּׂגָתֵנוּ גְּדוֹלָה, אֲבָל לְפִי עֶרְכּוֹ הֲוֵי לֵהּ נְפִילָה, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּהַשָּׂגָתֵנוּ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בֹּשֶׁת, כִּי הַיִּרְאָה הוּא הַבּוּשָׁה. תַּמָּן רָאשֵׁי תַּמָּן בַּת, אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם (שמות ו), הַיְנוּ תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא בַּת־ עַיִן, רָמַז מְקוֹם הַתְּפִלִּין, וּלְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ (שם יג), וּתְלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן, הֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי (ישעיה נח). כִּי שַׁבָּת – בְּחִינַת בּוּשָׁה, רַגְלֶךָ – בִּתְחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַדִּבּוּר, הַנִּקְרָא רֶגֶל. וְאֵיךְ תְּתַקֵּן הַדִּבּוּר. עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ גָּרַם שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע קְלָלוֹת, שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כִּדְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת – זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת. וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר. וְזֶה פֵּרוּשׁ: עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ – כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲפָצֶיךָ, הַיְנוּ בִּימֵי הַחֹל, בְּיוֹם קָדְשִׁי – יִדְמֶה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו יוֹם קָדְשִׁי. הַיְנוּ, שֶׁתַּמְשִׁיךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, וְתַקְדִּישֵׁם מִשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת.

וְזֶה (חגיגה יב:): תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת, רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים, הָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל עַמּוּדִים – הַיְנוּ בִּינָה, אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁמִּמֶּנָּה תּוֹצְאוֹת הַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, וְהַתְּפִלָּה נִקְרָא עַמּוּד, עַל־שֵׁם (תהלים קו): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס. וְעַמּוּדִים – בְּחִינַת תְּפִלָּה, עַל הַמַּיִם – הַיְנוּ עַל הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב): שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’. וּמַיִם עַל הֶהָרִים – זוֹ בְּחִינַת תּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְעוֹרֵר חֶסֶד אַבְרָהָם, כִּי הֶהָרִים זוֹ תּוֹרָה, שֶׁהוּא מְרוֹמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. גַּם אַבְרָהָם נִקְרָא הַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יט): הָהָרָה הִמָּלֵט. וְהָרִים עַל הָרוּחַ – הַיְנוּ רוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרַת־חֶסֶד נִתְעַלֶּה הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. וְרוּחַ עַל סְעָרָה – הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, הוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים, הוּא יוֹנֵק מֵהַדִּבּוּר, וְנַעֲשֶׂה רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ”ל. וּסְעָרָה עַל זְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא – כִּי הַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לְקֵץ כָּל בָּשָׂר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד – דָּא מַלְאַךְ־ הַמָּוֶת (ב"ר פ"ט), וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם מִגְּבוּרוֹת עִלָּאִין, כִּי הוּא טוֹב מְאֹד. וְזֶהוּ שֶׁסְּעָרָה בִּזְרוֹעַ. זְרוֹעַ אֵלּוּ חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם חִיּוּתוֹ עַד זְמַן בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיה כה):

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש דף רי.), שֶׁפַּרְעֹה הִיא אִמָּא, דְּכָל נְהִירִין אִתְפַּרְעָן וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ. וּתְפִלִּין נִקְרָא מֶרְכָּבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): רוֹכֵב שָׁמַיִם. וְשָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת גְּוָנִין, כִּי תְּפִלִּין הֵם נָהֲרִין מֵאִמָּא עִלָּאָה. וְעַל־יְדֵי מָה תִּזְכֶּה לִבְחִינַת תְּפִלִּין. – יָרָה בַיָּם. יָרָה, הֵם הַגְּבוּרוֹת (פֵּרוּשׁ: “יָרָה” עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא גְּבוּרָה). בַיָּם, הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר וְתַעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשָׁהּ. וְעַל־יְדֵי מָה תּוּכַל לְהַעֲלוֹת אֶת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשָׁהּ. עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, שֶׁעַל־ יְדֵי לִמּוּד הַזֶּה נִמְשָׁךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד, וְאָז: הַבֹּקֶר אוֹר וְכוּ’. וְאָז הַדִּבּוּר עוֹלֶה וְנַעֲשֶׂה בַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב”ב טז:): בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ. בַּיָּם גִּימַטְרִיָּא בַּכֹּל. וְזֶה: וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם. הַתּוֹרָה נִקְרָא אוֹרַיְתָא תּלִיתָאֵי (שבת פח), וּמִבְחַר דָּא אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְעוֹרֵר מִדַּת אַבְרָהָם, עַל־יָדָהּ נִתְתַּקֵּן הַדִּבּוּר, וְקֵץ כָּל בָּשָׂר יִטְבַּע בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא. וְזוֹ: טֻבְּעוּ בְיַם סוּף – סוּף הוּא בְּחִינַת קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא דָּבוּק בְּיָם הַדִּבּוּר, יִטְבַּע בְּנֻקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַל־יְדֵי בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

(זֹאת הַתּוֹרָה הִיא סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְכַנִּרְשָׁם מִן הַצַּד בַּהַגָּהּ אֵיךְ כָּל כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין כְּלוּלִין שָׁם, וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים לַמַּשְׂכִּילִים. וַעֲדַיִן צְרִיכִין בֵּאוּר רָחָב לְבָאֵר הַדָּבָר הֵיטֵב, וְאִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, יִתְבָּאֵר הַדָּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְדַע, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁחִשֵּׁב כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת, וְאָמַר, שֶׁכֻּלָּם הֵם סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה “בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר” וְ”אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ” וּ”קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ’”, וְהַתּוֹרָה “מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים”, “וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים”, “אַשְׁרֵי הָעָם – זַרְקָא”, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת: “מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְכוּ’”, וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁאֵינִי זוֹכֵר עַתָּה לְפָרְטָם, וְאָמַר, שֶׁכֻּלָּם הֵם סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם):

### לט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ: (דברים יא)

עֵשֶׂב, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: ע’וֹשֶׂה שָׁ’לוֹם בִּ’מְרוֹמָיו. בְּשָׂדְךָ, לְשׁוֹן שִׂדּוּד וּשְׁבִירָה. כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת אֲכִילָה, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם (תהלים קמז), וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְמַעְלָה (סנהדרין קג:). בְּכֵן צָרִיךְ לְשַׂדֵּד וּלְשַׁבֵּר הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלּוֹ הַמִּתְאַוָּה לֶאֱכֹל, כִּי עִקַּר הָרְעָבוֹן הוּא לְבַהֲמִיּוּת. גַּם אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ סג): בָּא זָדוֹן וְיָבוֹא קָלוֹן, דָּא קְלוֹנוֹ שֶׁל רָעָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו): אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם. נִמְצָא, הַמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מַה שֶּׁמְּחָרְפִין לָאָדָם, בָּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת רָעָב, וְרָעָב הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַּחֲלֹקֶת, בְּחִינַת חֶרְפָּה, הוּא בְּחִינַת עָרְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לד): כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. וְהָעָרְלָה הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, הַמְסַבְּבִים הַבְּרִית־שָׁלוֹם, וּכְשֶׁמְּשַׁבְּרִין אֶת הָעָרְלָה, אֲזַי נִתְגַּלָּה בְּרִית־שָׁלוֹם, וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַטָּה, יֵשׁ לוֹ שָׁלוֹם לְמַעְלָה בִּמְרוֹמוֹ, וּכְשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם לְמַעְלָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה וְנִתְרַבֶּה שׂבַע גָּדוֹל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי יוֹסֵף (שם מז): תֶּן זֶרַע וְנִחְיֶה:

פֵּרוּשׁ אַחֵר: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב – רֶמֶז לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ה): וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ. בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – הַיְנוּ: אֵימָתַי יִהְיֶה לְךָ בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים. כְּשֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגְךָ בִּקְדֻשָּׁה, וּתְשַׁבֵּר נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה שֶׁלְּךָ, הַיְנוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, וְיִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ כְּפָאֲךָ שֵׁד (נדרים כ:). וְזֶה: בְּשָׂדְךָ – לְשׁוֹן שֵׁד, עַל־ יְדֵי־זֶה יִהְיוּ לְךָ בְּנֵי קַיָּמָא, כִּי מִיתַת הַבָּנִים זֶה מֵחֲמַת נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקִים בְּטִקְלָא, כַּיָּדוּעַ. כִּי הַטִּקְלָא, הַיְנוּ קְלִפּוֹת נֹגַהּ, הִיא קְרוֹבָה אֶל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים בְּמַסֶּכֶת הַהַרְכָּבָה. גַּם צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עִקַּר זִוּוּגְךָ בְּלֵיל־שַׁבָּת, שֶׁאָז נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְיִתְפָּרְדוּ מִמֶּנָּה כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְזֶה: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – זֶה רֶמֶז עַל שַׁבָּת, שֶׁאָז הַשְּׂבִיעָה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְבָּרְכִין שֵׁשֶׁת יָמִים:

### מ

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִיתָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת: “אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל שֶׁחָטְאוּ בְּאֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל זֶה יִסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל”. נִמְצָא, כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אָדָם הוּא בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיָּכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַזְמִין לוֹ כָּל צָרְכּוֹ, לֹא הָיָה נוֹסֵעַ שׁוּם נְסִיעָה. נִמְצָא, כִּי הַנְּסִיעָה הִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה־זָרָה (ישעיה ל): צֵא תֹּאמַר לוֹ. צֵא, זֶה בְּחִינַת נְסִיעָה וְטִלְטוּל. גַּם עַל־יְדֵי טִלְטוּל מְתַקֵּן אֶת הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם, כִּבְיָכוֹל, לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כח): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס. גַּם עַל־יְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה נִמְנַע הַמָּטָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכוּ’ וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וּכְשֶׁאֵין מָטָר, אֵין שׂבַע, וּכְשֶׁאֵין שׂבַע, אֵין שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, וּכְשֶׁאֵין שָׁלוֹם, אֲזַי אֵין אִישׁ עוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. גַּם הַגָּלוּת בָּא עַל בִּטּוּל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָּעַת. וְעַל־יְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה בָּא עֲצִירַת גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁאֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה (אבות פרק ג):

### מא

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

רִקּוּדִין הִנֵּה אִיתָא בְּעֵץ־ חַיִּים, (דַּף כב): הַבִּרְכַּיִם, הַיְנוּ הָרַגְלִין, הֵם נֶצַח הוֹד, וְהֵם עוֹקְבִין. וְעָקֵב גִּימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים, שֶׁהֵם דִּינִים, שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים, כַּיָּדוּעַ. וְהַפְּעֻלָּה לְהַבְרִיחַ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם, שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבִּרְכַּיִם הַגְּבוּרוֹת מִשֹּׁרֶשׁ הַבִּינָה, וּכְשֶׁמַּמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת מִבִּינָה, אָז הַחִיצוֹנִים בּוֹרְחִים מִשָּׁם, וְהוּא לוֹקֵחַ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּרְכַּיִם. וְשֹׁרֶשׁ הַבְּכוֹרוֹת נִקְרָא יַיִן, כַּיָּדוּעַ, וְזֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּרְכַּיִם בִּמְקוֹם דִּין, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים עִם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת גִּימַטְרִיָּא יַעֲקֹב, אֲזַי הִמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כז): וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ – שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה. נִמְצָא עַל־יְדֵי רִקּוּדִין, שֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרוֹת שֶׁבַּבִּינָה, וְנִמְשָׁכִין לְמַטָּה בְּתוֹךְ הָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד, בָּזֶה מְגָרֵשׁ הַחִיצוֹנִים מִשָּׁם. וְזֹאת הִתְלַהֲבוּת שֶׁל הָרִקּוּד, וְהוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’ (במדבר כח). אֲבָל מִי שֶׁמְּרַקֵּד בְּהִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, זֶה נִקְרָא חֵטְא שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ויקרא י): וַיַּקְרִיבוּ אֵשׁ זָרָה. נָדָב וַאֲבִיהוּא הֵם נֶצַח וָהוֹד, וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִקְרָא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְתָּקִים הַבְּכוֹרוֹת, וְאֵשׁ זָרָה נִקְרָא יַיִן הַמְשַׁכֵּר, הִתְלַהֲבוּת הַיֵּצֶר, וְשָׁם יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם:

וְזֶה גַּם־כֵּן פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ, כִּי הַמָּמוֹן נִקְרָא עַמּוּדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם (פסחים קיט). וּכְשֶׁהַצַּדִּיק הָעוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן מַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמָּמוֹן, יְכַוֵּן כִּי יֵשׁ יָד הַגְּדוֹלָה וְכוּ’, וְהַיְנוּ שָׁלֹשׁ יָדוֹת, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ”ב. וְשֵׁם מ”ב יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת, וְכָל שֵׁם יֵשׁ בּוֹ ו’ אוֹתִיּוֹת, וִיכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו הַוָּוִין, הַיְנוּ הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד ו’ אוֹתִיּוֹת, לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָן לְתוֹךְ הַמָּמוֹן הַנִּקְרָא עַמּוּדִים, וְאָז נִקְרָא: וָוֵי הָעַמּוּדִים. וְאֵלּוּ עַמּוּדִים, הַיְנוּ רַגְלִין, הַיְנוּ עֲקֵבַיִם, הֵם בְּחִינַת דִּין, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹקִים גִּימַטְרִיָּא עָקֵב, וְיֵשׁ שָׁם אֲחִיזָה לְהַחִיצוֹנִים. וְאֵין דִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִים בַּבִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויקרא דף י:): בִּינָה דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ, אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה (משלי ח). וְשֵׁם מ”ב בַּבִּינָה. נִמְצָא, כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ שֵׁם מ”ב לְתוֹךְ עַמּוּדִים, אֲזַי הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁם. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות כז): וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי חֲשִׁיקָה וְהִתְחַבְּרוּת וָוֵי עִם עַמּוּדִים נַעֲשֶׂה כֶּסֶף, חֶסֶד, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין:

עֵץ־חַיִּים פֶּרֶק יג (היכל הכתרים שער א”א): שֵׁם מ”ב בַּבִּינָה. וְאֵלּוּ הַמ”ב הֵם ש"ע נְהוֹרִין הַמְּאִירִין, וְעִם ח' חִוַּרְתָּא גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם. שָׁם בְּפֶרֶק יד: גִּימַטְרִיָּא חַשְׁמַל – מַלְבּוּשׁ, שֶׁזֶּה הַחַשְׁמַל שׁוֹמֵר בְּגָדִים עֶלְיוֹנִים מֵ”עָשׁ” שֶׁל קְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ נא): כַבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ. וְזֶה (יומא עא): הָרוֹצֶה לְנַסֵּךְ יַיִן עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. לְנַסֵּךְ, הַיְנוּ מְלוּכָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ב): וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי וְכוּ’. יַיִן, זֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֹׁרֶשׁ הַבְּכוֹרָה, יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ. מִזְבֵּחַ, זֶה בְּחִינַת דִּינִים. תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, הֵם בְּחִינַת נֶצַח הוֹד. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: הָרוֹצֶה לְהַמְלִיךְ וּלְהַמְשִׁיל וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים עַל־יְדֵי שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, מַה יַּעֲשֶׂה. עֵצָה (טוֹבָה) עַל זֶה: יְמַלֵּא גְּרוֹנָם, עַל־יְדֵי רִקּוּדִין אוֹ עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל. גַּם עַל־יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם נִמְתָּק הַדִּינִין. וְזֶה פֵּרוּשׁ (סוף ברכות): תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָם נִמְשָׁךְ שֵׁם שֶׁל מ”ב, שֶׁהֵם ש”ע נְהוֹרִין, וְעִם ח’ חִוַּרְתָּא גִּימַטְרִיָּא בַּשָּׁלוֹם. וְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים נִקְרָאִים נֶצַח הוֹד־רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ – הֵם תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים. וְגַם מִזְבֵּחַ נִקְרָא רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם כ): יִתֵּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְאֵימָתַי. כַּאֲשֶׁר: וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא – עַל־יְדֵי מִלּוּי גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כִּי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים נִקְרָאִים עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ו): וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לג): עֲצַת ה’ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד. שֶׁהֵם עַמּוּדֵי עוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יד): ה’ צְבָאוֹת יָעָץ. ה’ צְבָאוֹת הֵם נֶצַח וָהוֹד:

### מב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ’: (תהלים קו)

הִנֵּה עַל־יְדֵי נְגִינָה נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פינחס רטו): הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה, וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא, וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ. וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח – שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדֹנָי, וְנִקְרָא קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (בראשית מח): בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי – לְשׁוֹן תְּפִלָּה. וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר וְכוּ’. נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל, אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, בִּזְכוּת אָבוֹת, הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ”ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל. כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ”ל, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא, וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת. אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, אֲזַי: וַיִּנָּחֶם כְּרֹב חֲסָדָיו, הַיְנוּ: וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, וְנִמְתָּק הַדִּינִין:

גַּם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין, עַל־יְדֵי־כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין, אֲזַי: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיךָ וְכוּ’ (כתובות עז:). וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ פנחס דף רטו): מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא, וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין, וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, מָה כְּתִיב בֵּהּ: וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי, וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דְּבָרְיֵהּ, וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה:

גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַדִּינִים:

גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת, כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב, וְסִימָנָךְ “קֶשֶׁת”, הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ’ (זוהר פ’ פנחס דף רל:). וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת (זוהר שם רלא), כִּי ש’ תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד: ה', אֱלֹקֵינוּ, ה', שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י"ד שֶׁל שַׁדַּי. וְרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל אַ'בְרָהָם יִ'צְחָק יַ'עֲקֹב, הֵם הָרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל יְ'יָ אֱ'לֹקֵינוּ יְ'יָ:

אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם (תהלים יט), זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁת, וְקוֹל תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת:

### מג

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

דַּע כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע שֶׁהוּא בַּר־דַּעַת מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ, כִּי הַזִּוּוּגִים נִמְשָׁכִים מֵהַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד): וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ. וּכְתִיב (במדבר לא): כָּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ. אַךְ יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי זִוּוּגִים, הַיְנוּ זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים וְאֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה נִמְשָׁךְ מִדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה. וְזִוּוּגִים שֶׁל עֲבֵרָה נִמְשָׁכִים מִדַּעַת דִּקְלִפָּה. וְהַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי אֵין יוֹדְעִים מַה שֶּׁבַּדַּעַת אֶלָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. יְחַוֶּה מִלְּשׁוֹן דִּבּוּר, שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מַה שֶּׁבַּדַּעַת. וּכְשֶׁרָשָׁע מְדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים, מוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף, וְהַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ הַדִּבּוּרִים וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים. וּלְפִיכָךְ בְּבִלְעָם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פ’ וזאת הברכה, ובזוהר שמות דף כא:, בלק דף קצג:) עַל פָּסוּק: לֹא קָם כְּמֹשֶׁה וְכוּ' – בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם, אֲבָל בָּאֻמּוֹת קָם, וּמָנוּ בִּלְעָם. כִּי מֹשֶׁה הוּא דַּעַת, וְלָזֶה נִקְרָא דּוֹרוֹ דּוֹר דֵּעָה (ויק"ר פ"ט), וּלְכָךְ כְּשֶׁנָּטְלוּ מוֹאָב עֵצָה מִמִּדְיָן, אָמְרוּ לָהֶם: אֵין כֹּחוֹ אֶלָּא בַּפֶּה, כִּי הַפֶּה הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת. אָמַר מוֹאָב: אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכֹּחוֹ בַּפֶּה, כִּי הוּא גַּם־כֵּן דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז), שֶׁיָּדַע מָתַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כּוֹעֵס, כִּי כְּשֶׁהַדַּעַת אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֲזַי יֵשׁ כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ.

וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁכָּעַס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּדְיָן, נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, וְהֻצְרַךְ אֶלְעָזָר לוֹמַר הִלְכוֹת טְבִילוֹת כֵּלִים. וּכְשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֲזַי אֵין כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. וּבִלְעָם הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּדַעַת דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא מוֹתָרוֹת שֶׁל דַּעַת עֶלְיוֹן, וּכְשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה, יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּכַעַס. נִמְצָא, שֶׁבִּלְעָם הוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה, וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף. לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, נֶאֱמַר (במדבר לא): וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, וַיֹּאמֶר הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם. בִּדְבַר דַּיְקָא, כִּי עַל־ יְדֵי דְּבָרָיו, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ, הוֹלִיד נִאוּף בְּמִדְיָן. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֲמוֹת מִדְיָן כְּתִיב (שם): וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה (רָאשֵׁי) הַפְּקֻדִים וְכוּ’ וַיֹּאמְרוּ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה’ וְכוּ’ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי ה’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סד), שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ:

### מד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה – כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ”א): לָמָה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית. כִּי הָעַכּוּ”ם יֹאמְרוּ לָנוּ: גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִין. בִּשְׁבִיל זֶה: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ – שֶׁהִגִּיד, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו, וּלְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה הוּא נוֹתֵן. וְזֶה: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. כִּי בְּיָדוֹ הַכֹּל. וְכָל הַדְּבָרִים נִקְרָאִים כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּנֶגֶד כ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם. וְזֶה יָדוּעַ, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ עֲמָמִין הִיא טְמֵאָה, וַאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כִּי הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתַּחַת יַד הָעַכּוּ”ם וְנָתַן לָנוּ. אֲבָל אֶרֶץ עַמִּים, שֶׁהִיא חוּץ־ לָאָרֶץ, שָׁם אֲוִיר טָמֵא. וּכְשֶׁאָנוּ מָחְאָן כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרֵר כ”ח אַתְוָן דִּבְרֵאשִׁית, כֹּחַ מַעֲשָׂיו, וְנִמְצָא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לָנוּ נַחֲלַת גּוֹיִם, כִּי הַכֹּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, וּבָזֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים, כִּי נֶחֱזַר אֶרֶץ הָעַמִּים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. וְאָז נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל, וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

גַּם עַל־יְדֵי מְחִיאַת כַּף נִתְגָּרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא, כִּי עַל־יְדֵי [מֶחָאַת] כַּפַּיִם נִשְׁמָע קוֹל, וְקוֹל הַזֶּה הוּא אֲוִיר קָדוֹשׁ, מֵכ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, מֵכ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ הָאֲוִיר עַל־ יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ (ברכות ו:), כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּנֵי־אָדָם הַבָּאִים לִמְדִינָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בַּאֲוִירָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם נֶחֱלָשִׁים וּמֵתִים, אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה. כֵּן הַדָּבָר בִּתְפִלָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק, אַף־עַל־פִּי־ כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם, כָּל־שֶׁכֵּן מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם וְכוּ’, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ. כִּי עַל־יָדוֹ נִבְנֶה עוֹלָם מֵחָדָשׁ, וּבִנְיַן עוֹלָם עַל־יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה.

וְזֶה דְּאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, תִּקּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין (דף סו.): וּבְהַאי כֹּחַ, יִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְפִין עַל אֱדוֹם. וְעוֹד (שם): צָרִיךְ לְסָלְקָא לְהַאי כֹּחַ לְגַבֵּי חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ. כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים (ב”ב כה:). וְעוֹד: אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ – כִּי אַבְרָהָם הוּא רִאשׁוֹן לְהַשָּׂגַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך דף עח.): תָּקֵל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ברכות כו:): תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תָּמִיד, זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ. הַיְנוּ: צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד כַּנַּ”ל, תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי תָּמִיד, עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה – עַל־ יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ (זכריה ב). נְבִיאִים – לְשׁוֹן דִּבּוּר.

גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבַדּוֹן מֵעוֹלָם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינוֹת: יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר. יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּכְתִיב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ’, וַיַּבְדֵּל בֵּין הָאוֹר – דָּא אַהֲרֹן, וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – דָּא קֹרַח (תיקונים תיקון ל דף עא:). וְזֶה בְּחִינוֹת (ויקרא כו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם (דברים כט) – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. הַיְנוּ: עַל־יְדֵי מָה תִּזְכּוּ שֶׁתְּהֵא תְּפִלַּתְכֶם בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ’. וּמוֹנֶה עֶשֶׂר בְּחִינוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּף. עַל־יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם נִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ”ם, כִּי כָל הַדָּר בְּחוּץ־ לָאָרֶץ, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַי. וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. וְעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, אֲזַי הוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אֱלוֹקַי, וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ”ם. וּתְפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְנֶגֶד אֱמוּנָה, הֵם הַכְּפִירוֹת מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ”ם, וְתִקּוּנָם עַל־ יְדֵי תְּמִידִין, עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה סב): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה’. פֵּרוּשׁ: עַל־יְדֵי יַד ה’, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, שֶׁנִּתְעוֹרֵר יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הִרְהוּרֵי עַכּוּ”ם, כִּי עַל־יְדֵי עַכּוּ”ם פּוֹגֵם בְּתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מד): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. כְּשֶׁמְּתַקֵּן הִרְהוּרָיו, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, שֶׁנִּתְעַטֵּר תִּפְאֶרֶת בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ (שה”ש ג):

פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין, פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרָאִים כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ. (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה: דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’.) וּתְמִידִין הֵם כְּבָשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם, אִתְּךָ אָנִי:

פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין תְּפִלָּתוֹ. וְנִקְרָאִים מַבּוּל, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר: אֶרֶץ לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם (כשדרז”ל זבחים קיג), וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְזֶה: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר וְכוּ’ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ.

גַּם אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב”ב קנח:), וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית ט): וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם. וּרְאִיתִיהָ – עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, חַ”י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, צַדִּיק חַי עָלְמִין:

[כָּל זֶה הָעִנְיָן, מִתְּחִלַּת סִימָן מ”ד עַד כָּאן, מְחֻבָּר יַחַד. וְכֵן שָׁמַעְנוּ רֹב דְּבָרִים אֵלּוּ בִּדְרוּשׁ אֶחָד, אַךְ בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה חִלְּקָם קְצָת. וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְלֹא יָדַעְתִּי טַעְמוֹ]:

### מה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִים בְּחִינַת כְּנָפַיִם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר. וּכְתִיב (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאָדָם נִתְעוֹרֵר בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, אֲזַי [הַכְּנָפַיִם] נִתְעוֹרְרִים, הַיְנוּ כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם נִתְהַוֶּה הַדִּבּוּר. אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין לְהָכִין וּלְתַקֵּן פֶּה לְקַבֵּל אֶת הַדִּבּוּר בְּתוֹכוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּכֶּה כַּף אֶל כַּף, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַוֶּה הַפֶּה. כִּי בְּכָל יָד – חֲמִשָּׁה אֶצְבָּעוֹת, וְהַכָּאוֹת הָאוֹרוֹת, יַד יָמִין בְּיַד שְׂמֹאל, הַיְנוּ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חֲמִשָּׁה, גִּימַטְרִיָּא כ”ה (עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה). וְהַכָּאוֹת יַד שְׂמֹאל בְּיַד יָמִין חֲמִשָּׁה פְּעָמִים חֲמִשָּׁה, גִּימַטְרִיָּא גַּם־כֵּן כ”ה (עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה). שְׁנֵי פְּעָמִים כ”ה (עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה), גִּימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים. זֶה בְּחִינוֹת חֲמִשִּׁים פְּעָמִים יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁנִּזְכַּר בַּתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת יוֹבֵל יָצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם (זוהר שמות דף מו). וְעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר בְּגָלוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה מֹשֶׁה כְּבַד־ פֶּה, וְעַל־יְדֵי גְּאֻלָּה נִתְהַוָּה בְּחִינַת פֶּה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי חֲמִשִּׁין שַׁעֲרֵי בִּינָה נִתְהַוָּה הַפֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (שמות ד): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם – מִי דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, חֲמִשָּׁה אֶצְבְּעוֹת יָמִין בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל וַחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד שְׂמֹאל בַּחֲמִשָּׁה שֶׁבְּיַד יָמִין, נִתְהַוֶּה בְּחִינַת מִי, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְהַוֶּה פֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְהַפֶּה מְקַבֵּל הַדִּבּוּרִים מֵהַכַּנְפֵי רֵאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר. וּכְנָפַיִם נִתְעוֹרְרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת יְדֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם. וְכָל זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַיָּדַיִם הֵם כְּנֶגֶד כַּנְפֵי רֵאָה. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ הַפּוֹסְקִים: נִשְׁבַּר הַגַּף סָמוּךְ לַגּוּף טְרֵפָה (יורה דעה סי’ נג), כִּי בְּוַדַּאי נִקֵּב עַל־יְדֵי־זֶה הָרֵאָה:

### מו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּחִינוֹת נְתִינַת הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. כִּי מִטָּה, הַיְנוּ בְּחִינוֹת זִוּוּג, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה (תיקון י וע’ תיקון נח), וְצָפוֹן וְדָרוֹם זֶה בְּחִינוֹת יָדַיִם. וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבָּא בִּנְיָמִין (ברכות ה:), שֶׁיְּהֵא תְּפִלָּתוֹ סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַתְּפִלָּה לַזִּוּוּג:

גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה. וְיַד יָמִין זֶה יָד הַגְּדוֹלָה, וְיַד שְׂמֹאל זֶה יָד הַחֲזָקָה, וּבִשְׁעַת הַכָּאָה, שֶׁנִּתְחַבְּרִים יַחַד, זֶה בְּחִינַת יָד רָמָה. וְהַדִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים, הֵם יוֹצְאִים מֵהַגָּרוֹן, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֱלֹקִים, וְהֵם נִמְתָּקִים עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קיט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ’. נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינוֹת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ. בְּכַפִּי – הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת הַכַּף, עַל־יְדֵי־ זֶה: וְ’תוֹרָתְךָ לֹ’א שָׁ’כָחְתִּי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלֵו, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, הַיְנוּ הַמְתָּקַת הַדִּינִים. גַּם עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינוֹת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק אֶת אֱלֹקִים בְּכַפָּיו, עַל־יְדֵי־זֶה: וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים צא): כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. כִּי בִי גִּימַטְרִיָּא מ"ב (הקדמת התיקונים ז:), הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב בַּיָּדַיִם, וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־ זֶה: וַאֲפַלְּטֵהוּ – בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים:

גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי כָל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קֹרַח עַל אַהֲרֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמָאלָא וִימִינָא, וְעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִכְלָלִים שְׂמֹאל בְּיָמִין וְיָמִין בִּשְׂמֹאל, וְנַעֲשִׂים אַחְדוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים צז): הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה. תֵּבֵל זֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם, כִּי יָמִין זֶה ע”ב, וּשְׂמֹאל זֶה רי”ו, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים רי”ו, גִּימַטְרִיָּא תֵּבֵל. כִּי גַּם ע"ב, שֶׁהוּא יָמִין, יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ע"ב, גִּימַטְרִיָּא רי"ו, וּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ע"ב, זֶה בְּחִינַת כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט וּסְגַן הַכֹּהֵן. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה תֵּבֵל, הַיְנוּ מֶחָאַת הַכַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הֵאִירוּ בְרָקָיו – נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט): וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ. וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. וְתַרְגּוּמוֹ: בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים מז): כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף, לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כִּי שְׁנֵי פְּעָמִים ע”ב רי”ו, גִּימַטְרִיָּא תִּקְעוּ:

לִהְיוֹת קֹדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זֹאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי, כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו, וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבֹאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר, עַל־כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם־כֵּן, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וְזֶהוּ:

עִנְיַן הַכָּאַת כַּף אֶל כַּף בְּעֵת הַתְּפִלָּה: כָּתוּב בִּ”פְרִי־ עֵץ־חַיִּים” (בשער חזרת עמידה פ”ז בסופו): שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי (איוב טז) – שָׁלֵ"ו בְּגִימַטְרִיָּא ג' הֲוָיוֹת וְג' אֱלֹהִים. וְרָאשֵׁי־ תֵבוֹת שֶׁל: וְ'יָשֵׂם לְ'ךָ שָׁ'לוֹם, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֵ”ו, דְּהַיְנוּ שֶׁג’ פְּעָמִים הֲוָיָה מַמְתִּיק ג’ אֱלֹקִים. כִּי יֵשׁ ג’ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, וְהֵן: יַד יָמִין הוּא יָד הַגְּדוֹלָה. יַד הַשְּׂמֹאל – יָד הַחֲזָקָה. וְעַל־יְדֵי חֲבוּקַת הַיָּדַיִם נַעֲשֶׂה יָד הָרָמָה. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁמַּכֶּה כַּף אֶל כַּף וּמְחַבֵּר הַיָּדַיִם בַּתְּפִלָּה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יָד הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה, יוּד אוֹתִיּוֹת וְד’ אוֹתִיּוֹת, וְעַל־יְדֵי ג’ הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא ג’ הֲוָיוֹת, נִמְתָּקִין הַג’ אֱלֹקִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין הַיּוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ג’ אֱלֹקִים.

וְהוּא סְגֻלָּה לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד. נַפְשִׁי, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. בְכַפִּי תָמִיד, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּכֶּה כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה: וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. כִּי הַשִּׁכְחָה הוּא מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּינִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְעַל־כֵּן וְ'תוֹרָתְךָ לֹ'א שָׁ'כָחְתִּ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלֵו, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיק ג’ אֱלֹקִים בְּג’ הֲוָיוֹת כַּנַּ”ל, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְזֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת אוֹ דְּגַדְלוּת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה:

### מז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם וְכוּ’: (יואל ב)

מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, וּבְיָדוּעַ שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו. גַּם זֶה סִימָן עַל דַּלּוּת. גַּם יָבוֹא לִידֵי בִּזְיוֹנוֹת וּבוּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יב): כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם. כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם (ברכות ו:). וְדַע, מִי שֶׁהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עַל־ יָדוֹ מוֹפְתִים, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ד’ פָּנָיו אֵלֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא: אֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים. אֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן בְּכַזַּיִת וּבְכַבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל. פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא מַסְתִּיר פָּנִים.

וְהֶאָרַת פָּנִים הוּא תִּקּוּן וֶ”אֱמֶת”, בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי יַעֲקֹב הוּא תִּפְאֶרֶת, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין הַנִּקְרָאִים פְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כד): פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ. וְעִקַּר עֲשִׁירוּת בָּא מֵאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ, שֶׁעָלָיו קָאֵי.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד): וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): זֶה הַקּוֹנֶה תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק. הַיְנוּ שֶׁהַדַּלּוּת בָּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלִּין, עַל־יְדֵי פְּגָם שֶׁל אֱמֶת:

וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קַבָּלָתָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לז): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ, בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים (זוהר ויקרא דף מה:), כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. וְזֶה שִׁבְחָהּ: אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח). כִּי לִפְעָמִים אָדָם אוֹכֵל לֶחֶם מֵחֲמַת עֲנִיּוּת, וְלֹא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן תַּאֲוָה לְתַעֲנוּגִים אֲחֵרִים, אֲבָל אִם הָיָה לוֹ שְׁאָר מַאֲכָלִים, לֹא הָיָה אוֹכֵל לֶחֶם לְבַד, וְזֶה שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת עֲנִיּוּת תֹּאכַל לֶחֶם, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר וּבִטּוּל תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי הִיא מְקַבֶּלֶת הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִבְּחִינַת תְּפִלִּין, מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, מִבְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם בָּא עֲשִׁירוּת. נִמְצָא, מַה שֶּׁתֹּאכַל לֶחֶם לְבַד, לֹא מֵחֲמַת מִסְכֵּנוּת, אֶלָּא מֵחֲמַת שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר יג): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. פֵּרוּשׁ, שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת שִׁפְעָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ.

וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ – דָּא עוֹר שֶׁל תְּפִלִּין (תיקונים תיקון סט דף צא:), שֶׁבָּהּ נִכְנָס בְּחִינַת תְּפִלִּין. [לִכְאוֹרָה אֵין לָזֶה פֵּרוּשׁ, מַה חִבּוּר יֵשׁ לְעִנְיָן זֶה לְמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה. אַךְ נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי לְמַעְלָה מְבֹאָר, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִדַּלּוּת וַעֲנִיּוּת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ מַה שֶּׁהֵבִיא מִקְרָא זֶה, כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ וְכוּ’ לְעִנְיָן זֶה. פֵּרוּשׁ, כִּי מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר עַל הֶעָנִי וְהָאֶבְיוֹן: כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, וּמְרַמֵּז עַל עֲנִיּוּת הַשְּׁכִינָה בְּגָלוּתָא, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, כַּמְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים (שם). וְזֶהוּ כִּי הִיא כְסוּתֹה וְכוּ’ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ – דָּא תְּפִלִּין, הַיְנוּ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵם עִקַּר הַשִּׂמְלָה הַמֵּגֶנֶת עַל עֲנִיַּת הַשְּׁכִינָה וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כִּי תְּפִלִּין מְבַטְּלִין הַדַּלּוּת, כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהָעֲשִׁירוּת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת תְּפִלִּין. כָּךְ נִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ.]

וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים יא): וְנָתַתִּי עֵשֶׂב – דָּא ע”ב שִׁין (תיקון נא וזוהר בראשית דף כה:), דָּא כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין. בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – כְּשֶׁתְּשַׂדֵּד אֶת הַבַּהֲמִיּוּת, אָז יִתְגַּלֶּה כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשָּׂא ד’ פָּנָיו אֵלֶיךָ:

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּאֱמֶת, בִּכְלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִכְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין בּוּשָׁה, וּבָא עָלָיו בּוּשָׁה, הַיְנוּ עֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם, נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּכְרוּם:

וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁפַע אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, הֶאָרַת הַתְּפִלִּין, וּבִשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהּ (בראשית מט): הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. כִּי שֶׁפֶר זֶה בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹתִיּוֹת הֶאָרָה שֶׁקִּבְּלָה מִתְּפִלִּין.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (קהלת ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה. הַ’נּוֹתֵן אִ’מְרֵי שָׁ’פֶר – רָאשֵׁי־תֵבוֹת אִשָּׁה. וְזֶה: רְאֵה חַיִּים דַּיְקָא, כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים. וְזֶה: נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה וְכוּ’. נַפְתָּלִי, אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין:

וּכְשֶׁאָנוּ אוֹכְלִים שֶׁפַע אֱמֶת הַבָּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְדַבְּרִים הִלּוּלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּזֶה הַכֹּחַ, אֲזַי נַעֲשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזהר דף ה.): לֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ’. כִּי שָׁמַיִם הֶחָדָשׁ נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹלֶכֶת הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁבָּרָא עַכְשָׁו שָׁמַיִם וּמַזָּלוֹת אֲחֵרִים. נִמְצָא, שֶׁמְּשַׁנֶּה הַטֶּבַע, שֶׁהָיָה מֻטְבָּע בַּמַּזָּלוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מַזָּלוֹת חֲדָשִׁים. נִמְצָא, שֶׁעַל־ יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה נַעֲשֶׂה מוֹפְתִים וּפְלָאוֹת:

גַּם זֹאת הַתּוֹרָה כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה בְּעַצְמִי, וְנִמְצְאוּ בָּהּ כַּמָּה דְּבָרִים מְבֹאָרִים יוֹתֵר. גַּם סִיּוּם פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא “וַאֲכַלְתֶּם” נֶחְסַר כָּאן בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁחִסֵּר זֶה גִּלָּה זֶה וְכוּ’, עַל־כֵּן הֶעְתַּקְתִּי גַּם נֻסְחָא זֹאת, שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי. וְזֶהוּ:

וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה’ אֱלֹקֵיכֶם וְכוּ’ – כִּי מִי שֶׁיָּצָא מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ מוֹפֵת, וּמִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, סִימָן שֶׁהוּא שַׁקְרָן. וְכֵן אֲפִלּוּ אִישׁ צַדִּיק, שֶׁכְּבָר יָצָא מֵהַתַּאֲוָה, וְנָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְנָפַל לְתַאֲוַת אֲכִילָה – סִימָן שֶׁיָּצָא שֶׁקֶר מִפִּיו. וְכֵן מוֹרֶה גַּם־כֵּן שֶׁיֵּשׁ דִּין עָלָיו לְמַעְלָה, וְגַם הוּא סִימָן עֲנִיּוּת.

וְהָעִנְיָן, דְּהִנֵּה כְּתִיב (דברים ח): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וְלִכְאוֹרָה, מִזֶּה טַעֲנַת הַיֵּצֶר הָרָע לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ לְמַלֹּאת נַפְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לְבָרֵךְ אֶת ה’. אַךְ בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): כְּתִיב: אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים, וּכְתִיב: יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ’, וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים וְכוּ’, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵן מְדַקְדְּקִין עַל עַצְמָן מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. וְזֶהוּ רֶמֶז נִפְלָא: אִם יִשְׂרָאֵל מְדַקְדְּקִין לִבְלִי לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, רַק מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: יִשָּׂא ה’ פָּנָיו. וְאָז יֵשׁ נְשִׂיאוּת פָּנִים. אַךְ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכְּלַל הֵן וְכוּ’. כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל. כְּלוֹמַר, אִם הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי: וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי, חַס וְשָׁלוֹם.

וְהִנֵּה נְשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת עַל שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, תִּקּוּן אֱמֶת הוּא הֶאָרַת פָּנִים, וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַמְשֻׁקָּע בַּאֲכִילָה הוּא רָחוֹק מֵאֱמֶת, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ”ל:

וְהִנֵּה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן אֱמֶת, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב, כַּנֶּאֱמַר (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, וְהוּא בְּחִינוֹת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן כְּלָלוּת הַגְּוָנִין.

וְזֶה מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה (במדבר יג): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. דְּקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת שֶׁהַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ שֶׁקֶר מִפִּיהֶם, אַךְ אֵיךְ נִכְתַּב שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא אֱמֶת, וּבְהֶכְרֵחַ, שֶׁבַּדְּבָרִים הַלָּלוּ נִרְמַז בָּהֶם דְּבַר אֱמֶת. וְיֵשׁ לְרַמֵּז הַנַּ”ל: אֶרֶץ אֹכֶלֶת, כְּלוֹמַר שֶׁאֲכִילָתָהּ וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִבְּחִינוֹת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת כַּנַּ”ל, וְהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים פְּאֵר, שֶׁהוּא מִדַּת יַעֲקֹב.

וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּלוֹמַר: אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ, וְהַשְׁפָּעָתָהּ הוּא מִמִּדַּת אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּפְאֶרֶת, בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, כִּי שֶׁפֶר הוּא לְשׁוֹן פְּאֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין. וְיֵשׁ לְרַמֵּז: נַפְתָּלִי הוּא אוֹתִיּוֹת תְּפִלִּין:

וְעַל זֶה יֵשׁ לְרַמֵּז גַּם־כֵּן (קהלת ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה. כִּי אִשָּׁה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַ’נּוֹתֵן אִ’מְרֵי שָׁ’פֶר. וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים. כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִין חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, דְּדָרְשׁוּ עַל תְּפִלִּין, כִּי בִּתְפִלִּין נֶאֱמַר (דברים כח): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ’ (ברכות ו). וְהַיְנוּ: רְאֵה חַיִּים, שֶׁהוּא תְּפִלִּין, עִם אִשָּׁה – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם (דברים ח). כְּלוֹמַר, אֶרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, וְאָז הוּא בִּבְחִינוֹת הֶאָרַת פָּנִים, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר בְּתַפְנוּקִים, וְעַל־כֵּן לֹא בְמִסְכֵּנֻת – מֵחֲמַת דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת – תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, וְלֹא שְׁאָר מַעֲדַנִּים, רַק מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, וְהוּא מֻפְשָׁט מִתַּאֲוַת אֲכִילָה, וְאֵינוֹ בּוֹחֵר רַק בְּלֶחֶם לֶאֱכֹל. וְעַל־ כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, כִּי הַשְׁפָּעָתָהּ מִמִּדַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תענית ה:), וְהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִים חַיִּים.

נִמְצָא, כִּי הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, כִּי הַהַשְׁפָּעָה מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה רֶמֶז (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (פסחים קיט) עַל פָּסוּק: וְאֶת כָּל הַיְקוּם וְכוּ' – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ וְכוּ'. וְזֶהוּ: קֻשְׁטָא – הָאוֹחֵז בְּמִדַּת אֱמֶת, אֲזַי: קָאֵי – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וּפַרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח. אַךְ שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת.

וְעַל־כֵּן עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִין בְּצָרָה, הֵם בִּבְחִינוֹת הַסְתָּרַת פָּנִים, בְּחִינוֹת דִּינִים, וְעַל־כֵּן גּוֹזְרִין תַּעֲנִית, לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה. וַאֲזַי יִהְיֶה בְּחִינוֹת הֶאָרוֹת וּנְשִׂיאוּת פָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת וּבִטּוּל הַדִּינִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים, שֶׁהֵן מְדַקְדְּקִין וְכוּ’:

וּבָזֶה תָּבִין נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁדָּרְשׁוּ (ברכות כד) עַל פָּסוּק: וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים – זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִלָּיו. גַּם אָמְרוּ (מנחות קג:): זֶה הַקּוֹנֶה מִן הַפַּלְטֵר. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וּשְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא תּוֹלֶה תְּפִלָּיו וּפוֹגֵם בַּתְּפִלִּין, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, אֲזַי הוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, וְנִתְמַעֵט הַשֶּׁפַע שֶׁלּוֹ, וּמְזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, וְצָרִיךְ לִקְנוֹת מִן הַפַּלְטֵר. וְעַל־כֵּן כְּתִיב עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי (תהלים קא). אַךְ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא מִדַּת אֱמֶת, תָּמִיד עֵינֵי ה’ בָּהּ וְכוּ’:

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וְלֹא מֵחֲמַת תַּאֲוָה הַגַּשְׁמִיוּת, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹן מִמִּדַּת אֱמֶת. וְכַאֲשֶׁר בְּכֹחַ אֲכִילָה זוֹ עוֹמֵד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’, אֲזַי יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב, מִדַּת תִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, וְהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, וְגַם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ גַּם־כֵּן מִמִּדַּת יַעֲקֹב כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אֱמֶת, בְּדִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנּוֹבְעִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וְהַיְנוּ: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. כִּי הַנִּזּוֹן מִבְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אַיָּלָה שְׁלוּחָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת אֱמֶת, אֲזַי: הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר – כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹתֶנֶת מֵעַצְמָהּ וּמִכֹּחָהּ אִמְרֵי שָׁפֶר, לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, וְעַל־כֵּן יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן מִמִּדַּת אֱמֶת כַּנַּ”ל, וְעָלָיו נֶאֱמַר (ישעיה נא): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי. מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם וְכוּ’ בְּמִלּוּלָא כַּנַּ”ל (הַקְדָמַת הזוהר דף ה.), כִּי בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים יוּכַל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. [וְזֶה: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן. הַיְנוּ עַל־ יְדֵי אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִמְרֵי צִיּוֹן, אִמְרֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי וְכוּ’ כַּנַּ”ל].

וְכֵיוָן שֶׁיָּכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ חֲדָשִׁים, יוּכַל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ עַל־פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְהַטֶּבַע הוּא עַל־פִּי הַנְהָגַת הַגַּלְגַּלִּים, כַּיָּדוּעַ, וְכֵיוָן שֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְרֹא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, אֲזַי הוּא מְשַׁנֶּה כָּל הַגַּלְגַּלִּים, וְעוֹשֶׂה טֶבַע חָדָשׁ, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים, שֶׁהֵם שִׁנּוּי הַטֶּבַע. וְהָעִנְיָן פֶּלֶא, וְדוּק:

וְזֶה: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – כְּלוֹמַר, מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ, הֵן מְעַט וְהֵן הַרְבֵּה, תִּשְׂבְּעוּ, וְלֹא תִּהְיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוַת אֲכִילָה – אֲזַי תִּהְיוּ בִּבְחִינַת נְשִׂיאוּת פָּנִים, וְנִזּוֹנִין מִמִּדַּת אֱמֶת. וּבְכֹחַ אֲכִילָה זוֹ: וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֵיכֶם כַּנַּ”ל, אֲזַי תִּהְיוּ שֻׁתָּפִין לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְזֶהוּ: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם – דְּהַיְנוּ: אַל תִּקְרֵי "עַמִּי", אֶלָּא “עִמִּי”. מָה אֲנָא וְכוּ’. וְכֵיוָן שֶׁתּוּכְלוּ לִבְרֹא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֲזַי: לְהַפְלִיא – שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ' – כִּי בְּחִינַת הַבּוּשָׁה הוּא גַּם־כֵּן כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, כִּי אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוְרָא (בבא מציעה נח:), וּפָנָיו מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, וְהוּא מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין. וּמַה מָּתְקוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי זֶה (ברכות ו:): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה כִּכְרוּם, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין. כִּי כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּגַם בְּמִדַּת אֱמֶת, וְהוּא בְּהַסְתָּרַת פָּנִים, שֶׁהוּא מִדַּת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן מִדַּת תִּפְאֶרֶת, מִמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה וְכוּ’. וְעַתָּה הַמִּקְרָא הַזֶּה נִדְרָשׁ כְּמִין חֹמֶר: וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ – בִּבְחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, וְאָז תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת נִפְלָאוֹת: אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, כַּנַּ”ל. אֲזַי: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בִּבְחִינוֹת אֱמֶת, כְּלָלוּת הַגְּוָנִין, אֵינְכֶם צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַגְּוָנִין בְּמִדּוֹת הַנְּפוּלִין, עַל־ כֵּן: וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וְזֶהוּ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר (בראשית דף כה: ובתיתון נא): עֵשֶׂב הוּא ע”ב שִׁי”ן, תְּלָת רָאשִׁין, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהוּא הַגְּוָנִין, וְהַיְנוּ: בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ – שֶׁתְּשַׂדֵּד הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁלְּךָ. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – לֶאֱכֹל וְלִשְׂבֹּעַ, רַק לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט – אֲזַי: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב:

### מח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ’ בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ’: (דברים לב)

צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ. יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא. וְשָׁם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: חֶסֶד וְדִין, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין. וְהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. וְהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ’ (תהלים לה). וְהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י): בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי, כִּי כֹּחַ שֶׁאָדָם מַכְנִיס בַּתֵּבוֹת הֵם כ”ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם (אבות פ”ה), מְקַבְּלִין כֹּחַ מֵכ”ח אַתְוָן אֵלּוּ. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נא): וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ. כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה’, וְהֵם כֹּחַ מַעֲשָׂיו (תהלים קיא). וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק. וְזֶה: וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ – אֲזַי: וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין (זוהר פנחס ריד:).

אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ”ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמד): אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר, שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם לא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת – כִּי כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ”ם גּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (ת’ כ”א דף מד:): שִׁמְעוּ הָרִים רִיב, דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא. כִּי בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אִיהִי רַבִּי (שם דף מה:), שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אַתְוָן “רִיב” וְנַעֲשֶׂה “רַבִּי”. וְעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. אֲבָל כְּשֶׁכֹּחַ הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה, נִפְגָּם, אֲזַי גּוֹבְרִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גּוֹבֵר יְמִין שֶׁקֶר, וְנַעֲשֶׂה מֵ”רַבִּי” “רִיב”, אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא, שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ:

וּבִשְׁבִיל זֶה סֻכָּה, הַיְנוּ תְּפִלָּה בְּכֹחַ, הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים, וּבִשְׁבִיל זֶה תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת – שְׁמִינִי־ עֲצֶרֶת, שֶׁהַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת וְקוֹלֶטֶת הַטִּפָּה, שֶׁלֹּא תַּפִּיל (כמבואר בפע”ח בסופו בכוונות שמיני עצרת). וְזֶה בְּחִינַת: תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת עִבּוּר. וּבִשְׁבִיל זֶה: וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה’ (שמואל–א א) – עַל דַּיְקָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה.

גַּם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה טז:): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, וְשָׁם תִּזְכֶּה לְבָנִים. כִּי נַחֲלַת ה’ בָּנִים (תהלים קכז), וְזֶה מֵחֲמַת: שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, שְׂכַר סֻכָּה, בְּחִינַת תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ’ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת וְכוּ’. וְכֹחַ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, בְּחִינַת: בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי, בְּחִינַת: וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ:

וְזֶה בְּחִינַת: הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה’ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט (מיכה ו) – זֶה הַדִּין (כשדרז”ל מכות כד), בְּחִינַת: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי (שיר־השירים ב). וְאַהֲבַת חֶסֶד – זֶה בְּחִינוֹת חֲסָדִים הַפְּנִימִיִּים. וְהַצְנֵעַ לֶכֶת – זֶה בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, בְּחִינַת סֻכָּה. כִּי דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה הֵם שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, וּשְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח (סוכה ו:), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יְסוֹד. וְזֶה בְּחִינוֹת: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת. וְהַצְנֵעַ – זֶה בְּחִינוֹת יְסוֹד, מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח (נדרים כ:). וְלֶכֶת – זֶה בְּחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד. עִם ה’ אֱלֹקֶיךָ, זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי (כתובות קי:), כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה מִכֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ”ל:

וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּתְנַסּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה, אָז נִתְקַיֵּם (צפניה ג): אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה. שָׂפָה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל שָׂ’כָר פְּ’רִי הַ’בָּטֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ”ל. גַּם אָז נִתְהַפֵּךְ רִיב לְשׁוֹנוֹת, וְלֹא יִהְיֶה בְּחִינַת רִיב כַּנַּ”ל, וְיִהְיֶה שָׂפָה אֶחָת לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְאָז יִתְגַּבֵּר אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב): שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד. הַיְנוּ אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם יַחְזְרוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְזֶה (בראשית ד): אִם תֵּיטִיב – שְׂאֵת, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שְׂ'פַת אֱ'מֶת תִּ'כּוֹן. וְאִם לֹא תֵיטִיב – לַ’פֶּתַח חַ’טָּאת ר’וֹבֵץ, רָאשֵׁי־תֵבוֹת רָחֵל לְמַפְרֵעַ, בַּחֲזָרַת אַנְפִּין, בְּחִינַת רִיב, שֶׁהִיא רִיב בְּגָלוּתָא, דְּמִתְגַּבְּרִין אֻמִּין דְּעָלְמָא, רִיב לְשׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְכוּ': וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּמֵי מְרִיבַת – זֶה בְּחִינַת מֵי הַחֲסָדִים, בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁמַּצֶּלֶת מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת כַּנַּ”ל. קָדֵשׁ תַּרְגּוּמוֹ רֶקֶם, לְשׁוֹן רִקֵּם וְצִיֵּר, בְּחִינַת צֵירֵי כַּנַּ"ל, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְצִירַת הַוָּלָד. מִדְבַּר צִין, לְשׁוֹן צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל, לְשׁוֹן תְּמָרִים (סוכה לב:), לְשׁוֹן תְּמוּרָה וְחִלּוּף. פֵּרוּשׁ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִוָּה לָהֶם שֶׁיְּדַבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל קַל־ וָחֹמֶר עַל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י, וְהֵם [פָּגְמוּ] בְּהַדִּבּוּר, וְגָרְמוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הָרִיב לְשׁוֹנוֹת, וְגָרְמוּ הִתְגַּבְּרוּת יְמִין שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְכוּ’. וְזֶה פֵּרוּשׁ: צִין, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, תְּמוּרַת קֹדֶשׁ, תְּמוּרַת צֵירֵי, תְּמוּרַת סֻכָּה דִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשֶׂה סֻכָּה בִּקְלִפָּה, חַס וְשָׁלוֹם. וּבִשְׁבִיל זֶה עָנְשָׁם: כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה, וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא מִכֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ”ל:

### מט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’: (תהלים יט)

#### א

כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא אֵין סוֹף, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהֻצְרַךְ לִבְרֹא בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ. וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ, וְיוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג. וְצִמְצֵם אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף לַצְּדָדִין, וְנִשְׁאַר חָלָל פָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי בָּרָא הָעוֹלָמוֹת (כמבואר בע”ח בתחילתו בהיכל א ענף ג), וְהֵן הֵן מִדּוֹתָיו. וְהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְכוּ’. וְעִקַּר הַיְצִירָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. נִמְצָא, שֶׁהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי. וְאִית יְצִירָה לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא): וַיִּיצֶר – בִּשְׁנֵי יוּדִין וְכוּ’. וְהֵם שְׁנֵי יְצָרִין: יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע, הַיְנוּ: מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. כִּי עִקַּר הַיְצָרִים הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): כִּי יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וְכוּ’. וּכְשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת, כִּי הַלֵּב הוּא צוּר הָעוֹלָמִים, הַיְנוּ צוּר הַמִּדּוֹת, כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת מֵהַמִּדּוֹת, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ.

וְצָרִיךְ לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּלֵּב חָלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁל הַהִתְלַהֲבוּת יוּכַל לָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, הַיְנוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב הֵן יְצָרִין טָבִין, שֶׁעַל־יָדָן נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַיְנוּ יְצִירָה לְטָב. וּכְשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם הַלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, וּמְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא טִפְּשׁוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י): וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְתַרְגּוּמוֹ: יָת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן, וְטִפְּשׁוּת הוּא קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא עַל־ יְדֵי הַחָכְמָה. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת: צוּר לְבָבִי, וּבִבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו, וְעַל־יְדֵי פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים יִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה: וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פז): וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים וְכוּ’. וְשָׁרִים זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שָׂרָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (ברכות יג), בְּחִינַת (זכריה יד): וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ וְכוּ’. כְּחוֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ – הַיְנוּ לְפִי הֶחָלָל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי מַחְשְׁבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, כֵּן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ:

#### ב

וְזֶה בְּחִינַת (דברים יא): וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם. אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, זֶה תְּפִלָּה (תענית ב). כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וַאֲנִי תְפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רִחַק מִמֶּנִּי. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת:

#### ג

וְזֶה בְּחִינַת הֵ”א, כִּי דָּלֶ"ת הָיְתָה, וְאִתְחַזְרַת וְנַעֲשֵׂית הֵ"א. כִּי דָּלֶת הֲוְיַת – לְשׁוֹן דַּלָּה וַעֲנִיָּה. הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּטַמְטֵם לִבּוֹ בְּטִפְּשׁוּת, וְאֵין עָנִי אֶלָּא בְּדַעַת (נדרים מא), וְאָז הִיא בְּחִינַת דָּלֶ”ת. וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְלֵית קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (מגילה כג:), וְהִיא בְּחִינַת יוּ”ד (תיקון י) שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַדָּלֶ"ת, וְנַעֲשֵׂית ה':

#### ד

וּכְשֶׁמֵּקִים הַתְּפִלָּה אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת בִּבְחִינַת: וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, זֶה בְּחִינַת: הִוא הָעוֹלָה (ויקרא ו). בְּחִינַת (שיר־ השירים ח): מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה (הקדמת הזוהר י, ותיקון כא, ל, לח, סט). וְהֵם שְׁנֵי בָּתִּים: בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁיֵשׁ לִשְׁנֵיהֶם עֲלִיָּה, כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ. [פֵּרוּשׁ, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (תענית ה) עַל פָּסוּק זֶה (הושע יא): בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר – נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, שֶׁהַכַּוָּנָה עַל־פִּי סוֹד הוּא, שֶׁבִּינָה אִמָּא עִלָּאָה, בֵּיתָא עִלָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה. וּמַלְכוּת, בֵּיתָא תַּתָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאֵין הַיִּחוּד שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה, נִשְׁלָם, עַד שֶׁנִּבְנֶה וְנִשְׁלָם בְּחִינַת מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ ז”ל: מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ’. כִּי בִּינָה לִבָּא הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, בְּחִינַת מִי. וּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת זֹאת. וְעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ”ל, הַנֶּאֱמָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לִשְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ עֲלִיָּה, שֶׁהֵם בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת: מִי עִם זֹאת, הַיְנוּ עַל־ יְדֵי שֶׁמְּצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וּמְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִבְלִי לַחְשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק לַחְשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְצַיֵּר הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בֵּיתָא תַּתָּאָה. אֲזַי דַּיְקָא עוֹלֶה גַּם בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְאַחַת תְּלוּיָה בַּחֲבֶרְתָּהּ:

וּלְבָאֵר הָעִנְיָן קְצָת, צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְבָאֵר עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּכְלַל הַתּוֹרָה הִיא, כִּי מְבֹאָר בְּ”עֵץ־חַיִּים” בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וְהֻצְרַךְ, כִּבְיָכוֹל, לְצַמְצֵם אוֹר הָאֵין סוֹף לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְעִקַּר תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־ אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּזֹּהַר וּבַכְּתָבִים.

וְרַבֵּנוּ ז”ל מְבָאֵר כָּל זֶה בְּכָל אָדָם. כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְעִקַּר הָאֱלֹקוּת – בַּלֵּב, וְהָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף כַּנַּ”ל, כִּי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, הֵן הֵן הַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ הָאָדָם לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בְּעֻבְדּוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁמְּצַמְצֵם אֶת אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבּוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר חָלָל פָּנוּי בַּלֵּב, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (שֶׁזֶּהוּ סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה), וּבְתוֹךְ זֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי נִתְגַּלִּין מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, שֶׁהֵם סוֹד בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ”ל. כִּי הַמִּדּוֹת הֵן הֵן הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, הַיְנוּ כִּי עַל־ יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁמְּצַמְצֵם אֶת אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵן הָעוֹלָמוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב. וְעִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה כַּנַּ”ל, וְזֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁעִקַּר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִזְכּוֹת לְמִדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵר הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת לֵב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַיְצָרִין, כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ, כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, אֲזַי עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא מְקַלְקֵל הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, וַאֲזַי הוּא מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל.

וְכָל עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכִין לַצִּמְצוּם הַנַּ”ל, וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־ יְדֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְכַנַּ”ל. וְהַכְּלָל, שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הֵם בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ וְכַנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְאָז, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים, שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּתוֹךְ הֶחָלָל שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ”ל, זֶהוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנַּ”ל: מִי עִם זֹאת, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה כַּנַּ”ל. כִּי הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, וּתְחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב, זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אֵין נִשְׁלָם תִּקּוּן וַעֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה, עַד שֶׁעוֹלֶה בֵּיתָא תַּתָּאָה, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה. וְאָז, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא יֵשׁ עֲלִיָּה לְבֵיתָא עִלָּאָה, כִּי אָז דַּיְקָא עוֹלִים שְׁנֵיהֶם יַחַד, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, בִּבְחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ – שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִכְנָס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא בִּינָה לִבָּא וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁבְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ”ל. וְהָבֵן מְאֹד, כִּי הַדְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְרַבֵּנוּ ז”ל קִצֵּר כָּאן וְדִבֵּר הַכֹּל בְּרֶמֶז, כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג, וְהַדְּבָרִים נְכוֹחִים לַמֵּבִין. וְהָעִקָּר לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָן, לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, בְּחִינַת יְצִירָה לְבִישׁ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאֹד, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ תָּמִיד לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, וְלִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי זֶה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ’, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וּבִתְחִלָּה צְרִיכִין לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יִבְעַר יוֹתֵר מִדַּי, כִּי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה דַּיְקָא, וּשְׁאָר כָּל הַדְּרָכִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. וְעוֹד לֶאֱלוֹקַ מִלִּין בְּכָל זֶה, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר קְצָת, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֵר דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרָיו הַנּוֹרָאִים, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. וְנַחֲזֹר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן:]

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא נִיסָן אָבִיב, אָלֶ”ף עִם בֵּי”ת, יוּ”ד עִם בֵּי”ת. וְזֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה:

#### ה

וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעָר לֶעָתִיד, וְהוּא שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, וְהֵם עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא. זֶה בְּחִינַת הֵא, שֶׁהִיא דָּלֶת עִם יוּד. דָּלֶ"ת, זֶה בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. יוּד, זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא. וְזֶה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְשָׂרָה זֶה בְּחִינַת שִׁיר, בְּחִינַת: וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת: נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל (שמואל–ב כג). וְזֶה פֵּרוּשׁ (ב”מ נט): אִתְּתָךְ גּוּצָא – גְּחֹן וּלְחִישׁ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שְׁמַע עֲצָתָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת אִשָּׁה יִרְאַת־הַשֵּׁם הִיא בְּחִינַת עֵצָה. כְּשֶׁהַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּשִׁפְלוּת וּבְקַטְנוּת, בִּבְחִינַת אִתְּתָךְ גּוּצָא, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ח): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, בְּחִינַת (בראשית א): אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, בִּבְחִינַת עֲצָתוֹ נוֹפֶלֶת (סנהדרין כב ע”ש), צָרִיךְ לְהָקִים אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (עמוס ט): אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד. וְסֻכָּה זוֹ שָׂרָה, שֶׁסָּכְתָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ (מגילה יד), וְשָׂרָה זֶה מַלְכוּת, בִּבְחִינַת (משלי יט): עֲצַת ה’ הִיא תָקוּם. בִּבְחִינַת (בראשית א): שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. וְזֶה: וּלְחִישׁ לָהּ – תְּקַבֵּל עֲצָתָהּ. וְזֶה עֲלִיּוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּלַחַשׁ, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב:

#### ו

וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–ב כג): הוּקַם עָל, עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה (מו”ק טז:). וּתְשׁוּבָה הִיא אוֹתִיּוֹת תָּשׁוּב ה, שֶׁנַּעֲשֵׂית מִדָּלֶת ה’. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו): וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה, מִי עִם זֹאת עוֹלָה. עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, עִם מִי. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יומא פו): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה (שם עב): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה. כִּי לֶעָתִיד, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’ – עַל ה’ דַּיְקָא, הוּא עַתִּיקָא סְתִימָאָה (זוהר ויחי דף ריט ע”ש), וְזֶה עִקַּר עֹנֶג שַׁבָּת. וְשַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ. וְזֶה בְּחִינַת: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה – כְּשֶׁמַּעֲלֶה תְּשׁוּבָה מִבְּחִינַת: אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, מִבְּחִינַת: אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, לִבְחִינַת גְּדוֹלָה, לִבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַגִּיעַ וְיַשִּׂיג אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ (חגיגה יד), שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד אֱלֹקִים, וְאַתָּה תַּגִּיעַ וְתַשִּׂיג אוֹתָהּ:

וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, בֵּי”ת רֵאשִׁית, הַיְנוּ שְׁנֵי רֵאשִׁית, וְהֵם רֹאשׁ־הַשָּׁנָה וְנִיסָן, שֶׁגַּם נִיסָן הוּא רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה. וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא, דף מה.): וְהִיא נִקְרֵאת קַבָּלָה, כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, וּתְרֵין דְּרוֹעִין הֵם תִּשְׁרֵי וְנִיסָן. וְהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בָּם הוּא יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגְאֹל (ר”ה יא), וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכוּ’ (יומא פו:). וְעִקַּר יְדִיעַת הַקַּבָּלָה, הַיְנוּ יְדִיעַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג שַׁבָּת, בִּבְחִינַת: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’. וְזֶה לְשׁוֹן תִּשְׁרֵי, לְשׁוֹן שִׁירָה. וּלְשׁוֹן פֶּסַח, פֶּה סָח (שער הכוונות דף פב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג, כִּי יִתְעָר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, בִּבְחִינַת פֶּ”ה סָ”ח, בִּבְחִינַת (תהלים ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם – וְלֹא יִדֹּם דַּיְקָא, הַיְנוּ פֶּה סָח. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד (תהלים כד), בְּחִינַת: שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד:

#### ז

וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יִתְבַּטֵּל מַלְכוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבוּקִים בָּהּ יְקַבְּלוּ חִיּוּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף נא.): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה’ אֱלֹקֵיכֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא, אַף־עַל־פִּי־ כֵן: חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת בָּא מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם (ר”ה כה.). וְזֶה בְּחִינַת כַּלָּה, בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בָּהּ, חַיִּים וְקַיָּמִים. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה ל): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ’. וְזֶה (שמואל–ב יג): וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד. נֶפֶשׁ דָּוִד הִיא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג:): רוּחַ צָפוֹן הָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בַּכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, וְהָיָה מְנַגֵּן. רוּחַ צָפוֹן זֶה בְּחִינַת דִּינִים גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת תְּכֵלֶת. מִשָּׁם הַנְּגִינָה, בִּבְחִינַת (ישעיה כד): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. מִכְּנַף דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, וְשָׁם בְּחִינַת: נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת ה, דָּלֶ”ת עִם יוּ”ד. דָּלֶת זֶה בְּחִינַת אַרְבַּע כְּנָפוֹת, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ. יוּד זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא, בְּחִינַת: זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה וְכוּ’ (במדבר כח). כִּי עִקַּר כֹּחַ הַ”כַּלָּה”, הַיְנוּ כֹּחַ בְּחִינַת תְּכֵלֶת, הִיא מְקַבֶּלֶת בִּבְחִינַת: אִמָּא אוֹזְפַת מָאנְהָא לִבְרַתָּהּ (הקדמת הזוהר דף ב.). כִּי בִּינָה, דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ (זוהר ויחי דף רכ: ויקרא י: אחרי סה), וְהִיא שָׁרְשָׁן, שֶׁעַל־יָדָהּ נִמְתָּקִין. וְזֶה (בראשית ו): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ – בִּבְחִינַת דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ. וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ לֹא אוֹסִיף עוֹד לְקַלֵּל (שם ח) – בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן. וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֵיפָה – אֵי פֶה. מַלְכוּת פֶּה, בְּחִינוֹת כְּבוֹד אֱלֹקִים, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. כַּד אִיהִי סְלֵיקִית, מַלְאָכַיָּא שְׁאֵלִין בְּגִינַהּ: אֵי פֶה, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ (זוהר בראשית כד ובתיקון י). וַעֲשִׂירִית זֶה בְּחִינַת יוּ"ד, בְּחִינַת קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. הַיְנוּ, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה לְתוֹךְ מַלְכוּת כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בִּבְחִינַת אֵי פֶה – סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, צָרִיךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי בָּתִּים לִהְיוֹת אֶחָד. בֵּיתָא עִלָּאָה נִקְרָא סֹלֶת לְמִנְחָה. מִנְחָה, זֶה בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת (ברכות כו:): יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה. סֹלֶת, לְשׁוֹן (תהלים קיט): סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, שֶׁבֵּיתָא עִלָּאָה מַמְתִּיק וּמְשַׁבֵּר הַדִּינִים כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה’. וְצָרִיךְ שֶׁיֻּבְלַל בֵּיתָא עִלָּאָה עִם בֵּיתָא תַּתָּאָה, הַנִּקְרָא שֶׁמֶן, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מה): עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹקִים אֱלֹקֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, וְעַל־יְדֵי־ זֶה: רְבִיעִת הַהִין, נַעֲשֶׂה מִדַּלְתִין הֵהִין:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא שֶׁמֶשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עב:): עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי וְכוּ’, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ. וּזְרִיחָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, הַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־ יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמַּאֲמָר (שמות לב): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ – כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל (ברכות לב.). וְזֶהוּ: אֹהֶל בָּהֶם. אֹהֶל, לְשׁוֹן זְרִיחָתוֹ, כְּמוֹ (איוב כט): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ. וְזֶהוּ: בָּהֶם – עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, נִכְנָסִין בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת, אֲזַי נוֹפֵל הַצַּדִּיק מֵהַשָּׂגָתוֹ, וְנִתְחַפֶּה וְנִתְכַּסֶּה הַשָּׂגָתוֹ. וּכְשֶׁיּוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמָתָן שֶׁל הָאֻמּוֹת. אֲזַי: וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ – הַצַּדִּיק יוֹצֵא מֵהַחֻפָּה וְהַמִּכְסֶה שֶׁהָיָה לוֹ עַד עַכְשָׁו, וְאָז: יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח – כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהלים קג), כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת כְּדֵי לָרוּץ אֹרַח הַזֶּה, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, וְעַכְשָׁו רָצִים בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְהִתְגַּבְּרוּת הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ”ל, בְּחִינוֹת מַקִּיפִים.

וְזֶה: מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ, בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, וְעִם בְּחִינַת תְּכֵלֶת הַזֹּאת מְכַלִּים וְשָׁצִים הָעַכּוּ”ם, בִּבְחִינַת: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם. וְזֶה: וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ – מֵחַמָּתוֹ זֶה בְּחִינַת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נט): כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לְהַשָּׂגַת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְזֶה: תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה, שֶׁהִיא תּוֹרָה דְּעַתִּיקָא, שֶׁהִיא תְּמִימָה עֲדַיִן, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִּׂיגוּ מִמֶּנָּה כְּלוּם. מְשִׁיבַת נָפֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:

וְזֶה טַעַם לָמָּה שׁוֹלַחַת הַכַּלָּה לְהֶחָתָן טַלִּית, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל גְּבוּרָתוֹ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:

וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים “עֶלַה” עַל הַחֲתֻנָּה, עַל־שֵׁם הִוא הָעוֹלָה כַּנַּ”ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה:

וּזְמִירוֹת שֶׁמְּזַמְּרִין עַל הַחֲתֻנָּה, זֶה הֵ”א, דָּלֶ”ת עִם יוּ”ד, שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁצּוֹעֲקִין “שַׁבָּת”, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְעֹנֶג שַׁבָּת, לְאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא כַּנַּ”ל:

וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִין מָעוֹת כְּשֶׁקּוֹרְאִין “שַׁבָּת”, כִּי בְּאוֹרַיְתָא שֶׁל עַכְשָׁו יֵשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל, וּבִשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר (משלי ג). אֲבָל בְּעַתִּיקָא לֵית שְׂמֹאל וְלֵית עֹשֶׁר תַּמָּן (זוהר נשא קכט). וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין יִשְׂרָאֵל בְּשׂוֹרַת הַתּוֹרָה דְּעַתִּיקָא, נוֹתְנִין אֶת הַמָּעוֹת, כִּי אֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת, כִּי בָּעוֹלָם הַבָּא לֵית אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה (ברכות יז). וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים סח): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן, הַיְנוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ, שֶׁהֵם מְדַדִּין בִּמְרוּצָה וּבִמְהִירוּת כְּדֵי לָרוּץ אֹרַח, וְזֶה רִקּוּדִין. וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל, וְיִשְׂרָאֵל הֵם מְחַלְּקִים הַמָּעוֹת, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְמָעוֹת, וְאֵין שָׁם בִּבְחִינַת עַתִּיקָא שְׂמֹאל. בַּ'יִת תְּ'חַלֵּק שָׁ'לָל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שַׁבָּת:

עִנְיָן אַחֵר: לְהוֹרוֹת וַתְּרָנוּת גָּדוֹל בָּזֶה שֶׁמְּחַלְּקִין מָעוֹת. לְהוֹרוֹת, שֶׁהַכַּלָּה הִיא בְּחִינַת הֵ”א, שֶׁמִּדָּלֶ”ת נַעֲשֵׂית הֵ”א, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת: וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי, עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם וְכוּ’ (שבת לב:). שֶׁמְּחַלְּקִין הַמָּעוֹת, מוֹרֶה שֶׁהִגִּיעוּ לְזֹאת הַבְּרָכָה, עַד שֶׁהַמָּעוֹת אֵין חָשׁוּב אֶצְלָם. וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה – עֲשִׂירִית, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֵי פֶה, הַיְנוּ שֶׁבָּלוּ פִּיהֶם מִלּוֹמַר דַּי, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כָּל־כָּךְ עֲשִׁירוּת, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁנַּעֲשָׂה מֵרְבִיעִית הַהִין, מִדָּלֶ”ת הֵ”א כַּנַּ”ל.

[מִסִּימָן ל”ב עַד כָּאן, כָּל זֶה הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְבַד בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהוֹסַפְתִּי שָׁם קְצָת דְּבָרִים, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ אוֹ מִפִּי כְּתָבוֹ, כַּנִּרְשָׁם כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ]:

[עוֹד שָׁמַעְתִּי דְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶהוּ]:

הָרוֹצֶה שֶׁיְּנַסֵּךְ יַיִן עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יְמַלֵּא גְּרוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים יַיִן (יומא עא) – כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צוּר לְבָבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–א ב): וְאֵין צוּר כֵּאלֹקֵינוּ – אֵין צַיָּר כֵּאלֹקֵינוּ (ברכות י.). כִּי הַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. נִמְצָא, כְּשֶׁהַלֵּב בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. בִּבְחִינוֹת: צוּר לְבָבִי כַּנַ”ל, הוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וּלְהֶפֶךְ, כְּשֶׁהַלֵּב אָטוּם, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, הוּא מְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק, שֶׁלִּבּוֹ פָּתוּחַ בְּחָכְמָה, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. בְּחִינוֹת: צוּר לְבָבִי. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּבְטוּבוֹ – זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁנִּקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (יומא לח:). כִּי לֵב הַצַּדִּיק הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט): חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – אֵלּוּ הַשִּׁיתִין, שֶׁמְּנֻקָּבִין וּמְחֻלָּלִים עַד הַתְּהוֹם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כִּי תְּהוֹם דָּא לִבָּא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, וְזֶה: חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – מַעֲשֵׂי יְדֵי אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (כך דרשו שם בסוכה). הַיְנוּ, שֶׁבְּחִינוֹת חֲלָאִים, הַיְנוּ שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, בְּחִינוֹת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶה: מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן – אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי בְּחִינוֹת וְלִבִּי חָלַל וְכוּ’, בְּחִינוֹת חֲלָאִים שֶׁמְּחֻלָּלִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוּא מַמָּשׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, כִּי זֶה הוּא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְעַל־ יְדֵי־זֶה יוּכַל לַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת נִסִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות א): וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר. שֶׁעַל דָּבָר נִסִּי הַכֹּל תְּמֵהִין. וְזֶהוּ: הָרוֹצֶה לְנַסֵּךְ יַיִן וְכוּ’ יְמַלֵּא גְּרוֹנָם וְכוּ’. כִּי גְּרוֹנָם הוּא בְּחִינַת שִׁיתִין, שֶׁמְּחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם, הֵם קָנֶה וְלִבָּא (וְעַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְתָּח חֲלַל הַלֵּב, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כִּי חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין (סנהדרין ע)). וְעַל־כֵּן כָּל הַמְמַלֵּא גְּרוֹנָם וְכוּ’, כְּאִלּוּ מְנַסֵּךְ יַיִן עַל־גַּבֵּי הַשִּׁיתִין, שֶׁמְּנֻקָּבִין וּמְחֻלָּלִין עַד הַתְּהוֹם כַּנַּ”ל:

(כָּאן חָסֵר קְצָת דְּבָרִים, כִּי לֹא נִכְתַּב בִּזְמַנּוֹ, וְנִשְׁכַּח קְצָת):

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח וְכוּ’ – כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְכוּ' לָרוּץ אֹרַח הַזֶּה, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, וְעַכְשָׁו רָצִים בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ וְכוּ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. בְּעֵת שֶׁאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה, שָׁמַעְתִּי אָז מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עִנְיָן זֶה בְּבֵאוּר יוֹתֵר, שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן בְּנֵי־אָדָם הַזּוֹכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר. וְאָמַר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכִים לְתַקֵּן מַה שֶּׁעָבַר, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הֵיכָן הוּא אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְתַקֵּן זֹאת, דְּהַיְנוּ לְהַשְׁלִים וּלְמַלֹּאת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיוּ נְזוּפִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ. עַל־כֵּן אַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, צְרִיכִין זְרִיזוּת גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָרוּץ מְאֹד מְאֹד, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זְרִיזוּת עֲבוֹדָתוֹ לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים גַּם חֶסְרוֹן הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, כִּי עַכְשָׁו צָרִיךְ לָרוּץ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה יָכוֹל לֵילֵךְ בִּזְמַן שֶׁהָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אִיר דַארְפְט זִיךְ זֵייעֶר יָאגִין, אִיר זָאלְט נָאךְ קֶענִין עֶפִּיס חַאפִּין:

### נ

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב וְכוּ’: (תהלים כב)

כִּי כָל הַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה (תהלים לה). וּכְשֶׁאֵין מִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת “כָּל עַצְמוֹתַי”, אֲזַי כַּלְבָּא נָחֵת וְאָכֵל קֻרְבָּנוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּתוֹ. וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְטוֹעֵם מְתִיקוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, זֹאת הַבְּחִינָה נִקְרֵאת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְאֵין יָכוֹל לִטְעֹם מְתִיקוּת בַּתְּפִלָּה אֶלָּא כְּשֶׁתִּקֵּן פְּגַם הַבְּרִית, כִּי מַיִּין מְתִיקִין זֶה בְּחִינַת מַיִּין דְּדַכְיָן, זֶרַע קֹדֶשׁ, שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, אֲזַי דִּבּוּרָיו מְתוּקִים וְטוֹבִים, וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות טו): הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ וְכוּ’, אֲזַי נִכְנָסִים מְתִיקוּת הַמַּיִּין לְתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (משלי טו): וּשְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֵּׁן עָצֶם. וּכְשֶׁעֲצָמוֹת מַרְגִּישִׁין מְתִיקוּת הַדִּבּוּרִים, זֶה בְּחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְאָז אַרְיֵה נָחֵת וְאָכֵל קֻרְבָּנֵהּ, כִּי עֶצֶם זֶה בְּחִינַת אַרְיֵה (כ”ש בתיקונים תיקון ג’ בהי”א תקונים האחרונים).

אֲבָל מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, הוּא בִּבְחִינַת מַיִּין מְרִירִין, בִּבְחִינַת (שמות טו): וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה. מַיִּין מְסָאֳבִין, זֶרַע טָמֵא – אֲזַי אֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְאָז כַּלְבָּא נָחֵת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין, שֶׁצּוֹוֵחַ הַב הַב. וְהוּא בְּחִינַת מָרָה דְּאִית לָהּ תְּרֵי פִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת חֶרֶב פִּיּוֹת (משלי ה), בְּחִינַת גֵּיהִנֹּם דְּאִית לָהּ תְּרֵי בָּנוֹת שֶׁצּוֹוְחִין הַב הַב (כ”ש בתיקונים שם). וְזֶה בְּחִינַת חוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין “בְּרֶעכֶנִישׁ”, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁשּׁוֹבֵר עֲצָמוֹת שֶׁל אָדָם, וְזֶה מֵחֲמַת קִלְקוּל הַמֹּחַ שֶׁבָּעֲצָמוֹת, בְּחִינַת מַיִּין מְסָאֳבִין, מַיִּין מְרִירִין, שֶׁבָּא הַחוֹלַאַת הַזֹּאת מֵחֲמַת תַּאֲוַת נִאוּף.

וְזֶה שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּקָרְבַּן פֶּסַח (שמות יב): וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ (וְכָתוּב בַּזֹּהַר (בא, דף מא:) שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין בָּעֲצָמוֹת “לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אוֹתוֹ”, וְזֶה הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַמִּצְרִים, עַיֵּן שָׁם), כְּדֵי שֶׁיַּבְחִינוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶת עַצְמוֹ אִם בְּרִיתוֹ עַל תִּקּוּנוֹ, כִּי בַּפֶּסַח כְּתִיב בּוֹ (שם): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. כִּי עִקַּר הַפֶּסַח תָּלוּי בְּמִצְוַת מִילָה, כַּיָּדוּעַ, וּכְשֶׁהִשְׁלִיכוּ אֶת עַצְמוֹתָיו לַכְּלָבִים, וְרָאוּ אִם שָׁלְטוּ בָּהֶם הַכְּלָבִים, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין הַבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, עַל תִּקּוּנוֹ.

וְזֶה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר (פ’ קדושים דף פ.): אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד – לְעִנְיַן טֻמְאַת הַבְּרִית – אֵין הָבִין. וּמֵבִיא הַפָּסוּק: וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, עַיֵּן שָׁם. בְּכֵן, מִי שֶׁפָּגַם בִּבְרִיתוֹ, יִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָבִים וּמֵחֶרֶב.

וְזֶה: הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי וּמִיַּד כֶּלֶב. אֲבָל: הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה. הַיְנוּ, כְּשֶׁאַרְיֵה יֹאכַל קָרְבָּנִי, זֶה לִי לִישׁוּעָה. וְזֶהוּ אֵצֶל חֶרֶב וְכֶלֶב כָּתוּב לְשׁוֹן הַצָּלָה, וְאֵצֶל אַרְיֵה כְּתִיב יְשׁוּעָה.

וְדַע, שֶׁעַזֵּי־פָנִים שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר, הֵן הֵן הַכְּלָבִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ. וְהֵן עוֹמְדִין וְחוֹלְקִים עַל תְּפִלַּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יא:): צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דִּיתִיב בְּתַעֲנִיתָא, לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא. כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק אֲכִילָתוֹ הִיא יְקָר הָעֵרֶךְ, כִּי מַשְׂבִּיעַ אֶת נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. וְהַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּמַרְעִיב אֶת נַפְשׁוֹ, וְאֵין יוֹדֵעַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא, שֶׁגַּם בָּהֶם כְּתִיב: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. כִּי גַּם הוּא אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַיְקָרָה. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא כֶּלֶב בְּשֵׁם שֵׁגָל (ראש־ השנה ד), כִּי הוּא בָּא עַל תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כַּנַּ”ל. וְדַוְקָא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת וּמִתְעַנֶּה, אֲזַי לֵיכוּל כַּלְבָּא שִׁירוּתָא, אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת, וּמִצְוָה הוּא. וְזֶה בְּחִינַת: דִּיתִיב בְּתַעֲנִיתָא – יְתִיב דַּיְקָא. יְתִיב הוּא מוֹרֶה עַל הַדָּבָר שֶׁאֵין מִשְׁתַּנֶּה, כַּמּוּבָא:

(עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

### נא

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי): (חגיגה יד)

כִּי הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּבְחִינַת (ישעיה ג): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם. כִּי כְּשֶׁהָעֵינַיִם כֵּהוֹת, הֵם מְשַׁקְּרִין, שֶׁאֵינָם מַרְאִין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא, כְּגוֹן: עַל דָּבָר גָּדוֹל מַרְאֶה שֶׁהוּא קָטָן, וְעַל אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנַיִם, הֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת. כִּי הָעֵינַיִם נַעֲשׂוּ כֵּהוֹת מִן הַדְּמָעוֹת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. וּדְמָעוֹת הֵן מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה, שֶׁהַטֶּבַע דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם. וְהַמָּרָה־שְׁחוֹרָה הִיא שׁוֹאֶבֶת מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, וַעֲכִירַת הַדָּמִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר עַד שֶׁיְּעַכֵּר אֶת דָּמָיו, וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי־אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּךְ מִקֹּדֶם אֶת הַדָּמִים. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה”ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז): כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר, יֵשׁ לוֹ עֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִזֶּה בָּאָה הַמָּרָה־ שְׁחוֹרָה, וּמִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה־ שְׁחוֹרָה נִתְהַוּוּ הַדְּמָעוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הָעֵינַיִם כֵּהוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (איוב ל): הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ. מַלּוּחַ זֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שִׂיחָה. וְזֶה בְּחִינַת: אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁהוּא אַזְהָרָה עַל שֶׁקֶר (כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן וְכוּ’). מַיִם מַיִם, הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים, כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אַךְ הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ, עַד שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַשֶּׁקֶר מַיִם מַיִם. וְזֶהוּ: אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי:

וְהִתְהַוּוּת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד, כִּי הָרַע הוּא נֶגְדִּיּוּת, לְמָשָׁל: כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַע, וּבְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ נֶגְדִּיּוּת, אֶלָּא כֻּלּוֹ טוֹב. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וְכוּ’ – שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ רַע, וְעַל־ כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד (משלי יב). כִּי יִהְיֶה אָז כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, לְמָשָׁל: עַל כְּלִי כֶסֶף, כְּשֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף, הוּא הָאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, הוּא שֶׁקֶר. נִמְצָא, שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת, רַק שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף, לֹא יוֹתֵר. אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב וּכְלִי נְחֹשֶׁת וּשְׁאָר שֵׁמוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת (קהלת ז): בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים. וּבִשְׁבִיל זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הָרַע, וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת, וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְכוּ’, הַיְנוּ בִּטּוּל הָרַע. וּכְתִיב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’. הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַהִתְנַגְּדוּת. וּכְתִיב (שם כה): וּמָחָה ה’ אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים. הַיְנוּ בִּטּוּל הַדְּמָעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל, כִּי אָז יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יג): וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, כִּי אָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יד): מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד [פֵּרוּשׁ, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה הוּא מִבְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת מֵאֶחָד]:

כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִיאָה בְּכֹחַ, כִּבְיָכוֹל, קֹדֶם שֶׁהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל, הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד וְכֻלּוֹ אֱמֶת וְכֻלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ קֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ שֵׁם טָהוֹר לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לוֹמַר, כִּי טָהוֹר אֵין שַׁיָּךְ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו): וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם. אֲבָל כְּשֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, אֵין שָׁם בְּחִינַת חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים, שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע וְהַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל, כִּי הַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַקֹּדֶשׁ וְהַטֻּמְאָה, שֶׁעַל־ יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם. וְהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים, וְזֶה אֵין שַׁיָּךְ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁאָז הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ בְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה. וּכְשֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַבְּרִיאָה מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, כִּי כְּשֶׁהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: בְּחִינַת הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה, וְאָז שַׁיָּךְ בְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הָאֶחָד, כִּי הוּא סָמוּךְ לוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְחִשִּׁבוֹנוֹת רַבִּים, שֶׁהִיא הָרַע וְהַטֻּמְאָה, אַךְ הוּא רֹשֶׁם וְסִימָן עַל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ, עַד שֶׁיִּהְיֶה רַע וְטֻמְאָה. וְעַל־כֵּן כָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף מח. ובכמה מקומות), שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה – מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כִּי הַטָּהֳרָה מְרַמֶּזֶת שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה, וְהוּא סִימָן שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל עַד שֶׁיִּהְיֶה טֻמְאָה, וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר לְזַכֵּךְ וּלְהַעֲלוֹת הַטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, כִּי הִיא בְּעַצְמָהּ נִשְׁתַּלְשְׁלָה מִטָּהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה מִבְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ”ל. וְהַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת לֵוִי, בְּחִינַת: וְטִהַרְתָּ אֶת בְּנֵי לֵוִי. וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה הוּא מִבְּחִינַת שְׂמָאלָא, כִּי שְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת טָהֳרָה, בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא הָרַע וְהַהִתְנַגְּדוּת, בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל – כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר שֶׁיָּצָא הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז הָיָה, כִּבְיָכוֹל, שְׁנֵי בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה וְכַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהִיא הַטֻּמְאָה וְכוּ’, הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד כַּנַּ”ל, הַיְנוּ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה וְכַנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אַחַר הַפְּעֻלָּה שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כָּל הַדְּבָרִים הֵם בְּאַחְדוּת עִמּוֹ, וְהָרַע יוֹנֵק מֵהַשְׁאָרַת הַהַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפֵּהּ, כַּיָּדוּעַ, וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד. וְעַל־יְדֵי אֱמֶת, הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קא): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ. וְעַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרַע, מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. וְאֵין חִיּוּתוֹ אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפָּא. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַיֵשׁוּת וְהַפְּעֻלָּה שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, כְּשֶׁהָיָה בְּכֹחַ – יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וַאֲזַי כֻּלּוֹ אֶחָד:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר. שַׁיִשׁ טָהוֹר הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוּא יֵשׁ, וְאָז שַׁיָּךְ שֵׁם טָהוֹר כַּנַּ”ל. אִם תִּרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ קֹדֶם הַפְּעֻלָּה, שֶׁהָיָה בְּכֹחַ, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד. וְזֶהוּ: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי – הוּא בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיָה בְּכֹחַ, שֶׁהָיָה הַכֹּל אֶחָד. שַׁיִשׁ טָהוֹר הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יֵשׁוּת וְטָהֳרָה. אִם תִּרְצוּ לְהַגִּיעַ שַׁיִשׁ טָהוֹר לְאַבְנֵי – אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ”ל, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מֵסִיר מֵעָלָיו הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד. אַךְ עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְעַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ (ישעיה סד, ועיין ברכות לד:). כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, לֹא יִהְיֶה עַיִן שֶׁיִּרְאֶה, רַק אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ: וְאָמַר אָז, שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ קֻשְׁיָא מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין. כִּי אִם־כֵּן אֵיךְ יִהְיֶה חִלּוּק הַשָּׂכָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי גַּם בְּהַסּוֹף הָאַחֲרוֹן לֹא יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים, וּמֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, אֵיךְ שַׁיָּךְ חִלּוּק בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): וּבִשְׁבִיל זֶה הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם, כִּי עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר מְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת עֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּפוֹגֵם בָּעֵינַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל, כִּי הַשֶּׁקֶר נִמְשָׁךְ מֵרִחוּק מֵאֶחָד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא הָרַע, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ פּוֹגֵם עַל־ יְדֵי שֶׁקֶר בַּהַשְׁגָּחָה וּמְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל אֶחָד, אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר פּוֹגֵם בְּאֶחָד, כִּי הַשֶּׁקֶר רָחוֹק מֵאֶחָד כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מְסַלֵּק הַהַשְׁגָּחָה עַל־ יְדֵי הַשֶּׁקֶר, וּמַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר הַבְּרִיאָה מִקֹּדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הַכֹּל אֶחָד. כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הַזֶּה הֵיטֵב, תְּחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ וְסוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ, וְכֵן בְּאֶמְצָעוּתוֹ, וְהָבֵן הֵיטֵב:

### נב

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה – הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ: (אבות פ”ג)

כִּי יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהָעוֹלָם הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וּלְפִי דַּעְתָּם הָרָעָה הַמְשֻׁבֶּשֶׁת נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁיֵּשׁ עַל זֶה רְאָיוֹת וּמוֹפְתִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִמִּנְהַג הָעוֹלָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת, כִּי רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֲבָל כָּל הָעוֹלָמוֹת עִם כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם הֵם אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָם יֵשׁ מֵאַיִן, וּבִיכָלְתּוֹ וְכֹחוֹ וְאֶפְשָׁרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה לְבָרְאָם אוֹ שֶׁלֹּא לְבָרְאָם, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הוּא אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת. אַךְ מֵאַיִן נִמְשָׁךְ הַטָּעוּת, שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהָעוֹלָם הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, חַס וְשָׁלוֹם. דַּע, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת עַתָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֶצְלוּ וְנִמְשְׁכוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַתָּה בְּוַדַּאי הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, כִּי כָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, הַכֹּל לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ, וְיִשְׂרָאֵל מוֹשְׁלִין בָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי עַתָּה, אַחַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִבְרְאוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח לִבְרֹא וּלְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי עַל־ מְנָת כֵּן הֶאֱצִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לִבְרֹא בִּשְׁבִילָם כָּל הָעוֹלָמוֹת. אַךְ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, כְּשֶׁנֶּאֶצְלוּ, הָיוּ הֵם בְּעַצְמָן עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, הַכֹּל הָיָה אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת, כִּי הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַאֲצִילָם וּלְבָרְאָם אוֹ שֶׁלֹּא לְבָרְאָם, אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לְהַאֲצִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הָיָה כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, כִּי מֵאַחַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כִּבְיָכוֹל הוּא מְחֻיָּב לְהַמְצִיא הָעוֹלָם, כִּי עַל־מְנָת כֵּן נֶאֶצְלוּ נִשְׁמָתָן, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת יִבָּרְאוּ בִּשְׁבִילָן, וְהֵם יִמְשְׁלוּ בַּכֹּל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִמְשַׁךְ הַטָּעוּת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֲבָל בֶּאֱמֶת רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים הֵם אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁבָּרָא כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הָיָה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ, וְשֶׁיַּחְזְרוּ וְיִדְבְּקוּ בְּשָׁרְשָׁן, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחְזְרוּ וְיֻכְלְלוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וּבִשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. נִמְצָא כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְנִכְלָלִין בְּשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, עַל־ יְדֵי־זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילָם בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל זֶה, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה מְחֻיָּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, לִבְרֹא וּלְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא, כְּשֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ”ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יוֹתֵר, הֵם נִכְלָלִין בְּיוֹתֵר עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, הֵם חוֹזְרִין וְנִכְלָלִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וְאָז נִכְלָלִין עִמָּהֶם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּנַפְשָׁם בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ”ל:

אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּטּוּל, שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ. אַךְ עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם פָּנוּי מִטִּרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי בַּיּוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹדְפִין הָעוֹלָם אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְבַטֵּל וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ טָרוּד, אַף־ עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָם טְרוּדִים אָז וְרוֹדְפִים אָז אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה אָז לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל.

וְגַם צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְבּוֹדְדוּת בְּמָקוֹם מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ חוּץ מֵהָעִיר בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הוֹלְכִים שָׁם בְּנֵי־אָדָם, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים שָׁם בְּנֵי־ אָדָם בַּיּוֹם, הָרוֹדְפִים אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּעֵת אֵינָם הוֹלְכִים שָׁם, הוּא מְבַלְבֵּל גַּם־כֵּן הַהִתְבּוֹדְדוּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְבַדּוֹ בַּלַּיְלָה, בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, וְשָׁם יֵלֵךְ וְיִתְבּוֹדֵד, וִיפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, וִיבַטֵּל הַכֹּל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת. הַיְנוּ, שֶׁבִּתְחִלָּה יַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל זֶה הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ לְבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה זֹאת, וְאַחַר־כָּךְ יַרְבֶּה עוֹד בַּהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ”ל, עַד שֶׁיְּבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה אַחֶרֶת. וְכֵן יִנְהַג זְמַן רַב בְּהִתְבּוֹדְדוּת, בַּזְּמַן הַנַּ”ל וּבַמָּקוֹם הַנַּ”ל, עַד שֶׁיְּבַטֵּל הַכֹּל. וְאַחַר־כָּךְ עֲדַיִן נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ’, וְאַחַר־כָּךְ מְבַטְּלִין גַּם זֶה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ כְּלוּם. [פֵּרוּשׁ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר שֶׁבִּטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, עֲדַיִן נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא בִּטֵּל לְגַמְרֵי הַגֵּאוּת וְהַגַּסּוּת, עַד שֶׁנֶּחֱשָׁב בְּעֵינָיו לְאֵיזֶה דָּבָר, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ וּלְהַרְבּוֹת בַּהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ”ל, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת “מָה” בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת]. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְבִטּוּל בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי נִכְלָל נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, אֲזַי נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִם נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בּוֹ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה כָּל הָעוֹלָם עַל־יָדוֹ בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, כַּנַּ”ל:

וְעַתָּה תִּרְאֶה פִּלְאֵי פְלָאוֹת, אֵיךְ כָּל זֶה מְבֹאָר עַתָּה בְּהַמִּשְׁנָה הַנַּ”ל בָּאֵר הֵיטֵב, וְזֶהוּ: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה – כִּפְשׁוּטוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה וּמִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי – הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְחִידִי דַּיְקָא, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי־אָדָם הוֹלְכִים שָׁם כַּנַּ”ל, כִּי אֲזַי הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהִתְבּוֹדְדוּת: בַּלַּיְלָה וּבְדֶרֶךְ יְחִידִי דַּיְקָא, כַּנַּ”ל, כִּי אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּפַנֶּה לִבּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה – לְבַטָּלָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ”ל. וְאָז זוֹכֶה, שֶׁיֻּכְלַל נַפְשׁוֹ בַּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִכְלָלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עִם נַפְשׁוֹ בַּמְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ – שֶׁנִּכְלָל כָּל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת עִם נַפְשׁוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל זָכָה לִבְחִינַת בִּטּוּל, עַד שֶׁנִּכְלַל נַפְשׁוֹ בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִם נַפְשׁוֹ בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה נַפְשׁוֹ וְכָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל:

(וְהֵא לְךָ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁכְּתָבָהּ בְּתַכְלִית הַקִּצּוּר. וְזֶהוּ):

הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְכוּ’. דַּע, שֶׁעִקַּר הַבִּטּוּל, שֶׁאָדָם מְבַטֵּל יֵשׁוּתוֹ וְנַעֲשֶׂה אַיִן, וְנִכְלָל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. וְהַהִתְבּוֹדְדוּת צָרִיךְ מָקוֹם וּזְמַן מְיֻחָד, שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ אוֹתוֹ הַמּוֹנְעִים. וְהַזְּמַן הוּא בַּלַּיְלָה, הַיְנוּ: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הַכֹּל יְשֵׁנִים. וְהַמָּקוֹם הוּא בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, וְלֹא בְּדֶרֶךְ הָרַבִּים, שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנּוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים, אֶלָּא דַּיְקָא בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין רַבִּים הוֹלְכִים שָׁם, שָׁם יֵלֵךְ וְיִתְבּוֹדֵד, וְהַיְנוּ: וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְאָז יָכוֹל לְפַנּוֹת לִבּוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְיָכוֹל לָבוֹא לְבִטּוּל כָּל הַיֵּשׁוּת, וְהַיְנוּ: וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה. וְאָז, כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, אֲזַי הוּא נִכְלָל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הוּא בָּא לִבְחִינַת מְחֻיָּב, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, וְכָל הַדְּבָרִים הֵם אֶפְשַׁר הַמְּצִיאוּת. וּכְשֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ, אֲזַי הוּא יוֹצֵא מִבְּחִינַת אֶפְשָׁר, וְנִכְלָל בַּמְחֻיָּב, וְזֶה בְּחִינַת: הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

### נג

גַּם זֶה לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ”א, בִּבְחִינַת (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה לֹא הוֹלִידוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַהֵ”א הַזֹּאת. כִּי עִקַּר הוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (שם ד): וַיֵּדַע אָדָם וְכוּ’, וְקָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד (סנהדרין סח:). וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכֹחַ וְלֹא בְּפֹעַל, כִּי לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלֹא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ, אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, כַּמּוּבָא, וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ”א, וְאָז מוֹלִיד:

וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי עֵסֶק, שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי־אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ, כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן (מכות י). וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים (ספרי פ’ ואתחנן ע”פ ושננתם לבניך), כִּי עַל־יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה. וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם וְנִתְקָרְבוּ לַהֵא הַזֹּאת, הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזָכוּ לְבָנִים, כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. אֲבָל מִי שֶׁאֵין שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, וְהוּא רָחוֹק מִדַּעַת הָאָדָם, כָּל־שֶׁכֵּן מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ”א, וַאֲזַי הוּא קָטָן וְאֵין מוֹלִיד. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי־אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם, בִּבְחִינוֹת: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. וּבִשְׁבִיל זֶה בְּיַד הַצַּדִּיקִים לִפְקֹד עֲקָרוֹת, כִּי הֵם שְׁלֵמִים בְּדַעַת, וּקְרוֹבִים לְדַעַת עֶלְיוֹן, וְאֵין בֵּין דַּעְתָּם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּנַּ”ל. וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, הִיא הִיא דַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה: וְזֶה (ברכות נז:): שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם: אִשָּׁה נָאָה וְדִירָה וְכֵלִים. אִשָּׁה, הַיְנוּ הַחֹמֶר מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אִשָּׁה, שֶׁיְּהֵא לוֹ חֹמֶר מְמֻזָּג בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְקַבֵּל שֵׂכֶל. וְדִירָה נָאָה, הַיְנוּ הַיִּרְאָה, כַּמַּאֲמָר (שבת לא:): חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ (אבות פ”ג). וְכֵלִים, הַיְנוּ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל אֵלּוּ הֲכָנוֹת, יָכוֹל לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת.

וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ. הָרִאשׁוֹן – שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ. הַשֵּׁנִי – יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קֹדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל. וְהַשְּׁלִישִׁי – שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית. וְהָרְבִיעִי – שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ, וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ שָׁב פֹּעַל. וְהַחֲמִישִׁי – שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל).

(וְהֵא לְךָ נֻסְחָא שְׁנִיָּה, שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי קְצָת מִזֶּה, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, וְזֶהוּ):

כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לָדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, אֲזַי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחָמֵשׁ בְּחִינוֹת, וְהֵם מְפֹרָשִׁים בַּסְּפָרִים. וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר, וְלֹא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁאֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לָדַעַת, אִם לֹא מִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִמִּין אֱנוֹשִׁי. אַךְ לִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד מַקְשֶׁה וְשׁוֹאֵל, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהָשִׁיב לְכָל אֶחָד עַל שְׁאֵלָתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבָנִים, כִּי קָטָן אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי אֵין לוֹ דַּעַת הַשָּׁלֵם, אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת הַשָּׁלֵם זוֹכֶה לְבָנִים. וְעַל־כֵּן בְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא הָיָה מְגַיֵּר אֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים (ב”ר פ’ ל”ט), עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁלֹּא הָיָה הֶפְרֵשׁ בֵּין דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְהַהֵ”א הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד (שם פ’ מ”ד), כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵ’, זָכָה לְהוֹלִיד:

### נד

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְכוּ’: (בראשית מא)

יְיָ אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה: (תהלים קד)

#### א

כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׁכְחָה, בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב, וְעִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד, וְעַל־ יְדֵי מַה שֶּׁמְּדַבֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד ה’ אֱלֹקַי הַנַּ”ל. (כִּי ה’ אֱלֹקִים הוּא בְּחִינַת שֵׁם מָלֵא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, כַּמּוּבָא, וְכֵן מְבֹאָר בְּסָבָא מִשְׁפָּטִים דַּף צח עַל פָּסוּק זֶה: ה’ אֱלֹקַי – דָּא שֵׁרוּתָא דִּמְהֵמְנוּתָא, סְלִיקוּ דְּמַחֲשָׁבָה וְעָלְמָא דְּאָתֵי):

#### ב

וּבְחִינָה זוֹ, לִזְכֹּר תָּמִיד בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, הוּא בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. בִּכְלָלִיּוּת – כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג יִרְאֵי הַשֵּׁם: תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ, קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יִזְכֹּר מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאַחַר־כָּךְ יַעֲשֶׂה זֹאת בִּפְרָטִיּוּת. כִּי כָל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הִתְלַבְּשׁוּת מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (ישעיה סו): וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. אַף שֶׁגַּם מַדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ מֵהֶם גַּם־כֵּן הִתְגַּלּוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ שֶׁאֵין הַהִתְגַּלּוּת מִתְלַבֵּשׁ בְּעֶצֶם בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי־אִם הֶאָרָה שֶׁמֵּאִיר בִּבְחִינַת רַגְלִין. אֲבָל בְּחִינַת רַגְלִין מִתְגַּלִּין בְּעֶצֶם בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁעוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בְּזֹאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁמַּזְמִין לוֹ רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, וּלְהַגְדִּיל בִּינָתוֹ, וּלְהָבִין מַהוּ הָרְמִיזוֹת בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֹאת הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל זֶה הַיּוֹם, שֶׁהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן מְלָאכָה אוֹ מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְכָל מַה שֶּׁמַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ לְהַעֲמִיק וּלְהַגְדִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה, כְּדֵי לְהָבִין רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

אַךְ הַהַגְדָּלוֹת הַשֵּׂכֶל בָּזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמִדָּה, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, רַק לְפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ כֵּן יַגְדִּיל הַמַּחֲשָׁבָה בָּזֶה, וְכֵן לֹא יִסְתַּכֵּל בָּזֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ כִּי בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג). וְזֶה: גָּדַלְתָּ מְאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. הַיְנוּ, כְּשֶׁרוֹצֶה לִקַּח דָּבָר מִזֶּה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם* יִהְיֶה בִּבְחִינַת גָּדַלְתָּ מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁהַהַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל יִהְיֶה בְּמִדָּה וּבְצִמְצוּם. וְזֶה: מְאֹד, שֶׁהוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַצִּמְצוּם. [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָבָא שָׁם: מְאֹד, דָּא הוּא סִטְרָא דִּשְׂמָאלָא]:

* כִּי הָרַגְלִין הֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסָבָא הַנַּ”ל: הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, אִלֵּין תְּרֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶצַח וָהוֹד, בְּחִינַת רַגְלִין, כַּיָּדוּעַ:

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, וְאִם־ כֵּן יִרְצֶה לַעֲסֹק רַק בָּזֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק רַק בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, מֵאַחַר שֶׁהוּא מֵבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז בָּהֶם. אַךְ בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם רַק בַּמֶּה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם. וְזֶה מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים: א’. מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַקְּדֻשָּׁה, הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְהִיא קְדֻשָּׁה נְמוּכָה, בִּבְחִינַת (תהלים מט): עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי. שֶׁהַקְּלִפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ תָּמִיד, וְרוֹצִין לִינֹק מֵהֶם, עַל־ כֵּן הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן. בְּכֵן צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּהֶכְרֵחִיּוּת. וְעוֹד, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָ מִזּוֹ, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מִמֶּנָּה, וְצָרִיךְ לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִזֶּה.

[הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין אֶת הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל דָּבָר בְּכָל יוֹם, אֲפִלּוּ בְּעִסְקֵי חֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעִסְקֵי חֹל, וְאִם־כֵּן יִרְצֶה, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲסֹק רַק בָּזֶה, דְּהַיְנוּ בְּעִסְקֵי חֹל, מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְיָכוֹל לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הָרְמָזִים הַנַּ”ל, מֵחֲמַת שְׁנֵי הַטְּעָמִים הַנַּ”ל: א’. מֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הָעֲבוֹדָה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָקוֹם מְסֻכָּן מְאֹד וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְהַב'. מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָרְמָזִים הַנַּ"ל, הוּא צָרִיךְ הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק מִזֶּה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל.]

וְהַהִסְתַּפְּקוּת הוּא בְּחִינַת: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹר מָלֵא, כִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין לָהֶם הַהִסְתַּפְּקוּת, בִּבְחִינַת (משלי יג): וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. אֶצְלָם מְאֹרֹת חָסֵר, בִּבְחִינַת (שם ג): מְאֵרַת ה’ בְּבֵית רָשָׁע. אֲבָל בַּצַּדִּיקִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַהִסְתַּפְּקוּת, בִּבְחִינַת: צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם יג). אֶצְלָם הוּא אוֹר מָלֵא, בִּבְחִינַת (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב – אֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (יומא לח:).

וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפֵהּ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה, וְזֶה בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, כִּי אֲרוֹן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנִי, הִיא תַּחַת הַיְרִיעָה, וְהַיְרִיעָה מַשְׁפִּיעַ לַאֲרוֹן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה.

[פֵּרוּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁמַּשְׁפִּיעַ הַנּוֹתֵן לְהַמְקַבֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּחִינַת צַדִּיק מַשְׁפִּיעַ לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַיְרִיעָה לַאֲרוֹן הַבְּרִית, בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, כַּנַּ”ל]:

#### ג

וַהֲמוֹן־עַם, שֶׁאֵין לָהֶם זֶה הַשֵּׂכֶל לְהַעֲמִיק בְּכָל זֶה, לְהָבִין הָרְמָזִים כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה אֶצְלָם כָּל זֶה מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֵׁנָה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן.

כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָלִיּוּת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת ה’ אֱלֹקַי הַנַּ”ל, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְצִיצִית וּתְפִלִּין הֵם בְּחִינַת גָּדַלְתָּ מְאֹד. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל הַנַּ”ל, (כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַשֵּׂכֶל לְהָבִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמֵּז לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם כַּנַּ”ל), וְצִיצִית הוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאֹד הַנַּ”ל, כִּי תְּכֵלֶת כֻּרְסַיָּא דְּדִינָא (כ”ש בזוהר שלח לך דף קעה), שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם. וְעַל־כֵּן צִיצִית קוֹדֵם לִתְפִלִּין, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ב): שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי. וְאַחַר־כָּךְ: וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, [כִּי שְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת צִמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִיצִית כַּנַּ”ל, וְיָמִין הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל].

וְתוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, דְּמָזוֹן לְכֻלָּא בֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד דֵּי סִפּוּקוֹ מִמֶּנָּה. נִמְצָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת. וְגַם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר. וְעַל־כֵּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת הַהִסְתַּפְּקוּת הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ הֶהָמוֹן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, הֵם מְקַיְּמִין עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּמֶּה שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט:).

וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הוֹד וְהָדָר הַנַּ”ל, כִּי תְּפִלָּה הִיא חַיֵּי שָׁעָה (כשאחז”ל שבת י), הַיְנוּ בְּחִינַת: הָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל.

וּמַשָּׂא־וּמַתָּן הִיא בְּחִינַת: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הַנַּ”ל, כִּי צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן. הַצַּדִּיק נִקְרָא מַשָּׂא, כִּי הוּא נוֹשֵׂא אֶת הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק (במדבר יא), וְהוּא נוֹשֵׂא כָּל הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י): וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד): יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה’. וְהוּא נוֹשֵׂא הַטִּפָּה זַרְעִיִּית שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמוֹת, בִּבְחִינַת (שם קכו): נוֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, וּמַשְׁפִּיעַ לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, וְהִיא נוֹתֶנֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרֵאת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מַתָּן, עַל־שֵׁם (משלי לא): וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. וְיִחוּד שֶׁל צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן.

כִּי כָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה, וּשְׁבִירָה הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְכָל דָּבָר וְדָבָר מִזֶּה הָעוֹלָם. וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שָׁעָה, וְצָרִיךְ לָבוֹא בְּשָׁעָה זוֹ לְאָדָם זֶה, שֶׁהוּא מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם אוֹתָן הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זֶה הַדָּבָר לְאָדָם זֶה, וְהוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִזֶּה הַדָּבָר, הַיְנוּ מֵהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁבָּרִים בְּזֶה הָאָדָם, בַּחִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם קוֹמָה שְׁלֵמָה, וּמִתְפַּשֵּׁט בַּחִיּוּת שֶׁל כָּל הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין הָאוֹתִיּוֹת, וְיֵשׁ לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְצָרִיךְ לִשְׁהוֹת הַדָּבָר אֵצֶל זֶה הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁנִּפְסָקִין הָאוֹתִיּוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִין לְשָׁרְשׁוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יוֹצֵא מֵרְשׁוּתוֹ לְאָדָם אַחֵר, שֶׁהִגִּיעַ הָעֵת שֶׁיִּהְיֶה עֲלִיָּה לְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד עִם הָאָדָם הָאַחֵר, וְעַל־כֵּן יוֹצֵא לִרְשׁוּתוֹ. וְלִפְעָמִים חוֹזֵר הַדָּבָר וּבָא לְאוֹתוֹ הָאָדָם שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ מִתְּחִלָּה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָז חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה אֵלּוּ, לֹא הָיָה יָכוֹל אָז לְהַשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, עַד עַתָּה שֶׁהִגִּיעוּ לוֹ אֵלּוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה, שֶׁעַל־יָדָם יָכוֹל לְהַשְׁלִים אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּשְׁאָרִים, וּבֵין כָּךְ הֻכְרַח לִשְׁהוֹת אֵצֶל אַחֵר.

וּכְשֶׁמַּשְׁלִים הָאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, נִתּוֹסֵף לוֹ הֶאָרָה בַּנֶּפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, מֵחֲמַת הֶאָרוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו וְנִשְׁלְמוּ אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי הֶאָרָה זוֹ מֵאִיר בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּצַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא מִקָּח וּמִמְכָּר, וְכָל הַדְּבָרִים וְכָל הַלִּמּוּד – מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי עַל־ יָדָם נִתְיַחֵד צַדִּיק וּכְנֶסֶת־ יִשְׂרָאֵל, הַנִּקְרָאִים מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל:

#### ד

וּכְדֵי לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן, לִבְחִינַת מִיתַת הַלֵּב. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן תּוֹלֶה בָּעַיִן, בִּבְחִינַת (שמות יג): וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ. כִּי הַשִּׁכְחָה בָּא עַל־יְדֵי רַע עַיִן, עַל־יְדֵי מִיתַת הַלֵּב, בִּבְחִינַת (תהלים לא): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב. כִּי רַע עַיִן וּמִיתַת הַלֵּב הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תַּלְיָא (כשרז”ל ע”ז כח:). וְעַל־כֵּן נָבָל, שֶׁהָיָה רַע עַיִן, נֶאֱמַר בּוֹ (שמואל–א כה): וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. וּמִיתַת הַלֵּב הִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת. לֵב הוּא בְּחִינַת לוּחוֹת, בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְשִׁכְחָה הִיא עַל־יְדֵי שִׁבְרֵי לוּחוֹת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא הָיְתָה שִׁכְחָה בָּעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשִּׁכְחָה הִיא עַל־יְדֵי רַע עַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁכְחָה כַּנַּ”ל.

וְאַבְשָׁלוֹם, שֶׁהָיָה עֵינוֹ רָעָה בְּמַלְכוּת אָבִיו, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱמַר בּוֹ מִיתַת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל–ב יח): וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר (שם וע’ סוטה יא), כִּי פָּגַם בַּזִּכָּרוֹן, עַל־יְדֵי רַע עַיִן כַּנַּ”ל. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בָּרַח אָז מִמַּלְכוּתוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם, וְקִלֵּל אוֹתוֹ שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא, וְאָמַר (שם טז): אוּלַי יִרְאֶה ה’ בְּעֵינִי. בְּעֵינִי דַּיְקָא, כִּי מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן, אִם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּזֶה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ. אֲבָל מִי שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן, אֲזַי צָרִיךְ לְתַקֵּן. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת מַהוּת בְּחִינַת הָרַע עַיִן, כְּדֵי לֵידַע הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן עַל־יָדוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת רַע עַיִן, וּכְשֶׁנּוֹפֵל לְרַע עַיִן שֶׁל הִתְנַשְּׂאוּת, שֶׁעֵינוֹ צָרָה בְּהִתְנַשְּׂאוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ בְּהַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַהִתְנַשְּׂאוּת, הַיְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת, בִּבְחִינַת (שמואל–א ב): וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. וְהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, בִּבְחִינַת (שם טז): יְפֵה עֵינַיִם וְטֹב רֹאִי, הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ:

(לְשׁוֹן הַגְּמָרָא נִדָּה כד):

תַּנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי, וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי. כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, אָמְרוּ: עַיִן שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הֲוָה:

וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי. כִּי אַבָּא שָׁאוּל הִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן תָּמִיד אֶת הָרַע עַיִן, הַנִּקְרָא מִיתָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי. מְעָרָה – הַיְנוּ בְּחִינַת דְּבֵקוּת, בְּחִינַת: כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת (מלכים–א ז). מִתַּחְתַּי – הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (תהלים פה): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, כִּי טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ (משלי כב), וְהַבְּרָכוֹת הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סה): הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹקֵי אָמֵן. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ נִפְתְּחָה לוֹ דְּבֵקוּת. וְעָמַדְתִּי בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת עַד חָטְמִי – הַיְנוּ מֵחֲמַת הַדְּבֵקוּת הֶעֱמַדְתִּי עַצְמִי בְּסַכָּנָה לִכְנֹס בְּגַלְגַּל עֵינוֹ שֶׁל מֵת, הַיְנוּ בְּרַע עַיִן, עַד שֶׁהֻצְרַכְתִּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן. וְזֶה: עַד חָטְמִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: רוּחַ אַפֵּנוּ מְשִׁיחַ ה’ (איכה ד).

וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי אָמְרוּ לִי: עֵינוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה – הַיְנוּ שֶׁאַבְשָׁלוֹם נָפַל לִבְחִינַת הָרַע עַיִן הַזֶּה. וְזֶהוּ: כְּשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי, הַיְנוּ אַחַר הַתִּקּוּן, שֶׁחָזַרְתִּי בְּחִינַת מָשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, לִבְחִינַת אֲחוֹרַי, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (שה”ש ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בְּרָהִיטֵי מֹחִין (תיקון ו דף כא). אָסוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֲחוֹרַי, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי זֶה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. וְזֶה (שמואל–א כה): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, הַיְנוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חַיִּים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): כָּל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה’ עֲלֵיהֶם יִחְיוּ. וְעַל־כֵּן לֹא אָמְרוּ לוֹ שֶׁעֵינוֹ שֶׁל אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה עַד שֶׁחָזַר לַאֲחוֹרָיו, כִּי אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם מִזֶּה, אֶפְשָׁר לֹא הָיָה מְסַכֵּן עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ לִכָּנֵס בְּרַע עַיִן כָּזֶה, כִּי הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה:

#### ה

וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן, צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאִיָּה יָפָה יָכוֹל לִטְעוֹת, עַל־ יְדֵי שֶׁרוֹאֶה מֵרָחוֹק וְנִדְמֶה לוֹ לְהֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה לָזֶה.

וְהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה בָּא עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְהַמּוֹצִיא דִּבָּה הוּא נוֹפֵל לְבַהֲמִיּוּת, וְעַל־כֵּן נִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי מוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְּסִיל (משלי י), וּכְשֶׁהַדַּעַת נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת, בִּבְחִינַת (הושע ד): כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ, וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי. כַּהֵן, הַיְנוּ בְּחִינַת (ישעיה מא): אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, בְּחִינַת (תהלים קי): אַתָּה כֹהֵן, בְּחִינַת: וְקָמַץ הַכֹּהֵן (ויקרא ה). וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, בִּבְחִינַת (שם בהושע): נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת. נִדְמוּ, הַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה:

#### ו

וְזֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא מְבַקֵּשׁ תָּמִיד כְּלִי לִשְׁכֹּן שָׁם, וְעַל־כֵּן הוּא מַחֲזִיר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת. וְעַל־כֵּן, אִם הֵם מְחַדְּשִׁים דָּבָר בַּתּוֹרָה, הוּא חִדּוּשׁ נָאֶה וּמִתְקַבֵּל (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: גְלַייךְ), כִּי הוּא בָּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, אַךְ שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ הוּא יוֹתֵר מֵהַטּוֹב. וְאֵלּוּ הַחִדּוּשִׁים מַזִּיקִים לְפַרְנָסָה, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה נִבְרָאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי. מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי וְכוּ’ (כ”ש בזוהר בהקדמה דף ה). וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם וְכוּ’. אַךְ כְּשֶׁהַחִדּוּשִׁים הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי נִבְרָאִין רְקִיעִין דְּשָׁוְא (בזוהר שם), וְעַל־יָדָם בָּא רָעָב לָעוֹלָם. וְאַף שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן טוֹב, שֶׁהֵם דִּבְרֵי־ תוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שׂבַע, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָרַע יוֹתֵר מֵהַטּוֹב, עַל־כֵּן הָרַע גּוֹבֵר וְהַטּוֹב נִתְבַּטֵּל, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה (בראשית מא), שֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב עַל בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב, עַד שֶׁאֵין נִכָּר הַטּוֹב מִפְּנֵי הָרַע, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וּמַה שֶׁמְּחַזֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה לִשְׁרוֹת עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִבְרָא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְקִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, וְלֹא נִבְרָא לוֹ גּוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף מז ומח, ובפ’ תרומה דף קנה:) עַל פָּסוּק: אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, שֶׁהַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּבְתוֹךְ כָּךְ קִדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם, וְנִשְׁאֲרוּ רוּחַ בְּלֹא גּוּף וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־ כֵּן זֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהוּא רוּחַ בְּלֹא גּוּף, הוּא מְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ גּוּף לִשְׁרוֹת בּוֹ, וְהוֹלֵךְ אֵצֶל הַשּׁוֹנֵי הֲלָכוֹת, כִּי הֵם בּוֹרְאִים הַכֹּל בְּדִבְרֵי תוֹרָתָם, עַל־כֵּן הוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹרֶה אֶצְלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא לוֹ גּוּף לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ עַל־יָדָם.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם בפרשה הנ”ל): וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם, הַיְנוּ מַה שֶּׁהַחֲלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לִשְׁרוֹת עַל הַשּׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ. זֶה בְּחִינַת: אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה נָכוֹן הַכֹּל עֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְקִדֵּשׁ הַיּוֹם, וּמִהֵר אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּלֹא גּוּף, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא מַחֲזִיר תָּמִיד לִשְׁרוֹת עַל הַשּׁוֹנֵה הֲלָכוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא (שם), הַיְנוּ חֲלוֹם פַּרְעֹה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ בָּטֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ה): תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם, הוּא בָּא מֵאֶחָד, הַיְנוּ מֵאַהֲבָה, (כִּי אֶחָד הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), הַיְנוּ מֵאַהֲבָה נְפוּלָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מוֹצִיא דִבָּה הוּא כְּסִיל, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, עַל־ יְדֵי־זֶה נוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָאַהֲבוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְעַל־יְדֵי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה: וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים עַתָּה קֶשֶׁר כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה: נִדְמוּ עַמִּי וְכוּ’ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת – שֶׁעַל־ יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי, כִּי עַל־ יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת נוֹפֵל מֵאַהֲבוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּהֵן כַּנַּ”ל, וְאָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, בְּחִינַת: נִדְמוּ עַמִּי וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בְּפָסוּק זֶה: וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹקֶיךָ, וַתִּשְׁכַּח וַדַּאי, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וּבָא לְשִׁכְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי – כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בַּזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ בֵּן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל לְעִנְיַן אַבְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא זָכָה לְבֵן זָכָר מֵחֲמַת זֶה שֶׁפָּגַם בַּזִּכָּרוֹן כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי כַּנַּ"ל:

וְעַל־כֵּן גָּזַר פַּרְעֹה עַל הַזְּכָרִים דַּיְקָא, כִּי פַּרְעֹה הוּא בְּחִינַת הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא כֹּחַ בָּטֵל כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן זָכָר כַּנַּ”ל. כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא פּוֹגֵם וּמְבַטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שמות א): וַיְצַו פַּרְעֹה וְכוּ’ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ – הַיְאוֹרָה דַּיְקָא, כִּי יְאוֹר מִצְרַיִם זֶה פִּישׁוֹן (כמובא בפירש”י פ’ בראשית), הַיְנוּ בְּחִינַת פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת (זוהר בראשית כו: ובתיקון נה), שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁרָצָה לִפְגֹּם הַזִּכָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן זָכָר, עַל־יְדֵי הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הַשּׁוֹרֶה עַל פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל:

וּלְהַכְנִיעַ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת (הושע יב): בְּיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. וְיָד הַיְנוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (דברים יב): וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין בַּיָּד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹרָה הַנְּבוּאָה עַל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–ב ג): קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְכוּ’, כִּי הַכְּלִי הוּא הִתְאַסְּפוּת הָרוּחַ, וְהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, כִּי יֵשׁ עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, כַּנֶּאֱמָר בְּשָׁאוּל (שמואל–א טז): וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ רָעָה. וְיֵשׁ רוּחַ טוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמג): רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר. וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַךְ כְּשֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל נְבוּאוֹת אֱמֶת, וְעַל־כֵּן כָּתוּב בְּשָׁאוּל (שמואל–א יט): וַיִּתְנַבֵּא וְכוּ’ וַיִּפֹּל עָרֹם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לְשׁוֹן מְשֻׁגָּע. כִּי הָיָה מְעֹרָב בְּרוּחַ־ שְׁטוּת, עַצְבוּת־רוּחַ. וְזֶה שֶׁמְּנַגֵּן בַּיָּד עַל הַכְּלִי, הוּא מְקַבֵּץ וּמְלַקֵּט בַּיָּד אֶת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, מִתּוֹךְ עַצְבוּת רוּחַ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ נַגֵּן, שֶׁיֵּדַע לְקַבֵּץ וְלִלְקֹט וְלִמְצֹא חֶלְקֵי הָרוּחַ אַחַת לְאֶחָת, כְּדֵי לִבְנוֹת הַנִּגּוּן, הַיְנוּ הַשִּׂמְחָה, הַיְנוּ לִבְנוֹת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ עַצְבוּת רוּחַ, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי שֶׁמְּנַגֵּן, כְּדֵי לְכַוֵּן לִבְנוֹת הַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת.

וּכְשֶׁהַנָּבִיא שׁוֹמֵעַ זֶה הַנִּגּוּן מֵהַיּוֹדֵעַ נַגֵּן, אֲזַי מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁקִּבֵּץ זֶה בְּיָדוֹ מִתּוֹךְ הָעַצְבוּת רוּחַ. וְזֶה: וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ (שם) – וְטוֹב לָךְ דַּיְקָא, שֶׁמְּלַקֵּט וּמְצָרֵף הַטּוֹב מִתּוֹךְ הָרָע. וְעִקַּר הִתְקַבְּצוּת וּבִנְיַן הָרוּחַ נְבוּאָה הוּא עַל־ יְדֵי הַיָּד, כִּי שָׁם פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לא): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יב): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. וְזֶה (שם במלכים): וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן, וַתְּהִי עָלָיו יַד ה’:

נִמְצָא, עַל־יְדֵי שֶׁמְּנַגֵּן בַּיָּד עַל הַכְּלִי־זֶמֶר, עַל־ יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ רָעָה, רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁרוֹצֶה לִפְגֹּם וּלְבַלְבֵּל אֶת בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, וְהוּא נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, הַבָּאָה עַל־ יְדֵי הַמְנַגֵּן בַּיָּד כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה הוּא עַל־ יְדֵי עַצְבוּת, כִּי הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ, רוּחַ נְכֵאָה, רוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא מְבַלְבֵּל אֶת הָרוּחַ טוֹבָה, רוּחַ נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רוּחַ נְבוּאָה, רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, כִּי־אִם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנַגֵּן בַּיָּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָיָה כְנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה’. בְּחִינַת: וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְטוֹב לָךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה הַמְנַגֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ נַגֵּן כַּנַּ”ל. גַּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב טוֹב וָרָע בְּבַת אַחַת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ נַגֵּן, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי שֶׁמְּנַגְּנִין עָלָיו שָׁלֵם, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְבָרֵר וּלְכַוֵּן הַנִּגּוּן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת רוּחַ נְבוּאָה, מִן הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ רָעָה כַּנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁאֵין הַכְּלִי שָׁלֵם, אוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נַגֵּן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ לְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי כט): כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְּסִיל, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא כָּל הָרוּחַ בְּבַת אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵין נִבְנֶה הַנִּגּוּן. כִּי עִקַּר נְעִימַת הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָרוּחַ, (שֶׁהוּא הָאֲוִיר, שֶׁמִּשָּׁם הַקּוֹל, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הַנְּגִינָה), הַיְנוּ שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַנִּגּוּן הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וּכְשֶׁיּוֹצֵא כָּל הָרוּחַ בְּבַת אַחַת, יוֹצֵא כְּמוֹ שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, וַאֲזַי אֵין נִבְנֶה הַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה, וְאֵין נִכְנָע הַמְדַמֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמו): תֵּצֵא רוּחוֹ יָשׁוּב לְאַדְמָתוֹ. לְאַדְמָתוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה. הַיְנוּ, כְּשֶׁיּוֹצֵא כָּל הָרוּחַ, אֲזַי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַמְדַמֶּה, כִּי לֹא נִכְנָע הַמְדַמֶּה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, וְיוֹצֵא כָּל הָרוּחַ הַמְעֹרָב טוֹב וָרָע. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת יָד הַנַּ”ל, הַמְלַקֵּט וּמְבָרֵר בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, אֲזַי מַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת: וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַנְּבוּאָה הוּא מִבְּחִינַת הַיָּד הַנַּ”ל, שֶׁמְּבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ רָעָה הַמְעֹרָב בְּרוּחַ טוֹבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (משלי ל): מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד – זֶה בְּחִינַת הַמְנַגֵּן, כִּי זֶה הַמְנַגֵּן הוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּנְּגִינָה, כִּי צָרִיךְ לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּמִדַּת הַנִּימִין כְּפִי מִשְׁקַל הַשִּׁיר כְּדֵי לְקַבֵּץ הָרוּחַ. וְזֶה: מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו – בְּחָפְנָיו מַמָּשׁ, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ הָרוּחַ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הָרוּחַ הוּא בַּיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל.

וְזֶה: מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה – מַיִם בְּחִינַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ, הוּא צוֹרֵר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, שֶׁשּׁוֹמֵר הַלֵּב שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלָיו הַמְדַמֶּה.

וְזֶה: מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִים בְּחִינַת רַגְלִין הַמְלֻבָּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם. אַפְסֵי, בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מז): וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי אָפְסָיִם. כִּי עַל־יְדֵי נִגּוּן בַּיָּד הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה, וַאֲזַי זוֹכֶה לַזִּכָּרוֹן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין כָּל הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת חִיּוּת אֱלֹקוּת, בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ – שֶׁמַּעֲלֶה וּמֵקִים בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. שְׁנָתַיִם יָמִים הוּא בְּחִינַת מוֹצִיאֵי דִבָּה, הַנֶּאֱמָר בָּהֶם (במדבר יד): יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה. שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל וְנִפְגָּם בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְקָמַץ הַכֹּהֵן כַּנַּ”ל. וְזֶה: מִקֵּץ – שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַ”קָּמַץ”. וּפַרְעֹה חֹלֵם – הַיְנוּ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר – הַיְאֹר זֶה פִּישׁוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת פִּי שׁוֹנֵה הֲלָכוֹת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה מִן הַיְאוֹר וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁעַל־יָדָם בָּא שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, הַיְנוּ טוֹב וָרָע כַּנַּ”ל. וְהָרַע מִתְרַבֶּה וְגוֹבֵר עַל הַטּוֹב, בִּבְחִינַת: וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה. וְתִקּוּנוֹ הוּא יוֹסֵף, בִּבְחִינַת (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. שֶׁהוּא מַמְתִּיק אֶת הָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרָעָב, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו): אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם. וְהוּא בְּחִינַת: אָסַף רוּחַ וְכוּ’, בְּחִינַת (בראשית מא): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם מו): וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ – שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּד נִשְׁמָר הָעַיִן מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. עַיֵּן בְּסָבָא (משפטים דף צח.), מַה שֶּׁדָּרַשׁ עַל פָּסוּק: ה’ אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד וְכוּ’:

וְזֶה בְּחִינַת: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי (תהלים עז). בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הוּא פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת, בְּחִינַת: בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי הַנַּ”ל, אֲזַי הַזְּמַן לְקַבֵּץ הָרוּחַ טוֹבָה מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, הַיְנוּ שֶׁאָז עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת, לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ וּלְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, לְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת נִגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַזִּכָּרוֹן כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִזְכֹּר תַּכְלִיתוֹ הָאַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא, וְלַחְשֹׁב תָּמִיד עַל סוֹפוֹ וּלְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתֵּהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי תָּמִיד, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי. אִם תְּדַקְדֵּק בַּמִּקְרָא הַזֶּה, תִּמְצָא, שֶׁבְּכָל הַמִּלּוֹת הָאֵלֶּה, בְּכֻלָּם מְבֹאָר כָּל עִנְיָן הַנַּ”ל. אֶזְכְּרָה, זֶה בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְזֶה בְּחִינַת: נְגִינָתִי, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׂמְחָה יְכוֹלִין לִזְכֹּר עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי שְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן בַּיָּד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בַּלָּיְלָה, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה הוּא בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הוּא פִּקְדוֹנוֹת הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׂמְחָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הַלֵּב מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל, וְאָז יָכוֹל לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’. וְזֶהוּ: עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּש רוּחִי – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ מִתַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, כְּדֵי לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ רָעָה וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּיָּדוּעַ:

וְזֶה בְּחִינַת קִימָה בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כִּי כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה הָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו (כשארז”ל ברכות ג:). הַיְנוּ שֶׁבַּחֲצוֹת לַיְלָה, אָז נִתְעוֹרֵר בְּחִינוֹת הַנִּגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, הַנִּמְשָׁךְ מִכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־ כֵּן אָז הַזְּמַן לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לָקוּם אָז לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז עִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן בַּכְּלִי הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד, שֶׁמְּנַגֵּן אָז כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב דְּבָרִים אֵלּוּ לְמַעֲשֶׂה:

זֹאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה, וְאַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת אָמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי עַתָּה אֵיךְ מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה, בְּחִינַת לְאַמְשָׁכָא מְשַׁח רְבוּת קֻדְשָׁא וּלְאַדְלָקָא בּוּצִינָא (זוהר בראשית לא, ויקרא ז, שמיני לז, אמור פח, קד, בהעלותך קנד), שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ (שמות ל), שֶׁהוּא הַדַּעַת, כַּיָּדוּעַ. הַיְנוּ בְּחִינַת הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן הַנַּ”ל – וְלֹא בֵּאֵר יוֹתֵר:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל): מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (תהלים קמז): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. עַל־יְדֵי יַשֵּׁב רוּחוֹ, שֶׁמְּלַקֵּט וּמְאַסֵּף הָרוּחַ בְּיָדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת: מִי צָרַר מַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, בְּחִינַת: שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם:

כְּלַל הָעִנְיָן הוּא, מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו, נדה יט:): אֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה מֵעַצְמוֹ, וְהוּא מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. עַל־כֵּן אָסוּר לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה, הַיְנוּ לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלָהּ מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְהָבֵן:

### נה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִיתָא בַּגְּמָרָא (נדה כד:): אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי, פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי, וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת וְכוּ’:

#### א

דַּע, כִּי לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (תהלים קי): שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ. יָמִין, זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת בִּנְיָמִין, בֶּן יָמִין, שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (כמובא בפירש”י פרשת וישלח):

#### ב

וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁהִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): וְאַף גַּם זֹאת בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם. הַיְנוּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמַּר יְכוֹלִין לְגַלּוֹת בְּחִינַת “גַּם זֹאת”. וְעַל־יְדֵי מָה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת, כְּמַאֲמַר הַזֹּהַר (שלח דף קעד.): בַּאֲתַר דְּאִית תַּמָּן אָבוֹת, אִית תַּמָּן שְׁכִינְתָּא. בִּבְחִינַת (ויקרא שם): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְכוּ’, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. כְּשֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, אֲזַי נִתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע, אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ:

#### ג

כִּי הָרְשָׁעִים מַמְשִׁיכִים בְּחִינַת רַע עַיִן עַל שׂוֹנְאֵיהֶם, בְּחִינַת (ברכות ז:): וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּשׂוֹנְאָיו. וְהָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן הַזֶּה עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁלִּמֵּד עַל הָרָשָׁע כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֹאת הַזְּכִיָּה שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁמְּלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע, כִּי לְסַלֵּק הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט, צָרִיךְ לָזֶה הִתְגַּלּוּת הַיָּד, בִּבְחִינַת (דברים לב): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. שֶׁלֹּא לִשְׁלֹט עַל הָרָשָׁע, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה יַד ה’, אֲזַי נַעֲשֶׂה צֵל, שֶׁבּוֹ נִתְכַּסֶּה הַצַּדִּיק מֵאֶרֶס שֶׁל הָרַע עַיִן, בִּבְחִינַת (ישעיה נא): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. כִּי הָרְשָׁעִים בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, עֵינֵיהֶם לְטוּשִׁים כִּרְאִי מוּצָק, וְאֶרֶס עֵינָיו מַבִּיטִים לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (תהלים כב): הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי. וְעַל־יְדֵי הַצֵּל כָּהוּ מְאוֹר עֵינָיו וְנֶחֱשָׁכִים, שֶׁאֵין הָאֶרֶס שֶׁלָּהֶם יָכוֹל לְהַזִּיק. אֲבָל הַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּאוֹר עֵינֵיהֶם בַּזְּמַן הַזֶּה קָטָן, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם. וְעַל־יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת הֵיטֵב כְּשֶׁאוֹר חָזָק וְגָדוֹל, וּצְרִיכִים לְצֵל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת.

וְזֶהוּ (תהלים לז): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, הַיְנוּ עִם רַע עַיִן כַּנַּ"ל, וַה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ. בְּיָדוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּהִתְגַּלּוּת יַד ה' כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי מָה נִתְגַּלֶּה יַד ה'. עַל־יְדֵי: וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ – עַל־יְדֵי בְּחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, בְּחִינַת: מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ, כַּנַּ”ל, כִּי עַל־ יְדֵי־זֶה כָּהוּ מְאוֹר עֵינֵי הָרָשָׁע, בִּבְחִינַת (ישעיה כח): שָׁגוּ בִּרְאִיָּה, עַל־יְדֵי פָּקוּ פְּלִילִיָּה. זֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה שָׁגוּ בִּרְאִיָּה, נֶחֱשָׁךְ מְאוֹר עֵינָיו, כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְיָכוֹל לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (תהלים קכא): אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג צִדְקָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע וּלְהָבִין כִּי ה’ הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָרָשָׁע זוֹכֶה בַּדִּין, וְאֵין זֶה מִמִּדַּת הַצֶּדֶק, וְרוֹאֶה שֶׁהַצֶּדֶק שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע בַּמִּשְׁפָּט, זֶהוּ צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שמות כג), כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְזֶהוּ: אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, זֶהוּ בְּחִינַת צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת (תהלים לו): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּשְׁפָּטֶיךָ כָּבוּשׁ בִּתְהוֹם רַבָּה:

#### ד

וְעַל־יְדֵי חִזּוּק הָרְאִיָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁרוֹאֶה צִדְקַת ה’, נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כִּי לִבּוֹ נִתְפַּשֵּׁט מֵעַקְמִימוּתוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ קֹדֶם שֶׁרָאָה צִדְקַת ה’, כִּי עַל־יְדֵי הַצִּדְקוּת שֶׁל ה’ שֶׁרוֹאֶה, נִתְפַּשֵּׁט הַלֵּב מֵעַקְמִימוּתוֹ וְנִתְיַשֵּׁר, בִּבְחִינַת (שם): וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב. כִּי מִתְּחִלָּה נֶעֱקַם לִבּוֹ מִלְּהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁעִוֵּת, חַס וְשָׁלוֹם, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַדִּין. אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁרוֹאֶה צִדְקוּת ה’, נִתְיַשֵּׁר לִבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה, וְאָז מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וּמִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, אֲפִלּוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, כִּי צַדִּיק ה’. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קיט): אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב – עַל־ יְדֵי יִשְׁרַת לֵב, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלָּה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה, כְּמַאֲמַר הַזֹּהַר (חוקת דף קפ:): פָּרָה דְּקָבֵילַת מִשּׁוֹר. פָּרָה, זֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (הושע יד): וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ. דְּקָבֵילַת מִשּׁוֹר, בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, לְשׁוֹן (במדבר כד): אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים כַּנַּ”ל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלָּה. וְזֶהוּ: אֲדֻמָּה תְּמִימָה. אֲדֻמָּה, דָּא גְּזֵירַת דִּינָא. תְּמִימָה, דָּא שׁוֹר תָּם, דִּינָא רַפְיָא (כמ”ש בזוהר שם), הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מַחֲלִישׁ כֹּחַ הַדִּין, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, דָּא שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל (גם זה שם בזוהר הנ”ל). זֶהוּ בְּחִינַת חִזּוּק אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חִזּוּק הָרְאִיָּה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב כַּנַּ”ל:

#### ה

וְזֶהוּ בְּחִינַת עָפָר וָאֵפֶר הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה, כִּי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִבְחִינַת עָפָר וָאֵפֶר, כִּי צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע, הֵן בִּפְרָט הֵן בִּכְלָל, תַּחַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת (מלאכי ג): וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. וְזֶה בְּחִינַת אֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה. וְרֶגֶל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (תהלים כו): רַגְלִי עָמְדָה וְכוּ’. הָרַע שֶׁבַּפְּרָט, הַיְנוּ גּוּפוֹ הַמְגֻשָּׁם וְחָמְרוֹ, יְבַטֵּל בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיָה לָהֶם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת.

וְהָרַע שֶׁבַּכְּלָל, הַיְנוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, יְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם, וְיַעֲשֶׂה מֵהָרַע כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת אֵפֶר שֶׁבַּתְּפִלָּה. וְעָפָר שֶׁבַּתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בִּכְלָל וּבִפְרָט עִם נַפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר, וִיעוֹרֵר אוֹתָם בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְזֶהוּ (איכה ג): יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ, כְּלוֹמַר, שֶׁיְּקַשֵּׁר דִּבּוּרוֹ עִם שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית יח): הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ה’, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר. כִּי זֶה צָרִיךְ לִבְחִינַת הַתְּפִלָּה.

וְזֶהוּ נִקְרָא תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, כִּי אוֹתִיּוֹת צִבֻּר רָאשֵׁי־ תֵבוֹת צַ'דִּיקִים, בֵּ'ינוֹנִים, רְ'שָׁעִים. בֵּינוֹנִי הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ:): לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְכוּ’. צַדִּיקִים, זֶהוּ בְּחִינַת עָפָר. רְשָׁעִים, זֶהוּ בְּחִינַת אֵפֶר כַּנַּ”ל. וּלְעוֹרֵר שׁוֹכְנֵי עָפָר, זֶה יֵשׁ בִּפְרָט וּבִכְלָל. בִּפְרָט, הַיְנוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, שֶׁבָּאוּ כְּבָר בְּגִלְגּוּל וְנִתְקַן. וּבִכְלָל, הַיְנוּ נֶפֶשׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר אֲחֵרִים, לְעוֹרֵר אוֹתָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה שִׁבְעָה הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה, שֶׁכָּל עִנְיָנָהּ שִׁבְעָה, הַיְנוּ כַּמּוּבָא (בזוהר אחרי דף עו: ובמדבר־רבה פ’ יט): שִׁבְעָה כִּבּוּסִין, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים וְכוּ’, זֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (תהלים קיט): שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ:

#### ו

גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קוֹלוֹת, בְּחִינַת (קהלת ה): קוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, וּבְחִינַת (שמות לב): קוֹל עֲנוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, וּבְחִינַת קוֹל, בְּחִינַת (תהלים מד): כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וְכוּ’ מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה:

אֶרֶז זֶה בְּחִינַת: קוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים. בְּרֹב הַהַנְהָגוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, כִּי פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר (משלי יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶז, בְּחִינַת (עמוס ב): וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ. וְהַגְּבוֹהֵי קוֹמָה עַל־פִּי הָרֹב הֵן כְּסִילִים, כִּי מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ, הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ לְהִתְבַּשֵּׁל בַּמֹּחַ וּלְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת, הָעֲשָׁנִים הָאֵלּוּ נֶחֱלָשִׁים בְּרֹב הַדֶּרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ, מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתָם, וְאֵינָם בִּיכָלְתָּם לְהִתְהַוּוֹת מֵהֶן מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה הַגְּבוֹהֵי קוֹמָה הֵם שׁוֹטִים. וְזֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי אֱמוֹרִי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל, מֵחֲמַת כִּי כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה הֵם מַאֲמִינִים אֱמוּנוֹת רַבּוֹת כָּזְבִּיּוֹת.

וּקְטַנֵּי קוֹמָה, שֶׁהָעֲשָׁנִים שֶׁלָּהֶם נִתְבַּשְּׁלִים הֵיטֵב, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלָם יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, בְּחִינַת (אבות פ”ג): כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו. עַל־יְדֵי־זֶה כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה שִׂכְלִיּוֹת חוֹזֶרֶת אֶל לִבָּם, אֵין כֹּחַ בְּלִבָּם לְהָכִיל אֶת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב הוּא עַל־ יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל־יְדֵי־ זֶה הֵם בִּבְחִינוֹת (משלי יז): לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן. וְעַל־ יְדֵי־זֶה הַשֵּׂכֶל הֵם מַחֲטִיאִים. וְהֵן הֵן הַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁאֵין לָהֶם לֵב טוֹב וְטָהוֹר, וְאֵינָם בִּבְחִינַת (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ. וּמֵחֲמַת זֶה הַשֵּׂכֶל מַחֲטִיאִים בְּיוֹתֵר, וְהֵן בְּחִינַת (מלכים–א ה): אֵזוֹב הַיּוֹצֵא בַּקִּיר. אֵזוֹב זֶה בְּחִינַת קְטַנֵּי קוֹמָה, הֵם בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל, אֲבָל הַלֵּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְפִּין כֹּחַ הַשֵּׂכֶל בְּתוֹכוֹ, כִּי לִבָּם חַלָּשׁ וְחָסֵר. וּבִפְרָט הַנּוֹאֲפִים, הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת פִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁמְּאֹד מְאֹד מַזִּיק לָהֶם, כִּי לִבָּם חָסֵר, בִּבְחִינַת (משלי ו): נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב. וְזֶהוּ אֵזוֹב הַיּוֹצֵא בַּקִּיר, הַיְנוּ בְּקִירוֹת הַלֵּב, שֶׁהַשֵּׂכֶל יוֹצֵא דֶּרֶךְ קִירוֹת הַלֵּב, וְאֵין הַלֵּב יְכוֹלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ אֶת הַשֵּׂכֶל, בִּבְחִינַת: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קוֹל עֲנוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ – קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, שֶׁמְּגַדְּפִין כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּחָכְמָתָם, כַּיָּדוּעַ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת ז): וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר:

וּשְׁנִי תּוֹלַעַת – זֶהוּ בְּחִינַת קוֹל שְׁלִישִׁי, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בִּזְיוֹנוֹת וַחֲרָפוֹת מִשּׂוֹנְאִים, בִּבְחִינַת: כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. וְזֶהוּ: תּוֹלַעַת, בְּחִינַת (תהלים כב): וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:

וְזֶהוּ: שְׁחִיטָה, שְׂרֵפָה, אֲסִיפָה, הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ: שְׁחִיטָה, זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנַת כְּסִילִים, בִּבְחִינַת (הושע ה): וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ. שְׂרֵפָה, זֶהוּ בְּחִינַת חִזּוּק הַלֵּב, שֶׁיּוּכַל לְהָכִיל אֶת דִּבְרֵי הַחָכְמָה בְּתוֹכוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנֶּעֱצָר דִּבְרֵי הַשֵּׂכֶל בַּלֵּב, נִתְחַמֵּם הַלֵּב, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּאֵשׁ עָצוּר, וְזֶהוּ שְׂרֵפָה. וַאֲסִיפָה, זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁל הַשּׂוֹנְאִים, בִּבְחִינַת (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי, זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל קוֹל שְׁלִישִׁי כַּנַּ”ל:

#### ז

וְכָל זֶה צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ: לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹפְלִים בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, לְהַעֲלוֹתָם בִּתְפִלָּתוֹ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, וְלִקְבֹּעַ בְּלִבָּם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן אֶת לֵב הַמְחַקְּרִים הַחַכְמֵי פִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁיּוּכַל לִבָּם לְהָכִיל אֶת שִׂכְלָם, שֶׁלֹּא יַחֲטִיא אוֹתָם, בִּבְחִינַת: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁבַּתְּפִלָּה, מְתַקֵּן אֶת לִבָּם. וְלַהֲפֹךְ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַחֲרָפוֹת, לַהֲפֹךְ לְכָבוֹד.

כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְאֵין רוֹאֶה שׁוּם דָּבָר אֶלָּא אֶת הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה, בְּוַדַּאי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵיזֶהוּ חֶרְפָּה וּבִזּוּי, הוּא מְפָרֵשׁ אֶת הַחֶרְפָּה וְהַבִּזּוּי לְפֵרוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְתוֹךְ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ וִיבַזֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא בְּוַדַּאי אֵלּוּ דְּבָרִים הֵם דִּבּוּרֵי כָּבוֹד. וּמִתְבּוֹנֵן בְּהַדִּבּוּרִים אֵיךְ לְפָרֵשׁ וּלְצָרֵף אוֹתָם, שֶׁיִּתְהַוּוּ מֵהֶם כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ. וְאֵין לַחְשֹׁב, שֶׁמָּא אֵלּוּ הַחֲרָפוֹת עָלָיו נֶאֱמָרִים. זֶה אֵינוֹ, כִּי מִי הוּא, הֲלֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ. וְזֶהוּ (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד – כָּל הָאֲמִירוֹת צָרִיךְ לְצָרְפָם לְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם כָּבוֹד. וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (שם נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח. “אֲדֹנָי” זֶהוּ “הֵיכָל” (תי’ יח דף לא:). בְּכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכָּל הַבִּזְיוֹנוֹת צֵרוּפֵי כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ:

#### ח

וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, בִּבְחִינַת: חָלָה זְכוּת אָבוֹת (ע’ בזוהר שלח הנ”ל [באות ב]). וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת כְּתִקּוּנוֹ, כִּי חָלָה זְכוּת אָבוֹת, עַל־יְדֵי וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת וְכוּ’ (שמות לב), עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלָּה. וּבַאֲתַר דְּאָבוֹת תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהִיא “גַּם זֹאת”, כִּי גַּם בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהִיא שִׁעוּר מ"ג בֵּיצִים, וְהוּא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֹאת הַמִּצְוָה נִצְטַוּוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ תֵּכֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה מֵרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה. כִּי בַּאֲתַר דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, דְּהִיא בְּחִינַת חַלָּה, הִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לֹא דַּי שֶׁנִּצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בָּהֶם מַה שֶּׁהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בּוֹ, וְעַד עַכְשָׁו עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לִבָּם, שֶׁהִשִּׂיגוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִתְאַוּוּ, וְעַכְשָׁו, עַל־יְדֵי וַיְחַל, עַל־יְדֵי חָלָה זְכוּת אָבוֹת, עַל־יְדֵי חַלָּה תְּרוּמָה, עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה לִבָּם תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלַת לֵב (משלי יג):

וְזֶהוּ: קַוֵּה אֶל ה’ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ (תהלים לז) – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת דְּרִיכַת הַקֶּשֶׁת, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהֵן תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, שֶׁהֵם אוֹר הָאָבוֹת הַמִּתְנוֹצֵץ כַּנַּ”ל. עַל־יְדֵי־זֶה: וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ – זֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה: בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה – בְּחִינַת שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהלים שם). עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל:

#### ט

וְדַע, שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ”ל בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי לִפְעָמִים הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל בִּתְפִלָּתוֹ הֵם יוֹצְאִים מֵרְשָׁעִים גְּדוֹלִים כָּל־כָּךְ, עַד כִּי כָל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדָּם הוּא מְסַכֵּן נַפְשׁוֹ, וְצָרִיךְ לָזֶה תְּפִלָּה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ תְּפִלַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָרֵא מֵעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי אֲחִיזַת עוֹג הָיָה סָמוּךְ לְיָמִין, שֶׁהוּא אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: אַל תִּירָא אוֹתוֹ (במדבר כא), כִּי אָמַר: הָא יְמִינָא דִּילִי אִסְתַּלַּק, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חקת דף קפד). וְעוֹג אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתָא דְּאַבְרָהָם, וְאַרְצוֹ סָמוּךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה יָרֵא מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהִתְגָּרוֹת, כָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי־ אָדָם, שֶׁצָּרִיךְ מְאֹד לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּלְהָבִין שֹׁרֶשׁ הָרָשָׁע אֵיךְ אֲחִיזָתוֹ, אִם יוּכַל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְשֵׁיצָאָה לוֹ:

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי – שֶׁהָיְתָה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ תָּמִיד לִרְאוֹת בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִין מֵתִים (ברכות יח:). פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי – כִּי עִקַּר מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים הוּא עַל־יְדֵי יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת שֵׁב לִימִינִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת (יחזקאל כ). וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת – הַיְנוּ שֶׁרָצָה לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ”ל. וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת – הַיְנוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, וְעַל־יָדָם מִתְנוֹצֵץ אוֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַכִּסֵּא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת צְבִי הַנַּ”ל. וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה – שֶׁלֹּא הִשִּׂיג בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּטּוּל קוֹלוֹת הַנַּ"ל. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי – הַיְנוּ אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתִי, שֶׁאָז פּוֹסֵעַ הָאָדָם לַאֲחוֹרָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת. אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הִיא – וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה יָרֵא מִפָּנָיו, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא: אַל תִּירָא אוֹתוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שם).

וּבִשְׁבִיל זֶה בְּחִינַת רָשָׁע כְּעוֹג נִקְרָא פָּלִיט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וַיָּבֹא הַפָּלִיט – זֶה עוֹג (ב”ר לך לך פ’ מב וע’ נדה סא ובתוספות שם וע’ מ”ר דברים פ”א), שֶׁרָצָה שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה. וְהוּא בִּבְחִינַת: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – אַבְרָהָם וְכוּ’ – ה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא כָּבַשׁ מִשְׁפָּטוֹ מִמֶּנּוּ זְמַן רַב, עַד זְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא פָּלִיט, בִּבְחִינַת (איוב כג): וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי – שֶׁנִּמְלַט מֵהַמִּשְׁפָּט זְמַן כַּבִּיר:

וְעַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב, זוֹכִים לִפְנֵי ה’, כִּי קֹדֶם כְּרִיתוּת הָרְשָׁעִים הָיָה פְּנֵי ה’ מְכֻסֶּה וּמֻסְתָּר בְּעוֹשֵׂי רָע כְּדֵי לְהַכְרִיתָם, בִּבְחִינַת (תהלים לד): פְּנֵי ה’ בְּעוֹשֵׂי רָע לְהַכְרִיתָם. וְעַכְשָׁו, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאִים בִּכְרִיתוּת רְשָׁעִים, תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה פְּנֵי ה’ לְעוֹשֵׂי טוֹב. וְזֶהוּ (שם קה): בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. כִּי עַל־יְדֵי תָּמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, עַל־יְדֵי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל תִּזְכּוּ לִמְצֹא פְּנֵי ה’, כִּי עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּהַכְּרִיתוּת רְשָׁעִים כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת מַלְאָךְ סנד”ל בַּמַּלְאָךְ מט”ט שַׂר הַפָּנִים, כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפְלִין הַפָּסוּק: כֹּל הַנְּשָׁמָה (כמובא בכוונות) – בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה צָרִיךְ לְהַלֵּל אֶת ה' (בראשית רבה פ' יד), וְעַל־יְדֵי עַיִן הָרָע נִכְפָּל הַנְּשִׁימָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַיִן הָרָע, אֲזַי מְגַהֵק וּפוֹתֵחַ פִּיו לְקַבֵּל נְשִׁימָה כְּפוּלָה, וּכְשֶׁהַנְּשִׁימָה כְּפוּלָה, גַּם הַהַלֵּל צָרִיךְ לִכְפֹּל כַּנַּ”ל, וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת לַה’, שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מֵעַיִן הָרָע הַזֹּאת, וְהוּא רוֹאֶה בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מט”ט שַׂר הַפָּנִים מֵאִיר לַעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְנֵי ה’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי כְּרִיתוּת הָרַע עַיִן שֶׁגָּרְמוּ לִכְפִילַת הַנְּשִׁימָה:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

### נו

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר כח)

#### א

כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינוֹת מַלְכוּת. יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר, וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם – כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בִּבְחִינוֹת: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת (שמות יח). וּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, הִיא בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. בְּאִתְגַּלְיָא – הַיְנוּ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בְּאִתְגַּלְיָא כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל. וּבְאִתְכַּסְיָא הוּא, כִּי גַּם יֵשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, עִם כָּל זֶה בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי נִשְׁמָתָם הֵם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים תַּחְתָּיו. וְגַם זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, בִּבְחִינַת שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ’.

וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, כִּי כָל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ, וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת־ אֱלִילִים, עִם כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא, שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה, עִם כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הוּא מוֹלֵךְ עֲלֵיהֶם, וְהֵם כֻּלָּם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים אֵלָיו:

#### ב

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת אֶצְלוֹ כְּעֶבֶד לְמַלֹּאת תַּאֲוָתוֹ, רַק שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת בֶּן־ חוֹרִין, בִּבְחִינַת (קהלת י): אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין. שֶׁהַמַּלְכוּת יִהְיֶה אֶצְלְךָ בֶּן־חוֹרִין, לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לַהֲנָאָתְךָ.

וְזֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי, בְּחִינַת מָר דְּרוֹר (חולין קלט:), שֶׁהַמָּרוּת, הַיְנוּ הַמַּלְכוּת, יֵשׁ לָהּ דְּרוֹר וְחֵרוּת, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ, כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת (עובדיה א): וְהָיְתָה לַה’ הַמְּלוּכָה. דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּכְנָעִים אֵלָיו, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא. הֵן אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים, לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ:

#### ג

וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת (פסחים פז:): הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם. וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג): צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ’, הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָעֹנֶשׁ עָלָיו (כ”ש שם). וְעַל־כֵּן הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם.

אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת, כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהוֹכִיחָם. וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו, כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים:

כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים הוּא עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תיקון י דף כה:), וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד, קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חֵי הַחַיִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, צָרִיךְ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים. וְעַל־כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶךְ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (דברים יז): וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – וְקָרָא בוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶה: יְמֵי חַיָּיו – יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּמִדָּה, כִּי בְּלֹא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה. וְזֶה זוֹכִין עַל־ יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה.

כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַשֵּׁם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר, שֶׁבַּשֵּׁם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. שֶׁבַּשֵּׁם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ, הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבַּשֵּׁם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת, שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת, יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים, וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים, שֶׁבְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ, צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא. כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חֵי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַפֶּה, וְלֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים, וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת, כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת. ועַל־ יְדֵי־זֶה הַדַּעַת יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ:

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם־כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחְתֹּר, עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצֹא אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לא): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר. דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר, וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ”ל.

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל. וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שָׁם גַּם־כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת:

כִּי עָבַר וְשָׁנָה – נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:), דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם־כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחְתֹּר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. עַל־כֵּן, אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וּכְבָר נַעֲשָׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתֹּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵע מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר.

אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ זֹאת שֶׁיּוֹדֵע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, וְהַכֹּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי בִּלְעָדָיו אֵין חִיּוּת לְשׁוּם דָּבָר כַּנַּ”ל, רַק שֶׁעַל־ יְדֵי רִבּוּי הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה לִפְתַיּוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֲפִלּוּ זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ”ל.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַל לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה. וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ”ל, רַק מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתַּר כָּאן לְדַעַת, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם. וְכֵיוָן שֶׁנֶּחֱזַר הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה לְדַעַת וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה, אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם, בִּבְחִינַת: אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי (זוהר שמיני דף לו, אחרי נח, נשא קכו).

כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א): בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ’ עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ וְכוּ’, רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ”ל, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה, הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם: עַד מָתַי פְּתָיִם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה – שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: פִּיהָ פָּתְחָה. הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ – שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי עַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדַעַת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֲפִלּוּ אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים וְכוּ’ (אסתר ב). מָרְדְּכַי – זֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם – זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל. חֲצַר בֵּית – זֶה בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים, שֶׁבְּכֻלָּם נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם, אַף הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה: חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – מִלְּשׁוֹן שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ קְצָת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה: הַנָּשִׁים – לְשׁוֹן שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים וְכוּ’, שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה זוֹכְרִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם, וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם נָשִׁים, מֵחֲמַת שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל: בְּחִינַת שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ וְכוּ’, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ’, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מֵהֶם בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל. וּמָרְדְּכַי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אוֹתָם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ”ל.

וְזֶה: לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר – שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עוֹשֶׂה דַּעַת מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, בְּחִינַת: הַסְתֵּר אַסְתִּיר. וְזֶה: וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ – שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה בְּחִינַת מָה, הַיְנוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מָה הָעֵדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה דַּעַת, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל, כִּי גּוֹרֵם עַל־ יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה תּוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה הַזֹּאת הוּא מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. שֶׁזֶּהוּ כְּשֶׁאֵין מוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת דַּעַת וְכוּ’ עַד אֲשֶׁר אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי תּוֹכָחָה, אֲזַי אֵין הָרַבָּנוּת וְהַמַּלְכוּת מַזֶּקֶת לוֹ כַּנַּ”ל, כִּי מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ”ל לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל:

#### ד

וְדַע, שֶׁהַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשׁ תּוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה הִיא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, הַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים כָּאֵלּוּ, הַיְנוּ אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁנִּסְתַּר מֵהֶם בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, עַל־כֵּן חָשַׁב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַחֲשָׁבוֹת לִבְלִי לְהַלְבִּישׁ שָׁם פְּשָׁטֵי תּוֹרָה, לְבַל יוּכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לִינֹק מִשָּׁם הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה הַפְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, עַל־ כֵּן הוּא מַסְתִּיר וּמַלְבִּישׁ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת ה’ בְּעַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לִינֹק מִשָּׁם הַרְבֵּה, בִּבְחִינַת (שמות יב): וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ, אֲנִי ה’ וְלֹא וְכוּ’. כִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַקְּלִפּוֹת מְאֹד, עַל־כֵּן שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וּמֻסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, סִתְרֵי תּוֹרָה. עַל־כֵּן דַּיְקָא מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְהַפְּכָהּ לְדַעַת, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּיְקָא תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, כִּי שָׁם נִסְתָּר תּוֹרַת ה’, סִתְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ”ל:

#### ה

וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָמָן־ עֲמָלֵק, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת (שם י), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. הַיְנוּ, שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן, שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י: ב”ק קיג). וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ, עַל־כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמְאַסֵּף מָמוֹן, שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, שֶׁהֵם הַמָּמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת עֲשִׁירוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, רוֹדֵף אֶת מַחֲנֵה דָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): וַיְזַנֵּב בְּךָ וְכוּ’ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים. דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרֵא אֱלֹקִים כַּנַּ”ל, כִּי מַלְכוּת הָמָן־עֲמָלֵק, הוּא הִפּוּךְ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת הָמָן־עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ”ל, כִּי מִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַת מָמוֹן כְּדֵי לִתְפֹּס כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כְּלָל, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, לְהוֹצִיא מֵאִתּוֹ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): כִּי לָאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וָדַעַת – זֶה מָרְדְּכַי, הַיְנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, נָתַן לוֹ חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ”ל, וְזֶה: טוֹב לְפָנָיו, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (אבות פ”ו). וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס – זֶה הָמָן, הַיְנוּ שֶׁהָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּנַּ”ל, הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה: לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי אֱלֹקִים – בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה כַּנַּ”ל. כִּי מָרְדְּכַי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (איוב כ): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְעוֹשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁת חַיִל (משלי לא):

#### ו

וּלְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל. כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל תּוֹלָה בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא (זוהר בשלח דף סב סג), כִּי כָּל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵעַ וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר. גַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ’, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז. כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּׁלוֹם, כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת. כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּׁלוֹם, וְעַל־כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל, בִּבְחִינַת (תהלים קמז): הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:

#### ז

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, כִּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּגֹדֶל הַדַּעַת כַּנַּ”ל, כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה נִרְאָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים (מכילתא פ’ בשלח ופ’ יתרו, והובא בפירש”י פ’ יתרו), וְזָקֵן הוּא בְּיִשּׁוּב־הַדַּעַת, וּבָזֶה תָּלוּי גֹּדֶל הָרַחֲמִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים.

וְזֶה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה (כ”ש בכוונות שבועות), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן, בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה יד): מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה. כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת.

וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וְכוּ’, כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן וְכוּ’ (שבת נה), וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים, הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים. וְזֶה בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, כִּי הַמָּן בְּחִינַת דַּעַת:

וְזֶה בְּחִינַת (שבת קד): מַאֲמָר פָּתוּחַ, נֶאֱמָן פָּשׁוּט. מַאֲמָר פָּתוּחַ זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וּבְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ו): וּשְׁמִי ה’ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. הָיָה גַּם הַדִּבּוּר בְּגָלוּת (זוהר וארא דף כה:), בִּבְחִינַת: כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן (שם ד). וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדַּעַת מֵהַגָּלוּת, יָצָא וְנִפְתַּח הַדִּבּוּר, וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ, שֶׁנִּפְתַּח הַדִּבּוּר וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת. וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִכַּר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה, וְזֶה בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט, שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, לֹא נִתְפַּשֵּׁט וְנִתְגַּלָּה נֶאֱמָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ”י: וּשְׁמִי ה’ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – לֹא נִכַּרְתִּי בְּמִדַּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בְּמִצְרַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא נִכַּר נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הַחֶסֶד תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: אָנֹכִי – יְ’הִיבָא, כְּ’תִיבָא, נֶ’אֱמָנִים אֲ’מָרֶיהָ (שבת קה). שֶׁעַל־יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה נִפְתָּח הַמַּאֲמָר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ, בְּחִינַת נֶאֱמָן פָּשׁוּט מַאֲמָר פָּתוּחַ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מָן – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת מַ’אֲמָר נֶ’אֱמָן, בְּחִינַת מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט כַּנַּ”ל, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כַּנַּ”ל. וְעַל־ כֵּן אָכְלוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה (שמות טז), כִּי בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה (אבות פ”ה):

#### ח

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לח): אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא עֻגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן. כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אַרְבָּעִים הוּא בְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ תֵּכֶף שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת, הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאכְלוּ הַמָּן תֵּכֶף. וְעַל זֶה תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֻגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ הַמַּצּוֹת, טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן, כִּי הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת וְכַנַּ”ל, וּמַחֲלֹקֶת הוּא הֶפֶךְ הַדַּעַת. אַךְ יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלֹקֶת הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה – לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ה): מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא אַהֲבָה כַּנַּ”ל, וְזֶה: סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, בְּחִינַת אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כא): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת מַ’חֲלֹקֶת שַׁ’מַּאי הִ’לֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְעַל־כֵּן הָיָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וִידַעְתֶּם כִּי ה’ הוֹצִיא אֶתְכֶם וְכוּ’ (ויקרא כג). לְמַעַן יֵדְעוּ וְכוּ’.

וְזֶה בְּחִינַת עֻגָה, דְּהַיְנוּ מַצּוֹת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן. וְזֶהוּ: שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם – שֶׁהוֹצִיאוּ דַּיְקָא, כִּי בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ”ל. וְזֶה: עֻגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ שֶׁהַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּׁם הָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן, כִּי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת מִן הַגָּלוּת מִצְרַיִם, הָיָה בָּהֶם טַעַם מָן, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת (שמות טז): לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, הַנֶּאֱמָר בַּמָּן, לְשׁוֹן מִלְחָמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לה): לְחַם אֶת לֹחֲמָי, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת. הַיְנוּ שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן דָּתָן וַאֲבִירָם, שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, פָּגְמוּ גַּם־כֵּן בְּהַמָּן וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ (מ”ר שמות פ’ א ובפ’ כה והובא בפירש”י בשלח), כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תצוה דף קפג:), כִּי מַצָּה הִיא אַסְוָתָא, כִּי מַצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ”ל, הוּא רְפוּאָה. כִּי שָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז): שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו. כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁיְּסוֹד אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וְשָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה.

וְזֶה שֶׁנִּקְרָא מַצָּה לֶחֶם עֹנִי (דברים טז), כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–ב יג): מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ, וּמַצָּה הִיא אַסְוָתָא כַּנַּ”ל, וְזֶה לֶחֶם עֹנִי, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְהָעֹנִי כַּנַּ”ל:

#### ט

וְלָבוֹא לְמַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם צָרִיךְ לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיה נ): אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת. וּלְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם הִיא עַל־ יְדֵי אֲנָחָה בֶּאֱמֶת, כִּי יֵשׁ בַּלֵּב רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהִיא מִתְּחִלַּת הַתּוֹלָדָה, וְהוּא נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַלֵּחוֹת וְכָל הַדָּמִים וְכָל הַמִּיצוֹת (שֶׁקּוֹרִין זַאפְטִין). וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַזֶּה הוֹלֵךְ וְנוֹקֵשׁ בְּכָל הָאֵיבָרִים, וְעַל־ יְדֵי הֲלִיכָתוֹ וְנִשּׁוּבוֹ בָּהֶם הוּא מְנַעְנֵעַ וּמְנַשֵּׁב וּמְנַפֵּץ אוֹתָם מִן הָעִפּוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ, כְּמוֹ הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב בַּיָּם, שֶׁהוּא מְנַפֵּץ וּמְנַשֵּׁב וּמְהַפֵּךְ וּמֵגִיס הַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ. וְעִקַּר נִשּׁוּב הָרוּחַ הַדּוֹפֵק – בְּהַיָּדַיִם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת, צָרִיךְ לְנַשֵּׁב וּלְנַפֵּץ אוֹתָם בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן הַדָּאקְטֶר, כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַדֹּפֶק, יוֹדֵעַ כָּל עִנְיַן הַחוֹלֶה, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בַּיָּדַיִם עִקַּר הִלּוּךְ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁל הַלֵּב, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא הַכֹּל עָלָיו כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ זֶה הָרוּחַ הַדּוֹפֵק תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת כְּתִקּוּנוֹ וּכְסִדּוּרוֹ.

וְיֵשׁ נָחָשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא עַצְבוּת רוּחַ, הַיְנוּ בְּחִינַת ל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עַצְבוּת רוּחַ, וְעַל־יְדֵי עַצְבוּת רוּחַ אֵין הָרוּחַ דּוֹפֵק כְּסִדּוּרוֹ, וַאֲזַי נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב בָּהֶם כַּסֵּדֶר, וַאֲזַי הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת (שמות יז): וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, כִּי עִקַּר הַכְּבֵדוּת בְּהַיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר רוּחַ הַדּוֹפֵק כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת עִצְּבוֹן יָדַיִם, כִּי עִקָּר מַזִּיק הָעַצְבוּת רוּחַ לְהַיָּדַיִם כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁהָאֵיבָרִים כְּבֵדִים, אֲזַי מַכְבִּידִין יוֹתֵר עַל הָרוּחַ הַדּוֹפֵק וְנֶחֱלָשׁ עוֹד יוֹתֵר, וְעַל־יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ יוֹתֵר הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים עוֹד יוֹתֵר. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁנַּעֲשִׂים הָאֵיבָרִים עוֹד יוֹתֵר כְּבֵדִים, נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה, עַד שֶׁיּוֹצֵאת נַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי הָאֲנָחָה הוּא מְחַיֶּה וּמַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, וְנִצּוֹל מֵהָעַצְבוּת רוּחַ, וְחוֹזֵר הָרוּחַ הַדּוֹפֵק וּמְנַשֵּׁב כַּסֵּדֶר בְּכָל הָאֵיבָרִים, וּבִפְרָט בְּהַיָּדַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְזַכֵּךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם – אֵשׁ וּמַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַד יָמִין וְיַד שְׂמֹאל.

וְזֶה (איכה ג): נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם – שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׂא אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבַּלֵּב, אֶל הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה: אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם – כִּי מִזֶּה נִזְדַּכֵּךְ הַשָּׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לב): כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, שֶׁצָּרִיךְ לִשָּׂא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ”ל:

וּכְשֶׁמְּזַכֵּךְ אֶת הַיָּדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי אֲנָחָה, שֶׁעַל־ יָדָהּ נוֹשֵׂא הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכְּכִין הַיָּדַיִם וְהַשָּׁמַיִם כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. כִּי כָל הַדִּבּוּרִים מְקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): לְעוֹלָם ה’ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם, מְקַבְּלִין מִן הָרְעָמִים, בְּחִינַת (שם יח): יַרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה’, בְּחִינַת (איוב לז): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. נִמְצָא, שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם, כִּי הֵן הֵן בְּחִינַת שָׁמַיִם, שֶׁשָּׁם כָּל הַדִּבּוּרִים. וְעִקַּר הַקַּבָּלָה – עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אֲנָחָה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְנַשְּׂאִים הַיָּדַיִם לַשָּׁמַיִם, כִּי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְנַשֵּׁב וּמְנַפֵּץ הַכֹּל, וְעִקָּר בְּהַיָּדַיִם, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה’ כַּנַּ”ל. כִּי הַיָּדַיִם הֵן בִּבְחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ”ל, וְשָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, בְּחִינַת: לְעוֹלָם ה’ דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם כַּנַּ”ל, נִמְצָא, שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם. וְזֶה בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ בְּיַד, הַנֶּאֱמָר בְּמֹשֶׁה וּבִשְׁאָר נְבִיאִים, כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, וּמִשָּׁם מְקַבְּלִין אוֹתָם כַּנַּ”ל:

וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים, אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּׁמַיִם. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים (עירובין יג:), וּמַה שֶּׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם קִבֵּל הַדִּבּוּרִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: יַרְעֵם (ה’) אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה’ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרַע לוֹ. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע וְרַע לוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הִשִּׂיג זֹאת, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ (שמות לג): הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ. כִּי צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. צַדִּיק וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. רָשָׁע וְרַע לוֹ, זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה לֹא הִשִּׂיג זֹאת, כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה’, בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּׁמַיִם, מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל, אֵין לְגַנּוֹת אוֹתוֹ, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת, כִּי הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (איוב כו): בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ. הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו, וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ, וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן. בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ”ל הַמְנַשֵּׁב בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה. כִּי עַל־ יְדֵי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ”ל הוּא מְזַכֵּךְ וּמְשַׁפֵּר הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם כַּנַּ”ל.

וְזֶה: חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה חָלָל בְּהַיָּדַיִם, שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּסְתוּמִים עַל־יְדֵי הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּבַטֵּל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּׁב כַּסֵּדֶר, וַאֲזַי נִתְנַשְּׂאִין הַיָּדַיִם וְנִזְדַּכֵּךְ הַשָּׁמַיִם, וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵהֶם דִּבּוּרִים בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כַּנַּ"ל.

וְזֶה: הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו – הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה’, בְּחִינַת צַדִּיק וְטוֹב וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ”ל, בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה: וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן – הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּׁמַיִם הַנַּ”ל אֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, וְאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה’, בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כִּי: וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן – כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין רַעַם גְּבוּרוֹתָיו, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם (ה') אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ, עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ. בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, תּוֹרַת ה’, שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ”ל. בְּשָׁבוּעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָא שָׁבוּעוֹת עֲצֶרֶת, מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–א ט): זֶה יַעֲצֹר בְּעַמִּי. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – זֶה בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ”ל, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל”ט מְלָאכוֹת, עַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ”ל. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל”ט מְלָאכוֹת, עִצְּבוֹן יָדַיִם, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (בראשית ה): זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. הַכֹּל כַּנַּ”ל:

### נז

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ’. אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּפֹּל הַשַּׁעַר הַזֶּה וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל וְיִבָּנֶה, וְיִפֹּל; וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ, עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא: (סנהדרין צח)

רַשִׁ”י: הַשַּׁעַר הַזֶּה: שֶׁל אֲרָם, שֶׁבַּאֲרָם הָיָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה: וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ: פַּעַם שְׁלִישִׁית:

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְכוּ’:

#### א

דַּע, כִּי כָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ (חגיגה יד), וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחֱלַק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, בִּבְחִינַת (ירמיה כג): כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע. כְּמוֹ־כֵן נִבְרְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַלְאָכִים, לְפִי רֹב הַנִּיצוֹצוֹת. וְדִבּוּר הַכּוֹלֵל אֶת הַנִּיצוֹצוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא שַׂר וְרֹאשׁ עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַנִּיצוֹצוֹת, וְהֵם מַחֲנֵהוּ. וְכָל מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ הוּא מְמֻנֶּה עַל אֵיזֶהוּ דָּבָר, וַאֲפִלּוּ כָּל אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ’ י): אֵין לְךָ עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ מַלְאָךְ מִלְמַעְלָה וְכוּ’. וְכָל מַלְאָךְ מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַדִּבּוּר, וּמַשְׁפִּיעַ לְתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁנִּמְנָה עָלָיו, הַיְנוּ לְאֵיזֶה עֵשֶׂב אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו.

וּשְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ, הַיְנוּ כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְאָךְ לְקַבֵּל וְכֹחַ לְהַשְׁפִּיעַ, מְכֻנִּים בִּבְחִינַת יָדַיִם. בְּיַד יָמִין מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ, וּבְיַד שְׂמֹאל מַשְׁפִּיעַ, בִּבְחִינוֹת: וּמַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל (שם). וְהַכָּאָה הִיא בְּחִינַת שְׂמֹאל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, בִּבְחִינוֹת (משלי ד): וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. כִּי הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת כֹּחַ לַמַּלְאָכִים, וְהַמַּלְאָכִים מַשְׁפִּיעִים לָעֲשָׂבִים, וַעֲשָׂבִים מְרַפְּאִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וּפוֹרֵץ גִּדְרָם, אֲזַי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, בִּבְחִינוֹת (שבת קי): דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ שֶׁאֵין לוֹ אַסְוָתָא. כִּי הַפּוֹרֵץ גִּדְרָם, עַל־יְדֵי־זֶה מֵסִיר הַיָּדַיִם מִן הַמַּלְאָכִים, לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן.

וְזֶהוּ (דברים יז): לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל – לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ, אִם סָר מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן לְיָמִין, בָּזֶה סָר יְמִין הַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל, וְאִם סָר לִשְׂמֹאל, בָּזֶה סָר יַד שְׂמֹאל מֵהַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ. וּכְשֶׁנִּפְגָּם אֵיזֶהוּ יַד הַמַּלְאָךְ, אֲזַי אֵין לְזֶה הָאָדָם אַסְוָתָא, כִּי זֶה הָעֵשֶׂב, שֶׁבּוֹ תָּלוּי רְפוּאָתוֹ, אֵין לוֹ כֹּחַ לְרַפֹּאת, כִּי אֵין מַשְׁפִּיעַ לוֹ: וְזֶה בְּחִינַת (דברים כח): מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה – זֶהוּ מִיתַת תַּלְמִיד־חָכָם, הַיְנוּ הַמִּיתָה שֶׁתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְמִיתִין אֵיזֶהוּ אָדָם, כִּי חוֹלַאַת הַבָּאָה לָאָדָם עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי רַבָּנָן אֵין לוֹ רְפוּאָה, וְהוּא מֵת מִן הַחוֹלַאַת, זֶה הַמִּיתָה בָּאָה עַל־יְדֵי מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה, כִּי דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה נִמְסְרוּ לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם, וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּזַלְזֵל דִּבְרֵיהֶם וְאֵין מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵן, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה וּמֵת בָּהּ. וְיֵשׁ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הַשּׁוֹלְטִין עַל הָאָדָם שֶׁהוּא צַדִּיק, וְהוּא מֻכֶּה בְּיִסּוּרִין, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בִּרְפוּאַת עֲשָׂבִים, כִּי הוּא אִישׁ צַדִּיק, וְלֹא פָּגַם יְדֵי הַמַּלְאָךְ, וְהַיָּדַיִם הֵם שְׁלֵמִים. וְזֶה (ש”ה ב): כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. הַיְנוּ, חוֹלַת אַהֲבָה יְכוֹלָה הִיא לִשְׁלֹט עַל אִישׁ אֶחָד, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בְּהַיָּדַיִם הַנַּ”ל, כִּי הַיָּדַיִם בִּבְחִינָתוֹ הֵם שְׁלֵמִים, בִּבְחִינַת: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת וְכוּ’:

וְזֶהוּ כְּשֶׁבָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא שֶׁנֶּחֱלָה בְּיִסּוּרִין וְאָמַר לוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין. אָמַר: לֹא וְכוּ’. אָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ וְכוּ’ (ברכות ה:). כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר, שֶׁאֵלּוּ יִסּוּרִין הֵן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין. שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ אִם חָבִיב עָלָיו הַיִּסּוּרִין, הַיְנוּ אִם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה הֵם. וְהֵשִׁיב לוֹ: לֹא וְכוּ’. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁהַיִּסּוּרִים לֹא שֶׁל אַהֲבָה הֵן, חָשַׁב דִּילְמָא פָּגַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּיָּדַיִם הַנַּ”ל, וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לוֹ רְפוּאָה, וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אִם פָּגַם בְּדִבְרֵי רַבָּנָן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְתֵכֶף כְּשֶׁיְּהַב לוֹ יְדָא אוֹקְמוּהוּ, כִּי לֹא הָיָה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְלֹא פָּגַם בַּיָּדַיִם, בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה יָכוֹל לִחְיוֹת וְלָקוּם מֵחָלְיוֹ:

וְזֶהוּ: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין (איוב כד). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּתַלְמִידֵי־ חֲכָמִים, הַנִּקְרָאִים חַיִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח): וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי – צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹפֵל בְּחוֹלַאַת אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בְּחַיָּיו, הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מַאֲמִין שֶׁיִּחְיֶה מֵחֹלִי זֶה, כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיָּקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְיַאֲמִין אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶהוּ: יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין – הַיְנוּ זֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּחֲכָמִים, הַנִּקְרָאִים חַיִּים, יָקִים זֹאת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָקוּם מֵחוֹלַאַת הַזֹּאת, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין עַד עַכְשָׁו שׁוּם אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם רְפוּאָה עַל מַכָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָתוֹ יִתְרַפֵּא, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים מְתַקֵּן בְּחִינוֹת יָדַיִם שֶׁל מַלְאָכִים, וְהֵם מְקַבְּלִים וּמַשְׁפִּיעִים כֹּחוֹת לָעֲשָׂבִים לִרְפוּאָתוֹ. וְזֶה: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ. הַיְנוּ שֶׁהַמַּלְאָכִים, הַנִּקְרָאִים אַבִּירִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֶחֱזָר לוֹ כֹּחוֹ, הַיְנוּ כ”ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְמַנּוּ עֲלֵיהֶם, וְאָז יֵשׁ לוֹ רְפוּאָה כַּנַּ”ל, כִּי דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין בְּחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל:

#### ב

וּלְהָקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר (רְצוֹנוֹ לוֹמַר וִיְקַיֵם מִיָד), (עיין בהשמטות), וְעַל־יְדֵי הַנֶּדֶר יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינוֹת (ישעיה כט): הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו. וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר איכה א), שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים. וְתִקּוּנוֹ שֶׁל הַפְלָאָה הַזֹּאת, הַיְנוּ שֶׁל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים, תִּקּוּנוֹ הַפְלָאָה שֶׁל נֶדֶר, בִּבְחִינַת (במדבר ו): כִּי יַפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר. כִּי עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר הוּא עוֹלֶה לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהַחֲכָמִים מֻשְׁרָשִׁים שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּלִיאוֹת חָכְמָה (ספר יצירה, וע’ זוהר בלק דף קצג:), וְיוֹדֵעַ וּמַכִּיר מַעֲלוֹת הַחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא שָׁב וּמַאֲמִין בָּהֶם.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה כה): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא. וְעַל־יְדֵי־זֶה: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פֶּלֶא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעֲצָתָם מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ (משלי לא). כִּי דִּבְרֵי־תוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים מִמָּקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר”ה פרק ראוהו בית דין), שֶׁהַחֲכָמִים לְמֵדִים דִּבְרֵיהֶם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נִמְסַר לָהֶם לִדְרֹשׁ הַתּוֹרָה לְכָל חֶפְצֵיהֶם בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּמְחֻיָּבִין אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינוֹת: לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר וְכוּ’. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינוֹת נֶדֶר, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַנּוֹדְרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח): וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר:

וְזֶהוּ: מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב (שם מט) – בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן יְדֵי הַמַּלְאָךְ, הַנִּקְרָא אַבִּיר, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. כִּי: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַנֶּדֶר נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַנִּקְרָא רוֹעֶה, בִּבְחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהלים לז). וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, נִתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת לֹא תָסוּר כַּנַּ”ל:

#### ג

וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם הַנַּ”ל עַל־יְדֵי נֶדֶר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, כִּי נֶדֶר זֶה בְּחִינַת אוֹר יַעֲקֹב, וְיָדַיִם הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶּלֶא. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי פֶּלֶא הַנַּ”ל מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹר הָאָבוֹת. וְזֶהוּ סוֹפֵי־תֵבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת בק”ם (כִּי סוֹפֵי־ תֵבוֹת שֶׁל אַבְרָהָ’ם, יִצְחָ’ק, יַעֲקֹ’ב, הֵם אוֹתִיוֹת בקם) נוֹטְרִיקוֹן: בְּ’שֶׁמֶן קָ’דְשִׁי מְ’שַׁחְתִּיו (תהלים פט), שֶׁהִיא רֶמֶז בְּחִינוֹת נֶדֶר, כִּי כֵן כְּתִיב בְּנֶדֶר יַעֲקֹב (בראשית כח): וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר וְכוּ’, וּכְתִיב (שם לה): וַיִּצֹּק עָלֶיהָ שָׁמֶן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר מִתְנוֹצְצִים עַל הָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת:

#### ד

וְעַל־יְדֵי הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ עוֹלֶה וּמִתְעַנֵּג בְּעֹנֶג שַׁבָּת, בִּבְחִינוֹת (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל וְכוּ’ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. בָּמֳתֵי אָרֶץ הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינוֹת נֶדֶר הַנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הָאָבוֹת עִם הָאֱמוּנָה הַנַּ”ל זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁין בַּת. שִׁין – זֶה בְּחִינַת אָבוֹת. בַּת – זֶה בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, בְּחִינוֹת: בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וְכוּ’ (ב”ב טז: דָרְשׁוּ שָׁם עַל פָּסוּק וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכּל, בַּת הָיתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַּכֹּל שְׁמָה), בְּחִינַת (משלי כח): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת:

#### ה

וְעֹנֶג שַׁבָּת הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל נֶהֱנֶה מִמֶּנָּה גַּם־כֵּן הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא־אָחֳרָא כְּלָל וּכְלָל. וְזֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ עַל אֲכִילַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה’, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה קְדֻשָּׁה וֶאֱלֹקוּת גָּמוּר, בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל, וְיָכוֹל לִפְעֹל בַּאֲכִילַת שַׁבָּת מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּתַעֲנִית, הַיְנוּ לְהַפִּיל אוֹיְבָיו לְפָנָיו בִּזְכוּת עֹנֶג שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁפּוֹעֵל בְּצוֹם. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא שַׁבָּת, כִּי בִּסְגֻלָּתוֹ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם (תהלים ח):

#### ו

כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, כִּי עַל־ יְדֵי הַכַּעַס, הַבָּא מֵהַכָּבֵד, בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס (ברכות סא:), נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בַּכָּבֵד (זוהר פינחס דף רלד ותיקון כא). וְהוּא אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבֵד שֶׁהוּא מָלֵא דָּם. וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים לְמַטָּה עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו, וְאֵינָם יְרֵאִים מִלְּפָנָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה, בִּבְחִינַת (תהלים מט): נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. כִּי עִקַּר הַמּוֹרָא שֶׁמִּתְיָרְאִין מִן הָאָדָם, בִּבְחִינַת (בראשית ט): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁבִּפְנֵי הָאָדָם, וְעַל־ יְדֵי הַצֶּלֶם, הָאָדָם הוּא אָדָם, וּכְשֶׁסָּר צֶלֶם, אֲזַי יוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, וְאָז סָר מוֹרָאוֹ. וְעִקַּר הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בִּפְנֵי הָאָדָם, הִיא חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא, שֶׁנָּתַן לָאָדָם יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, הִיא הַמְּאִירָה בִּפְנֵי אָדָם, בִּבְחִינַת: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו (קהלת ח). וְעַל־ יְדֵי הַכַּעַס – אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת (פסחים סו:), וְאָז צִלּוֹ סָר וּפָנָיו נוֹפְלִים, בִּבְחִינַת (בראשית ד): לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ. וּכְשֶׁאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם, אֲזַי מוֹרָאוֹ סָר, כִּי נִמְשָׁל כִּבְהֵמוֹת, וְצָרָיו מְצֵרִים לוֹ.

וְעַל־יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית הוּא מְתַקֵּן אֶת פָּנָיו וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חָכְמָתוֹ, שֶׁהִיא צַלְמוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְאָז הַכֹּל יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו. לְפָנָיו דַּיְקָא, כִּי עִקַּר נְפִילָתָם – מֵחֲמַת הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצּוֹם, כִּי עַל־ יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, כִּי בְּיוֹם שֶׁאָדָם אוֹכֵל, אָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְאַחַר־ כָּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לְהַמֹּחַ. נִמְצָא, בְּיוֹם הָאֲכִילָה הַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד. וּכְשֶׁמִּתְעַנֶּה, אֲזַי נִזּוֹן הַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְהַמֹּחַ שׁוֹלֵחַ מָזוֹן אַחַר־כָּךְ לְהַכָּבֵד. נִמְצָא, בְּיוֹם הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, וְהַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וְזֶהוּ תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגַם בִּתְחִלָּה בְּהַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַמֹּחַ, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הוּא מַכְנִיעַ אֶת הַכָּבֵד, וְנוֹתֵן הַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ, וּכְשֶׁנִּכְנָע הַכָּבֵד, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְקַטְרְגִים, אֲזַי נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים הָאֲחוּזִים בְּהַכָּבֵד. וְזֶה אוֹתִיּוֹת צוֹם נוֹטְרִיקוֹן: וְ’כַתּוֹתִי מִ’פָּנָיו צָ’רָיו (תהלים פט), שֶׁעַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד וְנִתְתַּקֵּן מֹחַ הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם, וּמֵאִיר בִּפְנֵי אָדָם. וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם שֶׁבְּפָנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו – מִפָּנָיו דַּיְקָא כַּנַּ”ל:

אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ”ל, אָז אֵין צָרִיךְ לְצוֹם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת, קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כב). וְאָז נִכְנָע הַכָּבֵד, וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ, בִּבְחִינַת (תרומה דף קלה:): וְכָל שׁוּלְטָנֵי רֻגְזִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ*. וְאָז: וְכֹלָּא אַהֲבָה, בִּבְחִינַת (שה”ש ז): אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וְכָל זֶה מֵעֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ”ל:

* וְנִתְגַּדֵּל הַמֹּחַ הַחָכְמָה וּמֵאִיר בְּפָנָיו, בִּבְחִינַת וְאַנְפָּהָא נְהִירִין בִּנְהִירוּ עִלָּאָה:

#### ז

וְדַע, שֶׁלְּבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים דַּי הַצּוֹם אוֹ אֲכִילַת שַׁבָּת לְבַד, אֲבָל לְרֹב הַשָּׁלוֹם צָרִיךְ גַּם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ברכות ו:): אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא – צִדְקְתָא. וְאָמְרוּ (תענית ח:): שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים. שֶׁמֶשׁ, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא ובספרי פ’ תצא ובירושלמי כתובות פ”ד): וְזָרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ – מַה שֶּׁמֶשׁ הוּא שָׁלוֹם לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ’. וְזֶהוּ שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ הַשָּׁלוֹם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי צְדָקָה לַעֲנִיִּים:

#### ח

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַתַּעֲנִית שֶׁל חֹל וּבֵין הַשָּׁלוֹם שֶׁל עֹנֶג שַׁבָּת. הַיְנוּ, הַשָּׁלוֹם שֶׁל תַּעֲנִית אֵין לוֹ בְּחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת (בראשית לז): וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם. אֲבָל עַל־ יְדֵי עֹנֶג אֲכִילַת שַׁבָּת נִשְׁלָם הַדִּבּוּר לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קכב): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. בְּחִינַת (ישעיה נח): וְדַבֵּר דָּבָר, הַנֶּאֱמָר בַּשַּׁבָּת. כִּי הַפֶּה נִשְׁלָם בְּאוֹר גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲכִילַת שַׁבָּת.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ. חָמֵץ, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַכַּעַס עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (ישעיה סג): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים. אֱדוֹם זֶה בְּחִינַת כָּבֵד הַנַּ”ל, וְחָמֵץ זֶה בְּחִינַת הַכְנָעָתוֹ, בְּחִינַת תַּעֲנִית, בְּחִינַת הֶעְדֵּר אֲכִילָה, בְּחִינַת (שמות יב): כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. לֹא תֹאכֵלוּ – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית הַנַּ”ל. מַצָּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה סו): לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם וְכוּ’. וְזֶהוּ: אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה וְכוּ’. הַיְנוּ אֵין בֵּין הַתַּעֲנִית לְבֵין אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ”ל, אֵין הַחִלּוּק בֵּינֵיהֶם אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, נוֹטְרִיקוֹן: וְ’הָיָה מַ’עֲשֵׂה הַ’צְּדָקָה שָׁ’לוֹם (ישעיה לב). הַיְנוּ כִּי אֵין דּוֹמֶה שָׁלוֹם שֶׁל הַתַּעֲנִית לְשָׁלוֹם שֶׁל שַׁבָּת, כִּי זֶה אֵין לוֹ פֶּה, וְזֶה יֵשׁ לוֹ פֶּה. וְזֶהוּ הַחִלּוּק, שֶׁבְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה הוּא בְּמַעֲלָה עַל שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, כְּמוֹ מַעֲלַת מְדַבֵּר עַל חַי.

כִּי הַחַיּוֹת הֵם חַיִּים כְּמוֹ בְּנֵי־ אָדָם, אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבְּרִי. וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה, שֶׁהַחִלּוּק בֵּין חֵית לְהֵא. חָמֵץ הוּא בְּחֵית, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, בְּחִינַת חַי, בְּחִינַת (איוב ה): וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָּךְ. הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ הַדִּבְּרִי, כְּמוֹ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וּמַצָּה הִיא בְּהֵא, זֶה בְּחִינַת ה’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, בְּחִינַת כֹּחַ הַדִּבְּרִי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע, בְּחִינַת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, בְּחִינַת: מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (משלי יח): מְדָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל. גּוֹרָל זֶה בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת (דניאל יב): וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין. שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְזֶה: וְתָנוּחַ, זֶהוּ בְּחִינַת (שמות כ): וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְגוֹרָל הַזֶּה, שֶׁהוּא שַׁבָּת, מְבַטֵּל מְדָנִים וְצָרִים כַּנַּ”ל. וְעוֹד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ, שֶׁבּוֹ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת פֶּה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד – בֵּין הִתְעַצְּמוּת וְהִתְחַבְּרוּת קְנֵה הַחֵית לְגַג הַחֵית, הוּא מַפְרִיד, וְנַעֲשֶׂה הֵא מֵחֵית, הַיְנוּ בְּחִינַת פֶּה כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא. וְהֵשִׁיב לָהֶם: כְּשֶׁיִּפֹּל זֶה הַשַּׁעַר וְכוּ’. וְעִקַּר הַדָּבָר, שֶׁיִּפֹּל שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. כִּי שַׁעַר אֲרָם זֶה בְּחִינַת שַׁעַר דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּכְשֶׁיִּפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי* כַּנַּ”ל, אָז יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. הַיְנוּ, כְּשֶׁאֵין אֱמוּנוֹת חֲכָמִים וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה כט): וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן. עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לְחֹלִי עַד אֵין מַרְפֵּא כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (תהלים קז): וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה, אֲזַי נִפְתָּחִים לָהֶם שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְכוּ’ שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל, וְאָז נוֹפֵל שַׁעַר אֲרָם פַּעַם אֶחָת.

וַהֲקָמַת אֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי נֶדֶר, וְאָז נָהֵר בִּנְהִירוּ דַּאֲבָהָן כַּנַּ”ל, וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁנִיָּה שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהלים כד): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם. כִּי הָאָבוֹת הֵן הָרָאשִׁים, בִּבְחִינַת (שמות ו): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם. וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל, וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת פַּעַם שֵׁנִית שַׁעַר שֶׁל אֲרָם.

וְעַל־יְדֵי הֶאָרוֹת הָאָבוֹת זוֹכֶה לְשַׁבָּת, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (זכריה א): וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וּבִבְחִינַת צְדָקָה: אַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר (משלי כב). וּמַכְנִיעִים הַשּׂוֹנְאִים הַיּוֹנְקִים מִשַּׁעַר אֲרָם, בִּבְחִינַת (תהלים סט): יָשִׂיחוּ בִי ישְׁבֵי שָׁעַר. כִּי נִכְנָע כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁהִיא עֵשָׂו אֱדוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כה), וְזֶהוּ נְפִילַת פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר שֶׁל אֲרָם:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

[שַׁיָּךְ לְעֵיל, אַחַר תֵּבַת עַל־ יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי*: בְּכָאן דִּלֵּג רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה תֵּבוֹת, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁנָּתַן לִי לְהַעְתִּיק תּוֹרָה זֹאת, מָחַק בְּכַוָּנָה כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת מִכְּתִיבוֹת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַעְתִּיקֵם, וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה שְׁלֵמָה. וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה תּוֹרוֹת, שֶׁהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד כְּשֶׁנָּתַן תּוֹרָתוֹ לְהַעְתִּיקָהּ לִמְחֹק שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת, שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לְהָעִנְיָן מְאֹד, וְדִלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים. וְהַמְעַיֵּן הֵיטֵב בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, יוּכַל לְהָבִין שֶׁחָסֵר שָׁם בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן. וְגַם בַּתּוֹרָה הַזֹּאת יְכוֹלִין לִרְאוֹת קְצָת, כִּי כָּתַב: וּכְשֶׁיִּפֹּל וְכוּ’ עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ לְשׁוֹנוֹ. אַךְ כָּל זֶה הָיָה אֶצְלוֹ כָּתוּב הָדוּר מְבֹאָר הֵיטֵב, אַךְ בְּכַוָּנָה מְדֻיֶּקֶת דִּלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי כָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת, וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ בְּסִימָן נח, אוֹת ט, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת* וְאֵלּוּ וְכוּ’, וְשָׁם נִכַּר הַחִסָּרוֹן לָעֵינַיִם, וְעַתָּה עַל־פִּי הַנַּ"ל תָּבִין הַדָּבָר, כִּי שָׁם מָחַק כַּמָּה תֵּבוֹת בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה. וְכֵן בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן נח הַנַּ"ל מָחַק מִקֹּדֶם גַּם־כֵּן כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת וְעִנְיָנִים בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין נִכָּר כָּל־כָּךְ, וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּסִימָן נט, שָׁם גַּם־כֵּן מָחַק בָּאוֹת ה, אַחַר וְזֶה פֵּרוּשׁ: בַּיִת וְהוֹן וְכוּ', שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים וְכוּ', שָׁם מָחַק כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת, וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה. וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיקָם כַּנַּ”ל, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים]:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת א’ וּב’): הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ (שבת קיט:), כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם הַרְכָּבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקְחִין סַם פְּלוֹנִי וְעֵשֶׂב פְּלוֹנִי בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן עֵשֶׂב אַחֵר שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן שׁוֹקְלִין מִכַּמָּה מִינִים. וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, וּמְעָרְבִין אֵלּוּ הַמִּינִים בְּיַחַד, וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה, וְזֹאת הַהַרְכָּבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְרַפֹּאת הַחוֹלַאַת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי הַהַרְכָּבָה, שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כֹּחַ אַחֵר חָדָשׁ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁקִּבְּלָה מִכָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וּבְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַהַרְכָּבָה דַּוְקָא מְרַפְּאִין הַחוֹלַאַת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהַרְכָּבָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, אַף אִם יִקַּח הָעֲשָׂבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפֹּאת, עִם כָּל זֶה לֹא יִפְעַל כְּלָל, כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַרְכִּיבָם.

כְּמוֹ־כֵן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ כִּי־אִם חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי נִמְסְרָה לָהֶם לְדָרְשָׁהּ בִּשְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. אֲבָל מֵהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע דָּבָר, כִּי־אִם עַל־פִּי חַכְמֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים אוֹתָהּ, כִּי הַתּוֹרָה עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַחֲכָמִים מְלַקְּטִין וּמְעָרְבִין וּמַרְכִּיבִין אֶת הַתּוֹרָה, וְדוֹרְשִׁין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהֵם גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין (ב”ב קיא:). וְאַף שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה כָּךְ, הֵם גּוֹרְעִים מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ תֵּבָה, וּבְמָקוֹם אַחֵר מוֹסִיפִין, וּבָזֶה דּוֹרְשִׁין אוֹתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין, כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד תַּלְמִיד־חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי־אִם עַל־יְדֵי חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה לִדְרֹשׁ, וְהֵם יוֹדְעִים לְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה כַּנַּ”ל, כִּי כָל הָעֲשָׂבִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְעִקַּר כֹּחָם לְרַפֹּאת הוּא עַל־יְדֵי הַהַרְכָּבָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה וּלְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ כָּל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה. עַל־כֵּן הָעִקָּר – שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם, לִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִרְאֶה לוֹ מֵהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בְּהַתּוֹרָה כָּךְ לְפִי דַּעְתּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם. כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ (דברים כה). וְהֵם אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת דַּוְקָא (מכות כב: ע”ש), כִּי הֵם יוֹדְעִים עַל־פִּי הַדְּרָשׁוֹת וְהַמִּדּוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסַר לָהֶם, שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּחֲכָמִים, וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ כַּנַּ”ל:

### נח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אִיתָא בְּזֹהַר בְּרֵאשִׁית (דף לב:): תְּלָת נָפְקִין מֵחַד. חַד בִּתְלָת קָיְמָא. חַד עָאל בֵּין תְּרֵין. תְּרֵין יָנְקִין לְחַד. חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין:

#### א

הַיְנוּ, כִּי בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): וָאַכְחִיד שְׁלֹשֶׁת הָרוֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד – וְכִי בְּיֶרַח אֶחָד מֵתוּ. וְתֵרְצוּ, כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁל אַהֲרֹן וּמִרְיָם נִסְתַּלְּקוּ עָנָן וּבְאֵר, וְחָזְרוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בְּיֶרַח אֲדָר, אֲזַי נִסְתַּלְּקוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, וְהָוֵי כְּאִלּוּ מֵתוּ כָּל הַשָּׁלֹשׁ בְּיֶרַח אֶחָד. וְזֶהוּ: תְּלָת נָפְקִי מֵחַד. הַיְנוּ בְּאֵר וְעָנָן וּמָן הָיוּ בִּשְׁבִיל חַד, בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה:

#### ב

וּמֹשֶׁה, הָיָה נִשְׁמָתוֹ כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הַשְׁפָּעוֹת. בְּאֵר מַיִם חַיִּים זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם, מֵימֵי הַחֶסֶד, וְאַבְרָהָם הִתְחִיל לַחְפֹּר בְּאֵרוֹת. וְעָנָן זֶה בְּחִינַת יִצְחָק, בְּחִינַת חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, בְּחִינַת (בראשית כז): וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת. וּמָן זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת (תהלים עח): לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ. וּמֹשֶׁה, שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת, נֶאֱמַר בּוֹ (שמות ב): וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה עַל הַבְּאֵר. וּכְתִיב בֵּהּ (שם כד): וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן. וּכְתִיב בֵּהּ (שם טז): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם. הוּא דַּיְקָא, קָאֵי עַל מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁבִּזְכוּתוֹ אָכְלוּ הַמָּן. וְלֶעָתִיד, בִּשְׁעַת הַתְּחִיָּה, יָקוּם מֹשֶׁה כָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת כְּמִקֹּדֶם, בְּחִינַת (קהלת א): מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה. בְּחִינַת (דברים לא): הִנְּךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם – שֶׁיָּקוּם בַּתְּחִיָּה כָּלוּל מִשְּׁלָשְׁתָּן. וְזֶה חַד בִּתְלָת קָיְמָא:

#### ג

וּבַכֹּחַ שֶׁהָיָה כָּלוּל מֵאָבוֹת הָיָה לוֹחֵם כְּנֶגֶד עֲמָלֵק, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. כִּי הָאָבוֹת הֵן בְּרִית, בְּחִינַת (שם): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְכוּ’. וַעֲמָלֵק טִמֵּא בְּרִיתָם, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ: וְחַד עָאל בֵּין תְּרֵין – זֶהוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות יז): וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד:

#### ד

וּבָזֶה שֶׁהִכְנִיעַ קְלִפַּת עֲמָלֵק וְתִקֵּן הַבְּרִית זָכָה לִבְחִינַת (שמות טז): וְהָיָה לֶחֶם מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. וְיוֹסֵף, שֶׁזָּכָה לַבְּרִית, כְּתִיב בֵּהּ (בראשית מא): וַיַּרְכֵּב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. הַיְנוּ מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרִית זוֹכֶה לְשֶׁפַע כְּפוּלָה. וְזֶה תְּרֵין יָנְקִין לְחַד, שֶׁבְּחִינַת שַׁבָּת מְקַבֵּל מִיּוֹסֵף לֶחֶם מִשְׁנֶה, הַיְנוּ מִשְׁנֵה־תוֹרָה, בְּחִינַת (משלי ח): וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. וּבְחִינַת שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ לִשְׁאָר הָעוֹלָמוֹת, בִּבְחִינַת (ויקרא כה): וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה. וְזֶה: חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין:

#### ה

וְזֶהוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת בָּאִים תְּלָת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים, כִּי בּוֹ כְּלוּלִים, בִּבְחִינַת (משלי ט): לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי. בְּחִינַת אֲכִילָה, בְּחִינַת מָן הַכָּלוּל בְּדַעַת הַתּוֹרָה. שְׁתִיָּה כָּלוּל בַּדַּעַת, בִּבְחִינַת (ישעיה נה): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. שֶׁהִיא בְּאֵר, בְּחִינַת (משלי ה): וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ. מַלְבּוּשִׁים – בִּבְחִינַת (ישעיה ג): שִׂמְלָה לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ. בְּחִינַת עָנָן, בְּחִינַת לְבוּשׁ, בְּחִינַת (איוב לח): בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ. וְזֶהוּ תְּלָת נָפְקִי מֵחַד.

וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת, עַל־ יְדֵי הָאָבוֹת, שֶׁהֵם: חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. חֶסֶד, הַיְנוּ בְּחִינַת אַבְרָהָם, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בִּבְחִינַת (משלי לא): וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): זֶה הַלּוֹמֵד עַל־מְנָת לְלַמְּדָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. גְּבוּרָה, זֶה בְּחִינַת שֶׁמַּקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ (אבות פ”ג). תִּפְאֶרֶת, זֶהוּ שֶׁמְּדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִבְזִים, בִּבְחִינַת (קהלת י): דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן. וְזֶהוּ: חַד בִּתְלָת קָיְמָא.

וּכְשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָה וּבִשְׁלֵמוּתָהּ, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת חַד עָאל בֵּין תְּרֵין, שֶׁיָּכוֹל לִלְחֹם מִלְחֲמוֹת ה’, בִּבְחִינַת (שם ט): טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב. וְאָז, כְּשֶׁמַּכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּמַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, בִּבְחִינַת לֶחֶם־מִשְׁנֶה, בְּחִינַת מִשְׁנֵה־תוֹרָה, בְּחִינַת מְגִלָּה עָפָה (זכריה ה), בִּבְחִינַת תְּרֵין יָנְקִין לְחַד כַּנַּ”ל, בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת (תהלים קמט). עַל־יְדֵי הַחֶרֶב נוֹקֶמֶת כַּנַּ”ל זוֹכֶה לְפִי שְׁנַיִם, בְּחִינַת לֶחֶם־מִשְׁנֶה. וְשַׁבָּת מְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, בִּבְחִינַת חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין, וּמְרַפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, בִּבְחִינַת (שמות כא): רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא – שְׁתֵּי רְפוּאוֹת עַל־יְדֵי שַׁבָּת:

#### ו

וְזֶה שֶׁהֶחָכָם מַשְׁפִּיעַ לֶחֶם־מִשְׁנֶה הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי זְכוּתוֹ זָכָה גַּם־כֵּן לְחֵלֶק חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו): זָכָה – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁבָּא יוֹם הַשַּׁבָּת, וְנַפְשׁוֹ נִכְלֶלֶת בַּשַּׁבָּת, בִּבְחִינַת: כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ (שמות לא), אֲזַי נוֹתֵן לֶחֶם־ מִשְׁנֶה לְיוֹם הַשַּׁבָּת כַּנַּ”ל:

#### ז

וְעַל־יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, כִּי שַׁבָּת בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ. וְהַתְּשׁוּבָה הִיא מֵאַהֲבָה, בְּחִינַת: אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים (שה”ש ז). כִּי אַהֲבָה בָּא מִתַּעֲנוּג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, וּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זֶה בְּחִינַת לֶחֶם־מִשְׁנֶה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה [(סוֹטָה לא.) אִיתָא שָׁם: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר, וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר] – עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה עוֹשֶׂה חֶסֶד לִשְׁנֵי אֲלָפִים:

#### ח

וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים, בִּבְחִינַת (ישעיה ו): וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. כִּי קֹדֶם סָבְלוּ יִסּוּרִים, בִּבְחִינַת (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא. גַּם נַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, בִּבְחִינַת (ש”ה ז): מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, עַל־יְדֵי אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים כַּנַּ”ל, כִּי מִקֹּדֶם הָיוּ בִּבְחִינַת (ישעיה נג): לֹא תֹאַר וְלֹא הָדָר לוֹ:

#### ט

וּכְשֶׁהַכְּשֵׁרֵי דּוֹר נִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹל, אֲזַי כָּל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ יָכוֹל לְהָבִין, שֶׁכְּבָר הִשְׁפִּיעַ חֲכַם הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לֶחֶם־מִשְׁנֶה הַנַּ”ל, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר, וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְהַיֹּפִי וְהַגְּדֻלָּה הִיא צִיּוּן וְסִימָן וּרְשִׁימָה עַל מִשְׁנֵה־תוֹרָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (תהלים מח): הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן. הַר זֶה בְּחִינַת גְּדֻלָּה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קז): עַל נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר – זֶה מַלְכוּת וּגְדֻלָּה, שֶׁהַגְּדֻלָּה הוּא צִיּוּן וְסִימָן עַל יַרְכְּתֵי צָפוֹן, עַל חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, תּוֹרָה הַצְּפוּנָה. וְזֶהוּ (ישעיה נח): אִם תָּשׁוּב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ. עַל־ יְדֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת שַׁבָּת נִמְשָׁךְ יַרְכְּתֵי צָפוֹן, וְזֶהוּ: רַגְלֶיךָ. וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ, כֵּן נִתְצַיֵּן וְנִתְסַמֵּן אֶצְלוֹ, כְּדֵי לְקַבֵּל אַחַר־כָּךְ בְּתוֹךְ הַצִּיּוּנִים שֶׁל הַגְּדֻלָּה אֶת יַרְכְּתֵי צָפוֹן הַנַּ”ל, כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי דּוֹר הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, בִּבְחִינָת*:

#### י

וְאֵלּוּ הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד בְּהַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּגַאֲוָה. כִּי לִפְעָמִים, כְּשֶׁהַדּוֹר אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אֵין יְכֹלֶת בְּיָדָם לְקַבֵּל בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ”ל, כִּי שַׁבָּת תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: וְדַבֵּר דָּבָר שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל (שבת קיג:). וְאָז, כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת פִּיהֶם, אֲזַי אַף־ עַל־פִּי שֶׁפִּקְחֵי הַדּוֹר מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשַּׁבָּת, אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ”ל, נִתְקַלְקֵל אֶצְלָם הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה, וְאָז נִתְקַלְקֵל הַהוֹד וְהָדָר וְהַגְּדֻלָּה הַבָּאָה לִכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, וְנִתְגָּאִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים נט): חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם – עַל־יְדֵי חֵטְא הַדִּבּוּר נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן גַּאֲוָה. וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הַגְּדֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת שְׁכִינָה, נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה גַּאֲוָה:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת. בַּבְלִיִּים, הַיְנוּ הַדּוֹר הַפּוֹגְמִים בְּהַדִּבּוּר, בְּחִינַת (בראשית יא): כִּי שָׁם בָּלַל ה’ שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וְרָאשֵׁיהֶם – הֵן כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר – סְגַלְגַּלּוֹת, הַיְנוּ סֶגֹל גָּלוּת. סֶגֹל זֶה בְּחִינַת הַהוֹד וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת סְגֻלַּת מְלָכִים (קהלת ב), גָּלוּת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל, שֶׁנִּפְגָּם אֶצְלָם הַהוֹד וְנִלְכָּדִים בְּגֵאוּת. וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְחוֹת. חַיּוֹת זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ”ל, בְּחִינַת: טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת (יחזקאל יח): שׁוּבוּ וִחְיוּ, בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): וְתַחֲלִימֵנִי וּתְחַיֵּינִי – שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת, בְּחִינַת שַׁבָּת הַנַּ”ל, מִפִּקְחֵי הַדּוֹר, מֵחַכְמֵי הַדּוֹר הַנַּ”ל, מִבְּחִינַת מֹשֶׁה הַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, מֵחָכָם הַנַּ”ל, אֶלָּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. אֲבָל הַדּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּבְלִיִּים כַּנַּ”ל, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת שַׁבָּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה רָאשֵׁיהֶם, שֶׁהֵם כְּשֵׁרֵי הַדּוֹר, סֶגֹל גָּלוּת. הַהוֹד וְהַגְּדֻלָּה אֶצְלָם בְּגָלוּת, הַיְנוּ שֶׁנִּפְגַּם בְּחִינַת מַלְכוּת, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּגַדְלוּת, חַס וְשָׁלוֹם:

### נט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

#### א

מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהָרַע שֶׁל אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם. כִּי זֶה הָאִישׁ, הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן, הוּא בּוֹנֶה בְּחִינַת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ. קֹדֶשׁ זֶה בְּחִינַת (ישעיה ד): וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַֹם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. הַיְנוּ זֶה שֶׁבְּנֵי־אָדָם נִשְׁאָרִים דְּבוּקִים בְּיִרְאָה שְׁלֵמָה עַל־יָדוֹ. אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנָּפְלוּ מִקְּדֻשָּׁתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּיִרְאָה שָׁלֵם, עַל־יְדֵי־זֶה: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְזֶה בְּחִינַת קֹדֶשׁ. וְהֵיכָל, זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְכַּבֵּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף סט.): כַּד אֲתִי יִתְרוֹ, כְּדֵין אִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צו): סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ – שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִים אֶת עַצְמָן לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלּוּ הָרְחוֹקִים, זֶהוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַכָּבוֹד זֶהוּ בְּחִינַת הֵיכָל, בִּבְחִינַת (שם כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה מוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לְלִבּוֹ שֶׁל עוֹשֵׂהוּ, כִּי שָׁם שָׁרְשׁוֹ. כִּי מֵחֲמַת הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מֵעֹמֶק לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַכָּשֵׁר, נִכְנְסוּ בְּלִבָּם וְחָזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה שׁוֹרֶה וּמַלְבִּישׁ אֶת הָרוּחַ הַחִיּוּנִי שֶׁבְּלֵב הָאִישׁ הַכָּשֵׁר, כִּי הָרוּחַ הוּא בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה. וְהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מֵהָרוּחַ הַזֶּה, בִּבְחִינַת (משלי כט): וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד. וְעִקַּר הַלְבָּשָׁתוֹ לְרַגְלֵי הָרוּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. כִּי בָּרוּחַ הַזֶּה יֵשׁ קוֹמָה שְׁלֵמָה, כִּי מִבְּחִינַת רַגְלִין נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שם מ): יַשְּׁרוּ בָעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹקֵינוּ. מְסִלָּה דַּיְקָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הָרַגְלִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים פד): מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. שֶׁעַל־יְדֵי מְסִלּוֹת שֶׁבִּלְבָבָם נִתְעוֹרֵר לְהַיְשִׁיר אֶת בְּנֵי־אָדָם הַשּׁוֹכְנִים בָּעֲרָבָה וּבַחֹשֶׁךְ, לְהַיְשִׁיר לָהֶם דֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וּמֵחֲמַת שֶׁהֵיכָל הַנַּ”ל נַעֲשֶׂה מֵהַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ רְחוֹקִים עַד הֵנָּה, וְיֵשׁ קְלִפּוֹת רַבּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיבָם, בִּבְחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם. וְאֶפְשָׁר עַכְשָׁו, כְּשֶׁמַּלְבִּישׁ הַהֵיכָל אֶת הַלֵּב כַּנַּ”ל, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְאַחֲזוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִיצוֹנִים בְּיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַכָּשֵׁר הַזֶּה.

עֵצָה עַל זֶה – שֶׁיַּזְמִין מַלְאֲכֵי לִבּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב, שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת הוּא בְּחִינַת מַלְאָכִים, בִּבְחִינַת (שמות ג): וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ בְּלַבַּת אֵשׁ. וְאֵשׁ הַזֶּה הוּא שׂוֹרֵף אוֹתָם. וְאָז גַּם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְקַבֵּל כֹּחַ הָאֵשׁ, וְשׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת גַּם מִלְּהִתְאַחֵז בּוֹ, בִּבְחִינַת (שם כד): וּכְבוֹד ה’ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת:

#### ב

וְאֵשׁ הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, שֶׁאָדָם שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה סו): כִּי בָאֵשׁ ה’ נִשְׁפָּט. וְהַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ תָּמִיד. וְאָז יוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב הַלֵּב, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, בִּבְחִינַת (תהלים ט): כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ירמיה יז) כִּסֵּא כָבוֹד. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים יז): תָּמוֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ. אֲשׁוּרַי זֶה בְּחִינַת רַגְלִין הַנַּ”ל. בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד, בְּחִינַת (מלכים–א י): וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא מֵאַחֲרָיו. הַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד מַלְבִּישׁ אֶת הַלֵּב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ישעיה א): קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט. קִרְיָה זֶה בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, מַלְבִּישׁ אֶת מִשְׁפָּט הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (ירמיה ג): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַֹם כִּסֵּא ה’, וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה’, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע. כִּי אֵשׁ הַמַּלְאָכִים שֶׁבַּלֵּב הַנַּ”ל יַכְנִיעַ אֶת לִבָּם הָרָע:

#### ג

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בהקדמה דף ה:): אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שַׁבְּתוֹתַי דָּא עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ דִּלְגוֹ. עִגּוּלָא – בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּא. וְרִבּוּעַ דָּא מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (שמות כח): רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל, הַנֶּאֱמָר בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. כִּי בְּחֹל הַשְּׁכִינָה מְבָרֶרֶת בֵּרוּרִים, וּבְשַׁבָּת הִיא שׁוֹבֶתֶת, וְלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הָרַע, בִּבְחִינַת: וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, אֲזַי יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. כֵּן עַל־יְדֵי עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם נִתְבַּטֵּל הָרַע כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַוֶּה בְּחִינַת שַׁבְּתוֹתַי, בְּחִינַת עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ:

#### ד

וְזֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים. שִׁשִּׁים זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בְּחִינַת סָמֶךְ שֶׁהִיא עִגּוּלָא, בְּחִינַת כִּסֵּא כָבוֹד, בְּחִינַת (איוב לו): וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא, בְּחִינַת (שיר־ השירים ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. וְהָאִסּוּר, שֶׁהִיא הַקְּלִפָּה, נִתְבַּטֵּל עַל־יְדֵי כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט, וְאֵין זוֹכֵר אֶלָּא עִגּוּלָא, כִּי זֶה בְּאִתְגַּלְיָא, וְרִבּוּעַ מְכֻסֶּה בְּעִגּוּלָא. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הַסָּמֶךְ אֵינָהּ אֶלָּא מֵרִבּוּעַ, הַיְנוּ מֵהַמֵּם, בִּבְחִינַת (דברים כה): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ. כִּי הַסָּמֶךְ מְקַבֶּלֶת מֵהַמֵּם, שֶׁהִיא כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת קד): מֵם וְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים. מֵם זֶה רִבּוּעַ, וְסָמֶךְ זֶה עִגּוּלָא הַנַּ”ל, שֶׁבְּלוּחוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ – בְּנֵס עוֹמְדִין. בְּנֵס זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת (שמות לא): אוֹת הִיא לְעוֹלָם:

#### ה

וְזֶהוּ: וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת (ישעיה נו). יָד וָשֵׁם דַּיְקָא, בִּזְכוּת שְׁמִירַת שַׁבְּתוֹתַי הַנַּ”ל, הַיְנוּ עִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל. יָד בְּחִינַת רִבּוּעַ, בְּחִינַת מִשְׁפָּט הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים לב): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. שֵׁם זֶה בְּחִינַת עִגּוּלָא, בִּבְחִינַת (תהלים כג): יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. וְיָד, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו. וְכֹחַ הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ מִבֵּית ה’, שֶׁמַּעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִבֵּית ה’ (יואל ד), כִּי בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת (משלי כד). וְשֵׁם, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְשֵׁם טוֹב, שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בִּשְׁמוֹ, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וְיִתְאַוּוּ לִהְיוֹת נִשְׁרָשִׁים בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וְלַשֵּׁם הַזֶּה יִזְכּוּ מֵחֲמַת בְּחִינַת חוֹמָה, וְזֶה בְּחִינַת חוֹמָה, בְּחִינַת מַאֲרִיךְ אַף, שֶׁיִּכְבֹּשׁ כַּעֲסוֹ. כִּי עֲשִׁירוּת וּכְבִישַׁת כַּעַס – בְּחִינָה אַחַת, וְנִקְרָאִים חוֹמָה, כִּי מִי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל חוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ כַּעַס וְחֵמָה, וּמֵחוֹמָה עוֹשֶׂה חֵמָה, כִּי שְׁנֵיהֶם מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וּכְתִיב (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. וַעֲשִׁירוּת הִיא חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ. וּבְכַעַס כְּתִיב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצוֹר לְרוּחוֹ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ לָאִישׁ עֲשִׁירוּת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ חוֹמָה, וְהַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מַעֲצוֹר לְכַעֲסוֹ. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכַעֲסוֹ וּמְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, נִמְצָא שֶׁהַכַּעַס מַזִּיק לָעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁהַיֵּצֶר מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, יֵדַע שֶׁבְּזֹאת הַשָּׁעָה יַשְׁפִּיעוּ לוֹ מִלְמַעְלָה אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן, וְהַיֵּצֶר רוֹצֶה לְקַלְקֵל זֹאת הַהַשְׁפָּעָה.

וְעִקַּר שְׁמִירַת הַשֵּׁם, שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיִּשְׁמֹר מִכַּעַס, כִּי הַכַּעַס פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְאַפּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִכַּעַס וּמַגְדִּיל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, וּבָזֶה מַגְדִּיל נַפְשׁוֹ וּשְׁמוֹ, אֲזַי כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בַּעֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. בִּשְׁבִיל זֶה, הַגּוֹזֵל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ גּוֹזֵל אֶת נַפְשׁוֹ (ב”ק קיט), בִּבְחִינַת (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. בִּשְׁבִיל זֶה הַכֹּל תְּאֵבִים לְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְעָשִׁיר, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם. נִמְצָא, זֶה שֶׁזָּכָה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים חֲכָמִים, וְזָכָה שֶׁיִּכָּלְלוּ בְּנַפְשׁוֹ נְפָשׁוֹת שֶׁל רַבִּים, בְּוַדַּאי זֶה טוֹב מִבָּנִים וּבָנוֹת, כִּי בָנִים וּבָנוֹת הֵם מוּעָטִים, וְאֵלּוּ הֵם מְרֻבִּים, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ, וּכְאִלּוּ יְלָדָם.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית יב): וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: וַאֲבָרֶכְךָ – בְּמָמוֹן, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כִּסֵּא וּמִשְׁפָּט הַנַּ”ל, כִּי עַל־ יְדֵי שֶׁמְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְלַמֵּד לְתַלְמִידִים חָכְמָתוֹ, וְלֹא יַזִּיק לָהֶם, כִּי עִקַּר הַלִּמּוּד תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁיְּכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”א): חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם וְכוּ’, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְגַּדֵּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל נֶפֶשׁ הַמְגַדֵּל אֶת הַכָּבוֹד, כִּי הַנֶּפֶשׁ בַּכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי וְכוּ’. וּכְשֶׁנִּתְגַּדֵּל שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים לְהִכָּלֵל בְּנַפְשׁוֹ וּבִשְׁמוֹ הַנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (משלי יט): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת. בַּיִת וָהוֹן זֶה בְּחִינַת: בְּבֵיתִי וּבְחוֹמוֹתַי וְכוּ’. זֶה הַכֹּחַ מְקַבֵּל מֵאָבוֹת, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב גַּבֵּי אַבְרָהָם (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ. וּכְתִיב (שם לא): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו. וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ פד): מְלַמֵּד שֶׁיִּצְחָק גִּיֵּר גֵּרִים, וְזֶה: מְגוּרֵי אָבִיו. וְכָתוּב בְּיַעֲקֹב (שם לה): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְלַאֲשֶׁר עִמּוֹ, הַיְנוּ הַגֵּרִים, הָסִירוּ אֶת אֱלֹקֵי הַנֵּכָר:

#### ו

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֵם מוֹרִידִים אֶת הַמְקָרְבָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה, שֶׁקֵּרֵב אֶת הָעֵרֶב־רַב, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ (שמות לב). וְאֵין כֹּחַ בַּמִּשְׁפָּט הַנַּ”ל לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁלָּהֶם. וּכְשֶׁאֵין מִשְׁפָּט, אֲזַי בָּא קִלְקוּל גָּדוֹל, הֵן בַּמַּלְאָכִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט הַנַּ”ל, הֵן בָּעִגּוּלָא וְרִבּוּעַ הַנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (שבת לא): מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוּדִיִּים טְרוּטוֹת. תַּרְמוּד זֶה בְּחִינַת רְשָׁעִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מֵהֶם (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות טז): אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מִן הַתַּרְמוּדִיִּין), וְכָל הַמְקָרְבָם עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל שַׁבָּת. שִׁין – תְּלָת גַּוְנָא דְּעֵינָא. בַּת – בַּת עַיִן (תקונא שבעין), בְּחִינַת קִלְקוּל הַחוֹמָה וּבַיִת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם, כִּי עַיִן עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. וְעַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר (קהלת ו): טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכַּעַס, בְּחִינַת (תהלים ו): עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי. וְזֶה בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (קהלת ה): בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם רְאוּת עֵינָיו. וְשָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל הַנָּשִׂיא: מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם טְרוּטוֹת – הַיְנוּ מְקֻלְקָלִין כָּל הַבְּחִינוֹת עֵינִין הַנַּ”ל, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶת שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָן, כְּגוֹן הַתַּרְמוּדִיִּים. וְהֵשִׁיב הִלֵּל: מִפְּנֵי שֶׁדָּרִין בֵּין הַחוֹלוֹת. הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַצְלָחָתָן כָּל־כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּכֹחַ הַמִּשְׁפָּט לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָן. וְזֶה (תהלים י): יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל עֵת, מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֶה: בֵּין הַחוֹלוֹת, בְּחִינַת יָחִילוּ, בְּחִינַת הַצְלָחָתָן, עַד שֶׁאֵין מִשְׁפָּט כְּנֶגְדָּם. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁמָּרוֹם מִשְׁפָּט מִנֶּגְדָּם, עַל־ יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הָעֵינִין בְּקִלְקוּל:

(עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

(תְּלָת נָפְקִין מֵחַד שֶׁבְּסִימָן נח, וְזֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ כְּאֶחָד בְּתוֹרָה אַחַת עַל פָּסוּק: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה. אַךְ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁכְּתָבָם, חִלְּקָם לִשְׁנֵי תּוֹרוֹת. וּכְשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ תּוֹרוֹת אֵלּוּ בִּכְתָב, אָמַר לִי: חִלַּקְתִּים לִשְׁנַיִם. וְהֵבַנְתִּי, שֶׁהָיָה לוֹ כַּוָּנָה בָּזֶה. וַה’ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ):

### ס

הָאִדְּרָא רַבָּא קַדִּישָׁא: (נשא דף קכח)

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’, מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ? תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, דְּאִיהִי מִתְבַּטְּלָא אִי לָא יִתְעֲבִד בְּתִקּוּנֵי דָּא. וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר. כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה’. קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ, אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אָחֳרָא, וַאֲמַר: אֲנַן כְּלָלָא דְּכֹלָּא. עַד כָּאן אִתְתַּקְּנוּ קַיָּמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שָׁמְעוּ קָלָא, וְאַרְכֻּבָתַן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא? קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפֵי:

#### א

דַּע, שֶׁיֵּשׁ שְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הִתְבּוֹנְנוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא “אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה” (אבות פ”ג), וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל־כָּל־ פָּנִים פַּרְנָסָה, כְּמוֹ־כֵן לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הוֹן רַב, וְלֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, כִּי צָרִיךְ כָּל הוֹן דְּעָלְמָא לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת. וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר, שֶׁהָיָה לָהֶם זֹאת הַהִתְבּוֹנְנוּת, בִּבְחִינַת (דה”א יב): וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה. לֹא זָכוּ לָזֶה כִּי־אִם עַל־ יְדֵי עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית מט): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם. וְתַרְגּוּמוֹ: עַתִּיר בְּנִכְסִין. וְעַל־ כֵּן מֹשֶׁה וְכָל הַנְּבִיאִים הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּדֵי לָבוֹא עַל־יָדוֹ לַהִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת. וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה הִתְבּוֹנְנוּת הַזֹּאת, עַל־כֵּן נִקְרֵאת הַתּוֹרָה הוֹן. וְכֵן כָּל מִי שֶׁעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל מְאֹד, דְּהַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֵבִיא הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכֵן רַבִּי, שֶׁסִּדֵּר וְחָתַם הַמִּשְׁנָיוֹת. וְכֵן רַב אָשֵׁי, שֶׁהָיָה חֲתִימַת הַתַּלְמוּד וְסִדֵּר אֶת כָּל הַתַּלְמוּד, שֶׁגַּם־כֵּן הָיוּ עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נט, וע’ ב”מ פה). כִּי מֵחֲמַת שֶׁתִּקְּנוּ וְסִדְּרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְעָבַר דֶּרֶךְ יָדָם הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן הָיוּ גַּם־כֵּן עֲשִׁירִים כַּנַּ”ל, כִּי צָרִיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות לד): פְּסָל לְךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שקלים פה ונדרים לח): הַפְּסֹלֶת יִהְיוּ שֶׁלְּךָ וְכוּ’. כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה פְּשָׁט, צָרִיךְ לוֹמַר מִקֹּדֶם הַקְדָּמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכִין הַהַקְדָּמוֹת וּבָאִים אֶל הַמְכֻוָּן, כִּי הָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַהַקְדָּמוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סְבִיב הַמְכֻוָּן. כְּמוֹ־כֵן בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לֵילֵךְ מִקֹּדֶם, וּלְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים, עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן, וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן, וְכָל אֵלּוּ הַסִּבּוּבִים הֵם בְּחִינַת פְּסֹלֶת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת. וְזֶה בְּחִינַת: פְּסָל לְךָ – הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי זֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁל לוּחוֹת הֵם בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים, שֶׁנִּנְסָרִין וְנִפְסָלִין סָבִיב סְבִיב הַהִתְבּוֹנְנוּת, וְהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־ יָדוֹ בָּאִים אֶל הַהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה אוֹתִיוֹת “מָמוֹן”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: מִ’שָּׁם נִ’תְעַשֵּׁר מֹ’שֶׁה, וְהַוָּיו הוּא בְּחִינַת הַלּוּחוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה, כִּי הַלּוּחוֹת אָרְכָּן ו’ וְרָחְבָּן ו’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב יד):

#### ב

וְלָבוֹא לָעֲשִׁירוּת הַזֹּאת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן, כִּי צָרִיךְ אֲרִיכוּת יָמִים כְּדֵי לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַהִתְבּוֹנְנוּת. וַאֲרִיכוּת יָמִים, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה לְהַאֲרִיךְ וּלְהַגְדִּיל יָמָיו, כִּי כָל יוֹם וָיוֹם, מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד, בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּגוֹן לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא, וְעַל־כֵּן הַיּוֹם בִּתְחִלָּתוֹ הוּא קָצָר, כִּי צָרִיךְ לְהַתְחִיל מְעַט מְעַט, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַגְדִּיל וּלְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ, לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה. וְכֵן כְּשֶׁבָּא יוֹם הַשֵּׁנִי, יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם יִהְיוּ יָמָיו מִתְרַחֲבִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים:

וְאַבְרָהָם, שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לַעֲשִׁירוּת, בְּחִינַת (בראשית כד): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת זָקֵן הַנַּ”ל בָּא לְהִתְבּוֹנְנוּת, שֶׁהוּא בָּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ לְתוֹךְ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ”ל:

#### ג

וּבְחִינַת זָקֵן, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כַּנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי י): יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג): יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ. בְּחִינַת (ברכות סא): עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה. כִּי הַתְחָלַת הַיָּמִים הֵם קְצָרִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֲבִין וְהוֹלְכִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, כִּי הַיִּרְאָה שׁוֹמֶרֶת מֵהַהֶפֶךְ שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, בִּבְחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. דְּהַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲווֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְיִרְאָה הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל.

וְעַל־כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כְּשֶׁבָּאוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִרְאוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁרָצוּ לִכְנֹס לְשָׁם הִרְגִּישׁוּ זֹאת עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ, לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, יוֹפִי הַנָּשִׁים, וְעַל־כֵּן הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֵין שָׁם יִרְאָה, וְעַל־כֵּן אָסְרוּ עַל עַצְמָן זִוּוּג נְשׁוֹתֵיהֶן כַּאֲחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ): כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ’. וְאַחַר־כָּךְ תִּקֵּן אַבְרָהָם זֹאת וְהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא): וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, בְּחִינַת: יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שם כו): וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ’ סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַךְ גַּם־ כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ”ל, עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ”ל, וְאָז הֻתְּרָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וְכוּ’, כַּנַּ”ל, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם.

כִּי עֲשִׁירוּת וְהֶבֶל הַיֹּפִי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְיֹפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א’. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר הַטִּפָּה עַל־ יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר, שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל רֶגַע מִבַּחוּץ, כִּי צְרִיכָה לָצֵאת בַּחֲמִימוּת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹלָדָה. וְהַב’. כִּי מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לְהוֹצִיא וְלִדְחוֹת הַטִּפָּה, עַל־כֵּן הוּא בְּהֶכְרֵחַ הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כִּי הַנְּשִׁימָה הוּא מוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לִדְחוֹת הַטִּפָּה, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָרוּחַ, וְעַל־כֵּן הוּא הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְזֶה הָרוּחַ וְהַהֶבֶל שֶׁנִּכְנַס מִקֹּדֶם וְנִשְׁאַר שָׁם, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה, וְעַל־יָדוֹ יוֹצְאָה הַטִּפָּה לַחוּץ, וּכְפִי זַכּוּת וְצַחוּת הַהֶבֶל, כֵּן הַוָּלָד מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, כִּי אִם הַהֶבֶל זַךְ וְנָקִי, אֲזַי הַטִּפָּה שֶׁיּוֹצֵאת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם הַהֶבֶל הַזֶּה, הִיא גַּם־כֵּן צָחָה וּנְקִיָּה, וַאֲזַי הַוָּלָד גַּם־כֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. וְאִם יֵשׁ עֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַהֶבֶל, אֲזַי נִתְעַכֵּר הַטִּפָּה גַּם־כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמד): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה. כִּי כְּפִי הַהֶבֶל, כֵּן הִתְהַוּוּת הַוָּלָד. וְזֶה בְּחִינַת (שם סב): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי־אָדָם. כִּי הַהֶבֶל הוּא מְלַבֵּן וּמְזָרֵז הַוָּלָד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל הַיֹּפִי. כִּי הַיֹּפִי הוּא כְּפִי הַהֶבֶל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁהֶבֶל הַיֹּפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה.

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחוֹמֵד יְפִי הַנָּשִׁים, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּהֶפֶךְ מֵעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. כִּי כָל מִינֵי עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, הֵם רַק עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ וְכוּ’. וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לז): מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ. הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: קִרְיַת עֻזּוֹ, בְּחִינַת: גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ (איוב לז).

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ירמיה יד): הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים. כִּי בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי הַנַּ”ל, אֵין שָׁם בְּחִינַת גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים הֵם רַק עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יג): הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט – עַל־יְדֵי הֶבֶל הַנַּ”ל נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (שם יז): וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה – עַל־יְדֵי קֹר־רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ הַקַּר שֶׁל הַנְּשִׁימָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ”ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת: קַר רוּחַ, כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן, הוּא עַל־יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּמוֹ נֵר הַדּוֹלֵק, כִּי הוּא דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין אֵלָיו, וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁךְ אֶל פְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת. וּכְשֶׁאֵין שְׁמָנִים בַּגּוּף, אֵין הַשֵּׂכֶל יָכוֹל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת, וּמִזֶּה בָּאִים מְשֻׁגָּעִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ שְׁמָנִים לִדְלֹק. וְכָל הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף הֵם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקֵד כָּל גּוּפָא (תיקון יג דף כז:). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם שַׁמְנוּנִית וְלֵחוֹת שֶׁבַּגּוּף הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הָרֵאָה רוּחַ קַר מִבַּחוּץ לְקָרֵר הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁיּוּכַל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם. שֶׁעִקַּר קִיּוּם וְתִקּוּן נֵר ה’, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִים לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ”ל:

#### ד

וּשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה הִיא בִּבְחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, בְּחִינוֹת מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא רַבָּךְ וּמוֹרָא אָב וָאֵם. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁזּוֹכֶה לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים וּלְבָנִים הֲגוּנִים, אֲזַי הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי יִרְאַת הֶחָכָם וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר הוּא בְּחִינַת מוֹרָא שָׁמַיִם, וְהַתַּלְמִידִים יֵשׁ לָהֶם יִרְאַת הָרַב, בְּחִינַת מוֹרָא רַבָּךְ, וְהַבָּנִים יֵשׁ לָהֶם מוֹרָא אָב וָאֵם, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁלָשׁ יִרְאוֹת אֵלּוּ הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת.

וּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ הַנַּ”ל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, דְּהַיְנוּ מוֹרָא שֶׁל הָרַב, שֶׁהוּא מוֹרָא שָׁמַיִם, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל בְּכָל הַתְּלָת מֹחִין: חָכְמָה, בִּינָה, דָּעַת, כִּי עִקַּר יִרְאָתוֹ שֶׁל הָרַב הוּא עַל־ יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּשִׂכְלוֹ. נִמְצָא, שֶׁיִּרְאָתוֹ עַל־ יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מְלֵאָה בְּכָל הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ וְדַעְתּוֹ, כֻּלָּם יִהְיוּ מְלֵאִים מִיִּרְאַת הַשֵּׁם. וְיִרְאַת הַתַּלְמִיד, דְּהַיְנוּ מוֹרָא רַבָּךְ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁמְּקַבֵּל מֵהָרַב, צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת בְּכָל חֶלְקֵי הַלִּמּוּד, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא תְּלִיתָאָה (שבת פח). וְיִרְאַת הַבֵּן, שֶׁהוּא מוֹרָא אָב וָאֵם, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בִּבְחִינַת נַחֲלַת אָבוֹת, בְּחִינַת (משלי יט): בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת.

וְצָרִיךְ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט הַיִּרְאָה עַל כָּל חֶלְקֵי עֲשִׁירוּת, שֶׁהֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קַוִּין, בְּחִינַת (ב”מ מב): לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם מָעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא וּשְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ. וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּעֲשִׁירוּת, הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים עֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה, כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּה לֹא נִזְכָּר עֲשִׁירוּת, כִּי־אִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ: אֵצֶל סְדוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. וְאֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים וְכוּ’. וְאֵצֶל שְׁקָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל): הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה.

כִּי שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל סְדוֹם, כִּי בִּסְדוֹם כְּתִיב (איוב כח): הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל, כִּי הֵם רָצוּ לְבַטֵּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): שְׂמַח זְבֻלוּן בְּצֵאתֶךָ. עַל־כֵּן צָרִיךְ דַּוְקָא מַשָּׂא־וּמַתָּן – וְזֶהוּ שְׁלִישׁ שֶׁבִּפְרַקְמַטְיָא. וּשְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּזְכָּר אֵצֶל רָחֵל וְלֵאָה, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת, אֲבָל בְּלֹא זֶה, הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כְּמוֹתָן, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲשִׁירוּת הוּא רַק בִּשְׁבִיל נָשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת כָּמוֹנוּ. אֲבָל אַתָּה – וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֵלֶיךָ אֱלֹקִים עֲשֵׂה. דְּהַיְנוּ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהָעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדֻלַּת ה’ – וּכְנֶגֶד זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁלִישׁ שֶׁבְּקַרְקַע, בְּחִינַת (סנהדרין עד:): אִשָּׁה קַרְקַע עוֹלָם. וּשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ הוּא כְּנֶגֶד הָעֲשִׁירוּת שֶׁאֵצֶל שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם, בְּחִינַת (איוב יב): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ:

#### ה

וְהִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה הוּא עַל־יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, כִּי עַל־יְדֵי לֵדָה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, בְּחִינַת (תהלים מח): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה. כִּי עַל־יְדֵי הַלֵּדָה יוֹצְאִין דָּמִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת יִרְאָה, וּבִפְרָט כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה, שֶׁהָיוּ הַדָּמִים וְהַגְּבוּרוֹת נֶעֱצָרִין כָּל־ כָּךְ עַד עַתָּה, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין נִתְגַּלֶּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר. וּכְפִי הַלֵּדָה כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה עֲקָרָה אַחַת, נִתְגַּלָּה יִרְאָה, וּכְשֶׁנִּפְקְדוּ הַרְבֵּה עֲקָרוֹת, נִתְגַּלָּה הַיִּרְאָה בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת חִיל כַּיּוֹלֵדָה – כְּפִי הַלֵּדָה כֵּן הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הָיָה פְּקִידַת יִצְחָק (ר”ה יא.), שֶׁהוּא תֹּקֶף הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה מְאֹד, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, כִּי כְּשֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה נִפְקְדוּ כַּמָּה עֲקָרוֹת עִמָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ נג). וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כא): כִּי יָלַדְתִּי בֵּן לִזְקֻנָיו. כִּי עַל־יְדֵי לֵדַת יִצְחָק, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ”ל:

#### ו

וּפְקִידוּת עֲקָרוֹת נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין אֶת בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁיְּשֵׁנִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם שֶׁהֵם עוֹבְדִים אֶת הַשֵּׁם וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲבוֹדָתָם אֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַחַת מֵהֶם, כִּי נִשְׁאָר כָּל עֲבוֹדָתָם לְמַטָּה, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ. וּכְשֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עִם שֵׂכֶל, מְשִׂימִין בָּהּ חִיּוּת שֶׁתּוּכַל לְהִתְעַלּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹפֵל לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֵין יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת לְמַעְלָה.

וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִבְחִינַת שֵׁנָה עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְיָפִים, רַק שֶׁנְּפִילָתָם הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה. כִּי לִפְעָמִים, כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל מֹחוֹ לִבְחִינַת שֵׁנָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁמַּרְבִּים שֵׁנָה, וְיֵשׁ – שֶׁמְּמַעֲטִים שֵׁנָה, כְּמוֹ־כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ מַאֲכָלִים שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ, שֶׁמַּפִּילִין לִבְחִינוֹת שֵׁנָה. וּכְשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת לֶחֶם־הַפָּנִים, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. אֲבָל כְּשֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אוֹבֵד פָּנָיו, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי עִקַּר הַמַּאֲכָל הוּא לְהַחֲיוֹת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ מח): פִּתָּא סַעֲדָא דְּלִבָּא. וּכְשֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מְבֹרָר, וְאֵין אוֹכֵל אוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה – אֲזַי מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי רֹעַ הַלֵּב נִתְקַלְקֵל הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ב): מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים, אֵין זֶה כִּי־אִם רֹעַ לֵב. וְכֵן לְהֶפֶךְ, בַּקָּשַׁת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וִיבַקֵּשׁ פָּנָיו, הוּא תָּלוּי בְּתִקּוּן הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים עַל־יְדֵי מַאֲכָל שֶׁאֵין מְבֹרָר, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְקַלְקֵל הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הַפָּנִים וְנוֹפֵל לִבְחִינַת שֵׁנָה, וְצָרִיךְ לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ כִּי־אִם כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, רַק כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, אִם לֹא הָיוּ מְעוֹרְרִין אוֹתוֹ, הָיָה נִשְׁאָר יָשֵׁן יוֹתֵר. עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּפָנָיו שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה:

וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים, כִּי כָל אֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ. וּצְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַפָּנִים דַּוְקָא מֵחֲמַת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים:

אֶחָד – כִּי כְּמוֹ שֶׁמְּרַפְּאִין אֶת הָעִוֵּר, צְרִיכִין לְסָגְרוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת הָאוֹר פִּתְאֹם, וּצְרִיכִין לְצַמְצֵם לוֹ אֶת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ מַה שֶּׁיִּרְאֶה פִּתְאֹם, כְּמוֹ־כֵן לָזֶה שֶׁהָיָה בְּשֵׁנָה וּבְחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנָיו וּלְעוֹרְרוֹ, צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ אֶת הַפָּנִים בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ פִּתְאֹם הָאוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים יז): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כט): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. אֲזַי: אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. כִּי אָז יָכוֹל לִרְאוֹת אַחַר־כָּךְ בְּהָקִיץ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁנָה, כִּי לֹא יַזִּיק לוֹ הָאוֹר פִּתְאֹם כַּנַּ”ל. וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי – כִּי צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ הַחִיצוֹנִים בּוֹ. וְהַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי – כִּי הַחִיצוֹנִים הָאוֹחֲזִין בּוֹ לֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לָצֵאת, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת פָּנָיו כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַכִּירִין בּוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יד): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ.

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בָּזֶה שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים, כִּי יֵשׁ שֶׁמַּלְבִּישִׁין אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בַּפָּנִים שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים גָּבוֹהַּ, וְלִפְעָמִים מַלְבִּישִׁין גַּם־כֵּן בְּדִבְרֵי־תוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּתוֹרָה נְמוּכָה וּקְטַנָּה מִמֶּנָּה. וְזֶה בְּחִינַת (חבקוק ג): ה’ פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ. חַיֵּיהוּ, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: עוֹרְרֵהוּ. וְזֶהוּ: פָּעָלְךָ, הַיְנוּ סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת. בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵן בְּקֶרֶב שָׁנִים, הַיְנוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים כַּנַּ”ל.

אֲבָל יֵשׁ שֶׁנָּפַל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרְרוֹ בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שִׁבְעִים שָׁנִים, מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת עַתִּיק, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהִדּוּר מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד. כִּי הַלּוֹמֵד אֶת תַּלְמִידוֹ הֲלָכָה אַחַת, הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד. וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מֵהָרַב. נִמְצָא, שֶׁמַּה שֶּׁהָרַב לוֹמֵד עִם תַּלְמִידוֹ, זֶה בְּחִינַת חֶסֶד, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עִם אֵיזֶה פָּנִים שֶׁל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִּבְחִינַת: ה’ פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ כַּנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת חֶסֶד סְתָם, אֲבָל כְּשֶׁמְּעוֹרְרוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, הוּא בְּחִינַת: וְרַב חֶסֶד, כִּי כָל הַפָּנִים וְכָל הַחֲסָדִים מְקַבְּלִין מִשָּׁם:

#### ז

וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר בְּנֵי־ אָדָם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִדְבָּק בּוֹ מֵהָרַע שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג): כָּל הַמְלַמֵּד לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְכוּ’. וְכֵן אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קח) לִכְתֹּב עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ – מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד עִם אַחֵר, הוּא בְּחִינַת כְּתִיבָה, כִּי הַלָּשׁוֹן הוּא בְּחִינַת (תהלים מה): לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר. שֶׁנֶּחֱקָק וְנִכְתָּב עַל לֵב הַתַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין עַל בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, הַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר־ וָדָם לִהְיוֹת נִשְׁמָר בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־ יְדֵי לִמּוּדוֹ עִם תַּלְמִידוֹ יִהְיֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי־תוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ וְכוּ’, וּכְאִלּוּ עֲשָׂאוֹ לְדִבְרֵי־תוֹרָה וְכוּ’. וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּכַוָּנָה זוֹ, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִכְתָּבִין בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, רַק יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־ מַעֲשִׂיּוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרָיו גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הַלִּמּוּד הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ע”ז יט:): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד. דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין אֶל הַלִּמּוּד, צְרִיכִין גַּם־כֵּן אֶל שִׂיחָתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (יחזקאל מז): וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה. וְעָלֵהוּ זֶה בְּחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בגמ’): וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל – אֲפִלּוּ שִׂיחַת תַּלְמִיד־ חָכָם וְכוּ’. וְזֶהוּ: לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, כִּי כְּשֶׁשִּׂיחָתוֹ הִיא בִּבְחִינַת שִׂיחַת תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ”ל, אֲזַי נִשְׁמָר מִן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ”ל, מִנַּיִן שֶׁאֵין כּוֹתְבִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

#### ח

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק) עַל פָּסוּק זֶה: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר בְּנֵי־אָדָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. כִּי מִקֹּדֶם, כְּשֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שֵׁנָה, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הֶחָכָם, וְלֹא הָיָה נִשְׁמָע לְאָזְנֵיהֶם דְּבָרָיו, כִּי זַכָּאָה מָאן דְּמַלֵּל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע (זוהר תצוה קפו:). אֲבָל הֵם הָיוּ כְּחֵרְשִׁים, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִים כְּלָל, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לְדַבֵּר, כִּי סְתָם חֵרֵשׁ הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר (תרומות פ”א ע”ש, חגיגה ב:), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר. וְעַכְשָׁו, שֶׁמְּעוֹרְרוֹ הֶחָכָם וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו, אֲזַי יְכוֹלִים לְדַבֵּר. וְזֶה בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם.

וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. כִּי זֶה הַדִּבּוּר, שֶׁהָיָה מְצֻמְצָם אֶצְלָם כָּל־כָּךְ זֶה זְמַן רַב, שֶׁהָיוּ חֵרְשִׁים וְאִלְּמִים, עַכְשָׁו כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר הוּא יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים קג): גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ. וְזֶה הַכֹּחַ בָּא לִכְלֵי הוֹלָדָה, בְּחִינַת (בראשית מט): כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. דְּהַיְנוּ בַּטְחָנֵי הַדּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי הַהוֹלָדָה, הֵם מְקַבְּלִין זֶה הַכֹּחַ, בִּבְחִינַת (ישעיה מ): וְקֹוֵי ה’ יַחֲלִיפוּ כֹחַ. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַכְּלָיוֹת בַּטּוּחוֹת, כִּי הַכְּלָיוֹת הֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה, וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין בַּטְחָנֵי הַדּוֹר זֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּבּוּר, הֵם מְקַבְּלִין עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט, כָּל אֶחָד לְפִי בִּטְחוֹנוֹ כֵּן מְקַבֵּל הַכֹּחַ. וְזֶה בְּחִינַת: פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, בְּחִינַת: קֹוֵי ה’ יַחֲלִיפוּ כֹחַ. שֶׁעַל־יְדֵי פְּתַח פִּיךָ וְכוּ’, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא כֹּחַ הַדִּבּוּר אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם הַבַּטְחָנִים, שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתוֹ עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כְּלֵי הַדִּבּוּר סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֶל כְּלֵי הַהוֹלָדָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל כֹּחַ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּבְחִינַת (ירמיה יב): קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם. וְעַל־כֵּן הֲוָיָה אַחַת לִכְלֵי הַדִּבּוּר וְלִכְלֵי הַהוֹלָדָה, כִּי אֵלּוּ מְלֵאִים גִּידִים וַעֲצַבִּים כְּמוֹ אֵלּוּ, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה – לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין וְזִוּוּג הַגּוּפָנִי, שֶׁזִּוּוּג הַנְּשִׁיקִין קוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים, כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר, בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג הַגּוּפָנִי, בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁשּׁוֹבְרִין בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַזִּוּוּגִים, לְהוֹרוֹת, שֶׁעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֶׂה הִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת כְּלָיוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ. עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִשְׁבָּר בְּחִינַת הַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל זֶה שׁוֹבְרִין הַכְּלִי חֶרֶס, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז וְכוּ’, וּשְׁבָרָהּ כְּנֵבֶל יוֹצְרִים, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ וְכוּ’. כִּי הַבִּטָּחוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת כַּנַּ”ל, הוּא לְהֶפֶךְ מֵהַבִּטָּחוֹן דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס כַּנַּ”ל. וְגַם מְרַמְּזִין לָהֶם, שֶׁאִם לֹא יִתְנַהֲגוּ בִּקְדֻשָּׁה וְיִבְגְּדוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת הַהוֹלָדָה, אֲזַי יִהְיוּ בִּבְחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מִבְטַח בּוֹגֵד כַּנַּ”ל.

וְזֶה (מיכה ז): אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ. הַיְנוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטָּחוֹן, הַיְנוּ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, סְמוּכִין אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַלֻּף”, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: לְ’הַתִּיר פֶּ’ה אִ’לְּמִים. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה הוֹלָדָה. וְזֶה: מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, בְּחִינַת (מלכים–א א): וְשָׁכְבָה בְּחֵיקֶךָ. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי: שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ כַּנַּ”ל.

וְזֶה (איכה ג): יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. עָפָר הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן בְּחִינַת הַדִּבּוּר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא כֹּחַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה’, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הַדִּבּוּר לְקוֹוֵי ה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (בראשית כח): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ. כִּי הַהוֹלָדָה תְּלוּיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דניאל יב): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ. הַיְנוּ שֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִשְּׁנָתָן כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר – מִבְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם – הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא. הַיְנוּ בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים. וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וְכוּ’ – הַיְנוּ בְּחִינַת (תהלים סט): חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי, בְּחִינַת שִׁכְחָה, שְׁבִירַת הַלֵּב, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לוּחַ לִבֶּךָ. וְעַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת בָּא שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיְתָה שִׁכְחָה. הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקַבֵּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה, נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ”ל:

#### ט

וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁשּׁוֹפָר מְרַמֵּז בְּחִינַת: עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. תְּקִיעָה הוּא בְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (משלי ו): תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ נוֹקַשְׁתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. תְּרוּעָה הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בְּחִינַת (משלי י): שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת (תהלים קמו): שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו. בְּחִינַת כְּלֵי הוֹלָדָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו): הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד. כִּי עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּלְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל. דְּהַיְנוּ שֶׁכֹּחַ הַדִּבּוּר, הַיּוֹצֵא בְּכֹחַ מֵאֵלּוּ שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, כִּי הָיוּ כְּחֵרְשִׁים וְאִלְּמִים כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמְּעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים הִתְעוֹרְרוּת הַחֲכַם הָאֱמֶת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר כַּנַּ”ל.

וְזֶה הַדִּבּוּר בָּא לְתוֹךְ כְּלֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּטְחָנֵי הַדּוֹר כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז נִפְקְדָה שָׂרָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּחִינַת תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי פְּקִידוּת עֲקָרוֹת נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ג): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תהלים קיח): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ, כַּמּוּבָא. כִּי עַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר הוּא הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ זוֹכִין לַאֲרִיכוּת־יָמִים, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּכָל עֵת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, בְּחִינַת: יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ. בְּחִינַת עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת־ יָמִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ”ל, כִּי הַזָּקָן גַּם־כֵּן קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁתִּקּוּנֵי דִּקְנָא הֵם בְּחִינַת: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי וְכוּ’, עָנָנִי בַמֶּרְחַב וְכוּ’. שֶׁמִּתְּחִלָּה הִיא קְצָרָה וְאַחַר־ כָּךְ הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי זָקָן הִיא בְּחִינַת אֲרִיכוּת־יָמִים הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲרִיכִין וּמַרְחִיבִין יָמָיו בְּכָל עֵת בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שׁוֹפָר כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה כַּנַּ”ל, וְיִרְאָה מַכְנִיעַ אֶת הֶבֶל הַיֹּפִי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר, כִּי הֵם בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי שׁוֹפָר לְשׁוֹן יֹפִי, בְּחִינַת: שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם (מ”ר אמור פ’ כט). הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַהֲבָלִים שֶׁל הַשּׁוֹפָר נִכְנָע הֶבֶל הַיֹּפִי, כִּי שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק וְכוּ’, אָמַר: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שַׁבְעִין שְׁנִין. יוֹמָא חַד הֲוָה קָאָזֵל בְּאֹרְחָא, חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא. אֲמַר לֵהּ: מִכְדֵי חָרוּבָא עַד שַׁבְעִין שְׁנִין לָא טָעֵן, פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שַׁבְעִין שְׁנִין וְאַכְלֵת מִנֵּהּ. אֲמַר לֵהּ: אֲנָא עָלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ, כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי. יְתִב וְקָא כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא וְנַיִם. הַדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא, וְאִכְסֵי מֵעֵינָא, וְנַיִם שַׁבְעִין שְׁנִין. כִּי קָם אִתְעַר, חֲזִי לְהַהוּא גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַהוּא חָרוּבָא. אֲמַר לֵהּ: יְדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵהּ לְהַהוּא חָרוּבָא. אֲמַר לֵהּ: אַבּוּהּ דְּאַבָּא. אֲמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שַׁבְעִין שְׁנִין. חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יְלַדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי וְכוּ’ (תענית כג):

רַשִּׁ”י:

אוֹתוֹ הַצַּדִּיק. חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְכוּ’: אֶפְשָׁר וְכוּ’. בִּתְמִיהָה: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שַׁבְעִין שְׁנִין. כְּלוֹמַר, יֵשׁ אָדָם יָשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנִים בְּשֵׁנָה אַחַת: לָא טָעֵן. טְעִינָה קַמַּיְתָא: יְתִב. חוֹנִי הַמְעַגֵּל וְכוּ’: אַהַדְּרָא לֵהּ מְשׁוּנִיתָא. עָלְתָה סְבִיבָיו שֵׁן הַסֶּלַע: אִכְסֵי מֵעֵינָא. דֶּאֱנָשֵׁי וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ הָתָם: רַמְכֵי רַמְכֵי. וַלְדֵי וְלָדוֹת. מְעֻבֶּרֶת זָכָר הָיְתָה, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ וְהוֹלִידָה:

כִּי חוֹנִי הַמְעַגֵּל הָיָה גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּסֻגְיָא זוֹ, דְּכַד הֲוָה עָיֵל לְבֵי מִדְרָשָׁא, כָּל קֻשְׁיָא דַּהֲווֹ לְהוֹ לְרַבָּנָן הֲוָה מְפָרֵק לְהוּ, כִּי לֹא הָיָה שׁוּם פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, וְעַל־כֵּן שָׁאַל: מִי אִיכָּא דְּנָיֵם שַׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁאֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, כִּי אַף שֶׁאֶפְשָׁר לִפֹּל מִפָּנִים אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, אֲבָל אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפֹּל מִכֻּלָּם.

חַזְיֵהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּנָטַע חָרוּבָא, אֲמַר לֵהּ וְכוּ’ פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שַׁבְעִין שְׁנִין וְאַכְלֵת מִנֵּהּ. חָרוּב זֶה בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק, כִּי חָרוּב הוּא בְּרוֹשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָרְדְּכַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ – זֶה מָרְדְּכַי. וּמָרְדְּכַי הוּא בְּחִינַת רַב חֶסֶד, כִּי הֵם בַּמִּסְפָּר הַשָּׁוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ שֶׁרָאָה אֶחָד שֶׁעוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ”ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי פְּשִׁיטָא לָךְ דְּחָיִית שַׁבְעִין שְׁנִין. חָיִית זֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ”ל. הַיְנוּ: כְּלוּם בָּחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים.

וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיךָ נִשְׁמָעִים, שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים הֲגוּנִים. [הַיְנוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ אַתָּה עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ כַּנַּ”ל, וְכִי כְּבָר נִסִּיתָ וּבָחַנְתָּ לְעוֹרֵר עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל בְּקֶרֶב שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַשִּׁבְעִים שָׁנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעָלָה בְּיָדְךָ לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הִגִּיעוּ דְּבָרֶיךָ לְתַלְמִידִים הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ, בְּחִינַת: וְאַכְלֵת מִנַּיְהוּ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁאַתָּה רוֹצֶה עַכְשָׁו לַעֲסֹק עוֹד בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר, שֶׁהֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְאֵיךְ אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת גְּבוֹהִים כָּאֵלֶּה, אוּלַי יִשְׁמְעוּ תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים.]

אֲמַר לֵהּ: אֲנָא עָלְמָא בְּחָרוּבָא אַשְׁכַּחְתֵּהּ – הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאֲסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָרוּבִים כַּנַּ”ל, אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא בְּחִינַת שִׁכְחָה, שֶׁהַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, יִהְיֶה נִשְׁכָּח מֵהֶם כַּנַּ”ל. [הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְעוֹרֵר הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמְרוֹ שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁכָּחִין מִלֵּב הַתַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים כַּנַּ”ל.]

כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי – הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהוֹלִידוּ אוֹתִי עַל־ יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת: לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל, הָכֵי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי, הַיְנוּ שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה גַּם־כֵּן נוֹלָדִים בָּנֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל. [פֵּרוּשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בִּשְׁבִיל פְּקִידוּת עֲקָרוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁאֲבוֹתַי עָסְקוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ הַהוֹלָדָה, בְּחִינַת פְּקִידוּת עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוֹלִידוּ אוֹתִי, כֵּן אֲנִי צָרִיךְ לְהוֹלִיד אֶת בָּנַי עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה נִמְשָׁךְ עַל־ יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: כִּי הֵיכֵי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, הָכֵי נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי, כַּנַּ”ל.]

כָּרֵךְ רִפְתָּא, אַתְיָא לֵהּ שִׁינְתָא וְנַיִם – הַיְנוּ שֶׁאָכַל סְעֻדָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה בָּא עָלָיו שֵׁנָה וְנַיִם, הַיְנוּ שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה לְפִי עֵרֶךְ מַדְרֵגָתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁלִּפְעָמִים עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה יָכוֹל לִפֹּל לִבְחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. הַדְרָא עֲלֵהּ מְשׁוּנִיתָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הַסִּבּוּבִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת, שֶׁמְּחַזְּרִין וְסוֹבְבִין סָבִיב בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה. וְלָא יְדַע בִּרְיָתָא – כִּי הָעוֹלָם אֵין מַכִּירִין בְּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁעוֹסֵק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. כִּי קָם אִתְעַר – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה. חַזְיֵהּ לְהַאי גַּבְרָא דְּאָכֵל מֵהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ”ל. וְאָכֵל מֵהֶם – הַיְנוּ בְּחִינַת מִן הַמֻּתָּר לְפִיךָ. אֲמַר לֵהּ: יְדַעְתָּ מָאן שְׁתַלֵי לְהַאי חָרוּבָא – הַיְנוּ שֶׁמֵּאֵיזֶה זְמַן הוּא סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מְסַפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּבָר וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה, כִּי־אִם לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים.

אֲמַר לֵהּ: אַבּוּהּ דְּאַבָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק. הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁהַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם, הֵם סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת עַתִּיק כַּנַּ”ל. אֲמַר: וַדַּאי נַיְמִי לִי שַׁבְעִין שְׁנִין – הַיְנוּ שֶׁבְּוַדַּאי נָפַל לִבְחִינַת שֵׁנָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים שָׁנִים כַּנַּ”ל.

חֲזָא לְחַמְרֵהּ דְּקָא יְלַדָה לֵהּ רַמְכֵי רַמְכֵי – הַיְנוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בְּחִינַת: יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם. כִּי עַל־ יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת – שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נִמְשָׁךְ אֲרִיכוּת־הַיָּמִים, בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת לְתוֹךְ הָאֲרִיכוּת־יָמִים כַּנַּ”ל:

וְזֶה: פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ וְכוּ’ – דָּא תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא דְּמִתְבַּטְּלָא אִי לָא אִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנֵי דָּא, וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְמַר – הַיְנוּ תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מִתְבַּטֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אִם אֵינוֹ נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּנִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, בְּחִינַת אֲרִיכוּת־ יָמִים הַנַּ”ל. כְּתִיב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, וּכְתִיב: מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה’ – זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא שֶׁבַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמִּתְעוֹרְרִים מִלְּמַטָּה, בְּחִינַת אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ. וְאַחַר־כָּךְ הוּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִים ה’.

קָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ וְכוּ’ וּלְרַבִּי אַבָּא, וַאֲמַר אֲנַן כְּלָלָא דְּכֹלָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוִּין הַנַּ”ל, בְּחִינַת מוֹרָא שָׁמַיִם וּמוֹרָא הָרַב וּמוֹרָא אָב וָאֵם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְרַבִּי אַבָּא תַּלְמִידוֹ, נִשְׁלָם הַיִּרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא אֲרִיכוּת־ יָמִים, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק כַּנַּ”ל. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ קָלָא – הַיְנוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁהָיוּ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת אִלְּמִים, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל. שְׁמַעוּ קָלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת זַכָּאָה מָאן דְמַלֵּיל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמַע כַּנַּ”ל.

וְאַרְכְּבוּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן – זֶה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת זִוּוּג הַגּוּפָנִי. כִּי עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, שֶׁקּוֹדֵם לַזִּוּוּג הַגּוּפָנִי כַּנַּ”ל. מַאי קָלָא. קָלָא דִּכְנוּפְיָא עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְפִי – הַיְנוּ בְּחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁמַּלְבִּישִׁין בָּהֶם אֶת הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה כַּנַּ”ל. כִּי הַהִתְלַבְּשׁוּת הוּא בְּחִינַת כָּנָף, בְּחִינַת (ישעיה ל): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ. וְעַל־ יְדֵי־זֶה הַהִתְלַבְּשׁוּת מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה וּמַתְחִילִין לְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, הַכֹּל כַּנַּ”ל:

### סא

חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי. אָמַר: הָתָם יָאוּת הֲוֵי לְמִדְחַל וְכוּ’: (שם באידרא נשא דף קכח)

#### א

עַל־יְדֵי אֱמוּנַת־חֲכָמִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִשְׁפָּטֵנוּ לָאוֹר. כִּי מִשְׁפָּט הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הַיְנוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים יז): לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. וְעַל־ כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט בָּרוּר כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת. הַיְנוּ כִּי כָל הַלִּמּוּדִים שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל וְיוֹצִיא מֵהֶם מִשְׁפְּטֵי־אֱמֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל וְיִלְמַד מִכָּל הַלִּמּוּדִים שֶׁלּוֹמֵד מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, הֵן לְעַצְמוֹ, הֵן לַאֲחֵרִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים לְפִי דַּעְתּוֹ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כְּפִי הַמֶּמְשָׁלָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הֵן לְרַב אוֹ לִמְעַט. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹא תָסוּר וְכוּ’, וְאָז יוּכַל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת, בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֶה לְיָמִין וּשְׂמֹאל כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי נִדּוֹן בִּיגִיעַת בָּשָׂר, הַיְנוּ בְּמוֹתָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כא): הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי הוּא אֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם וּמַלְעִיג עֲלֵיהֶם, וְדִבְרֵיהֶם הֵם אַךְ לְמוֹתָר אֶצְלוֹ, עַל־כֵּן נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת. וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים הֵן מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (מלכים–א ג): וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. וְהַמֹּחַ הוּא לְפִי הַמָּזוֹן, וּכְשֶׁהַגּוּף נָקִי אֲזַי הַמֹּחַ בָּרוּר, וַאֲזַי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ”ל, אֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמֹּחַ, וּמְעַרְבְּבִים וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ, וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וַאֲזַי יוֹצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, בִּבְחִינַת (חבקוק א): כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים מְסַבְּבִין וּמַקִּיפִין הַמֹּחַ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, בִּבְחִינַת (תהלים קמז): מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַיְנוּ בִּלְבּוּל הַמֹּחִין:

וְדוֹאֵג, עַל־יְדֵי שֶׁלִּמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמָר בְּדוֹאֵג (שמואל–א כא): וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל נֶעֱצָר לִפְנֵי ה’ וּשְׁמוֹ דּוֹאֵג וְכוּ’. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עוֹצֵר עַצְמוֹ וְכוּ’ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. כִּי לִמּוּדוֹ הָיָה מִבְּחִינַת עֲצִירוּת, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה מוֹצִיא מִלִּמּוּדוֹ מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, רַק מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. וְעַל־כֵּן הָיָה דָּן שֶׁאֵין דָּוִד רָאוּי לָבוֹא בְּקָהָל (יבמות עו:), וְזֶה הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁלִּמּוּדוֹ הָיָה מִמּוֹתָרוֹת כַּנַּ”ל:

#### ב

וְיֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁלִּמּוּדָם מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת. וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים אֲפִלּוּ לְהַנְהִיג אֶת עַצְמָן כַּנַּ”ל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֶת אֲחֵרִים, וְהֵם נוֹטְלִים גְּדֻלָּה לְעַצְמָן לְהַנְהִיג הָעוֹלָם. צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם, שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי, כִּי הֵם עַצְמָן אֵינָם חַיָּבִים כָּל־ כָּךְ, כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג הָעוֹלָם, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז, כִּי אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז וְנִסְמָכִים עַל־יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי, הֵם עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב־יָדֵנוּ, וְאֵין לוֹ שׁוּם תֹּקֶף, וְנוֹתְנִין כֹּחַ בִּכְתַב־יָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם גּוֹזְרִין שֶׁלֹּא יִהְיֶה תֹּקֶף לַכְּתָבִים שֶׁלָּנוּ, כִּי־אִם לַכְּתָבִים שֶׁלָּהֶם, וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מֻכְרָחִין לִלְמֹד כְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹזְרִין גַּם־כֵּן לְגָרֵשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם הַיִּשּׁוּב, שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל כְּבָר, אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם.

כִּי הַסְּמִיכָה שֶׁסּוֹמְכִין אֶת הָרַב וְהַכְּתָב, הֵם מִבְּחִינָה אַחַת, כִּי הַסְּמִיכָה בְּיָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו. וְהוּא בְּחִינַת הַכְּתָב, בְּחִינַת יָד כּוֹתֶבֶת. כִּי הַכְּתָב הוּא גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה, כִּי אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב, בָּהֶם נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ’. וּכְתִיב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. כִּי יֵשׁ בְּכָל אוֹת וָאוֹת חָכְמָה, שֶׁחִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָאוֹת הַזּוֹ יִהְיֶה בִּתְמוּנָה זוֹ, וְעַל־יָדוֹ יִהְיֶה נִבְרָא זֶה הָעוֹלָם בְּזֹאת הַתְּמוּנָה וּלְהִתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְכֵן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת בִּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת, עַל־יְדֵי תְּמוּנַת אוֹת אַחֵר, כִּי כֵן גְּזֵרַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּכְשֶׁהֶחָכָם הָרָאוּי לִסְמִיכָה נִסְמָךְ בְּשֵׁם רַבִּי, שֶׁהַנְהָגָתוֹ בִּבְחִינַת מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל, אֲזַי עַל־ יְדֵי הַסְּמִיכָה, שֶׁאֲזַי מְקַבֵּל חָכְמָתוֹ מִבְּחִינַת יַד ה’, בִּבְחִינַת: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲזַי מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בִּכְתַב־יָדֵנוּ, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת חָכְמָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברי־הימים–א כח): הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה’ עָלַי הִשְׂכִּיל. שֶׁעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁמְּקַבֵּל מִיַּד ה’, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְמִיכָה, עַל־יְדֵי־זֶה מֵבִיא הֶאָרָה וְכֹחַ בַּכְּתָב כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר יא): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים. שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִּסְמְכוּ אָז וְקִבְּלוּ הָרוּחַ חָכְמָה, עַל־יְדֵי־זֶה הֵבִיאוּ הֶאָרָה בַּכְּתוּבִים, הַיְנוּ בִּכְתַב־יָדֵנוּ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, לֹא דַּי שֶׁאֵין כְּתַב־יָדֵנוּ נִכְנָע לְמִשְׁפָּטָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שֶׁכָּל מִשְׁפְּטֵי הַנְהָגוֹת שֶׁלָּהֶם, כֻּלָּם עַל־יְדֵי כְּתַב־יָדֵנוּ, בִּבְחִינַת (תהלים קמט): לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב.

אֲבָל כְּשֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ כְּתַב־יָדֵנוּ, וְנוֹתְנִין תֹּקֶף לַכְּתָב שֶׁלָּהֶם, וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים צְרִיכִים לִהְיוֹת עַל־יְדֵי כְּתָבִים שֶׁלָּהֶם דַּוְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹזְרִין לְגָרֵשׁ יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ כְּבָר, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם מִכְּבָר, אֲפִלּוּ בְּחוּץ־לָאָרֶץ, הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (יחזקאל יא): מִקְדָּשׁ מְעַט. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם, נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי כְּתַב־יָדֵנוּ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר, בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב”ב קנח: זוהר פנחס דף רמה ובתיקון כב). כִּי הַכְּתָב הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת, וְעַל־יְדֵי תְּנוּעוֹת הַקֻּלְמוֹס בָּאֲוִיר בִּשְׁעַת כְּתִיבָה, נֶחֱקָקִים בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת בְּתוֹךְ הָאֲוִיר, וְעַל־יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. וְעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּכְתַב־יָדֵנוּ עַל־יְדֵי הַסְּמִיכָה שֶׁמַּסְמִיכִין רַבִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְגָרְשִׁין יִשְׂרָאֵל מִן הַיִּשּׁוּב, מִמָּקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם מִכְּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וּמְגָרְשִׁין אוֹתָם מִשָּׁם אֶל מְקוֹם מִדְבַּר שְׁמָמָה, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם קְדֻשָּׁה, כִּי לֹא יָשְׁבוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם כַּנַּ”ל:

#### ג

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִלְקָח מִמֶּנּוּ חָכְמַת תַּהֲלוּכֵי גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, לֵידַע כָּל הַהִשְׁתַּנּוּת וַעֲתִידוֹת הַבָּאִין עַל־יְדֵי גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ, וְנִמְסָר לָהֶם. כִּי מִתְּחִלָּה זֹאת הַחָכְמָה נִמְסְרָה רַק לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד): כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עה): אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים. הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה חִשּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת.

כִּי יֵשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיִּשָּׁאֵר הַסּוֹד אֶצְלֵנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם הַחָכְמָה. כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַחָכְמָה, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מֵחָכְמָתֵנוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין חָכְמָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וְכוּ’. וְאִם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם, אֵינוֹ סוֹד, כִּי הֲלוֹא גַּם הֵם יוֹדְעִין. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹדִיעַ לָהֶם הַחָכְמָה, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן יִשָּׁאֵר הַסּוֹד אֶצְלֵנוּ. וְזֶה בְּחִינַת: כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים – לְעֵינֵי הָעַמִּים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁהִיא רַק לְעֵינֵי הָעַמִּים בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם, וְתֵכֶף אַחַר־כָּךְ אֵינָן יוֹדְעִין כְּלָל, רַק יוֹדְעִין שֶׁהַסּוֹד אֶצְלֵנוּ, כִּי אֵין אָנוּ מוֹדִיעִין לָהֶם זֹאת הַחָכְמָה בְּעֶצֶם, שֶׁהִיא סוֹד הָעִבּוּר, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֵׂכֶל, שֶׁיְּכוֹלִין לְהַרְאוֹת זֹאת הַחָכְמָה לְעֵינֵיהֶם לְבַד, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁזֹּאת הַחָכְמָה הִיא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל עֶצֶם סוֹד הַחָכְמָה נִשְׁאָר אֶצְלֵנוּ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת סוֹד הָעִבּוּר, שֶׁאֵינוֹ נִמְסָר רַק לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי תַּהֲלוּכוֹת הַגַּלְגַּלִּים הוּא עַל־יְדֵי שִׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים, וְכָל גַּלְגַּל וְגַלְגַּל יֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ מַלְאָךְ שֶׁמִּתְנַהֵג עַל־יָדוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא הִשְׁתַּנּוּת הִלּוּךְ הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה הַגַּלְגַּל מְהַלֵּךְ בְּחֹדֶשׁ וּבְזֶה הַסֵּדֶר, וְזֶה הַגַּלְגַּל מְהַלֵּךְ בְּשָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, וְיֵשׁ גַּלְגַּל שֶׁצָּרִיךְ זְמַן רַב כַּמָּה אֲלָפִים שָׁנִים עַד שֶׁמְּסַבֵּב. וְהַכֹּל לְפִי הִשְׁתַּנּוּת הַשִּׂכְלִיִּים, שֶׁהֵם מִשְׁתַּנִּים לְפִי רִחוּקָם מֵהָעִלָּה, וּכְמוֹ־כֵן מִתְנַהֲגִים הַגַּלְגַּלִּים. וְכָל אֵלּוּ הַשִּׂכְלִיִּים, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מֵהַמַּנְהִיג הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁכֻּלָּם מִתְנַהֲגִים עַל־ יָדָהּ, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם, שֶׁהַנְּשָׁמָה שׁוֹפֵעַ הַשֵּׂכֶל בָּהֶם. וְעַל־כֵּן הַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נ): יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל – זוֹ הַנְּשָׁמָה (סנהדרין צא:). כִּי הַנְּשָׁמָה הוּא מַנְהִיג הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַגַּלְגַּלִּים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת גַּלְגַּלְתָּא, עַל־ שֵׁם גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ שֶׁמִּתְנַהֲגִים עַל־יָדָהּ. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּקִיאִין בְּסוֹד הָעִבּוּר, כִּי מִי יוֹדֵעַ הַנְהָגָתָם כְּמוֹ הַמַּנְהִיג.

וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדוֹלוֹת צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם גּוּף, בִּבְחִינוֹת (ישעיה ד): פְּרִי הָאָרֶץ, בְּחִינוֹת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּשֶׁהָאֲוִיר מִתְקַדֵּשׁ בִּבְחִינוֹת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי כָּל הַפֵּרוֹת וְהַתְּבוּאָה הַגָּדֵל שָׁם, שֶׁמֵּהֶם נִזּוֹן הָאָדָם, וּמִשָּׁם בָּא הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת – הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמִשָּׁם נִרְקָם הַגּוּף בִּבְחִינוֹת (תהלים קלט): רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ – בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי הַגּוּף בִּבְחִינַת פְּרִי הָאָרֶץ, וַאֲזַי רָאוּי לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, בִּבְחִינַת: יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל – זֶה הַנְּשָׁמָה. וְאֶל הָאָרֶץ – זֶה הַגּוּף (שם סנהדרין). כִּי הַנְּשָׁמָה לְפִי הַגּוּף: כְּשֶׁהַגּוּף זַךְ וְנָקִי, יָכוֹל לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, וְכֵן לְהֶפֶךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁשִּׂכְלָם עָב וּמְגֻשָּׁם, וְכֵן יֵשׁ מְדִינוֹת שֶׁשִּׂכְלָם זַךְ וְצָלוּל, וְהַכֹּל לְפִי הַמְּדִינָה, לְפִי הַמָּזוֹן הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה. וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּרְשִׁין מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהִתְרַקֵּם גּוּפִים זַכִּים, וְאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִלְקָח סוֹד הָעִבּוּר מֵאִתָּנוּ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיב): וְהָיְתָה יָדִי אֶל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְגוֹ’ בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ – זֶה סוֹד הָעִבּוּר. וּבִכְתַב בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ – זֶה סְמִיכָה. וְאֶל אַדְמַת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ – כְּמַשְׁמָעוֹ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, בִּכְתַב יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ זֶה סְמִיכָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי סְמִיכָה שֶׁמַּסְמִיכִין בְּשֵׁם רַבִּי אֶת שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַחֲלִישִׁין כְּתַב יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ. הַיְנוּ שֶׁנִּתְגָּרְשִׁין מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ – זֶה סוֹד הָעִבּוּר. שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִלְקָח מֵאִתָּנוּ סוֹד הָעִבּוּר כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַמּוֹתָרוֹת הַנַּ”ל:

#### ד

וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה לְעוֹלָם, וְתָמִיד אֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ, וְהוּא תָּמִיד מְסֻפָּק. כִּי כָל עֲצוֹתָיו בִּבְחִינַת עֵצוֹת נִבְעָרוֹת, עֲצַת נָשִׁים, כִּי הַטִּנֹּפֶת שֶׁל הַמּוֹתָרוֹת עוֹלָה אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת (יחזקאל יד): הֶעֱלוּ גִּלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם. וְנַעֲשָׂה לִבּוֹ מְטֻנָּף כְּמוֹ בֵּית־הַכִּסֵּא, שֶׁהוּא מְקוֹם עֲצַת הַנָּשִׁים, כְּמַאֲמַר רַב עִילָשׁ (גיטין מה): נָשֵׁי כָּל מִלֵּי מְסַדְּרִין בְּבֵית־הַכִּסֵּא, שֶׁשָּׁם כָּל עֲצָתָם:

#### ה

אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִשְׁקָע בְּאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת, יֵשׁ מַיִם שֶׁהוּא מְטַהֵר מִזֹּאת הַטִּנֹּפֶת, בִּבְחִינַת (יחזקאל לו): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. וַאֲזַי בָּא לְעֵצָה שְׁלֵמָה, בִּבְחִינַת (שם לז): וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד, וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם. שֶׁעַל־ יְדֵי שֶׁנִּטְהָרִין מֵהַגִּלּוּלִין וְהַטִּנֹּפֶת הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְלֹא יֵחָצוּ לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת – בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ד): מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְעֵצָה שְׁלֵמָה, כִּי עַל־יְדֵי הַמַּיִם הַנַּ”ל נַעֲשִׂים אֶצְלוֹ עֵצוֹת שְׁלֵמוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְּלֶב־אִישׁ.

וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת (במדבר כ) מֵי מְרִיבָה. וְעַל־כֵּן מַחֲלֹקֶת נִקְרָא פְּלֻגְתָּא, בְּחִינַת (תהלים סה): פֶּלֶג אֱלֹקִים מָלֵא מָיִם. כִּי מִכָּל מַחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר, בְּחִינַת שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא שְׁאֵלָה וְקֻשְׁיָא, שֶׁמַּקְשִׁין וְשׁוֹאֲלִין עָלָיו, וְהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵשִׁיב וּמְתָרֵץ הַשְּׁאֵלָה, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת סֵפֶר שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַדְּשִׁים אֶצְלוֹ כַּמָּה סְפָרִים.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים עַכְשָׁו, וְגַם עֲתִידִים לִהְיוֹת עוֹד כַּמָּה סְפָרִים, וְכֻלָּם צְרִיכִים לְהָעוֹלָם. וּבִתְחִלָּה, כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲזַי הָיוּ כָּל הַסְּפָרִים אֶצְלוֹ כְּלֹא, כִּי הָיָה מַלְעִיג עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה וְכוּ’. דְּהַיְנוּ שֶׁמַּלְעִיג עַל רִבּוּי סִפְרֵיהֶם, וַאֲזַי כֻּלָּם כְּלֹא אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה עַל זֶה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ בְּכָל פַּעַם סֵפֶר, כִּי חוֹזְרִים וְנֶחֱשָׁבִים אֶצְלוֹ כָּל הַסְּפָרִים שֶׁבִּתְחִלָּה הָיוּ בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְהַכֹּל לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בְּהַמַּחֲלֹקֶת, מִפְּנֵי מָה הֵם חוֹלְקִים כָּךְ, בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְלֹא בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבּוֹנֵן אֵיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הָאֱמוּנַת־חֲכָמִים, כִּי מִשָּׁם נִמְשַׁךְ הַמַּחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת־חֲכָמִים. וּלְפִי הַתְּשׁוּבָה, לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת, כֵּן הוּא חוֹזֵר וְשָׁב אֶל אֱמוּנַת־ חֲכָמִים, וּכְמוֹ־כֵן נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ סֵפֶר, כִּי חוֹזֵר וְנֶחֱשָׁב בְּעֵינָיו מַה שֶּׁהָיָה בִּתְחִלָּה בְּעֵינָיו כְּלֹא. וְכֵן בְּכָל פַּעַם לְפִי הַמַּחֲלֹקֶת כֵּן הַתְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב וְחוֹזֵר אֶל הָאֱמוּנַת־ חֲכָמִים, וּכְמוֹ־כֵן נִתְחַדֵּשׁ אֶצְלוֹ סֵפֶר אַחֵר, כִּי חוֹזֵר וְנֶחֱשָׁב בְּעֵינָיו עוֹד אֵיזֶה סֵפֶר אַחֵר, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מַלְעִיג עָלָיו וְהָיָה בְּעֵינָיו כְּלֹא כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר. וְזֶה בְּחִינַת (איוב לא): וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי – שֶׁעַל־יְדֵי רִיב וּמַחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה סֵפֶר.

וְיֵשׁ צַדִּיקֵי הַדּוֹר, שֶׁאֱמוּנָתָם שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, הוּא בִּבְחִינַת (ישעיה נג): וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְכוּ’, (שם) וַעֲוֹנוֹתָם הוּא יִסְבֹּל. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלֹקֶת בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עָלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקֵּן הָאֱמוּנַת־חֲכָמִים אֵצֶל הַהֲמוֹן־ עָם.

וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן, וְאֵינָם מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מֵחִדּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בַּחִדּוּשִׁים שֶׁל עַצְמָן, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מִתְרַשְּׁלִין בְּהַחִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם, וְעַל־כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְחוֹזְרִים וְנֶחֱשָׁבִים אֶצְלָן חִדּוּשִׁין שֶׁלָּהֶם, וְחוֹזְרִים וּמְחַדְּשִׁים, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה סֵפֶר.

וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה מִזֶּה סֵפֶר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה שֶׁזֶּה שׁוֹאֵל וּמַקְשֶׁה, וְזֶה שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה מֵשִׁיב וּמְתָרֵץ – עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה סֵפֶר לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (מלאכי ג): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה’ וַיִּשְׁמָע וַיִכָּתֵב סֵפֶר:

#### ו

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים, שֶׁהֵם הַדִּינִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה דִּין וְצִמְצוּם, נִמְתָּק עַל־ יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי כָּל הַמְתָּקוֹת שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כִּי כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ. שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא שֹׁרֶשׁ הַדִּינִים, וְשָׁם נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְכָל דִּין וְצִמְצוּם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְתָּק בַּשֵּׂכֶל הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁשָּׁם שָׁרְשׁוֹ. וְיֵשׁ לְכָל צִמְצוּם וְצִמְצוּם שֵׂכֶל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְתָּק.

אַךְ יֵשׁ חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת כְּלוּלִים שָׁם וּמְקַבְּלִין מִשָּׁם, וְעַל־כֵּן שָׁם נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים. כִּי בְּהַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִים אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיק כִּי־אִם בְּזֶה הַשֵּׂכֶל דַּיְקָא הַשַּׁיָּךְ לְזֶה הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, שָׁם נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים וְכָל הַדִּינִים כֻּלָּם.

וְהַתּוֹרָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מֵחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי אוֹרַיְתָא מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת (זוהר בשלח דף סב), וְאֵין יְכוֹלָה לְקַבֵּל מֵחָכְמָה עִלָּאָה כִּי־אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. וּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה הִיא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת כִּי־ אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְחַדְּשִׁים עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, בִּבְחִינַת: וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי, בְּחִינַת: עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה, וַאֲזַי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת (שמות כד): לוּחוֹת הָאֶבֶן – שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶאָרָה מִבְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה. כִּי כָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ צִמְצוּם אַחֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, וְכָל הַצִּמְצוּמִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִרְשָׁמִים בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְשָׁם הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים, כִּי הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים.

כִּי הַשֵּׂכֶל נִקְרָא קֹדֶשׁ, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁכָּלוּל מִכֻּלָּם, וּמִשָּׁם הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים, בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת. כִּי גַּם כְּשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין בִּפְרָט בְּאֵיזֶה שֵׂכֶל שֶׁל אֵיזֶה צִמְצוּם, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַפְּרָטִי לְהַמְתִּיק הַדִּין. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת, לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵאֵיזֶה צִמְצוּם שֶׁיִּהְיֶה, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיק כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁהַתּוֹרָה יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל, אֲזַי מְקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה עִלָּאָה בִּבְחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וַאֲזַי מַשְׁפַּעַת בְּכָל הַחָכְמוֹת, וְנִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים, בִּבְחִינַת (תהלים כ): יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ שֶׁעִקַּר הָעֵזֶר וְהַיְשׁוּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, הוּא מִקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “שְׁתִיָּה”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הֶ’ן תָּ’וִי שַׁ’דַּי יַ’עֲנֵנִי (לשון המקרא איוב לא: הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי). הֶן תָּוִי שַׁדַּי – הַיְנוּ בְּחִינַת הָרְשִׁימוֹת שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ שְׁתִיָּה, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה הַנַּ”ל. וְזֶה יַעֲנֵנִי – בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה, בִּבְחִינַת: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ כַּנַּ”ל.

וְזֶה: הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי – שֶׁעַל־ יְדֵי וְסֵפֶר כָּתַב כַּנַּ”ל, הַיְנוּ רִבּוּי הַסְּפָרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁלֵמוּת, וּמְקַבֶּלֶת מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, מֵחָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי – בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן, שֶׁמְּקַבְּלִין מֵאֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל:

#### ז

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים. כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא יוֹמָא דְּדִינָא שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּא עִם קְדֻשָּׁתוֹ וְצִמְצוּמָיו אֶל הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, בִּבְחִינַת (שמואל–א ב): כִּי לַה’ מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נִשְׁתָּת הָעוֹלָם, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים, עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת אַבְנֵי יַעֲקֹב, שֶׁנִּכְלְלוּ כֻּלָּם בְּתוֹךְ אֶבֶן שְׁתִיָּה (ב”ר ויצא פ’ סח, ע’ זוהר דף נח: ויחי רלא), כִּי הַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ. וְכֻלָּם בָּאִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַצִּמְצוּמִים כַּנַּ”ל:

#### ח

וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּכְלָלִים יַחַד כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי יג): אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת נֵר, בִּבְחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם. וּכְשֶׁנִּכְלָלִין יַחַד נַעֲשֶׂה מֵהֶם אוֹר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בְּחִינַת: אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח:

וְזֶה חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, תַּמָּן יָאוּת הֲוֵי לְמִדְחַל. כִּי חֲבַקּוּק אָמַר נְבוּאָה זוֹ עַל רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, שֶׁמֵּתוּ עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:). כִּי הֵם הָיוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְצִמְצוּמִים, וְלֹא נִכְלְלוּ יַחַד, וְלֹא נִמְתְּקוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו שֶׁהָיוּ הַתִּקּוּן שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן אָמַר: אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה וּכְלָלוּת שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה בָּא בְּחִינַת: חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכְּלָלוּת וְהָאַהֲבָה, בְּחִינַת: אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח.

פָּתַח וְאָמַר: הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד. הוֹלֵךְ רָכִיל וְכוּ’ דְּלֵית רוּחֵהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא, הַיְנוּ רוּחַ חָכְמָה. וְלָא הֲוָה מְהֵימָנָא, הַיְנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין בּוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֵין בּוֹ רוּחַ חָכְמָה, כִּי נִדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת כַּנַּ"ל. מְגַלֶּה סוֹד זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל כְּתַב יָדֵנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין אוֹר הַשֵּׂכֶל מִידֵי הַסְּמִיכָה כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (איוב לו): עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר. כִּי הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת לְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׂכֶל מִידֵי הַסְּמִיכָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלֵךְ רָכִיל, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלֶּה סוֹד, שֶׁנִּתְגַּלָּה וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה – בְּסוֹד עַמִּי לֹא יִהְיוּ כַּנַּ”ל. וְנֶאֱמָן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, דְּאִית בֵּהּ רוּחָא דְּקִיּוּמָא – עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְכַסֶּה דָּבָר, בְּחִינַת: עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר כַּנַּ”ל:

### סב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וַיַּסֵּב אֱלֹקִים אֶת הָעָם וְכוּ’: (שמות יג)

#### א

דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין בִּבְחִינַת (רות ב): וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְרוּת לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם. לְעֵת הָאֹכֶל דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הָאֲכִילָה. גֹּשִׁי הֲלֹם – דָּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בְּחִינַת (בראשית מד): וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא – דָּא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא (זוהר ויגש דף רו, וע”ש בפירוש הרמ”ז), רַק הָאֲכִילָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מֵאֹכֶל אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת, כִּי מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת, עַל־יְדֵי מַאֲכָל כָּזֶה יוּכַל הָאָדָם לַחֲטֹא:

#### ב

וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (אבות פ”ב): וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַקֻּשְׁיוֹת. כִּי יֵשׁ קֻשְׁיָא, שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ – עַל זֶה נֶאֱמַר: וְדַע מַה וְכוּ’. וְיֵשׁ קֻשְׁיָא, שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ – אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם, וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ב): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן. כִּי עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ אָסוּר לִסְמֹךְ עַל שִׂכְלוֹ, רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה. וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת. וְזֹאת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, יָכוֹל לְהָבִין בֵּין רַב לִמְעַט, כִּי צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בִּשְׁנֵי יְצָרִין, שֶׁיִּהְיֶה הַיֵּצֶר הָרָע כָּפוּף לַיֵּצֶר טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נד): וְאָהַבְתָּ וְכוּ’ בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ. שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה’ אֱלֹקָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁנֵי יְצָרִין, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ חָלָק עָלָיו, בְּחִינַת (הושע י): חָלַק לִבָּם. וּבֶאֱמֶת אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָאָדָם יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעי’ ו), וְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְשׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה, וַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מִתְלַהֵב כָּל־כָּךְ וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל־כָּךְ. וְכָל אֶחָד לְפִי מִעוּט שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, כֵּן הִתְלַהֲבוּתוֹ וְדִקְדּוּקוֹ. וְהַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב, וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבַּלֵּב. וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הֵן הֵן אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפֹּל בְּרָעָה (משלי כח):

וְהַתִּקּוּן לְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב, לְתַקֵּן אוֹתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. הַיְנוּ, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שָׁרְשׁוֹ מִן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה מִן דַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה, נִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע, בִּבְחִינַת חָלַק לִבָּם, וּמַטִּיל בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמַסְתִּיר מִמֶּנּוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב. וּמַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא, שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה נִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע, כִּי אֵין אֲחִיזָתוֹ אֶלָּא מִשָּׁם.

וְתִקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, כִּי פְּסַק הֲלָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַכְרָעָה שֶׁל מַחֲלֹקֶת הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים. וְעַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הוּא נִתְקַשֵּׁר לְהַשָּׁלוֹם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאָז נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאָז יוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבוֹ, בִּשְׁנֵי יְצָרִים, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהַכְרָעָה וְהַשָּׁלוֹם הַנַּ”ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “שָׁלוֹם”, נוֹטְרִיקוֹן: וְ’דַע מַ’ה שֶּׁ’תָּשִׁיב לְ’אֶפִּיקוֹרוֹס, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ.

וְזֶה (תהלים קיט): אוֹדְךָ בְּישֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – לֵבָב דַּיְקָא, בִּשְׁנֵי יְצָרִין. אֵימָתַי. כַּד לָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים. אֲבָל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ, אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם, רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, יוּכַל לִהְיוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (תהלים לז): וּרְעֵה אֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה:

#### ג

וְעִקַּר שְׁלֵמוּת וְקִשּׁוּטֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְקָרֵב דַּוְקָא הַמְרֻחָקִים, בְּחִינַת (צפניה ג): לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם יִקְרְבוּ לֶאֱמוּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:

#### ד

וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים כַּנַּ”ל, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר. וּכְשֶׁנִּתְבָּרְרוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, אֲזַי הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ הַדִּבּוּר, וּמְלַקֵּט הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִשְׁאָרִים הַקְּלִפּוֹת בְּלֹא חִיּוּת, וְאָז הָעַכּוּ”ם, שֶׁיְּנִיקָתָם מֵהַקְּלִפּוֹת, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁאֵין לָהֶם חִיּוּת, אֲזַי מַשְׁלִיכִים אֶת אֱמוּנָתָם, בְּחִינַת (ישעיה ב): בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֶת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ. וּמַדְבִּיקִים אֶת עַצְמָם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (שם בצפניה): אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה. שָׂפָה בְרוּרָה, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁנִּתְבָּרֵר מִבֵּינֵיהֶם, הוּא הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעַמִּים, כְּדֵי לִלְקֹט מֵהֶם שְׁאָרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז נִתְקַיֵּם: לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’ – שֶׁיִּדְבְּקוּ כֻּלָּם בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל:

#### ה

וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַדִּבּוּר צָרִיךְ לְתַעֲנִית. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קז): מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ וְכוּ’. אֲזַי: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת אֵינוֹ אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִפְּנֵי הַקְּדֻשָּׁה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק, מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר. אֶלָּא לִפְעָמִים נוֹתְנִים לָהֶם מִלְמַעְלָה בִּמְכֻוָּן כֹּחַ לִינֹק מִפְּנֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַע לָהֶם, בְּחִינַת (קהלת ח): עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם בְּחִינַת קְלִפּוֹת, כִּי הַתַּאֲווֹת הֵם מוֹתָרוֹת, כִּי בְּלֹא הַתַּאֲווֹת יָכוֹל הַגּוּף לְהִתְקַיֵּם. נִמְצָא שֶׁהֵם מוֹתָרוֹת לְקִיּוּם הַגּוּף, כְּמוֹ הַקְּלִפּוֹת הֵם מוֹתָרוֹת, כִּי עִקָּר אֵינוֹ אֶלָּא הַפְּרִי, וְהַקְּלִפּוֹת הֵם מוֹתָרוֹת. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַתַּאֲווֹת עַל הָאָדָם, הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַקְּדֻשָּׁה.

וְרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי פַרְעֹה: שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאוֹפִים וְטַבָּחִים, שֶׁהֵם קָנֶה וּוֵשֶׁט וּוְרִידִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁהֵם רָאשִׁים, שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. וִינִיקָתָם מִפַּרְעֹה, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת עֹרֶף, הַיְנוּ מֵאֲחוֹרַיִם. וְעִקַּר יְנִיקָתָם מֵהַדִּבּוּרִים, בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים, כִּי הֵם סְמוּכִים לָהּ, כִּי קָנֶה וּוֵשֶׁט וּוְרִידִין הֵם סְמוּכִים לַחֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, וְעִקַּר יְנִיקָתָם מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם זַכִּים כָּל־ כָּךְ. וּכְשֶׁרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת, מִתְגַּבְּרִים, צָרִיךְ לְהַדְבִּיק וּלְהַסְתִּיר אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ. וּדְבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה הִיא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁכּוֹתְבִים שֵׁם הֲוָיָה בִּבְחִינַת אֲחוֹרַיִם, שֶׁכּוֹתְבִים מִתְּחִלָּה יוֹד, וְאַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁרוֹצִים וְכוֹתְבִים הֵ”א, חוֹזְרִים לַאֲחוֹרַיִם וְכוֹתְבִים יוֹד הֵא וְכוּ’ – כֵּן הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְנָעָתָן שֶׁל הַשָּׂרִים הַנַּ”ל, הוּא בִּבְחִינַת דְּבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה.

כִּי עִקַּר זְכוּת הַתַּעֲנִית אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים הַשָּׁעוֹת שֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה שְׁנֵי יָמִים – הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא נֶחְשָׁב בְּיוֹתֵר, אֵין מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹזְרִים לְיוֹם רִאשׁוֹן, אֲזַי נֶחְשָׁב יוֹם שֵׁנִי לִזְכוּת יוֹתֵר.

גַּם כִּי עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַתְחָלָה, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא פ’ יתרו והובא בפירש”י), מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ לְהֶפֶךְ, אֲבָל אַחַר הַתְחָלָה הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל, וְאֵינוֹ קָשֶׁה עָלָיו כָּל־כָּךְ. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁהוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק מֵהַהַתְחָלָה, כֵּן נָקֵל הַדָּבָר, שֶׁנִּכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל יָמִים אֵינוֹ אֶלָּא הַהַתְחָלָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵי, לְיוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁהִתְחִיל לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה עָלָיו הַהַתְחָלָה, שֶׁיָּצָא מֵהֶפֶךְ לְהֶפֶךְ, וּבְכָל יוֹם חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַתְחָלָה. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַשָּׂרִים הַנַּ”ל הֵם סְמוּכִים לְהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים אֲזַי מַמְשִׁיכִין אֶת הַדִּבּוּר לְגָלוּת מִצְרַיִם, בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, בְּחִינַת (תהלים סט): נִחַר גְּרוֹנִי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵחַ הַגָּרוֹן, וְאָז יוּכַל לְדַבֵּר.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יב): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ – רָעָב הַיְנוּ בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ, וְזֶה הוּא דְּבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֲוָיָה אֱלֹקִים בְּחִינַת אֲחוֹרַיִם – מִסְפַּר רָעָב. [כִּי שֵׁם הֲוָיָה בַּאֲחוֹרַיִם, דְּהַיְנוּ י’ י”ק יק”ו יקו”ק, עוֹלֶה ע”ב, וְשֵׁם אֱלֹקִים בַּאֲחוֹרַיִם, כָּזֶה א אל אלק אלקי אלקים עוֹלֶה ר’, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עוֹלִים רע”ב.] וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה – הַיְנוּ הוֹרָדוֹת מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵחַ מֵצַר הַגָּרוֹן, לְהוֹצִיא אֶת הַגָּרוֹן מִבְּחִינַת נִחַר גְּרוֹנִי, בִּבְחִינַת (שם): הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְלַחְלֵחַ הַנְּגִיבָה, לְהִתְקַיֵּם (ישעיה נח): קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ. וְאָז, כְּשֶׁנִּתְדַּבְּקִין אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקְּלִפּוֹת לִכְנֹס לְשָׁם וְלִינֹק, וְאָז נִתְגַּלִּין הַפָּנִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְאָז: וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית שם) – הַיְנוּ, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׂרִים הַנַּ”ל רוֹאִים אֶת יְפִי הוֹד הַדִּבּוּר. וַיְהַלֲּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה. וְכָל זֶה הוּא מְכֻוָּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם, בְּחִינַת: עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. וְזֶה: וַיְנַגַּע ה’ אֶת פַּרְעֹה. וְזֶה (משלי לא): אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל, בְּחִינַת: וַיְהַלֲּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, הַיְנוּ לְהוֹצִיא נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּינֵיהֶם. כְּשֶׁהִיא מוֹצִיאָה כָּל חִיּוּתָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, אֲזַי מַשְׁלִיכִין כָּל הָעַכּוּ”ם אֶת אֱלִילֵיהֶם וּפוֹנִים כֻּלָּם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. וְזֶה עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁיִּקְרְבוּ אֲחֵרִים לֶאֱמוּנָתָהּ.

וְזֶה בְּחִינוֹת (סבא משפטים דף צה): עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין. עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא – זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (ש”ה ו): יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי, בְּחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה. דְּלֵית לָהּ עֵינִין – הַיְנוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ”ל, שֶׁאֵין לְעַיֵּן בָּהֶם וְצָרִיךְ לְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ. גּוּפָא טְמִירְתָא וְאִתְגְּלֵי – כִּי הִיא טְמִירָא, כִּי אִם תִּשְׁאַל אֶת הַמַּאֲמִין אֵיזֶה טַעַם בֶּאֱמוּנָה, וַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְךָ טַעַם, כִּי אֱמוּנָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: וְגַלְיָא – הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי, כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא מַאֲמִין בּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. נָפְקַת בְּצַפְרָא וּמִתְכַּסְיָא בִּימָמָא – כִּי הָאֱמוּנָה מִתְחַדֶּשֶׁת אֵצֶל הָאָדָם בְּכָל בֹּקֶר, בְּחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’. וּמִתְכַּסְיָא בִּימָמָא, מֵחֲמַת טִרְדַּת עִסְקֵי עוֹלָם נִתְכַּסָּה הָאֱמוּנָה. מִתְקַשְּׁטַת בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווֹ – הַיְנוּ עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶצְלָהּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁלֹּא הָיוּ מְקֹרָבִין לָהּ:

#### ו

וּכְשֶׁהָאֱמוּנָה כָּל־כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי אֲכִילָתוֹ הִיא יְקָרָה מְאֹד, כִּי נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּבְחִינַת: וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְרוּת וְכוּ’. אֲזַי הָאֱמוּנָה הִיא מַמְלֶצֶת עַל הָרְחוֹקִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתָם בְּצֵל כְּנָפָיו. וְזֶה הִיא מְלִיצָתָהּ.

כִּי עִקַּר טָעוּתָם שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, וּמֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים מִגָּלוּי שֶׁהַנְהָגַת הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת נָפְלוּ בְּטָעֻיּוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי טָעוּתוֹ. וְיֵשׁ חוֹשְׁבִים, שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג. וְיֵשׁ חוֹשְׁבִים, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הָאֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל, שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל אֶמְצָעִי בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמְרוּ: אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ (שמות לב), בְּחִינַת אֶמְצָעִי. וּבְטָעֻיּוֹת כָּזֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים, וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִי בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם־כֵּן בְּאֶמְצָעִי, וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְסִבּוֹת, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים, לְמָשָׁל, בְּהַסִּבָּה שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן עִקָּר, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה. וּבְהַסִּבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקָּר, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלִי הַסַּמִּים אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה, וְעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר.

וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל בִּתְפִלָּתוֹ אֵיזֶה חִיּוּב שֶׁל מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, אֲזַי נִתְיַדֵּעַ מֵהַגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקַי נִמְצָא, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת הַצַּדִּיק וּמְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע. וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח): עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים, וּשְׁאָר נִפְלָאוֹת:

וְזֶה: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא דָּא תִּקְרֻבְתָּא דְּמַלְכָּא לְמַלְכָּא. וַיֹּאמֶר בִּי אֲדוֹנִי – שֶׁהַשְּׁכִינָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֵלּוּ הָרְחוֹקִים. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי – וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד אֶמְצָעִי. וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ – עַל הֶעָבָר. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה, פַּרְעֹה לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת. כִּי אַתָּה אֵינְךָ יָדוּעַ לִבְנֵי־אָדָם אֶלָּא מֵהַגָּלוּי, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינְךָ יָדוּעַ אֶלָּא מֵהַגָּלוּי, לְפִיכָךְ טָעוּ כָּל אֶחָד לְפִי טָעוּתוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל רְצוֹנְךָ בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ק טז:): הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר וְצַדִּיק מְבַטֵּל. אֲזַי יֵדְעוּ מֵהַגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁמַּעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת מְחַיְּבִים אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצַדִּיק מְבַטֵּל, אֲזַי יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקַי נִמְצָא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹן הַצַּדִּיק. וְזֶה: מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם – פַּרְעֹה, הַיְנוּ מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת הַגְּלוּיִים לַכֹּל גְּזֵירָתָם, אַף אַתָּה גּוֹזֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם – כִּי הַצַּדִּיק מְבַטֵּל:

וְזֶהוּ: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים וְכוּ’. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ' כ): וַיַּסֵּב לְשׁוֹן סְעֻדָּה, הַיְנוּ לְשׁוֹן הֲסִבָּה. וַחֲמֻשִׁים – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה (כמו שפירש”י שם). הַיְנוּ חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁעַל־יָדָם כָּל הָעַכּוּ”ם פּוֹנִים לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ’. עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי עֲלוֹת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל מֵרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הַנַּ”ל, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מַחֲזִיר אֶת הָעַכּוּ”ם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת מִתְקַשְּׁטָא בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווֹ. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הֻתְּרָה אֲכִילָה, בְּחִינַת וַיַּסֵּב: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ב): וְזֶה: “שָׁלוֹם” רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: וְ’דַע מַ’ה שֶּׁ’תָּשִׁיב לְ’אֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ”ל – עַיֵּן שָׁם. וְגַם עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ’ לח): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הושע ד) – שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת, מוֹחֲלִין לָהֶם. אֲבָל: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ (שם י) – כִּי עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לֹא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה־זָרָה מוֹחֲלִין לָהֶם, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת, וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם, כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

(גַּם זֶה שַׁיָּךְ לָאוֹת הַנַּ”ל): מֵהַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה הֲלָכוֹת, כַּמְבֹאָר בִּתְהִלָּה לְדָוִד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַהֲלָכוֹת הֵם תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי חוֹזֵר וּמְהַפֵּךְ הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת לַהֲלָכוֹת, כַּמְבֹאָר שָׁם. עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק לוֹמֵד אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צֵרוּף הֲלָכָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר כָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד הֲלָכוֹת, דְּהַיְנוּ פּוֹסֵק, בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת, וְהָבֵן:

(שַׁיָּךְ לְאוֹת ה): גַּם כִּי עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַתְחָלָה, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁנּוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פַּעַם שֵׁנִית, רַק כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְיִהְיֶה אֶצְלוֹ כְּמוֹ שֶׁבָּא עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ פַּעַם רִאשׁוֹן. כִּי עִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל הַיָּמִים אֵינוֹ אֶלָּא הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, וּכְפִי הַכֹּחַ וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל הַהַתְחָלָה כֵּן הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי עִקָּר הִיא הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי פֶּן וְאוּלַי לֹא הָיְתָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי, וְאִם־כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַכֹּל מִתְנַהֵג כְּפִי הַהַתְחָלָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְלָבוֹא לְהַצַּדִּיק מֵחָדָשׁ בְּכֹחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְהִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ”ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ חֲשָׁשָׁא זוֹ, פֶּן לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל וְלָבוֹא לְהַצַּדִּיק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ:

### סג

סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה

כִּי בְּרִית נִקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם אַמָּה, וּכְמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּלָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא (שבת קח:), וְהוּא בְּחִינַת אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֶׁהַבְּרִית כָּלוּל מֵהֶם. וְהוּא בְּחִינַת (ישעיה ו): שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד. שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, הֵם בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ”ל, וְהֵם נֶחֱלָקִים לְשָׁלֹשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת (שם): בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. כִּי פָּנִים הוּא בְּחִינוֹת וְטָפַח לוֹ עַל פָּנָיו (ב”ק לב:). וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו הוּא בְּחִינוֹת שְׁנֵי טְפָחִים, בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח הַנֶּאֱמָר בַּבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ:). וְכֵן בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו הוּא בְּחִינַת וְטָפַח לוֹ בְּסַנְדָּלוֹ (ב”ק שם), וְהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שְׁנֵי טְפָחִים כַּנַּ”ל, מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח. וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף הוּא בְּחִינַת עוֹפוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרֶקֶק (חולין כז:), בְּחִינוֹת טוֹפֵחַ עַל־מְנָת לְהַטְפִּיחַ (יומא עח, גיטין טז, ע”ז ס:).

וְכָל הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כֻּלָּם כְּלוּלִים וּמֻנָּחִים בַּבְּרִית, כִּי הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁבָּהֶם עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת (תהלים לט): הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּ יָמָי. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ וְכוּ’ וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים, הִנִּיחַ כֻּלָּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לא): בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל.

וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית – בָּרָא שִׁית (תיקון יא). בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יָמִים, שִׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם מֻנָּחִים וּכְלוּלִים בַּבְּרִית. וְזֶה: בְּרֵאשִׁית – בְּרִית אֵשׁ (תיקון ג דף יח), הַיְנוּ בְּרִית שֶׁהוּא כָּלוּל מִשִּׁשָּׁה יָמִים, שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם. וְזֶה בְּרִית אֵשׁ, בְּחִינַת שְׂרָפִים בְּשֵׁשׁ כְּנָפַיִם, שֶׁהֵן בְּחִינַת שִׁשָּׁה טְפָחִים כַּנַּ”ל. כִּי גַּם אֵשׁ יֵשׁ לָהּ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת, וְכַמְבֹאָר גַּם לַמְחַקְּרִים שֶׁיֵּשׁ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת בָּאֵשׁ, הַיְנוּ: מַתִּיךְ וּמַקְפִּיא, מְבַשֵּׁל וְשׂוֹרֵף, מַשְׁחִיר וּמַלְבִּין. וְכֵן עוֹף יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה כֹּחוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲפִיפָה הוּא נֶעְלָם וּמִתְגַּלֶּה, קָרוֹב וְרָחוֹק וְכוּ’:

וְהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרִית, בְּחִינוֹת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, הוּא כָּלוּל מִבְּחִינוֹת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ”ל, שֶׁנֶּחֱלָקִים לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, הַיְנוּ שֶׁכָּל בְּחִינָה מֵהַשָּׁלֹשׁ הוּא בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח, כִּי הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח נֶגֶד עַצְמוֹ, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. וְכֵן הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה וְכוּ’ נֶגֶד הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. וְכֵן הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת בִּשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. כִּי לִפְעָמִים הוּא אֵצֶל הָעוֹלָם בְּחִינַת מְגַלֶּה, שֶׁמְּגַלֶּה וּמְקָרֵב עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם. וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְכַסֶּה, שֶׁנִּתְכַּסֶּה וְנִתְעַלֵּם מֵהֶם, שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד. וְלֹא דַּי שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהֶם וּמִתְרוֹמֵם מֵהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֶלָּא שֶׁנּוֹפְלִים עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּתְמִיהוֹת, עַד שֶׁנִּתְעַקֵּם וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחָם מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד וְקָשֶׁה עָלָיו קֻשְׁיוֹת וּפְלִיאוֹת, וְזֶה בְּחִינַת מְכַסֶּה טֶפַח.

וְזֶה בְּחִינַת וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו – רַגְלִין לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ, הַיְנוּ שֶׁבְּהַהַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָעוֹלָם אֵלָיו, הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת וּלְהִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּדְבָרִים קְטַנִּים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּלּוֹת, שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח – שֶׁמַּה שֶּׁמְּכַסֶּה וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת מְגַלֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הוּא מְגַלֶּה עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוֹת אֲלֵיהֶם. וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְכַסֶּה מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְכַּסֶּה וּמִתְעַלֵּם מֵהֶם, וְנִתְרַחֵק וְנִפְלָא מֵהֶם כַּנַּ”ל:

וְכֵן אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחִינַת מְגַלֶּה וּמְכַסֶּה וְכוּ’. כִּי צָרִיךְ לְדַבֵּק וּלְקָרֵב עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּאִלּוּ כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִגְלֶה וּמִתְקָרֵב אֵלָיו. אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק יוֹתֵר, הַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם יַחֲשֹׁב וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה סִימָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ קְצָת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ, כִּי כָל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ יוֹתֵר, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל. וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְהַסְבִּיר זֹאת, כִּי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא אֵין שִׁעוּר. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ’, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב, מִתְרַחֵק כַּנַ”ל. וְזֶה בְּחִינַת וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. יְעוֹפֵף כְּתַרְגּוּמוֹ מְשַׁמֵּשׁ, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ’ שֶׁל הַשִּׁמּוּשׁ, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ וְעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו – זֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח אֵצֶל עַצְמוֹ, כִּי פָּנִים לְשׁוֹן כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לג): פָּנַי יֵלֵכוּ. וְגַם פָּנִים לְשׁוֹן רָצוֹן וְהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ו): יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ. וְהַצַּדִּיק הוּא לִפְעָמִים מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם, וְהוּא כְּמוֹ חִלּוּף, שֶׁמַּחֲלִיף עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַהַשְׁפָּעָה וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה זֹאת הַהַשְׁפָּעָה וְהַהַשְׁגָּחָה, וּמְכַסֶּה פְּנֵי הַשְׁגָּחָה זוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין, כִּי הוּא בּוֹחֵר בְּהַשְׁפָּעָה וְהַשְׁגָּחָה רוּחָנִיּוֹת. וְאוֹתָהּ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁהָלְכָה לָהּ, נִתְפַּזְּרָה בֵּין הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה וְכוּ’, שֶׁלִּפְעָמִים מְגַלֶּה פָּנִים שֶׁל רָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה וּמְכַסֶּה פָּנִים שֶׁל כַּעַס, וְלִפְעָמִים מְכַסֶּה פָּנִים שֶׁל רָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל:

וְלֶחֶם הַפָּנִים הוּא בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כד): בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה’ וְכוּ’ בְּרִית עוֹלָם, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות כה): וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַבְּחִינָה הַמְקַבֶּלֶת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים הַנַּ”ל “מִטְפַּחַת”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): הָבִי הַמִּטְפַּחַת. כִּי זֶה הָיָה בַּקָּשָׁתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וּפָרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲמָתֶךָ. שֶׁבִּקְשָׁה הַכְּנָפַיִם הַנַּ”ל, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַשִּׁשָּׁה טְפָחִים כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן: וַיֹּאמֶר לָהּ הָבִי הַמִּטְפַּחַת, וַיָּמָד לָהּ שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים, שֶׁהֵן בְּחִינַת שִׁשָּׁה טְפָחִים, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם הַנַּ”ל:

וְיֵשׁ נָחָשׁ, וּנְמָלָה בְּתוֹךְ פִּיהָ. וְזֹאת הַנְּמָלָה אֵין לָהּ נַיְחָא בְּוַדַּאי, מֵחֲמַת שֶׁהִיא בְּתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל נָחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ פְּעָמִים הוֹלֵךְ וּפְעָמִים מְעוֹפֵף. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין הֲלִיכָה לַעֲפִיפָה – כִּי בַּעֲפִיפָה יוּכַל לָעוּף וְלִפְרֹחַ בְּרֶגַע הַרְבֵּה, אֲבָל בַּהֲלִיכָה הוּא הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט כְּדֶרֶךְ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוּא תְּנוּעָה כְּבֵדָה. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים רָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים, וּבִפְרָט כְּשֶׁהֵם נוֹגְעִים עַל צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים הֵם עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ שֶׁיּוּכַל לְעוֹפֵף, כִּי עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים עוֹשִׂים כְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר. אֲבָל בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, וְהֵם נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ”ל. כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִכַּנְפֵי רֵאָה, עַל־כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת כְּנָפַיִם לְהַנָּחָשׁ, כִּי הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִשִּׁית עִזְקָאִין דְּקָנֶה הוּא נֶגֶד הַשֵּׁשׁ כְּנָפַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ”ל.

וְהַנָּחָשׁ הֵם אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְהָרַע, הַחוֹקְרִים פִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד): חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵטִיב לֹא יָדָעוּ. שֶׁהֵם רַק חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁאִם יִרְצוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָכְמָתָם, לְהֵיטִיב לֹא יוּכְלוּ. וְהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ, בְּחִינוֹת (בראשית ג): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וְעַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים עוֹשִׂים כְּנָפַיִם לְהַחֲכָמִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוּכְלוּ לָעוּף וְלִפְרֹחַ, הַיְנוּ שֶׁמְּעוֹפֶפֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת חָכְמָתָם וְאֶפִּיקוֹרְסִית שֶׁלָּהֶם בָּעוֹלָם, וּמַזִּיק מְאֹד לְהָעוֹלָם. וְגַם בַּחֲקִירוֹתָם בְּעַצְמָם הֵם מְעוֹפְפִים, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁשִּׂכְלָם מְעוֹפֵף בִּמְהִירוּת, וְנִפְתָּח לָהֶם חָכְמָתָם מְאֹד. אֲבָל אִם אֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם, הַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם דִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ”ל, אֲזַי אֵין לְהַנָּחָשׁ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה, הַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַחֲכָמִים לְהָרַע הַנַּ”ל רַק מַה שֶּׁחוֹקְרִים בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים בָּעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁאֵין מִתְפַּשֵּׁט וּמְעוֹפֵף חָכְמָתָם בָּעוֹלָם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק לְהָעוֹלָם, רַק לְמִי שֶׁסָּמוּךְ אֲלֵיהֶם, כְּגוֹן תַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, אֲבָל בְּרָחוֹק מֵהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק. כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ, שֶׁהוֹלֵךְ רַק מְעַט וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַהֵר לְמֵרָחוֹק כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף. וְגַם בֵּינָם לְבֵין עַצְמָן אֵין שִׂכְלָם מְעוֹפֵף, הַיְנוּ שֶׁאֵין נִפְתָּח לָהֶם הַחָכְמָה כָּל־כָּךְ, וְאֵינָם מְעוֹפְפִים וּמְהִירִים בַּחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, רַק חוֹקְרִים בְּחָכְמָתָם מְעַט מְעַט, כְּמוֹ הַהוֹלֵךְ. וְגַם מַה שֶּׁמַּזִּיקִים לַאֲחֵרִים בְּחָכְמָתָם הוּא רַק בִּבְחִינַת הֲלִיכָה, שֶׁאֵינוֹ מְעוֹפֵף וְנִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַמֹּחַ וְהַלֵּב, רַק שֶׁנִּדְבָּק קְצָת לְהַמֹּחַ, אֲבָל אֵינוֹ נִכְנָס בָּעֹמֶק לְתוֹךְ הַלֵּב וְהַמֹּחַ. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים כַּנַּ”ל, אֲזַי שִׂכְלָם מְעוֹפֵף כַּנַּ”ל, וְגַם מַזִּיק לְמֵרָחוֹק, כְּמוֹ הַמְעוֹפֵף, שֶׁמְּעוֹפֵף בְּשָׁעָה אַחַת לְמֵרָחוֹק, וְגַם שֶׁמְּעוֹפֵף חָכְמָתָם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְנִכְנָס וְנִדְבָּק בְּהַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּעֹמֶק גָּדוֹל מְאֹד:

וְהַנְּמָלָה הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ, הוּא בְּחִינוֹת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא חָכָם הַיָּשָׁר וְהַצַּדִּיק וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְנִכְנָס בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים נִכְנָסִים בַּחֲקִירָתָם לַחְקֹר בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אָז יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל, כִּי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד בִּלְבּוּלִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בִּטָּחוֹן בּוֹגֵד, שֶׁאֵינוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (משלי כה): שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטַח בּוֹגֵד. הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמִּבְטַח בּוֹגֵד הִיא בְּחִינוֹת שֵׁן רוֹעָה אֶת הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם.

וּבֵין כְּשֶׁהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ וּבֵין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי בְּעֵת הָעֲפִיפָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מְאֹד. וְאֵין לוֹ שׁוּם נַיְחָא בֵּין כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בֵּין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, רַק שֶׁיֵּשׁ מְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וּבֵין הָעֲפִיפָה, וְהוּא בְּעֵת שֶׁפּוֹסֵק הָעֲפִיפָה וּמוֹרִיד עַצְמוֹ מִן הָעֲפִיפָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַמְעוֹפֵף בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלְשֵׁל וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה, וַאֲזַי יֵשׁ לְהַנְּמָלָה הַנַּ”ל נַיְחָא, כִּי אֲזַי אֵינוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מְעוֹפֵף. הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַחֲכָמִים נַיְחִים וְאֵינָם חוֹקְרִין, כְּגוֹן בְּעֵת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְאָז יֵשׁ נַיְחָא לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ, כִּי הֶחָכָם הוּא בְּחִינַת נְמָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, כִּי זֶה הֶחָכָם מְלַמֵּד דַּעַת וְדַרְכֵי ה’ אֶל הָעָם:

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמַר הַסָּבָא (זוהר משפטים דף צה): מָאן הוּא נָחָשׁ. דְּפָרַח בַּאֲוִירָא וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִית נַיְחָא לְחַד נְמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנּוֹי. הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל. דְּפָרַח בַּאֲוִירָא – שֶׁפְּרִיחָתוֹ עַל־יְדֵי הָאֲוִירִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ מֵהֶם כְּנָפַיִם. וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כְּשֶׁכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּתִקּוּנוֹ וְאֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, אֲזַי אֵין לוֹ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה. וְזֶה: וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בְּחִינוֹת (יחזקאל א): וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמַעְלָה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי: וְאָזֵל, שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כִּי בְּחִינוֹת הֲלִיכָה יֵשׁ לוֹ תָּמִיד, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְחַקְּרִים לַחֲקֹר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, רַק שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְעוֹפֵף בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל כְּשֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְאֵין לָהֶם רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה כַּנַּ”ל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה כַּנַּ”ל, וְזֶה נִקְרָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁהוּא בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה, וַאֲזַי יֵשׁ לָהּ נַיְחָא לְהַנְּמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנָּהּ כַּנַּ”ל. שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַמְחַקְּרִים, שֶׁהֵם חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הוּא, שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא, שֶׁתְּחִלַּת חֲקִירָתָם מַתְחֶלֶת מֵהַמְחֻבָּרִים, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים. כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל חֲקִירָתָם, לְהַתְחִיל מֵחִבּוּר הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְּחִלָּה מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַגַּשְׁמִיִּים, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַדַּקִּים יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל עִלָּה וְעָלוּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים וּמְסַיְּמִים בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים, וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג בַּחֲקִירָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הַמֻּטְעֵית וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת, כַּיָּדוּעַ לְהַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן, הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי חֲקִירוֹתָם הַלָּלוּ, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, אֶת שִׂכְלִיִּים נִפְרָדִים, וְזֶה: שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא:

### סד

וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ וְכוּ’. הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ: (שמות י)

#### א

כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ, וְאִם לֹא הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, עַל מִי הָיָה מַרְאֶה רַחֲמָנוּתוֹ, וְעַל־כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי כְּדֵי לְהַרְאוֹת רַחֲמָנוּתוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, עַל־כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין, וְעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם (כמ”ש בעץ חיים בתחלתו). וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כִּי־אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים: יֵשׁ וָאַיִן, כִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, וְאֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָכוֹל, כִּי אִם לֹא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכֹּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָל. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם־כֵּן אֱלֹקוּת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי עַד לֶעָתִיד לָבוֹא:

#### ב

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסִית: יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסִית, שֶׁבָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (אבות פ”ב): וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת יֵשׁ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, כִּי זֹאת הָאֶפִּיקוֹרְסִית בָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת, מִבְּחִינוֹת שְׁבִירַת כֵּלִים, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר נִשְׁתַּבְּרוּ הַכֵּלִים, וּמִשָּׁם נִתְהַוּוּ הַקְּלִפּוֹת, כַּיָּדוּעַ. וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, מִמּוֹתְרוֹת פְּסֹלֶת הַקְּדֻשָּׁה. כְּמוֹ אֵצֶל הָאָדָם יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי מוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת, כְּגוֹן צִפָּרְנַיִם וְשֵׂעָר וְזֵעָה וּשְׁאָר פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת, כֵּן כָּל חָכְמָה חִיצוֹנָה בָּא מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת יְדוּעָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן כִּשּׁוּף בָּא מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת יָדוּעַ. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁנּוֹפֵל לָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת, אַף שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט מִשָּׁם, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא הַצָּלָה לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי יוּכַל לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יְבַקְשֵׁהוּ וְיִדְרְשֵׁהוּ שָׁם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים יֵשׁ שָׁם כַּמָּה נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְשָׁם, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן יוּכַל לִמְצֹא שָׁם אֱלֹקוּת וְשֵׂכֶל לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת הַבָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כִּי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְשָׁם. וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת יֵשׁ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס:

אֲבָל יֵשׁ עוֹד מִין אֶפִּיקוֹרְסִית, וְהֵם הַחָכְמוֹת שֶׁאֵינָם חָכְמוֹת, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲמֻקִּים וְאֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם, וּמֵחֲמַת זֶה נִרְאִים כְּחָכְמוֹת. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר סְבָרָא שֶׁקֶר בְּגמפ”ת [גְּמָרָא, פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י, תּוֹסָפוֹת], וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין לַמְדָן לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיָא שֶׁבָּא עַל־יָדוֹ סְבָרָא זוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמֶה שֶׁאָמַר סְבָרָא וְחָכְמָה גְּדוֹלָה, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ סְבָרָא כְּלָל. כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם שׁוּם חָכְמָה, וְהַקֻּשְׁיוֹת בְּטֵלִים מֵעִקָּרָא, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְיַשְּׁבָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמִים לְחָכְמוֹת וְקֻשְׁיוֹת. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת בָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי אֵין שָׁם אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא לָהֶם תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹצֵא שָׁם גַּם־כֵּן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם־כֵּן לֹא הָיָה פָּנוּי, וְהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת נֶאֱמַר (משלי ב): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן. כִּי אֵין שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת, מֵאַחַר שֶׁבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ, כִּבְיָכוֹל.

רַק יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת הַבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, נִמְצָא שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל בְּתוֹךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת וּסְבִיב כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הֶפְרֵשׁ כִּבְיָכוֹל בֵּין הַמִּלּוּי וְהַסִּבּוּב, שֶׁאִם לָאו, אִם־כֵּן הַכֹּל אֶחָד, אַךְ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ, כִּבְיָכוֹל, וּבְתוֹכוֹ בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה. נִמְצָא, שֶׁהֶחָלָל הַפָּנוּי מַקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, מְסַבֵּב גַּם עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־כֵּן שַׁיָּךְ לוֹמַר מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, הַיְנוּ כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְגַם סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הַיְנוּ שֶׁמְּסַבֵּב גַּם עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּבָאֶמְצַע מַפְסִיק הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם מִשָּׁם אֱלֹקוּתוֹ:

וְהִנֵּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, אִם־ כֵּן שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג זֹאת וְלִמְצֹא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, עַל־ כֵּן הֵם עוֹבְרִים כָּל הַחָכְמוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסִית הַבָּא מִשָּׁם מֵחָלָל הַפָּנוּי, כִּי יוֹדְעִים שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא לָהֶם תְּשׁוּבָה, כִּי אִם הָיָה מוֹצֵא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ שֶׁהָיָה מוֹצֵא בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם־כֵּן לֹא הָיָה חָלָל הַפָּנוּי, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת הַבְּרִיאָה. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בְּוַדַּאי יֵשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, וּבְוַדַּאי יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל עַל־ יְדֵי חֲקִירוֹת נִשְׁקָעִים שָׁם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, רַק צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹבֵב גַּם עָלָיו, וּבְוַדַּאי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים, עַל־שֵׁם שֶׁהֵם עוֹבְרִים בֶּאֱמוּנָתָם עַל כָּל הַחָכְמוֹת, וַאֲפִלּוּ עַל הַחָכְמוֹת שֶׁאֵינָם חָכְמוֹת, הַיְנוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַשֵּׁנִית הַבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא אֱלֹקֵי הָעִבְרִיִּים (שמות ג), מִלְּשׁוֹן (יהושע כד): עֵבֶר הַנָּהָר, לְשׁוֹן צְדָדִין, הַיְנוּ שֶׁאֱלֹקוּתוֹ מְסַבֵּב גַּם עַל הֶחָלָל הַפָּנוּי, הַבָּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁצִּמְצֵם הָאוֹר לִצְדָדִין. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱלֹקֵי הָעִבְרִיִּים כַּנַּ”ל, הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל מַה שֶּׁאֵינָם חָכְמוֹת, הַיְנוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַשֵּׁנִית כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי מִזֶּה הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַשֵּׁנִית, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִזָּהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט מִשָּׁם לִבְלִי לְעַיֵּן וּלְהַבִּיט בְּדִבְרֵיהֶם כְּלָל, כִּי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי יִשְׁקַע שָׁם, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

#### ג

אַךְ דַּע, אִם יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הָאֶפִּיקוֹרְסִית אֵלּוּ, וְאַף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כַּנַּ”ל, עַל כָּל זֶה עַל־יְדֵי עִיּוּנוֹ שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם הוּא מַעֲלֶה מִשָּׁם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בְּתוֹךְ הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת. כִּי אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת הַבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי, הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, מֵאַחַר שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת לְיַשְּׁבָם כַּנַּ”ל. כִּי הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וּבְהַדִּבּוּר יֵשׁ חָכְמָה, כִּי כְּלַל הַדִּבּוּר הוּא רַק חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, וְעַל־יָדָם נִתְהַוּוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְהַדִּבּוּר הוּא הַגְּבוּל שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי הִגְבִּיל חָכְמָתוֹ בְּהָאוֹתִיּוֹת, שֶׁאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵם גְּבוּל לָזֶה, וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵם גְּבוּל לָזֶה.

אֲבָל בְּהֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא מַקִּיף כָּל הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, וְהוּא פָּנוּי מִכֹּל, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל, אֵין שָׁם שׁוּם דִּבּוּר, וַאֲפִלּוּ שֵׂכֶל בְּלֹא אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמֹשֶׁה (מנחות כט), כְּשֶׁשָּׁאַל עַל מִיתַת רַבִּי עֲקִיבָא: זוֹ תּוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ, הֵשִׁיבוּ לוֹ: שְׁתֹק. כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה. הַיְנוּ, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק וְלִבְלִי לִשְׁאֹל תְּשׁוּבָה וְתֵרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ, כִּי כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק עַל שְׁאֵלָה זוֹ, כִּי הוּא בִּבְחִינוֹת עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּר לְיַשֵּׁב אוֹתָהּ. וּכְמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּר וְלֹא שֵׂכֶל כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הֵם בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, וְצָרִיךְ רַק לְהַאֲמִין וְלִשְׁתֹּק שָׁם. וְעַל־כֵּן אָסוּר לִכְנֹס וּלְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הָאֶפִּיקוֹרְסִית וְהַמְּבוּכוֹת אֵלּוּ כִּי־אִם צַדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בִּבְחִינוֹת שֶׁנִּקְרָא כְּבַד־פֶּה (שמות ד), בְּחִינַת שְׁתִיקָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַדִּבּוּר. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה, יָכוֹל לְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַמְּבוּכוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ דַּוְקָא לְעַיֵּן, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם כַּנַּ”ל:

#### ד

וְדַע, כִּי מַחֲלֹקֶת הִיא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם – עַל־יְדֵי חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צִמְצֵם הָאוֹר לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹכוֹ בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ’. וְכֵן הוּא בְּחִינַת הַמַּחֲלוֹקוֹת, כִּי אִלּוּ הָיוּ כָּל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים אֶחָד, לֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, רַק עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְהֵם נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בֵּינֵיהֶם בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, שֶׁבּוֹ הוּא בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל.

כִּי כָל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר, הַכֹּל הֵם רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם, כִּי הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בּוֹרְאִים אֶת הַכֹּל עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אַתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי. מָה אֲנָא עֲבַדִי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי, אַף אַתֶּם כֵּן (כמ”ש בזוהר בהקדמה דף ה). אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּפִי צֹרֶךְ בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לֹא יוֹתֵר. כִּי עַל־יְדֵי רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ הַכֵּלִים יְכוֹלִים לִסְבֹּל רִבּוּי הָאוֹר, נִשְׁתַּבְּרוּ, וּמִשְּׁבִירַת הַכֵּלִים הָיָה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת. כֵּן אִם אֶחָד מַרְבֶּה לְדַבֵּר, מִזֶּה גּוֹרֵם הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוּא בְּחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ שְׁבִירַת הַכֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה. וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה. וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים, מֵבִיא חֵטְא (אבות פ”א). כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְכוּ’. בֵּין הַחֲכָמִים, הוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁנִּתְהַוָּה וְנַעֲשָׂה בֵּין הַחֲכָמִים עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה בֵּין הַחֲכָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, כִּי אִם הָיוּ כֻּלָּם אֶחָד, אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר בֵּין הַחֲכָמִים. וְעַל־ יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשָׂה בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה נַעֲשָׂה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַיְנוּ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת.

וְזֶה: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי – שֶׁהָיִיתִי מְגַדֵּל יָמַי וּמִדּוֹתַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בֵּין הַחֲכָמִים – בֵּין הַחֲכָמִים דַּיְקָא, בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם נַעֲשָׂה כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה גָּדַלְתִּי – שֶׁהִגְדַּלְתִּי יָמַי וּמִדּוֹתַי מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת. וְזֶה שֶׁקְּרָאָם יָמַי, כִּי הֵם יָמִים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא בּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה: וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה – כִּי שָׁם, בֶּחָלָל הַפָּנוּי, אֵין טוֹב מִשְּׁתִיקָה כַּנַּ"ל, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאָחַז בְּמַדְרֵגָה זוֹ בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאֵין טוֹב מִשְּׁתִיקָה, עַל־כֵּן הָיָה מְגַדֵּל יָמָיו וּמִדּוֹתָיו שָׁם בֶּחָלָל הַפָּנוּי, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, וְכָל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא – כִּי כָל מִדְרָשָׁם וְדִבְרֵיהֶם, שֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים מְדַבְּרִים, אֵין הָעִקָּר הַמִּדְרָשׁ בִּלְבַד, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִבְרְאוּ עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי כַּנַּ"ל. אַךְ כָּל הַמַּרְבֶּה דְּבָרִים מֵבִיא חֵטְא, כִּי מֵרִבּוּי הָאוֹר נִתְהַוּוּ הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל:

#### ה

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת מִן הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם. כִּי דַּע, שֶׁכָּל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן מְיֻחָד, שֶׁזֶּה הַזֶּמֶר מְיֻחָד לְחָכְמָה זוֹ, וּמִזֶּה הַזֶּמֶר נִמְשֶׁכֶת הַחָכְמָה הַזֹּאת. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים מז): זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל. שֶׁכָּל שֵׂכֶל וְחָכְמָה יֵשׁ לוֹ זֶמֶר וְנִגּוּן, וַאֲפִלּוּ חָכְמַת הָאֶפִּיקוֹרְסִית יֵשׁ לָהּ נִגּוּן וְזֶמֶר הַמְיֻחָד לַחָכְמָה הָאֶפִּיקוֹרְסִית. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו:): אַחֵר מָה הֲוֵי בֵּהּ. זִמְרָא יְוָנִי לֹא פְּסַק מִפֻּמֵּהּ, וּכְשֶׁהָיָה קָם מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ, כַּמָּה סִפְרֵי מִינִין נוֹפְלִין מִמֶּנּוּ. כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי עַל־יְדֵי זֶמֶר הַנַּ”ל שֶׁלֹּא פָּסַק מִפִּיו, עַל־ יְדֵי־זֶה הָיוּ הַסִּפְרֵי מִינִין נוֹפְלִין מִמֶּנּוּ, כִּי זֶה הַזֶּמֶר הָיָה מְיֻחָד לְזֶה הָאֶפִּיקוֹרְסִית וְהַמִּינוּת שֶׁהָיָה לוֹ. נִמְצָא, כָּל חָכְמָה וְחָכְמָה לְפִי בְּחִינָתָהּ וּמַדְרֵגָתָהּ, כֵּן יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן הַשַּׁיָּךְ וּמְיֻחָד אֵלָיו.

וְכֵן מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כִּי בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן יוֹתֵר עֶלְיוֹן לְפִי בְּחִינָתָהּ. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, וְשָׁם אֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְאֵין מַקִּיף לְאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם כִּי־ אִם אוֹר הָאֵין־סוֹף הַמַּקִּיף לֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבְּתוֹכוֹ כָּל הַבְּרִיאוֹת וְהַחָכְמוֹת. וּבְוַדַּאי גַּם שָׁם יֵשׁ בְּחִינַת חָכְמָה, אַךְ הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּאוֹר אֵין סוֹף אִי אֶפְשָׁר לֵידַע וּלְהַשִּׂיג אוֹתָהּ, כִּי אֵין סוֹף הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְחָכְמָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל, וְאֵין שָׁם רַק בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאוֹרוֹ הָאֵין סוֹף מְסַבֵּב כָּל עָלְמִין וּמַקִּיף הַכֹּל.

וֶאֱמוּנָה יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן זֶמֶר וְנִגּוּן הַמְיֻחָד לֶאֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁאֲפִלּוּ אֱמוּנוֹת עַכּוּ”ם בְּדִבְרֵי טָעוּתָם יֵשׁ לְכָל אֱמוּנָה שֶׁל עַכּוּ”ם נִגּוּן מְיֻחָד, שֶׁמְּזַמְּרִין בּוֹ וְעוֹרְכִין בּוֹ בְּבֵית תְּפִלָּתָם, כֵּן לְהֶפֶךְ בִּקְדֻשָּׁה. כָּל אֱמוּנָה יֵשׁ לָהּ זֶמֶר וְנִגּוּן. וְאוֹתוֹ הַזֶּמֶר הַמְיֻחָד לָאֱמוּנָה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה מִכָּל הַמִּינֵי חָכְמוֹת וֶאֱמוּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַיְנוּ אֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף עַצְמוֹ הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין כַּנַּ”ל, אוֹתוֹ הַזֶּמֶר הוּא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּגִינוֹת וּזְמִירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הַשַּׁיָּכִים לְכָל חָכְמָה וֶאֱמוּנָה. וְכָל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת נִמְשָׁכִין מִזֶּה הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַזְּמִירוֹת וְהַנִּגּוּנִים שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, כִּי הוּא הַזֶּמֶר הַשַּׁיָּךְ לְהָאֱמוּנָה בְּהָאוֹר אֵין סוֹף עַצְמוֹ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל.

וְלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיַּהְפֹּךְ לְכָל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’ (צפניה ג), וְהַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז יִתְקַיֵּם (שיר־השירים ד): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. מֵרֹאשׁ אֲמָנָה דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמוּנָה עֶלְיוֹנָה זוֹ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאֱמוּנוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה תָּשׁוּרִי דַּיְקָא, הַיְנוּ הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר הַשַּׁיָּךְ לְרֹאשׁ אֱמוּנָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְלִבְחִינַת זֶמֶר שֶׁל אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה כִּי־אִם צַדִּיק הַדּוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמוּנָה זוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַנַּ”ל. הַיְנוּ, שֶׁהִיא עֲדַיִן לְמַעְלָה מֵהַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה (שמות טו): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:): שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לָשִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא גַּם־כֵּן. כִּי כָל הַשִּׁירוֹת, בֵּין שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בֵּין שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, הוּא רַק אֵצֶל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה, שֶׁזָּכָה לַזֶּמֶר שֶׁשַּׁיָּךְ לָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁשָּׁם נִכְלָלִין כָּל הַזְּמִירוֹת, כִּי כֻלָּם נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: יָשִׁיר – יוּד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה הַנַּ”ל, בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, בְּחִינוֹת שְׁתִיקָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי נִגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה עוֹלִים וְיוֹצְאִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּתוֹךְ הָאֶפִּיקוֹרְסִית הַזֹּאת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, כִּי נִגּוּנוֹ הוּא בִּבְחִינוֹת רֹאשׁ אֱמוּנָה, הַיְנוּ אֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, שֶׁעַל־יְדֵי נִגּוּן וֶאֱמוּנָה זוֹ נִתְבַּטְּלִים כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִית, וְנִכְלָלִים וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַנִּגּוּנִים בְּתוֹךְ הַנִּגּוּן הַזֶּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים כָּל הַנִּגּוּנִים כַּנַּ”ל:

#### ו

וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי וְכוּ’. פַּרְעֹה הוּא בְּחִינוֹת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי פַּרְעֹה לְשׁוֹן בִּטּוּל, מִלְשׁוֹן (שמות ה): תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם. וְגַם פַּרְעֹה לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בָּטֵל וּפָנוּי מִכֹּל, וּבְתוֹכוֹ הִתְגַּלּוּת כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְשָׁם, בֶּחָלָל הַפָּנוּי, יֵשׁ כְּבֵדוּת לֵב, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּחִינוֹת הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל, וְכָל הַחָכְמוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, יֵשׁ בָּהֶם כְּבֵדוּת לֵב, שֶׁנִּשְׁאָרִים בְּקֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁפִּנָּה אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַבְּרִיאָה לְהִתְהַוּוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה בֹּא וְכוּ' – שֶׁמֹּשֶׁה דַּיְקָא יָבוֹא אֶל פַּרְעֹה, בְּחִינוֹת הֶחָלָל הַפָּנוּי, כִּי אָסוּר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי־אִם בְּחִינוֹת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

וְזֶה: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו. עֲבָדִים הֵם בְּחִינוֹת הַהַקְדָּמוֹת שֶׁל כָּל הַחָכְמוֹת, כִּי כָּל חָכְמָה יֵשׁ לָהּ הַקְדָּמוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים עֲבָדִים וּמְשַׁמְּשִׁים לְהַחָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַחָכְמוֹת וְהַהַקְדָּמוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, מֵחָלָל הַפָּנוּי, יֵשׁ בָּהֶם כְּבֵדוּת לֵב, שֶׁנִּשְׁאָרִים בְּקֻשְׁיָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ – הַיְנוּ שֶׁמַּה שֶּׁהִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה הָיָה לְמַעַן שִׁיתִי וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁאָשִׁית בְּקִרְבּוֹ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל הַבְּרִיאָה לְהִתְהַוּוֹת שָׁם, בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁצִּמְצֵם וּפִנָּה אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, כִּבְיָכוֹל, כִּי אִם לֹא הָיָה מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר וְכוּ’ – כִּי שָׁם, בְּתוֹךְ הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְהַוָּה בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי, שָׁם תּוּכַל לְסַפֵּר וּלְדַבֵּר, כִּי יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת וְדִבּוּר, שֶׁעַל־יָדָם נִתְהַוָּה הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה: בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ – כִּי עִקַּר כְּלַל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל רַחֲמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְהַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי יֵשׁ שָׁם צִמְצוּם רַחֲמָנוּתוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִמְצֵם רַחֲמָנוּתוֹ וּבָרָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּתַבְנִית וּדְמוּת הַזֶּה כְּפִי הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חִיְּבָה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ, כִּי הָרַחֲמָנוּת – שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (כמו שפירש רש”י בראשית כא על פסוק אם תשקור לי ולניני ולנכדי), כִּי בַּמֶּה שֶׁהוּא אַחַר הַבְּרִיאָה, שָׁם תּוּכַל לְסַפֵּר וּלְדַבֵּר וּלְהַשִּׂיג צִמְצוּם רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר. עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁבַּדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ כָּל־כָּךְ רַחֲמָנוּת, וּבַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ כָּל־ כָּךְ רַחֲמָנוּת.

וְזֶה: אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּאִים מֵרִבּוּי הָאוֹר מִשְּׁבִירַת כֵּלִים. כִּי הִתְעַלַּלְתִּי – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שִׂחַקְתִּי. הַיְנוּ שֶׁעָשִׂיתִי שְׂחוֹק וְעוֹלֵלוּת בָּעוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּדַמֶּה וּמְשַׂחֵק וּמְעַקֵּם עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ, כִּי הֵם רַק כְּקוֹף הַמְשַׂחֵק וּמְדַמֶּה עַצְמוֹ לְאָדָם. וְזֶהוּ: וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם – כִּי יֵשׁ שָׁם אוֹתִיּוֹת, כִּי הֵם בָּאִים מֵרִבּוּי אוֹר, מִשְּׁבִירַת כֵּלִים כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' – כִּי שָׁם תּוּכְלוּ לְהַכִּיר אֶת ה', כִּי יֵשׁ שָׁם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וְאוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַשְּׂחוֹק, בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶפִּיקוֹרְסִית הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבָּא מִבְּחִינַת רִבּוּי אוֹר כַּנַּ"ל, גַּם שָׁם תּוּכַל לְהַכִּיר אֶת ה', כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס כַּנַּ"ל, כִּי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת לְיַשְּׁבָם, כִּי הֵם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

וְזֶה: וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה וְכוּ', הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ. מָחָר הוּא בְּחִינַת לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי מָחָר לְקַבֵּל שָׂכָר (עירובין כב), בְּחִינַת (בראשית ל): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר, הַיְנוּ בְּחִינַת קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּת וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַקִּבּוּל שָׂכָר, כִּי עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד הוּא, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָז יֵדְעוּ שֶׁהֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא בִּבְחִינַת אַרְבֶּה, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ (ב”ר פ’ כא), (כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קַבָּלָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי). לְבוּשׁ הוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יָדוֹ בְּחִינַת הַלְּבוּשִׁין, יָבִינוּ שֶׁהוּא מִנֵּהּ וּבֵהּ, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ, בְּחִינַת צִמְצוּם, בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי. וְזֶה בְּחִינַת וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר. צִדְקָתִי – בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת (איוב כט): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. שֶׁאָז, בְּיוֹם מָחָר, שֶׁיִּהְיֶה הַקִּבּוּל שָׂכָר, יִתְגַּלֶּה סוֹד בְּחִינוֹת הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה רֹאשׁ אֲמָנָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת: תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, בְּחִינַת הַנִּגּוּן הָעֶלְיוֹן שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְבַּטֵּל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל. וְזֶה: הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אָ’כֵן ר’וּחַ ה’וּא בֶּ’אֱנוֹשׁ (איוב לב). בְּחִינַת נְגִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ. הַיְנוּ, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר שֶׁל רֹאשׁ אֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יָדוֹ יִתְבַּטְּלוּ כָּל הָאֶפִּיקוֹרְסִית, אֲפִלּוּ שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל:

### סה

וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכוּ’. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ, וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים: (רות ב)

#### א

דַּע, כִּי יֵשׁ שָׂדֶה, וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאֹד. וְגֹדֶל יְקָר יוֹפִי הַשָּׂדֶה וְגִדּוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים הֵם בְּחִינַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם. וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת עֲרֻמּוֹת, שֶׁהֵם נָעִים וְנָדִים מִחוּץ לַשָּׂדֶה, וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל תִּקּוּן, שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב וְלִכְנֹס אֶל מְקוֹמָם. וְגַם אֲפִלּוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ תְּלוּיִים כַּמָּה נְשָׁמוֹת, לִפְעָמִים כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַחוּץ, קָשֶׁה לָהּ לַחֲזֹר לְשָׁם. וְהֵם כֻּלָּם מְבַקְשִׁים וּמְצַפִּים עַל בַּעַל־הַשָּׂדֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּצֹרֶךְ תִּקּוּנָם. וְיֵשׁ נְשָׁמָה, שֶׁתִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי מִיתָה שֶׁל אֶחָד אוֹ עַל־יְדֵי מִצְוָה וַעֲבוֹדָה שֶׁל אֶחָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחְגֹּר מָתְנָיו לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת הוּא הַבַּעַל־הַשָּׂדֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ אָמוּד וְתַקִּיף וְגִבּוֹר־חַיִל וְחָכָם וְצַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר הָעִנְיָן כִּי־אִם עִם מִיתָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים, שֶׁאֲפִלּוּ עִם מִיתָתָם לֹא יוֹעִילוּ. רַק אִם יֵשׁ אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, יָכוֹל לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִין וּדְבָרִים קָשִׁים עוֹבְרִין עָלָיו, אַךְ עַל־יְדֵי גַּדְלוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם, וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן הַנְּשָׁמוֹת וּלְהַכְנִיסָם, אֲזַי טוֹב וְיָפֶה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אֲזַי הַתְּפִלָּה עַל תִּקּוּנָהּ.

וְזֶה הַבַּעַל־הַשָּׂדֶה הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַשְׁקוֹת הָאִילָנוֹת וּלְגַדְּלָם, וּבִשְׁאָר תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, וּלְהַרְחִיק הָאִילָנוֹת זֶה מִזֶּה הַרְחָקָה הָרָאוּי, שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לִמְקֹרָב גָּדוֹל הַרְחָקָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ:

#### ב

וְדַע, שֶׁכְּשֶׁהַנְּשָׁמוֹת עוֹשִׂין פֵּרוֹת, שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֲזַי מְאִירִין עֵינֵי בַּעַל־הַשָּׂדֶה, וִיכוֹלִין לִהְיוֹת צוֹפִין וְרוֹאִין בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כג): שְׂדֵה צוֹפִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְחַשְּׁכִים עֵינָיו, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת שְׂדֵה־בּוֹכִים (אהלות פ’ יח מ”ק ה: ע”ש), כִּי בְּכִי הוּא קִלְקוּל הָרְאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. וּכְשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת וְצוֹפוֹת בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים הַנַּ”ל, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד לַהֲבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּהַדִּבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד אִם אֵינוֹ עַל תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית עֲדַיִן, אֲזַי הוּא מְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, וְאָז הַדִּבּוּר כַּהֹגֶן בִּשְׁלֵמוּת.

כִּי כָל דִּבּוּר וְדִבּוּר הוּא עוֹלָם מָלֵא, וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא מְלַקֵּט צִיצִים וּפְרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים נָאִים. כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ בְּשָׂדֶה, וּמְלַקֵּט שׁוֹשַׁנִּים וּפְרָחִים נָאִים אַחַת לְאַחַת, עַד שֶׁעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אֶחָת, וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד אַחַת לְאַחַת וְעוֹשֶׂה אֲגֻדָּה אַחֶרֶת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְכֵן הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲגֻדּוֹת יָפִים וְנָאִים. כְּמוֹ־כֵן הוּא הוֹלֵךְ בִּתְפִלָּה מֵאוֹת לְאוֹת, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים כַּמָּה אוֹתִיּוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּר. וְכֵן עוֹשֶׂה בְּתֵבוֹת שְׁלֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ נִתְחַבְּרִין שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת. וְאַחַר־ כָּךְ הוֹלֵךְ וּמְלַקֵּט יוֹתֵר, עַד שֶׁגּוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת. וְאַחַר־כָּךְ מְלַקֵּט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוֹלֵךְ מֵאָבוֹת לִגְבוּרוֹת, וּמִגְּבוּרוֹת לִקְדֻשּׁוֹת, וְכֵן הוֹלֵךְ לְהַלָּן יוֹתֵר. מִי יְפָאֵר גֹּדֶל פְּאֵר הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה.

וּכְשֶׁהַדִּבּוּר יוֹצֵא, וְהַדִּבּוּר הוּא יוֹצֵא מֵהַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא. וְהַדִּבּוּר בָּא וְנִשְׁמָע לְאָזְנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות טו): הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ. אֲזַי הַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹצֵא אוֹת רִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן אוֹת בֵּי”ת מִתֵּבַת בָּרוּךְ, אֲזַי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ: כִּי אֵיךְ תּוּכַל לְהִתְפָּרֵד מִמֶּנִּי, לְגֹדֶל הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ. כִּי אַתָּה רוֹאֶה אֶת יְקָר יָפְיִי וְזִיוִי וַהֲדָרִי וְתִפְאַרְתִּי, וְאֵיךְ תּוּכַל לְנַתֵּק עַצְמְךָ מִמֶּנִּי וְלִפְרֹד מֵאִתִּי. הֵן אֱמֶת שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר כְּדֵי לְלַקֵּט עוֹד סְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל אֵיךְ תּוּכַל לִפְרֹד מִמֶּנִּי וְלִשְׁכֹּחַ אוֹתִי. עַל־כָּל־ פָּנִים תִּרְאֶה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ וְתָבוֹא לְשָׁם, לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתִי וְלֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנִּי. מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה אַחַת, אֲזַי כָּל הַתֵּבָה מְבַקֶּשֶׁת כָּל הַנַּ”ל, וּמְלַפֶּפֶת וּמְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ, וְאֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתוֹ לֵילֵךְ מֵאִתָּהּ כַּנַּ”ל.

וּבֶאֱמֶת הוּא צָרִיךְ וּמֻכְרָח לְדַבֵּר עוֹד הַרְבֵּה דִּבּוּרִים וְכַמָּה בְּרָכוֹת וְעִנְיָנִים עַד גְּמַר הַתְּפִלָּה, עַל־כֵּן הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ, וּבְכָל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר, יִהְיֶה נִמְצָא שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתְּפִלָּה, וּמֵהַתְחָלַת הַתְּפִלָּה עַד הַסּוֹף יִהְיֶה הַכֹּל אֶחָד. וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּהַדִּבּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲדַיִן עוֹמֵד בְּתֵבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה כֻּלָּהּ, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן לֹא יִתְפָּרֵד אֲפִלּוּ מֵאוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה:

#### ג

וְדַע, שֶׁבְּחִינָה זוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֶחָד, זֶה הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. וּבַיּוֹם הַהוּא, הַיְנוּ הַתַּכְלִית, וְהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי אֶחָד הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ) עַל פָּסוּק זֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ' – אַטּוּ הָאִדְּנָא לָאו אֶחָד הוּא. אֶלָּא הָאִדְּנָא מְבָרְכִין עַל הָרָעָה דַּיַּן אֱמֶת, וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֶחָד הוּא הַתַּכְלִית, וְהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי אֲפִלּוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהָרָעוֹת הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית – בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל, רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי בְּוַדַּאי כָּל הַיִּסּוּרִין בָּאִים בְּכַוָּנָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו, וְאִם־כֵּן הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה. נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, הַיְנוּ כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יִהְיֶה לוֹ יִסּוּרִין כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא, יִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מִגֹּדֶל רֹב הַטּוֹבָה, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּתַכְלִית הַיִּסּוּרִין הַלָּלוּ, כִּי הַתַּכְלִית הוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב.

אַךְ עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵהַיִּסּוּרִין שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מֵהָאָדָם הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז מַרְגִּישׁ צַעַר וּכְאֵב הַיִּסּוּרִין, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וּמִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ”ל. וּבָזֶה תָּבִין דָּבָר נֶעְלָם וְנִסְתָּר, מַה שֶּׁנִּטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין גְּדוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כְּגוֹן לְמָשָׁל כְּשֶׁחוֹתְכִין אֵיזֶה אֵיבָר לָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי סוֹתֵם וְעוֹצֵם אֶת עֵינָיו בְּחֹזֶק. כִּי זֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֲזַי סוֹתֵם אֶת עֵינָיו, וּמְצַמְצֵם וּמְכַוֵּץ הָרְאוּת כְּדֵי לְכַוֵּן הָרְאוּת אֶל הַדָּבָר הָרָחוֹק שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת. וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הָרְאוּת הוּא מְשָׁרֵת וְשָׁלִיחַ שֶׁל הַמֹּחַ לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ.

כִּי עִקַּר הָרְאִיָּה הִיא הַיְדִיעָה, דְּהַיְנוּ לֵידַע מַהוּת הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה, וְהַיְדִיעָה הִיא בַּמֹּחַ, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַמֹּחַ לֵידַע זֶה הַדָּבָר שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הָרְאוּת, וְהָרְאוּת הוֹלֵךְ וְרוֹאֶה הַדָּבָר וּמְבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְאָז יוֹדֵעַ מַה שֶּׁרוֹאֶה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי אָדָם בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת רָאָה הַדָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת לֹא הָיָה פְּנַאי לְהָבִיא הַדָּבָר לְתוֹךְ הַמֹּחַ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדָּבָר רָחוֹק מִמֶּנּוּ, אֵין כֹּחַ בְּהָרְאוּת לֵילֵךְ לְשָׁם וְלַהֲבִיאוֹ לְתוֹךְ הַמֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהַדְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁרוֹאֶה מִן הַצַּד מְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ, וְכֵן מֵחֲמַת הַפִּזּוּר שֶׁנִּתְפַּזֵּר הָרְאוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִקְלָשׁ, וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַדָּבָר שֶׁרוֹאֶה לְתוֹךְ הַמֹּחַ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת וּלְכַוְּנוֹ אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק כֹּחַ הָרְאוּת וְלֹא יִהְיֶה קָלוּשׁ, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת הַדָּבָר מֵרָחוֹק כַּנַּ”ל. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד – צָרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו וּלְכַוֵּן הַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַתַּכְלִית.

כִּי אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה הִיא רְחוֹקָה מֵהָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ כִּי־אִם בִּסְתִימוּ דְּעֵינִין, שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת הָעֵינַיִם לְגַמְרֵי וּלְסָגְרָם בְּחָזְקָה מְאֹד, אַף גַּם לְדָחְקָם בְּהָאֶצְבַּע, כְּדֵי לְסָתְמָם לְגַמְרֵי, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַזֶּה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִסְתֹּם אֶת עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, לְהַעֲלִים עֵינָיו וּלְסָגְרָם מְאֹד, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְאָז יוּכַל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג אוֹר הַתַּכְלִית הַזֶּה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִין כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִין – מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִטְבָּע בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ”ל, כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם עַל־ יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־ יְדֵי סְתִימַת הָעֵינַיִם כַּנַּ”ל. וְאַף שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם מַה הוּא עוֹשֶׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת הַכֹּל, וְעַל־כֵּן מֻטְבְּעָה לִסְתֹּם הָעֵינַיִם בִּשְׁעַת יִסּוּרִין כַּנַּ”ל:

#### ד

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת בִּטּוּל, שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֶחָד, אֲזַי בֶּאֱמֶת נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין כַּנַּ”ל. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תָּמִיד קָבוּעַ בִּבְחִינוֹת הַבִּטּוּל, כִּי אִם כֵּן יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי, וְעַל־כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בִּבְחִינוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. עַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזֵר הַשֵּׂכֶל מֵהַבִּטּוּל אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא כְּלִי הַשֵּׂכֶל, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים, לְקַבֵּל זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינוֹת בִּטּוּל, כִּי הוּא בְּחִינוֹת אֵין סוֹף, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב. וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַצַּעַר שֶׁל הַיִּסּוּרִין, כִּי עִקַּר הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַכְּאֵבִים, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ יוֹצְאִין צִנּוֹרוֹת לְכָל הָאֵיבָרִים כֻּלָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַרְגִּישׁ הַמֹּחַ הַכְּאֵב בְּאֵיזוֹ אֵיבָר שֶׁהוּא.

וְדַע, שֶׁאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל אֶל הַכֵּלִים, דְּהַיְנוּ הַמֹּחִין, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מִקֹּדֶם. כְּדֶרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְאַבְּקִים וְנִלְחָמִים וְנִתְגַּבְּרִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה. שֶׁכְּשֶׁאֶחָד רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק מְאֹד וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁרוֹאִין הַבַּעֲלֵי־דִינִים שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיִּסּוּרִין וּלְבַטְּלָם עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, אֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים וּמִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אֲזַי הַיִּסּוּרִין הֵם גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִקֹּדֶם, כִּי הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ מֵהֶם וְכַנַּ”ל:

אַךְ אַחַר־כָּךְ מְקִלִּים הַיִּסּוּרִין וּמִתְנַחֲמִין עֲלֵיהֶם עַל־ יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין, כִּי עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין בָּא לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ, אַף־ עַל־פִּי שֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אַף־ עַל־פִּי־כֵן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית וְהִשִּׂיג שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה הוּא כְּלִי אֶל חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְנָתְנוּ שְׁנֵי כְּתָרִים בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד, וּכְשֶׁחָטְאוּ וְכוּ’, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

וְעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין אַחַר־כָּךְ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַרְגָּשַׁת הַיִּסּוּרִין הוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי צִמָּאוֹן הוּא עַל־יְדֵי מְלִיחוּת, וּמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין. כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁמְּגַדְּלָהּ וּמְתַקְּנָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יט): גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנִּפְגָּם הַשֵּׂכֶל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהלים קז). וְהַמְּלִיחוּת הוּא בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין, שֶׁמַּרְגִּישִׁין עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וְהוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין וּמְכַבִּין הַצִּמָּאוֹן, בִּבְחִינוֹת (ישעיה נה): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים צד): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין זוֹכֶה לְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁזֶּה סִימָן שֶׁזָּכָה לִבְחִינוֹת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ כַּנַּ”ל:

וְהַבַּעַל־הַשָּׂדֶה הַנַּ”ל, כְּשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אִם הוּא קָרוֹב אֶל הַתַּכְלִית. וּכְשֶׁרוֹאֶה בְּאֶחָד שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית, אֲזַי אֵין תְּפִלָּתוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כַּנַּ”ל, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתֵּבָה, שׁוֹכֵחַ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכְלֹל תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינוֹת אֶחָד כַּנַּ”ל. וְהַבַּעַל־הַשָּׂדֶה הַנַּ”ל מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה שֶׁל תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת (שבת קד): מַנְצְפַ”ךְ צוֹפִים אָמְרוּ. וּמַסִּיק שָׁם, שֶׁהַצּוֹפִים תִּקְּנוּ הֵי בִּתְחִלַּת תֵּבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּבָה. צוֹפִים זֶה בְּחִינוֹת הַבַּעַל־הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁעֵינָיו בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה־ צוֹפִים כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל אוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִים אֶל הַתַּכְלִית, וּכְשֶׁעוֹמְדִים בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן הֵם בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל אוֹתָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, וְהֵם בְּחִינוֹת סוֹף תֵּבָה, כִּי כְּשֶׁהֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה, הֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, וְהַצּוֹפִים מְתַקְּנִים אוֹתָם וּמְבִיאִים אוֹתָם אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת: שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם. הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, שָׁכְחוּ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, כִּי אֵינָם כּוֹלְלִים תְּפִלָּתָם בִּבְחִינַת אֶחָד כַּנַּ"ל, וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם וְתִקְּנוּ אוֹתָם, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת. בֹּעַז הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם. רוּת הִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצֵא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת. שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָּוִד, שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי – כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, הַיְנוּ הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ, הַיְנוּ הַטֵּה אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע בַּקָּשַׁת הַדִּבּוּר וְתַחֲנוּנָיו, שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לְבַל תִּתְפָּרֵד מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר – כַּנַּ"ל, כִּי כָל הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּרִים הֵם לִקּוּטִים יְקָרִים, שֶׁמְּלַקְּטִים בְּשָׂדוֹת עֶלְיוֹנִים כַּנַּ"ל, וְהַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ מֵהַנֶּפֶשׁ לְבַל תֵּלֵךְ מֵאִתּוֹ לִלְקֹט לִקּוּטִים אֲחֵרִים כַּנַּ"ל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִלְקֹט יוֹתֵר כַּנַּ"ל, אַךְ: וְגַם וְלֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה – הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְתֵבָה אַחֶרֶת, אַל תַּעֲבֹר מִתֵּבָה רִאשׁוֹנָה כַּנַּ”ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל.

וְזֶה: עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן – הַיְנוּ בְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, כִּי הַקְּצִירָה הִיא תַּכְלִית הַחֲרִישָׁה וְהַזְּרִיעָה. הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – זֶה בְּחִינַת סְתִימַת הָעֵינַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְסָגְרָם, וּלְחַבֵּר הָרְאוּת לְכַוְּנוֹ אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וְזֶה: הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים, לְשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר הָרְאוּת כַּנַּ”ל. וְהָעֵינַיִם נִקְרָאִים נְעָרִים, כִּי הֵם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל, כִּי הָרְאוּת הוּא שָׁלִיחַ וּמְשָׁרֵת לְהַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. כִּי כְּשֶׁהָרְאוּת נִתְפַּזֵּר וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁלְּפָנָיו, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵם וְסוֹגֵר עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. וְצָרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר אֶת הַנְּעָרִים, דְּהַיְנוּ הָרְאוּת, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, לְבִלְתִּי לְנַגֵּעַ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וַאֲזַי, עַל־ יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. אַךְ אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל.

וְזֶה: וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי לְכַבּוֹת הַצִּמָּאוֹן הוּא עַל־ יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם שׁוֹתָה הַנֶּפֶשׁ לְכַבּוֹת צִמְאוֹנָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי הַנְּעָרִים, שֶׁהֵם עֵינֵי הַשֵּׂכֶל, הֵם שׁוֹאֲבִין הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין אַחַר־כָּךְ וּמְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַגַּן־עֵדֶן, בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. גַּן הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (ירמיה לא): וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה. עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה (כמו שאמרו רז”ל ברכות לד:), בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכָל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְכוּ’ (תענית לא). מָחוֹל, זֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא כְּלִי לְקַבָּלַת־ הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל, שֶׁעַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מִן הַבִּטּוּל, מִשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. מַרְאֶה, זֶה בְּחִינַת הַמַּרְאֶה וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת (שמות לא): אֶצְבַּע אֱלֹקִים:

### סו

וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. וַיֹּאמֶר וְכוּ’ אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְכוּ’: (מלכים־ב, ב)

וְהִנֵּה נִתְקַיֵּם אַחַר־כָּךְ בֶּאֱלִישָׁע פִּי שְׁנַיִם. נִמְצָא, שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה יוֹתֵר מֵאֵלִיָּהוּ רַבּוֹ, כִּי כָל הַנִּסִּים וְהַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע, כֻּלָּם הָיוּ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז) עַל פָּסוּק: סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע – וֶאֱלִישָׁע כִּי עָבִיד, בִּתְפִלָּה הוּא דְּעָבִיד:

#### א

דַּע, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד גָּדוֹל מֵהָרַב, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּרַבּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל יִהְיֶה בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי – בְּרוּחֲךָ דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ עַצְמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ רַבּוֹ יִהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּמוֹתוֹ. כִּי אִיתָא, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת שְׁנֵי רוּחוֹת: רוּחַ לְעֵלָּא, רוּחַ לְתַתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ. נֹחַ לְעֵלָּא, נֹחַ לְתַתָּא [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּזֹהַר נֹחַ (דף נט:) עַל פָּסוּק זֶה. עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסֶפְתָּא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לָמָּה נֹחַ תְּרֵי זִמְנָא, אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק דִּי בְּעָלְמָא אִית לֵהּ תְּרֵין רוּחִין: רוּחָא חַד בְּעָלְמָא דֵּין, וְרוּחָא חַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהָכֵי תִּשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ צַדִּיקֵי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם], דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת חִיּוּת לְמַעְלָה וְחִיּוּת לְמַטָּה, וְהָרוּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁלְּמַעְלָה הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְהַתַּלְמִידִים הֵם עִם הַצַּדִּיק מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ כַּעֲנָפִים בְּאִילָן, שֶׁהָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, וְהָעֲנָפִים יוֹנְקִים הַחִיּוּת דֶּרֶךְ הָאִילָן. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֲנָפִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עָלִים, וְכֵן שְׁאָרֵי הַבְּחִינוֹת. וּבִשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲזַי הוּא מַשִּׂיג הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִשִּׂיג בְּחַיָּיו, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּאִדְּרָא וּבְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּבִשְׁאָר צַדִּיקִים:

וְדַע, שֶׁזֶּהוּ עַל־יְדֵי שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת, אֲזַי יוֹרֵד וּבָא לְמַטָּה בְּחִינַת הָרוּחַ וְהַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא, וַאֲזַי נִתְחַבְּקִין וְנִתְאַחֲדִים יַחַד הָרוּחַ דִּלְתַתָּא עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלִּין זֶה לָזֶה, נִתְאַחֲדִין מְאֹד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל. וּמֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי טִבְעוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל זֶה הָעוֹלָם, עַל־כֵּן נִסְתַּלֵּק לְעֵלָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק, כִּי כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה הָרוּחַ הַנַּ”ל, נִסְתַּלֵּק עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֲדוּ מְאֹד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְמַטָּה הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, עַל־כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אָז שָׁם, וְהוּא טוֹבָה לָהֶם לַאֲרִיכַת יָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:) עַל פָּסוּק (תהלים מט): וִיחִי עוֹד לָנֶצַח וְכוּ’, כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. אֲבָל לְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד אָז בְּיוֹתֵר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם תְּלוּיִין בְּהַצַּדִּיק וְיוֹנְקִים מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, נִמְצָא שֶׁזֶּה הַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא הוּא חִיּוּתָם מַמָּשׁ, וְנִתְאַחֲדִים וְנִתְחַבְּקִים גַּם־כֵּן עִם זֶה הָרוּחַ בְּאַחְדוּת גָּדוֹל, כִּי הוּא רוּחָם וְחִיּוּתָם מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה, אִם זוֹכֶה, יָכוֹל לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם. כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, נִסְתַּלֵּק עַל־יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא כַּנַּ”ל. אֲבָל הַתַּלְמִידִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּן, אֲזַי אַדְּרַבָּה, נִשְׁאָר אֶצְלָם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, לְגֹדֶל הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד מְאֹד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפָּרֵד עוֹד זֶה מִזֶּה. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק עַל־ יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹשֵׁךְ עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֶת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, וְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ לָהֶם פִּי שְׁנַיִם עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי נִשְׁאָר אֶצְלָם בְּחִינוֹת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, כִּי נִתְאַחֵד מְאֹד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא כַּנַּ”ל:

אַךְ כַּמָּה בְּחִינוֹת יֵשׁ בְּתַלְמִידִים, וּמִי שֶׁמְּקֻשָּׁר מְאֹד בְּהַצַּדִּיק כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי רָאוּי לוֹ לְהַתַּלְמִיד לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם הוּא מְקֻשָּׁר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן, כִּי הָעֲנָפִים מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאִילָן, וְעַל־כֵּן בַּקַּיִץ הֵם גְּדֵלִים וְיֵשׁ לָהֶם חִיּוּת, כִּי הָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ עַל־יְדֵי הַגִּידִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶךְ שָׁם חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלָלִים שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶךְ שָׁם חִיּוּתוֹ. וְעַל־יְדֵי־כֵן בַּחֹרֶף, שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית וְנִתְכַּוֵּץ הַחֲלָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּוְּצִים גַּם כָּל הָעֲנָפִים, וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים הֶעָלִים אָז, וְכֵן לְהֶפֶךְ בַּקַּיִץ כַּנַּ”ל.

וּמִי שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר אֶל הַצַּדִּיק כְּמוֹ־כֵן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת, כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ, וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן סי’ רס), שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת. וְהַתַּלְמִיד שֶׁמְּקֻשָּׁר כָּל־כָּךְ, שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל רַבּוֹ, אֲזַי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת: אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח וְנִסְתַּלֵּק. מֵאִתְּךָ – מֵאִתְּךָ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּאִתְּךָ וּמֵעַצְמְךָ תַּרְגִּישׁ הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל, וְאָז תִּזְכֶּה לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ”ל. כִּי בְּכָל עֵת שֶׁל הַהִסְתַּלְּקוּת, מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא, אֲזַי הוּא בְּחִינַת יְרִידַת וְהִתְגַּלּוּת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, רַק שֶׁהַהִתְגַּלּוּת הוּא כְּפִי בְּחִינַת הַהִסְתַּלְּקוּת, וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת לְגַמְרֵי יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ, כִּי פֶּן וְאוּלַי עַכְשָׁו הוּא עֵת שֶׁל בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, וְאִם יִזְכֶּה, יְקַבֵּל אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁמְּקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם, אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיַעֲשֶׂה עֻבְדּוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ. וְהַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת רוּחַ שֶׁל רַבּוֹ, בִּבְחִינַת: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי – בְּרוּחֲךָ דַּיְקָא כַּנַּ”ל. (וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אִטֵּר־יָד, כִּי אִטֵּר־יָד הוּא דְּבַר חִדּוּשׁ. גַּם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל):

#### ב

כִּי קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל נִקְשָׁרִים בְּיַחַד, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן לִבְנוֹת בַּיִת, צָרִיךְ לַחְשֹׁב תְּחִלָּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵיךְ יִהְיֶה צִיּוּר בִּנְיַן בֵּיתוֹ, וְאָז, כְּשֶׁנִּגְמָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דְּמוּת בֵּיתוֹ, אֲזַי מַתְחִיל לִבְנוֹתוֹ. נִמְצָא, שֶׁסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְקֹדֶם שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה נִקְשָׁר עֲדַיִן בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְאֵין הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וַאֲזַי נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל.

וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּין תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּחַ, וּבֵין סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִיא בְּחִינַת פֹּעַל. וְזֶה בְּחִינַת אָלֶף, כִּי א הִיא שְׁתֵּי יוּדִין וּוָאו בָּאֶמְצַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת פַּתָּח. וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יוּדִין, הֵם בְּחִינַת יוּ"ד בָּרֹאשׁ וְיוּ"ד בַּסּוֹף, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כֹּחַ וּפֹעַל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַיּוּ"ד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא יוּ"ד בָּרֹאשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בְּחִינַת כֹּחַ. וְהַיּוּ"ד הַשֵּׁנִי הִיא בְּחִינַת יוּ"ד שֶׁל הַכִּנּוּי, שֶׁהוּא שֵׁם אֲדֹנָי, שֶׁהוּא יוּ”ד בַּסּוֹף, בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה, בְּחִינַת פֹּעַל. וּבַתְּחִלָּה שְׁנֵי יוּדִי”ן אֵלּוּ הֵם נִקְשָׁרִין יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הֵם נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּתָּח, הַיְנוּ מַה שֶּׁנִּפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין אֵלּוּ הַשְּׁנֵי יוּדִי”ן, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כֹּחַ וּפֹעַל כַּנַּ”ל.

וְזֹאת הַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא בְּחִינַת הַוָּאו אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי הַיּוּדִי”ן שֶׁל שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַנַּ”ל, כָּזֶה: יאקדונקי. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל הַיּוּ”ד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְכֵן יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל הַיּוּ”ד שֶׁל שֵׁם הַכִּנּוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה. כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הַנַּ”ל. כְּגוֹן כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת, צָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם לִבְנוֹתוֹ וּבְאֵיזֶה זְמַן וּבְאֵיזֶה צִיּוּר יִהְיֶה נִבְנֶה הַבַּיִת, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. וְכֵן אַחַר־ כָּךְ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר, יֵשׁ גַּם־ כֵּן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן. וְזֶה בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל יוּד בָּרֹאשׁ, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, וְכֵן יֵשׁ שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת אֵצֶל יוּד בַּסּוֹף, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַוָּאו שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַיּוּדִי”ן כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, שֶׁבַּתְּחִלָּה הֵם נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין כַּנַּ”ל. כִּי בְּחִינַת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת הַנַּ”ל נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת חֲרוֹן־אַף, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן־ אַף אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וְאֵצֶל בְּנֵי־אָדָם. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲרוֹן־אַף, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּחִינוֹת עָשָׁן שֶׁיּוֹצֵא מִנְּחִירָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יח): עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ. וְזֶה הֶעָשָׁן מַזִּיק לְפַרְנָסָה [שֶׁעַל־ יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת זוֹכֶה לֶאֱמֶת, בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בִּבְחִינוֹת: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כְּדִלְקַמָּן], כִּי הֶעָשָׁן מַזִּיק לָעֵינַיִם, בִּבְחִינַת (משלי י): כֶּעָשָׁן לָעֵינָיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְכוּ’. כִּי כַּעַס מַזִּיק לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכַּעַס מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת (עיין לעיל בסימן נט). וְצָרִיךְ לְשַׁבֵּר וּלְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן־אַף, דְּהַיְנוּ לְהַמְתִּיק הֶעָשָׁן וּלְבָרְרוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחַ, דְּהַיְנוּ רוּחַ אֲוִירִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהִתְבָּרְרוּת הֶעָשָׁן.

וְזֶה הָרוּחַ, שֶׁהוּא הַמְתָּקַת הֶעָשָׁן שֶׁל הַחֲרוֹן־אַף, הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּא בְּחִינַת זֶה הָרוּחַ אֶל בְּחִינַת הַיָּדַיִם, עֲדַיִן הוּא קֹדֶם הַהֲוָיָה, כִּי עִקַּר הַהֲוָיָה הוּא בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם כְּלֵי הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם הוּא עִקַּר הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת הָרוּחַ, בִּבְחִינַת (תהלים לא): בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, וּבִבְחִינַת (איוב יב): אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרוּחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם, עֲדַיִן שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, בְּחִינַת שְׁנֵי הַיָּדַיִם – יָמִין וּשְׂמֹאל, הֵם שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד עֲדַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִפְתְּחוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַיָּדַיִם, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עֲדַיִן הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל, וַאֲזַי אֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ”ל, וְאָז עֲדַיִן בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז הֵן נִקְשָׁרִין יַחַד כַּנַּ”ל.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אָז הוּא גְּמַר הַבְּרִיאָה, וְאָז נִפְתָּחִין הַיָּדַיִם, וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל, בִּבְחִינַת (ישעיה מח): אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם. כִּי אָז יֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶכֵּר בֵּין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, שְׁתֵּי הָרוּחוֹת, כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן־אַף כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: אַף יָדִי – אַף דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמה): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ – שֶׁהַיָּדַיִם נִפְתָּחִין וְנִכָּרִין בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ”ל. וְזֶה: אֶת יָדֶיךָ – בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִי”ן הַנַּ”ל (כמ”ש בזוהר ובתיקונים בהקדמה דף ז: ומובא בפע”ח בשער הזמירות פ”ה ע”ש). אַל תִּקְרֵי יָדֶךָ, אֶלָּא יוּדֶיךָ, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי יוּדִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם יָמִין וּשְׂמֹאל כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: פּוֹתֵ’חַ אֶ’ת יָדֶ’ךָ – סוֹפֵי־תֵבוֹת חֲתָךְ, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁהַיָּדַיִם נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין, וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל כַּנַּ”ל, בְּחִינַת אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה חֲתָךְ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים רוּחַ (כמובא בפע”ח שם), הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַיּוּדִין, שְׁנֵי הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל, כְּשֶׁנִּפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ פּוֹתֵחַ אֶת וְכוּ’, בִּבְחִינַת פַּתָּח הַנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמְתָּקוֹת הַחֲרוֹן־אַף, בִּבְחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’, כַּנַּ”ל.

וְזֶה: פּ’וֹתֵחַ אֶ’ת יָ’דֶךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אַפִּי, הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ וְכוּ’ הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ וְכוּ’ נִפְתָּחִין וְנֶחְתָּכִין הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הָרוּחוֹת כַּנַּ”ל:

וְכָל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת תְּלוּיִין גַּם־כֵּן בָּזֶה, בִּבְחִינַת הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל כַּנַּ”ל, כִּי יֵשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מָקוֹם וְצִיּוּר וּזְמַן. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ”ב): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. לִידֵי עֲבֵרָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל. וּבַתְּחִלָּה הָעֲבֵרָה בְּכֹחַ, שֶׁחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא רָשָׁע גָּמוּר וְחָשׁוּב כְּמֵת, כִּי רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים (ברכות יח:). וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פח): כְּמוֹ חֲלָלִים שׁוֹכְבֵי קֶבֶר וְכוּ’. הַיְנוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים. וְזֶהוּ: מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ – נִגְזָרוּ לְשׁוֹן חֲתָךְ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, הַיְנוּ שֶׁהָעֲבֵרָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת חִתּוּךְ הַיָּדַיִם, בְּחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ – סוֹפֵי־תֵבוֹת חֲתָךְ. וּמִנְּפִילַת חִתּוּךְ וְהִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם אֵלּוּ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשֶׂה הָעֲבֵרָה בִּבְחִינוֹת: וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ – לְשׁוֹן חֲתָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מוֹעִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲבֵרָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא חֲרָטָה, שֶׁמִּתְחָרֵט עַל הָעֲבֵרָה, בְּחִינוֹת (נדרים כב:) פֶּתַח חֲרָטָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פַּתָּח כַּנַּ"ל, בְּחִינוֹת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ כַּנַּ"ל:

#### ג

וּלְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם יִקְרְאוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (צפניה ג): כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁיִּהְיֶה לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת.

כִּי עַכְשָׁו הַדִּבּוּר חָסֵר וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת, מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר. אֲבָל לֶעָתִיד יִקְרְאוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, וְעַל־כֵּן אָז יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל יִקְרְאוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַדִּבּוּר. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת. וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ, כִּי אָז יִרְאוּ הַכֹּל אֶת גְּדֻלַּת וְתִפְאֶרֶת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. אַשְׁרֵיהֶם, אַשְׁרֵי חֶלְקָם, מָה רַב טוּבְךָ הַצָּפוּן לָהֶם. וּלְהֶפֶךְ – מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וְכוּ’, כִּי אָז יִהְיֶה יוֹמָא דְּדִינָא רַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִדּוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂה, עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וְלֹא יְוַתְּרוּ לוֹ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן, כִּי אֵין שִׁכְחָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל יִהְיֶה נִזְכָּר לוֹ אָז.

וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, וְיָשׁוּבוּ וְיִרְאוּ בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ’ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שָׁם בְּמַלְאַכִי: וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, בֵּין עוֹבֵד אֱלֹקִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ), כִּי אָז דַּיְקָא, בְּיוֹמָא דְּדִינָא, יִרְאוּ הַחִלּוּק בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ’, וַאֲזַי יִתְהַפְּכוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה, וְיִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’, בִּבְחִינוֹת: אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים וְכוּ’, כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, עַל־ יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר אָז כַּנַּ”ל. אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת:

וְעִקַּר הָאֱמֶת הוּא, כְּשֶׁאֵין הָאָדָם נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי כֵּיוָן שֶׁנּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו כִּכְרוּם לְכַמָּה גְּוָנִין (ברכות ו:), כִי מִי שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בָּרַבִּים, וְטוֹב וְנוֹחַ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד, כִּי בָּרַבִּים נוֹפְלִין עָלָיו פְּנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּשְׁקָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת וּשְׁקָרִים בִּתְפִלָּתוֹ בִשְׁבִיל בְּנֵי־אָדָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא נִצְרָךְ לָהֶם. וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, כִּי מִתְפַּרְנֵס מִשֶּׁלּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל כָּבוֹד אוֹ בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה שֶׁל כָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת וְכַיּוֹצֵא. נִמְצָא שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי, כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, בְּאֵיזֶה בְּחִינָה, יוּכַל לִפֹּל בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל בִּתְפִילָּתוֹ, דְּהַיְנוּ לָעֲשׂוֹת תְּנוּעוֹת בְּשֶׁקֶר בִּשְׁבִיל בְּנֵי־ אָדָם כַּנַּל.

וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר קְצָת וְיָרֵא אֶת ה’ בְּמִקְצָת, וּמִתְבַּיֵּשׁ בְּעֵינָיו לַעֲשׂוֹתּ שֶׁקֶר מְגֻנֶּה בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, וּמִתְכָּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, אֲבָל הָאֱמֶת הוּא הַרְבֵּה מְאֹד יוֹתֵר מִדַּי, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי לֹא נִמְצָא הַרְבֵּה אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בהתורה אר”ע בסי’ נא), דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהוּא בּוֹשׁ בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר כַּנַּל, עַל־כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר וּלְהַלְבִּישׁ הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל, שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶהוּ תְּנוּעָה אוֹ הַמְחָאַת־כַּף בִּשְׁבִיל אַחֵר, אֲבָל הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁקֶר בִּתְפִלָּתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי־אָדָם, עַל־כֵּן הוּא גּוֹנֵב דַּעַת עַצְמוֹ, וּמְסַבֵּב לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע סִבּוּבִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, עַד שֶׁנִּתַגַּלְגֵּל הַדָּבָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁהוּא צָרִיךְ בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה זוֹ בִּתְפִלָּתוֹ אוֹ לְהַכּוֹת כַּף אֶל כַּף, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֵיזֶה אֱמֶת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הַתְּנוּעָה בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא שֶׁהוּא מְכַסֶּה הַשֶּׁקֶר בֶּאֱמֶת, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּי.

כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק אֶחָד, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבַּרַךְ לְבַדּוֹ, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁל שֶׁקֶר הוּא הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה גְּוָנִין וְכַמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמוֹצֵא לְעַצְמוֹ לְחַפּוֹת עַל הַשֶּׁקֶר. וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת – שֶׁאָז נוֹפְלִים עָלָיו פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים כַּנַּ”ל – אֲזַי מִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. פָּנָיו זֶה בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, בְּחִינַת (תהלים כד): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. בְּחִינַת (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פָּנִים, נִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה גְּוָנִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה מִינֵי אֱמֶת שֶׁמַּלְבִּישׁ בּוֹ הַשֶּׁקֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹצֵא לְעַצְמוֹ אֱמֶת, שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ אוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ. נִמְצָא שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה הַפָּנִים, שֶׁהוּא אֱמֶת, לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי הָעִקַּר הָאֱמֶת אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד כַּנַּל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קמו): אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וְזֶה בְּחַיָּי – בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחַיּוּת שׁוּם אָדָם, כִּי הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים (ביצה לב:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים, אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל לְהַלְּלוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָי בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי – דַּיְקָא, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (שׁם): כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ וְכוּ’ (עַיֵּן לְמַטָּה):

וּכְשֶׁיֵּשׁ אֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כִּי עִקַּר מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶה אָז, כְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב): שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד – כּוֹנַנְתָּ לָעַד לֹא כְּתִיב, אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תשא דף קפח: ובתיקון סג). וְעַל־יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (דברים ז): וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. פָּנָיו, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וּמַאֲבִידָן מִן הָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (עירובין כב), שֶׁכִּבְיָכוֹל הֵם כְּמַשָּׂא עַל פָּנָיו, כִי הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הָרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת, אֲזַי הוּא מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה מַפַּלְתָּם לֶעָתִיד, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לָאֱמֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַפָּנִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בְּחִינַת שָׂפָה בְרוּרָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַפַּלְתָּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַפְּכִין כֻּלָּם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִנַת (ישעיה נח): וְדַבֵּר דָּבָר, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. הַיְנוּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִנוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיג:): שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל. כִּי בְּשַׁבָּת הוּא שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, כִּי שׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַדִּבּור שֶׁל חֹל, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה בִּיצִירָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת (במדבר כג): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יח): מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְיַעֲקֹב אֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹקֵי וְכוּ’. כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, תָּלוּי בְּפַרְנָסָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמו): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו. כְּשֶׁשִּׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו וְאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת – אֲזַי אֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, כִּי אֵל יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת אֱמֶת, בְּחִינוֹת פָּנִים, בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין, כִּי הֵי הִיא בְּחִינַת שִׁלּוּם שָׂכָר, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כא) עַל פָּסוּק (יחזקאל ב): הֶגֶה וָהִי. וְהֵי זֶה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה בְּחִינַת אֵל הֲוָיָה, דְּהַיְנוּ אֵל שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמֶת, שֶׁעַל־יָדוֹ נַעֲשֶׂה שִׁלּוּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֲוָיָה בְּמִלּוּי הֵהִין כַּנַּ"ל, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָהּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת וְדַבֵּר דָּבָר, לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ יְמֵי הַחֹל כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים קלט): יָמִים יֻצָּרוּ וְלֹא אֶחָד בָּהֶם, דְהַיְנוּ שֶׁיְּמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינוֹת יְצִירָה, כְּשֶׁאֵין אֶחָד בָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִבְחִינוֹת יְצִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְמֵי הַחֹל, אֶת בְּחִינוֹת אֵל הֲוָיָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינוֹת שַׁבָּת. וְזֶה בְּחִינוֹת: מַלְכוּת – פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָמִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל:

#### ד

וּכְשֶׁנִּשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי לִפְעָמִים נִתְחָבִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: הֵיזֶרִיק. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, כִּי בְּלֹא נְקֻדּוֹת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שׁוּם אוֹת, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

כִּי כָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם, כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָתֵהּ. וְאַף שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ זֹאת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּדַקּוּת גָּדוֹל, כִּי כָל מַחֲשָׁבָה שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם מֻכְרָחִים לָבוֹא בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר בִּשְׁעַת הַמַּחֲשָׁבָה, רַק שֶׁהוּא בְּדַקּוּת מְאֹד. וְלָכֵן כָּל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם צְרִיכָה לָבוֹא בִּתְחִלָּה בְּתוֹךְ הַדִּבּוּר, כִּי כָל הַדְּבָרִים צְרִיכִין לָבוֹא בִּבְחִינוֹת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר נִגְמָר הַמַּעֲשֶׂה וְיוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הַמַּעֲשֶׂה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל צְרִיכָה לָבוֹא תְּחִלָּה בִּבְחִינוֹת דִּבּוּר. עַל־כֵּן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, צְרִיכִין לְהַשְׁלִים אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וּלְהוֹצִיא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, וַאֲזַי כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, יוֹצֵא הַדָּבָר מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל:

וּלְהַמְשִׁיךְ נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת, הוּא עַל־יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין, שֶׁחוֹשְׁקִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי חוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת, בִּבְחִינוֹת (שיר־השירים א): נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, שֶׁעַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כִּי־אִם עַל־יְדֵי חֵשֶׁק, דְּהַיְנוּ לְמָשָׁל כְּשֶׁמְּדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִתְּחִלָּה חֵשֶׁק לְדַבֵּר. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה פְּעֻלָּה, אִם לֹא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק מִתְּחִלָּה לַעֲשׂוֹתָהּ, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, וְעַל־כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, נוֹתְנִין לוֹ מִתְּחִלָּה חֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יַעֲשֶׂה הַדָּבָר:

וְעִקַּר גֹּדֶל הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַל־ יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמַּזְמִינִין לוֹ. כִּי כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל הַצָּרִיךְ לְיַהֲדוּתוֹ, שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָּזֶה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי מַזְמִינִין לוֹ מְנִיעָה. וְזֹאת הַמְּנִיעָה הִיא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מִן הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק מְאֹד. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּרְאִין לְקָטָן דָּבָר הַנֶּחֱמָד לוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד חוֹטְפִין מִמֶּנּוּ וּמַחְבִּיאִין מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא רוֹדֵף מְאֹד אַחַר הָאָדָם, וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹשֵׁק מְאֹד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁחָטְפוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחְבִּיאוּ אֶת הַדָּבָר. כְּמוֹ־כֵן מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם בִּמְנִיעוֹת מֵהַדָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר, בִּבְחִינוֹת (משלי ט): וְלֶחֶם סְתָרִים יֻנְעַם, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר נִמְנָע וְנִסְתָּר מִן הָאָדָם בְּיוֹתֵר, הוּא חוֹשֵׁק אֵלָיו וְנָעִים לוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּזֶּה בָּא תַּאֲווֹת וְהִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֶל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָעֲבֵרָה נִמְנַעַת מְאֹד מִן הָאָדָם, כִּי אָנוּ מְצֻוִּים וּמֻזְהָרִים וּמֻפְקָדִים עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ, נִמְצָא שֶׁהִיא נִמְנַעַת מְאֹד מֵאִתָּנוּ, עַל־כֵּן יֵשׁ הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק אֵלֶיהָ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינוֹת: וְלֶחֶם סְתָרִים יֻנְעַם. כְּמוֹ־כֵן בִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁיֵּשׁ מְנִיעָה לְאָדָם, הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר.

וְכָל מַה שֶּׁהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַמְּנִיעָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה. כִּי יֵשׁ חֵשֶׁק וְחוֹשֵׁק וְנֶחֱשָׁק, דְּהַיְנוּ הָאָדָם הַחוֹשֵׁק, וְהַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק, וְהַחֵשֶׁק שֶׁחוֹשְׁקִין לַדָּבָר הַנֶּחֱשָׁק. וּכְפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל־כֵּן, כְּשֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד, נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי כָל מַה שֶּׁהַמְּנִיעָה יוֹתֵר גָּדוֹל, הַחֵשֶׁק מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן רָאוּי לָאָדָם לָדַעַת, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, יֵדַע וְיָבִין מִזֶּה, שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא נֶחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד וְדָבָר יָקָר מְאֹד, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד כַּנַּ”ל, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי יֵשׁ לְהָאָדָם מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ יָבִין הָאָדָם גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה הַכְּלָל, שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּדֵי שֶׁעַל זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי יוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, וְיוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵשֶׁק נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל, כִּי הַחֵשֶׁק מְשַׁבֵּר הַמְּנִיעָה, כִּי עִקַּר הַמְּנִיעָה אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בְּיוֹתֵר כְּפִי הַמְּנִיעָה, מִמֵּילָא נִשְׁבָּר הַמְּנִיעָה:

וְזֶה בְּחִינַת ט’ נְקֻדִּין, ט’ רְקִיעִין, כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינוֹת רְקִיעִין, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְנִיעוֹת, כִּי הַמְּנִיעָה הִיא בְּחִינַת רָקִיעַ, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָסָךְ, שֶׁמַּפְרִישׁ וּמֵסֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם וּמוֹנְעוֹ מִן הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): יְהִי רָקִיעַ, וִיהִי מַבְדִּיל. שֶׁהָרָקִיעַ הוּא בְּחִינַת מְנִיעָה, שֶׁמַּפְרִישׁ וּמַבְדִּיל בֵּין הַחוֹשֵׁק וְהַנֶּחֱשָׁק. וְעַל־כֵּן גַּם הָאָרֶץ נִקְרֵאת רָקִיעַ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהלים קלו): לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. כִּי גַּם הָאָרֶץ הִיא שֶׁטַח הַמַּבְדִּיל וּמַפְרִישׁ. וְעַל־כֵּן הַט’ נְקֻדִּין הֵם בְּחִינַת ט’ רְקִיעִין, כִּי הַנְּקֻדּוֹת נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַחֵשֶׁק כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַחֵשֶׁק עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָקִיעַ כַּנַּ”ל.

וְיֵשׁ ט’ נְקֻדִּין, ט’ רְקִיעִין, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּהַנֶּחֱשָׁק, כִּי יֵשׁ נֶחֱשָׁק לְמַעְלָה מִנֶּחֱשָׁק, וּלְפִי גֹּדֶל מַעֲלוֹת הַנֶּחֱשָׁק, כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת גֹּדֶל הַחֵשֶׁק. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ מְנִיעָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַנְּקֻדָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תֵּשַׁע נְקֻדִּין, תִּשְׁעָה רְקִיעִין, שֶׁהֵם מִקָּמַץ עַד שׁוּרֻק, שֶׁהֵם נְקֻדָּה לְמַעְלָה מִנְּקֻדָּה, רָקִיעַ לְמַעְלָה מֵרָקִיעַ, דְּהַיְנוּ נֶחֱשָׁק לְמַעְלָה מִנֶּחֱשָׁק. שֶׁלְּפִי גֹּדֶל הַנֶּחֱשָׁק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גֹּדֶל הַחֵשֶׁק, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רָקִיעַ, כִּי הַנְּקֻדָּה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנִיעָה כַּנַּ”ל, עַד שֶׁיֵּשׁ נֶחֱשָׁק שֶׁהוּא בְּחִינַת קָמַץ, קְמִיץ וּסְתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדּוֹת קָמַץ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַנְּקֻדּוֹת, כִּי הַנֶּחֱשָׁק קְמִיץ וּסְתִים מְאֹד.

וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹשֵׁק בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְלֹא יוּכַל לְמָנְעוֹ מִזֶּה שׁוּם מְנִיעָה וָאֹנֶס, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַחֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד, כְּפִי מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק. וְזֶה יוּכַל לְהָבִין מֵהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה מִתְגַּבֶּרֶת וּמִשְׁתַּטַּחַת וְעוֹמֶדֶת לְפָנָיו וּמוֹנַעַת אוֹתוֹ מְאֹד, יֵדַע וְיָבִין מִזֶּה, שֶׁהַנֶּחֱשָׁק גָּדוֹל מְאֹד כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כְּפִי הַנֶּחֱשָׁק וּכְפִי הַמְּנִיעָה כַּנַּ”ל, וְאָז בְּוַדַּאי יוּכַל לְגָמְרוֹ כַּנַּ”ל:

כִּי אֵין לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ עַל־יְדֵי הַמְּנִיעָה לוֹמַר, שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ מֵחֲמַת הַמְּנִיעָה וְהָאֹנֶס, וְעַל־ כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): חָשַׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ – כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ, כִּי מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ, אִם־כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה, כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלֹא לָצֵאת עִם הַ’כְּאִלּוּ’, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאֹד בֶּאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶׁנֶּחֱשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמֹר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאוֹנָסִים, כִּי הֵם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה כְּפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאֹנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (דברים כו): וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. שֶׁכְּשֶׁהַדִּבּוּר יוֹרֵד בְּמֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲזַי הוּא אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹנֶס וּמְנִיעָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִמֵּצַר הַגָּרוֹן, שֶׁמִּזֶּה בָּאִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאוֹנָסִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא אָנוּס, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ (ביצה לב:). חָשַׁךְ לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לט): וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ וְכוּ’ (שם כב). הַיְנוּ כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת. וְזֶה עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בֵּין הָעוֹלָם, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת, וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, נוֹחַ וְטוֹב לוֹ יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּיָחִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, יוּכַל לַעֲמֹד בֵּין אֲלָפִים אֲנָשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין נִצְרָךְ לְשׁוּם בְּרִיָּה, לֹא לְפַרְנָסָה וְלֹא לְכָבוֹד וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר, רַק שִׂבְרוֹ עַל ה’ אֱלֹקָיו:

וְזֶה סוֹד (ברכות יח:): מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהִקְנִיטַתּוּ אִשְׁתּוֹ, וְהָלַךְ וְלָן וְכוּ’, וְשָׁמַע שְׁתֵּי רוּחוֹת שֶׁמְּסַפְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. וְסִפּוּרָם הָיָה עַל אוֹדוֹת פַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא שָׁם בַּגְּמָרָא. שֶׁהִקְנִיטַתּוּ – זֶה בְּחִינַת הַחֲרוֹן־אַף. שְׁתֵּי רוּחוֹת – זֶה בְּחִינַת שְׁתֵּי רוּחוֹת הַנַּ”ל, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַחֲרוֹן־אַף, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל. וְזֶה תָּלוּי בִּבְחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁעַל־ יָדָהּ מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל:

וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר, אֵיךְ כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְרֻמֶּזֶת בְּמַאֲמָר זֶה:

### סז

וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח וְכוּ’ וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: (בראשית ב)

חַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם: (נדה מה:)

#### א

הַנֶּפֶשׁ הִיא יְקָרָה מְאֹד, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר בָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ מְאֹד. עַל־ כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁבָּא אֵיזֶה כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, כִּי הַכָּבוֹד הוּא אֵם כָּל חָי, וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת, הִיא מִסְתַּלֶּקֶת אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ. שֶׁהִסְתַּלְּקוּת וַאֲסִיפַת הַנְּפָשׁוֹת הֵם לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, צָרִיךְ לִזָּהֵר וּלְהִשָּׁמֵר, כִּי אוּלַי בָּא הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל. אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־ הָרֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה אֶל הָאָדָם, אֲזַי הִיא בָּאָה מְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד, שֶׁהִיא אֵם כָּל חָי כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם, עַל־פִּי־רֹב הוּא לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לָאָדָם עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד. וְהַכְּלָל, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים בָּא כָּבוֹד חָדָשׁ לָאָדָם בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת אֵיזֶה נֶפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־פִּי־רֹב בָּא הַכָּבוֹד לְטוֹבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חֲדָשָׁה לְהָאָדָם עַל־יְדֵי־ זֶה הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל:

#### ב

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּהְיֶה פָּנִים אֶל הַכָּבוֹד, כִּי עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד וְאֵין לוֹ פָּנִים. כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר מַלְכוּת (יומא עב: ערש”י), וְהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (תהלים כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּאֲכִילָה, אֲזַי נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים, בִּבְחִינַת (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל – שֶׁעַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא הַסְתָּרַת פָּנִים. אֲבָל עַל־יְדֵי מִעוּט אֲכִילָה, שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־ יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כ:): יִשָּׂא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְכוּ’. וְכִי לֹא אֶשָּׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְהֵם מְדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁבּוּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁמְּדַקְדְּקִין מִכַּזַּיִת וְעַד כַּבֵּיצָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינוֹת (יחזקאל מא): וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה’. לִפְנֵי ה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת פָּנִים עַל־יְדֵי הַשֻּׁלְחָן, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:

#### ג

וּכְשֶׁפּוֹגֵם בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַכָּבוֹד, וְאֵין לוֹ פָּנִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְגַּבְּרִין עַזֵּי פָנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹפֵל הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וַאֲזַי נוֹטְלִין כָּבוֹד הָעַזֵּי־פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא (סנהדרין קה), הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַשֻּׁלְחָן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, אֲזַי מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת, שֶׁהוּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָגָא, בְּלֹא כֶּתֶר מַלְכוּת הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, בְּחִינַת (משלי יג): בֶּטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר. וְזֶהוּ: לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה – הֶפֶךְ צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (שם). עַל־ יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ, בְּחִינַת (סוטה מט:): פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. וְזֶהוּ: (שָׁם בְּפָּסוּק, וְהַכְּלָבִים עַזֵי נֶפֶשׁ הַנַּ”ל) הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין – שֶׁהֵם נַעֲשִׂים רוֹעִים וּמַנְהִיגִים אֶל הַדּוֹר, כִּי הַכָּבוֹד נָפַל אֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ לָהֶם כָּל הַכָּבוֹד. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה בִּבְחִינַת: צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. עַל־יְדֵי־ זֶה הוּא נְשִׂיאוּת פָּנִים, וַאֲזַי אֵין שׁוּם פְּקִידוּת וּשְׂרָרָה לְהָעַזֵּי־פָנִים, כִּי יְנִיקָתָם הוּא רַק מֵהַסְתָּרַת פָּנִים, עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (משלי יט): וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע. וְשָׂבֵעַ יָלִין – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ. עַל־ יְדֵי־זֶה בַּל יִפָּקֶד רָע – שֶׁאֵין שׁוּם פְּקֻדָּה וְהִתְמַנּוּת לְהָרַע, דְּהַיְנוּ לְהָעַזֵּי־פָנִים וְכַנַּ”ל:

#### ד

וּכְשֶׁנּוֹפֵל הַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד לְהָעַזֵּי־פָנִים כַּנַּ”ל, אֲזַי הִיא בְּחִינַת צֶדֶק, כִּי אוֹת צַדִּיק הוּא יוּד נוּן, וְהַיּוּד הִיא בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּן (כָּזֶה: צ), שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים עב): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת דָּלֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה וְנָפְלָה אֶל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהֵן הָעַזֵּי־פָנִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַקּוּף, הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד אַזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, הִיא כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ רֶגֶל הַהֵא, וְנַעֲשֶׂה קוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ מֵהָרֶגֶל לְמַטָּה, בִּבְחִינַת (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְיוֹנְקִים מִמֶּנָּה, כִּי הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת נָפַל בֵּינֵיהֶם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. דְּהַיְנוּ שֶׁקִּיּוּם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לִפְעֹל אֵיזֶה תַּקִּיפוּת לְצֹרֶךְ קִיּוּם דָּתֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, צְרִיכִין לְקַבֵּל הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה מִמַּלְכוּת הָעַכּוּ”ם:

#### ה

וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת מֵהֶם, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (משלי י): צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, דְּהַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה מַעֲלִין וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְעוֹשִׂין מִ”צֶּדֶק” “צְדָקָה”, כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים, כִּי הַצְּדָקָה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:): אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹסִיפִין ה, וְנַעֲשֵׂית מִ”צֶּדֶק” “צְדָקָה”. וּכְנֶגֶד זֶה נִזְכָּר בַּתּוֹרָה חָמֵשׁ פְּעָמִים צְדָקָה, כְּנֶגֶד הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מא): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה, בִּבְחִינַת (שם מג): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בְּחִינוֹת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְכוּ’. עַל־ יְדֵי־זֶה: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ – הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֲזַי הַצֶּדֶק קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, שֶׁמַּעֲלִין אֶת הָרַגְלִין מִבְּחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נח): וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ. דְּהַיְנוּ, שֶׁהַצֶּדֶק יוּכַל לֵילֵךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה. וְזֶה: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ. לְפָנֶיךָ דַּיְקָא, כִּי מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת אֶל אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל:

#### ו

וַאֲזַי, כְּשֶׁמַּעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמַּלְכוּת, אֲזַי יוֹצֵא הַכָּבוֹד מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, מִבֵּין הָעַזֵּי־פָנִים הַנַּ”ל, וְחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, הֶפֶךְ נְפִילַת הַכָּבוֹד אֶל הָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים: הֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע.

וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹזֵר הַכָּבוֹד אֶל הַמְּבִינֵי מַדָּע, בִּתְחִלַּת מֶמְשַׁלְתָּם נַעֲשֶׂה מַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הָאוֹיְבִים הוּא מִן הַמְּבִינֵי מַדָּע, דְּהַיְנוּ מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת (דברים לב): מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. הַיְנוּ שֶׁמִּן הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ, מִשָּׁם נִתְגַּלִּין כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים, כִּי יֵשׁ בְּהַמֹּחַ מוֹתָרוֹת, שֶׁמִּן אֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ יוֹצְאִין הַשְּׂעָרוֹת, וּמֵהֶם יוֹנְקִים הָאוֹיְבִים, וְהֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁכָּלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי אֵין לָהֶם יְנִיקָה וְנוֹפְלִים. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיחַת רֹאשׁ זְקֵנִים, כִּי בְּסָבֵי מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ (כ”ש באד”ר דף קכח:), הַיְנוּ שֶׁדַּעַת הַזְּקֵנִים צַח וְצָלוּל, וְאֵין לָהֶם מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, וְעַל־כֵּן נוֹפְלִים הַשְּׂעָרוֹת, כִּי אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁבֵּין הַשּׂוֹנְאִים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם אֲרִיכַת זְמַן וְקִיּוּם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם יוֹנְקִים עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּכְלֶה הַמּוֹתָרוֹת וְיִהְיֶה הַדַּעַת צַח וְצָלוּל, אֲזַי יִפְּלוּ, כִּי לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד יְנִיקָה, וְעַל־יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֵין לָהֶם כֹּחַ לִינֹק הַרְבֵּה, וְיוֹנְקִים מְעַט מְעַט, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַאֲרִיכִין זְמַן יוֹתֵר, עַד שֶׁיִּגְמְרוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִין הַשּׂוֹנְאִים יַחַד, אֲזַי יוֹנְקִים הַרְבֵּה, וַאֲזַי יוֹנְקִים בִּמְהֵרָה כָּל הַמּוֹתָרוֹת וְנוֹפְלִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, שֶׁנִּמְצָאִין בִּבְנֵי־אָדָם, שֶׁקּוֹרִין קָאלְטִינִיס, שֶׁהָעוֹלָם חוֹשְׁשִׁין לְקַצְּצָם, רַק שֶׁיִּפְּלוּ מֵאֲלֵיהֶם. הַיְנוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ, אֲזַי מֻטְבָּע בְּטֶבַע הָאָדָם, שֶׁיֵּצְאוּ שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי קְלִיעוּתָן וְהִתְחַבְּרוּתָם יִינְקוּ בְּיוֹתֵר וִיקַבְּלוּ, וְיוּכְלוּ לִינֹק כָּל הַמּוֹתָרוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּמֹּחַ, וְעַל־כֵּן אֵין נִקְצָצִין קֹדֶם זְמַנָּם, כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לְהַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּתוֹכוֹ הַמּוֹתָרוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשְּׂעָרוֹת קְלוּעִין לִינֹק אוֹתָן.

וְזֶה בְּחִינַת: מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן בָּהּ בִּינָה יְתֵרָה. בִּינָה יְתֵרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מוֹתְרוֹת הַמּוֹחִין, שֶׁמִּשָּׁם יוֹנְקִין הַשְּׂעָרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הָאוֹיְבִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְחַד אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה וְכוּ’. הַיְנוּ הַךְ וְלָא פְּלִיגֵי, כִּי עַל־יְדֵי מוֹתָרוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּינָה יְתֵרָה כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּא שְׂעָרוֹת קְלוּעִין, בְּחִינַת שֶׁקְּלָעָהּ לְחַוָּה כַּנַּ”ל. [כִּי הַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הַצֵּלָע הַנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת (בראשית ג): אֵם כָּל חָי כַּנַּ”ל].

וְזֶה בְּחִינַת (שמואל–א כה): וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. בְּחִינַת שְׂעָרוֹת קְלוּעִין הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַפַּלְתָּם כַּנַּ”ל:

#### ז

וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא הַכָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם וּמְלֻבָּשׁ בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּנָקֵל, בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה, כִּי הַכָּבוֹד הִיא אֵם כָּל חַי כַּנַּ”ל, וְהַנֶּפֶשׁ מְלֻבֶּשֶׁת בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, יְכוֹלִין לְהִסְתַּלֵּק שְׁנֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הָאֵם וְהַוָּלָד, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד וְהַנֶּפֶשׁ. אוֹ לִפְעָמִים נִסְתַּלֵּק אֶחָד מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי עִנְיַן הַקִּשּׁוּי לֵילֵד. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהוֹלִיד בְּנָקֵל, בְּלֹא קִשּׁוּי.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָד הַנֶּפֶשׁ, צָרִיךְ לְגַדֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ הַהוֹלָדָה וְהַגִּדּוּל, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי יָדַיִם – יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה – כִּי הַהוֹלָדָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת (תהלים מח): רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה. וְאַחַר שֶׁנּוֹלַד, אֲזַי מַגְדִּילִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הָאַהֲבָה, בִּבְחִינַת (בראשית ב): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, הַיְנוּ בְּהִבָּרְאָם, שֶׁהוּא לְאַחַר הַבְּרִיאָה וְהַהוֹלָדָה, אֲזַי מְגַדְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת יַד יָמִין. וְזֶהוּ: בְּהִבָּרְאָם – בְּאַבְרָהָם, כַּמּוּבָא (ב”ר פ’ י”ב), הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (דברי הימים א כט): וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמַּלְכוּת, בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ”ל, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל. וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה – זֶה בְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה. וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק – זֶה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֵלּוּ מוֹלִידִין וּמְגַדְּלִין הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּהַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין אֵצֶל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת), כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד וְהַמֶּמְשָׁלָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איוב כט): כְּבוֹדִי חָדָשׁ עִמָּדִי וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף. הַיְנוּ, כְּשֶׁמַּגִּיעַ כָּבוֹד חָדָשׁ אֶל הָאָדָם, אֲזַי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף וּלְהַעֲבִיר הַקִּשּׁוּי עַל־ יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקַשְׁתִּי בְּיָדִי תַחֲלִיף, שֶׁעַל־יְדֵי הַיָּדַיִם חוֹלֶפֶת וְעוֹבֶרֶת הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חִלּוּף שֵׁם אקי”ק, שֶׁהוּא שֵׁם בוכ”ו, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא יָדְךָ, שֶׁעַל־ יָדוֹ הַהוֹלָדָה, כַּיָּדוּעַ. וְעַיֵּן בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל:

#### ח

וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־ יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה. הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ’. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כה): אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י: לִבִּי אֲכַוֵּן. אֲבָל כְּשֶׁהַלֵּב רָחוֹק מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק. וַאֲזַי יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, וְצָרִיךְ לְהַבְרִיאָהּ עַל־ יְדֵי מַיִם קָרִים כַּנַּ”ל.

וּמַיִם קָרִים מְקַבְּלִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים, וּרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר וּלְכַבְּדוֹ, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין רְעָמִים, וּמִשָּׁם בָּאִים מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל.

כִּי הָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים וְקִיטוֹרִים חַמִּים וּבָאִים בְּתוֹךְ הֶעָנָן וְנִתְלַהֲבִים שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נִשְׁמָע קוֹל הָרַעַם. וּפְעֻלּוֹת הָרְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַלְּקִין הַמַּיִם שֶׁל כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, כְּפִי הָרָאוּי לְפִי הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קד): מִקּוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כד): וּכְבוֹד ה’ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת. וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן. הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ”ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ”ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל־יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְעָמִים נִתְחַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כְּשֶׁלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ”ל.

וְאֵלּוּ הַמַּיִם קָרִים מְחַיִּין וּמְתַקְּנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב כַּנַּ”ל, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, הַיְנוּ מִבְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ הַנַּ”ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם בישעיה כט): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁגָּרַם עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּרַם הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁו, עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אֲזַי, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, יוֹצְאִין מַיִם קָרִים וּמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איוב לז): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת. הַיְנוּ שֶׁקּוֹל הָרְעָמִים מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הָרְעָמִים נִתְתַּקְּנִין, וְחוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־ יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ”ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת. כִּי פְּגַם הַנֶּפֶשׁ הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ו): כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה הוּא עֲיֵפוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם קָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כא): וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. שְׁמוּעָה טוֹבָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הָרְעָמִים, שֶׁמַּשְׁמִיעִין עַצְמָן בְּטוֹב, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וְזֶה בְּחִינַת: שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, שֶׁהֵם בָּאִים מִן הָרְעָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שם טו): שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמַבְרִיאִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְדַּשְּׁנִין הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת: וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה: תְּדַשֶּׁן עָצֶם, כַּנַּ”ל, כִּי תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ הוּא תִּקּוּן הָעֲצָמוֹת כַּנַּ”ל:

(מִן תֵּבַת “וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ” עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי)

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כח): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיה ד): צָרָה כְּמַבְכִּירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה יב): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל. מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כט): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ”ל. (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):

### סח

חוֹמֶר אִיסוּר כַּעֲס וּגְזֵילָה

כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יד): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל וּמִתְהַוֶּה מִשָּׁם, כִּי בְּוַדַּאי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן, הוּא בְּוַדַּאי בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר־כָּךְ נִתְגַּשֵּׁם לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן, וְעַל־כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם. אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ”ל. וּבִבְחִינָה זוֹ רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין פו), מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהִיא מִדָּה רָעָה מְגֻנָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, עִם כָּל זֶה הַמִּדָּה רָעָה הַזֹּאת מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְקַטְנוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה מַפְסֶדֶת מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא הוּא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן הָרָאוּי לוֹ, כִּי בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל הַמָּמוֹן מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַכַּעַס מַמָּשׁ, וְעַל־כֵּן הַבַּעַל־דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד שֶׁפַע לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, אֲזַי יוֹרֵד וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁיּוֹרֵד אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, עוֹשֶׂה לוֹ מִמֶּנּוּ כַּעַס, כִּי הַכַּעַס הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה אַחַת וְעִנְיָן אֶחָד עִם הַמָּמוֹן בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹרְדִים מִגְּבוּרוֹת, וְנִמְשָׁכִין מִמָּקוֹם אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה. וּכְתִיב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ.

כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בְּחִינַת חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ’. וְהַכַּעַס הוּא קִלְקוּל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. וְהַבַּעַל־דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיּוֹרֵד לָאָדָם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ מִזֶּה הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּעַס, שֶׁמַּזְמִין לוֹ דָּבָר לִכְעֹס, וְנִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַחוֹמָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס כַּנַּ”ל, כִּי הַכַּעַס וְהַמָּמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּשֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בְּקַל מְהַפֵּךְ לוֹ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, לְכַעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחוֹמָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מֵ”חוֹמָה” “חֵמָה”, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּמוֹן לְכַעַס כַּנַּ”ל. כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמָּמוֹן הוּא מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל מָמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ה): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, וְעַל־כֵּן הַנֶּפֶשׁ מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי כַּעַס מְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה דף קפב):

וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע, וְנִתְהַוֶּה מִמֶּנָּה מָמוֹן, וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ”ל, עַל כָּל זֶה לִפְעָמִים הַבַּעַל־דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר, אַף שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְהַפְסִיד לוֹ הַמָּמוֹן עַל־יְדֵי הַכַּעַס, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְהַוָּה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע מָמוֹן, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְהַפֵּךְ לְכַעַס, וְאַדְּרַבָּא, הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, רָאוּי שֶׁיָּגֵן עָלָיו, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ וּלְהַזְמִין לוֹ כַּעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ בְּחִינַת חוֹמָה, עַל כָּל זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל־דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיַּפְסִיד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. כִּי כְּשֶׁהַמָּמוֹן יוֹרֵד לָאָדָם, הוּא בִּבְחִינַת (תהלים קיא): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, וְהוּא מְהַפְּכוֹ לְכַעַס, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ כַּנַּ”ל. הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

### סט

חוֹמֶר אִיסוּר גְזֵילָה

דַּע שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּא לוֹ עַל־יְדֵי בַּת־ זוּגוֹ, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ, מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. הַיְנוּ, עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ, אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִמְּקוֹם הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְנֶפֶשׁ הִיא בְּחִינַת נְקֵבָה, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י, כִּי הִיא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה מִן נֶפֶשׁ־ רוּחַ־נְשָׁמָה. וְכֵן כְּלַל נֶפֶשׁ־ רוּחַ־וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהּ הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ נֶגְדּוֹ, כִּי כְּלַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, נֶגֶד מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה. עַל־כֵּן, עַל־ יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֵבָה בַּת־זוּגוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ אֶצְלוֹ, עַל־יָדָהּ בָּא לוֹ הַמָּמוֹן, כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן תָּלוּי בָּהּ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הִיא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וירא קיב:): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר – דָּא אִתְּתָא, וּכְתִיב (דברים יא): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פסחים קיט). כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:): הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא חוֹמָה, הַיְנוּ בְּלֹא מָמוֹן, כִּי חוֹמָה הִיא בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ’. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”מ נט:): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכֵי דְּתִתְעַתְרוּ.

וְכָל אָדָם וְאָדָם, כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא לָעוֹלָם, הוּא בָּא עִם בַּת־זוּגוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ וְעִם סְכוּם מָמוֹן הַקָּצוּב לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכַמָּה פֵּרוֹת, הַיְנוּ בָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהֵם בְּחִינַת אִילָן וַעֲנָפִים וּפֵרוֹת. הַיְנוּ, שֶׁאוֹר נַפְשָׁהּ הוּא בְּחִינַת עִקַּר הָאִילָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת וְהִתְפַּשְּׁטוּת אוֹרָהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמָּמוֹן כַּנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְעַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ גְּדֵלִים הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד גּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹן, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר נַפְשָׁהּ, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן, עַל־יְדֵי־ זֶה הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁהֵם תְּלוּיִים וּגְדֵלִים וְיוֹנְקִים מֵאוֹר הֶעָנָף הַזֶּה, כִּי הֵם הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ, וּכְשֶׁנּוֹטֵל הֶעָנָף נוֹטֵל הַפֵּרוֹת.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (אסתר ה): וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כא): עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל, זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם. עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל – זֶה עֲשִׁירוּת, עַל־יְדֵי־זֶה זַרְעָם נָכוֹן וְכוּ’. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה (בראשית לא): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. לָנוּ וּלְבָנֵינוּ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת – עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה, וּבָהּ תְּלוּיִים הַבָּנִים כַּנַּ”ל, כִּי הָאִשָּׁה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הָאִילָן, וְהָעֲשִׁירוּת הֵם הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְהַבָּנִים הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּעֲנָפִים הָאֵלּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה סוֹד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק קיט): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו:

וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל וְנוֹטֵל הֶעָנָף כַּנַּ”ל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם עֲדַיִן הַבָּנִים צְרִיכִים לְאִמָּן, הַיְנוּ לָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן וּצְרִיכִים לִינֹק עוֹד מֵהֶעָנָף, וְעַל־כֵּן, כְּשֶׁזֶּה נוֹטֵל הֶעָנָף הוּא מַזִּיק הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים, הַצְּרִיכִים לִינֹק עוֹד וּלְקַבֵּל מֵהֶעָנָף, הַיְנוּ מֵהִתְנוֹצְצוּת אוֹר אִמָּן כַּנַּ”ל. וְהַכֹּל לְפִי הַגְּזֵלָה, וְהַכֹּל לְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הָאִילָנוֹת עַצְמָן וּבֵין מַהוּת וְאֵיכוּת הָעֲנָפִים וּבֵין רִבּוּי הָעֲנָפִים, וְכֵן בֵּין הַפֵּרוֹת, בְּכֻלָּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים. כִּי יֵשׁ אִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפֵרוֹת מוּעָטִים, וְכֵן לְהֶפֶךְ, עֲנָפִים מוּעָטִים וּפֵרוֹת רַבִּים. וְכֵן בֵּין מַהוּת הָעֲנָפִים עַצְמָן: יֵשׁ אִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָנָף אֶחָד, אֲבָל הוּא יָקָר מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲנָפִים, וְכֻלָּם אֵינָם שָׁוִים רַק עֲשָׂרָה זְהוּבִים. כֵּן יֵשׁ כַּמָּה עֲנִיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים רַבִּים, וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת אֶלָּא זוּז אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הֵם פְּחוּתִים, וְאֵינָם רַק בְּעֵרֶךְ זָהָב אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מוּעָטִים וּפְחוּתִים. וְכֵן לְהֶפֶךְ, יֵשׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנָף שֶׁלּוֹ הוּא יָקָר מְאֹד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וִיקָרִים, וְעִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ רַק בָּנִים מוּעָטִים, כַּנַּ”ל בִּמְשַׁל הָאִילָנוֹת.

וְהִנֵּה נִתְפֹּס, לְמָשָׁל, אִילָן אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְכָל עָנָף מְיֻחָד לוֹ, שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא שְׁנֵי פֵּרוֹת. נִמְצָא, שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכֵן נֹאמַר, לְמָשָׁל, שֶׁכָּל עָנָף הוּא בִּבְחִינָה וְעֵרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאָה אֲדוּמִים. נִמְצָא, שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲדוּמִים מִשְּׁלֹשָׁה עֲנָפִים הַלָּלוּ. נִמְצָא, אִם גּוֹזֵל מִמֶּנָּה מֵאָה אֲדוּמִים, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד. נִמְצָא, שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים.

אֲבָל דַּע, שֶׁבָּזֶה יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, אִם הַפֵּרוֹת רְאוּיִים לָצֵאת מֵהָעֲנָפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁזֶּה גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים, אַף־עַל־פִּי־ כֵן עֲדַיִן רְאוּיִים לוֹ לְהִתְקַיֵּם יֶתֶר הַבָּנִים שֶׁל הָעֲנָפִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא הִזִּיק בְּהַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא נָטַל מֵהֶם כְּלוּם. אֲבָל אִם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת־אַחַת, בִּבְחִינַת שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, עַל־כֵּן אַף שֶׁזֶּה לֹא גָּזַל מִמֶּנּוּ כִּי־אִם מֵאָה אֲדוּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶךְ עָנָף אֶחָד שֶׁל שְׁנֵי פֵּרוֹת, עִם כָּל זֶה קִלְקֵל אוֹר כֻּלָּם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת־אַחַת, וְזֶה נָטַל וְחִסֵּר מֵהֶם אוֹרָם, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת. עַל־כֵּן יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה אֲדוּמִים לְבַד שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, לִטֹּל מִמֶּנּוּ כָּל הַבָּנִים. וְכֵן יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים, לְפִי הַגְּזֵלָה וּלְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, בְּמַהוּתָם וְכַמּוּתָם. וְהַכְּלָל, כִּי הִיא צְרִיכָה תָּמִיד לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהוֹלִיד. וְעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אוֹרָהּ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּלְחַזֵּק אֶת הַנִּגְזָל, לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ”ל. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב וְכוּ’ – שֶׁמַּה שֶּׁתַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט וְתַצִּילוּ גָּזוּל מִיַּד גּוֹזְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשׂוּ טוֹבָה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה’, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה’. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב – שֶׁהַהֲטָבָה תִּהְיֶה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה’. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (ב”ק קג): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. וְהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד, לָמָּה תָּפְסוּ מָדַי דַּוְקָא. אַךְ דַּע, שֶׁהַגְּמָרָא הִיא נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, וְזֶה כַּוָּנָתָם הָאֱמֶת: הַגּוֹזֵל וְכוּ’ יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי, הַיְנוּ לִמּוּדֵי ה’, הַיְנוּ הַבָּנִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי שֶׁגָּזַל אֶת מָמוֹנוֹ, וְזֶה: לְמָדַי, בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה’ הַנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים אַף שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מָמוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא יַזִּיק לְבָנָיו וְלֹא יֶחְסַר אוֹר נַפְשָׁהּ. כִּי בְּרוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ מַרְגֶּשֶׁת הַכְּאֵב וְהַצַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּשֶׁזֶּה הַגַּזְלָן, שֶׁהוּא כְּמוֹ רוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, בָּא לְחַסֵּר אוֹרָהּ וְלִגְזֹל נֶפֶשׁ בָּנֶיהָ, וְעַל־כֵּן הִיא מְצַמְצֶמֶת אוֹרָהּ וּמַמְשֶׁכֶת וּמְכַוֶּצֶת עַצְמָהּ, וּמְקַבֶּצֶת לְעַצְמָהּ חֶלְקֵי נַפְשָׁהּ, כְּדֵי שֶׁזֶּה הַגַּזְלָן לֹא יוּכַל לִינֹק מִמֶּנָּה וּלְחַסֵּר אוֹרָהּ, עַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יוּכַל הַגַּזְלָן לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ, וְאַף שֶׁגָּזַל וְנָטַל הַמָּמוֹן מִמֶּנּוּ, עִם כָּל זֶה כְּבָר הִתְגַּבְּרָה הַנֶּפֶשׁ וְצִמְצְמָה וּמָשְׁכָה וְקִבְּצָה אוֹרָהּ, וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וְזֶה הַמָּמוֹן שֶׁלָּקַח הַגַּזְלָן, אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, רַק עַפְרָא בְּעָלְמָא, מֵאַחַר שֶׁאֵין בּוֹ אוֹר כְּלָל, וְהַמָּמוֹן הַזֶּה הוּא בִּבְחִינַת (איוב כח): עַפְרוֹת זָהָב, בִּבְחִינַת (ד”ה ב ט): אֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב, מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שׁוּם אוֹר, כִּי הִתְגַּבְּרָה וְלֹא הִנִּיחָה לְקַבֵּל מֵאוֹרָהּ. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֵשׁ אִילָנוֹת בִּמְדִינַת אוּנְגַרִין, שֶׁכְּשֶׁאָדָם בָּא לִטְּלָם, הֵם מַמְשִׁיכִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִטֹּל אוֹתָם:

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּדָבָר, יֵשׁ שָׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, וְהַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נוּקְבָא, הִיא בֵּין הַקְּלִפּוֹת, כִּי הִיא מִתְפַּזֶּרֶת וְנִדַּחַת בֵּינֵיהֶם תָּמִיד, בִּבְחִינַת (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהִיא רוֹאָה זֶה הַכֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת אוֹרָהּ כַּנַּ”ל, בְּיַד זֶה הָאִישׁ שֶׁבָּא לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה תְּאֵבָה אֵלָיו וְנִכְסֶפֶת לוֹ, שֶׁהוּא יַשְׁלִים אוֹרָהּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְהוֹצִיא רַגְלֶיהָ מִמָּוֶת. וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין בְּכֶסֶף, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁלָם אוֹרָהּ עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף, וְאֵין בָּהּ חִסָּרוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ, וְיוֹצְאָה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְעַל־כֵּן הִיא מְקֻדֶּשֶׁת וְנִקְנֵית אֵלָיו עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף הַזֶּה, כִּי הַכֶּסֶף הוּא שְׁלֵמוּת אוֹר הָאִשָּׁה כַּנַּ”ל. וְזֶה לְשׁוֹן קִדּוּשִׁין, שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וּמַזְמֶנֶת עַצְמָהּ לָצֵאת מִן הַטֻּמְאָה, וּלְקַבֵּל קְדֻשָּׁה עַל־ יָדוֹ.

וּבְכָל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן וּמַרְוִיחַ, הוּא מַשְׁלִים אוֹרָהּ בָּזֶה וּמְקַבֵּץ נִדָּחֶיהָ, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד, כִּי הוּא בְּחִינַת הֲנָקַת הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהוּא מֵינִיקָם וּמַשְׁלִימָם, עַל־יְדֵי־זֶה הָאִילָן מְגַדֵּל עֲנָפִים, הַיְנוּ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹרָהּ, וְהָעֲנָפִים עוֹשִׂים פֵּרוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה תֵּכֶף אַחַר הַקִּדּוּשִׁין, וּמַבְטִיחַ לָהּ בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאוֹזִין וַאֲפַרְנֵס יָתֵךְ – שֶׁמַּבְטִיחַ לָהּ לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ תָּמִיד עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת יְרֻשָּׁה, שֶׁשַּׁיָּךְ לַבָּנִים. כִּי כְּשֶׁהַפֵּרוֹת יוֹצְאִין, לִפְעָמִים עֲדַיִן צְרִיכִין לְעַנְפֵיהֶם לִינֹק מֵהֶם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק עוֹד, כִּי נִפְסַק הֲנָקַת הָאִילָן, עַל־כֵּן הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹרְשִׁים הַמָּמוֹן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם לְהַשְׁלִים אוֹרָם, וְהִיא מְקַבֶּלֶת הַשְּׁאָר מַה שֶּׁרָאוּי לָהּ לְאוֹרָהּ, וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת.

וְלִפְעָמִים אֵין צְרִיכִין הַבָּנִים לְקַבֵּל עוֹד אוֹר מֵהָעֲנָפִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה. זֶהוּ מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כִּי כְּשֶׁהַבָּנִים יוֹצְאִים לָעוֹלָם, יוֹצֵא תֵּכֶף עִמָּהֶם בַּת־זוּגָם וּמָמוֹנָם וּבְנֵיהֶם, הַיְנוּ הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, וְהָאָב מְקַבֵּץ אוֹרָם. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם־כֵּן לָאָב מָמוֹן בִּשְׁבִיל בָּנָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּץ חֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הֵם נוֹטְלִים יְרֻשָּׁה, אַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְאִמָּן, לְקַבֵּל אוֹר מֵעֲנָפֶיהָ, אֲבָל הֵם נוֹטְלִים מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, שֶׁקִּבֵּץ אֲבִיהֶם עַל־ יָדָם מֵחֶלְקֵי אוֹר שֶׁלָּהֶם, וּבֶאֱמֶת לֹא הָיָה רָאוּי לְחַלֵּק הַיְרֻשָּׁה בְּשָׁוֶה, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ שָׁוֶה חֶלְקֵי אוֹרָם, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִמְסֹר מִשְׁפָּט זֶה לְבֵית־דִּין שֶׁלְּמַטָּה, כִּי אֵין יוֹדֵעַ חִלּוּקִים אֵלּוּ, כִּי־אִם הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְהוּא בֶּאֱמֶת מְסַדֵּר אַחַר־כָּךְ כָּרָאוּי וְנוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, הוּא בָּא לְהִרְהוּרִים. כִּי בְּוַדַּאי הוּא מִתְדַּבֵּק וְנִכְסָף לְאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁגְּזָלוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא אוֹר נַפְשָׁהּ כַּנַּ”ל. וְכֵן הִיא מְהַרְהֶרֶת אַחֲרָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁמָּשַׁךְ לְעַצְמוֹ אוֹר נַפְשָׁהּ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת־ אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְכוּ’. כִּי הוּא בָּא וּמְטַמֵּא מַמָּשׁ אֵשֶׁת רֵעֵהוּ עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה כַּנַּ”ל. וְלִפְעָמִים יְאַבֵּד הַגַּזְלָן בַּת־זוּג שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי הַגְּזֵלָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ, הַיְנוּ בְּאוֹר בַּת־זוּגוֹ, אִם־כֵּן הוּא מְמָאֵס בְּשֶׁלּוֹ וּפוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּחֶלְקוֹ, בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, בְּאוֹר בַּת־זוּג שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הִיא גַּם הִיא פּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ וּמִתְרַחֶקֶת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהוּא הִתְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ וּפָנָה מִמֶּנָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות פרק ט): מָשָׁל לְאִשָּׁה, שֶׁהִיא מַמְתֶּנֶת לְאִישׁ. כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִנָּשֵׂא לָהּ, הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיג אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אַף הִיא הָלְכָה וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר. עַל־כֵּן אִם אֵין לְהַגַּזְלָן אִשָּׁה, יוּכַל לְאַבֵּד בַּת־זוּג שֶׁלּוֹ.

וְגַם יוּכַל הַגַּזְלָן לִפְעָמִים לִגְזֹל מֵחֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ הַבַּת־זוּג שֶׁל הַנִּגְזָל, וְהַכֹּל לְפִי תֹּקֶף וְחֹזֶק תַּאֲוָתוֹ וְחִשְׁקוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהִרְהוּר וּבְמַעֲשֶׂה, עַד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִקַּח גַּם בַּת־זוּג שֶׁל חֲבֵרוֹ הַנִּגְזָל. כִּי מֵאַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר וְגָזַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא אוֹר נֶפֶשׁ בַּת־ זוּגוֹ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן לִפְעָמִים נִמְשֶׁכֶת הִיא בְּעַצְמָהּ גַּם־כֵּן אַחַר הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל זֶה הַגַּזְלָן מִבַּעְלָהּ, וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הַגַּזְלָן גּוֹזֵל גַּם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ בְּיָדַיִם אוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה.

כִּי דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי חֶמְדָּה וְתַאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמָמוֹן חֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־ זֶה יוּכַל לְגָזְלוֹ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקמן בסי’ קצג). וְעַל־כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מָמוֹן גְּזֵלָה, אַף שֶׁלֹּא גָּזַל כְּלוּם בְּיָדַיִם. וְזֶהוּ הָאִסּוּר הַלָּאו הֶחָמוּר שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: לֹא תַחְמֹד, כִּי הַחֶמְדָּה בְּעַצְמָהּ הוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי יֵשׁ כֹּחַ בְּהַחֶמְדָּה לִגְזֹל מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ אִסּוּר אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּבָבָא־מְצִיעָא (דף מג:): הַחוֹשֵׁב לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן. כִּי הַפְּלֻגְתָּא הִיא רַק אִם חַיָּב עַל זֶה כְּמוֹ הַשּׁוֹלֵחַ יָד מַמָּשׁ, אֲבָל אִסּוּר יֵשׁ בְּוַדַּאי לְכֻלֵּי עָלְמָא כַּנַּ”ל:

וְהִנֵּה לִפְעָמִים הַגַּזְלָן הוּא בִּבְחִינַת מְמָאֵס בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים וְחוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים רוֹצֶה בִּשְׁנֵיהֶם, שֶׁרוֹצֶה אֶת מָמוֹנוֹ וְחָפֵץ גַּם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת מַכְנִיס צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהַנָּבִיא הִזְהִיר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב): וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד, כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח. הַכַּוָּנָה: אִם אֵין דַּי לְךָ בְּחֶלְקְךָ, וְאַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מָמוֹנְךָ, שֶׁאֵינוֹ מַסְפִּיק לְךָ, עַל־כֵּן שַׁלַּח. הַיְנוּ, שֶׁתַּעֲשֶׂה תַּקָּנָה לָזֶה, שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת שַׁלַּח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם. כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה.

כִּי מַה שֶּׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצֻמְצָמִין, הוּא מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת נוּקְבָא, בִּבְחִינַת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת עָלֶיהָ, הֵם יוֹנְקִים מִמֶּנָּה וּמְחַסְּרִים אוֹרָהּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין לוֹ מָמוֹן. אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה הוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, כִּי צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת (משלי י), הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָיָה מִקֹּדֶם “רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת”. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹנוֹ, בְּחִינוֹת אֵשֶׁת נְעוּרָיו, וְלֹא לִבְגֹּד בָּהּ, וְזֶה: כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יוּכַל לְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, הַיְנוּ שֶׁגְּזָלוֹ עַל־יְדֵי חֶמְדָּה, כִּי גְּזֵלָה מַמָּשׁ אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, וְכֵן אִם גָּזַל אֶת הָרַבִּים, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּהַמָּמוֹן שֶׁגָּזַל צָרְכֵי רַבִּים, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן גְּזֵלָה עַל־יְדֵי חֶמְדָּה כַּנַּ”ל, זֶה יָכוֹל לְתַקֵּן עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה יִתְקַיֵּם כָּךְ. הַיְנוּ, שֶׁיִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מָמוֹנוֹ, אַף שֶׁהִיא שֶׁל גְּזֵלָה עַל־יְדֵי הַחֶמְדָּה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עא) עַל פָּסוּק (מלאכי ג): וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה’ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה – צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה נִטְמְעָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נִתְתַּקֵּן הַגְּזֵלָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, כִּי הוּא בְּחִינַת גּוֹזֵל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְנוֹטֵל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ כַּנַּ”ל. עַל־ כֵּן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁל תַּעֲרוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נִתְתַּקֵּן שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. וְזֶה: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף. הַיְנוּ, שֶׁיְּצָרֵף וִיזַקֵּק הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, שֶׁהוּא שֶׁל גְּזֵלָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם מָמוֹן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים (קידושין ע). כִּי כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ לְשֵׁם מָמוֹן וּפוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, הוּא שׁוֹטֶה וּכְסִיל, כִּי לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ (קהלת י). הַיְנוּ, שֶׁהֶחָכָם כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הוּא פּוֹנֶה לִימִינוֹ, הַיְנוּ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לג): מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי): הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְכוּ’. אֲבָל לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בִּשְׁבִיל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): בִּשְׂמֹאלוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד. וְנִמְצָא, כְּשֶׁנּוֹשֵׂא לְשֵׁם מָמוֹן הוּא כְּסִיל, וּפוֹגֵם וְאוֹבֵד דַּעְתּוֹ, וְעַל־כֵּן הַוְיָן לֵהּ בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם הַדַּעַת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים הַבָּנִים:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפּוֹנֶה עַצְמוֹ לְהַמָּמוֹן, מִזֶּה נַעֲשִׂים שׂוֹנְאִים. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשִּׂנְאָה הוּא בָּא מִבִּלְבּוּל וַעֲכִירַת הַמֹּחַ, כִּי אַהֲבָה תְּלוּיָה בְּדַעַת וָשֵׂכֶל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לט): הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְלֹא לָהּ, כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹקַּ חָכְמָה. הַיְנוּ, שֶׁאֵין לָהּ אַהֲבָה עַל בָּנֶיהָ, זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהּ חָכְמָה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲכִירַת הַמֹּחַ, מִזֶּה יוֹנְקִים וּמִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וּכְפִי הַבִּלְבּוּל וְהָעֲכִירוּת שֶׁל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, כֵּן הִתְגַּבְּרוּת הַשּׂוֹנְאִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂים מִזֶּה שׂוֹנְאֵי חִנָּם, כִּי לְפִי תַּאֲוָתוֹ וּפְנִיָּתוֹ לְמָמוֹן, כֵּן נַעֲשֶׂה כְּסִיל, וְכֵן נִתְעַכֵּר מֹחוֹ, וְכֵן מִתְגַּבְּרִים הַשּׂוֹנְאִים. וְכָל זְמַן שֶׁהָעֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַמֹּחַ, אֲזַי הַשּׂוֹנְאִים הַמִּתְגַּבְּרִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַמֹּחַ, הֵם גַּם־כֵּן שׂוֹנְאִים בְּדַעַת וּבְמֹחַ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, אַף שֶׁהַדַּעַת הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת עֲכִירוּת הַמֹּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂנְאָה הוּא רַק מֵעֲכִירַת הַמֹּחַ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם עַל־כָּל־פָּנִים טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁהָעֲכִירוּת עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַמֹּחַ.

אֲבָל דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים חוֹשֵׁק כָּל־כָּךְ לְמָמוֹן, וְנַעֲשֶׂה כָּל־כָּךְ כְּסִיל, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל הָעֲכִירוּת, עַד שֶׁיּוֹצֵא בִּבְחִינוֹת שְׂעָרוֹת, כִּי שְׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין, כַּיָּדוּעַ. וְאָז גַּם הַשּׂוֹנְאִים הַבָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מֵהָעֲכִירוּת הַזֹּאת, מִבְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, הֵם שׂוֹנְאֵי חִנָּם, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם עַל שִׂנְאָתָם, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים אֲפִלּוּ מֵהָעֲכִירוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַמֹּחַ, רַק מִמּוֹתְרֵי מֹחִין, מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת. עַל־ כֵּן אֵין לָהֶם שׁוּם טַעַם וָדַעַת, אֲפִלּוּ שֶׁל עֲכִירַת מֹחַ, עַל שִׂנְאָתָם, וְהֵם רַק שׂוֹנְאֵי חִנָּם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים סט): רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שׂוֹנְאַי חִנָּם, כִּי שׂוֹנְאֵי חִנָּם בָּאִים מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת, מוֹתְרֵי מֹחִין כַּנַּ”ל.

אֲבָל הֶחָכָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם־כֵּן מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, דַּע, שֶׁהֶחָכָם בְּחִינוֹת מוֹתְרֵי מֹחִין וּשְׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת “שַׁעַר”, בְּיָמִין עַל הַשִּׁין, שֶׁמּוֹתְרֵי מֹחִין שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת שְׁעָרִים, שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁמֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְסָבְלוֹ לְקַבֵּל מֵאוֹרוֹ, הוּא צָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת עַצְמוֹ וּלְהַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִדְבָרִים קְטַנִּים וּנְמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הָעוֹלָם לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח לָהֶם שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע לְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (משלי יד): שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק. שֶׁכְּדֵי לִשְׁחוֹת וּלְהַכְנִיעַ הָרָעִים לִפְנֵי הַטּוֹבִים, צָרִיךְ לְהָבִיא הָרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הֶחָכָם הֵם בְּחִינַת “שַׁעַר” בְּיָמִין, אֲבָל אֵצֶל הָרָשָׁע הַכְּסִיל הֵם שְׂעָרוֹת מַמָּשׁ, בִּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינַת: לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בקידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְכוּ’. כִּי כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה בְּחֶלְקוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו, וּבוֹחֵר בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעָנְשׁוֹ, כִּי הוּא בַּעַל שֵׂעָר (מלכים–ב א), שֶׁמְּמֻנֶּה עַל זֶה, עַל בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא רוֹצְעוֹ. זֶה בְּחִינַת מֹחִין וּבְחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין. כּוֹפְתוֹ – בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת (שיר־השירים ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, בִּרְהִיטֵי מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא. רוֹצְעוֹ – זֶה בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין, בְּחִינַת רְצוּעוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת מוֹתְרֵי מֹחִין:

[זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁל חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן סח הַקּוֹדֵם, מֵעִנְיַן פְּגַם הַכַּעַס, שֶׁמַּפְסִיד הָעֲשִׁירוּת – שְׁנֵי הַתּוֹרוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לָהֶם חִבּוּר וְשַׁיָּכוּת זֶה לָזֶה, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, וְהֵם מְחֻבָּרִים יַחַד בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה שֶׁל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבְּסִימָן נט, כִּי שָׁם הוּבְאוּ שְׁנֵי עִנְיָנִים אֵלּוּ בְּקִצּוּר בְּתוֹךְ הֶמְשֵׁךְ הַתּוֹרָה הַהִיא, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב]:

### ע

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט)

כִּי כָל הַדְּבָרִים הֵם עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהַכֹּל גָּדֵל מִן הָאָרֶץ, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַבְּרִיּוֹת הוֹלְכִים וּמֻנָּחִים עַל הָאָרֶץ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסְקוּ וְיִתְרַחֲקוּ מֵהָאָרֶץ, אִם לֹא עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמַּכְרִיחַ הַדָּבָר, וְנוֹטְלוֹ מִמְּקוֹמוֹ מֵהָאָרֶץ וּמַרְחִיקוֹ מִמֶּנָּה, וּכְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן נִתְרַחֵק הַדָּבָר מֵהָאָרֶץ, וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר לְהָאָרֶץ. כְּגוֹן: אִם זוֹרֵק אָדָם דָּבָר לְמַעְלָה, אֲזַי עַל־יְדֵי כֹּחוֹ מַכְרִיחַ הַדָּבָר וּמַפְסִיקוֹ מֵהָאָרֶץ, וּכְפִי כֹּחוֹ, כֵּן מַכְרִיחַ הַדָּבָר וְזוֹרְקוֹ לְמַעְלָה יוֹתֵר. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחוֹ, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, חוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְהָאָרֶץ. כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וּמַמְשֶׁכֶת כָּל הַדְּבָרִים לְעַצְמָהּ, כִּי אִם לָאו, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם עָלֶיהָ, כִּי הָיָה רָאוּי לִפֹּל מִמֶּנָּה, מֵחֲמַת שֶׁהִיא כַּדּוּרִית, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָהּ, כַּיָּדוּעַ, אַךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל־כֵּן, כְּשֶׁנִּפְסָק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְחוֹזֵר הַדָּבָר וְנוֹפֵל לְמַטָּה לְהָאָרֶץ, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְמַטָּה, הוּא פּוֹרֵחַ וְנוֹפֵל לְמַטָּה בִּמְהִירוּת יוֹתֵר, זֶה מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הָאָרֶץ, עַל־כֵּן נוֹפֵל בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְמַטָּה. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת עָפָר הַנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י): וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְכָל הַדְּבָרִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַדְּבָרִים אֵלָיו. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא רַק יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הֵם רַק עֲנָפִים מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עָנָף מִן הֶעָנָף. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הוּא עָנָו וְשָׁפָל וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, בִּבְחִינוֹת (בראשית יח): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, וְעַל־כֵּן הוּא יְסוֹד עוֹלָם, הַיְנוּ בְּחִינַת עָפָר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל אֵלָיו כְּעָפָר כַּנַּ”ל. וְזֶה הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ כָּל הַשְׁפָּעוֹת לָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (איוב כח): וְעַפְרוֹת זָהָב. שֶׁכָּל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינוֹת עָפָר, מֵהַצַּדִּיק הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אִם נוֹתְנִין צְדָקָה לְזֶה הַצַּדִּיק, הוּא מִתְבָּרֵךְ מִיָּד, כִּי הוּא בְּחִינַת זְרִיעָה עַל הֶעָפָר, שֶׁמַּצְמַחַת כֶּפֶל כִּפְלַיִם, בִּבְחִינוֹת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד. אֲבָל אִם נוֹתֵן צְדָקָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ בְּחִינַת עָפָר כְּלָל, אֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְזֶה שֶׁקִּלֵּל יִרְמְיָה אֶת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת: בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם – הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים (ב”ק טז:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת עָפָר כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם אֵינָהּ בְּחִינַת זְרִיעָה כְּלָל.

וְהִנֵּה הָיָה רָאוּי שֶׁיִּמָּשְׁכוּ כָּל בְּנֵי־אָדָם לְזֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל, אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מַפְסִיקִין וּמַרְחִיקִין מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרָם וּמַעֲשֵׂיהֶם הֵם מַכְרִיחִים אֶת בְּנֵי־אָדָם לְהַפְסִיקָם וּלְהַרְחִיקָם מֵהַצַּדִּיק הַנַּ”ל, וּלְפִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כֵּן מַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחֲזֹר וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְיִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר כַּנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁיַּפְסִיק הַמַּכְרִיחַ, יָשׁוּב לְהֶעָפָר, לְהַצַּדִּיק הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲדַיִן בַּכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, הַמַּרְחִיק אוֹתָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּפְסִיק כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, יַחְזְרוּ וְיִתְקָרְבוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁאָדָם נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב לִמְקוֹם הַצַּדִּיק יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק יוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כִּי מִשְׁכָּן הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם, בְּחִינַת (שיר־ השירים א): מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה. אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה דַּיְקָא, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרֵב יוֹתֵר אֵלָיו, הוּא רָץ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל, וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פ’ לא), שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוּא לְשׁוֹן מַשְׁכּוֹן, שֶׁהוּא מַשְׁכּוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה אֶצְלָם אֲפִלּוּ אִם יֶחֶטְאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו): וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּשְׁכָּן הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי מִשְׁכָּן לְשׁוֹן מָשְׁכֵנִי וְכוּ’, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּת לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־ כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות מ): וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְאַחֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ, כִּי דַּוְקָא זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, יָכוֹל לְהָקִים הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, לְהַמְשִׁיךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ז): לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה’ בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְּעַט, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט והובא בפירש”י שם): לֹא וְכוּ’, רַק מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם מַמְעִיטִין עַצְמְכֶם וְכוּ’ חָשַׁק ה’ בָּכֶם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם מַמְעִיטִין וּמַקְטִינִים עַצְמָן, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בִּבְחִינַת עָפָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאֱלֹקוּת כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן חָשַׁק ה’ בָּכֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נז): אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא, כִּי עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי (שמות כט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן (שם מ), כִּי כָּל הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כֻּלָּם הֵם מְקַבְּלִים רַק מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ הַכֹּל. כִּי כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה הוּא רַק אֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מגילה לא): כָּל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עִנְוְתָנוּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁבִּמְקוֹם הַשִּׁפְלוּת וְהַקַּטְנוּת, שָׁם שׁוֹרֶה כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא, וְעַל־כֵּן כָּל הָרָאשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם מְקַבְּלִים כְּבוֹדָם מִזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר. וְכֵן הִתְחַדְּשׁוּת הַכָּבוֹד, כִּי בְּכָל פַּעַם נִתְחַדֵּשׁ הַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה הַמְמֻנֶּה בָּא לְהִתְמַנּוּת אַחֵר, וְנִתְחַדֵּשׁ הָרָאשִׁיּוּת וְהַכָּבוֹד, הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיק, כִּי כְּפִי הֲקָמָתוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינוֹת: וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל, כֵּן נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַכָּבוֹד וְהָרָאשִׁיּוּת כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת רָאשֵׁי הָעָם, הוּא קוֹרֵא אוֹתָם בָּזֶה שֶׁהוּא מֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁשָּׁם הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה קוֹרֵא אוֹתָם, כִּי כֻּלָּם בָּאִים אֵלָיו לְקַבֵּל הַכָּבוֹד מִמֶּנּוּ. וְזֶה: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל־יְדֵי־ זֶה: קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלַל רָאשֵׁי הָעָם, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. כִּי עַל־יְדֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן קָרָא אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה א), שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, כִּי אָז הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכָּבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁל כָּל הַמְמֻנִּים וְהָרָאשִׁים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הָיָה הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִיסָן דַּוְקָא, כִּי זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַדְּשִׁים כָּל הָרָאשִׁים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: רֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִיסָן – רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, כַּנַּ”ל:

### עא

דַּע שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם, כִּי מַה שֶּׁהוּא מְפֻרְסָם הוּא מַזִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נג): וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, עַל־כֵּן הוּא בִּבְחִינוֹת (שם): לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִסְבֹּל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל רַבִּים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים, וְעוֹשִׂים אוֹתָם דַּוְקָא מְפֻרְסָמִים. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵעַצְמָם יִסּוּרִים עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה מַחֲלִיפִין הַשֶּׁפַע, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּסִימָן סג עַל פָּסוּק: וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, עַיֵּן שָׁם:

### עב

לְהִתְחַזֵק בְּכָל פַּעֲם נֶּגֶד הַיֵצְהָ”ר

לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וְנַעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ שָׁעָה אִישׁ כָּשֵׁר, וְאַחַר־כָּךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא, בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה. בְּכֵן רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹסֵעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּא לְהַצַּדִּיק, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע עוֹד יוֹתֵר וְאוֹבֵד כָּל חִשְׁקוֹ. אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ זֹאת וְאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עַל זֶה. כִּי דַּע, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת כִּי בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁבָּא לוֹ הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה, מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁהִתְעוֹרֵר בְּתוֹכוֹ, אֲזַי עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו בְּאוֹתוֹ שָׁעָה הֵמִית יִצְרוֹ וְנִתְבַּטֵּל יִצְרוֹ הָרַע שֶׁהָיָה לוֹ, כִּי הֱמִיתוֹ בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהָעֻבְדָּא שֶׁל אוֹתוֹ הַשָּׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ, מִתְגַּבֵּר עָלָיו יֵצֶר הָרָע אַחֵר. כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ (כשרז”ל סוכה נב), וְיֵשׁ לוֹ עַתָּה יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל מִמַּה שֶּׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה. עַל־כֵּן, אִם אֵינוֹ מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ, אֲזַי מִתְגַּבֵּר עָלָיו זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ, וְנוֹפֵל מִתְּשׁוּקָתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ תְּחִלָּה, כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ בְּיוֹתֵר נֶגֶד זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ שֶׁבָּא לוֹ כַּנַּ”ל:

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם נְמוּכִים מְגֻשָּׁמִים, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא גַּם־כֵּן יֵצֶר הָרָע נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם, וְהָרֹב, הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הֵם הַדָּמִים בְּעַצְמָם, הַיְנוּ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, שֶׁהוּא בְּתָקְפּוֹ, וְעִקַּר בִּלְבּוּלִים שֶׁלָּהֶם מֵעֲכִירַת וּמִבִּלְבּוּל הַדָּמִים. וּבֶאֱמֶת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא, הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כְּגוֹן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת, וְלֹא נֶחְשָׁב לוֹ לְשׁוּם נִסָּיוֹן כְּלָל. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם דַּעַת וְיוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלַּת אֲדוֹנֵינוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהלים קלה): כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל ה’ וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֶה, לֹא בִּכְתָב וְלֹא בְּעַל־פֶּה, כִּי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וירא קג:): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ – לְכָל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵצֶל זֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב שׁוּם דָּבָר לְנִסָּיוֹן, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת עַל זֶה.

רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יֵצֶר הָרָע, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִמָּלֵט מְאֹד מִמֶּנּוּ. הַיְנוּ בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת, בְּחִינוֹת דִּינִים. וְזֶה הַבַּר־דַּעַת יֵשׁ לוֹ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הַנַּ”ל, הַיְנוּ גְּבוּרוֹת וְדִינִים, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, שֶׁיִּהְיֶה רַק כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי מִי שֶׁנִּכְלָל בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְאֵין שָׁם דִּין, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב וּלְהַמְתִּיק כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה.

וּבָזֶה פָּגַם דָּוִד בְּבַת־שֶׁבַע, כִּי בְּוַדַּאי חָלִילָה לוֹמַר שֶׁדָּוִד חָטָא בְּגַשְׁמִיּוּת מֵחֲמַת תַּאֲוָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר אָמַר דָּוִד בְּעַצְמוֹ: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט), שֶׁהָרַג כְּבָר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי בְּתַכְלִית וְהִכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי. וְאַף שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נו.): כָּל הָאוֹמֵר דָּוִד חָטָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה וְכוּ’, אַף־ עַל־פִּי־כֵן אֲפִלּוּ זֶה הַפְּגָם הַקָּטָן וְהַחֵטְא קַל שֶׁנַּעֲשָׂה, כַּמּוּבָא, גַּם זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת תַּאֲוָה, מֵחֲמַת עֲכִירַת הַדָּמִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא תַּאֲוָה זוֹ שֶׁל נִאוּף. רַק הַפְּגָם שֶׁלּוֹ הָיָה לְמַעְלָה בִּגְבוּרוֹת, שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, הַיְנוּ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים. וְגַם זֶה הָיָה בְּדַקּוּת גָּדוֹל, כִּי רְאוּיָה הָיְתָה בַּת־שֶׁבַע לְדָוִד וְכוּ’. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד (דה”א כב): לֹא תִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי כִּי דָמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא הִמְתִּיק הַגְּבוּרוֹת, עַל־כֵּן לֹא זָכָה לִבְנוֹת הַבַּיִת. וְאַף שֶׁמִּלְחֶמֶת ה’ נִלְחַם, עִם כָּל זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם דִּינִים כְּלָל:

וְזֶה בְּחִינַת (ת”ז תיקון ע, דף קכג:): אֲפִלּוּ כֶּתֶר עֶלְיוֹן אֻכָּמָא אִיהוּ לְגַבֵּי עִלַּת הָעִלּוֹת, בְּחִינַת (תהלים פב): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, בְּחִינַת* הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּמַעְלָה*, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל. וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנָּשָׂא בַּת פַּרְעֹה וְנָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהָיָה מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, כִּי הָיָה חֲכַם אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם וְכוּ’. וּכְבָר מֻנָּח כְּלָל בְּיָדֵינוּ, שֶׁמִּי שֶׁהוּא חֲכַם אֱמֶת קְצָת, אֵינוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ זֹאת הַתַּאֲוָה לְשׁוּם נִסָּיוֹן. אֲפִלּוּ אִם תִּתְבַּע אוֹתוֹ אִשָּׁה יָפָה בִּמְקוֹם סֵתֶר, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדוֹ לְמַלֹּאת הַתַּאֲוָה, הוּא אֶצְלוֹ רַק שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב לוֹ לְנִסָּיוֹן כְּלָל. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁבַח יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, יֵשׁ בָּזֶה סוֹד. וְעִקַּר הַנִּסָּיוֹן בַּבְּחִינָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת, לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל מַעְלָה, אֲבָל לֹא לְנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי, שֶׁזֶּה אֵינוֹ נִסָּיוֹן כְּלָל. וְכֵן מַה שֶּׁפָּגַם שְׁלֹמֹה, לֹא הָיָה רַק בִּבְחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל:

* וְגַם לְמַעְלָה (כִּבְיָכוֹל) אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מָצִינוּ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פי”ב ומובא בפרשׁ”י): בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע כַּנַּ”ל, וְאַחַר־כָּךְ כִּבְיָכוֹל שָׁבַר הַיֵּצֶר הָרָע וְשִׁתֵּף מִדַּת רַחֲמִים וְכוּ’, וּמִזֶּה הַכֹּחַ נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנִמְשַׁךְ כֹּחַ לְמַטָּה לְשַׁבֵּר אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי לוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה כֹּחַ לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע. וְכֵן מְבֹאָר לָשׁוֹן זֶה בַּגְּמָרָא (יומא סט:), שֶׁאָמְרוּ שָׁם: זוֹ הִיא גְּבוּרַת גְּבוּרָתוֹ, שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנּוֹתֵן אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים. נִמְצָא מְבֹאָר שָׁם עִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁמַּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כּוֹבֵשׁ מִדַּת הַדִּין וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ, הוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת הַיֵּצֶר הָרָע אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַיֵּן בַּזֹּהַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שָׁם מוּבָן וּמְבֹאָר, שֶׁבְּחִינַת מִדַּת הַדִּין הוּא (שֹׁרֶשׁ) בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע:

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צָרָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, צָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע אָז, כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הוּא מֵהַדִּינִים, כִּי אֲפִלּוּ הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב וְהַגַּשְׁמִי שֶׁל עֲכִירוּת הַדָּמִים, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, וְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן שֹׁרֶשׁ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע*, וְיֵשׁ יֵצֶר הָרָע שֶׁאֵינוֹ מְגֻשָּׁם כָּל־כָּךְ, שֶׁאֵינוֹ מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, אַךְ הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַּקָּה. וְגַם זֶה הַיֵּצֶר הָרָע, אֵינוֹ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים בַּעֲלֵי חָכְמָה וָדַעַת, כִּי אֶצְלָם הוּא רַק הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת וְדִינִים, וְהוּא תַּכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַיְצָרִים רָעִים, מֵהַיֵּצֶר הָרָע הָעֶלְיוֹן עַד הַיֵּצֶר הָרָע הַתַּחְתּוֹן הַמְגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם, הַשּׁוֹטֶה וְהַפֶּתִי וְהַסָּכָל, עֲכִירַת הַדָּמִים. עַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עַל אָדָם דִּינִים, מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו גְּבוּרוֹת וְדִינִים, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל הַיֵּצֶר הָרָע, עַל־כֵּן אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ, וְצָרִיךְ הִשְׁתַּדְּלוּת וְהִתְחַזְּקוּת עַל זֶה.

* גַּם בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל. כְּלוֹמַר, שֶׁלִּפְעָמִים רִבּוּי הַהִתְלַהֲבוּת חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא מֵהַיֵּצֶר הָרָע, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת: פֶּן יֶהֶרְסוּ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי יֵשׁ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה הִזְהִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה (שׁמות יט): רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת, כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ אָז בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה, וְהֻצְרְכוּ לְהַזְהִירָם מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ בְּהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

וְתֵדַע, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גָּדוֹל, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם־כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא רוּחַ שְׁטוּת, אַךְ זֶה הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא שְׁטוּת מַמָּשׁ, אֱוִיל, פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע. וַהֲלוֹא תִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי־ אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בָּא לְנֶגְדּוֹ דְּמוּת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד, וּמִצְטַיֵּר וְעוֹמֵד לְפָנָיו זֶה הַדְּמוּת, וְקָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהַעֲבִיר זֹאת מִדִּמְיוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ. וְעַתָּה רְאֵה, הֲיֵשׁ לְךָ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה.

וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם וּלְהַעֲבִירָם מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמְנַעְנֵעַ וְזוֹרֵק רֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו הַדִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי זֶה טֶבַע וּסְגֻלַּת שֶׁל אֵלּוּ הַיְצָרִין הָרָעִים הַמְזֹהָמִים. כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים, כִּי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִדָּבָר, וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד עַל זֶה הַדָּבָר שֶׁבָּרַח מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, כִּי לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, רַק אַדְּרַבָּא, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם לְאַחֲרָיו עַל זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה, וְהָבֵן זֶה. וּכְמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁנִּלְכָּד בָּזֶה, וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן, וּבָזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין שֶׁהוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן גָּדוֹל, וְהוּא רַק מֵעֲכִירַת הַדָּמִים, מֵעֲכִירַת וּבִלְבּוּל הַמֹּחַ.

כִּי זֶה יָדוּעַ לַכֹּל, שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְסַלֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְעַכֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל מֹחוֹ מְאֹד. כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת שֶׁיֵּשׁ לְרֹב הָעוֹלָם, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, כְּגוֹן בְּעֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו אִשָּׁה, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים, וַאֲזַי מְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ וְרוֹצֶה לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ מִמֶּנּוּ, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה, הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְשׁוּם מַעֲלָה מַה שֶּׁאֵינוֹ נוֹפֵל עָלָיו הִרְהוּר מִזֶּה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לִזְרֹק וּלְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאֵצֶל רֹב בְּנֵי־אָדָם הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּן אֶצְלוֹ שְׁטוּת הַהִרְהוּרֵי זְנוּת. וְעַל־כֵּן אִיתָא בַּזֹּהַר (קדושים פד), שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי כַּד חֲזָא נָשִׁין שַׁפִּירִין, אֲמַר: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים, כִּי הֵם בְּחִינַת אֱלִילִים, וּכְמוֹ שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵם שְׁטוּת נִגְלֶה לְכָל הָעוֹלָם, כֵּן אֵלּוּ הַהִרְהוּרֵי זְנוּת הֵם שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן.

עַל־כֵּן עִקַּר הַתַּקָּנָה – מִי שֶׁכְּבָר נִלְכַּד בָּזֶה וְיֵשׁ לוֹ אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת, הֵן הִרְהוּרֵי זְנוּת, הֵן הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ תַּקָּנָה, רַק שֶׁיְּקַדֵּשׁ וִיטַהֵר גּוּפוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ וִיטַהֵר דָּמָיו, וְיֵלֵךְ אֵצֶל חֲכַם הָאֱמֶת, וְיוֹרֶה לוֹ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, דַּרְכֵי הַחָכְמָה, עֵצוֹת נְכוֹנוֹת עַל כָּל דָּבָר – אָז יִכָּנַע לְבָבוֹ הֶעָרֵל, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְנִטְהַר גּוּפוֹ, אֵין שׁוּם תַּקָּנָה מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְאַמֵּץ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים לְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר הֵם מִתְגַּבְּרִים כַּנַּ”ל:

גַּם עַצְבוּת הוּא מַזִּיק מְאֹד, וְנוֹתֵן כֹּחַ לְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע הָעָב הַגַּשְׁמִי. עַל־כֵּן אַדְּרַבָּא, אִם רוֹצֶה לִהְיוֹת יְרֵא ה’ וְרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ רוֹצֶה בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ מַה שֶּׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְרַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק – בַּתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא־וּמַתָּן – וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה מִזְדַּמֵּן וְעוֹמֵד לְפָנָיו בְּדִמְיוֹנוֹ עַכּוּ”ם עָרֵל, וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁרָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְסַלֵּק הַמַּחֲשָׁבָה, הִתְגַּבְּרָה עָלָיו יוֹתֵר. וְיָעַץ לוֹ חָכָם, שֶׁלֹּא יִכְפַּת לֵהּ, וְיַעֲמֹד הָעַכּוּ”ם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל, וּבָזֶה יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. אַךְ זֶה עֵצָה לְפִי שָׁעָה, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ עֲדַיִן, וְהָעִקָּר לְקַדֵּשׁ וּלְטַהֵר עַצְמוֹ כַּנַּ”ל, וְיֵלֵךְ לְחָכָם, וְיִתֵּן לוֹ עֵצָה נְכוֹנָה עַל כָּל דָּבָר כַּנַּ”ל:

### עג

לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים

כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי: (ישעיה מג)

דְּהִנֵּה הַתּוֹרָה סְתִים וְגַלְיָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גַּם־כֵּן סְתִים וְגַלְיָא, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּגְלֶה לָנוּ הוּא הַלְּבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת, וּמַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ הוּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת, מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, אַךְ אֵיךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ – בִּתְפִלָּה לִשְׁמָהּ, שֶׁיְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים (חולין ס:). וְלָמָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה תָּמִיד לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת, וְאֵין הַשְׁפָּעָה יְכוֹלָה לֵירֵד, רַק עַל־יְדֵי כְּלִי הַנִּקְרָא “אֲנִי”, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו): וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

וְהַכְּלִי הַנַּ”ל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁמְּקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה לְהַדִּבּוּר, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְהַצַּדִּיק נִקְרָא “אָלֶף”, מִלְּשׁוֹן: אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים (תהלים קמד). וְהַנּוּן נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מַלְכוּת, עַל־דֶּרֶךְ: מַלְכוּת־ פֶּה, וּמַלְכוּת נִקְרָא נוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עב): יִנּוֹן שְׁמוֹ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לְשׁוֹן מַלְכוּת. וְהַיּוּד נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁמְּקַשֵּׁר לְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה נִקְרָא יוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: יוּ”ד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. וְנִגְמָר הַכְּלִי הַנִּקְרָא “אֲנִי”, וְהַשֶּׁפַע יוֹרֵד, וְנִשְׁלָם חֵפֶץ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּלְפִיכָךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן:

וְיָדוּעַ הוּא, כִּי מִי שֶׁמְּקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאַחֵר, נִקְרָא נוּקְבָּא, רוֹצֶה לוֹמַר לְגַבֵּהּ. וְנִמְצָא, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מִיִּשְׂרָאֵל מִתְּפִלָּתָן, כִּבְיָכוֹל נַעֲשֶׂה נוּקְבָּא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח): אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’. כִּי עַל־יְדֵי רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ, שֶׁמְּקַבֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּפִלּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה בְּסוֹד אִשָּׁה. וּנְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר (ירמיה לא). אִם־כֵּן מֵהַפְּנִימִיּוּת נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת. (וְעַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה “אוֹר הַגָּנוּז” (סימן טו), שָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן עִנְיָן זֶה.) וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי תַעֲבוֹר בְּמַיִם – וְתַעֲבוֹר מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שמות יב): וְעָבַר ה’ לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְיִתְגַּלֵּי ה’ וְכוּ’, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה (ב”ק יז). וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, כְּשֶׁתִּרְצֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ הַנִּסְתָּר מֵהַתּוֹרָה – אִתְּךָ אָנִי, כְּלוֹמַר, תִּרְאֶה שֶׁתַּעֲשֶׂה הַכְּלִי שֶׁנִּקְרֵאת “אֲנִי” כַּנַּ"ל:

### עד

רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ: (תהלים נז)

הִנֵּה כָּל אָדָם צָרִיךְ לְרַפֹּאת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ. וּבַמֶּה, דְּהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִּינִים: א’ דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה (שבת קמו). וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ. וְהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת הוּא הִתְרַחֲקוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְמַעְלָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְהוּא בְּחִינַת (בראשית כה): אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כִּי אַבְרָהָם הוּא חֶסֶד וְיִצְחָק הוּא גְּבוּרָה, פַּחַד יִצְחָק (שם לא), וְחֶסֶד זֶה מְלֻבָּשׁ בִּגְבוּרָה, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב (תהלים כ): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שם קיז): כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ. וְזֶהוּ, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כא): צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. וְהוּא בָּא מִבְּחִינַת שָׂרָה, מִדַּת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (שם יז, והוא מגמ’ ברכות יג), שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְהַמַּלְכוּת נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ת”ז דף יז): צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת קַטְנוּת, וְהוּא בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת (שם כז). וְהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ – וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה (שם א). וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו): נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הוּא בְּחִינַת (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (שם א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ברכות ח).

וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵן בְּחִינוֹת הוֹשַׁעְנָא־רַבָּא וְשִׂמְחַת־ תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי הוֹשַׁעְנָא־רַבָּא הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, וְהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם (תנחומא פ’ אמור, זוהר צו דף לב, פנחס רנו), כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (קדושים דף פה:): אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵלָּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְקַבִּיל לַהּ וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַאי נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. וְשִׂמְחַת־תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שם): זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִי אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיִּין לְעֵלָּא דְּכֹלָּא אַסְוָתָא וְכוּ’. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא. וְזֶה מַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים פד): שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹקִים. כִּי בְּחִינוֹת יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם בְּחִינוֹת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. כִּי הַלְּבָנָה הוּא בְּחִינַת יִצְחָק, וְהַחַמָּה הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב.

וְסִימָן שֶׁיֵּדַע אָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה. כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): אֵיזֶהוּ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה. כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ לח): וַיַּסֵּב חִזְקִיָּה פָּנָיו וַיִּתְפַּלֵּל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים ל): הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה, בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָר קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם הוֹלִיד יִצְחָק. וּבִבְחִינַת דִּין זֶה, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: יַעֲקֹב, הוּא הַדִּבּוּר, וּבְחִינַת עֵשָׂו, הוּא הַסִּיגִים, וְהוּא בְּחִינַת (ויקרא ה): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶה פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם – יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כז): וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי – אָז נִתְרַפֵּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. וְהַדִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה נִקְרָא צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת יַעֲקֹב, הִיא הַחָכְמָה, נִקְרָא צְדָקָה, וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (ישעי’ סג): אֲנִי הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. דְּהַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בְּלֹא יְדִיעָה, וְנוֹשַׁע עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (משלי ג): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׂרֶיךָ. שֶׁהִיא מִדַּת מַלְכוּת, וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת חָכְמָה, נִתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה, וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד הַבּוֹרֵא, הוּא רַק שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ. וְהַחָכְמָה נִקְרָא כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי א): וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב נִקְרָא חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): אַבְרֵךְ, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: אָב בְּחָכְמָה. וְעַל־יְדֵי חָכְמָה נִתְחַדְּשׁוּ הָעוֹלָמוֹת, כִּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְתָא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרָא חָכְמָה, וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה (ב”ר פ”א), וּכְשֶׁבָּא הַנֶּפֶשׁ אֶל הַחָכְמָה, אֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם, וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים – כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אָז: עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ:

[זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן זֶה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים כַּנַּ”ל. וְהַמְעַיֵּן יִרְאֶה בְּעֵינָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן מְגֻמְגָּם מְאֹד וְחָסֵר הַרְבֵּה, וְגַם מַה שֶּׁנִּכְתַּב, הוּא שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לְבָאֵר קְצָת, כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרִים אֵלּוּ הַנִּכְתָּבִים כָּאן. וְהוּא]:

כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַפֹּאת נַפְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אוֹתָהּ וְלַהֲבִינָהּ. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי דִּינִים: כִּי יֵשׁ דִּינָא דִּמְסָאֳבָא, בְּחִינַת: נָחָשׁ הִטִּיל זֻהֲמָא בְּחַוָּה. וְיֵשׁ דִּינָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַהִתְקָרְבוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין מִלְמַעְלָה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַצְדִּיקִים עָלָיו אֶת הַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים.

וְאֵלּוּ הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים נִרְאִין כְּהִתְרַחֲקוּת, כְּאִלּוּ רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וּבֶאֱמֶת זֶה הַהִתְרַחֲקוּת הוּא עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת, כִּי אֵלּוּ הַדִּינִים וְהַהִתְרַחֲקוּת הֵם לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ. כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְיִתְגַּבֵּר וְיִתְאַמֵּץ לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהַמְּנִיעוֹת הֵם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, וְעוֹד מְבֹאָר מִזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְעַל־כֵּן זֶה הַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, רַק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין, כַּיָּדוּעַ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. כִּי אַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק. הַיְנוּ, שֶׁזֶּה הַדִּין הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק, הוּא נוֹלָד וְנִמְשָׁךְ מֵאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַדִּין מְלֻבָּשׁ חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי הוּא לְטוֹבָתוֹ, בְּחִינַת: אֵת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ – שֶׁבְּתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים מְלֻבָּשׁ בָּהֶם יֵשַׁע יְמִינוֹ, בְּחִינַת חֶסֶד. כִּי זֶה הַדִּין נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ – שֶׁהַגְּבוּרוֹת הֵם חֲסָדִים בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

אֲבָל צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק זֶה הַדִּין, כִּי הַדִּינִים הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק אֶת הַדִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִצְחָק, כִּי יִצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים. כִּי יִצְחָק נוֹלַד מִשָּׂרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, שֶׁנִּקְרֵאת שָׂרָה עַל־שֵׁם שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא, וְעִקַּר הַדִּין הוּא, כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁאָז נִקְרֵאת הַמַּלְכוּת צֶדֶק, כַּיָּדוּעַ, כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, בְּחִינַת: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם. וְאָז, כְּשֶׁהַמַּלְכוּת הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק, אָז הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת: וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת: נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִקַּטְנוּת לְגַדְלוּת, וּלְהַמְתִּיק הַדִּין, שֶׁבָּא מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת. וּכְשֶׁבָּא לִבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, זֶהוּ בְּחִינַת: וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. כִּי עִקַּר הַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אוֹר, [בְּחִינַת (משלי ו): וְתוֹרָה אוֹר], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה. הַיְנוּ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אוֹר, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי יְדִיעַת הַתּוֹרָה נִמְתָּק הַדִּין כַּנַּ”ל.

וְסִימָן שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא דִּמְסָאֳבָא וְאִם הוּא בִּבְחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, סִימָן לַדָּבָר – תְּפִלָּה. כְּשֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ בִּטּוּל תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר לֹא הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ מֵאִתִּי. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. פָּנִים זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו וְכוּ’ וַיִּתְפַּלֵּל. הַיְנוּ, כְּשֶׁהוּא הַסְתָּרַת פָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ בִּטּוּל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הוּא דִּין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת: הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל, כַּנַּ”ל:

נִמְצָא, שֶׁיִּצְחָק הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, שֶׁנִּמְשַׁךְ מִצַּד הַחֶסֶד, בְּחִינַת: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק כַּנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק זֶה: לְפִי שֶׁהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר אוֹמְרִים: מֵאֲבִימֶלֶךְ נִתְעַבְּרָה שָׂרָה. הַיְנוּ בְּחִינַת סִטְרָא דִּמְסָאֳבָא, הַיְנוּ שֶׁהַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁנּוֹלַד מִשָּׂרָה, נִמְשַׁךְ מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲבִימֶלֶךְ, וְעַל־כֵּן צָר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, וְהָיוּ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פֵּרוּשׁ, שֶׁהַדִּין הוּא בְּחִינַת דִּינָא קַדִּישָׁא, וּמִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, בְּחִינַת חֶסֶד, נוֹלַד יִצְחָק כַּנַּ”ל:

וְהַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁהוּא יְדִיעַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב שֶׁנּוֹלַד מִיִּצְחָק. כִּי מִבְּחִינַת הַדִּין הַזֶּה, בְּחִינַת יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל, נוֹלָדִים שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בִּידִיעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, וְעֵשָׂו הוּא בְּחִינַת הַסִּיגִים וְהַפְּסֹלֶת גָּמוּר, שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִין וְיוֹרְדִין מִבְּחִינַת הַדִּין, וְהוּא בְּחִינַת: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. וְזֶהוּ: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. הַיְנוּ כַּנַּ”ל.

כִּי הַמְתָּקַת הַדִּין שֶׁל יִצְחָק הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַעְקְבֵנִי, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי. כִּי יֵשׁ דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה וְיֵשׁ דִּבּוּר בְּדֵעָה, וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵן בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא־רַבָּא וְשִׂמְחַת־תּוֹרָה, שֶׁהֵן בְּחִינַת יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי הוֹשַׁעְנָא־רַבָּא הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲרָבָה, כִּי עֲרָבָה דּוֹמָה לִשְׂפָתַיִם, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אִית מָאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְתָא וּמְגַמְגֵּם בָּהּ בְּגִמְגּוּמָא דְּלָא יָדַע, כָּל מִלָּה וּמִלָּה סָלְקָא לְעֵלָּא, וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי בְּהַאי מִלָּה, וְנָטַע לַהּ סָחֳרָנִין דְּהַהוּא נַחֲלָא, וְאִתְעֲבִדוּ מֵאִנּוּן מִלִּין אִילָנִין רַבְרְבִין, וְאִקְרוּן עַרְבֵי נַחַל. נִמְצָא, שֶׁעַרְבֵי נַחַל הֵם בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת הוֹשַׁעְנָא־רַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־כֵּן הַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת עֲדַיִן.

אֲבָל שִׂמְחַת־תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, וְהוּא הַחִיּוּת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר: זַכָּאִין אִנּוּן דְּיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשְׁתַּדְּלִי בָּהּ בְּאֹרַח מִישׁוֹר, דְּאִנּוּן נָטְעִין אִילָנָא דְּחַיֵּי לְעֵלָּא דְּכֹלָּא אַסְוָתָא. וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. כִּי שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ], שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת שִׂמְחַת־תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִילָנָא דְּאַסְוָתָא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹקִים. ה’ אֱלֹקִים זֶה בְּחִינַת רַחֲמִים וְדִין, בְּחִינַת יַעֲקֹב וְיִצְחָק, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן. וְזֶה בְּחִינַת: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת יִצְחָק, וְהַחַמָּה הִיא בְּחִינַת יַעֲקֹב, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, עַד שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאָז נַעֲשֶׂה מִצֶּדֶק צְדָקָה, בְּחִינַת: שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא.

כִּי כְּשֶׁהַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת דִּין, נִקְרֵאת צֶדֶק, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה, בְּחִינַת: אֲנִי ה’ הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ. כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת צֶדֶק, בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּלֹא דֵּעָה, כְּשֶׁעוֹלָה מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, זֶהוּ הַמְתָּקָתָהּ וִישׁוּעָתָהּ, בְּחִינַת: מְדַבֵּר בִּצְדָקָה וְרַב לְהוֹשִׁיעַ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. תּוֹרַת ה’ תְּמִימָה, הַיְנוּ חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת דִּבּוּר בְּדֵעָה. זֶהוּ עִקַּר הַהַמְתָּקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת מְשִׁיבַת נָפֶשׁ וְכַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּשֶׁבַח הַתּוֹרָה. לְשָׁרֶיךָ זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שֶׁשָּׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַדִּין שֶׁל יִצְחָק, וְהַתּוֹרָה הִיא הָרְפוּאָה וְהַהַמְתָּקָה שֶׁל הַדִּין הַזֶּה כַּנַּ”ל.

כִּי כְּשֶׁבָּא לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, נִתְתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע שֶׁל הוֹלָדַת הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא חָכְמָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וְשֹׁרֶשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ כֻּלָּם הוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, כִּי בְּאוֹרַיְתָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָא עָלְמִין, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): אֲנִי חָכְמָה וְכוּ’. וּכְשֶׁזּוֹכָה הַנֶּפֶשׁ לְחָכְמַת הַתּוֹרָה, זֶהוּ בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי חִדּוּשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁזּוֹכֶה לַחָכְמָה, אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל כָּל עֲבוֹדוֹת הָאָדָם, כִּי תַּכְלִית כָּל הָעֲבוֹדוֹת, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ, [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’]. וְהַכָּבוֹד נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי. וְאָב הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אַבְרֵךְ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: אָב בְּחָכְמָה.

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים. שָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר). כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינָא קַדִּישָׁא, לִבְחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת חָכְמָה, אֲזַי: עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ – אֲזַי נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ כַּנַּ”ל:

### עה

יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:

דְּהִנֵּה יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמֵהֵיכָן בָּא מִדָּה זוֹ, מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: דָּמִים. וְלֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם וְכוּ’ (עוקצין פ”ג). וּבְמַחֲלֹקֶת יֵשׁ בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. לְמָשָׁל, כְּשֶׁנּוֹפֵל לְאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינוֹת מַחֲלֹקֶת, וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. וְלִפְעָמִים שָׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין לְמָקוֹם אַחֵר. וְתוֹרָה וּתְפִלָּה הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁהוּא שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה, וְהָעוֹלָמוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם. וְזֶה: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלֶּה הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי וְכוּ’. כִּי הוּא גַּם־כֵּן כְּמוֹ בּוֹרֵא בְּמִלּוּלוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כַּנַּ”ל. וּבְחִינָה זֹאת נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, עַד: וּבַיּוֹם הַהוּא יַעַמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. וְתוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֲמִידָה. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה – וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְהוּא בְּחִינַת רַגְלִין, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת רַגְלִין דְּתוֹרָה וּתְפִלָּה נִתְקָרְבוּ, בְּחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו עַל הַר הַזֵּיתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְצֶדֶק הוּא תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וְזֶה פֵּרוּשׁ: שׁוּתָא דִּינוּקָא בְּשׁוֹקָא דְּאַבּוּהּ וּדְאִמָּא (סוכה נו).

כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת שׁוֹקִין וְרַגְלִין, וּבִדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, לָכֵן יֵשׁ נִיצוֹצוֹת, שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל דָּבָר: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ. וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ מִן הַדְּבַר מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה הוּא הַנִּיצוֹצוֹת, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בְּחִינַת דָּם, וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁיָּצְאָה לְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְקֹדֶם הִיא בְּחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. וּבְהַיְצִיאָה אֶל הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע. וּמִפְּנֵי שֶׁנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל קֹדֶם הַדִּבּוּר, אֵין לָהֶם צֵרוּף, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וּבְהוֹצִיאוֹ אֶל הַדִּבּוּר הוּא בְּצֵרוּף, וְהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ בְּהַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא (סוכה נג תענית כה): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כִּי מִכֹּחַ שֶׁהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

וְצָרִיךְ לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר, עַד שֶׁיְּהֵא כְּאֶפֶס. וּבַמֶּה הוּא בָּא לְדָבָר זֶה. בְּיִרְאָה. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י): גּוּף קָשֶׁה, פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. וּפַחַד הוּא פַּחַד יִצְחָק, הוּא יִרְאָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ. כְּלוֹמַר: כִּי הַבְּרָכָה, כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יִרְאָה, כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. כְּלוֹמַר: כָּל אַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד: וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים: מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה. וְהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְדָוִד. כִּי הַצְּעָקָה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, וּבְמַחֲשָׁבָה בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּמֹשֶׁה כְּתִיב: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, וּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר וְכוּ’. כְּלוֹמַר, שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. וּבְדָוִד כְּתִיב: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים, וְהוּא גַּם־כֵּן: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה:

[גַּם זֹאת הַתּוֹרָה, הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר כְּלָל, גַּם חָסֵר הַרְבֵּה. וְכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְהָבִין מִדְּבָרִים אֵלּוּ בְּעֵזֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר וּלְכָתְבָם בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא. וְזֶהוּ]:

יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהלים סז):

כִּי יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה. וּמִדָּה זֹאת בָּאָה מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר מִדַּת הַנִּצָּחוֹן הוּא מֵהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סג): וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: דָּמִים. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַטֵּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין פ”ג). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, וְזֶה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הוּא בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל לָאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי חָלוּק לִבּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר, כִּי נִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַדְּבָרִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַתֵּרוּץ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּחוֹלְקִים וְסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין. [כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין הוּא בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְאַהֲבָה, שֶׁמְּעוֹרֵר אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁאֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מִתְחַבְּרִין וּמִתְקַשְּׁרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקָיו. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁמַּכְנִיס אַהֲבָה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וּמְקָרְבָם יַחַד וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין]. וְלִפְעָמִים, זֶה הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין לְמָקוֹם אַחֵר.

וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, הֵם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נז): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה [עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ], וְהָעוֹלָמוֹת הֵן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־ יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם, וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי קֹדֶם שֶׁמַּכְנִיס אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת תּוֹךְ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵין לָהֶם שׁוּם צֵרוּף וְחִבּוּר, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ, וּכְשֶׁמַּכְנִיסָם אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, הוּא מְצָרְפָם וּמְחַבְּרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בְּרָאָן מֵחָדָשׁ.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי, אֶלָּא עִמִּי, בְּשֻׁתָּפִי. מָה אֲנָא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּמִלּוּלִי, אַף אַתָּה כֵּן וְכוּ’. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוֹזֵר וּמְחַדֵּשׁ וּמְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, וְלֹא דְּבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ”ל, לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת.

כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים: בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הוּא מֵהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת כַּנַּ”ל, וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר הֵם בִּבְחִינַת דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז): כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁמּוֹצִיאָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, זֶהוּ בְּחִינַת (ש”ה ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְאָז מַעֲלֶה הַנִּיצוֹצוֹת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַדָּמִים שֶׁלֹּא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בָּא נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת, כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הוּא מִבְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל, קֹדֶם שֶׁמְּחַבְּרָם וּמְתַקְּנָם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הֵם בִּבְחִינַת דָּמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מְבַטֵּל כָּל הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

וּבְחִינָה זֹאת שֶׁל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם (זכריה יד): וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ”ל). כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַנִּיצוֹצוֹת הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), כִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם בְּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וּכְתִיב (שמות יט): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְזֶה בְּחִינַת (שם פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ’. (וְזֶה בְּחִינַת שׁוּתָא דִּינוּקָא וְכוּ’, עַיֵּן לְעֵיל – זֶה אֵינִי מֵבִין כְּלָל).

כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ (בראשית לב). שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלִין, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר וּבוֹנֶה מֵהֶם דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶהוּ בְּחִינַת (שם ב): וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע – שֶׁמְּתַקֵּן בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (מגילה כב:): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע – זֶה בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּהַדִּבּוּר, עַל־כֵּן אִטְלַע, כִּי נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל.

וּצְרִיכִין לְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס, וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית ב): וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר (שֶׁהוּא בְּחִינַת חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצֵּלָע הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד), דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס עַל־ יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְלָבוֹא לָזֶה, לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י): גּוּף קָשֶׁה, פַּחַד שׁוֹבְרוֹ. וּפַחַד הוּא בְּחִינַת (בראשית לא): פַּחַד יִצְחָק, דְּהַיְנוּ יִרְאָה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים – זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וְיִירְאוּ אֹתוֹ – הַיְנוּ יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁכָּל הָאַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס וָאַיִן, כִּי נִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. אֲזַי זוֹכִין לִבְרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְכַנַּ"ל:

(וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים: מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה וְכוּ’ – גַּם זֶה לֹא הֵבַנְתִּי כְּלָל):

### עו

וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם: (בראשית כב)

אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע, דף קיח.): מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי: הִנֵּה, בַּהִסְתַּכְּלוּת יֵשׁ אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר: דְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת הוּא אוֹר הַיָּשָׁר, וּבְהַגִּיעַ לִרְאוֹת דָּבָר שֶׁחָפֵץ הוּא אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט וּמַכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת, מֵחֲמַת הַהַכָּאָה, לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִין אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב (לְעֵיל סִימָן יג, אוֹת ד, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָרְאוּת בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר, כִּי כֹּחַ הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת מֵעֵינָיו לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, וְהַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הַדָּבָר לְעֵינָיו וְנִצְטַיֵּר בְּעֵינָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְאִיָּה כַּנַּ”ל, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁחוֹזֵר וְשָׁב הָרְאוּת לְעֵינָיו כַּנַּ”ל]. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס בְּשׁוּם מִדָּה, אַךְ כְּדֵי לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן נֶאֱמַר בּוֹ גַּם־כֵּן (תהלים קלח): כִּי רָם ה’ וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהַּ מִמֶּרְחָק יְיֵדָע. יִרְאֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר. מִמֶּרְחָק יְיֵדָע הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה, לֵידַע מַה שֶּׁרוֹאֶה, הוּא עַל־ יְדֵי בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה, כְּגוֹן: כְּשֶׁמַּעֲבִירִין אֵיזֶה דָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה פְּנַאי שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו, וִיצַיֵּר הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן סה, אוֹת ג, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה, מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר]:

וְדַע, שֶׁהִסְתַּכְּלוּת עוֹשָׂה כֶּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי מִקֹּדֶם רְאוֹתוֹ הַדָּבָר הוּא בְּלֹא גְּבוּל, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַדָּבָר, נַעֲשֶׂה לוֹ גְּבוּל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל וְכוּ’. מִכָּאן שֶׁסּוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה, אֵין לוֹ גְּבוּל כַּנַּ”ל. וּמַסְקָנָא דִּגְמָרָא: מַאי קְרָא. טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. כִּי בְּכֹחַ הָרְאוּת עוֹשֶׂה הִלּוּךְ לְנַפְשׁוֹ, וְהוּא הַגְּבוּל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן, כִּי הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּבוֹטֵחַ בּוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן גַּם־כֵּן עוֹשֶׂה כֶּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן, כִּי הַהַשְׁפָּעָה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה תָּמִיד, אַךְ שֶׁהִיא בְּלֹא זְמַן, כִּי לִפְעָמִים דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַכְשָׁו, יָבוֹא בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אַךְ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן עוֹשֶׂה לְהַהַשְׁפָּעָה גְּבוּל וּזְמַן, שֶׁתָּבוֹא הַשֶּׁפַע בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה: נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פֵּרוּשׁ: בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ, כִּי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, עוֹשֶׂה כְּלִי וּגְבוּל וּזְמַן כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת: צָמְאָה נַפְשִׁי (שם מב), דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ־כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד, וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל, כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי – זֶה בְּחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ”ל. מָתַי אָבוֹא – וְלֹא יְהֵא בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן. וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים – וְאֵרָאֶה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת רְאִיָּה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּזְמַן כָּרָאוּי כַּנַּ”ל, וַאֲזַי אֵינוֹ בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ”ל:

עַל־כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’. וּכְמָה שֶׁכָּתוּב: הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ וְכוּ’. [כִּי חִדּוּשׁ הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל חָדָשׁ, וְשִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל בְּכָל פַּעַם, זֶהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי יְדִיעַת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו בִּרְאִיָּה יָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים].

וּבְכֹחַ הָרְאוּת יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, כִּי מִי שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ יָפֶה, יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת, אֲבָל מִי שֶׁאֵין כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ חָזָק, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה. כֵּן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁמֹּחוֹ צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד בְּלִי עִיּוּן, וְיֵשׁ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִקֹּדֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְאִם יְדַבֵּר מִקֹּדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יִהְיֶה הַדִּבּוּר בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וְהוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים, וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ צַח, הוּא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’. וְאֵל הוּא חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה’ הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה’.

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וּמָל ה’ אֶת לְבָבְךָ, וְתַרְגּוּמוֹ: וְיַעְדִּי ה’ יָת טִפְּשׁוּת לִבָּךְ. וּבְאֵיזֶה תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר. בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם. דְּקָשֶׁה, שׁוֹבָבִים מַשְׁמַע דְּמֵעִקָּרָא בְּלֹא שׁוּם רֹשֶׁם, וְאֶרְפָּא מַשְׁמַע שֶׁיִּשָּׁאֵר רֹשֶׁם. וּמְשָׁנֵי: כָּאן מֵאַהֲבָה, כָּאן מִיִּרְאָה. כִּי מֵאַהֲבָה אֵין נִשְׁאָר שׁוּם רֹשֶׁם, וְיֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי עִיּוּן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים. פֵּרוּשׁ: אָדָם שֶׁהוּא תָּמִיד בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים כַּנַּ"ל. וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – הַיְנוּ לְנַסּוֹת וּלְהָרִים אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה זוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – אֶת אַבְרָהָם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם מְנַסִּין וּמְרִימִין אֶת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, וְזוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא. פֵּרוּשׁ: מִמִּדַּת אַהֲבָה נַעֲשֶׂה שִׂכְלוֹ צַח כַּכֶּסֶף, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. כִּי הַמֹּחַ נִקְרָא: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, שֶׁהִיא מִדַּת אַהֲבָה, שֶׁמִּמִּדָּה זֹאת בָּא לְשֵׂכֶל צַח כַּנַּ”ל:

### עז

וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ: (זכריה יד)

דְּהִנֵּה הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים, הֵן הַתְּפִלָּה וְהֵן לִמּוּד, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַהֶבֶל פֶּה הוּא בְּחִינַת ה, וְהַקּוֹל הוּא בְּהַמְשָׁכָה, הוּא בְּחִינַת ו, וּכְשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת י”ה (תיקון י), וּכְשֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה בְּאֹפֶן זֶה, בּוֹרֵא עוֹלָם אֶחָד, וּכְשֶׁלּוֹמֵד כָּל הַמַּסֶּכְתָּא, נַעֲשֶׂה מַטְרוֹנִיתָא, וְהַהֲלָכוֹת הֵן עָלְמִין דִּילֵהּ (בהקדמת התיקונים דף יד), כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם. וְזֶה: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ:

[מְבֹאָר לַמְעַיֵּן, שֶׁחָסֵר כָּאן רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ, כִּי עִקַּר הַמְכֻוָּן חָסֵר מִן הַסֵּפֶר, וְלֹא זָכִיתִי לַעֲמֹד כְּלָל עַל דְּבָרִים אֵלּוּ]:

### עח

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ: (שמואל־א, ב)

הִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְיִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּתְחִיָּה. כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִדַּת מַלְכוּתוֹ, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרָתוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לְקַבֵּל, וְהֻכְרַח לְהִתְצַמְצֵם בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת. וְזֶה (תהלים קמה): מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים. הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת מַלְכוּת הִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל. וְאֵין מִי שֶׁיְּקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ, לָכֵן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם. וּמֵאַיִן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. מֵעוֹלָם הַדִּבּוּר. וְזֶהוּ (ש”ה ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת מֵעוֹלָם הַדִּבּוּר. וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ: מַלְכוּת פֶּה. וּבְחִינוֹת שְׁכִינָה גַּם־כֵּן, כִּי שׁוֹכֶנֶת אִתָּם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז): הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם. וְהוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים, הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כֵּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, הוֹלֶכֶת עִם הָאָדָם תָּמִיד. וְזֶהוּ (ירמיה לא): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדִּבּוּר זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ תָּמִיד וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בַּגָּלוּת, וְנִתְאַלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה. וְזֶהוּ (תהלים נח): הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. הַיְנוּ כִּי צֶדֶק זֶה מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, כַּנּוֹדַע, וּמַלְכוּת הוּא הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, כְּשֶׁהוּא בַּגָּלוּת הוּא אִלֵּם.

וְלָכֵן בַּמֶּה שֶׁפָּגַם יְתַקֵּן, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, שֶׁיִּתְוַדֶּה תָּמִיד בְּכָל לִבּוֹ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי. אֲזַי: וְשׁוּבוּ אֶל ה’ שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁפָּגַם אֶל שָׁרְשׁוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כִּי מְיַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ”ל, אֶל ה’. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מ): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר. הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּיַחֵד הַדִּבּוּר עִם ה’, שֶׁהוּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ”ל, אֲזַי: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’. כָּבוֹד זוֹ שְׁכִינָה, כַּנּוֹדַע. הַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת.

כִּי עַכְשָׁו נִקְטַן אוֹרָהּ וְנֶחֱלַשׁ כֹּחָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת וְכוּ’, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. הַיְנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן אִתָּם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, [שֶׁעַל־יְדֵי] שֶׁיְּתַקֵּן פַּרְצוּף מַלְכוּת וִייַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּבְחִינַת שְׁכִינָה, עִם ה’, יִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל אוֹרָהּ שֶׁל פַּרְצוּף מַלְכוּת. וְזֶהוּ (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. הַיְנוּ [שֶׁעַל־יְדֵי] שֶׁיִּתֵּן הֶאָרָה בְּפַרְצוּף מַלְכוּת יָכוֹל לִחְיוֹת, כִּי שׁוֹאֵב חַיִּים מִמִּדַּת מַלְכוּת שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל.

וְגַם זֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי־אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת. וּמַה הִיא נְשִׁימָה. שֶׁמּוֹצִיא וּמַכְנִיס הָרוּחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יחזקאל א): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק לְמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא וּמְדַבֵּר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מוֹצִיא וּמַכְנִיס רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ (שם לו): וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם – הַיְנוּ קֶרֶב שֶׁלָּכֶם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם נְשִׁימָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, אֲזַי: וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן – הַיְנוּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.

וְזֶה (בראשית א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת, וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ־חַיִּים, כִּי בְּלֹא תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקוני זהר תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְרֵאָה דָּא מַיָּא (זהר פנחס דף ריח:), וּמַיָּא דָּא תּוֹרָה. כִּי כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו. וְכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁבּוֹעֵר אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הֲוָה אוֹקִיד גַּם־כֵּן כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, הִיא מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו, וְיָכוֹל לִחְיוֹת, כִּי שׁוֹאֵב רוּחַ־חַיִּים, שֶׁהוּא רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. וְלָכֵן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח:), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּפְסָק מֵחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, מֵאַיִן יִהְיֶה לוֹ חִיּוּת. וְשׁוֹאֵב רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת, כִּי דָּבוּק אֶל מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (קהלת ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא־אִם־ כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אֲבָל לְהֶפֶךְ, נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.

וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (אסתר ה): וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד:), שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וּבְחִינַת תְּחִיָּה גַּם־כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק (בראשית מה): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב – שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיה יא): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ’, אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ. וְהָיְתָה לַה’ הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה. וְזֶהוּ (תהלים מז): כִּי ה’ וְכוּ’ מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ. הַיְנוּ, כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ, אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כֹּל, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ. הַיְנוּ, כְּשֶׁיִּתֵּן עֹז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת, אֲזַי: וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. כִּי כָל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ וְיֵלֵךְ מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:

[גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם־כֵּן. וּכְפִי הַנִּרְאֶה, הַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בְּחִינוֹת רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכָל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן. אַף־עַל־פִּי־כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת:

גַּם מְבֹאָר מִתּוֹרָה זֹאת, שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּמוֹ הָאֵם, הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר אֵם הַבָּנִים. וְזֶהוּ: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינוֹת: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם:

עוֹד מְבֹאָר מִזֶּה גֹּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ – לְטוֹב וּלְהֶפֶךְ. וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים.

כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־ עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי, אֵינוֹ טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו וְתַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי. וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶךְ. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁגַּם־כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּלֹא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל, כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי אוֹ לִשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא – עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ”ל, וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה]:

### עט

בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה: (תהליםלז)

הִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת, שֶׁמִּצִּדּוֹ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב מְשִׁיחָא, דְּהַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן מַעֲשָׂיו. וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ, יֵשׁ בּוֹ מִדָּה שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כה:): מָשִׁיחַ דָּא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ. כִּי מֹשֶׁה מָסַר נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, כִּי יָדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָדַע חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם. וּמֵחֲמַת זֶה מָסַר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בַּעֲדָם. לָכֵן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ וְיַכִּיר חֲשִׁיבוּת יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם. וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, בְּשַׁבָּת. כִּי בְּשַׁבָּת נֶאֱמַר (שמות טז): רְאוּ כִּי ה’ נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. כִּי שַׁבָּת הוּא שִׁין בַּת. שִׁין – תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא. בַּ”ת, בַּת־עַיִן. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת (שם), הַיְנוּ תַּחַת מַדְרֵגָתוֹ, שָׁפָל מִמַּה שֶּׁהוּא, וְעַל־כָּל־פָּנִים אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ. הַיְנוּ לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, כְּגוֹן: עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקֵּשׁ שָׂכָר כְּפִינְחָס (סוטה כב:). וְאֵימָתַי יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בְּשַׁבָּת. כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ, אַתְוָן דְּדֵין כְּאַתְוָן דְּדֵין.

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי תְּשׁוּבוֹת. אַחַת: יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא־וּמַתָּן וְהוֹלְכִין בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּבְאֶמְצָעוּת נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (יחזקאל א): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁאֵין לוֹ נַיְחָא, כִּי פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל, אָסוּר וּמֻתָּר, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי חֹל. אֲבָל תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַיְחָא, כִּי בָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי.

וְתֵדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פ’ כב): כְּשֶׁפָּגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן לְקַיִן וְשָׁאַל לוֹ: מַה נַּעֲשָׂה בְּדִינְךָ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אָמַר: אִם כָּךְ תַּקִּיף חֵילָא דִּתְשׁוּבָה. פָּתַח וְאָמַר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. וְלִכְאוֹרָה, מָה עִנְיַן שַׁבָּת אֵצֶל תְּשׁוּבָה. אֲבָל לְפִי דְּבָרֵינוּ מְכֻוָּן הֵיטֵב, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְנִדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא – זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת וּבְחִינַת שַׁדַּי וּבְחִינַת מט”ט. כִּי מַה הוּא שַׁדַּי – שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (חגיגה יב ב”ר פ’ מו). וּבְחִינוֹת שַׁבָּת גַּם־כֵּן כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וְאָמַר דַּי. וּבְחִינַת מט”ט הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שַׁדַּי, כַּנּוֹדַע. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף כז) עַל פָּסוּק "וַיִּקַּח אֶת הָאָדָם וַיַּנִּיחֵהוּ בְגַן עֵדֶן וְכוּ'": וַיִּקַּח – מֵאָן נְטַל לֵהּ. אֶלָּא נְטַל לֵהּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילֵהּ וְכוּ'. בְּזִמְנָא דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וּמִתְעֲסִק בְּאוֹרַיְתָא, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְטַל לֵהּ מִתַּמָּן. וַעֲלֵהּ אִתְמַר: וּמִשָּׁם יִפָּרֵד – אַפְרִישׁ נַפְשֵׁהּ מִתַּאֲוָה דִּילְהוֹן וְכוּ'. לְעָבְדָהּ – בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, וּלְשָׁמְרָהּ – בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ’. וְאִי עָבַר עַל אוֹרַיְתָא, אִתְשַׁקְיָה מִמְּרִירוּ דְּאִילָנָא רָע, דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע. וְאִם תָּיְבִין בִּתְיוּבְתָּא, אִתְמַר בְּהוֹן: וַיּוֹרֵהוּ ה’ עֵץ, דָּא עֵץ הַחַיִּים, וּבֵהּ וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. וְדָא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ: וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי. מַטֶּה דָּא מט”ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, הַיְנוּ כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּדְחֶה הָרָע לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ טוֹב, זֶהוּ בְּחִינוֹת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, דְּאִתְמַר בֵּהּ: וּמַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדִי, הַיְנוּ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ [מֵרַע לְטוֹב]. וּמַטֶּה דָּא מט”ט, מִסִּטְרֵהּ חַיִּים וּמִסִּטְרֵהּ מִיתָה, כִּי מט”ט הוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, שֶׁכְּלוּלִים מִשִּׁשָּׁה בְּחִינוֹת: כָּשֵׁר וּפָסוּל, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר, כַּנּוֹדַע.

וְעַל־כֵּן אֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפֵל לוֹ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וּמַתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הוּא חוֹזֵר וְנִתְעוֹרֵר, וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל, וְכֵן מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל פַּעַם מִטּוֹב לְרַע וּמֵרַע לְטוֹב – זֹאת הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינוֹת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כָּשֵׁר וּפָסוּל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי הוּא גַּם־כֵּן פַּעַם כָּשֵׁר וּפַעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא וּפַעַם טָהוֹר וְכוּ’, כִּי אֵין לוֹ נַיְחָא. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, זֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לַהֲפֹךְ מֵרַע לְטוֹב, וְנִדְחֶה הָרַע לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת שַׁדַּי, וְיֵשׁ לוֹ נַיְחָא מִכֹּל וָכֹל. וּבְחִינַת מט”ט גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת שַׁדַּי, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּחִינוֹת מט”ט הוּא מִשְׁנָה, זֶהוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, אֲבָל כְּשֶׁבָּא שַׁבָּת – בָּא מְנוּחָה, וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁדַּי [אֲזַי נִכְלָל מט”ט בִּבְחִינַת שַׁדַּ”י]. הַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה, שֶׁכְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ כַּנַּ”ל:

וְזֶה הוּא: בְּטַח בַּה’ – לְשׁוֹן הַשְׁקֵט וָבֶטַח, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוּחָה מִכֹּל וָכֹל. וַעֲשֵׂה טוֹב, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב גָּמוּר. שְׁכָן אֶרֶץ – הַיְנוּ בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (תהלים קמג): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּפֶשׁ יֵשׁ לוֹ נַיְחָא, מֵחֲמַת שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְיָכוֹל לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ, וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: וּרְעֵה אֱמוּנָה – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ רָעֲיָא מְהֵימָנָא, שֶׁיָּכוֹל לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) לְעִנְיַן שִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו. דְּהַיְנוּ שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ שָׁפָל לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ: שׁוּב שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לְקַפֵּחַ פַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל בֶּאֱמֶת, הוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְאֵינוֹ תַּחַת הַמָּקוֹם כְּלָל, עַל־ כֵּן בְּוַדַּאי אֵין יְכוֹלִין לִדְחוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְזֶהוּ: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְשִׁפְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁמַּחֲזִיק עַצְמוֹ תָּמִיד בְּשִׁפְלוּת לְמַטָּה תַּחַת מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ כַּנַּ”ל, עַל־ יְדֵי־זֶה: אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ. כִּי שׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ לִדְחוֹתוֹ מִפַּרְנָסָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פא): כָּל הַיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְכוּ’. כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹרֵד לְאֻמָּנוּת חֲבֵרוֹ וְרוֹצֶה לִדְחוֹת חֲבֵרוֹ מִמְּקוֹמוֹ וּמִפַּרְנָסָתוֹ, נִמְצָא שֶׁהוּא רוֹצֶה לִפְגֹּם בְּחִינַת שִׁפְלוּת הַנַּ”ל, בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הוּא כְּאִלּוּ בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כִּי “אֵשֶׁת” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שְׁ'בוּ אִ'ישׁ תַּ'חְתָּיו. הַיְנוּ שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה: אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כַּנַּ”ל:

### פ

יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: (תהלים כט)

הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁגָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין פ”ג), שֶׁלֹּא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וּמַה הוּא הַשָּׁלוֹם. שֶׁמְּחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ויקרא דף יב:) בַּפָּסוּק: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, כִּי זֶה הַמַּלְאָךְ – מֵאֵשׁ, וְזֶה – מִמַּיִם, שֶׁהֵם תְּרֵי הֲפָכִים, כִּי מַיִם מְכַבֶּה אֵשׁ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וּמְחַבְּרָם יַחַד. וְהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, כִּי יוֹסֵף מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים – חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית לז): וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי שְׂמֹאל דּוֹחָה (סוטה מז). אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ (בראשית שם) – הוּא בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי יָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה שם). וּכְתִיב (בראשית מב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט – הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת. הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת חֲסָדִים. וְנֶאֱמַר אֶצְלוֹ (שם מא): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים. שֶׁהוּא מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת [שֶׁהֵם בְּחִינוֹת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כַּיָּדוּעַ]:

וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא נִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, זֶהוּ בְּחִינַת חֲסָדִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, זֶהוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל. וּלְכָךְ אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱרוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וְכוּ’ (ב”ר פ”א), וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ שֶׁעֲדַיִן הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִבְּחִינָה זוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת ו’, כַּנּוֹדַע, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּלֹא וָאו שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּחִינָה זוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כַּנַּ”ל. [פֵּרוּשׁ, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן יד וְיז), אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד). וּמֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ו’ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף גַּם־כֵּן, כִּי “וָאו” אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּלֹא ו' שְׁנִיָּה, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ו', מְקֻשָּׁר בּוֹ ו' שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, (כִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹסֵף כַּחֲדָא אָזְלִי, כַּיָּדוּעַ). נִמְצָא, שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁר בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְרִידוֹ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, נִתְעוֹרֵר בּוֹ תֵּכֶף בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְסִירַת־נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא וְהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, כַּנַּ”ל]:

כְּלָל הָעוֹלֶה – שֶׁיּוֹסֵף הוּא בְּחִינַת הַשָּׁלוֹם, וְהַשָּׁלוֹם הוּא כְּלִי שֶׁעַל־יָדוֹ בּוֹא יָבוֹא כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל קְדֻשָּׁה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמַה הוּא קְדֻשָּׁה. – חָכְמָה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קְדֻשָּׁה, כַּנּוֹדַע. וְזֶהוּ כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה יְּדַבֵּר, נִקְרָא קְדֻשָּׁה, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי נִבְנֶה מִזֶּה מֹחִין, שֶׁהִיא חָכְמָה, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמז): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’, כִּי יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: מַלְכָּא דִּירוּשָׁלַיִם. וְצֶדֶק הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. וַה’ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כַּנּוֹדַע. אֵימָתַי הוּא נִבְנֶה. כְּשֶׁנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹצֶה לוֹמַר מִי שֶׁהָיָה נִדְחֶה מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ כּוֹנֵס:

וְנַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יָכוֹל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כַּנַּ”ל, וְהַשָּׁלוֹם הוּא מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים כַּנַּ”ל, הַיְנוּ חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, הַיְנוּ הֲוָיוֹת, שֶׁהוּא חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ. וֶאֱלֹקִים הוּא גְּבוּרוֹת, כִּי אֱלֹקִים הוּא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עד): וֵאלֹקִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, וְדִינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא (גיטין י:). וְלָכֵן גַּם־כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית מא): וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ. יָדוֹ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלד): שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. וְקֹדֶשׁ הוּא רֵאשִׁית, וְרֵאשִׁית הוּא חָכְמָה מֹחָא. וְרַגְלוֹ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וְצֶדֶק הוּא הַדִּבּוּר, וְדִבּוּר הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. נִמְצָא, שֶׁכָּתוּב אֵצֶל יוֹסֵף חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת כַּנַּ”ל, וְיוֹסֵף הוּא הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים לִהְיוֹת אֶחָד, וְיָבוֹא יְשׁוּעוֹת וּבְרָכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יב): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּעָה יָבוֹא תּוֹרָה וְאֻלְפָּן חֲדַת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, כְּשֶׁה’ יְבָרֵךְ בְּרָכוֹת עַל־יְדֵי כְּלֵי שָׁלוֹם, אֲזַי – עֹז, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, גַּם־כֵּן לְעַמּוֹ יִתֵּן, הַיְנוּ: וּתְקַבְּלוּן אֻלְפָּן חֲדַת:

[נִרְאֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן, כִּי עַל־ יְדֵי הַשָּׁלוֹם יְכוֹלִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַשָּׁלוֹם מְחַבֵּר תְּרֵי הֲפָכִים, חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הוּא חָכְמָה וּמֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כִּי חָכְמָה נִקְרָא קֹדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ, כִּי קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כִּי כָל רֵאשִׁית הוּא קֹדֶשׁ בְּכָל מָקוֹם, וְרֵאשִׁית הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וּמַכְנִיס כָּל מֹחוֹ וְחָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ הֵיטֵב לְהַדִּבּוּרִים, וּמֵבִין וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר, זֶהוּ בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה. וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי הוּא מְחַבֵּר וּמְקַשֵּׁר הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים כַּנַּ”ל, לְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן נֶאֱמַר בְּיוֹסֵף: וּמִבַּלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, כִּי יוֹסֵף הוּא כָּלוּל מִבְּחִינַת יָדִין וְרַגְלִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וְהַדִּבּוּר, כִּי יָדִין זֶה בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ, וְרַגְלִין זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַל־ כֵּן צְרִיכִין לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּכַוֵּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ”ל (וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אַשְׁרֵי לָהֶם). וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, נִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי שָׁלוֹם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’. יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְכוּ’ כַּנַּ”ל, ה’ הוּא בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ”ל. הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְקַשֵּׁר הַמֹּחַ אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בֹּנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’, שֶׁהַמֹּחִין בּוֹנִין הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה – זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף, וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם נִכְנָסִין כָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, וְעַל־יְדֵי־ זֶה: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’. כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’ כַּנַּ”ל:

נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר, אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אַף־ עַל־פִּי־כֵן אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְלֹא לַעֲבֹר עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ”ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמֹּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־ יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ”ל. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאָמַר זֹאת בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְדָבָר פָּשׁוּט, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ]:

### פא

עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר (במדבר יג).

וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: פְּסֹלֶת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל:

הַכְּלָל הוּא, שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל צַדִּיק, שֶׁמְּדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמג): נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ וְכוּ’. וְנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שיר־השירים ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בַּתּוֹרָה אוֹ בַּתְּפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הֲמוֹן־עַם בְּשִׂיחַת חֻלִּין, הוּא נִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה מְדַבֵּר שִׂיחַת חֻלִּין. כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן־עַם אֶל הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַר, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: אֵין הַר (צ”ל לבנון, ע’ גיטין נו, וע’ ילקוט פ’ ואתחנן בשם ילמדנו) אֶלָּא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. שֶׁבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְדַעַת נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה אִי אֶפְשָׁר לְקַשְּׁרָם אֶל שָׁרְשָׁם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱמֶת, כִּדְאִיתָא בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (מגילה ט), כְּשֶׁהוֹשִׁיב שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְכָתְבוּ כֻּלָּם: אֱלֹקִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ’. כִּי הוּא רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וְהֻצְרְכוּ לַהֲפֹךְ אֶת הַצֵּרוּפִים. כָּךְ הַצַּדִּיק, שֶׁרוֹצֶה לְקַשֵּׁר אֶת הֲמוֹן עַם הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיּוֹת, צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין וּלְהַלְבִּישׁ בָּהֶם הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּצֵרוּפִים, וְנִקְרָא פְּסֹלֶת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף שֶׁהֵם פְּסֹלֶת אֶרֶץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יִשְׂרָאֵל: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֲלוּ, הַיְנוּ שֶׁאַתֶּם הֲמוֹן־עַם עוֹלִים. זֶה בַנֶּגֶב – זֶה הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל), שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצֶוֶת לָזֶה. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הוּא בַּנֶּגֶב, הַיְנוּ פְּסֹלֶת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׂיחַת חֻלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם. וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר – הַיְנוּ הַדַּעַת הַנַּ”ל. וְעוֹד, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וּכְשֶׁבָּא אֶחָד מִן הֲמוֹן־עַם וּמְדַבֵּר עִמּוֹ דְּבָרִים שֶׁל הַבְלֵי הָעוֹלָם, וְהַצַּדִּיק נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, אָז הוּא מְחַיֶּה לְהַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק בָּא לְמַדְרֵגָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהַעֲלוֹתָם לִבְחִינַת הַדַּעַת. וְזֶהוּ: עֲלוּ זֶה – הַיְנוּ, כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ אַתָּה לִהְיוֹת בַּנֶּגֶב, הַיְנוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין, כְּדֵי לְהַחֲיוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה: וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר שֶׁיּוּכַל אָז הַצַּדִּיק לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם לִבְחִינַת דַּעַת, הַנִּקְרָא הַר, כַּנַּ"ל:

### פב

אִיתָא בַּגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ: (שבת פח:)

הִנֵּה נוֹדַע, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת: רוּחַ סְעָרָה, וְעָנָן גָּדוֹל, וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת. וּקְלִפַּת נֹגַהּ הִיא בֵּין הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, וְהִיא בִּבְחִינַת נִשְׁמַת הָעֲשׁוּקִים, וְדַי לַמֵּבִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, שָׁלֹשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כְּנֶגֶד הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ”ל, וּרְבָעִי הוּא כְּנֶגֶד נֹגַהּ. וְהוּא בְּחִינוֹת חַשְׁמַ”ל, כִּי לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בְּמ”ל אוֹרוֹת. וְזֶהוּ סוֹד מִילָה, כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ עוֹרוֹת, הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, וְעוֹר דַּק רְבִיעִי, בְּחִינַת נֹגַהּ.

וְכָל הַחֲרָפוֹת הַבָּאִים לָאָדָם הֵם מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ”ל, וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ אֲחֵי דִּינָה לְאַנְשֵׁי שְׁכֶם (בראשית לד): לֹא נוּכַל לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. וְגַם יְהוֹשֻׁעַ, אַחַר מָל אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, אָמַר (יהושע ה): הַיּוֹם גַּלֹּתִי אֶת חֶרְפַּת יִשְׂרָאֵל. כִּי עִקַּר הַחֲרָפוֹת בָּאִים מִבְּחִינַת עָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף, אָמְרָה אִמּוֹ (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי. כִּי בְּהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת מִילָה, כַּנּוֹדַע, נֶאֶסְפוּ הַחֲרָפוֹת, הַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ כַּוָּנַת רְחִיצַת מַיִם חַמִּין בְּעֶרֶב־ שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי אָז קְלִפּוֹת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז חֲפֵצִים גַּם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרְדִים בְּחִינַת (ש”ה ח) שַׁלְהֶבֶת יָהּ, וּמְכַוֶּה אוֹתָן שֶׁלֹּא יֹאחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא בְּחִינַת מַיִם חַמִּין. וְהוּא כַּוָּנַת נְטִילַת צִפָּרְנַיִם בְּעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כַּנּוֹדַע:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים – וְאָז הוּא בְּחִינַת חַ”שׁ, הוּא שְׁתִיקָה. שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים – כַּנַּ"ל. וְעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה – כִּי לִפְעָמִים שְׁתִיקָה שֶׁל הָאָדָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת יִסּוּרִים לְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאָז הוּא בְּחִינָה זוֹ נִכְלָל בַּקְּלִפָּה, אֲבָל כְּשֶׁהוּא מֵאַהֲבָה, אָז הוּא בְּחִינַת חַ"שׁ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה. עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ – הִיא בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ, כַּנַּ”ל:

[פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִין, עַל־יְדֵי־זֶה דּוֹחִים בְּחִינַת הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עָרְלָה, בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ”ל, וְנִכְלָלִים בִּבְחִינַת חַשְׁמַ”ל עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַ”שׁ, כִּי הוּא דּוֹחֶה הַחֶרְפָּה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַ”ל, בְּחִינַת מִילָה, שֶׁהִיא בִּטּוּל הָעָרְלָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶרְפָּה, בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ חַשְׁמַל – חַ”שׁ מַ”ל. הַיְנוּ הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִילָה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַחֶרְפָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָרְלָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, כִּי זֹאת הַשְּׁתִיקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַשְׁמַ”ל, זֶהוּ בְּחִינַת נֹגַהּ הַנַּ”ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְלִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בַּקְּלִפָּה, בְּתוֹךְ הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ”ל. הַיְנוּ, כִּי לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁבְּזֹאת הַשְּׁתִיקָה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה, בְּחִינַת נֹגַהּ, בַּקְּלִפָּה, בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, שֶׁשּׁוֹתֵק מֵאַהֲבָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי בְּחִינַת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָ”הּ הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בַּקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת חַשְׁמַ”ל כַּנַּ”ל]:

### פג

מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף (משלי כא):

דַּע, כִּי בְּהָאָלֶף־בֵּית יֵשׁ שִׁשָּׁה פֵּאִין. דְּהַיְנוּ: אָלֶף אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּלֹא פֵא. גַּם כָּף, ך, פ, ף וְקוּף, גַּם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָן בְּלֹא פֵא. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּהָאָלֶף־בֵּית שִׁשָּׁה פֵּאִין. וְשֵׁשׁ פְּעָמִים פ’ גִּימַטְרִיָּא ת”פ, כְּמִנְיַן לִילִית. וְהִנֵּה חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵרַע לָאָדָם מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, הוּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, כַּיָּדוּעַ. וְהִנֵּה הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל יוֹנֶקֶת מִן הָאָלֶף־בֵּית כְּמִנְיַן שְׁמָהּ, הַיְנוּ מִן הַפֵּאִין הַנַּ”ל, וְנַעֲשֶׂה מִן פֵּא אַף. לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. לֹא זָכוּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּלְתִּי טָהוֹר – אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. כִּי דַּע וּרְאֵה, כִּי הָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן שֶׁל הַפֵּאִין (הַיְנוּ א, כ, ך, פ, ף, ק, הַנַּ"ל) הֵם גִּימַטְרִיָּא "אֵשׁ", וְנוֹקְמִין בּוֹ. וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה בַּסֵּתֶר, פּוֹדֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַקְּלִפָּה, וְנַעֲשֶׂה מִן הָאַף פֵּא. וְזֶהוּ: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף – מִלְּשׁוֹן כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי (שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֲפִיכָה). וְזֶה: יִכְפֶּה אָף, שֶׁכּוֹפֶה וְהוֹפֵךְ הָ”אַף” וְנַעֲשֶׂה פֵּא, [וְהוּא פִלְאִי]:

### פד

אִיתָא בַּגְּמָרָא: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי (מגילה כח).

לְבָאֵר זֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ נשא דף קכג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא חֲזִי לְשִׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ’, וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר־נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁךְ דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ’. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרָיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן: מָרָנָא, הָא בַּר־נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא־שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָךְ וְכוּ’. הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן: פִּתְחוּ לֵהּ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה. כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ע”ז יט:), וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחְשֹׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם. וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאֹד, וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ”ל בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד, כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם: וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים – הַיְנוּ בְּאֵיזֶה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ”ל. וְהֵשִׁיב לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי – שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא. וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע, דף קיח): מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. הַיְנוּ, שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית כד): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים, כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּךְ לוֹ:

### פה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבואר בכתבי האריז"ל). סוֹעֲדִים בּוֹ – פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים. וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת נֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ. צִדְקָתָם תַּצְהִיר – פֵּרוּשׁ, עַל־יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין. עַל־יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא. וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע: חָכְמָה, בִּינָה, חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינַת: כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין, וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין:

(עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

### פו

פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְכוּ’:

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי בִּימֵי הַחֹל הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, וְעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: כַּד אִתְקַדַּשׁ יוֹמָא, כְּדֵין יִתְפָּרְדוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְעִקַּר שְׁלִיטָה שֶׁלָּהֶן בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינוֹת רַגְלִין, שֶׁאֵין מַנִּיחִין לָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ו): הָנֵי בִּרְכֵּי דְּרַבָּנַן דְּשָׁלְהִי מִנַּיְהוּ, וּבְשַׁבַּת־קֹדֶשׁ חוֹזְרִין לָהֶם כֹּחַ הַהֲלִיכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבְּשַׁבַּת־ קֹדֶשׁ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ לְמָשָׁל, תִּינוֹק, כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בִּמְרוּצָה, רַק פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, וּצְרִיכִין לְחַזֵּק אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ, וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, וּבְחִינַת אֱמֶת הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שבת קד): קֻשְׁטָא קָאֵי, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּדְאִיתָא (במס’ דמאי פ”ד), אֲפִלּוּ עַם־הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת. וּכְשֶׁמְּדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּמִדָּה זוֹ, הוּא סַעַד לְתָמְכוֹ וּבְחִינַת רֶגֶל שְׁלִישִׁי.

אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אֶת הַשָּׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ”ל וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ הֵיטֵב. וְהוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לְאָדָם עַל שַׁבָּת אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ.

כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי צְדָקָה: יֵשׁ צְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל, וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בְּשַׁבַּת־ קֹדֶשׁ. וּצְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְכוּ’. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הִיא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. וְשֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צְדָקָה, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. הַיְנוּ שֶׁצְּדָקָה עוֹשָׂה לוֹ הֲלִיכָה. וְגַם נֶאֱמַר (בראשית לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לוֹ – לְצָרְכּוֹ, לְרַפֹּאתוֹ מִצִּלְעָתוֹ. נִמְצָא, בָּזֶה שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ לִבְחִינַת שָׁלֹשׁ רַגְלִין הַנַּ”ל:

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסֵעַ עֲדַיִן פְּסִיעָה קְטַנָּה כַּנַּ”ל. סוֹעֲדִים בּוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ סַעַד וְרֶגֶל שְׁלִישִׁי. לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – הַיְנוּ שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הַנַּ”ל. וְלִתֵּן כֹּחַ בָּהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ כָּרָאוּי, הוּא עַל־יְדֵי: צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים – הַיְנוּ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה בְּשַׁבָּת כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים כַּנַּ”ל:

### פז

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם: (מיכה ז):

הָעִנְיָן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים. וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֶפֶךְ. אַךְ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַב וְשַׁלִּיט, עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, הוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ. וְיָדוּעַ הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה רַק עַל־יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ, מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִזֶּה בָּא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה. נִמְצָא, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה, הַנִּקְרָא צֶדֶק, וּבְצֶדֶק כְּתִיב (תהלים ט): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק – לְפִיכָךְ מִתְעוֹרְרִין עָלָיו הַדִּינִים. אַךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ אֶל הַיִּרְאָה, הַנִּקְרָא אֱמוּנָה, אָז כָּל הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁן. וְזֶהוּ: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב – הַיְנוּ לְהַיִּרְאָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא יִרְאָה, מִלְּשׁוֹן (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’. אָז בְּוַדַּאי: חֶסֶד לְאַבְרָהָם – כִּי אַבְרָהָם נִקְרָא מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִלְּשׁוֹן: אָבוֹא רָם. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בזוהר בלק דף קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַיְנוּ צֶדֶק וְהַיְנוּ אֱמוּנָה. אֶלָּא עַד לָא אִתְחַבְּרַת אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי צֶדֶק, כֵּיוָן דְּאִתְחַבַּר אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי אֱמוּנָה, וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרָא שַׁרְיָא בַּהּ:

### פח

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר: (תהליםקמז)

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל־ יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנֹז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת. וְזֶהוּ: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם. הַיְנוּ, כְּשֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַסּוֹת שָׁמַיִם, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ, אֲזַי: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָטָר. אַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, אֲזַי הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים וּמַשְׁגִּיחִים עָלָיו הֵיטֵב, וְאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לְהַחֲזִיק עָלָיו בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ וְשֶׁיּוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע. וְזֶהוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְנוּ לְשֵׁם צַדִּיק, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שָׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה וְיִרְאָה, הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָאַהֲבָה וְיִרְאָה, וּכְדֵי לְהָכִין מָטָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת:

### פט

וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: (תהלים ח)

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ – בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים. הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה. אַךְ כְּשֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה, לְכָךְ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ: מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי. כִּי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה. מִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ: וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחִסָּרוֹן, תְּעַטְּרֵהוּ בְּמֹחִין חֲדָשִׁים:

### צ

אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ: (תהלים קד)

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵן בָּאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבִירָה, שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת וְנֶחְסְרוּ מֵהַשְּׁכִינָה, כַּיָּדוּעַ. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱלֹקָיו, אֲזַי נִשְׁלְמוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת מֵהַשְּׁבִירָה, וְנִתְעַלֶּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה’, יִתַּמּוּ וְנִשְׁלְמוּ כָּל הַחַטָּאִים – הַיְנוּ הַחֶסְרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א א): וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים. מִן הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה:

### צא

וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: (שמות יז)

כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה. יֵשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא, שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה כָּזוֹ, בָּא מִן הָאֱמוּנָה אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין, עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא אֶל אֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מֵבִין הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׂכֶל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָדָיו הָיָה הָאֱמוּנָה כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – הַיְנוּ לְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר, וְשֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ (לעיל בסימן א):

### צב

עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית כְּתִיב בֵּהּ (מלכים–ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג, דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה). וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינוֹת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (ב”ר וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב, הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים:

### צג

כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא) עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה. וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל־יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת:

גַּם בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא: וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ”א): יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְגַם עַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם־ כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:), וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:

### צד

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ: (תהלים צח)

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה מג): לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. דְּהַיְנוּ בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי, וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות כה): וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עיין של”ה [מס’ תענית] דף ס): בְּתוֹכוֹ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּתוֹכָם. מְלַמֵּד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ, וּלְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שבת קיג). נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב, וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם, יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג): בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר. אַךְ מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, וְצָרִיךְ לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיךְ לְדַבֵּר: יִהְיֶה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים: עַד כָּאן אוֹת א’, עַד כָּאן אוֹת ת’. אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם־כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם צו): סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר (ישעיה מ): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר, וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, אָז הַדִּבּוּר גַּם־כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ. וּמַהוּ הַתִּקּוּן. הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר, וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת. וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל.

אַךְ כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הָעֵצָה הוּא כָּךְ: כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה, תֵּכֶף יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת, וּמִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. וְהָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית, וְאַחַר־כָּךְ יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דה”א כח): דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ. וֶ”אֱלֹקֵי אָבִיךָ” הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ: מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (חולין יג:), שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר. וְ”דַע” הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, וְחָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (שמות טו): אָז יָשִׁיר – שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. יוּד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה. וּמֵהַיּוּד וְהַזַּיִן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה עַיִן, כִּי ז’ פְּעָמִים י’ בְּגִימַטְרִיָּא ע’. וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הָעֵדָה נִקְרָאִים עֵינֵי הָעֵדָה (במדבר טו), וּמִמֵּילָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה, כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר. צִיץ – מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת. כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ”ל בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה, אָז: וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם. הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל־יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים וְתַעֲלֶה אוֹתָם קֹדֶשׁ לַה’. וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת, וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר, אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס, כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר. וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק: זָכַר חַסְדּוֹ – זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה. הַיְנוּ, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְצָרֵף וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. בְּוַדַּאי רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס. וְאֵת – הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא’ עַד ת’, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת, נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלֹקֵינוּ – כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ יְשׁוּעוֹת אֱלֹקֵינוּ, כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ:

### צה

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵקִים עֲלֵיהֶם בְּנֵי־אָדָם שֶׁיַּחְלְקוּ וִידַבְּרוּ עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּחוּ דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): אֵין מְמַנִּים פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תָּלוּי מֵאַחֲרָיו. וְזֶה פֵּרוּשׁ סוֹד, שֶׁמּוּבָא בְּעֵץ־הַחַיִּים, שַׁעַר אֲרִיךְ אַנְפִּין, (פֶּרֶק יב): אֲחוֹרַיִם דְּמ”ה, תָּסִיר מ”ה, נִשְׁאָר פ”ה. פֵּרוּשׁ: עַל־יְדֵי קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים שֶׁתָּלוּי מֵאֲחוֹרָיו, עַל־ יְדֵי־זֶה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה וְאֶפֶס וָאַיִן, וּכְשֶׁמֵּסִיר מִמֶּנּוּ מָה, שֶׁאֵין מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמָה, אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה, אֲזַי נִשְׁאָר פֶּה, הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי־אָדָם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם וְאוֹמְרִים: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז”ל)

### צו

זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו. יְיָ יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ וְכוּ’: (תהלים לז)

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּקָשֶׁה, מֵאַיִן יָבוֹא מַחֲשָׁבָה זָרָה לְצַדִּיק, שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל, הֲלוֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח:): הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי מֵעֵת הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ הַנִּיצוֹצוֹת מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלִין מְעַט מְעַט, מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה, וּכְשֶׁצַּדִּיק עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לַמִּדָּה שֶׁהוּא בָּהּ עַתָּה, נוֹפֵל לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה מֵעֵין אוֹתָהּ מִדָּה. וּכְשֶׁבָּא לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, נוֹפֵל לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה מֵעֵין הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁהוּא בָּהּ עַתָּה. וְהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵידַע מֵאֵיזֶה מִדָּה וּמֵאֵיזֶה עוֹלָם הִיא זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה, וְצָרִיךְ לֵידַע בַּמֶּה לְהַעֲלוֹתָהּ לְאוֹתוֹ עוֹלָם וּלְאוֹתוֹ הַמִּדָּה שֶׁהוּא עַתָּה בָּהּ. אַךְ לִפְעָמִים הַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל. הַטַּעַם הוּא, כִּי נוֹפֵל לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה מִמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁלֹּא בָּא עֲדַיִן לְמַדְרֵגָה זוֹ, לָכֵן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ, כִּי יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן מַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מִזּוֹ, הַיְנוּ מַדְרֵגָה שֶׁהוּא בָּהּ עַתָּה. אַךְ קָשֶׁה, לָמָּה בָּאָה לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה קֹדֶם זְמַנָּהּ. דַּע, כִּי יֵשׁ קַבָּלָה בְּיָדִי, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אֵיזֶה צַדִּיק, נוֹפֵל מַחֲשָׁבָה זָרָה מֵעֵין אוֹתָהּ מַחֲלֹקֶת לְצַדִּיק אַחֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה אוֹתָהּ, מְשַׁבֵּר בְּכֹחַ הָרָצוֹן כָּל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: זֹמֵם רָשָׁע – הַיְנוּ מַחֲשָׁבָה זָרָה. לַצַּדִּיק, וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו – הַיְנוּ שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ. וַה’ יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ, הַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּא לְמַדְרֵגַת הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה זוֹ. אַךְ מֵאַיִן יָבוֹא לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה זוֹ. וּמְפָרֵשׁ: חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י: חֶרֶב – לְשׁוֹן מִלְחָמָה. הַיְנוּ שֶׁנִּתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת עַל אֵיזֶה צַדִּיק. חַרְבָּם – הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבָה זָרָה שֶׁל אוֹתָהּ הַמַּחֲלֹקֶת. תָּבוֹא בְלִבָּם, הַיְנוּ בְּלֵב צַדִּיק זֶה. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלוֹתָהּ, בְּכֹחַ הָרָצוֹן הַזֶּה, וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה. כְּלוֹמַר, הַמַּחֲלֹקֶת הַנַּ"ל:

### צז

אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: (תהלים פג)

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. דְּיָדוּעַ הוּא, שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא אֶלְדָּד וּמֵידָד, שֶׁמִּשָּׁם הַשֶּׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם. כִּי הַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת א”ל הֵם דַּד, וְהַשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת מ”י הֵם דַּד (כמ”ש בלק”ת להאר”י פ’ בהעלותך). וְהַשֶּׁפַע נִקְרֵאת הֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע. וְנִשְׁלַם הַשֵּׁם אֱלֹקִים מִשָּׁלֵם. אַךְ לִפְעָמִים יֵשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִסְתַּלְּקוּת הַשֶּׁפַע, וְנַעֲשֶׂה מִן הֵא דָּלֶת, עַל־שֵׁם דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִן הַדָּלֶת הֵא. וְכֵיצַד עוֹשִׂין מִן הַדָּלֶת הֵא. הָעִנְיָן הוּא כָּךְ: דְּהִנֵּה כְּתִיב (תהלים ס): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶׁה אֶפְרַיִם מָעֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי. הַפֵּרוּשׁ הוּא כָּךְ, כִּי קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִדֵּן וְקִשֵּׁט אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתָן וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּהֶם יִמְשְׁלוּ בִּתְפִלָּתָם וְיִפְעֲלוּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, עַל דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל–ב כג). וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מְנִיעוֹת: הָאַחַת הִיא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּגַדְלוּת, שֶׁהוּא מְיֻחָס גָּדוֹל, אוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא עָמֵל וְיָגֵעַ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה לִתְפִלָּתוֹ. רַק צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כָּל זֹאת, וְיִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִבְרָא, וְהוּא יָחִיד בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת מְנַשֶּׁה, לְשׁוֹן נִשְׁיוֹן וְשִׁכְחָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל בֵּית אָבִי – זֶה הַיִחוּס. וְאֶת כָּל עֲמָלִי – שֶׁעָמַל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְהַמְּנִיעָה הַשֵּׁנִית הִיא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, כִּי מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמֵזִיד, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּמֵזִיד, נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת אִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁל בִּתְפִלָּתוֹ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְשַׁבֵּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל־ יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַזְּדוֹנוֹת, דְהַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶפְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. פֵּרוּשׁ, כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה בַּעֲנִיּוּת מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ, וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת נַעֲשִׂין לוֹ כִּזְכֻיּוֹת.

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם הַנַּ”ל, וּבְוַדַּאי בָּא לִידֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וּמִן הָעֲנָוָה נִמְשָׁךְ הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’. נִמְצָא מִתְפַּלֵּל גַּם־ כֵּן בְּיִרְאָה. וְהַיִּרְאָה נִקְרֵאת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁהַתְּפִלָּה יֵשׁ לָהּ בְּחִינַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ לְהַתְּפִלָּה כָּזוֹ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה, וְזֶה תַּעֲנוּג שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתְמַלֵּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וּמַה מִּתְּחִלָּה, שֶׁלֹּא הָיָה הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָפָה לְמֵרָחוֹק, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בְּאֹפֶן זֶה, וּמִזֶּה הַתַּעֲנוּג נִבְרָא הָעוֹלָם בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כָּל־שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁבָּא הַתַּעֲנוּג הַזֶּה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: לִי גִלְעָד – לְשׁוֹן גַּל עֵד, שֶׁנִּתְגַּלָּה הַתַּעֲנוּג שֶׁהָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁעִדֵּן וְקִשֵּׁט בִּתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כַּנַּ”ל. מָעֹז רֹאשִׁי – הַיְנוּ שֶׁיַּגְבִּיר הַמַּחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת. יְהוּדָה – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט): הַפַּעַם אוֹדֶה. מְחוֹקְקִי – וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמַלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְהַתְּפִלָּה מֶמְשָׁלָה, וְיִתְגַּלֶּה הַתַּעֲנוּג הַנַּ”ל, וִיחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ”ל הֵם יוּ”ד. יוּ”ד וְדָלֶ”ת הַנַּ"ל – נַעֲשֶׂה הֵא. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִמְשָׁךְ מֵחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט): אָמַרְתִּי – דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָרוֹת – עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְחֶסֶד נִקְרָא אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם.

וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ – הַיְנוּ, כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שֶׁמִּשֵּׁם “אֱלֹהִים” נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת "אַל דֳּמִי", דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַהֵא דָּלֶת, אֹמַר לְךָ: אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּעוֹרֵר בְּחִינוֹת “אֵל” עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁתֵּי בְּחִינַת הַנַּ"ל, וְתַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־ זֶה מִן הַדָּלֶת הֵא כַּנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה א"ל בְּחִינַת דַּד וּמ"י בְּחִינַת דַּד. וְהֵא הִיא הַשֶּׁפַע, כִּי הֵא בִּשְׁלֹשָׁה צִיּוּרִין שֶׁלָּהּ גִּימַטְרִיָּא חָלָב, עִם שְׁנֵי הַכְּלָלוֹת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:

### צח

הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים: נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת (ברכות נח, שבת לד, ב”ב עה, סנהדרין ק). מָה הַלָּשׁוֹן “נָתַן עֵינָיו בּוֹ”. וּמָה “נַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת”. אַךְ הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ אִם עָבַר עֲבֵרָה, וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד): עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים. שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה’, וְעֵינֵי ה’ הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ (זכריה ד, דה”ב טז). נִמְצָא, הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא: נָתַן עֵינָיו בּוֹ – כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת – גַּל מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת, וַעֲצָמוֹת מִלְּשׁוֹן (ישעיה לג): עוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ מִקֹּדֶם. וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם:

### צט

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְיָ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: (דברים ג)

דְּהִנֵּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ אִם לִפְעָמִים יֵשׁ עֵת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אַל יֹאמַר: אֵינִי מִתְפַּלֵּל כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּרָאוּי וּלְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וְכוּ', אָמְרוּ לוֹ וְכוּ', אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, וְאִם לָאו – יוֹדֵעַ וְכוּ'. וְזֶהוּ עַל־ דֶּרֶךְ שֶׁאָמַרְנוּ: אִם בִּדְבֵקוּת, שֶׁאֲזַי הַתְּפִלָּה שְׁגוּרָה וּמְרֻצָּה בְּפִיו – מְקֻבֶּלֶת. וְאִם לָאו – חַס וְשָׁלוֹם לְהֶפֶךְ. אַף־עַל־ פִּי־כֵן אַל יֹאמַר הָאָדָם כֵּן, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל תָּמִיד. וְאִם לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, יִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ. כִּי בְּעֵת שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת כָּרָאוּי, אֲזַי יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת עִם הַתְּפִלָּה הַהִיא שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְזֶה: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' – תָּמִיד, בֵּין בִּדְבֵקוּת בֵּין שֶׁלֹּא בִּדְבֵקוּת. בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – הַיְנוּ בָּעֵת שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי. וְהַיְנוּ: בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים וּמְרֻצִּים בְּפִיו מֵחֲמַת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אָז יַעֲלֶה כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל עַד עַתָּה כַּנַּ”ל:

### ק

הִנֵּה הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה’, וּמַדּוּעַ אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ הָרְאוּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים, אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם טוֹבָה מְאֹד, וְטוֹבִים הֵמָּה לַכֹּל. וְיֵשׁ אֲשֶׁר הוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְאֵין מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ נוֹחָה עִם הֲמוֹן־עַם, וְלִפְעָמִים נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כַּעַס וּקְפִידָה. הִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁכָּל צִדְקַת הַצַּדִּיקִים הוּא לוֹקֵחַ מֵאוֹר הַתּוֹרָה, כִּי הִיא הַמּוֹרֵה־דֶרֶךְ, וּמִמֶּנָּה לֻקֳּחָה צִדְקָתוֹ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר הִשִּׂיג מָאוֹר גָּדוֹל מִמְּאוֹר הַתּוֹרָה, וּמַעֲשָׂיו גַּם־ כֵּן בְּשָׁוְיָם לְפִי הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה, אֲזַי צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ, שְׁנֵיהֶם מִתְיַשְּׁבִים בְּשׁוּבָה וָנַחַת, לְפִיכָךְ דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת. וְהַצַּדִּיק אֲשֶׁר אוֹר חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִשִּׂיג גָּדְלָה מְאֹד מִמַּעֲשָׂיו, אֲזַי הַתּוֹרָה מַרְתַּחַת בּוֹ הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ נוֹחָה עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמְעֹרֶבֶת עִם הֲמוֹן־ עַם כְּמוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ד): הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרָתַח, אוֹרַיְתָא דְּקָא מְרַתְּחָא בֵּהּ, לְפִי שֶׁגָּדְלָה תּוֹרָתוֹ מְאֹד כַּנַּ”ל:

### קא

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ: (תהלים כז)

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ. כִּי בְּיָהּ ה’ צוּר עוֹלָמִים (ישעיה כו) – הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כִּי בַּתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית, בָּרָא עוֹלָמִים (ב”ר פ”א). כִּי יוּד הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֵא הוּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, בְּחִינַת חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ בְּיָ”הּ ה’ צוּר עוֹלָמִים, הַיְנוּ בְּהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת י”ק כַּנַּ”ל, בָּרָא כָּל הָעוֹלָמִים כַּנַּ”ל. וּכְתִיב (יחזקאל לד): אָדָם אַתֶּם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא): אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם, וְאֵין עַכּוּ”ם קְרוּיִין אָדָם. כִּי יֵשׁ ע’ אַנְפִּין נְהִירִין, וְיֵשׁ ע’ אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. כִּי יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:) עַל פָּסוּק: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה: זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת. סַם חַיִּים הוּא אַנְפִּין נְהִירִין, סַם מָוֶת הוּא אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג): בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם. וּמִן אַנְפִּין חֲשׁוּכִין יֵשׁ לָעַכּוּ”ם יְנִיקָה, וְכָל עַכּוּ”ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת. וְזֶה (דברים לג): הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְכוּ’, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה (ספרי פ’ זאת הברכה, עי’ זוהר בלק קצג).

וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת רָעוֹת, הוּא נִכְנָע תַּחַת אוֹתָם הָעַכּוּ”ם, שֶׁהֵם כְּרוּכִים וּמְקֻשָּׁרִים לְאוֹתָם הַמִּדּוֹת רָעוֹת. וְזֶהוּ (אבות פ”ג): כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־ אֶרֶץ. הַיְנוּ שִׁעְבּוּד בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת, וְגַם דֶּרֶךְ אַרְצִיּוּת, דְּהַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ. כִּי עַל־ יְדֵי שֶׁפָּרַק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ע’ אַנְפִּין נְהִירִין, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו בְּחִינַת ע’ אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם הַשִּׁעְבּוּד וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ כַּנַּ”ל. אֲבָל כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ. הַיְנוּ מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּעִיּוּן, שֶׁמְּעַיֵּן וּמֵבִין חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, עַל־ יְדֵי־זֶה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, כִּי נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁעְבּוּד וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, עַל־יְדֵי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ”ל.

כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם מַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַשִּׂיג הוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין. וְעַל־כֵּן, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְעַיֵּן בַּתּוֹרָה עַד שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, אָז נִכְנָעִין הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, שֶׁנֶּאֱחָזִין בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים לב): יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמִסְפַּר הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר, בְּחִינַת (שמות כד): לִבְנַת הַסַּפִּיר. הַיְנוּ: אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵיהֶם: יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ”ל:

וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, הָרְחוֹקִים בְּשָׁרְשָׁם מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת, וְיֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ”ם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעִים עַכּוּ”ם, שֶׁהֵם אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. שֶׁהַיְנוּ שֶׁמְּעֹרָב בַּמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַגּוֹיִים כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָעֲבֵרָה וְהֶעָווֹן נֶחֱקָק עַל עַצְמוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לב): וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִזֶּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה וּלְהָמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) עַל פָּסוּק (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל – אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דְּהַיְנוּ עַצְמִיּוּתוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַפְּגָמִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו כַּנַּ”ל. כִּי צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּהַתּוֹרָה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אוֹתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִבְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַשְׁכוּת וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, לִבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְדִיעַת וְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְאָז נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה נִקְרָא אָדָם, בְּחִינַת: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֵין הָעַכּוּ”ם קְרוּיִים אָדָם. כִּי עִקַּר שֵׁם אָדָם זוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהִיא הַהֶפֶךְ מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת, שֶׁעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים אָדָם, בְּחִינַת: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. אֲבָל הָעַכּוּ”ם, הָרְחוֹקִים מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה, מֵאַנְפִּין נְהִירִין, כִּי הֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת, עַל־כֵּן אֵין קְרוּיִים אָדָם וְכַנַּ”ל.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת אָדָם הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת: דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וּכְשֶׁלּוֹמֵד וּמֵבִין, זֶה נִקְרָא בִּינָה, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַתּוֹרָה, זֶה נִקְרָא דַּעַת, כַּיָּדוּעַ. וְשָׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת יָדַיִם לַתּוֹרָה: בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה וְיָד הָרָמָה, שֶׁבָּהֶם מִתְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה. וְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שִׂכְלִיִּים הֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים י”ק, כִּי י”ק הֵם חָכְמָה וּבִינָה, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא ד האזינו רצ), שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּכָל אֶחָד מֵהַשָּׁלֹשׁ שִׂכְלִיּוֹת הַנַּ”ל. וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים י”ק הוּא גִּימַטְרִיָּא “אָדָם”. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שֵׁם אָדָם הוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, דְּהַיְנוּ חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת הַרְחָקַת וּשְׁבִירַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים – זֶה בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם בְּחִינַת י”ק, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת אָדָם. צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – הַיְנוּ לֶאֱכֹל וּלְהָמִית הָעַצְמִיּוּת שֶׁלִּי, כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי מִמֵּילָא: צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָּשְׁלוּ וְנָפָלוּ – כִּי כָל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי נִתְבַּטְּלִים בְּחִינַת הָאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, וְזוֹכֶה לְאַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהוּא חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָ"הּ, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁעַל שֵׁם זֶה דַּיְקָא נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל אָדָם כַּנַּ"ל, וְאָז כָּל הַצָּרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּאַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּתַאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים, כִּי זָכָה לְאַנְפִּין נְהִירִין כַּנַּ"ל:

### קב

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי: (בראשית מא)

הָעִנְיָן הוּא, כִּי כָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ (אבות פ”ו), כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְפָּפִין הַקְּלִפּוֹת תַּחַת הַשְּׁכִינָה. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן נִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ. כְּשֶׁמַּשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל, אָז מוֹדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהלים קג). וּבַמֶּה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע. עַל־יְדֵי הַתְּפִלּוֹת, כִּי הַתֵּבוֹת הֵם כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד יִזָּהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם, עַל־דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדין לז): חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יוּכַל לְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם. בְּיִרְאָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה: הָאֶחָד – יִרְאָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם לִפְעָמִים, מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, וְעַל יִרְאָה כָּזוֹ אֵין שָׂכָר. וְיֵשׁ יִרְאָה, שֶׁבָּאָה לָאָדָם מִכֹּחַ אָדָם עַצְמוֹ, וְיִרְאָה זוֹ נִקְרָא: צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל–ב כג). וּבְיִרְאָה כָּזוֹ הַתְּפִלָּה נִשְׁמַעַת, וְשֶׁפַע יוֹרֵד לָעוֹלָם, וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ. וְזֶהוּ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי. בֵּיתִי הוּא יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא:): חֲבָל עַל דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא וְכוּ’. רוֹצֶה לוֹמַר, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, עַל־יְדֵי זֶה: וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְעַל מֵימַר פֻּמָּךְ, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה, יִתְזַן כָּל עַמִּי, הַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַשֶּׁפַע בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ: רַק הַכִּסֵּא – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, כִּי “רַק” הוּא מִעוּט. “כִּסֵּא” הוּא מַלְכוּת. אֶגְדַּל מִמֶּךָּ – הַיְנוּ מִעוּט הַמַּלְכוּת, שֶׁעַתָּה הִיא בְּמִעוּט, נִתְגַּדֵּל מִמֶּךָּ. כִּי מִכֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּיִרְאָה, מוֹרִיד שֶׁפַע בָּעוֹלָם, וְנִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ, כַּנַּ”ל:

### קג

אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין דף צא:): כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה וְכוּ’. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה, שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד מְנִיאִין [לֵב] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנַּחֲלַת אֲבוֹתָם, בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים (במדבר לב), וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא. הַדָּבָר הַזֶּה קִבַּלְתֶּם מֵרַבָּנֵיכֶם, שֶׁרַבְּכֶם גָּזַל מִכֶּם הֲלָכוֹת, וַהֲלָכוֹת הֵם נַחֲלַת אָבוֹת כַּנַּ”ל, וְעַתָּה גַּם אַתֶּם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיכֶם, וּרְצוֹנְכֶם לִגְזֹל מִיִּשְׂרָאֵל נַחֲלַת אֲבוֹתָם. וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּבָבָא־בַתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְעַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁהֵם מְחַיְּבִים רַבִּים, שֶׁמְּנִיאִין לֵב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, מִסְּתָמָא גַּם רַבָּם אֵינָם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, אֶלָּא מְחַיְּבֵי הָרַבִּים. בִּשְׁבִיל זֶה קָרָא לָהֶם: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים [חַטָּאִים], וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: תַּלְמִידֵי גֻּבְרַיָּא חַיָּבַיָּא:

### קד

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, נֶעֱנַשׁ, שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה (הובא בספר חסידים סי’ קלז, ובראשית־חכמה שער ענוה פרק ה). וְהַדָּבָר קָשֶׁה: מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ, שֶׁיַּעֲבֹד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַתֵּרוּץ, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צז): הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וּמֹשֶׁה הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם, שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֵינָם רוֹצִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֵלֶק, נִמְצָא שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ, בִּשְׁבִיל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּבֶן בְּנוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱלוֹהַּ, כִּי הֵם כְּשֵׁרִים הָיוּ בַּדָּבָר, כִּי רָצוּ לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ גַּם־כֵּן, כַּמּוּבָא:

### קה

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: (שירת הים – שמות טו)

הִנֵּה הָעוֹלָם צְרִיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִי. וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא. וְהָרַחֲמִים הוּא לְעֵינֵי כֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): לֹא רְחוֹקָה הִיא וְלֹא בַשָּׁמַיִם וְכוּ’. וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר (נשא דף קלז:): אִית רַחֲמִים וְאִית רַחֲמִים. אִית רַחֲמִים פְּשׁוּטִים דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִית רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד): וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. וְאָנוּ צְרִיכִין רַחֲמִים, אַךְ בַּעֲווֹנֵינוּ הָרַבִּים בַּדּוֹר הַזֶּה אֵין מִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּךְ, שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הָרַחֲמִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא כָּל־כָּךְ, מִפְּנֵי גֹּדֶל הַגָּלוּת וְהַדַּחֲקוּת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ברכות ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא תְּפִלָּתִי. מִכָּאן, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל. וּמַה מִּתְפַּלֵּל. יְהִי רָצוֹן וְכוּ’.

וּבַמֶּה יָכוֹל לָבוֹא שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִתְפַּלֵּל. עַל־ יְדֵי תּוֹרָה. כִּי בְּכָל אָדָם יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק מִכְּלָלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְצֵרוּפִים, וּבְכָל מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ, לְשָׁם הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ, הוּא מְקַשֵּׁר חֶלְקוֹ וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים לְסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְבַּלְבְּלִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים, וְהַדַּעַת גַּם־כֵּן מִתְבַּלְבֵּל, וְהוּא גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. לָכֵן כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג), כִּי אֵין בּוֹ מִדַּת רַחֲמָנוּת. וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, יָשׁוּבוּ חֲלָקָיו מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים גַּם־כֵּן לִמְקוֹמָן, וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשָׁב ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ (עַיֵּן תַּרְגּוּם שָׁם), דְּהַיְנוּ הַחֵלֶק מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֲשֶׁר שָׁם שָׁבוּי, אֲזַי: וְרִחֲמֶךָ. כִּי הַדַּעַת שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל הַפָּסוּק: וּבַגּוֹלָה לֹא הָלַךְ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹ דַּעְתּוֹ שָׁלֵם. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תּוֹלֶה בַּתּוֹרָה.

וְהִנֵּה בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עִבּוּר, יְנִיקָה, מֹחִין. כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדָּבָר בְּכֹחַ, נִקְרָא עִבּוּר, [כִּי הוּא נֶעְלָם, וּכְשֶׁבָּא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל נִקְרָא] לֵדָה וִינִיקָה, וּכְשֶׁפָּשַׁט הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת הַפְּעֻלָּה הַצְּרִיכָה, אֲזַי נִקְרָא מֹחִין, וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה גַּם־כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנַּ”ל, כִּי כְּשֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמֹד וְנוֹתֵן מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִבּוֹ בְּהַתּוֹרָה וּמִתְעַלֵּם בָּהּ, נִקְרָא עִבּוּר, כִּי הוּא מִתְעַלֵּם בָּהּ כְּעֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, וּכְשֶׁלּוֹמֵד הַתּוֹרָה וּמֵבִין בָּהּ, נִקְרָא לֵדָה וִינִיקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה): דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בָּהּ, נִקְרָא מֹחִין, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (ירושלמי ר”ה פרק ראוהו ב”ד) עַל פָּסוּק: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרָא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה מִמָּקוֹם אַחֵר, וּלְכָךְ נִקְרָא חָכְמָה, עַל־דֶּרֶךְ (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. נִמְצָא, כְּשֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר נִקְרָא מֹחִין, הַיְנוּ חָכְמָה, וּכְשֶׁלּוֹמֵד בְּאֹפֶן זֶה, אָז הִיא תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה, וּמְקַשֵּׁר הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וְנַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, וְאָז הַדַּעַת שָׁלֵם, וּמִתְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת:

וְהִנֵּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל: כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי בַּעֲלֵי רַחֲמִים, הָאֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְרַחֵם רַק בְּדָבָר מוּעָט, וְהַשֵּׁנִי, כְּשֶׁהוּא מְרַחֵם, פּוֹעֵל בָּרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. עַל־כֵּן, מִי שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, לָמָּה לּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּרַחֲמָנוּת שֶׁל רִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק יְשׁוּעָה מוּעֶטֶת. מוּטָב שֶׁיִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל־הָרַחֲמִים הָרִאשׁוֹן לְבַעַל־הָרַחֲמִים הַשֵּׁנִי, וְיִפְעַל בָּרַחֲמִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה. כָּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁלּוֹ, מִתְפַּלֵּל וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר, נִתְעוֹרֵר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הַדַּעַת, וְהַתְּפִלָּה. וְזֶהוּ: עָזִּי – וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּלְמַד כַּנִּזְכָּר, נַעֲשֶׂה: זִמְרָת יָהּ – הַיְנוּ הַתְּפִלָּה וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:

גַּם זֹאת הַתּוֹרָה הִיא מִלְּשׁוֹן הַחֲבֵרִים, וְלֹא נִכְתְּבָה בְּבֵאוּר הֵיטֵב. אַךְ אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ עִנְיַן תְּפִלַּת ה’ הַמְבֹאָר כָּאן. וְהוּא:

כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים פְּשׁוּטִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כַּנַּ”ל). וְהִנֵּה לְמָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ בָּעִיר שְׁנֵי עֲשִׁירִים, אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת פָּשׁוּט, וְהַשֵּׁנִי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד וּמֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת עָצוּם וְהוֹן רַב מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ עֲשִׁירוּתוֹ, וְהֻצְרַךְ אָדָם אֶחָד לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, הָעוֹלָה לְסָךְ רַב, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ כִּי־אִם לְהֶעָשִׁיר הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כִּי לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא אֵלָיו. אֲבָל זֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעְזֹר לוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יוּכַל לְקַבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ, כִּי מִשְׁאֲלוֹתָיו גְּדוֹלִים מִיכָלְתּוֹ. עַל־כֵּן עֵצָה הַיְּעוּצָה לְזֶה הָאִישׁ הַצָּרִיךְ יְשׁוּעָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ: שֶׁיֵּלֵךְ לְזֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן, שֶׁבְּקַל יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵלָיו, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו וְיֹאמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי נִצְרָךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חָפֵץ לְרַחֵם עָלַי, אֲבָל אֵין בִּיכָלְתְּךָ לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתַי, עַל־כֵּן מְבֻקָּשִׁי מִמְּךָ, כִּי הֲלוֹא אַתָּה רוֹצֶה לְרַחֵם עָלַי, יִהְיֶה זֹאת הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּךָ עָלַי, שֶׁאַתָּה תֵּלֵךְ לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל מְאֹד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ, שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, כִּי לְעֹצֶם עֲשִׁירוּתוֹ הַגָּדוֹל הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתַי בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם, רַק שֶׁאָנֹכִי אֵינִי יָכוֹל לִכְנֹס וְלָבוֹא לְאִישׁ גָּדוֹל כָּזֶה, אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא אֵלָיו. תְּרַחֵם עָלַי בָּזֶה, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֲבוּרִי שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, וּבָזֶה תּוֹשִׁיעֵנִי בְּוַדַּאי כָּל צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בִּשְׁלֵמוּת.

כְּמוֹ־כֵן הוּא מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים אֵצֶל הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמִים אֵצֶל הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּמִשָּׁם יְקַבְּלוּ רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ כָּל צְרָכֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל בְּחִינוֹת הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וּמְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, כִּי אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ כִּי־אִם לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת רַחֲמִים סְתָם דִּזְעֵיר אַנְפִּין, אֲבָל אֵלּוּ הָרַחֲמִים, יֵשׁ לָהֶם גְּבוּל, וּכְפִי מִדַּת הָרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים הָאֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעַ לָנוּ. עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ, שֶׁהָרַחֲמִים סְתָם, שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִין בִּתְפִלָּתֵנוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵלּוּ הָרַחֲמִים בְּעַצְמָם יִתְפַּלְּלוּ וִיעוֹרְרוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים רַבִּים מִשָּׁם, וְעַל־יְדֵי־ זֶה יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כַּנַּ”ל. וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד:

עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב). דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מְאֹד כֶּפֶל תֵּבַת נָא, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּקֵּשׁ זֹאת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּרְפָּא אוֹתָהּ. וְעַתָּה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ הֲתָכַת הַמִּקְרָא הַזֶּה, וְזֶהוּ: אֵל נָא, הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ: אֵל, נָא, וּבַקֵּשׁ וְהִתְפַּלֵּל בְּעַצְמְךָ מִלְּפָנֶיךָ, רְפָא נָא לָהּ – הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ: רְפָא נָא לָהּ. וְעַתָּה מְדֻקְדָּק וּמְבֹאָר הֵיטֵב כֶּפֶל תֵּבַת נָא:

וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַצֵּרוּפִים וְהָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנִּדְּחוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו לְמָקוֹם שֶׁנִּדְּחוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵינָם בִּמְקוֹמָם, אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲווֹנוֹת נִתְגָּרְשִׁין מִמְּקוֹמָם חֶלְקֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יָכוֹל לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנַּ”ל.

וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְקָרֵב וּמְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמְּקוֹמָם, וּמֵשִׁיב כֻּלָּם לִמְקוֹמָם, וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים. כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, כִּי כָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו וְכוּ’ (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, עַל־יְדֵי תּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְאָז זוֹכִין לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא, שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים יְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ אֶת הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיעוֹרֵר בָּהֶם הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וּמִשָּׁם יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי.

וְזֶהוּ: עָזִּי – אֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וּלְדַעַת, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְזִמְרָת יָ”ק. זִמְרָת יָ”ק דַּיְקָא, הַיְנוּ תְּפִלַּת ה’. אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה וַדַּאי, כִּי עַל־יְדֵי זִמְרָת יָ"ק, שֶׁהוּא תְּפִלַּת ה', שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים לְעוֹרֵר רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, אָז בְּוַדַּאי יְקַבֵּל יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל, כִּי רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם עָוֹן וּפְגָם שֶׁיִּהְיֶה חוֹצֵץ בִּפְנֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן וְאָמֵן:

### קו

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ: (תהלים מא)

אִיתָא, דְּאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְעַל זֶה צָרִיךְ רַחֲמָנוּת, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה. וַעֲנִיּוּת זֶה בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת. בִּכְלָלוּת – עַל אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ הַבַּעַל־שֵׂכֶל לְהַשְׂכִּילוֹ. וּבִפְרָטוּת – עַל הָאִישׁ עַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, וְהוּא נִקְרָא קַטְנוּת הַמֹּחִין, וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין, וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים. וְזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִתְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת: אֵל, הוּא חֶסֶד, עַל־דֶּרֶךְ (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, וַה’, הוּא רַחֲמִים, עַל־דֶּרֶךְ (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה’. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וּמַשְׂכִּיל עַצְמוֹ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, אֲזַי: בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה’ – נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים. וְאִם לֹא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, עֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּשְׂכִּיל אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר גַּם אֶצְלוֹ:

### קז

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְכוּ’ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: (דברים כא)

פֵּרוּשׁ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע. וּנְתָנוֹ ה’ אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ – כְּלוֹמַר הַיֵּצֶר הָרָע יִתֵּן, כְּמוֹ יִמְסֹר, אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ, עַל־דֶּרֶךְ: צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים (שמואל–ב כג). נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה עֵצָה עַל זֶה: וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – כְּלוֹמַר: עִם מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ, הַיְנוּ בְּגַדְלוּת, בָּזֶה תִּתְגַּבֵּר עָלָיו, הַיְנוּ שֶׁתֹּאמַר לוֹ: אֵיךְ אֲנִי מוֹשֵׁל כְּשֶׁיֵּשׁ לִי גַּאֲוָה, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹרֶה עִמִּי. וְדַי לַמֵּבִין:

### קח

זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה: (תהלים נא)

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי עוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ): הָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם (מ”ר ויקרא פ”ז). הַיְנוּ שֶׁעוֹלָה בָּאָה עַל הִרְהוּרֵי הַלֵּב, שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הָרוּחַ, וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, בַּר מֵהִרְהוּרֵי עַכּוּ”ם (קידושין מ). וְהִרְהוּר עַכּוּ”ם שַׁיָּךְ אֵצֶל כָּל אָדָם, הַיְנוּ מַה שֶּׁמַּתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת אוֹ מִתְבּוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ, וּבְאֶמְצַע הַתְּפִלָּה אוֹ הַהִתְבּוֹדְדוּת נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, זֶהוּ בְּחִינוֹת הִרְהוּרֵי עַכּוּ”ם, כִּי כָל הַנְּפִילוֹת בָּאִין מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה, נִמְצָא מַחֲזִיר פָּנָיו מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): נָזוֹרוּ אָחוֹר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ. נִמְצָא הוּא אָחוֹר בְּאָחוֹר, וְצָרִיךְ לְהָבִיא עַל זֶה עוֹלָה. וּבְחִינוֹת עוֹלָה הוּא כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ וּמִתְבַּיֵּשׁ וְחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ: אֵיךְ נָפַלְתִּי וְנִשְׁלַכְתִּי מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, שֶׁהָיִיתִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כָּזֶה, וְעַכְשָׁו נָפַלְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי פָּנַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִשְׁאַרְתִּי אָחוֹר בְּאָחוֹר. וּמְרַחֵם עַל עַצְמוֹ, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְצָרִיךְ לָזֶה נְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּבְרְאוּ דּוּ פַּרְצוּפִין, אָחוֹר בְּאָחוֹר (ברכות סא), וְאַחַר־כָּךְ נִנְסַר וְהָיָה פָּנִים בְּפָנִים. וְהַנְּסִירָה הוּא בְּחִינַת שֵׁם חֲתַ”ךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת: פּוֹתֵ’חַ אֶ’ת יָדֶ’ךָ – סוֹפֵי־ תֵבוֹת חֲתַךְ, הַיְנוּ שֶׁחוֹתֵךְ וּמְנַסֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם חֲתַ”ךְ נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת לִבּוֹ, בְּוַדַּאי מְאַנֵּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וְהוּא תְּרֵין רוּחִין. וּשְׁנֵי פְּעָמִים “רוּחַ” גִּימַטְרִיָּא חֲתַךְ, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת נְסִירָה, וּבָא אֶל בְּחִינוֹת פָּנִים בְּפָנִים, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה. וְזֶהוּ: זִבְחֵי אֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, הוּא רוּחַ נִשְׁבָּרָה, כַּנַּ”ל:

(מִסִּימָן עג “כִּי תַעֲבֹר” עַד כָּאן, הוּא לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים. גַּם יֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים קְטַנִּים שֶׁנֶּאֶמְרוּ קֹדֶם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־פִּי־הָרֹב הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן כְּלָל, עַד שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל הַמְכֻוָּן. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאָה יָדִי לְתַקֵּן, תִּקַּנְתִּי קְצָת, וְהַשְּׁאָר הִנַּחְתִּי כְּמוֹ שֶׁהוּא, כִּי הַלָּשׁוֹן אֵיךְ שֶׁהוּא, יוֹצֵא מֵהֶם עַל־כָּל־פָּנִים דִּבְרֵי מוּסָר הַרְבֵּה וְהַקְדָּמוֹת נִפְלָאוֹת וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ):

### קט

יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה וְכוּ’: (קהלת ח)

פֵּרוּשׁ: הֶבֶל, הַיְנוּ הֶבֶל פֶּה הַיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, מִגְּנוּחֵי דְּקָגָנַח, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ, צַדִּיקִים יֵלְכוּ וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ. יֵשׁ רָשָׁע כָּל יָמָיו, וּמִתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל הֶעָבָר. וְיֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, צַדִּיק מֵעִקָּרוֹ, וְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְנָהּ וּמִתְאַנֵּחַ גַּם־כֵּן. וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי חֲבָלִים: חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְנֶגְדּוֹ – דְּטֻמְאָה. וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית, מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהֶפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁמְּטַמֵּא עַצְמוֹ, מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דְּטֻמְאָה. וְהִנֵּה, הַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה הוּא בְּחִינַת מִיתָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ. בְּגוּף – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח:): אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. וּבְנֶפֶשׁ גַּם־כֵּן – כִּי יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתוּב (תהלים קד): תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן. כִּי קֹדֶם הַמִּיתָה נִתּוֹסֵף רוּחָם, וַאֲזַי יִגְוָעוּן. כְּמוֹ־כֵן הַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה, אִם תְּדַקְדֵּק וּתְעַיֵּן בָּהּ אֵיךְ הִיא נִמְשֶׁכֶת אֶל הַגָּרוֹן, הִיא בִּבְחִינַת: תּוֹסֵף רוּחָם. כִּי לְפִי שָׁעָה קַלָּה נִתּוֹסֵף רוּחוֹ, וְכִמְעַט רֶגַע תִּגְוַע וְתֵאָסֵף. וְהִנֵּה מִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי בַּאֲנָחָה זוֹ הוּא נִגְוָע וְנֶאֱסָף מִן הָרַע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, בִּבְחִינַת: תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְנִדְבָּק אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁנָּהּ וּמִתְאַנֵּחַ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיָדוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּטֻמְאָה, אֲזַי נִגְוָע וְנֶאֱסָף רוּחוֹ דִּקְדֻשָּׁה, וְנִדְבָּק אֶל הַטֻּמְאָה.

וְזֶהוּ: יֵשׁ הֶבֶל – הַיְנוּ הַהֶבֶל פֶּה מֵהַנֹּהַּ וְהָאֲנָחָה, שֶׁהוּא נָהּ וּמִתְאַנֵּחַ. יֵשׁ צַדִּיקִים – שֶׁתּוֹהִין עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְיוֹצֵא הֶבֶל מִפִּיהֶם מֵהָאֲנָחָה, וּמַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים – כִּי נִדְבָּקִין אֶל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַטֻּמְאָה. וְיֵשׁ רְשָׁעִים – שֶׁנָּהִים וּמְאַנְּחִים, וּמֵהַהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים – כִּי נִפְסָקִין מֵהַטֻּמְאָה וְנִדְבָּקִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְהַכְּלָל – כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ חִיּוּת מֵחֶבֶל מֵאֶחָד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם, וְתֵכֶף שֶׁהוּא נִפְסָק מֵחֶבֶל זֶה, הוּא נִדְבָּק בַּחֶבֶל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. עַל־כֵּן טוֹב לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים, וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּתֹקֶף אַנְחָתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־ יְדֵי אֲנָחָה זֹאת נִפְסָק מֵחֶבֶל דְּטֻמְאָה וְנִתְקַשֵּׁר בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:

עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב־יַד הַחֲבֵרִים מֵעִנְיָן זֶה, וּמְבֹאָר שָׁם בְּבֵאוּר יוֹתֵר מִגֹּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת הָאֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה. כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהָאֲנָחָה שֶׁמְּאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ, הוּא יוֹתֵר טוֹב מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת. כִּי בְּתַעֲנִית אֵינוֹ מְשַׁבֵּר רַק הַגּוּף לְבַד, אֲבָל בַּאֲנָחָה מְשַׁבֵּר כָּל הַגּוּף וְגַם מַחֲלִיף אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מֵרַע לְטוֹב, כִּי הַהֶבֶל שֶׁל הָאָדָם הוּא חֶבֶל הַמְקַשֵּׁר הַנְּשָׁמָה לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ, לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁמִּתְאַנֵּחַ הוּא בִּבְחִינַת: תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וַאֲזַי נִפְסָק מֵהַחֶבֶל שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁר מִתְּחִלָּה, וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל אַחֵר כְּפִי הָאֲנָחָה וְכוּ’, וְכַנַּ”ל:

### קי

לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ: (יהושע א)

כִּי הַתּוֹרָה הִיא רוּחָנִיּוּת, וַאֲשֶׁר זַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ, וְשִׂכְלוֹ רוּחָנִי, יָכוֹל לִתְפֹּס כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא יִשְׁכַּח דָּבָר. כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וִיכוֹלָה הַתּוֹרָה לְהִתְפַּשֵּׁט וְלִשְׁכֹּן בְּשִׂכְלוֹ. אַךְ מִי שֶׁהוּא מְגַשֵּׁם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִמֶּנָּה מַמָּשׁוּת, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שִׁעוּר וְקִצְבָּה כַּמָּה הוּא יָכוֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ וְלֹא יוֹתֵר, וְאִם יִרְצֶה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, אֲזַי יִדָּחֶה מַה שֶּׁכְּבָר נִכְנַס בְּשִׂכְלוֹ, כְּדֶרֶךְ כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי, אִם הוּא כְּבָר מָלֵא, אִם יְמַלְאֶנּוּ יוֹתֵר, יִדָּחֶה מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ כְּבָר, וּמִזֶּה בָּא הַשִּׁכְחָה. וְזֶהוּ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה. יָמוּשׁ – מִלְּשׁוֹן מַמָּשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י): וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. כְּלוֹמַר: הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה. מִפִּיךָ – כְּלוֹמַר מֵחֲמַת פִּיךָ, שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתְּךָ, יִהְיֶה לָהּ מַמָּשׁוּת וְגַשְׁמִיּוּת, תִּזָּהֵר מִזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ פה), שֶׁהִתְעַנָּה רַב יוֹסֵף אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁיִּתְקַיֵּם לִמּוּדוֹ, אַחֲווּ לֵהּ: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ. וְשׁוּב הִתְעַנָּה וְכוּ’, אַחֲווּ לֵהּ: וּמִפִּי זַרְעֲךָ וְכוּ’. כְּלוֹמַר, שֶׁלֹּא יָמוּשׁוּ וִיגֻשְּׁמוּ מִפִּיךָ, וַאֲזַי יִתְקַיֵּם תַּלְמוּדוֹ, כִּי לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, כִּי דָּבָר רוּחָנִי אֵינוֹ תּוֹפֵס מָקוֹם, וְדוּק:

### קיא

רֹ’אשׁ בְּ’נֵי יִ’שְׂרָאֵל (שמות ל) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת רַבִּי. וּלְהֶפֶךְ: רְ’שָׁעִים בַּ’חֹשֶׁךְ יִ’דָּמּוּ (שמואל–א ב) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת רַבִּי:

### קיב

צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים תַּעֲשֶׂהָ: (בראשית ו):

פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: צֹהַר – יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלוֹן:

הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי: סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן (תהלים יב). כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְסַבֶּבֶת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה, וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִמְשַׁךְ אַחַר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִמְשַׁךְ אַחַר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְשָׁם מְקוֹמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, וְכַאֲשֶׁר יְעוֹרֵר רוּחוֹ לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְדַבֵּר דִּבּוּרִים לִפְנֵי ה’, כִּי הֵן מְסַבְּבִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד, לְכָל אֶחָד לְפִי עִנְיָנוֹ כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא דִּבּוּר לִפְנֵי אֱלֹקִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְחִיּוּת כָּרָאוּי, לָכֵן כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מְדַבֵּר, לֹא יוּכְלוּ לִבְקֹעַ הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְנִשְׁאָרִים לְמַטָּה, תַּחַת הַמָּסַכִּים, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה וְיָשׁוּב בֶּאֱמֶת, וִידַבֵּר דִּבּוּרִים הָרְאוּיִין לְהִתְקַבֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל, אֲזַי מְבַקֵּעַ הַדִּבּוּר הַמֵּאִיר אֶת כָּל הַמְּחִצּוֹת וְהַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים, וְיַעֲלוּ עִמּוֹ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים לְמַטָּה עַד הֵנָּה. אַךְ אֵיךְ יִזְכֶּה לָזֶה. הָעִקָּר, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, הוּא אֱמֶת – לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת (שבת נה יומא סט), וְהוּא יְסוֹד הַכֹּל, כִּי אֱמֶת הוּא רֹאשׁ, תּוֹךְ, סוֹף. וְכֵיוָן שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת, אֲזַי כִּבְיָכוֹל נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר חוֹתָמוֹ אֱמֶת, וְאָז נֶאֱמַר עָלָיו: ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי (תהלים כז). וְכֵיוָן שֶׁה’ אוֹר לוֹ, יוּכַל לִמְצֹא פְּתָחִים הַרְבֵּה לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהוּא סָגוּר שָׁם.

כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח: מנחות כט:): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ. יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים, הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ (קהלת ב), וְלֹא יִרְאֶה הַפְּתָחִים לָצֵאת, וְהוּא אָסוּר וְקָשׁוּר שָׁם, וְלֹא יִתְּנוּ לוֹ לָצֵאת, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לִפְנֵי ה’, אֲזַי הַדִּבּוּרִים מְאִירִים, וַה’ אוֹר לוֹ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (תהלים קיט), כִּי הַדִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל, הֵם מַרְאִין לוֹ הַפֶּתַח. וְהַיְנוּ דְּסִיֵּם: מֵבִין פְּתָיִים – כִּי הַפְּתָיִים הַנְּתוּנִין בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא יִרְאוּ לָצֵאת, יָבִינוּ וְיִרְאוּ הַפֶּתַח לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט): לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. אַךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת אֱמֶת גָּמוּר, בָּרוּר וְצָלוּל, בְּלִי שׁוּם דֹּפִי.

וְהַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין, יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּל יָמָיו, שֶׁיִּזְכֶּה פַּעַם אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְדַבֵּר דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל אֱמֶת לִפְנֵי ה’ כָּרָאוּי. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, אֲזַי ה' אוֹר לוֹ, וַאֲזַי הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה'. אַךְ מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֱמֶת, וְעַל כָּל זֶה הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁל אֱמֶת, אַף כִּי אֵינוֹ מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאֱמֶת הַנָּכוֹן, עַל כָּל זֶה הָאֱמֶת הוֹעִיל שֶׁיּוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ. וְגַם בָּזֶה מַדְרֵגוֹת וְעִנְיָנִים, יְבִינֵם הַמַּשְׂכִּיל בְּעַצְמוֹ:

וְהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת: עוֹלָם־ הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה’ אוֹר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה – כְּלוֹמַר, שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ', וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן. זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת. מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ”ל, וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן, כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן, כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר, כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה. "אַמָּה” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’שׁ מַ’יִם, שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם – וְהַהֵא הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה מִלְּשׁוֹן (תהלים פד) כָּלְתָה נַפְשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים, וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים. וְצִדָּהּ הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כה): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא. וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁךְ הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה, כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:

וְעִקַּר הַכַּוָּנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה, וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ – שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי, וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לוֹ, כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינַת: ה’ אוֹרִי, וְכֵיוָן שֶׁה’ אוֹר לוֹ, אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינוֹת: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְהָעִקָּר – שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד מִכָּל צַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁהוּא. כְּגוֹן לְמָשָׁל, שֶׁיֹּאמַר “ה’ הוֹשִׁיעָה” בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יֹאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי וְכַנַּ”ל:

(וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ”, בְּסִימָן ט.)

גַּם בָּזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לִבְקֹעַ פֶּתַח לָצֵאת, יְזַכֶּה גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ, לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה רְשָׁעִים אֲחֵרִים, לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהֵם אֲסוּרִים שָׁם. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתַּעֲשֶׂה פֶּתַח בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִן הַצַּד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מִצַּד אַחֵר, וְלֹא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, רַק מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְהוּא יַעֲשֶׂה פֶּתַח לְעוֹרֵר לִבָּם לַהֲשִׁיבָם לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ. וַאֲזַי: תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים – הַיְנוּ הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, תַּעֲשֶׂהָ – כִּי אַתָּה תְּקַיְּמֵם בֶּאֱמֶת, כַּנַּ"ל:

וְיֵשׁ בִּכְלַל דְּבָרִים הַנַּ”ל עִנְיָנִים גְּבוֹהִים בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה נִכְלָל עִנְיַן כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אֵיךּ נַעֲשִׂים בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהוּא נוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל דָּבָר, וְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ”י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וְכוּ’, כִּי הוּא מַשְׁפִּיעַ לַכֹּל בְּדִבּוּרָיו הָאֲמִתִּיִּים. וְעִנְיַן נֻסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה – כִּי יֵשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁעָרִים, כַּיָּדוּעַ, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ, כִּי אִם יַגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁבֶט אַחֵר, לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת. וְזֶהוּ (במדבר כד): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). וְהַיְנוּ: שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל – שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר שִׁבְטוֹ. וְהַיְנוּ: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, כַּנַּ”ל, וּבָזֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג לְמַעְלָה. וְדָרַךְ הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג, מִלְּשׁוֹן (בראשית ו): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ. וְהַיְנוּ שֶׁנִּצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין כָּל יָמָיו עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתוֹ (ברכות ה:), כִּי אִישׁ לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו תִּשְׁלָחוּ – שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֹחַ הַתְּפִלָּה לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו, הַיְנוּ לַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל, וְהַיְנוּ: שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי – לַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ. וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב כה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים, יַדְרִים. לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין. וּבְכָל דָּבָר, טוֹב הַמְמֻצָּע, כַּיָּדוּעַ, כִּי טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ (אבות פ”ב) (הַיְנוּ חָכְמָה וַעֲשִׁירוּת). וְהַיְנוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁתְּהֵא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵיהֶם, הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּתוֹ כַּנַּ”ל. (הַיְנוּ בֵּין חָכְמָה וָעֹשֶׁר, שֶׁהֵן בְּחִינַת צָפוֹן וְדָרוֹם, כַּנַּ”ל: הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים, וּלְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין). וְזֶהוּ: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתִּתְפַּלֵּל דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁיַּעֲלוּ לִמְקוֹמָם לְשַׁעַר שֵׁבֶט שֶׁלּוֹ. וְהַיְנוּ: בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתָּשִׂים הַפֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּצִדָּהּ – בַּצַּד שֶׁלָּהּ, בְּשַׁעַר שִׁבְטוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְהָעִנְיָן עָמֹק:

(עַיֵּן כָּל זֶה בְּסִימָן ט’ הַנַּ”ל)

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) לְמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם פְּתָחִים הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ, יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְצָא שָׁם פְּתָחִים (הַיְנוּ הַפְּתָחִים שֶׁנָּפַל עַל־יָדָם), הָיָה יְכֹלֶת לָצֵאת, רַק הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם.

וְאָז, כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל הָעִנְיָן הַנַּ”ל, דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁלִּכְאוֹרָה קָשֶׁה עַל זֶה, כִּי הֲלוֹא רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ שָׁם (במנחות כט:): מִפְּנֵי מָה נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה בְּהֵ’ מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמָה לְאַכְסַדְרָה (פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שֶׁפָּתוּחַ מִתַּחְתָּיו), שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת – יֵצֵא (פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת מִמֶּנּוּ לְתַרְבּוּת רָעָה – יוֹצֵא). וּמַאי טַעֲמָא תַּלְיָא כַּרְעֵהּ. דְּאִי הָדַר בִּתְשׁוּבָה מְעָיְלִי לֵהּ (וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: מַעֲלִין לֵהּ בַּפֶּתַח הָעֶלְיוֹן, בֵּין רֶגֶל שֶׁבְּתוֹכוֹ לְגַגּוֹ). וְלִיעַיְלוּ בְּהַךְ. לָא מִסְתַּיְעִי מִלְּתָא וְכוּ’ (וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: וְלִיעַיְלוּ בְּהַךְ, פֶּתַח הַתַּחְתּוֹן דְּנָפֵק בֵּהּ. לָא מִסְתַּיְעָא מִלְּתָא, דְּהַבָּא לִטָּהֵר בָּעֵי סִיּוּעָא מִפְּנֵי יֵצֶר הָרָע, הִלְכָּךְ עָבְדִי לֵהּ סִיּוּעָא פֶּתַח יְתֵרָה). נִמְצָא מְבֹאָר כָּאן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מֵהַטֻּמְאָה וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי הַפֶּתַח שֶׁנָּפַל דֶּרֶךְ שָׁם, כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּגְּמָרָא וּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י הַנַּ”ל. וְלִכְאוֹרָה זֶה סוֹתֵר לְמַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה, שֶׁיְּכוֹלִין לָצֵאת מֵהַטֻּמְאָה עַל־ יְדֵי הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה בְּעַצְמָהּ, כַּנַּ”ל.

וְאָמַר: יָפֶה הִקְשֵׁיתָ. וְהֵשִׁיב כִּלְאַחַר יָד, שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ, כִּי אִם יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הוּא יָכוֹל לָצֵאת דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁל נְפִילַת חֲבֵרוֹ. כִּי הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה שֶׁל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲלִיָּה שֶׁל זֶה, וְהָבֵן. הַיְנוּ, לִפְעָמִים מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב נְפִילָה וִירִידָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲלִיָּה לְגַבֵּי מַדְרֵגָתוֹ הַשְּׁפָלָה. עַל־ כֵּן, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁנָּפַל הוּא בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ שָׁם, רַק דֶּרֶךְ פֶּתַח הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא הַנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה זוֹכֶה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַטֻּמְאָה בְּעַצְמָהּ, הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים שֶׁל חֲבֵרוֹ הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנָּפַל עַל־יָדָם, כִּי הַיְרִידָה וְהַנְּפִילָה שֶׁל חֲבֵרוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ עֲלִיָּה כַּנַּ”ל. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְלַעֲלוֹת מִשָּׁם עַל־יָדָם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר בִּתְפִלָּתוֹ הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַחֹשֶׁךְ וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְסַבְּבִין וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ מִכָּל צַד וּמִצִּדֵּי צְדָדִים, וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־ פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא כַּנַּ”ל, וְכֵן יִרְאֶה לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְכַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה, שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְיִרְאֶה הַפְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְיִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל וְכַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב.

וְאָמַר לִי אָז, שֶׁעַל־יְדֵי עֵצָה זֹאת יְכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו, כִּי תָּמִיד, אֵיךְ שֶׁהוּא, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי־ זֶה, עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר גַּם כָּל חֹשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שׁוּם טֻמְאָה וְסִטְרָא־ אָחֳרָא בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם פְּתָחִים לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁאֵין רוֹאִין אוֹתָן מֵחֲמַת גֹּדֶל הַחַשְׁכוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם. אֲבָל עַל־ יְדֵי הָאֱמֶת מֵאִיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת וְלִמְצֹא פֶּתַח תִּקְוָה גַּם בְּעֹמֶק נְפִילָתוֹ, לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת תָּמִיד. אָמֵן וְאָמֵן:

### קיג

וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ: (אבות פ”ג)

כִּי שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־ טוֹב, כִּי קֹדֶם כָּל גְּזַר־דִּין שֶׁבָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מְאַסְּפִין כָּל הָעוֹלָם, אִם מַסְכִּימִין לְהַדִּין הַהוּא, וְאַף אֶת הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ, אִם הוּא מַסְכִּים – אֲזַי נִגְמָר הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִנְיָן, כִּי בְּוַדַּאי אִם יִשָּׁאֵל לוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי יַכְחִישׁ וְיֹאמַר, שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן, אַךְ מַטְעִין אוֹתוֹ וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא פּוֹסֵק הַדִּין, וַאֲזַי נִגְמָר הַדִּין. וְכָעִנְיָן שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא וְכוּ’ וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הָאוֹרֵחַ (שמואל–ב יב), עָנָה וְאָמַר: חַי ה’ וְכוּ’ וְאֶת הַכִּבְשָׂה וְכוּ’. אֲזַי נִפְסַק הַדִּין עַל דָּוִד כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיו. וְזֶהוּ: וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ – כְּלוֹמַר, שֶׁשּׁוֹאֲלִין דַּעְתּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַדִּין הוּא עָלָיו. וְהָעִנְיָן הוּא עָמֹק מְאֹד, אֵיךְ שׁוֹאֲלִין כָּל אָדָם, כִּי בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְסִפּוּרִים שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ, יִמְצָא שָׁם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְרָמִים, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, לִבְלִי לִגְמֹר הַדִּין עַד שֶׁיִּשְׁנֶּה וִישַׁלֵּשׁ, כִּי הוּא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה, בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים, עִנְיָנִים גְּבוֹהִים. וְזֶה (ברכות ה:): חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין. אָמַר לוֹ: לֹא הֵן וְכוּ’. הַב לִי יְדָךְ, יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ. כְּלוֹמַר: אִם אֵין אַתָּה חָפֵץ בָּהֶם, הַב לִי יְדָךְ עַל זֶה, שֶׁאֵין אַתָּה רוֹצֶה בָּהֶם בֶּאֱמֶת, אֲזַי יְהַב לֵהּ יְדָא וְאוֹקְמֵהּ:

### קיד

הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ’: (תהלים קמז)

כִּי טוֹב מְאֹד מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְקַבֵּל שֶׁפַע וְרֹב טוֹבָה לְהַמְשִׁיךְ לְהָעוֹלָם, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים עֲלֵיהֶם וְאֵינָם מְקַטְרְגִים עֲלֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּנוּזִים וְאֵינָם מְפֻרְסָמִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, כְּשֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַחֲלֹקֶת, הוּא תּוֹעֶלֶת לָזֶה, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת מְכַסָּה עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהָעוֹלָם, וְלֹא יִמְחוּ וִיקַטְרְגוּ עָלָיו. וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים. שָׁמַיִם הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, עַל־שֵׁם אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא הַצַּדִּיק שָׁמַיִם, וְזֶה: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – מִלְּשׁוֹן עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק בְּעָבְיוּת וְקַשְׁיוּת, שֶׁמַּקְשִׁין וְחוֹלְקִין עָלָיו, וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקַּשְׁיוּת הָאֵלּוּ: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּלִי קִטְרוּג כַּנַּ"ל: וְזֶה: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְכוּ' (תהלים לז) – שֶׁהָרָשָׁע, שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, הוּא רַק צוֹפֶה, הַיְנוּ צִפּוּי וְכִסּוּי עַל הַצַּדִּיק, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע כַּנַּ”ל, אַךְ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – שֶׁהָרָשָׁע מְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר וּלְהָמִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת הַצַּדִּיק. ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ:

(זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר לְעֵיל בְּסִימָן פח בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן קְצָת, וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה לְקַמָּן סִימָן רח):

### קטו

וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים: (שמות כ)

כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר־כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת (עַיֵּן לְמַטָּה). וּמִי שֶׁהוּא בַּר־דַּעַת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעָה וּמוֹצֵא שָׁם הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פ”א): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ. תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁבַּאֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. וּמִי שֶׁאֵינוֹ בַּר־ דַּעַת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה, חוֹזֵר תֵּכֶף לַאֲחוֹרָיו. וּמְנִיעָה הוּא בְּחִינַת עָנָן וַעֲרָפֶל, כִּי עָנָן וַעֲרָפֶל הַיְנוּ חֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ הוּא לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כב): וְלֹא חָשַׂכְתָּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק – כִּי כְּשֶׁרוֹאִין הָעֲרָפֶל, הַיְנוּ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, עוֹמְדִין מֵרָחוֹק. וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים – הַיְנוּ אֶל הַמְּנִיעָה, שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

עוֹד שָׁמַעְנוּ בָּזֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוֹסִיף לְבָאֵר הָעִנְיָן הַנַּ”ל, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעָה כַּנַּ”ל, וְאָמַר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט, וְגַם הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. אַךְ אַהֲבָתוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִבְלִי לְהַנִּיחוֹ לִכְנֹס לְדֶרֶךְ הַחַיִּים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וּלְדֶרֶךְ הָאֱמֶת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט, עַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לְהַסְכִּים לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים עַל־פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת הַדִּין, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל. אַךְ מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. מָה עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הוּא מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לְהַסְכִּים עַל הַמְּנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִן הָאֱמֶת, מֵחֲמַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁעָלָיו, כִּי הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ”ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵהַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת, וּמִי שֶׁהוּא בַּר־דַּעַת יָכוֹל לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי בְּתֹקֶף הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם נִסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל – שֶׁהוּא הַמְּנִיעָה, כִּי שָׁם הָאֱלֹקִים – כַּנַּ"ל:

### קטז

הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. כִּי כָל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שבת קנא:), וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (ברכות לג). וְכֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת, וַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג). אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה, נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

### קיז

הָעִנְיָן שֶׁקָּשֶׁה לִישֹׁן בְּמוֹצָאֵי־ שַׁבָּת – כִּי בְּמוֹצָאֵי־ שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מג:), שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב־ שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת יוּכַל לָבוֹא, וְעַל־כֵּן מֵאָז מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ”ח): אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרֹעַ. וְהַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (תשא דף קפח), דְּשָׁאַל הַאי מִינָא: כְּתִיב: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן וְכוּ’, וְהֵשִׁיב לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: כּוֹנַנְתָּ לֹא כְּתִיב, אֶלָּא תִּכּוֹן, כִּי הָאֱמֶת עָתִיד לְהִתְקַיֵּם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, עַיֵּן שָׁם. וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא אֵלִיָּהוּ, וּבְיָמָיו יִוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, אֲזַי יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן. וִירַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ, עַד עַכְשָׁו שֶׁהוּא בְּשֶׁקֶר, וִיקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמֶת. וְזֶה: לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין. הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קד): שֶׁקֶר מְקָרְבִין מִלֵּהּ, וֶאֱמֶת מְרַחֲקִין מִלֵּהּ, וְהָבֵן. וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ, הַנִּקְרָא אָרוּר (בראשית ג), וְהַנָּחָשׁ הֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְהַשֵּׁנָה הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה (ברכות נז:), וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת מַתְחִיל הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, נִדְחֶה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ, לָכֵן קָשֶׁה לִישֹׁן, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט:): עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם. תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים. וְעֶבֶד הוּא בְּחִינַת (בראשית ט): כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, וְהוּא בְּחִינַת אָרוּר (שם), בְּחִינַת הַנָּחָשׁ. וְכֵיוָן שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ, וְנִדְחֶה בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, נִדְחֶה הַשֵּׁנָה, שֶׁיָּרְדָה לָעֲבָדִים. וְעַל־כֵּן אֵלִיָּהוּ בְּגִימַטְרִיָּא בֵּן – הֶפֶךְ בְּחִינַת עֶבֶד. וְעוֹד, כִּי אִם אֵין דַּעַת – הַבְדָּלָה מִנַּיִן (ירושלמי ברכות פ”ה). נִמְצָא, שֶׁבְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה, הוּא בִּבְחִינַת דַּעַת, כִּי אִם אֵין דַּעַת וְכוּ’, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לִישֹׁן, כִּי הַשֵּׁנָה הוּא הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת:

### קיח

כְּשֶׁלּוֹמֵד דָּבָר, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמֵּבִין, [וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם]. וְהָעִנְיָן – כִּי כָל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה. הַיְנוּ מָשִׁיחַ, וְ”שִׁילֹה” בְּגִימַטְרִיָּא "מֹשֶׁה". וְעַל־כֵּן קָרְאוּ הַתַּנָּאִים אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת קא:): מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ. וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל הַחִדּוּשׁ הֵם בִּבְחִינַת מֹשֶׁה־ מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וישב דף קצב:): וְרוּחַ אֱלֹקִים דָּא רוּחָא דְּמָשִׁיחַ. מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמַּיִם – הַיְנוּ הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הַחִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁמְּחַדֵּשׁ, הֵם בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, כִּי שָׁם רוּחוֹ מְרַחֶפֶת. וְהַיְנוּ רוּחַ פִּיו, רוּחַ מְמַלְלָא. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מָשִׁיחַ סָבֵל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נג): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ. בְּכֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא גַּם־ כֵּן סוֹבֵל יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, כִּי הוּא בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (תצא דף רפ): וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ – דְּאִתְעֲבִד חֹל בְּגִינַיְהוּ. וְזֶהוּ: דְּסָבֵל מַרְעִין. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְנוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת חֹל, כִּי כְּשֶׁמְּפָרֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חֹל לְעֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָם, כְּפִי מַה שֶּׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחֹלָל, דְּאִתְעֲבִד חֹל, וּבִבְחִינָה זוֹ סָבֵל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל זֶה הוּא מִפְּשָׁעֵינוּ דַּיְקָא, כִּי מֵחֲמַת פְּשָׁעֵינוּ אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִין הַדְּבָרִים רַק בְּדֶרֶךְ חֹל כַּנַּ”ל, וְהוּא סָבֵל מַרְעִין. אַךְ לְגַבֵּי אֲנָשִׁים הָרָמִים אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מֵהַצַּדִּיק:

### קיט

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בַּשַּׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם: (שבת יב)

כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יג): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמֶךָ. וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה, יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה, אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ, עַל־כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָל הַמְרַחֵם, מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ”ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ”ל, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, כִּי כָל יְמוֹת הַחֹל כְּתִיב (במדבר יא): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בשלח דף סג), אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם. הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם – לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים, בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי כָל הַמְרַחֵם וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

### קכ

הָעִנְיָן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, וְלֹא דַּי בְּסִפְרֵי מוּסָר, מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה (שמות יז): וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ. כִּי אַף שֶׁאָמַר לוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, אַף־עַל־פִּי־ כֵן לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לוֹ: וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ – שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה. כִּי הָעִקָּר – מַה שֶּׁשּׁוֹמְעִין מִפֶּה הַצַּדִּיק, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (דברים פ’ ג’) עַל פָּסוּק: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְכוּ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶם כָּאן 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל'. רַבָּנִין אָמְרִי: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ מַטְרוֹנָה בִּשְׁנֵי מַרְגָּלִיּוֹת. אָבְדָה אַחַת מֵהֶן. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: אִבַּדְתְּ אַחַת, שִׁמְרִי אֶת הַשְּׁנִיָּה. כָּךְ קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. אִבְּדוּ אֶת נַעֲשֶׂה, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: אִבַּדְתֶּן נַעֲשֶׂה, שִׁמְרוּ נִשְׁמַע. הֱוֵי: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, אֵין בָּזֶה כֹּחַ כָּל־כָּךְ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפֶּה הַצַּדִּיק, הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁזֶּה הַכֶּתֶר נִשְׁאַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

### קכא

אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי. לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְכוּ’: (תהלים מ)

כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה וְלוֹמֵד בְּסֵפֶר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה וְלוֹמֵד מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁלּוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מוּסָר וְרוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, בְּכָל מָקוֹם בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁהוּא בָּא וּמְעַיֵּן שָׁם, זֶה סִימָן שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי – זֶה סִימָן: לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי כַּנַּ"ל:

### קכב

וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר: (ש”א טו)

כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁמִּדַּת הַנִּצָּחוֹן אֵינָהּ סוֹבֶלֶת הָאֱמֶת, כִּי אַף אִם יֵרָאֶה לָעֵינַיִם דְּבַר אֱמֶת, יִדְחֶה אוֹתוֹ מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן, וְזֶה מְבֹרָר מְאֹד. אַךְ לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר־וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַף בְּהַנִּצָּחוֹן הוּא אֱמֶת, וְאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר:

### קכג

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטֹן וְדָבָר גָּדוֹל, וְלִבְלִי לִנְטוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (ספרי פ’ שופטים): אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שְׂמֹאל וְכוּ’. וּלְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר, וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמוֹ, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק. וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם, שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל־פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת, כַּיָּדוּעַ, וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין לִכְפֹּר בַּכֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם, וַאֲפִלּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם לֹא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם, כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים, הַכּוֹפְרִים עַל־יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם. אַךְ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת וְהֶאֱמִינוּ בַּה’ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וְעַל־יְדֵי־ זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה. וְהַיְנוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (דברים לב): עַם נָבָל וְלֹא חָכָם – עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלֹא חַכִּימוּ, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל־יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ, הַיְנוּ עַל־ יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה: נָבָל – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים. וְהַיְנוּ נָבָל, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה (ב”ר פ’ יז). (וּבוֹא וּרְאֵה, שֶׁעַתָּה מְבֹאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה, שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו: מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַךְ עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵךְ דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ).

וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה – לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא־ אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ (מלכים–א ה): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם. אָמַר (משלי ל): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. וְכֵן אָמַר אָסָף (תהלים עג): וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ. וְכֵן כְּתִיב (משלי כא): אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה’:

### קכד

שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ – זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ (פסחים קיט): כִּי כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת, רוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג מִזֶּה. עַל־כֵּן שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים, שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּדֵי לְקַבֵּל הַתַּעֲנוּג. כִּי בְּלֹא זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר־וָדָם לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ וּמַזְמִין לוֹ דִּבּוּרִים וּטְעָנוֹת לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ כַּנַּ”ל:

### קכה

וַיֹּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ וְכוּ’: (שמות טז)

וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (שבת קיז:) מִכָּאן, שֶׁחַיָּב לֶאֱכֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי תְּלָתָא “הַיּוֹם” כְּתִיבֵי. נִמְצָא, שֶׁעַל כָּל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת כְּתִיב “הַיּוֹם”, לְרַמֵּז שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בַּסְּעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, רַק בִּשְׁבִיל הַיּוֹם. כִּי לִפְעָמִים אוֹכְלִים בִּשְׁבִיל שֶׁרָעֵב מֵאֶתְמוֹל, וְלִפְעָמִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יְהֵא רָעֵב לְמָחָר, אַךְ בְּכָל סְעֻדָּה מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת לֹא יֹאכַל כִּי־אִם בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, הַיְנוּ סְעֻדָּה זוֹ לֹא בִּשְׁבִיל קֹדֶם וְלֹא בִּשְׁבִיל אַחַר־כָּךְ:

[זֶה הָעִנְיָן לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר שֶׁאָמַר מִשְּׁמוֹ, וּכְתַבְתִּיו כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַחַר־כָּךְ נִזְדַּמֵּן, שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ ז”ל מֵעִנְיָן זֶה, וּפִקְפֵּק בְּעַצְמוֹ עַל זֶה וְאָמַר: הֲלֹא אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכַמְבֹאָר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּשַׁבָּת צְרִיכִין דַּוְקָא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲדַנִּים. וְהֵבַנְתִּי, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה הַנַּ”ל לְמַעֵט בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְתֹכֶן כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לֹא בֵּאֵר לִי כְּלָל, כִּי לֹא זָכִיתִי לְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹד מִמַּאֲמָר זֶה. רַק אַחַר־כָּךְ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ ז”ל כַּמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת עַל עִנְיַן מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁיְּקָרָה מְאֹד, וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁצְּרִיכִין בְּשַׁבָּת לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת, כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ וְכוּ’. עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה “שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא” בְּסִימָן נז, וּלְקַמָּן בְּסִימָן רעז, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה, עַיֵּן שָׁם וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת]:

### קכו

בַּזֹּהַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא: וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח. וְהוּא בְּחִינַת (שמות לא): שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז). הַיְנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת. כֵּן הַחֶבְרַיָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַל־כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְעָלָה עַל לִבָּם צַעַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם:

בְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַשְׁבִּ”י עַל שֶׁגִּלָּה לָהֶם סוֹד נִפְלָא, תִּמְצָא שֶׁאַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם עוֹד חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה:

### קכז

הַבְּגָדִים הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ”ל, שֶׁהוּא שְׁמִירָה, וְעַל־כֵּן הַבְּגָדִים יִהְיוּ שְׁלֵמִים תָּמִיד, וְלֹא קְרוּעִים, כִּי הוּא קִלְקוּל הַשְּׁמִירָה. הַבְּגָדִים בְּעַצְמָן תּוֹבְעִין אֶת הָאָדָם אִם לֹא נִזְהַר בִּשְׁמִירָתָן לְכַבְּדָן כָּרָאוּי וּלְהַחֲזִיקָן בִּנְקִיּוּת: (גֹּדֶל אַזְהָרָה זֹאת, לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מִכְּתָמִים, עַיֵּן לְעֵיל בְּסִימָן כט):

### קכח

אִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא סט:) לְעִנְיַן הַיֵּצֶר הָרָע דַּעֲבֵרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁל תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל: כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵהּ וּשְׁבָקוּהוּ. נִמְצָא, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁסִּמּוּ אֶת עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל נִאוּף, אַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאַר. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְצָא לִפְעָמִים בָּאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת הַשֵּׁם בְּלִבּוֹ, הוּא מַשְׁפִּיל עֵינָיו וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא גּוֹנֵב אֶת הָעַיִן כִּלְאַחַר־יָד וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד, וְהוּא בְּחִינַת: כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵהּ דְּיִצְרָא שֶׁמְּסַמֵּא עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע. שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל, וְהוּא מְסַמֵּא עֵינָיו עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּהִסְתַּכֵּל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאָר הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי מִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר־יָד:

### קכט

אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ: (במדבר יג)

כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, הוּא גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד, וְהָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ, שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק, מוֹעִיל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי טֶבַע הָאֲכִילָה – שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן, כְּגוֹן כְּשֶׁהַחַי אוֹכֶלֶת צוֹמֵחַ, כְּגוֹן עֲשָׂבִים, נִתְהַפְּכִין הָעֲשָׂבִים לְחַי, כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. וְכֵן מֵחַי לִמְדַבֵּר, כְּשֶׁהַמְדַבֵּר אוֹכֵל הַחַי, נִתְהַפֵּךְ הַחַי לִמְדַבֵּר. וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְחַלֵּק לְהָאֵיבָרִים, נִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֵיבָר מַמָּשׁ שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם, כְּגוֹן הַחֵלֶק מֵהַמָּזוֹן הַנִּכְנָס לְהַמֹּחַ, נִתְהַפֵּךְ לְמֹחַ, וְהַנִּכְנָס לַלֵּב, נִתְהַפֵּךְ לְלֵב, וְכֵן לִשְׁאָר הָאֵיבָרִים. וְזֶהוּ: אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ – כִּי אֶרֶץ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְזֶהוּ: אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ – כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס לָאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ, הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ. וְכֵן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן הַכֹּחַ הַזֶּה, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (כתובות קיא): כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שָׁרוּי בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן. כִּי הִיא אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהַיּוֹשֵׁב שָׁם נֶאֱכָל אֶצְלָהּ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל שָׁם.

וְזֶהוּ גַּם־כֵּן עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן קא) עַל פָּסוּק: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי שֶׁכְּלַל הָעִנְיָן שָׁם, כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְרְבוּ תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, אֲנִי צָרִיךְ לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר. וְזֶהוּ: לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי – לֶאֱכֹל דַּיְקָא, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַנֶּפֶשׁ תֹּאכַל הַבָּשָׂר, שֶׁתִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ. וְזֶהוּ (ש"ה ה): אִכְלוּ רֵעִים. הַיְנוּ תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁצְּרִיכִים שֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יֹאכַל אֶת הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַמֹּחַ וְהַדַּעַת (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. הַיְנוּ שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה רוֹעֶה וּמֵזִין אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן.

אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הָעִקָּר תָּלוּי בָּרָצוֹן: אִם רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ, רַק שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִשְׁבֹּר תַּאֲווֹת גּוּפוֹ, אֲזַי עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת וֶאֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים הוּא בְּחִינַת אֲכִילָה וְנֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ כַּנַּ”ל. אַךְ אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים, וְהוּא בְּחִינַת מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן. כְּגוֹן: אִם אוֹכֵל אֲכִילָה, שֶׁאֵין הַטֶּבַע סוֹבֶלֶת אוֹתוֹ, אֲזַי אֵינוֹ מִתְעַכֵּל וְאֵינוֹ מִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן, רַק הַגּוּף מֵקִיא אוֹתוֹ. כֵּן הוּא בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ, כִּי אֵינוֹ נֶאֱכָל כְּלָל לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁמְּקֹרָב אֶצְלוֹ, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ וּמֵקִיא אוֹתוֹ. וְהוּא בְּחִינַת הַכָּתוּב בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ויקרא יח): כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי. דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְסָבְלוֹ לִהְיוֹת נֶאֱכָל אֶצְלָהּ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ, רַק הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ. הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:

### קל

כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ: (סוכה נב)

עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִנִּאוּף וְזוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (סוטה ד:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה, לַסּוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת־אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַסְּמִיכוּת (במדבר יב): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וְכוּ’, לַפָּסוּק: וַתְּדַבֵּר אַהֲרֹן וּמִרְיָם בְּמֹשֶׁה. כִּי הֵם דִּבְּרוּ עַל אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח, כִּי כּוּשִׁית עַל־שֵׁם יָפְיָהּ נִקְרֵאת, וְהֵם אָמְרוּ שֶׁלְּקָחָהּ לְשֵׁם יֹפִי, וְעַל־כֵּן דִּבְּרוּ עַל הַפְּרִישׁוּת, כִּי הֵם לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת פָּרוּשׁ. וְעַל זֶה הֵשִׁיבָה הַתּוֹרָה וְסָמְכָה תֵּכֶף: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם – כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה עָנָו מִכֹּל הָאָדָם, הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי, וְלֹא הָיָה לוֹ יִחוּדָא תַּתָּאָה כְּלָל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (סנהדרין יט:): תָּקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף – עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל בֹּעַז. תָּקְפּוֹ שֶׁל בֹּעַז עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ. כִּי הוּא תָּלוּי בַּעֲנָוָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲנָוָה נִצּוֹל מִפְּגַם הַבְּרִית. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוַת נִאוּף, כִּי זֶה עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקרא דף טו:): עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא לְגַלָּאָה עֲרָיִין:

### קלא

צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה, סַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, כִּי הוּא דָּן אֶת כָּל הַדִּינִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי כָּבוֹד הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הַדָּן אֶת הַכֹּל. וַאֲזַי הַכֹּל חוֹקְרִים וְשׁוֹאֲלִין: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. אִם הוּא רָאוּי לָזֶה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות כט): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי – אַל תִּקְרֵי: בִּכְבוֹדִי, אֶלָּא: בִּמְכֻבָּדִי (זבחים קטו:), כִּי עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד יוּכַל לִגְרֹם לוֹ מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי הוּא נִשְׁקָל בְּמֹאזְנַיִם, אִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִפְגֹּם בְּהַכָּבוֹד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, שֶׁלֹּא יְקַבְּלוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּף חוֹבָה מַכְרַעַת. וְזֶה נִקְרָא: מֹאזְנֵי צֶדֶק (ויקרא יט), כִּי צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל. וְהַיְנוּ מֹאזְנֵי צֶדֶק, כִּי אָז נִשְׁקָל בְּמֹאזְנַיִם:

### קלב

יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחַת, וּבַמְּדִינָה הַסְּמוּכָה אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, וְשׁוּב בִּמְדִינָה אַחֶרֶת הוּא מְפֻרְסָם. הוּא עִנְיָן הַכָּתוּב בַּזֹּהַר (תצא דף רפ): מַעְיָן דְּנָפֵק מֵאֲתַר חַד, וְאָזְלִי מִתְּחוֹת לְאַרְעָא, עַד שֶׁנּוֹבֵעַ וְיוֹצֵא בְּרִחוּק בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאַף בַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תְּחוֹת אַרְעָא, הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא:

### קלג

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם: (משלי ד)

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַצְמָהּ מְאִירָה בִּמְקוֹמָהּ בְּשָׁוֶה בִּתְחִלַּת הַיּוֹם וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם, רַק הַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ, הַמַּפְסֶקֶת בֵּין בְּנֵי־אָדָם וּבֵין הַשֶּׁמֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין הָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט כָּל־כָּךְ בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, רַק מִקְצָת מִקְצָת, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָרֶץ. כֵּן הַצַּדִּיק, הוּא בְּעַצְמוֹ מֵאִיר תָּמִיד, רַק הַמְּנִיעָה מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים, וְהַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת, הַיְנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי בְּנֵי־אָדָם מְשֻׁקָּעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל־כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק: וְהוּא עִנְיָן שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עירובין כא) עַל פָּסוּק: מְגִלָּה עָפָה – כַּד עַיְפֵת לָהּ וְכוּ', כַּד קַלְפֵת לָהּ וְכוּ'. נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּזֶרֶת אַחַת מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם מִתּוֹרָה. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה מְאֹד, רַק שֶׁהַזֶּרֶת הַקָּטָן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם, עוֹמֵד בִּפְנֵי מְאוֹר הָעֵינַיִם וּמוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, אַף שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק זֶרֶת קָטָן נֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: אֵיךְ יוּכַל דָּבָר קָטָן כָּזֶה לְהַפְסִיק וְלַחֲצֹץ בִּפְנֵי דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁגָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹתוֹ, כִּי כָל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ קָטָן מְאֹד כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁגְּדוֹלָה כְּנֶגְדּוֹ אֲלָפִים פְּעָמִים. אַךְ הוּא כַּמָּשָׁל הַמּוּבָא, כְּמוֹ מַטְבֵּעַ קְטַנָּה, אִם תַּחֲזִיק אוֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיךָ, יִמְנַע מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל, אַף־ עַל־פִּי שֶׁהָהָר גָּדוֹל אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמַּטְבֵּעַ עוֹמֶדֶת נֶגֶד עֵינָיו, עַל־כֵּן חוֹצֶצֶת בִּפְנֵי רְאִיַּת הָעֵינַיִם, עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ וּבָא אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה, נִשְׁאָר שָׁקוּעַ שָׁם בְּהַבְלֵי עוֹלָם, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין טוֹב מִזֶּה, וְהָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּטָן וְהַמּוּעָט מוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וּמֻפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא גָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ”ל. וְהוּא מַמָּשׁ מְשַׁל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהָאָרֶץ מַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אַף שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל כַּמָּה פְּעָמִים כְּמוֹ הָאָרֶץ, וְהוּא כַּמָּשָׁל הַנַּ”ל, כַּמּוּבָא:

וְזֶהוּ: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאֹר נֹגַהּ – כְּאוֹר נֹגַהּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּאִירָה תָּמִיד, רַק שֶׁהַמְּנִיעָה – מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת כַּנַּ"ל, אַף שֶׁהָאָרֶץ קְטַנָּה נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְכַמָּשָׁל הַנַּ"ל, כֵּן הַצַּדִּיקִים מְאִירִים תָּמִיד, רַק שֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה, מַפְסִיק מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם. וְאַף שֶׁאוֹרָם גָּדוֹל מְאֹד, וְהָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא קָטָן וּפָחוּת מְאֹד נֶגֶד אוֹרָם הַגָּדוֹל, עִם כָּל זֶה הוּא מַפְסִיק וּמוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אוֹרָם, כִּמְשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַנַּ"ל. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ בְּפָנָיו, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים. אֲבָל אִם יְסַלֵּק הַמַּפְסִיק הַקָּטָן מִנֶּגֶד עֵינָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּטֶּה עֵינָיו מִן הָעוֹלָם, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם, רַק יָרִים רֹאשׁוֹ וְיַגְבִּיהַּ עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִן הָעוֹלָם הַמַּפְסִיק וְחוֹצֵץ, אֲזַי יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים. כִּי בֶּאֱמֶת אוֹרָם גָּדוֹל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד לִפְנֵי עֵינָיו וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ כְּלָל לְהַטּוֹת עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, כִּמְשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה הַנַּ"ל מַמָּשׁ, הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּקַל יוּכַל לְסַלֵּק הַמַּטְבֵּעַ מִנֶּגֶד עֵינָיו, וְתֵכֶף יִרְאֶה הָהָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיַן הָעוֹלָם וְהַתּוֹרָה, שֶׁבְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא יָכוֹל לְהַעֲבִיר הָעוֹלָם מִנֶּגֶד עֵינָיו, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁמְּאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד. וְהָבֵן מְאֹד. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־ טוֹב, שֶׁאָמַר: אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי הָעוֹלָם מָלֵא מֵאוֹרוֹת וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְהַיָּד הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמְעַכֶּבֶת מִלִּרְאוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים:

### קלד

עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ לְיָחִיד, כָּל־ שֶׁכֵּן לְרַבִּים. כִּי צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא יֹאמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְשֵׂכֶל הַמְקַבֵּל, כִּי הוּא בְּחִינַת נִאוּף, שֶׁמַּשְׁלִיךְ טִפֵּי הַשֵּׂכֶל בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְנִקְרָא לְבַטָּלָה, כִּי אֵינוֹ מוֹלִיד אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְלִפְעָמִים נִקְרָא נִאוּף מַמָּשׁ, שֶׁמּוֹלִיד וּמוֹצִיא פָּסוּל וּפָגוּם, הַיְנוּ שֶׁהַמְקַבֵּל עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְעַל־ כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, יוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר בְּתַאֲוַת נִאוּף, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, שֶׁדִּבּוּרָיו יִתְחַלְּקוּ, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד כִּי־אִם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר. וְאַף שֶׁאוֹמֵר בִּפְנֵי רַבִּים לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה, עִם כָּל זֶה לֹא יִכְנֹס בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי־אִם הַנּוֹגֵעַ לוֹ וְצָרִיךְ לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (יתרו דף סח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ וַהֲלָא כֻּלָּא עָלְמָא שָׁמְעוּ. אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ: זַכָּאָה מָאן דְּמָלֵל עַל אֻדְנָא דְּשָׁמֵעַ (זוהר תצוה דף קפו:). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוכה נב): כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ – הַיְנוּ שֶׁהוּא גָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־ זֶה אוֹמֵר תּוֹרָה, אֲזַי יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל – כִּי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר וּלְפַלֵּס דִּבּוּרָיו כַּנַּ”ל:

### קלה

כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט: (תהלים עה)

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת – לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים־ טוֹבִים וּלְקַבֵּל יוֹם־טוֹב בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַלֵּב כְּפִי יְכָלְתּוֹ. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁזָּכָה לְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי בִינָה, זָכָה לִהְיוֹת עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם (במדבר יב), וְיוֹם־ טוֹב מֹחִין דְּאִמָּא, שֶׁהִיא בִּינָה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־טוֹב, שֶׁהִיא בִּינָה, זוֹכֶה לַעֲנָוָה, כִּי יוֹם־טוֹב בְּגִימַטְרִיָּא סג עִם הַי' אוֹתִיּוֹת, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁהוּא הֶפֶךְ גַּס רוּחַ (עיין תיקונים מן זו”ח). כִּי יוֹם־טוֹב מְבַטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי גַּדְלוּת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי. וְהוּא בְּחִינַת (איוב כט): רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִים פְּנֵי הַצַּדִּיק נֶחְבָּאִים הַקְּטַנִּים, כִּי הַקַּטְנוּת נִתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת. וְעִקַּר כֹּחַ קְדֻשַּׁת יוֹם־ טוֹב הוּא תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כג): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה כד): אַל תִּקְרֵי אֹתָם, אֶלָּא אַתֶּם. נִמְצָא, שֶׁהַיָּמִים־טוֹבִים תְּלוּיִים בַּצַּדִּיקִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַבֵּל וּמְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים־טוֹבִים וּמְקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּנַּ”ל, נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת שֶׁלּוֹ, כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת. וְעַל־כֵּן חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, כִּי עִקַּר כֹּחַ יוֹם־ טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים: וּבָזֶה מְיֻשָּׁב שַׁפִּיר מַה שֶּׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא (סוכה כז:) עַל רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִים בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי אַף שֶׁהוּא בְּרִחוּק מֵאָה פַּרְסָה מֵרַבּוֹ בְּיוֹם־טוֹב, וְלָא אָזֵל וְאָתֵי בְּיוֹמֵהּ, עַל כָּל זֶה הוּא מְחֻיָּב לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיַּכִּיר פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, הַיְנוּ שֶׁיְּכַבֵּד אֶת הַיּוֹם־ טוֹב וִיקַבֵּל אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנֵי רַבּוֹ וְכוּ', כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַיּוֹם־ טוֹב, הוּא מְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ מַמָּשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגַּדְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי גַּדְלוּת כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד – כְּשֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַיָּמִים־ טוֹבִים, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – הַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל (חולין פט): מַאי דִּכְתִיב: הַאֻמְנָם אֵלֶם וְכוּ’, מַה יַּעֲשֶׂה וְכוּ’. יָכוֹל אַף בְּדִבְרֵי־תוֹרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. יָכוֹל אֲפִלּוּ אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי־אָדָם. וְזֶה: כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט – עַל־יְדֵי שֶׁאֲקַבֵּל אֶת הַמּוֹעֲדִים, עַל־ יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן עִנְיָן הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (לעיל בסי’ קכט), כִּי הַקַּטְנוּת בָּטֵל לְגַבֵּי גַּדְלוּת וְנֶאֱכָל וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק:

עוֹד שָׁמַעְנוּ בְּעִנְיָן זֶה: אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם־ טוֹב, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ”ל. וְהַסִּימָן עַל זֶה, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק, הוּא אִם יֵשׁ לוֹ שִׁפְלוּת, כִּי טֶבַע הַקַּטְנוּת – שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְנֵי גַּדְלוּת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מד): וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: חֲבִיבָא לֵהּ כְּנַפְשֵׁהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ש”א יח): וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד. וְאַהֲבָתוֹ אֶת הַצַּדִּיק יִהְיֶה יוֹתֵר מֵאַהֲבַת נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ש”ב א): נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. אֲזַי, עַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק, יָכוֹל לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר יוֹם־טוֹב תָּלוּי בַּצַּדִּיקִים.

כִּי עִקַּר בְּחִינַת יוֹם־טוֹב הוּא לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, לְבַטֵּל מַלְכוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי מַלְכוּת נִקְרֵאת דָּלֶ”ת, בְּגִין דְּלֵית לַהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְנִמְצָא דְּלֵית לַהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם. וְהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ”ת, נָפְלָה וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דִּקְלִפָּה, וּבְיוֹם־טוֹב צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יא): וַיְהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים. פֵּרוּשׁ: יוֹם־טוֹב נִקְרָא תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה, כִּי כָל הַיָּמִים־טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ר”ה טז): בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בַּפֶּסַח וְכוּ’. וְצָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת וְנִתְבַּטֵּל מֶמְשַׁלְתָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (יומא פו:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, שֶׁנִּגְאָלִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְלִפּוֹת. וְזֶהוּ: לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים. שֶׁאָז יוֹצֵא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ”ת, מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא.

וְעִקָּר – לְבַטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת עֲמָלֵק, כִּי הִיא כּוֹלֶלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָרַג שְׁמוּאֵל אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק נֶאֱמַר (ש”א יח): וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע, שֶׁחָתַךְ הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, לְבַל יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּמֶמְשָׁלָה מֵהַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶ”ת, כִּי הֶעֱלָה הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהֶם. וְזֶה נַעֲשֶׂה בְּיוֹם־טוֹב כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף. וָ”ו יוּ”ד הוּא פְּעֻלָּה, וְשֹׁרֶשׁ הַתֵּבָה הוּא שס”ף. וְהוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שָׁ’בוּעוֹת, סֻ’כּוֹת, פֶּ’סַח, שֶׁהֵם הַיָּמִים־טוֹבִים, שֶׁאָז יוֹצֵא הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַיָּמִים־טוֹבִים הֵם יְמֵי דִּין, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בַּעֲמָלֵק (דברים כה): וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים וְכוּ’ וְלֹא יָרֵא־ אֱלֹקִים. כִּי עִקַּר כֹּחוֹ הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם יִרְאַת־אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם־טוֹב יֵשׁ אַרְבַּע מִצְווֹת: בְּפֶסַח – אַרְבַּע כּוֹסוֹת, בְּסֻכּוֹת – אַרְבָּעָה מִינִים, בְּשָׁבוּעוֹת – לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּאַרְבַּע בְּחִינוֹת: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ (איוב כח, ועין בראשית רבה פרק כד, תשא פ’ מ), כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת דָּלֶ”ת, שֶׁיּוֹצֵאת בְּיוֹם־טוֹב מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל. וְהַתַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (גיטין סב): מָאן מַלְכֵי – רַבָּנָן, כִּי הֵם מַעֲלִים אֶת הַמַּלְכוּת, עַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת יוֹם־טוֹב נַעֲשֶׂה עַל־יָדָם.

וּכְשֶׁמְּקַבְּלִים קְדֻשַּׁת יוֹם־ טוֹב, יֵשׁ לוֹ עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’. כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ טָרַח גַּם־כֵּן עַל זֶה, וְרָדַף אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים לְהַעֲלוֹת מֵהֶם הַמַּלְכוּת, וְיָצָא מִמֶּנּוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים: אֶחָד חָכָם וְכוּ’:

(מִן “עוֹד שָׁמַעְנוּ” עַד כָּאן, כָּל זֶה מְבֹאָר הֵיטֵב לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה “מֵישָׁרָא דְּסַכִּינָא”, בְּסִימָן ל, עַיֵּן שָׁם).

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּח רַחְמָהּ שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, כַּמּוּבָא בְּעֵץ־חַיִּים (שער לה פ”ג): כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לַבַּיִת, כָּךְ יֵשׁ צִירִים וּדְלָתוֹת לָאִשָּׁה (בכורות מה), וּמֵהַשְּׁתֵּי דַּלְתִין נַעֲשֶׂה צוּרַת ם סְתוּמָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְצָרִיךְ לַחְתֹּךְ הַ"ם" לִשְׁנֵי דַּלְתִין, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. וְזֶהוּ: וַיְשַׁסֵּף – חֲתָכוֹ לְאַרְבַּע, שֶׁחָתַךְ הַמֵּ"ם לִשְׁנֵי דַּלְתִין, וְהָבֵן:

(בֵּאוּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הַמְקַשָּׁה לֵילֵד יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר)

### קלו

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ: (אבות פ”ב)

זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת (שם פ”א). כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל אָדָם, צָרִיךְ לַחְקֹר לִמְצֹא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו, כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. כִּי הַמַּחֲלֹקֶת לֹא יִמָּנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים: אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּמַעֲלָה, וְעַל־כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ, וַאֲזַי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם־כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים, וַאֲזַי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת. אוֹ לִפְעָמִים לְהֶפֶךְ, שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, וְהַמַּחֲלֹקֶת, מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ עַל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד, הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה: אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ, כַּנַּ”ל, אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת, בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וְזֶהוּ: אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. הַיְנוּ, שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת, מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ”ל, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּךְ מַחֲלֹקֶת. וּבָזֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁחֲבֵרוֹ יַחֲזֹר בּוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַפָּלָה, כִּי יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגֶּחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ בָּזֶה שֶׁאַתָּה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת. וְזֶהוּ: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת – דָּן דַּיְקָא, כִּי הוּא בְּחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט מַמָּשׁ. כִּי יָדוּעַ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁעוֹלִין לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, דָּנִין אֶת הָאָדָם. וְעַל־ כֵּן, בָּזֶה שֶׁאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת וְאַתָּה מַעֲלֵהוּ לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גָּבוֹהַּ, דָּנִין אוֹתוֹ, וּכְפִי שֶׁיֵּצֵא הַמִּשְׁפָּט כֵּן יָקוּם:

### קלז

חֶלְקִי יְיָ אָמַרְתִּי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ: (תהלים קיט)

הַיְנוּ שֶׁהַחֵלֶק אֱלֹקִי מִמַּעַל שֶׁיֵּשׁ לִי אוֹמֵר לִי וּמְלַמֵּד אוֹתִי לִשְׁמֹר דְּבָרֶיךָ:

### קלח

לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי (תהלים כז):

פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: בִּשְׁלִיחוּתְךָ

כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת – בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ מט). וּמִי שֶׁהוּא בַּר לֵבָב (שם כד), בִּבְחִינַת (שם קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, יוּכַל לֵידַע עֲתִידוֹת עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר לוֹ, שֶׁהוּא דִּבְרֵי ה’ מַמָּשׁ. וְזֶהוּ: לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי. לְךָ – בִּשְׁלִיחוּתְךָ כַּנַּ”ל, כִּי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי ה’ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, וְהָבֵן:

### קלט

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו: (תהלים פה)

כִּי יְקָרָא דְּשַׁבַּתָּא הוּא: כִּי בַּחֹל, שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲזַי יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה מֵהָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, כִּי כָל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, וַאֲזַי אֵין לְהַמִּצְוָה הַהִיא בְּחִינַת רַגְלִין לַעֲלוֹת בָּהֶם וְלֵילֵךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקְּלִפָּה לָקְחָה הָרַגְלִין [בִּבְחִינַת (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת]. וּכְשֶׁבָּא שַׁבָּת וְנִתְבַּטֵּל שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים, אֲזַי עוֹלִים הָרַגְלִין מֵהַמִּצְוָה, שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַחִיצוֹנִים בַּחֹל, שֶׁיָּנְקוּ מֵהֶם, וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶהוּ (ישעיה נח): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ – שֶׁעַל־יְדֵי שַׁבָּת תָּשִׁיב וְתַחֲזֹר הָרַגְלִין לְהוֹצִיאָם מִבֵּין הַחִיצוֹנִים, וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ, אַף אִם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מֵהַמִּצְוָה. כְּמוֹ הָאָב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁבְּנוֹ מַתְחִיל לַהֲלֹךְ, אַף שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ כָּרָאוּי, עִם כָּל זֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאֹד מִמֶּנּוּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאֹד מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהִנֵּה הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה עַל־יְדֵי פַּעֲמֵי רַגְלָיו כִּי־אִם כְּשֶׁיֵּלֵךְ הַרְבֵּה. וְהַמִּצְווֹת נִקְרָאִים צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. וְזֶהוּ: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ – כְּשֶׁהַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, אֲזַי: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ, שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל דֶּרֶךְ שֶׁהִיא כְּבוּשָׁה לְרַבִּים, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵהַמִּצְוָה, עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה. וְזֶהוּ: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו: (עַיֵּן עִנְיָן זֶה לְקַמָּן, סִימָן רעז, בַּאֲרִיכוּת)

### קמ

בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ: (איוב לז)

כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִין אֵלָיו יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל־כָּךְ כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו. וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם, שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶךְ, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה, רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם, וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם. וְזֶהוּ: וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. הַצַּדִּיק נִקְרָא "כָּל אָדָם", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְזֶה: לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק תּוּכַל לֵידַע אוֹתוֹ, כִּמְשַׁל הַחוֹתָם כַּנַּ"ל, וְגַם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית:

### קמא

אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ – כִּי כָל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, יַרְגִּישׁוּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִמִּין בְּנֵי־אָדָם, וְהֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שָׁם יֵשׁ לָהֶם לֵב וּשְׁאָר אֵיבָרִים. וַאֲזַי, כְּשֶׁיָּמוּל אֶת לְבָבוֹ וְיַרְגִּישׁ לְבָבוֹ גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת, אֲזַי יַרְגִּישׁוּ שָׁם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת, וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת הֵיאַךְ הֵם מֻטָּלִים בִּמְקוֹם טִנּוֹפוֹת בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית. כִּי מִתְּחִלָּה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהֶם, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא, רַק אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּמּוֹל לְבָבָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם, אֲזַי מַרְגִּישִׁין הֵיכָן הֵם, וּמַתְחִילִין לְקוֹנֵן וּלְהִצְטַעֵר, וְנַעֲשֶׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ (דברים ל): וּמָל ה’ אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ. הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל ה’ אֶת לְבָבוֹ, יִמּוֹל גַּם לְבַב זַרְעוֹ. וּלְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ הַזֶּרַע, הֵן לְמִין בְּנֵי־אָדָם, אֲזַי מְחֻיָּבִים בָּנָיו, שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם־כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם, וְכֵן אִם נִמְשָׁךְ לְמָקוֹם אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ”ל. וְהַזְּמַן הַמְסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי “אֱלוּל” רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב. הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה’ אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לֵבָב סְתָם, הַתָּלוּי בּוֹ, לְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּנַּ”ל. הַיְנוּ הַלֵּב שֶׁל הַטִּפּוֹת לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִין בְּנֵי־אָדָם, וְהֵן שֶׁנִּמְשְׁכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר, וְגַם הֵם בָּנָיו וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר הָאָדָם, הֵם הוֹלְכִים אַחַר הַמִּטָּה וּמְקוֹנְנִים עָלָיו, כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ מִמִּין אָדָם, אַךְ שֶׁזֶּה שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְקוֹנְנִים אַחֲרָיו הוּא לוֹ לְבִזָּיוֹן וּלְחֶרְפָּה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן. רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעֳנָשִׁים הַלָּלוּ, כַּיָּדוּעַ:

### קמב

מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם־ הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר, רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאֹד לִלְמֹד וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמֹד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר. כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה, וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה מִזֶּה כַּמָּה מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק מַקְשֶׁה קֻשְׁיָא בַּתּוֹרָה, וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ, וְאוֹמֵר דָּבָר שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן. וְכֵן לִפְעָמִים זֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מַקְשֶׁה, וְהַקֻּשְׁיָא שֶׁל הָאֶחָד הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם נִדְבָּרִים זֶה לָזֶה, וְזֶה אֵין שׁוּם אָדָם שׁוֹמֵעַ, כִּי־אִם הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ. וְזֶהוּ (מלאכי ג): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה, רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ. וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי־אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ: וַיַּקְשֵׁב ה’ וַיִּשְׁמָע – כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ, וּמְחַבֵּר הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה וְכוֹתְבָם בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן, וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן. וְזֶה הַסֵּפֶר, שֶׁנִּכְתָּבִין עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה, שָׁם נִכְתָּבִין דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וְזֶה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ וְחוֹשֵׁק לִלְמֹד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא מְקַבֵּל לֵב מִלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן הַנַּ”ל, וּמִשָּׁם מְקַבֵּל לִבּוֹ חִשְׁקוֹ, וְהוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר מַמָּשׁ, וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה’ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): אֲפִלּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ. כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִכְסָף וְחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ, הוּא נֶחֱשָׁב לַעֲשִׂיָּה, כִּי מְקַבֵּל חִשְׁקוֹ מִלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן. וְזֶהוּ: וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה’ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר זִכָּרוֹן, שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ”ל, הוּא בִּשְׁבִיל יִרְאֵי ה’ וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, שֶׁהֵם הַחֲפֵצִים וְחוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִלְמֹד תּוֹרָה, רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת וָאֳנָסִים, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמֹד, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי חֵשֶׁק לִבָּם הֶחָזָק, מִזֶּה הַסֵּפֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ”ל: וְעַל־כֵּן אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַגֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד, וְלֹא הָיָה לוֹ רַק הַלֵּב, שֶׁחָשַׁק מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, קִבֵּל גַּם־כֵּן מִזֶּה הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן. וְאָז לֹא הָיוּ שׁוּם צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְהָיָה נִכְתָּב עַל הַלֵּב מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ הַנְּשָׁמוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ צוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם – זֶה אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם, כִּי הוּא בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי, כִּי לֹא הָיָה לוֹ רַק לֵב חוֹשֵׁק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן כָּל הַגֵּרִים נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ, וְנִקְרָאִים (תהלים מז): נְדִיבֵי עַמִּים עַם אֱלֹקֵי אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שמות לה): נְדִיב לֵב, כִּי אֵין לָהֶם רַק מַה שֶּׁלִּבָּם נִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ אַבְרָהָם:

### קמג

מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים. כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לְעֵצָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, הִיא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי נִתְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא בְּחִינַת דִּינִים, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־יְדֵי שֶׁהֶחָכָם נוֹתֵן לוֹ עֵצָה, הוּא מַרְחִיב לוֹ וּמֵאִיר בּוֹ חָכְמָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת חֲסָדִים, כִּי חֶסֶד הוּא נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צד.): אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא. וּכְתִיב (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם:

גַּם כְּתִיב: תְּשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ (משלי יא), וְהַצַּדִּיק נִקְרָא רַב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט): מֹשֶׁה אַיְּדֵי דִּנְפִישׁ זְכוּתֵהּ כְּרַבִּים דָּמֵי. גַּם אִם מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, אַף שֶׁאַחַר־כָּךְ לֹא עָלְתָה לוֹ יָפֶה מֵעֲצָתוֹ, אֲזַי יוֹדֵעַ שֶׁהָיָה רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ אִם לֹא הָיָה מְקַבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ לוֹ רָעָה בְּלִי גְּזַר־דִּין שֶׁל מַעְלָה, רַק שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מָשַׁךְ עַל עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יט): אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה’ יִזְעַף לִבּוֹ. אַךְ אִם קִבֵּל עֲצַת הַצַּדִּיק, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רַק עַל־ פִּי מִשְׁפָּט שֶׁלְּמַעְלָה:

### קמד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ: (מ”ר קהלת סדר א)

כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק אֵין חִלּוּק בֵּין הַחַיִּים וּבֵין לְאַחַר מִיתָה, כִּי גַּם לְאַחַר מִיתָה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאֵין זֶה הַחִלּוּק אֶלָּא אֵצֶל זֶה הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כָּל יָמָיו, וּלְאַחַר מִיתָה אֵין אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, זֶה נִקְרָא מֵת, וְהַמִּיתָה נִכֶּרֶת אֶצְלוֹ. וְיֵשׁ יָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל (פסחים סח:): חֶצְיוֹ לַה’ וְחֶצְיוֹ לָכֶם. וְהַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ בְּזֹאת הַחֲצִי הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ וְאוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְזֶהוּ: וַחֲצִי תַאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ – אֲפִלּוּ זֹאת הַחֲצִי שֶׁהֻתַּר לוֹ, אֲפִלּוּ בָּזֶה הוּא אוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. בְּוַדַּאי זֶה אֵין מֵת, אֶלָּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כִּי תָּמִיד הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם:

### קמה

אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ’:

זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כְּתַרְגּוּמוֹ (בראשית מט): וָרֹבּוּ בַּעֲלֵי חִצִּים – בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּא. וּמִי שֶׁאוֹחֵז תַּאֲוָתוֹ מִמַּחֲלֹקֶת, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת. כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים (ירושלמי שקלים פ”ב). וְכִי אֶפְשָׁר לָדוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ, וְאָז כְּאִלּוּ לֹא מֵת. אֲבָל עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמְרוּ הֲלָכָה מִשְּׁמָם, כְּמוֹ אֲחֵרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהוֹרָיוֹת יג: עַיֵּן שָׁם):

### קמו

עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה וְכוּ’ (תהלים יט):

כִּי הַדָּבָר קָשֶׁה, אֵיךְ הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, הֲלֹא אִשָּׁה פְּסוּלָה לְעֵדוּת. וְהַתֵּרוּץ עַל זֶה, שֶׁהִיא מַחְכִּימַת פֶּתִי, בִּשְׁבִיל זֶה יְכוֹלָה לְהָעִיד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּחֹשֶׁן־מִשְׁפָּט הִלְכוֹת עֵדוּת, (סִימָן לה, סָעִיף יד): תַּקָּנַת קַדְמוֹנִים הוּא, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים לִהְיוֹת, נָשִׁים נֶאֱמָנוֹת. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר תַּאֲווֹת הֵם בַּסֵּתֶר, בִּבְחִינַת (משלי ט): מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְכוּ’, וְאֵין בְּנֵי־אָדָם רְגִילִים שָׁם. אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא עוֹמֶדֶת שָׁם וְקוֹרֵאת אוֹתוֹ (שם): מִי פֶּתִי יָסוּר הֵנָּה וְכוּ’ (זוהר אחרי דף נח), וּמֵחֲמַת תְּשׁוּקַת תַּאֲוָתוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קְרִיאָתָהּ, וְאַחַר גְּמַר תַּאֲוָתוֹ הוּא מַרְגִּישׁ תֵּכֶף קְרִיאָתָהּ וּמִתְחָרֵט תֵּכֶף עַל הָעֲבֵרָה. וְזֹאת הַחֲרָטָה, זֶה בְּחִינַת מַחְכִּימַת פֶּתִי, כִּי בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה הָיָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְאַחַר גְּמַר הָעֲבֵרָה הִטָּה אָזְנוֹ לַאֲמָרֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהֶחְכִּים וּמִתְחָרֵט. בִּשְׁבִיל זֶה הַתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא אִשָּׁה, יְכוֹלָה לְהָעִיד, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים רְגִילִים שָׁם, כַּנַּ”ל:

(מִסִּימָן קמד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

### קמז

כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת־ פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (חגיגה יד): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר – שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְאֶלֶף דּוֹרוֹת. רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, וּנְתָנָהּ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְעָמַד וּשְׁתָלָן וְכוּ’, וְהֵן הֵן עַזֵּי־פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. נִמְצָא, שֶׁהָעַזֵּי־פָנִים אֵינָם בִּכְלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי הֵם מֵהַתתקע”ד דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר־ סִינַי. נִמְצָא, שֶׁהָעַזּוּת־פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה. כְּמוֹ־כֵן, מִי שֶׁהוּא אִישׁ שָׁפָל וְנִבְזֶה, וְאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, אֵין לוֹ גַּם־כֵּן חֵלֶק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (ביצה כח:): מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וְעַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, הוּא מְקַבֵּל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בְּחִינַת (תהלים סח): תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם. תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים – זֶה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלֵינוּ לִמְנֹעַ אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָנוּ מִתְגַּבְּרִין בְּעַזּוּת גָּדוֹל כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ נוֹתְנִין, כִּבְיָכוֹל, עֹז וְכֹחַ לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת: תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְנִשְׁפָּע עָלֵינוּ, בִּבְחִינַת: אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לָעָם – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְנוֹתֵן לָנוּ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא שֶׁל כָּל הָעַזֵּי־ פָנִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּוַדַּאי יְבַטְּלוּ אוֹתוֹ הַמּוֹנְעִים מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, כִּי אֵין לָאָדָם חֵלֶק בַּתּוֹרָה כְּשֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְצָרִיךְ לְפַלֵּס דְּרָכָיו אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת, לִבְלִי לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת־פָּנִים, כִּי הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד כַּנַּ”ל, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּמִדַּת הָעֲנָוָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְעִקַּר מִדַּת הָעֲנָוָה – כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (במדבר יב): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד. זֶהוּ מַדְרֵגַת הָעֲנָוָה בְּתַכְלִית, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּאָמוֹרָאִים, שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף (סוטה מט:): לָא תִּתְנֵי עֲנָוָה, דְּאִיכָּא אֲנָא:

### קמח

מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם־כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְזֹאת הַיִּרְאָה הִיא גַּם־כֵּן יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם־כֵּן יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה. וְכֵן נִכְלָל יִרְאָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (תנחומא ד’ א שה”ש רבה סדר א ירושלמי שבת פ”א וע”ש בפני משה): מַה שֶּׁעָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא, עָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה עַל רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’, רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’. נִמְצָא, שֶׁעֲקֵב הָעֲנָוָה הִיא יִרְאָה, וְכֵן רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא גַּם־כֵּן יִרְאָה. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה, כִּי הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ גַּם־כֵּן יִרְאָה, וְכֵן לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף כַּנַּ”ל:

### קמט

חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: (תהלים קיט)

חֲצוֹת הוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כִּי צֶדֶק – דִּינָא, וּמִשְׁפָּט – רַחֲמֵי. וְזֶהוּ: עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – הַיְנוּ שֶׁצֶּדֶק גּוֹבֵר עַל מִשְׁפָּט. הַתִּקּוּן לָזֶה: חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם. וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, הֵן בַּקַּיִץ וְהֵן בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת. וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת. וּבַבֹּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת (ע' בזוה"ק, פ' בשלח נז):

### קנ

דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה: (סוטה לו: תנחומא פ’ וישב)

הוּא דָּבָר נִסְתָּר מְאֹד, אֵיךְ הַדְּמוּת נִתְרָאֶה וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי יַעֲקֹב לֹא יָדַע. וּמַעֲלַת הַנִּסָּיוֹן, אַף שֶׁרָאָה דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ, הֵם דְּבָרִים נִסְתָּרִים וּמְכֻסִּים מִבְּנֵי־אָדָם:

### קנא

סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא – שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קֹדֶם הַזִּוּוּג פָּרָשַׁת "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" (במדבר כח). וְכֵן כְּשֶׁהַתִּינוֹק חוֹלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, יֹאמְרוּ אָז גַּם־כֵּן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה פָּרָשַׁת “וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם”. כִּי “מְאֹרֹת” חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְכֵן “כַּלֹּת מֹשֶׁה”, חָסֵר וָאו גַּם־כֵּן (זוהר ויחי דף רלו. וע’ זוהר פנחס דף רנד). וְכָל זֶה הוּא סוֹד פְּגִימַת הַלְּבָנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר וָאו, שֶׁהוּא אַסְכָּרָה לְרַבְיֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַוָּא”ו הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, וְעַל־כֵּן חֶסְרוֹן הַוָּא”ו מְרַמֵּז עַל חֶסְרוֹן הַחִיּוּת כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ מִיתַת הַבָּנִים קְטַנִּים, חַס וְשָׁלוֹם. וּבְרֹאשׁ־ חֹדֶשׁ מַתְחֶלֶת הַלְּבָנָה לְהִתְמַלֹּאת וּלְהִתְתַּקֵּן, כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז הִגִּיעָה לְתַכְלִית הַפְּגָם וְהַחִסָּרוֹן, וַאֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל הַתִּקּוּן וְהַמִּלּוּי. וְזֶהוּ: “כַּלֹּת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כַּ’פָּרָה לְ’כָל תּ’וֹלְדוֹתָם. שֶׁבְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק בְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלְּבָנָה, כִּי אֲזַי מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלֹּאת כַּנַּ”ל, וְאָז נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כַּלֹּת מֹשֶׁה כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם כַּנַּ”ל, שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה וְהַמְתָּקָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים. וְעַל־כֵּן פָּרָשַׁת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם סְגֻלָּה לְבָנִים כַּנַּ”ל:

### קנב

כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ. רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם, מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנֹס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ”ל. כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה, כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (זוהר אחרי דף עב) עַל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ'. וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה, הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל, וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנֹס, וְתֵכֶף אַחַר־כָּךְ חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַסִּבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת, וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא־שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח, מֵחֲמַת הַיְרֵא־שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם. וְעַל־יְדֵי מְסִירַת־ נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו. אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה, דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט:

עַיֵּן בְּזֹהַר תְּרוּמָה (דף קמ: קמא.), הוּבָא בַּפַּרְדֵּס, שַׁעַר הַתְּמוּרוֹת, פֶּרֶק ב: בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח. וְעַל־פִּי הַסּוֹד הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא־שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר: לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר, וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא, עַיֵּן שָׁם, וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא־שָׁמַיִם. וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת. וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר “טוּב הָאָרֶץ”, שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם־כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ”ל:

### קנג

עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד־ חָכָם – כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כְּלָל, רַק הִיא מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁהַלְּבָנָה הִיא כְּמַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וּמִתְנוֹצֵץ מִמֶּנָּה אוֹר לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. אַךְ אִם הָיָה גִּשְׁמָהּ עָב וְחָשׁוּךְ, בִּלְתִּי מְלֻטֶּשֶׁת, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְקַבֵּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כְּלָל. וְכֵן הַתַּלְמִיד וְהָרַב הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאִם הַתַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, אֲזַי יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, לְקַבֵּל אוֹר פְּנֵי הָרַב, וַאֲזַי רָאוּי שֶׁהָרַב יִתְרָאֶה עַצְמוֹ בְּתוֹךְ פְּנֵי הַתַּלְמִיד הַמְקַבֵּל פָּנָיו, כְּמוֹ בְּכָל מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד כְּנֶגְדָּהּ רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַמַּרְאָה, כֵּן מְחֻיָּב גַּם־כֵּן כָּאן, שֶׁהַתַּלְמִיד יְקַבֵּל פְּנֵי הָרַב, הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל פְּנֵי הָרַב לְתוֹכוֹ, שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב. וְזֶהוּ קַבָּלַת פָּנִים, הַיְנוּ קַבָּלַת פָּנִים מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ דַּוְקָא אִם יֵשׁ לְהַתַּלְמִיד פָּנִים, הַיְנוּ אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַרְאָה מְלֻטֶּשֶׁת כַּנַּ"ל. אַךְ אִם אֵין לוֹ פָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, אֲזַי אֵין יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל לְעִנְיַן חַמָּה וּלְבָנָה. וּבְוַדַּאי אֵין מִתְרָאֶה בְּתוֹכוֹ פְּנֵי הָרַב, כְּמוֹ הָעוֹמֵד נֶגֶד כָּל דָּבָר עָב וְחָשׁוּךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר לָדַעַת אִם הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כִּי אִם אֵין רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בּוֹ, יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּסִימָן כג, עַיֵּן שָׁם). וְכֵן כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי כָל אֶחָד שֶׁיָּצָא מִתַּאֲוַת מָמוֹן יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, נִקְרָא כְּנֶגְדּוֹ צַדִּיק, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שם).

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים ה): פָּנִים בְּפָנִים וְכוּ'. הַיְנוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וְהָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁיִּתְרָאֶה בְּתוֹכָם פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: פָּנִים בְּפָנִים – שֶׁפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הָיָה בְּתוֹךְ פְּנֵיהֶם, בְּחִינַת קַבָּלַת פָּנִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם – שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד, וְיוֹצֵא מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מֵאַחַר שֶׁנִּכְלַל בְּתוֹכוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. אַךְ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים, אֵין לוֹ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל פָּנִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר־סִינַי:

### קנד

דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת, וְכָל הַיִּסּוּרִין וְהַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כֻּלָּם הֵם מֵהַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ זֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִין מִמֶּנּוּ. וְהֵם בְּחִינַת (שבת עז:): חָמֵשׁ אֵימוֹת, אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר, שֶׁאַף שֶׁהוּא נֶגֶד הַטֶּבַע שֶׁהַגִּבּוֹר יִפְחַד מֵהַחַלָּשׁ, אַךְ שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנָּפְלָה וְנִתְלַבְּשָׁה בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים. וְעַל־כֵּן הֵם בְּמִסְפָּר חָמֵשׁ, כְּנֶגֶד חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אוֹתִיוֹת מַנְצְפַךְ כְּפוּלִים. וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁם, לִמְקוֹמָם. וּמְקוֹם הַיִּרְאָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ (קדושים יט). וְהַיִּרְאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עִם דַּעַת, כִּי בְּלֹא דַּעַת נֶאֱמַר (איוב ד): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְהַדַּעַת צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּלֵּב, כִּי גַּם עַכּוּ”ם יֵשׁ לוֹ דַּעַת, אַךְ הוּא בְּלֹא לֵב. אַךְ עִקַּר הַדַּעַת – כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כט): וְלֹא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת – דַּיְקָא, וּכְשֶׁמְּחַבֵּר הַדַּעַת שֶׁבַּלֵּב עִם הַיִּרְאָה, שֶׁשָּׁרְשָׁהּ וּמְקוֹמָהּ בַּלֵּב, אֲזַי נֶאֱמַר (משלי ב): אָז תָּבִין יִרְאַת ה’ וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא.

וְהִנֵּה כְּתִיב (שם כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט מַעֲמִיד וּמַעֲלֶה הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עו): אֶרֶץ יָרְאָה. וּמִשְׁפָּט הוּא מַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה, טֶרֶם שֶׁיָּדִינוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְעַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, נִצּוֹל מִדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה, אֵין דִּין לְמַעְלָה (מ”ר שופטים פ”ה). וְכֵיוָן שֶׁאֵין עָלָיו דִּין, אֵין צְרִיכָה הַיִּרְאָה לִפֹּל וּלְהִתְלַבֵּשׁ לְמַטָּה, וְאֵין צָרִיךְ לִירֹא מִשּׁוּם דָּבָר, וְאֵין לוֹ רַק יִרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת: (עַיֵּן כָּל זֶה לְעֵיל, בְּהַתּוֹרָה “מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז”, בְּסִימָן טו, שָׁם מְבֹאָר כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת.)

### קנה

עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאֹד. וּמַה שֶּׁהָאָדָם אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת, וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִלָּתוֹ, וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. אַךְ עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ. כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה, אֲזַי הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ יָפֶה, וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם רוּחַ וְלֹא זִיקִים וּרְעָמִים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגּוֹדֵל, עַל־כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה, אֲזַי הוּא נִרְקָב בָּאָרֶץ, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגּוֹדֵל. וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אסתר ב): וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה – לְשׁוֹן גִּדּוּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא): אֱמוּנָה – זֶה סֵדֶר זְרָעִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר, וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר, וּמִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת כָּרָאוּי, וְנוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה, אֲזַי אֵין לוֹ כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ:

וְזֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל שׁוּם בִּטּוּל וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, זֶה בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר יָכוֹל לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ, כִּי לֹא אִכְפַּת לֵהּ שׁוּם דָּבָר, רַק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כִּי אֶרֶךְ־אַפַּיִם הוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת אֱמוּנָה, כִּי כָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ’ ראה). אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ עֲבוֹדָה־זָרָה, נִתְבַּטֵּל הַחֲרוֹן־אַף, וְזוֹכִין לַאֲרִיכַת־ אַפַּיִם, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחֲרוֹן־אַף, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לַאֲרִיכַת־אַפַּיִם, שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דְּבַר בִּלְבּוּל וּמְנִיעָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁיִּסְבֹּל הַכֹּל, וְלֹא יִתְעַצֵּב וְלֹא יִתְעַצֵּל עַל־יְדֵי־זֶה כְּלָל, רַק יַעֲצֹר רוּחוֹ וְלֹא יִכְפַּת לֵהּ כְּלָל, וְיַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְיַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְלֹא יָחוּשׁ עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת כְּלָל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ וּמַצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ לְהַפִּילוֹ בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְמָנְעוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ בִּזְרִיזוּת וְשִׂמְחָה, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַבִּלְבּוּלִים כְּלָל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁאֶרֶךְ־אַפַּיִם תָּלוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם זוֹכִים לִבְחִינַת אֶרֶךְ־ אַפַּיִם. כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ. נִמְצָא, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לִבְחִינַת אֲרִיכַת־ אַפַּיִם כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַלְבְּלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּבִלְבּוּל מֵעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת־אַפַּיִם, בְּחִינַת כֹּחַ הַגּוֹדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת כִּי־אִם עַל־יְדֵי־ זֶה וְכַנַּ”ל. וְעִקַּר גֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִתְלַהֵב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ, הָיָה רַק בִּשְׁבִיל מִדָּה זֹאת שֶׁל אֲרִיכַת־אַפַּיִם, מֵחֲמַת שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (סנהדרין קיא): וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. מָה רָאָה, אֶרֶךְ־אַפַּיִם רָאָה. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁרָאָה בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, שֶׁהוּא תָּלוּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן וַיִּקֹּד אַרְצָה, שֶׁהָיָה לִבּוֹ בּוֹעֵר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְאֶרֶךְ־אַפַּיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ שָׁם: וְחַד אָמַר: אֱמֶת רָאָה. מַר אָמַר חֲדָא וּמַר אָמַר חֲדָא, וְלָא פְּלִיגֵי. כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַסִּיק שָׁם בַּגְּמָרָא: שְׁמַע מִנַּהּ אֶרֶךְ־אַפַּיִם רָאָה, כִּי עִקָּר הוּא בְּחִינַת אֲרִיכַת־אַפַּיִם כַּנַּ”ל.

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כִּסּוּפִין וְגַעְגּוּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה גַּעְגּוּעִים לְכָל הַצַּדִּיקִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא סְגֻלָּה לְהַכַּעַס וְלָעַצְבוּת, כִּי כָל הַכּוֹעֵס, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עַכּוּ”ם (שבת קה), אֲבָל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֶרֶךְ־אַפַּיִם, הֶפֶךְ הַכַּעַס. וְזֶה שֶׁקֹּדֶם קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, אָנוּ מְבַקְשִׁים: וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים וּמִתְגַּעְגְּעִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה, הַיְנוּ קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהוּא אֱמוּנָה:

### קנו

לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי וְכוּ’: (תהלים נא)

כִּי מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): לְךָ אָמַר לִבִּי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ וּבִשְׁלִיחוּתְךָ, אָמַר לִי לִבִּי. שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּתַחֲנוּנִים וְדִבְרֵי רִצּוּיִים חֲדָשִׁים. וְלִזְכּוֹת לָזֶה, צָרִיךְ טָהֳרַת הַלֵּב, וְטָהֳרַת הַלֵּב הוּא עַל־ יְדֵי שֶׁמִּתְלַהֵב וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר הַלֵּב. כִּי נֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעָר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ*, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִטְהַר לִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לא): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרַת הַלֵּב, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, אֲזַי: וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:

* כִּי עַל־יְדֵי חֲמִימוּת הַלֵּב, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרֵשׁ רוּחַ הַטֻּמְאָה. כִּי טֶבַע הָאֵשׁ, שֶׁמְּגָרֵשׁ הָאֲוִיר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרֵר לְחַכְמֵי הַיְסוֹדוֹת, כִּי זֶהוּ סִבַּת מַה שֶּׁיּוֹרֶה הַקְּנֵי־שְׂרֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּדְלִיקִין מַה שֶּׁזּוֹרִין לְמַעְלָה (דְּהַיְנוּ הַפִּילְוֶור). כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֵשׁ בּוֹרֵחַ הָאֲוִיר, וְהָאֲוִיר הוּא דּוֹחֶה אֶת הַדְּבָרִים שֶׁמִּלְאוּ בָּהֶם אֶת הַקְּנֵי־ שְׂרֵפָה, וְעוֹד נִתְבָּרֵר בְּחוּשׁ מִכַּמָּה דְּבָרִים. וְהַכְּלָל שֶׁהָאֵשׁ מְגָרֵשׁ הָאֲוִיר, עַל־כֵּן הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב, שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְגָרֵשׁ הָרוּחוֹת, שֶׁהֵם אֲוִיר, הַיְנוּ שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר לִבּוֹ:

וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל־יְדֵי תְּנוּעָה. כִּי תְּנוּעָה מְעוֹרֵר חֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, אִם יִזְרֹק חֵץ וְיִתְחֹב בְּרֹאשׁוֹ שַׁעֲוָה, אֲזַי יִמַּס הַשַּׁעֲוָה מֵחֲמַת הַחֲמִימוּת הַבָּא עַל־יְדֵי הַתְּנוּעָה. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה, עַל־ יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הוּא מַזִּיעַ. (וְעִקַּר הַתְּנוּעָה הוּא מֵהַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה. הַיְנוּ, מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, הָיָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לֵישֵׁב, וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, מַתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה לַחְשֹׁב לֵילֵךְ, וְעַל־ יְדֵי־כֵן מוֹרִיד חֲמִימוּת. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן, צָרִיךְ לְכַסּוֹת עַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת).

וּכְמוֹ־כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה חוֹשֶׁבֶת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה, עַל־יְדֵי הַתְּנוּעָה מוֹרִיד חֲמִימוּת וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר חֲמִימוּת יְסוֹד הָאֵשׁ הוּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִתְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים, כִּי יְסוֹד הָאֵשׁ הוּא לְמַעְלָה מִיסוֹד הָאֲוִיר וְסָמוּךְ לַגַּלְגַּלִּים, וְכֵן כָּל גַּלְגַּל מְקַבֵּל מִגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ. עַל־ כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּצְדִּיק הָרַבִּים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ עַל־ יְדֵי שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא מַצְדִּיק הָרַבִּים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹרִיד גַּם־כֵּן חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים. וְהוּא מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְיוּכַל לְהוֹרִיד חֲמִימוּת לְאַחֵר גַּם־ כֵּן, כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים, שֶׁמְּקַבְּלִים מִלְמַעְלָה וּמוֹרִידִים לְמַטָּה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמִּי שֶׁלְּמַעְלָה, אַף שֶׁמֵּבִיא חֲמִימוּת לְאַחֵר, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְהוּא עַצְמוֹ מִתְקָרֵר. כְּמוֹ הַבַּרְזֶל הַמְלֻבָּן, שֶׁמַּשְׁלִיכִין לַמַּיִם, שֶׁהַבַּרְזֶל עַצְמוֹ מִתְקָרֵר, וְגַם הַמַּיִם שֶׁנִּתְחַמֵּם הוּא רַק לְפִי שָׁעָה:

[מִן “וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת” עַד כָּאן לֹא נִכְתָּב יָפֶה כַּסֵּדֶר, כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ. וְעִקַּר הָעִנְיָן עַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה “עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים” בְּסִימָן כא, שָׁם מְבֹאָרִים הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ בַּאֲרִיכוּת. וְהַכְּלָל – שֶׁתְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַל־ יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב זוֹכֶה לְגָרֵשׁ הָרוּחַ הַטֻּמְאָה, רוּחַ שְׁטוּת, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר לִבּוֹ כַּנַּ”ל. וְאָז זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְבּוֹדֵד, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, כַּנַּ”ל]:

### קנז

אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק, תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחַר־כָּךְ לִסְבֹּל וְלַחְפֹּץ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ (אבות פ”ד): כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי־תוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְהָבֵן הֵיטֵב:

### קנח

כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם סִפְּרוּ, שֶׁרָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק, וְקָרְבוּ לְשָׁם – וְלֹא הָיָה כְּלוּם. וְכֵן נִתְרָאֶה גַּם־כֵּן לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ, וְגַם עַל הַיָּם לִפְעָמִים נִתְרָאֶה כָּךְ. וּכְבָר נוֹדַע, שֶׁזֶּה בָּא מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אֵדִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ שֶׁל גָּפְרִית, וְעוֹלִים אֵיזֶה אֵדִים וְנִתְקַבְּצִים זֶה עִם זֶה, וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם רוּחַ קַר מִלְמַעְלָה, וְנוֹפְלִים לְמַטָּה וּמַתְחִילִין לִבְעֹר לְפִי שָׁעָה. כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם, שֶׁלִּפְעָמִים נִבְעָר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְאַחַר שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְחוֹזֵר לְקַדְמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ חֲצִי יוֹם אוֹ אֵיזֶה יָמִים אוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת, אַךְ לֹא לָנֶצַח וְלֹא לִזְמַן מְרֻבֶּה. וְזֶה בָּא מֵרְשָׁעִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָרְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה. וְאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה אָדָם, וּכְפִי מִסְפַּר הַחֲרָטוֹת הַבָּאִים לוֹ, כֵּן נִמְשָׁךְ הַזְּמַן שֶׁבּוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת נִבְעָר לִבּוֹ פִּתְאֹם. אַךְ לָאו כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּזֶה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לוֹ הִתְלַהֲבוּת מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת, רַק מִמָּקוֹם אַחֵר:

### קנט

דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין בְּנֵי־אָדָם וּבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וְיָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין לִמּוּד הַתּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא כָּל אָדָם וְאָדָם לוֹמֵד בִּבְחִינָה אַחַת, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד לְהַשְּׁכִינָה, שֶׁלִּמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה וּמַעֲלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁפַע, הַיְנוּ שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ אֵשׁ וּמַיִם, וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶמְצָעִי, מְקַבֶּלֶת הַתּוֹרָה, אֲזַי עוֹלֶה כֹּחַ הָאֵשׁ לְמַעְלָה, וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ שֶׁפַע לְמַעְלָה, לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל הַמַּלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ’, וְזֶה הוּא שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת. וְכֹחַ הַמַּיִם נַעֲשֶׂה מִזֶּה שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, וְיוֹרֵד לְזֶה הָעוֹלָם.

וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ: אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, וּבִשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד (משלי ג). כִּי אֹרֶךְ יָמִים הוּא לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:), וְהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יָמִין, שֶׁזֹּאת הַשֶּׁפַע הִיא לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, שֶׁהוּא שֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, הִיא בְּחִינַת שְׂמֹאל.

אַךְ לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, כִּי לָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אָדָם יָקָר, וְשֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ רַק לְהַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא, וְלֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לְלִמּוּד זֶה, וְאַף אִם לוֹמֵד בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, וְגַם אִם אוֹמֵר שֶׁלִּמּוּדוֹ לְאוֹקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא, עִם כָּל זֶה מִי יוֹדֵעַ אִם רָאוּי לְכָךְ, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדוֹ לְהַשְּׁכִינָה.

וּכְשֶׁאֵין לִמּוּדוֹ עוֹלֶה לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי, כְּשֶׁהַתּוֹרָה יוֹצֵאת וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲלוֹת אֶל מְקוֹם מְכוֹנָהּ, וְטִבְעָהּ הוּא לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמָהּ וְלַעֲלוֹת, וּבְתוֹךְ כָּךְ נַעֲשֶׂה לַיְלָה, וַאֲזַי יוֹצְאִין כָּל גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ’, הַמְבֹאָרִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (מקץ דף רג:), וְהֵם מַכִּים עָלֶיהָ, וְנוֹפֶלֶת לְמַטָּה, וּמִתְפַּזֶּרֶת לְמַטָּה לְכָל הָעוֹלָם, וְכָל בְּנֵי עוֹלָם שׁוֹאֲבִים מֵהָאֲוִיר, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִים מִזֹּאת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְפַּזְּרָה לְמַטָּה בָּאֲוִיר, בְּהָקִיץ אוֹ בְּשֵׁנָה.

וּלְפִי מַהוּת הָאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ מֵהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כֵּן נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה, כִּי אָדָם כָּשֵׁר וִירֵא־שָׁמַיִם, אֲפִלּוּ מִקְּטַנֵּי הָעֵרֶךְ, אוֹ אָדָם גָּדוֹל וְצַדִּיק, כְּשֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, אֲזַי נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מִזֶּה טַ”ל תּוֹרָה (הקדמת התיקונים ובתיקונים מזהר חדש ובילקוט ישעיה כו), וּמַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק לְהַתּוֹרָה, וְהַכֹּל לְפִי מַדְרֵגַת הַמְקַבֵּל, לִקְצָת נַעֲשִׂים מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי כְּשֶׁמְּקַבֵּל מִכַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ צֵרוּפִין חֲדָשִׁים, וְיוּכַל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת מִזֶּה וְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, וְלִקְטַנִּים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וּלְחַדֵּשׁ, מַגִּיעַ לָהֶם מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ וְחֵשֶׁק נִמְרָץ לְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת חִדּוּשִׁין, שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הַחֵשֶׁק וְהַהִתְעוֹרְרוּת אֶצְלוֹ. וְזֶה כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי־אָדָם כְּשֵׁרִים וַהֲגוּנִים.

אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים, אֲזַי נַעֲשֶׂה הֶפֶךְ מִזֶּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵאֵלּוּ הַתּוֹרוֹת ל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אַדְּרַבָּא חֵשֶׁק נִמְרָץ וְהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ לִיגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וַעֲבוֹדַת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ מַמָּשׁ מִטַּ”ל תּוֹרָה, הַיְנוּ ל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת (בראשית ג): בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם.

וְזֶה הוּא בְּחִינַת יָמִין וּשְׂמֹאל שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאָדָם כָּשֵׁר, נַעֲשֶׂה מִזֶּה טַל תּוֹרָה כַּנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת יָמִין, וּלְהֶפֶךְ נַעֲשֶׂה ל"ט מְלָאכוֹת, זֶה הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כִּי בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הָעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמֹאל, מֵאֵשׁ וּמַיִם, שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת, וּבְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, וְנִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה מֵהַיָּמִין וּשְׂמאֹל, מֵהָאֵשׁ וּמִמַּיִם, טַל אוֹ ל”ט מְלָאכוֹת, לְפִי מַהוּת הַמְקַבְּלִים כַּנַּ"ל.

וְדָבָר זֶה הוּא מְבֹאָר בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם לוֹמֵד, יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִפִּיו, וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹצִיא דִּבּוּר מִפִּיו, עִם כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַסֵּפֶר וּמְעַיֵּן, יוֹצְאִים הֲבָלִים וְאֵדִים מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם חֲמִימוּת וְלַחוּת, כַּיָּדוּעַ בַּטֶּבַע. וְאֵלּוּ הַהֲבָלִים וְהָאֵדִים שֶׁיּוֹצְאִים, הֵם בְּחִינַת אֵשׁ וּמַיִם, וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת אֶל הַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ לָהֶם, וַאֲזַי בַּלַּיְלָה מַכֶּה עֲלֵיהֶם הַנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת הַגַּרְדִּינֵי נִימוּסִין וְכוּ’ שֶׁיּוֹצְאִין בַּלַּיְלָה כַּנַּ”ל, וְנִתְפַּזְּרִים בָּאֲוִיר, וּבְנֵי־אָדָם שׁוֹאֲבִין מֵהָאֲוִיר, וַאֲזַי שׁוֹאֵב כָּל אֶחָד מִכֹּחוֹת הַתּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בָּאֲוִיר. וְכֵן בֶּאֱמֶת טַל בְּגַשְׁמִיּוּת, יֵשׁ בּוֹ גַּם־כֵּן שְׁנֵי כֹּחוֹת – טוֹב וָרַע, לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, וְנַעֲשֶׂה גַּם־ כֵּן מֵהָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, וּבַלַּיְלָה יֵשׁ קְרִירוּת, וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ קַר מִלְמַעְלָה, וְנוֹפְלִים לְמַטָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם טַל, וְהוּא חִיּוּת כָּל הָעֲשָׂבִים, וּבְהֵמוֹת הָאוֹכְלוֹת מִמֶּנּוּ נַעֲשִׂים שְׁמֵנִים. וְיֵשׁ מִינִים, שֶׁמַּזִּיק לָהֶם מְאֹד הַטַּל, וְגַם לִבְנֵי־ אָדָם הָאוֹכְלִים מֵהַטַּל מַזִּיק לָהֶם, וּמַגִּיעַ מִזֶּה דֶּבֶר וּמִינֵי חֳלָאִים, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּל שְׁנֵי כֹּחוֹת – לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת כַּנַּ”ל. כֵּן נַעֲשֶׂה מֵהַתּוֹרוֹת הַנַּ”ל עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מַמָּשׁ בִּבְחִינַת הַטַּל הַגַּשְׁמִי, נַעֲשֶׂה מִזֶּה טַ”ל, וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

[אַחַר שֶׁאָמַר תּוֹרָה הַזֹּאת, עָנָה וְאָמַר: אֲבָל לֹא מָצָאתִי מִקְרָא אוֹ אֵיזֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִמְצֹא בּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה. אֶפְשָׁר יִמָּצֵא אֶחָד, שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא דְּבָרִים אֵלֶּה בְּאֵיזֶה מִקְרָא אוֹ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (סוטה כז): מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר: עָתִיד דּוֹר אֶחָד וְכוּ’, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה, וַהֲלֹא רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מוֹצֵא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה]:

### קס

הַדֶּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם. לִפְעָמִים הוּא נוֹקֵשׁ בָּאָדָם וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (ש”ה ה): קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק. וְלִפְעָמִים הוּא מַזְכִּיר אֶת הָאָדָם לַעֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַדֶּפֶק בָּא מִן הַנְּשִׁימָה, וְהַנְּשִׁימָה בָּא מִן הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, וּכְפִי הַדִּבּוּר, כֵּן נַעֲשֶׂה הַדֶּפֶק, אִם לְטוֹב אוֹ לְהֶפֶךְ:

### קסא

הַמַּחֲלֹקֶת מַגְבִּיהּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ). וְהִנֵּה עֵץ הַמֻּנָּח עַל הָאָרֶץ, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִין עָלָיו מַיִם שׁוֹטְפִין, אֲזַי הַמַּיִם מְרִימִין וְנוֹשְׂאִין אֶת הָעֵץ, וְהַמַּחֲלֹקֶת נִקְרָא מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פח): סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם, הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד:

### קסב

בִּימֵי הַמַּגִּיד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס, וְהָיָה מִתְנַגֵּד לְאַנְשֵׁי הַמַּגִּיד. וְסִפְּרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו מִזֶּה הָאִישׁ, וְאָמַר לָהֶם, שֶׁיִּרְאוּ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד, וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזֹר לָהֶם. וְכֵן עָשׂוּ, עַד שֶׁעֲזָרָם ה’, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְהַמַּגִּיד ז”ל, וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר יְרֵא־שָׁמַיִם, אַךְ הִתְחִיל לֵירֵד מִנְּכָסָיו. וְאָמַר הַמַּגִּיד ז”ל, שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, הַיְנוּ תּוֹרָה וּגְדֻלָּה, כִּי הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים. לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין (ב”ב כה:). נִמְצָא, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַחְכִּים, עוֹמֵד לְדָרוֹם, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַעֲשִׁיר, כִּי כְּשֶׁהוּא בְּדָרוֹם, אֲזַי אֵינֶנּוּ בְּצָפוֹן, וַעֲשִׁירוּת בְּצָפוֹן, וְכֵן לְהֶפֶךְ. כִּי־אִם אִם הוּא בְּתַכְלִית הָעֲנִיווּת, שֶׁהוּא אַיִן מַמָּשׁ, אֲזַי אֵינוֹ עוֹמֵד בְּשׁוּם צַד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם, מֵאַחַר שֶׁהוּא אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, עַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תּוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּגוֹן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ:

### קסג

לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת, וְאֵינוֹ יוֹצֵא דֶּרֶךְ הַפֶּה, כִּי אִם דֶּרֶךְ הָעֹרֶף (וּמַמָּשׁ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ יוֹצֵא דֶּרֶךְ הַפֶּה, רַק דֶּרֶךְ הָעֹרֶף). כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, וְהַקְּלִפּוֹת רוֹצִים תָּמִיד לִתְפֹּס הַדִּבּוּר לְעַצְמָם, בִּפְרָט דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ מֵאָדָם גָּדוֹל, כִּי אֶצְלָם כָּל הַדִּבּוּרִים יָפִים וְנָאִים וַחֲשׁוּבִים, וְרוֹצִים לְתָפְסָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁהַדִּבּוּר נָאֶה בֶּאֱמֶת, כִּי הַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שְׁחוֹרִים, אִלּוּ לֹא הָיְתָה שָׂרָה יְפַת־תֹּאַר כָּל־כָּךְ, גַּם־כֵּן הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד, וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינוֹת שָׂרָה, לְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. יֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שָׂרָה לְאֻמָּתִי (ברכות יג), שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בַּדִּבּוּר שֶׁלּוֹ עַל עִיר וּמְדִינָה, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ. אַךְ אֶצְלָם, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מִצְרַיִם, שֶׁכֻּלָּם שְׁחוֹרִים וּשְׁפָלִים, כָּל הַדִּבּוּרִים חֲשׁוּבִים וְרוֹצִים לְתָפְסָם. כִּי הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הֵם שַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים, שֶׁהֵם תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וּ”פַרְעֹה” הוּא אוֹתִיּוֹת “הָעֹרֶף”, שֶׁעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְתֵכֶף שֶׁרוֹאִין הַשְּׁלֹשָׁה שָׂרִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם שָׂרֵי פַרְעֹה, אֶת שָׂרָה, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, אֲזַי יָפֶה וְנָאֶה בְּעֵינֵיהֶם, וְתוֹפְסִים אוֹתוֹ לְפַרְעֹה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יב): וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלֲלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה. כִּי הַשְּׁלֹשָׁה שָׂרִים הַנַּ”ל הֵם קָנֶה וּוֵשֶׁט וּוְרִידִין, וְתוֹפְסִין הַדִּבּוּר לְהָעֹרֶף.

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַדִּבּוּר הוּא דִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינוֹת שָׂרָה, שֶׁהָיָה שְׁכִינָה עִמָּהּ, אַף שֶׁהָיָה צַר לְאַבְרָהָם מְאֹד מְאֹד בְּעֵת שֶׁנִּלְקְחָה, עִם כָּל זֶה יָדַע וּבָטַח בַּה’, שֶׁהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּתְפְּסָה לְשָׁם, שֶׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה נַחַת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ (קהלת ח), שֶׁלִּקְּטָה מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, כַּיָּדוּעַ. אֲבָל אִם הוּא דִּבּוּר פָּשׁוּט, חַס וְשָׁלוֹם, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ לְשָׁם, וְכִמְעַט, חַס וְשָׁלוֹם, יִשְׁתַּקַּע שָׁם, אִם לֹא שֶׁיָּבוֹא צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם.

וְיֵשׁ אָדָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה מִכֻּלּוֹ וּמִמֶּנּוּ דִּבּוּר, שֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת, וְהַכֹּל דּוֹבְרִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא הוֹלֵךְ נָע וָנָד וּמִתְפַּזֵּר בְּפִי כֻּלָּם, וְאֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁבָּא לְשָׁם יֵשׁ לוֹ עִנּוּיִים וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת, כִּי אֵצֶל כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ פַּרְעֹה לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְפִי אָדָם גָּדוֹל, שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ וּמִצְרַיִם מְדִינָה, וּשְׁלֹשָׁה שָׂרִים, אַף כְּשֶׁהֵם תּוֹפְסִים הַדִּבּוּר וְנוֹפֵל אֲלֵיהֶם, צַר לוֹ מְאֹד, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לוֹ נַיְחָא, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא שָׁם נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְיִהְיֶה טוֹבָה מִזֶּה.

אַךְ כְּשֶׁבָּא לְפִי אֲנָשִׁים שְׁפָלִים, וְשָׁם כְּשֶׁתּוֹפְסִים הַדִּבּוּר לְהָעֹרֶף, וְהוּא נוֹפֵל שָׁם, וְשָׁם מִדְבַּר שְׁמָמָה, צִיָּה וַעֲרָבָה, לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ, אֵין לוֹ עִם מִי לִפְגֹּעַ, צַר וּמַר מְאֹד. הַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת נָעָה וְנָדָה וּמִתְפַּזֶּרֶת בְּפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ בְּפִי כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהוּא עָיֵף וְרָעֵב וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לָהּ אֹכֶל לְהָשִׁיב נַפְשָׁהּ הָרְעֵבָה וְהַצְּמֵאָה, וְאוֹכֶלֶת אֶת עַצְמָהּ, בִּבְחִינַת: אִישׁ בְּשַׂר זְרוֹעוֹ יֹאכֵלוּ (ישעיה ט). וּכְדִמְיוֹן הָאִישׁ, שֶׁגָּבַר עָלָיו הַקְּרִירוּת מְאֹד, וְאֵין לוֹ שׁוּם כִּסּוּי לְחַמֵּם עַצְמוֹ וּלְהִתְעַטֵּף בּוֹ, וְהוּא מְכַפֵּל וּמְחַבֵּק וּמְכַוֵּץ עַצְמוֹ, כְּמוֹ־כֵן הַנֶּפֶשׁ, אֵין לָהּ שׁוּם כִּסּוּי לְהִתְעַטֵּף וּלְכַסּוֹת עַצְמָהּ, וְהִיא בְּחִינַת: נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף – שֶׁמִּתְעַטֶּפֶת מֵעַצְמָהּ מִנַּהּ וּבַהּ, וְכָל־כָּךְ נִתְעַלְּפָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם נוֹתְנִין לָהּ דְּבַר מַאֲכָל, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל לֶאֱכֹל, כְּמוֹ הַחוֹלֶה שֶׁמֻּטָּל זְמַן רַב בְּחָלְיוֹ, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף כָּל־כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל שׁוּם מַאֲכָל, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, הוּא דּוֹחֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל. וּמַה נַּעֲשֶׂה, וַאֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לְעַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לְעֵצוֹת טוֹבוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף, וְלֹא פָנִים). וְאָז הוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִין, כִּי נִתְפַּס וְנֶאֱסַר שָׁם. וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה וּמַעֲלֵהוּ לַשָּׁמַיִם, וְאַחַר־כָּךְ מַשְׁלִיכוֹ מְאֹד לְמַטָּה, כִּי הָעֲלִיָּה לֹא הָיְתָה כְּסֵדֶר, רַק בְּדֶרֶךְ הַשְׁלָכָה כִּלְאַחַר־יָד לְמַעְלָה, וְעַל־כֵּן נִשְׁלָךְ לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קז): יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ, כִּי בָּטַחְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל נָכוֹן, וְיֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ, אָמֵן:

(כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל אַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁרָאָה דְּבָרִים אֵלֶּה אֶצְלִי בִּכְתָב, אָמַר, שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה לֹא כְּתַבְתִּים יָפֶה כָּרָאוּי. וְאָמַר, שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלֶּה מְקֻשָּׁרִים לְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נד:): אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, שֶׁהֵם מְבֹאָרִים בְּמִזְמוֹר קז. וּכְפִי הַנִּרְאֶה וּמוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁכָּל אַרְבָּעָה הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת וַחֲבוּשִׁים בְּבֵית־ הָאֲסוּרִים וְחוֹלֶה וְיוֹרְדֵי־הַיָּם – הַכֹּל מְרַמֵּז עַל צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּעִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוֹלֶכֶת נָעָה וְנָדָה, עָיֵף וְרָעֵב וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת תָּעוּ בַּמִּדְבָּר וְכוּ’. וְכֵן מְדַבֵּר מֵעִנְיַן חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל־כָּךְ נִתְעַלְּפָה, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ אִם נוֹתְנִין לָהּ דְּבַר מַאֲכָל וְכוּ’ – וְזֶה בְּחִינַת: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, שֶׁמְּדַבֵּר מֵחוֹלֶה. וְכֵן מְדַבֵּר מֵעִנְיַן חָבוּשׁ בְּבֵית־ הָאֲסוּרִים, וּמֵעִנְיַן: יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹרְדֵי הַיָּם. וּמְבֹאָר כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמְּרַמֵּז כָּל הָאַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, עַל עִנְיַן צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מַחֲלֹקֶת רַבִּים, וְרַבִּים קָמִים עָלֶיהָ, וְסוֹבֶלֶת עִנּוּיִים וְיִסּוּרִים וְטִלְטוּלִים גְּדוֹלִים וְצָרוֹת מְשֻׁנּוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּיל אוֹתָהּ בְּכָל פַּעַם מִכָּל הַצָּרוֹת, וְעַל זֶה אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת תָּמִיד. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

(וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּהַתּוֹרָה “וַיַּסֵּב אֱלֹהִים”, בְּסִימָן סב):

### קסד

לְעִנְיַן סִפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. לְמָשָׁל: רוֹפֵא שֶׁנֶּחֱלָה וְהֻכְרַח לִמְסֹר אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַדָּאקְטֶיר הַגָּדוֹל, וְהָרוֹפֵא רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְפוּאוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, לְהוֹצִיא לוֹ שֵׁן וּלְגַלְּחוֹ, אֲבָל הַדָּאקְטֶיר יוֹדֵעַ רְפוּאוֹת יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לוֹ. כֵּן יִזְדַּמֵּן, שֶׁיָּבוֹא אִישׁ לְהַתַּלְמִיד־חָכָם וְצַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא רוֹפֵא חֳלִי הַנְּפָשׁוֹת, וְרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַצַּדִּיק רְפוּאוֹת, הַיְנוּ הַנְהָגוֹת וּדְרָכִים, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ. אֲבָל בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ רְפוּאוֹת וּדְרָכִים יְשָׁרִים, שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְהִיגוֹ לִרְפוּאָתוֹ. וְהִנֵּה לִפְעָמִים הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן לְהַחוֹלֶה אֵיזֶה סַם, אֲשֶׁר אִם יִתְּנוּ לוֹ הַסַּם בְּעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא, יָמוּת הַחוֹלֶה בְּלִי סָפֵק, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְעָרֵב הַסַּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. כֵּן יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת לָהֶם פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַצָּרִיךְ לִרְפוּאָתוֹ, כִּי הַתּוֹרָה הִיא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ. כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עב:): זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם הַמָּוֶת. וְעַל־כֵּן אִם יֹאמְרוּ לוֹ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא, יָמוּת בְּלִי סָפֵק, כִּי אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא זָכָה, נַעֲשֶׂה סַם מָוֶת, עַל־כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְהַלְבִּישׁ לוֹ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל, אַף אִם יַלְבִּישׁוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה אֲחֵרִים, עַל־כֵּן מַלְבִּישִׁין הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים חִיצוֹנִיִּים, לְמַעַן יוּכַל לְקַבֵּל הָרְפוּאָה הַגְּנוּזָה שָׁם, כִּי גַּם הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת עַתָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְמָסְרָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא:

### קסה

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְיָ: (ויקרא יט)

הַיְנוּ שֶׁתְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה כָּל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עָלֶיךָ, כִּי רָאוּי שֶׁתֵּדַע, שֶׁלְּפִי מַעֲשֶׂיךָ, אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִים וְהָרָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ, עֲדַיִן הוּא מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּרַחֲמִים, כִּי הָיָה מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, לְפִי מַעֲשֶׂיךָ. וְזֶהוּ: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ – שֶׁתֶּאֱהַב הָרַע שֶׁבָּא לְךָ, הַיְנוּ הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עָלֶיךָ, חַס וְשָׁלוֹם, תְּקַבְּלֵם בְּאַהֲבָה, כִּי כָּמוֹךָ – כְּמוֹ שֶׁאַתָּה הוּא, הַיְנוּ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ, אֲנִי ה' – בַּעַל הָרַחֲמִים, עֲדַיִן אֲנִי מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּרַחֲמִים, כַּנַּ"ל:

### קסו

כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק, אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה. כִּי אֱלִישָׁע, פַּעַם נִכְתַּב עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹקִים, וּפַעַם – אֱלִישָׁע סְתָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר בשלח דף מד): כְּשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֶצְלוֹ, הָיָה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹקִים, וּכְשֶׁהָיָה לְבַדּוֹ נִקְרָא אֱלִישָׁע סְתָם:

### קסז

דַּע וְהַאֲמֵן, כִּי הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד־חָכָם הָאֱמֶת, הֵם כְּמוֹ תַּעֲנִית:

### קסח

כְּשֶׁבָּא לָאָדָם גַּדְלוּת, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לוֹ צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן. וְכֵן כְּשֶׁהוּא שָׁפָל, סִימָן שֶׁיָּבוֹא לְכָבוֹד גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה:

### קסט

וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: (דברים ז)

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ צָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵן צָרוֹת בִּכְלָלִיּוּת אוֹ בִּפְרָטִיּוּת, אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִין, מוֹסְרִין אוֹתָן לִשְׁלוּחֵי הַדִּין, וְהֵם נִקְרָאִים רָצִים (זוהר בראשית דף מג), וְהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, וַאֲזַי הָרַגְלִין כְּבֵדִים מֵחֲמַת הַדָּמִים שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ לְשָׁם, הַיְנוּ הַדִּינִין, כִּי דָּמִים בְּחִינַת דִּינִים. וּכְשֶׁנּוֹלָד הַדִּין, אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, כִּי בִּשְׁעַת לֵדָה יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵרַגְלֵי הָאִשָּׁה, וְעַל־כֵּן נִצְטַנְּנִין רַגְלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:). וְעִקַּר הַלֵּדָה – עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצְאִין הַדִּינִין מֵהָרַגְלִין, כִּי בִּשְׁעַת עִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כט:): בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה. נִמְצָא, שֶׁעִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין, וְלֵדָה הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין, כִּי אָז, בִּשְׁעַת לֵדָה, יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַלֵּדָה כַּנַּ”ל (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, בְּסִימָן ב). וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַדִּין וְהַצָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ הָרַגְלִין, כִּי הָרַגְלִין הֵם כְּבֵדִים בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִין, מֵחֲמַת שֶׁהַדָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִין, נִמְשָׁכִין אָז לְתוֹךְ הָרַגְלִין כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין, מֵהָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין, אֲזַי הָרַגְלִין קַלִּים, וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט שָׁם, עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה:

וּלְהַמְתִּיק הַדִּין הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם דָּן אֶת עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה, יָדִין וְיִשְׁפֹּט בְּעַצְמוֹ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וִיתַקְּנֵם כָּרָאוּי עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁהָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה, אֵין דִּין לְמַעְלָה (וְעַיֵּן מִזֶּה לְעֵיל, בְּסִימָן טו). וְאָז, כְּשֶׁנִּמְתָּק הַדִּין, אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּרַגְלִין, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְרִקּוּדִין:

וְזֶהוּ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. וְהָיָה – לְשׁוֹן שִׂמְחָה. עֵקֶב – הֵם הָרַגְלִין. הַיְנוּ: לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה, עַד שֶׁהָעֲקֵבַיִם, שֶׁהֵם הָרַגְלִין, יִשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְכֶם הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל, וְאָז: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – שֶׁתִּשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה בְּהָרַגְלִין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם הַדִּינִים כַּנַּ"ל:

עוֹד מָצָאתִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְשָׁמַר ה’ לְךָ אֶת הַבְּרִית. כִּי כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרְךָ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית־קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת, כַּיָּדוּעַ, כִּי פְּגַם הַבְּרִית בָּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַיְדוּעָה, שֶׁנִּקְרֵאת לִילִית עַל־ שֵׁם שֶׁמְּיַלֶּלֶת תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעְזֹר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית־ קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל:

### קע

יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים וְכוּ’: (תהלים ג)

כִּי כָל אֶחָד לְפִי נִשְׁמָתוֹ וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ, כָּךְ יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים. יֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִבָּנָיו וּמֵאָבִיו וּמִשָּׁכֵן, וְיֵשׁ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִשְּׁכֵנִים רְחוֹקִים, וְיֵשׁ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִכָּל הָעִיר, וְיֵשׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִכָּל הָעוֹלָם. וְכָל אֶחָד, עַל־ יְדֵי הַיִּסּוּרִים נוֹשֵׂא עָלָיו הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין מֵהֶם, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין מֵהֶם, הוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם עָלָיו. אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֹמֶר לִשָּׂא עָלָיו כָּל־כָּךְ אֲנָשִׁים. אַךְ עַל־ יְדֵי הַיִּסּוּרִין נִכְנָע גּוּפוֹ, כִּי כָל הַיִּסּוּרִין נִקְרָאִים צָרוֹת, עַל־ שֵׁם שֶׁהֵם מְצֵרִין וּמְעִיקִין לְהַגּוּף, וּכְשֶׁנִּכְתָּת הַגּוּף עַל־ יְדֵי הַצָּרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְאִירָה וְנִתְגַּדְּלָה הַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהִכָּנֵעַ הַחֹמֶר, תִּגְדַּל הַצּוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שלח קסח): אָעָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נוּרָא, מְבַטְּשִׁין לֵהּ. גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמָתָא וְכוּ’. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת צָרָה, לְשׁוֹן צוּרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַ”צָּרָה” נִכְנָע הַגּוּף וּמְאִירָה הַ”צּוּרָה”. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וְצָרוֹת, מְאִירָה הַצּוּרָה, הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ אֶפְשָׁר לָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים. וְזֶה: ה’ מָה רַבּוּ צָרָי – כָּל מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין צָרַי, רַבִּים קָמִים עָלָי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי נוֹשֵׂא וּמֵקִים וּמֵרִים רַבִּים לְשָׁרְשָׁם:

### קעא

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם: (דניאל יב)

עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר שֵׂכֶל חָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה נוֹדָע עַד עַתָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה רַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אַךְ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם, כִּי צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם (הושע יד), שֶׁעוֹבְדִין עִם זֶה הַשֵּׂכֶל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם, שֶׁאֵינָם עוֹבְדִים בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְבַזִּין וּמְחָרְפִין אֶת הָעוֹלָם, עַל שֶׁהֵם יוֹדְעִין מִזֶּה הַשֵּׂכֶל הֶחָדָשׁ, וְהָעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִין מִזֶּה. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי: לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם, הַיְנוּ לְחָרֵף וּלְבַזּוֹת הָעוֹלָם, כִּי אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁין עִם זֶה הַשֵּׂכֶל הֶחָדָשׁ, רַק לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים מִזֶּה, וְהָעוֹלָם הֵם רֵיקִים וַחֲסֵרִים מִזֶּה:

### קעב

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן בָּנִים אוֹ פַּרְנָסָה אוֹ בְּרִיאוּת, הַכֹּל הוּא מִצַּד הָאָדָם עַצְמוֹ, כִּי אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד, אַךְ הָאָדָם עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו הָרָעִים עוֹשֶׂה צֵל לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין מַגִּיעַ עָלָיו אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְפִי מַעֲשָׂיו כֵּן נַעֲשֶׂה הַצֵּל הַמּוֹנֵעַ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַגִּיעַ לוֹ הַחִסָּרוֹן לְפִי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעַל־ יָדָהּ נַעֲשֶׂה הַצֵּל. וְהִנֵּה הַצֵּל הוּא מִדָּבָר גַּשְׁמִי שֶׁעוֹמֵד נֶגֶד דָּבָר רוּחָנִי (הַיְנוּ שֶׁהוּא דַּק מִמֶּנּוּ), כְּמוֹ גֶּשֶׁם עֵץ וָאֶבֶן נֶגֶד אוֹר הַלְּבָנָה וְהַחַמָּה עוֹשֶׂה צֵל, וְכֵן לִקּוּי חַמָּה וּלְבָנָה עַל־יְדֵי צֵל הָאָרֶץ, וְכֵן הַחַמָּה בְּעַצְמָהּ נֶגֶד מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה, הוּא גַּשְׁמִיּוּת וְעוֹשֶׂה צֵל נֶגְדּוֹ. וְעַל־כֵּן הָאָדָם, כְּפִי גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּכְפִי מַעֲשָׂיו כֵּן עוֹשֶׂה צֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אוֹר וְשֶׁפַע שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אִם הָאָדָם מְבַטֵּל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם, אֲזַי אֵינוֹ עוֹשֶׂה צֵל, וּמְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַכָּבוֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’. וְזֶה: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (שם ו). הַיְנוּ אִם הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם, אֲזַי מְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד. וְזֶה (משלי ג): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. כִּי הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא (איוב כח), וְעַל־כֵּן הַחֲכָמִים, שֶׁהֵם אַיִן, זוֹכִים לְכָבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים צֵל לְהַפְסִיק, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת כַּנַּ”ל:

וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת – חַיִּים וְטוֹבָה לָעוֹלָם, וּלְהֶפֶךְ – לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן הַצַּדִּיק, כְּשֶׁמַּרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, הוּא טוֹב, וְכֵן לְהֶפֶךְ. וְזֶה: רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְכוּ’, הַיְנוּ לַפָּנִים שֶׁלָּכֶם:

### קעג

עַל־יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַכּוֹתֵב, וְהָאֱמוּנָה וְשֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, כִּי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ חִיּוּת וָשֹׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם אֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם נִלְקַח הָאֱמוּנָה, וְעוֹלָם הָאֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ גַּם־כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה, וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כו): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה. וּכְתִיב (תהלים צב): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. וְעַל־יְדֵי הַכְּתָב אֶפְשָׁר לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: אָנֹכִי, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה): אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית, הַיְנוּ שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב, וְגַם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: אֲנִי – נוֹטְרִיקוֹן: אֲ’נָא נַ’פְשִׁי יְ’הַבִית – דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת, אָנֹכִי – דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת. נִמְצָא, שֶׁהַכָּ"ף מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת. וְכֵן אִיתָא בָּ”עֵץ־חַיִּים” לְעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהַכֶּתֶר הִיא פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַכָּ”ף הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר, כַּמּוּבָא לְעֵיל, כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַכְּתָב, שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּ”ף, נִתְגַּלֶּה וְנִרְאֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ, פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה, כַּנַּ”ל.

וְהַדִּבּוּר, שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב, כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, וּמִתּוֹךְ הַפְּעֻלָּה יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהָבִין מַהוּת הַנֶּפֶשׁ, וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ש”ה ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף־ עַל־פִּי־כֵן, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת, וְהַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ, עַל־כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ:

### קעד

כְּשֶׁהַדִּינִין חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם, אֵין לְהַמִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ דְּאִיתָא, שֶׁנֹּחַ לֹא קָרָא לוֹ אָבִיו שֵׁם בְּעֵת לֵדָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אָז הָעוֹלָם בְּדִינִין, וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה אָבִיו לִתֵּן לוֹ שֵׁם, כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִהְיֶה נִכָּר וּמְסֻיָּם בֵּין הַמְקַטְרְגִים, וְיוּכְלוּ הַדִּינִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְזֶהוּ כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל מִרְיָם, לֹא הִזְכִּיר שְׁמָהּ, רַק אָמַר סְתָם: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ (במדבר יב). כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ הַדִּינִין גּוֹבְרִים עָלֶיהָ, לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֶעֱלִים שְׁמָהּ בְּרֶמֶז נִפְלָא בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, כִּי “נָא רְפָא” בְּגִימַטְרִיָּא "מִרְיָם יוֹכֶבֶד", מְכֻוָּן מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֵׁם הַחוֹלָה וְשֵׁם אִמָּהּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר עַל הַחוֹלֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו, אַךְ לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ, כַּנַּ"ל:

### קעה

עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה הוּא כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, וּמִתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת רֹב הַשִּׂמְחָה, וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה. וְזֶה “בְּכִיָּה” הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּ’שִׁמְךָ יְ’גִילוּן כָּ’ל הַ’יּוֹם (תהלים פט) – שֶׁעִקַּר הַבְּכִיָּה, שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּכִיָּה הוּא מִתְעוֹרֵר מִשֵּׁם ס"ג, שֶׁהוּא בְּבִינָה, וְעַל־כֵּן בְּכִיָּה בְּגִימַטְרִיָּא הַמִּלּוּי שֶׁל ס"ג, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, הַיְנוּ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה תִּהְיֶה מִשִּׂמְחָה, כִּי בִּינָה – לִבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַלֵּב מֵבִין. וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ד): נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי. וּמִשָּׁם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַבְּכִיָּה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּק הַבְּכִיָּה. וְהָבֵן:

### קעו

צָרִיךְ הָאָדָם לְמַהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ־ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ־ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְהִתְקַשְּׁרוּת הַיְנוּ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאוֹהֵב לְהַצַּדִּיק מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק. וּלְפִי שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ־שְׁטוּת, וְהָרוּחַ הוּא הָאֲוִיר, וְטֶבַע הָאֲוִיר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, כַּמְבֹאָר אֵצֶל הַמְחַקְּרִים, וּכְשֶׁמּוֹצֵא הָאֲוִיר מָקוֹם פָּנוּי לָצֵאת שָׁם, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר בִּמְהִירוּת וּבְבֶהָלָה, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל לִבּוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְלֵב הַצַּדִּיק הוּא חָלָל, בִּבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי (תהלים קט). וְעַל־כֵּן הָאֲוִיר שֶׁל הָרוּחַ־שְׁטוּת הַדָּבוּק בְּלִבּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ מָלֵא מִזֶּה הָאֲוִיר, הוּא בּוֹקֵעַ וְשׁוֹבֵר לִבּוֹ בְּבֶהָלָה וּבוֹרֵחַ לַחוּץ, מֵחֲמַת שֶׁמָּצָא מָקוֹם פָּנוּי בְּלֵב הַצַּדִּיק, וְעַל־ כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמְּגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת הָרוּחַ־שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, עַל־יְדֵי־ זֶה יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, כִּי נִשְׁבָּר לִבּוֹ עַל־יְדֵי מְהִירוּת וּבַהֲלוּת־ הָרוּחַ שְׁטוּת לָצֵאת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן לֹא מָצָא לְפִי שָׁעָה מָקוֹם לָצֵאת, וְעַל־כֵּן נִשְׁבָּר הַלֵּב:

### קעז

וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר יד) – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת כּוֹסִי. כִּדְבָרֶךָ – דָּבָר רָאשֵׁי־תֵבוֹת: דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ, כְּשֶׁשּׁוֹתִין יַיִן לִפְעָמִים, לִמְחֹל עֲווֹנוֹת עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עו), שֶׁיַּיִן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה רֹאשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. וְזֶהוּ: וַיֹּאמֶר ה’ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, כִּי “דָּבָר” הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: דִּ’שַּׁנְתָּ בַ’שֶּׁמֶן רֹ’אשִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַמֹּחִין (שֶׁהֵם בְּחִינַת (שמות ל): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (תהלים קלג): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, כַּיָּדוּעַ). וְזֶה: וַיֹּאמֶר ה’ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהוּא רָאשֵׁי־ תֵבוֹת כּוֹסִי כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, שֶׁהַסְּלִיחָה כִּדְבָרֶךָ דַּיְקָא, כְּפִי בְּחִינַת דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי שֶׁאַתָּה זוֹכֶה, הַיְנוּ כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לִסְלִיחוֹת עֲווֹנוֹת, כִּי עִקַּר הַסְּלִיחָה – עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּקַבֵּל בִּבְחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: דִּ’שַּׁנְתָּ בַ’שֶּׁמֶן רֹ’אשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהלים כג), בְּחִינַת: בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה (שם סו). כִּי כֵן הָיָה אֵצֶל הָעֵגֶל (שמות לב): וַיִּשְׂרֹף אֶת הָעֵגֶל וְכוּ’ וַיִּזֶּר עַל־פְּנֵי הַמָּיִם:

הַאֻמְנָם אֵלֶם (תהלים נח) – שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם, שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה אֱלֹקִים. כִּי י"ה הֵם הַמֹּחִין, וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל – עַל פְּגַם הַבְּרִית (כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י פָּרָשַׁת פִּינְחָס):

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ. וְהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ (ירושלמי פאה פ”א). וּכְשֶׁהָאָדָם מִסְתַּפֵּק וּמִתְרַצֶּה בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה, אֲזַי מַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת – מֵהָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ – כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא מֵהָרָצוֹן כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם אֵיזֶה רָצוֹן אַחֵר, חוּץ מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מַלְכוּת אֲחֵרִים שֶׁל הָעַכּוּ”ם, וּכְפִי הָרָצוֹן הָאַחֵר, כֵּן נַעֲשֶׂה אֵיזֶה מַלְכוּת לְאֵיזֶה עַכּוּ”ם, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת, לֹא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. יִתְגַּדַּל – תָּגֵי דַּל, שֶׁהוּא: תָּגֵי, כֶּתֶר, דַּל. בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא עָקֵב בְּחִינַת דַּל, וּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תָּגֵי, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְכוּ' (בראשית לב). וְיִתְקַדַּשׁ – ת”ק שַׁדַּי. רַבָּא – בְּאֵר. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:

(כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא נִכְתְּבוּ מֵהֶם כִּי־אִם רָאשֵׁי־פְרָקִים, כִּי בִּשְׁעַת אֲמִירַת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים, לֹא זָכִינוּ שֶׁיְּבָאֲרֵם לָנוּ הֵיטֵב, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, רַק אֲמָרָם בִּמְהִירוּת בְּדֶרֶךְ רֶמֶז בְּעָלְמָא, וְרָמַז לָנוּ כָּאן כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל קַדִּישׁ הַמְבֹאָרִים בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י ז”ל, וְכַנַּ”ל. וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בֵּאוּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה):

### קעח

דַּע כִּי צָרִיךְ דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים, כִּי צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה. וְיֵשׁ לָזֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת. לִפְעָמִים נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא, וְיֵשׁ שֶׁיִּכְבַּד עָלָיו מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת, וְעוֹד מְנִיעוֹת רַבּוֹת. וְצָרִיךְ לָזֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה אוֹ שְׁאָר מִצְוָה בְּשִׂמְחָה, כִּי שִׂמְחָה הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה מֵרְמַ”ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ”ה גִּידִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ אוֹ מְרַקֵּד, צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, מֵרֹאשׁ וְעַד עָקֵב, כִּי לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה רַק בָּרַגְלִין, וְלִפְעָמִים בַּלֵּב אוֹ בְּהַמֹּחִין, בְּחִינַת (ישעיה לה): וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. אַךְ עִקַּר הַשִּׂמְחָה – שֶׁיַּעֲבֹר בְּכָל הַשִּׂמְחָה, הַיְנוּ בְּכָל הַקּוֹמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַשִּׂמְחָה.

וְצָרִיךְ לָזֶה מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי שֹׁרֶשׁ נְקֻדּוֹת כָּל הַמִּצְווֹת הִיא הַשִּׂמְחָה, כִּי (תהלים יט): פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. וְכָל מִצְוָה מִתַּרְיַ”ג מִצְווֹת, יֵשׁ לָהּ אֵיבָר מֵהַשִּׂמְחָה, כָּל מִצְוָה לְפִי בְּחִינָתָהּ, וְעַל־כֵּן אִם פָּגַם בְּאֵיזֶה מִצְוָה, הֵן מִצְוַת עֲשֵׂה אוֹ לֹא תַעֲשֶׂה, אֲזַי כְּשֶׁשָּׂמֵחַ וְעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ בְּקוֹמַת הַשִּׂמְחָה, אֲזַי כְּשֶׁפּוֹגֵעַ בְּזֶה הָאֵיבָר, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ שָׁם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם שָׁם, בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה שֶׁנְּקֻדָּתָהּ שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ דְּאָגָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַשִּׂמְחָה, בִּבְחִינַת (שם לח): אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַרְגִּישׁ וְנִזְכָּר הַחֵטְא שֶׁעָשָׂה מִקֹּדֶם.

אַךְ עַל־יְדֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת, כִּי אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן (חגיגה כז), עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַדְּאָגָה שֶׁל הַחֵטְא, הַמּוֹנַעַת הַשִּׂמְחָה, כִּי רִבּוּי אוֹר הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי מִצְווֹת שֶׁלּוֹ נִתְלַהֵב, וּמְבַטֵּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַחֵטְא, וַאֲזַי יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת, וְעַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים נִתְתַּקֵּן עוֹלָם הַדִּבּוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן עח), כִּי פְּגָם הַחֵטְא – בַּנֶּפֶשׁ, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (שה”ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים דַּוְקָא, לְתַקֵּן וְלִבְנוֹת פְּגַם הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (שם). וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקָן וְנִבְנֶה הַדִּבּוּר עַל־יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל דִּלְעֵלָּא וְנִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר, כִּי צָרִיךְ הִתְעוֹרְרוּת תַּחְתּוֹן, הַיְנוּ לִבְנוֹת הַדִּבּוּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְעוֹרֵר וּמִתְאַוֶּה הַקּוֹל, וּמִתְיַחֵד עִם הַדִּבּוּר.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קג): עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך־לך דף צ): זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. הַיְנוּ עַל־יְדֵי “עוֹשֵׂי דְבָרוֹ”, שֶׁמְּתַקְּנִין הַדִּבּוּר, עַל־ יְדֵי־זֶה “לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ” – שֶׁנִּתְעוֹרֵר הַקּוֹל לְהִתְיַחֵד בְּדִבּוּר, וְזָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין וְכוּ’. (וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיַן שְׁמִיעַת קוֹל נְגִינָה וְקוֹל כְּלִי־זֶמֶר). וְזֶה (ישעיה נא): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. הַיְנוּ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה תּוֹדָה, בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים, וְקוֹל זִמְרָה, כַּנַּ”ל:

### קעט

דַּע שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי הַכֹּל בִּכְלַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְרוֹצִים לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, וּכְדֵי לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁתִּהְיֶה וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, עַל זֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. צְדָקָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא צְדָקָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא. כִּי בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת הוּא רָצוֹן אַחֵר, שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ, וּסְגֻלַּת הַתַּעֲנִית אִיתָא בְּזֹהַר (אחרי דף סח) “בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם”, שֶׁמַּעֲלַת הַתַּעֲנִית לְאַכְנָעָא לִבָּא לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִכְנָע וְנֶחֱלָשׁ הַלֵּב, וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא וְכוּ’. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כְּבָר נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן נִתְבַּטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר”ה יח:): צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְכוּ’ יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. קָרֵי לֵהּ צוֹם וְקָרֵי לֵהּ שָׂשׂוֹן וְכוּ’, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם – צוֹם. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אֲזַי צוֹם, כִּי צָרִיךְ לָזֶה תַּעֲנִית כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם.

וַאֲזַי, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם – שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת וְחִיּוּת הַשִּׂמְחָה, כִּי מַעֲלַת הַתַּעֲנִית – שֶׁמְּעוֹרֵר וּמְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶׁךְ, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, כִּי כָל יוֹם וָיוֹם נִמְשָׁךְ עָלָיו שֶׁפַע מִלְמַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה בְּזֶה הַיּוֹם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲזַי מְחַיֶּה הַיּוֹם וּמַמְשִׁיךְ לוֹ חִיּוּת וְשֶׁפַע רַב מִלְמַעְלָה. אַךְ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת, אֲזַי אֵינוֹ יוֹרֵד עָלָיו שֶׁפַע מִלְמַעְלָה כִּי־אִם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל מְאֹד, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וּכְשֶׁהוּא נוֹטֵל זֶה הַיּוֹם וְעוֹשֶׂה בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַע, אֲזַי מוֹרִיד וּמֵינִיק וּמוֹצֵץ הַשֶּׁפַע הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַיּוֹם, עַד שֶׁמּוֹצֵץ גַּם עֶצֶם הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְהַיּוֹם בְּעַצְמוֹ, מִלְּבַד הַשֶּׁפַע הַבָּא מִלְמַעְלָה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי כָל יוֹם הוּא בְּרִיאָה, וְיֵשׁ לוֹ חִיּוּת עַצְמוֹ מִלְּבַד הַשֶּׁפַע, וְהוּא מוֹצֵץ גַּם חִיּוּתוֹ הָעַצְמִי שֶׁל הַיּוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הַיָּמִים הַלָּלוּ פְּגָרִים מֵתִים, כְּמוֹ מְשַׁל הַתִּינוֹק הַיּוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָלָב, יוֹנֵק הֶחָלָב, וּכְשֶׁנִּפְסָק הֶחָלָב – מוֹצֵץ דָּמָהּ וְחִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, אַךְ עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הוּא מְעוֹרֵר וּמְחַיֶּה הַיָּמִים הַלָּלוּ, וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית.

וְיֵשׁ לַהֲבִינוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה, נִמְצָא אֵין לוֹ חִיּוּת וְכֹחַ מִזֶּה הַיּוֹם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם. נִמְצָא, שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם בַּכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֶתְמוֹל, כִּי בְּלֹא זֶה מֵאַיִן לוֹ כֹּחַ. נִמְצָא, שֶׁעוֹבֵד הַיּוֹם בַּכֹּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל, עַל־כֵּן מֵבִיא חִיּוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל אֶתְמוֹל. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה עוֹד, וַאֲזַי אֵין מַסְפִּיק לוֹ כֹּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל, כִּי כְּבָר נֶחֱלַשׁ הַגּוּף, וְאָז צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ שֶׁל יָמִים הַקּוֹדְמִים לְמַפְרֵעַ עוֹד, נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא בְּכָל פַּעַם חִיּוּת וְהֶאָרָה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנָּפְלוּ וּמֵתוּ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַנּוֹת כָּל־כָּךְ, שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ שֶׁל הַיָּמִים שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וַאֲזַי מְחַיֶּה וּמֵאִיר כָּל הַיָּמִים. [וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא הַחִיּוּת וּנְקֻדּוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. (זֶה הָעִנְיָן לֹא בֵּאֵר הֵיטֵב. וְהָעִקָּר – שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצִיא הַכֹּחַ שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר, וּמַכְנִיס אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים הַמֵּתִים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל).

וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. עִנִּיתָנוּ – לְשׁוֹן תַּעֲנִית, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה כִּימוֹת הַתַּעֲנִית, כִּי כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית, כֵּן מְחַיֶּה הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם – שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן הַשִּׂמְחָה: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְכוּ’ יָמִים יֻצָּרוּ (תהלים קלט). כָּל יוֹם הוּא יְצִירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם – זֶה יוֹם־הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם, שֶׁהוּא תַּעֲנִית שֶׁמְּחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, כִּי יוֹם־הַכִּפּוּרִים הוּא כְּלָלוּת כָּל הַיָּמִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. הַיְנוּ הָרְצוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ”ל: לְאַכְלָלָא כֹּלָּא גּוּפָא וְנַפְשָׁא וּלְאִתְכְּנָעָא בְּהַאי יוֹמָא וִיהֵא רְעוּתָא דִּילְהוֹן בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ’. כִּי נֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, וְהָעִקָּר – לְהַכְנִיעַ הָרָצוֹן. וְזֶה: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – עַל־יְדֵי פְּנִימִיּוּת הָעַצְמִיּוּת שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים, תְּעַנּוּ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

### קפ

בְּעִנְיַן סְגֻלַּת הַפִּדְיוֹן. מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פסחים קיט). נִמְצָא, הַמָּעוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מא): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ. וְצֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת דִּינִין, כִּי דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא, וְעַל־כֵּן מָעוֹת הֵם בְּחִינַת דִּינִין. וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִין בְּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): אֲנִי בִינָה, לִי גְּבוּרָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּנִּיחִין הַיָּדַיִם עַל הַמָּעוֹת נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יֵשׁ בַּבִּינָה שָׁלֹשׁ יָדַיִם, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁתֵּי יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה וְיָד הַחֲזָקָה, וּכְלָלוּת הַיָּדַיִם הוּא יָד הָרָמָה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁבָּא הַמָּעוֹת, שֶׁהוּא הַדִּינִין, לְהַיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּבִּינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן, כִּי שָׁרְשָׁן הוּא בִּינָה, שֶׁשָּׁם הַשָּׁלֹשׁ יָדַיִם הַנַּ”ל, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלֹשָׁה יָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם מֵהַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה. וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּין שֶׁל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה בְּשָׁלֹשׁ יָדַיִם שֶׁבַּיְצִירָה, נִמְתָּק עַל־יְדֵי שֵׁם שֶׁל מ”ב אב”ג וְכוּ’, כִּי מ”ב בְּגִימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד, וּבְעוֹלָם הַבְּרִיאָה נִמְתָּק עַל־ יְדֵי שֵׁם אקי”ק וְשֵׁם יק”ו, שֶׁשְּׁנֵיהֶם גַּם־כֵּן גִּימַטְרִיָּא מ”ב, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד, וּלְמַעְלָה, בְּעוֹלָם הָאֲצִילוּת, נִמְתָּק עַל־יְדֵי מ”ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם מ”ה, הַיְנוּ: פָּשׁוּט וּמִלּוּי וּמִלּוּי דְּמִלּוּי, שֶׁכֻּלָּם יַחַד הֵם מ”ב אוֹתִיּוֹת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַמְצָן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין, וְלָזֶה צָרִיךְ חָכְמָה יְתֵרָה, לָדַעַת כַּמָּה זֶה צָרִיךְ לִתֵּן שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ דִּינִין:

### קפא

כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים בְּקֶשֶׁר אֵיזֶה אֲנָשִׁים עַל אִישׁ אֶחָד, אֲפִלּוּ אִם הוּא אָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶם, עַל־ כָּל־זֶה יְכוֹלִים לְהַפִּילוֹ, כִּי נִתְקַבְּצִים חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל חֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ, וְנוֹפֵל עַל־יָדָם, בִּבְחִינַת (איוב כט): רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ, שֶׁהַקַּטְנוּת בָּטֵל לִפְנֵי גַּדְלוּת, כִּי חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם, כְּשֶׁנִּתְקַבֵּץ וְנִתְקַשֵּׁר יַחַד, הוּא גָּדוֹל מֵחֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ לְבַדּוֹ, אִם לֹא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, עַד שֶׁחֵלֶק כָּבוֹד שֶׁלּוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל חֶלְקֵי כָּבוֹד שֶׁלָּהֶם בְּיַחַד, אֲזַי אַדְּרַבָּא, נִתְבַּטְּלִים הֵם לְפָנָיו בִּבְחִינַת: רָאוּנִי וְכוּ’, כַּנַּ”ל. אֲבָל אִם אֵין גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, יְכוֹלִים לְהַפִּילוֹ עַל־ יְדֵי הַקֶּשֶׁר, אֲפִלּוּ אִם כָּל אֶחָד מֵהֶם נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו), כִּי רְשָׁעִים אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּכָּבוֹד, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָשָׁע וְיֵשׁ לוֹ חִיּוּת מֵהַנֶּפֶשׁ – יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּכָּבוֹד, וְיוּכְלוּ לְהַפִּיל מִי שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו עַל־יְדֵי הַקֶּשֶׁר כַּנַּ”ל.

וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב, שֶׁלֹּא יַזִּיק מַחֲלֹקֶת קֹרַח לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאָמַר (בראשית מט): בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי. הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, כִּי הֵם הָיוּ קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם חֲשׁוּבִים, וּכְשֶׁלֹּא יִתְיַחֵד וְיִתְקַשֵּׁר חֶלְקֵי הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם, בְּוַדַּאי יוּכַל מֹשֶׁה לַעֲמֹד נֶגְדָּם לְהַפִּילָם. וּמַה שֶּׁאָמַר: כְּבוֹדִי – כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַכָּבוֹד, כִּי הוּא בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מו): כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב. וּכְשֶׁמַּפִּילִין אֵיזֶה אָדָם, עִקַּר הַנְּפִלָּה – שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:

כָּל הַדְּבָרִים, שֶׁדּוֹבְרִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא פ’ נצבים) עַל פָּסוּק: אַתֶּם נִצָּבִים, שֶׁנִּסְמַךְ לְפָרָשַׁת קְלָלוֹת לוֹמַר, שֶׁכָּל הַקְּלָלוֹת הֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אֶתְכֶם:

### קפב

דַּע שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין, יוּכַל לִשְׁמֹעַ וְלֵידַע זֹאת. אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם, יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם:

### קפג

דַּע שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל, דְּהַיְנוּ סֵדֶר יְשִׁיבָתָם, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים בָּעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, הוּא עַל סֵדֶר הָעִגּוּל, וְאַף שֶׁיֵּשׁ שְׁאָר בְּנֵי־ אָדָם בֵּינֵיהֶם, שֶׁמַּפְסִיקִין וּמְקַלְקְלִין סֵדֶר הָעִגּוּל, אַךְ דַּע, שֶׁאֵלּוּ בְּנֵי־אָדָם הֵם בִּבְחִינַת אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב, וְאֵינָם נֶחְשָׁבִים כְּלָל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִים הַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בְּסֵדֶר עִגּוּל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא עַל כֻּלָּם, וְהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בֵּית־דִּין, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּעִגּוּל הֵם בְּחִינַת בֵּית־דִּין, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, הֵן לִזְכוּת הֵן לְחוֹבָה, וְכֵן פַּרְנָסָה יוֹצֵאת מֵהֶם, שֶׁהֵם מְחַלְּקִין הַפַּרְנָסָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ.

וְהָעִקָּר הוּא, שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, וְאַהֲבָה הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה הָאַהֲבָה חֲזָקָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה תָּמִיד, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל כְּלָל שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ תָּמִיד. גַּם יֵשׁ אַהֲבָה, שֶׁיְּכוֹלִים לִסְבֹּל שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אַהֲבָה שֶׁאוֹהֲבִין אֶת עַצְמָן מֵרָחוֹק, וְגַם זֶה הוּא בְּחִינַת רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם עַל דָּבָר הַשָּׂנאוּי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, הוּא בְּחִינַת רוֹאִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת (סנהדרין ל): סַנְהֶדְרִין הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה. סַנְהֶדְרִין זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם יוֹצְאִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וְכָל הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת כְּגֹרֶן, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה, וִישִׁיבָתָם בְּעִגּוּל כַּנַּ”ל, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּגְּמָרָא, הַיְנוּ בְּחִינַת אַהֲבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ”ל:

### קפד

כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, נַעֲשֶׂה אוֹר יָשָׁר וְאוֹר חוֹזֵר, וְלִפְעָמִים מַקְדִּים הָאוֹר חוֹזֵר קֹדֶם הָאוֹר יָשָׁר, כְּשֶׁהַמְקַבֵּל יֵשׁ לוֹ מֹחַ קָטָן וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כִּי אָז, קֹדֶם שֶׁמְּקַבֵּל חֲבֵרוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אוֹר יָשָׁר, קֹדֶם לָזֶה מְקַבֵּל הוּא מֵחֲבֵרוֹ, וַאֲזַי הָאוֹר חוֹזֵר קוֹדֵם לָאוֹר יָשָׁר. כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִין עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אַף שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הוּא מְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת מֵחֲבֵרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיו לַחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הָאוֹר אֵלָיו (וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר מַמָּשׁ הַמּוּבָא בַּכְּתָבִים, עַיֵּן שָׁם). כְּמוֹ מִי שֶׁמַּכֶּה בַּכֹּתֶל, שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר אֵלָיו, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר לַחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לְהִתְעוֹרֵר מֵהֶם עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, שֶׁיָּצְאוּ הַדִּבּוּרִים לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ וְהִכּוּ בּוֹ וְחָזְרוּ אֵלָיו, וְעַל־כֵּן אִם הָיָה מְדַבֵּר אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעוֹרֵר מֵהֶם כְּלָל, וְעַל־ יְדֵי שֶׁדִּבְּרָם לַחֲבֵרוֹ נִתְעוֹרֵר מֵהֶם, אַף שֶׁחֲבֵרוֹ לֹא נִתְעוֹרֵר, כִּי חָזְרוּ אֵלָיו עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַהַכָּאָה כַּנַּ”ל. (וְזֶה בְּחִינַת אוֹר חוֹזֵר, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַכָּאָה, כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים, וְהָבֵן):

### קפה

אִיתָא בַּזֹּהַר: כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ, כִּבְיָכוֹל שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם וְכוּ’ (ויקרא דף ד:). וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י): מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה; וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת יִרְאָה סוֹף דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא; כִּי הִיא שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים.

וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יְרָאוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁהוּא יָרֵא מֵה’ מִגְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט, וְיֵשׁ יִרְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הַיְנוּ שֶׁבָּא לְיִרְאָה עַל־ יְדֵי יְרָאוֹת תַּחְתּוֹנוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁיָּרֵא מֵחַיָּה אוֹ מִשַּׂר אוֹ מִפַּחַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִזְכָּר וּבָא לְיִרְאַת הַשֵּׁם. וְיִרְאָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, הִיא בְּחִינוֹת א. כִּי הַיִּרְאָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת וְכוּ’, וְהִיא בְּחִינוֹת דָּלֶת, בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְיִרְאָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל בִּגְדֻלָּתוֹ, וְהַשֵּׂכֶל נִקְרָא יוּד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִּׁ"י: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁרָאוּי לִכְתֹּב שָׁר מֹשֶׁה, אֶלָּא יוּד עַל־שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה, וְהַהַמְשָׁכָה מֵהַשֵּׂכֶל לְהַיִּרְאָה הוּא בְּחִינַת וָאו, וְזֶה א.

וְהַיִּרְאָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהִיא בָּאָה מִדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, הִיא בְּחִינַת אד, כִּי הִיא בְּחִינַת דַּלֵּי דָּלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַשֵּׂכֶל, אֶלָּא מֵהַדְּבָרִים תַּחְתּוֹנִים, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה זוֹ אֵינוֹ נִמְשָׁךְ רַק הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד צָרִיךְ לַחֲבֵרוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה פּוֹעֵל אֶצְלוֹ הַדָּבָר, מֵחֲמַת שֶׁדִּבּוּרָיו וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁהִכְנִיעַ עַצְמוֹ לַחֲבֵרוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, נַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וּפוֹעֲלִים הַבַּקָּשָׁה אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כֵּן מַה שֶּׁמַּעֲלָה הַיִּרְאָה מֵהַדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נֻקְבִּין, וְנִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת בָּעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ – עַל־ יְדֵי הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה זוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵד כַּנַּ"ל, עַל־ יְדֵי־זֶה: וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה – כִּי עַל־יָדָהּ נִמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, שֶׁלֹּא יִינְקוּ הַחִיצוֹנִים מִמֶּנּוּ, וְהַכְּלִי הִיא בְּחִינַת מֵם סְתוּמָה, וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם.

וְעַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק, נַעֲשֶׂה רֹשֶׁם הַכְּלִי, כְּמוֹ אֻמָּן, כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּלִי, צָרִיךְ לְצַיֵּר וְלַחֲקֹק מִתְּחִלָּה רֹשֶׁם וְצִיּוּר הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ עוֹשֶׂה הַכְּלִי, כֵּן בְּזֶה הָרָצוֹן לִנְסֹעַ נַעֲשֶׂה הַצִּיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּא אֵלָיו, נַעֲשֶׂה הַכְּלִי. וְזֶה (שמואל–א טז): אָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם – עַל־יְדֵי יִרְאֶה לַעֵינַיִם, הַיְנוּ הַיִּרְאָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁמְּקַבֵּל עַל־יְדֵי מַה שֶּׁרוֹאֶה בָּעֵינַיִם כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין הַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי “אֵד”, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה זוֹ כַּנַּ"ל, וְהַמֵּם הוּא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע כַּנַּ"ל, אֲבָל עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ, עַל־יָדָהּ אִשְׁתְּלִם שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאֶה לַלֵּבָב, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בָּאָה מֵהַשְׂכָּלַת הַלֵּב בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם שֵׁם ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל: כַּד יִשְׂרָאֵל אִשְׁתְּלִמוּ בְּעוֹבְדַיְהוּ שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִם. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב – כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה עֶלְיוֹנָה הַנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאֶה לַלֵּבָב, נִשְׁלָם שֵׁם ה' כַּנַּ"ל:

[זֶה הַמַּאֲמָר שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוּא שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל, יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן (תהלים פד). וְאֵינִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה יֵשׁ שַׁיָּכוּת לְסוֹף הַמִּקְרָא לְעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ”ל. עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסוֹפוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה צִיּוּר וְרֹשֶׁם הַכְּלִי וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיוֹן. צִיּוֹן זֶה בְּחִינַת צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן. הַיְנוּ עַל־יְדֵי צִיּוּן וְרֹשֶׁם הַכְּלִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בִּתְחִלָּה. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת יוֹתֵר בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כְּגוֹן מֵאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹתְנוֹ אוֹ מִשְּׁאָר בְּנֵי־אָדָם, שֶׁמּוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מְאֹד, וּמְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן, וּשְׁאָרֵי מְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מְאֹד, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ מְאֹד לְשַׁבְּרָם – כָּל אֵלּוּ הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל הַרְבֵּה קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְגִיעוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה נַעֲשָׂה הַכְּלִי, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וְכוּ’, יֵשׁ לוֹ כְּלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל אַחַר־כָּךְ בְּתוֹכוֹ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת: יֵרָאֶה אֶל אֱלֹקִים בְּצִיּוֹן, כַּנַּ”ל]:

### קפו

מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין מוֹפְתִים מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבִּמְדִינוֹת קיר”ה (דְּוִין), הוּא מֵחֲמַת שֶׁאַנְשֵׁיהֶם הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּמַאֲמִינִים בְּהַצַּדִּיקִים, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין מוֹפְתִים. כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק בְּוַדַּאי מָלֵא מוֹפְתִים, וּכְשֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק וְנוֹתֵן עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, כִּי מַאֲמִין שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֱמֶת וָצֶדֶק וּבְכַוָּנָה מְכֻוֶּנֶת, אֲזַי אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ, כָּל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע אוֹתוֹ, הוּא מִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל כָּל דָּבָר שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ, וּמֵבִין לְמַפְרֵעַ בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ, שֶׁזֶּה הָיְתָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק שֶׁרָמַז לוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ, הוּא מוֹצֵא הַכֹּל בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק לְמַפְרֵעַ, שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה כֵּן, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִתְגַּלֶּה הַמּוֹפְתִים עַל־יְדֵי־זֶה. וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הַנְּבִיאִים, שֶׁבְּעֵת שֶׁאָמַר הַנָּבִיא הַנְּבוּאָה, הָיְתָה בְּרֶמֶז, וְלֹא הָיוּ מְבִינִים נְבוּאָתוֹ בְּפֵרוּשׁ עַל מָה מְרַמֵּז, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא, הָיוּ יוֹדְעִין לְמַפְרֵעַ שֶׁנִּתְקַיֵּם דִּבְרֵי הַנָּבִיא שֶׁהִתְנַבֵּא וְרָמַז עַל זֶה מִקֹּדֶם, וְהֵבִינוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא לְמַפְרֵעַ, שֶׁהִתְכַּוֵּן עַל זֶה. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָנִיֵּאל, שֶׁמְּרַמֵּז עַל סוֹף קֵץ הַגְּאֻלָּה, וְעַתָּה הַדְּבָרִים סְתוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם, כִּי אֵין אָדָם יוֹדֵעַ עַתָּה אֵיךְ מְרֻמָּז שָׁם זְמַן הַגְּאֻלָּה. אֲבָל לֶעָתִיד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁיְּקֻיַּם הַדְּבָרִים וְיַגִּיעַ קֵץ הָאֱמֶת וְיָבוֹא מְשִׁיחֵנוּ, אֲזַי יֵדְעוּ לְמַפְרֵעַ אֵיךְ שֶׁמְּרֻמָּז בִּדְבָרָיו זְמַן הַקֵּץ. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה נְבִיאִים:

### קפז

וּלְךָ ה’ חָסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ: (תהלים סב)

הַיְנוּ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לְאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵבִין לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלֵידַע הַחֵטְא שֶׁפָּגַם בּוֹ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אַךְ דַּע, שֶׁעִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁלֵּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִדָּה בְּמִדָּה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איוב כ): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ, וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ. אֶרֶץ הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הִיא מִתְקוֹמְמָה לוֹ וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עֲווֹנוֹ, כִּי שָׁם מְדַקְדְּקִין לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (במדבר יג): אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אַ’תָּה תְּ’שַׁלֵּם לְ’אִישׁ כְּ’מַעֲשֵׂהוּ, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הַיּוֹשְׁבִים שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם עַל הָרֹב יִסּוּרִין, מֵחֲמַת שֶׁמְּמַהֲרִין שָׁם לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

### קפח

דַּע שֶׁצָּרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזֹר עַל אֲבֵדָתוֹ, כִּי קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וְלַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם מִיָּד נִשְׁכַּח מֵאִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה ל:), וְהַשִּׁכְחָה הִיא בְּחִינַת אֲבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֶת הַשּׁוֹכֵחַ אוֹבֵד, כְּמַאֲמָרָם ז”ל (אבות פ”ה): מָהִיר לִשְׁמֹעַ וּמָהִיר לְאַבֵּד וְכוּ’. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אֲבֵדָתוֹ, וְהָאֲבֵדָה שֶׁלּוֹ הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק חוֹזֵר עַל אֲבֵדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאָהּ, וְאַחַר שֶׁמּוֹצְאָהּ, חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדוֹת אֲחֵרִים, עַד שֶׁמּוֹצֵא גַּם אֲבֵדָתָם, עַד שֶׁמּוֹצֵא הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לָבוֹא לְהֶחָכָם לְבַקֵּשׁ וּלְהַכִּיר אֲבֵדָתוֹ, וְלָשׁוּב לְקַבְּלָהּ אֶצְלוֹ, אַךְ הַצַּדִּיק אֵינוֹ מֵשִׁיב לוֹ הָאֲבֵדָה עַד שֶׁיִּדְרְשֶׁנּוּ אִם אֵינוֹ רַמַּאי וְשַׁקְרָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם אֵינוֹ רַמַּאי (ב”מ כז:):

### קפט

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵעַצְבוּת וְעַצְלוּת, כִּי עִקַּר נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ הוּא עַצְבוּת וְעַצְלוּת בִּבְחִינַת (ישעיה סה): וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ. עָפָר הִיא בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁהֵם בָּאִים מִיסוֹד הֶעָפָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים:

### קצ

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’. וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ וְכוּ’, וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’: (שמות יט)

וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: “וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם”. כִּי לֹא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים, שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן: “כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר” וְכוּ’, וּמַה זֶּה שׁוּב: “וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’”. אַךְ דַּע, כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, עָנוּ הֵם: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’, כְּלוֹמַר, כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה’ אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת, כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה’ לַעֲשׂוֹת זֹאת הַמִּצְוָה, הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה, וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְזֶה: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה – בְּוַדַּאי, כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה’. וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף: וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’ – שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל. מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ – דַּיְקָא – בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ – דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּךָ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְכוּ’, וְכֵן כֻּלָּם, וְלֹא לְנֹכַח לְיִשְׂרָאֵל, וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’. הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’, הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה’ עַל עַצְמוֹ, כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה, עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד, אֲבָל אֶת עַצְמִי לֹא תִּקַּנְתָּ, כִּי מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ הַבְּחִירָה, מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי. וְזֶה: וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה’. הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה’, כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לֹא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה. הֱשִׁיבוֹ ה’: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְלֹא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שְׁנֵי יָמִים, וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ (שבת פז), וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת מֹשֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל, כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת, וְאִם לֹא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לֹא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים, וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל מֹשֶׁה בַּמֶּה שֶׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ:

### קצא

דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן־עֵדֶן, וְלָזֶה יִהְיוּ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים וְכָל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת, וַחֲבֵרוֹ לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּעֲנוּג. כִּי שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר (משלי כה). וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יא): אִם יִהְיוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ, וַאֲגַמִּים – קֻלְמוֹסִים וְכוּ’, אֵין מַסְפִּיקִין לִכְתֹּב חֲלָלָהּ שֶׁל רָשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁמַיִם לָרוּם וְכוּ’. נִמְצָא שֶׁלֵּב מְלָכִים גָּדוֹל הַרְבֵּה מֵרוּם הַשָּׁמַיִם וְעֹמֶק הָאָרֶץ, שֶׁתּוֹפְסִים כָּל־כָּךְ מָקוֹם כַּמָּה וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת, וְהַלֵּב וְהַמֹּחַ שֶׁקְּטַנִּים מְאֹד בִּמְקוֹמָם, הֵם תּוֹפְסִים הַכֹּל, עַד שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן לֵב עַל כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וְלִתְפֹּס וּלְהִצְטַיֵּר בְּלִבּוֹ כָּל מְדִינָה וּמְדִינָה וּתְכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי לֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר. רְאֵה וְהָבֵן וַחֲכַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, אֵיךְ הַמּוּעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁחֲתִיכַת לֵב קָטָן כָּזֶה וּמֹחַ קָטָן כָּזֶה יִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ דְּבָרִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה, וְזֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָא שָׁם הָאֱלֹקוּת, כִּי עִקַּר הָאֱלֹקוּת הוּא בְּהַלֵּב, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ מט). וּמֵעַתָּה בִּין וַחֲכַם: אִם בְּהַלֵּב, שֶׁנִּמְצָא שָׁם רַק בְּחִינוֹת אֱלֹקוּת, שֶׁאֵינוֹ כִּבְיָכוֹל חֵלֶק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים מֵהַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, כַּמָּה גָּדוֹל עֶרְכּוֹ, שֶׁיָּכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ הַמּוּעָט עוֹלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ עַל עַכּוּ”ם נֶאֱמַר: וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר, עַל שֶׁנּוֹתֵן לֵב לְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, וְתוֹפֵס וּמְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁתַּחְתָּיו, עִם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עָלָיו וְכָל הַנִּמְצָא בָּהּ. וּמֵעַתָּה הֱוֵי דָּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל־וָחֹמֶר, לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִגְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר גְּדֻלּוֹת הַמֶּלֶךְ וְתַעֲנוּגוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הוּא רַק בַּלֵּב, שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה וּמוֹשֵׁל בְּכֻלָּם כִּרְצוֹן לִבּוֹ וְחֶפְצוֹ, וּמֵעַתָּה תָּבִין מֵעַצְמְךָ, שֶׁלָּזֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת בְּלִבּוֹ, כִּי הַלֵּב יָכוֹל לִתְפֹּס בִּמְקוֹמוֹ עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר כַּנַּ”ל, וְיִהְיֶה לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים, וַחֲבֵרוֹ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלוֹ, לֹא יַרְגִּישׁ כְּלוּם, כִּי לִבּוֹ חָסֵר מִכָּל זֶה, מִכָּל הַטּוֹבוֹת וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ לִבּוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי עִקַּר הַרְגָּשַׁת תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא וְכָל הַשַּׁ”י עוֹלָמוֹת – הַכֹּל הוּא בַּלֵּב כַּנַּ”ל:

### קצב

דַּע שֶׁדִּבּוּר אֱמֶת, שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, הוּא יָקָר מִדִּבְרֵי־תוֹרָה שֶׁל צַדִּיק אַחֵר, כִּי בְּהַדִּבְרֵי־תוֹרָה שֶׁל הָאַחֵר יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם תַּעֲרוֹבוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל זֶה הַדִּבּוּר, הַיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא רַק אֱמֶת לְבַד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רַק אֱמֶת, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת, אֵין יָקָר מִמֶּנּוּ, וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא דִּבּוּר אֱמֶת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אָז, בִּבְחִינוֹת (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, הוּא מְקַבֵּל בְּחִינוֹת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק וּבְחִינוֹת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, כִּי זֶה הַצַּדִּיק מַנִּיחַ שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ זֶה הַדִּבּוּר שֶׁמְּחַדֵּשׁ, וְהוּא מְקַבֵּל זֶה הַדִּבּוּר, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל שִׂכְלוֹ, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת הַנְּשָׁמָה, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. וְכֵן מְקַבֵּל פָּנִים שֶׁלּוֹ, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר הוּא אֱמֶת, וֶאֱמֶת הוּא הַפָּנִים שֶׁל כָּל הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינוֹת (תהלים כד): מְבַקְּשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה, בְּחִינוֹת (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. נִמְצָא זֶה שֶׁמְּקַבֵּל דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק, מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְנֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתּוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַפָּנִים וְהַשֵּׂכֶל וְהַנְּשָׁמָה.

אַךְ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁכְחָה, כִּי שִׁכְחָה מְשַׁכַּחַת הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ כָּל מַה שֶׁנִּצְטַיֵּר בְּדַעְתּוֹ מֵהַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי הַשִּׁכְחָה נִשְׁכָּח וְעוֹבֵר מִמֶּנּוּ כָּל הַנַּ”ל. וַאֲפִלּוּ אִם יִכְתֹּב הַדָּבָר בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן, כְּשֶׁבְּחִינַת הַשִּׁכְחָה מִתְגַּבֶּרֶת, נוֹפֵל בְּחִינַת הַשִּׁכְחָה גַּם עַל הַסֵּפֶר הַנִּכְתָּב, הַיְנוּ כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִפְטָר הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ הַדִּבּוּר, וְאָז מִתְגַּבֵּר בְּחִינוֹת שִׁכְחָה, בִּבְחִינוֹת (תהלים לא): נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב, וְאָז שׁוֹרָה שִׁכְחָה אֲפִלּוּ עַל סֵפֶר הַנִּכְתָּב.

וְיֵשׁ עֵצָה לָזֶה – לְצַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הֶחָכָם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד כְּשֶׁלּוֹמְדִין דְּבָרָיו, כַּמּוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (שקלים פ”ב), שֶׁצָּרִיךְ לְצַיֵּר בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד כְּאִלּוּ הַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנָיו, כִּי בְּהַסֵּפֶר שֶׁל הֶחָכָם נִרְשָׁם וְנִצְטַיֵּר שָׁם דְּמוּת הֶחָכָם כִּי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְהָאוֹתִיּוֹת הַנִּרְשָׁמִין וּמְצֻיָּרִין בְּהַסֵּפֶר, הֵם שֵׂכֶל הֶחָכָם וְנִשְׁמָתוֹ וּבְחִינוֹת פָּנָיו. נִמְצָא שֶׁשִּׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וּפָנָיו, שֶׁהוּא דְּמוּתוֹ מַמָּשׁ, הוּא בְּאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת. עַל־כֵּן נִמְצָא בְּכָל סֵפֶר וָסֵפֶר דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, כִּי כְּפִי דְּמוּתוֹ, דְּהַיְנוּ שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וּפָנָיו שֶׁל הֶחָכָם, כֵּן נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת בַּסֵּפֶר, כִּי אִם הָיָה לְהֶחָכָם דְּמוּת אַחֵר, הַיְנוּ שֵׂכֶל וּפָנִים וּנְשָׁמָה אַחֶרֶת, הָיָה מְחַדֵּשׁ וּמְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת אֲחֵרִים בְּהַסֵּפֶר, כְּפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁהָיָה לוֹ, שֶׁהוּא דְּמוּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל סֵפֶר דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הֶחָכָם.

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְזִכָּרוֹן לִזְכֹּר דִּבְרֵי הֶחָכָם כְּמוֹ שֶׁאֲמָרָם הֶחָכָם, אוֹ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁחוֹזֵר מֵאָה וְאַחַת פְּעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכְרוֹ, אָז כְּשֶׁאוֹמֵר זֶה הַדָּבָר בְּשֵׁם הֶחָכָם, נִצְטַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֲמָרוֹ הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן, שֶׁאָז נֶחְקָק בְּדַעְתּוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל.

וְזֶה (אבות פ”ד): הַלּוֹמֵד יֶלֶד, לְמָה הוּא דּוֹמֶה וְכוּ’. כִּי זֶה הַלּוֹמֵד עִם הַתַּלְמִיד הוּא מַמָּשׁ כְּכוֹתֵב בִּדְיוֹ עַל הַנְּיָר וּמְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת שִׂכְלוֹ שָׁם, כֵּן הוּא מְצַיֵּר בְּדַעַת הַתַּלְמִיד שִׂכְלוֹ וּדְמוּתוֹ מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. אַךְ שֶׁיֵּשׁ בְּהַלִּמּוּד בְּחִינוֹת, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינוֹת הַלּוֹמֵד יֶלֶד, הַיְנוּ כְּשֶׁהַתַּלְמִיד שׁוֹמֵעַ הַדָּבָר מִפִּי הָרַב מַמָּשׁ וּבְעֵת שֶׁחִדֵּשׁ הָרַב זֶה הַדָּבָר, שֶׁאָז הוּא בְּחִינוֹת יֶלֶד, כִּי הַחִדּוּשִׁים נִתְהַוִּים עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמַּעֲלֶה אֶת הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינוֹת עִבּוּר וּמְחַדֵּשׁ אוֹתָם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל (סי’ יג), וְנִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יֶלֶד, כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, וְאָז דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ, שֶׁנֶּחְקָק וְנִצְטַיֵּר שָׁם הֵיטֵב בְּלִי טִשְׁטוּשׁ, הַיְנוּ שֶׁאָז יוּכַל לְהִצְטַיֵּר וְלֵחָקֵק בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב וְיוּכַל לְזָכְרוֹ.

אֲבָל הַלּוֹמֵד זָקֵן, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ מִפִּיו לְאַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַחִדּוּשׁ, וַאֲזַי לֹא נִתְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת עִבּוּר כַּנַּ”ל, וְאָז הוּא בְּחִינוֹת זָקֵן כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, וְאָז דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, שֶׁהַכְּתָב מְטֻשְׁטָשׁ שָׁם, כֵּן הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ הֶחָכָם, אַף שֶׁנִּכְתָּב וְנֶחְקָק בְּדַעְתּוֹ, עִם כָּל זֶה לֹא נִצְטַיֵּר הֵיטֵב שָׁם וְיוּכַל לְשָׁכְחוֹ. וְזֶה בְּחִינוֹת (ברכות נח): דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ – לְעֶבֶד דַּיְקָא. עֶבֶד הוּא מִי שֶׁזּוֹכֵר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ עַל־יְדֵי שֶׁחָזַר מֵאָה וְאַחַת פְּעָמִים כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ט:): עוֹבֵד אֱלֹקִים – זֶה הַחוֹזֵר פִּרְקוֹ מֵאָה וְאַחַת פְּעָמִים, וְעַל־יְדֵי הַזִּכָּרוֹן זוֹכֶה לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, כִּי נִזְדַּמֵּן לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וּכְאִלּוּ רַבּוֹ אֲמָרוֹ אָז כַּנַּ”ל, כִּי נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר הֵיטֵב בְּדַעְתּוֹ פָּנִים וּדְמוּת רַבּוֹ כִּדְיוֹ כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת דַּיּוֹ לְעֶבֶד וְכוּ', בְּחִינַת "דְּיוֹ" כְּתוּבָה כַּנַּ"ל (וְכֵן מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ תְּרוּמָה דף קנט, עַיֵּן שָׁם).

כִּי מַה שֶּׁנִּצְטַיֵּר דְּמוּתוֹ אֵצֶל הַתַּלְמִיד, הוּא בְּחִינוֹת דְּיוֹ, כִּי לֹא נִצְטַיֵּר אֶלָּא דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁכָּל הַהִתְלַבְּשׁוּת שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא אֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבַּדַּרְגָּא הָעֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת רַגְלִין שֶׁל הָעֶלְיוֹנָה, וְהוּא מַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה אֵצֶל דַּרְגָּא הַתַּחְתּוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא. וְעַל־כֵּן לֹא נִצְטַיֵּר אֶלָּא הַדְּמוּת, וְהוּא כְּמוֹ דְּיוֹ, שֶׁאַף שֶׁנִּצְטַיֵּר בּוֹ הַצּוּרָה מַמָּשׁ וְהַדְּמוּת כַּנַּ"ל, עִם כָּל זֶה אֵינוֹ רַק צִיּוּר וּדְמוּת, וְאֵינוֹ מַמָּשׁ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ. כֵּן הַדִּבּוּר, אַף שֶׁבּוֹ נִצְטַיֵּר הַדְּמוּת, עִם כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא צִיּוּר וּדְמוּת, הַיְנוּ מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ דִּבּוּר, וְהָבֵן.

וְזֶה בְּחִינַת (ירושלמי שקלים פ”ו) אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל־גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה, בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן – מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא (זוהר פינחס דף רלה:). וְזֶה בְּחִינַת (שיר־השירים א): שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, כִּי מַה שֶּׁהוּא שָׁחוֹר וְשָׁפָל אֵצֶל הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁלּוֹ, הוּא נָאֶה וְעֶלְיוֹן אֵצֶל הַתַּחְתּוֹן:

### קצג

דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל, וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, יוּכַל לִפְעֹל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יְחַזֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן – בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ, וְכֵן בְּכָל דָּבָר, רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת. וְהַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה מִיתָה שֶׁתִּהְיֶה, וְאֶפְשָׁר לְחַזֵּק וּלְגַבֵּר הַמַּחֲשָׁבָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אֲזַי יַרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ. וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ברכות סא): כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה, מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ, עַכְשָׁו וְכוּ’. הַיְנוּ, שֶׁבִּשְׁעַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית־דִּין, הָיָה מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מְסִירַת נַפְשׁוֹ בְּמַחֲשָׁבָה חֲזָקָה וְתַקִּיפָה כָּזוֹ, עַד שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר וּמַרְגִּישׁ מַמָּשׁ יִסּוּרֵי הַמִּיתָה מַמָּשׁ, כְּאִלּוּ סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ מַמָּשׁ בְּלִי שׁוּם הֶפְרֵשׁ. וְזֶה: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר מָתַי יָבוֹא וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁמִּמַּה שֶּׁשִּׁעַרְתִּי וְקִבַּלְתִּי בְּדַעְתִּי מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, מִזֶּה לְבַד הָיִיתִי מִצְטַעֵר וּמַרְגִּישׁ וְסוֹבֵל יִסּוּרֵי הַמִּיתָה מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. עַכְשָׁיו, שֶׁבָּא לְיָדִי בְּפֹעַל, וְלֹא אֲקַיְּמֶנּוּ. הֲלוֹא תָּמִיד הָיִיתִי סוֹבֵל זֶה הַצַּעַר מַמָּשׁ מֵהַקַּבָּלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד.

וּכְשֶׁמְּחַזֵּק הַמַּחֲשָׁבָה בִּמְסִירַת־ נֶפֶשׁ כָּל־כָּךְ כַּנַּ”ל, יוּכַל לָמוּת מַמָּשׁ מִזֶּה הַצַּעַר כְּאִלּוּ הָיָה מֵת מִזּוֹ הַמִּיתָה בְּפֹעַל, כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמִּיתָה בְּפֹעַל לְהַצַּעַר שֶׁמַּרְגִּישׁ מֵהַמִּיתָה בְּמַחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִמְנֹעַ וּלְהַרְחִיק עַצְמוֹ לִבְלִי לִשָּׁאֵר שָׁם בְּעֵת שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם:

### קצד

מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד, הוּא שׁוֹטֶה. כִּי לְמָשָׁל, שַׂר גָּדוֹל שָׁלַח פָּקִיד לְעִיר אֶחָד מֵהָעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק, וְהַפָּקִיד הַנַּ”ל לָקַח לְעַצְמוֹ שָׁם כָּל הַכָּבוֹד, כִּי הָעֲרֵלִים לֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא עֶבֶד הַשַּׂר, וְסָבְרוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַשַּׂר, וּכְשֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו הָיוּ נוֹפְלִים לִפְנֵי רַגְלָיו, וְנוֹתְנִים לוֹ כָּל הַכָּבוֹד, וְהָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ עִם כָּל הַכִּנּוּיִים שֶׁל כָּבוֹד הַשַּׁיָּכִים לְהַשַּׂר. פַּעַם אֶחָד בָּא הַשַּׂר בְּעַצְמוֹ לְשָׁם, וּבָא הַפָּקִיד לְפָנָיו, וְשָׁאַל לוֹ עַל עִסְקֵי הַמְּדִינָה וּמַדּוּעַ אֵלּוּ הָעֲרֵלִים אֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם. וְקָרָא לְשׁוֹטֵר אֶחָד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר עַל עֵסֶק הָעִיר, וְהֶעָרֵל הַשּׁוֹטֵר לֹא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר, רַק אֶת הַפָּקִיד. וְתֵכֶף נָפַל לְרַגְלֵי הַפָּקִיד, וְחָלַק לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַשַּׁיָּךְ לְהַשַּׂר, וְהֵשִׁיב לוֹ עַל עֵסֶק שְׁאֵלָתוֹ. אֲזַי נִתְהַפְּכוּ פְּנֵי הַפָּקִיד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְנִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד, כִּי אֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁבְּעֵינֵי הַשַּׂר נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה. כְּמוֹ כֵן עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא רַק מֵהַדִּבּוּר, כִּי אֵיבָר מֵהָאָדָם, כְּגוֹן יָד, אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, כִּי גַּם אֵינוֹ נִכָּר בְּהַיָּד בְּעַצְמָהּ תַּבְנִית הָאָדָם, וְכֵן אֲפִלּוּ פְּנֵי הָאָדָם אֵינוֹ מְיֻחָד לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כִּי נִמְצָא גַּם חַיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּנֵי אָדָם, כְּגוֹן קוֹף, וְאֵין זֶה גֶּדֶר הָאָדָם, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מְקַבֵּל כָּבוֹד כִּי־אִם מֵהַדִּבּוּר, שֶׁבָּזֶה מֻבְדָּל הָאָדָם מֵחַי. וְעַל־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּהַדִּבּוּר, וְהַדִּבּוּר הוּא הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, כִּי “הֵיכָל” גִּימַטְרִיָּא "אֲדֹנָי", בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (ע’ תיקון יח). אִם־כֵּן רוֹצֶה לְקַבֵּל כָּבוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבַּיֵּשׁ הָעֶבֶד מְאֹד כְּשֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל בַּמָּשָׁל הַנַּ”ל:

### קצה

בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי (תהלים ד) – הַיְנוּ, שֶׁגַּם אֲפִלּוּ בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לָנוּ. כִּי אִם יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חַסְדֵי ה’, יִרְאֶה שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵצֵר לוֹ, גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיב לוֹ וּמַגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמּוֹ. וְזֶה: בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי; הַיְנוּ אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַצָּרָה בְּעַצְמָהּ נָתַתָּ לִי הַרְחָבָה בְּתוֹכָהּ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב מִכָּל הַצָּרוֹת וְיֵיטִיב עִמָּנוּ מְאֹד, אַךְ אֲפִלּוּ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ מַרְחִיב לָנוּ:

### קצו

וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ’ (אבות פ”ב). כִּי אָסוּר לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זֶה הוּא כְּמוֹ לוֹקֵחַ דָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה; רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים; אִם יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה: אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, מִלְּשׁוֹן גְּזֵלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. הַיְנוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ שְׁאָר צְרָכִים, אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלַעֲמֹד עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁדַּוְקָא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת תְּפִלָּתוֹ, כִּי זֶה הוּא תְּפִלַּת קֶבַע, שֶׁלּוֹקֵחַ הַדָּבָר בְּחָזְקָה, בִּגְזֵלָה, רַק יִתְפַּלֵּל רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל:

### קצז

דַּע שֶׁלָּשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת. שֶׁעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים, עַל־יְדֵי הַפְּגָם הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת עֲנָוִים. כִּי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע מַפְרִיד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הָעֲנָוָה, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָיו. וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָנָו, הוּא בְּלֹא חָכְמָה. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעֲנָוָה בְּלֹא חָכְמָה אֵינָהּ כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה מַעֲלַת הָעֲנָוָה לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ בִּכְפִיפַת רֹאשׁ בְּדֶרֶךְ שְׁטוּת כְּאִלּוּ הוּא עָנָו, כִּי זֶה עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְעִקַּר הָעֲנָוָה – כְּשֶׁהִיא בְּחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע נַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין עֲנָוָה לְחָכְמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו. וְזֶה הָיָה מַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁשִּׁבְּחָה הַתּוֹרָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיָה כָּל־כָּךְ גָּדוֹל בְּמַעֲלַת הָעֲנָוָה, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לְעַנְוְתָנוּתוֹ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וַתְּדַבֵּר וְכוּ’ בְּמֹשֶׁה וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁהָיָה פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע בָּעוֹלָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן – וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, כִּי הָיָה בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ בַּעֲנָוָה, שֶׁאֲפִלּוּ פְּגַם לָשׁוֹן הָרָע לֹא הִזִּיק לוֹ לָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ:

### קצח

כְּשֶׁאֶחָד צוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹמְרִים לוֹ לִסַּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד): מַה תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ:

### קצט

דַּע שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה לְהִנָּצֵל מֵעֹנֶשׁ שֶׁל אַלְמָן, שֶׁלֹּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין טַעַם מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִזֶּה הָעֹנֶשׁ לִבְלִי לִהְיוֹת אַלְמָן, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “אַלְמָן” – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: מַ’ה נִּ’מְלְצוּ לְ’חִכִּי אִ’מְרָתֶךָ (תהלים קיט). שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְתִיקוּת בְּהַתּוֹרָה, נִצּוֹלִין מֵהָעֹנֶשׁ הַזֶּה. וְגַם הַכָּתוּב מְסַיֵּם: מִדְּבַשׁ לְפִי – שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַמְּתִיקוּת שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּהַתּוֹרָה מַמְתִּיקִין הַדִּין שֶׁל מִיתַת אִשְׁתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי “דְּבַשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא “אִשָּׁה”, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים:

### ר

הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים, וּבַזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים הָיוּ רֻבָּם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, זֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה (אבות פ”ד): כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר. וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּזְּמַנִּים הַקּוֹדְמִים בְּסוֹד הַגִּלְגּוּל, וּכְבָר קִיְּמוּ הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, עַל־כֵּן זוֹכִים עַתָּה לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר:

### רא

מְרֻמָּז בַּתַּרְגּוּם, שֶׁבְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה. כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה’ כְּיוֹם מוֹעֵד (איכה ב) – כְּקָל עַמָּא דִּמְצַלִּין בְּחַגָּא דְּפִסְחָא, עַיֵּן שָׁם בַּתַּרְגּוּם. צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת (משלי י) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מַצַּת”. סְגֻלָּה לָחֳלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, לְפַזֵּר צְדָקָה. פִּ’זַּר נָ’תַן לָ’אֶבְיוֹנִים (תהלים קיב) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “נֶפֶל”:

### רב

כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיךְ לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר. כִּי כָל מַה שֶּׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר קָטָן, הוּא יוֹתֵר חָפֵץ בְּכָבוֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁהַנָּשִׁים מַקְפִּידִין מְאֹד עַל כְּבוֹדָם, וְרוֹצִים מְאֹד אֶת הַכָּבוֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וּקְטַנָּה מְאֹד:

### רג

מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה, אֵיךְ הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדְּכַי (אסתר ב), שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה. כִּי מָרְדְּכַי הָיָה מַשִּׂיג זֹאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה, מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם:

### רד

מַעֲלַת הַצְּדָקָה יָדוּעַ, בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־ חָכָם, כַּמּוּבָא, שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא. אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְאֵין עֲבֵרָה יָכוֹל לְכַבּוֹת זֶה הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לְתַלְמִיד־חָכָם, כִּי אֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא), וְזֶה הַמָּעוֹת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶה: “מָעוֹת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְ’אֵין עֲ’בֵרָה מְ’כַבָּה תּ’וֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה דְּבָרִים הַרְבֵּה, כִּי בְּעֵת שֶׁגִּלָּה זֹאת סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעִנְיָן זֶה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לִכְתֹּב כִּי־ אִם דְּבָרִים אֵלֶּה:

### רה

תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן – לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי “תְּהִלִּים” בְּגִימַטְרִיָּא "לִילִית" עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה, כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁ"תְּהִלִּים” בְּגִימַטְרִיָּא תפ”ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: “אֵל אֱלֹקִים” בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה, כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וְלַחוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת “אֵל אֱלֹקִים” הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא "תְּהִלִּים" כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחִים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם: אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ’, עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ”ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, כִּי כָל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ”ל, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, בִּבְחִינוֹת: יְהִי מְאֹרֹת, חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ת”ז תיקון מד דף עט:): דָּא לִילִית. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶךְ מִמֶּנָּה.

וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה. וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחְטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־ יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל־יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע, לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל, עַיֵּן שָׁם.

וְכֵן הַלְלוּיָהּ – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל־שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֶפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת “הַלְלִי” הֵם הֶפֶךְ “יְלָלָה” – וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ.

גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ”ל, וְיָדוּעַ, שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לב): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַ’שְׁרֵי נְ’שׂוּי פֶּ’שַׁע – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “נַאַף”, שֶׁהוּא נִכְנָע עַל־יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים:

אַחַר־כָּךְ גִּלָּה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד – טז, לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב, לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט, לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ, הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ – קה, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז, הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ. וְאָמַר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל־ יְדֵי־זֶה:

(וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ).

### רו

תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ וְכוּ’: (תהלים קיט)

כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְרַחֵק הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַטּוֹב, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶךְ אַחֵר מְקֻלְקָל, וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵךְ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ הָרַע, אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים, עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו, וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ: יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי, וְהַתּוֹרָה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, כִּי זֶה סָמוּךְ הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה, וַעֲדַיִן לֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל, וַעֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים, וְעַל־כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב. וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לֹא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף. אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ, וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְשׁוֹ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ. כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיךְ זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ, וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים, אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים, כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאֹד, אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאֹד וְיֵלֵךְ בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים, וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרֹב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם, יִתְהַפֵּךְ וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וּבְקַל, עַל־יְדֵי נִסָּיוֹן קַל, יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן, אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ. וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל־יָמִים לְזָקֵן, כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו, אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ, וְלֹא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה.

וְזֶה: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד – הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶךְ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיךָ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְשֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְזֶהוּ: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְשֵׁנִי תֵּכֶף, כִּי מִצְווֹתֶיךָ לֹא שָׁכַחְתִּי עֲדַיִן, וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה. עַל־כֵּן בַּקָּשָׁתִי – שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד, כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים, קָשֶׁה מְאֹד לְבַקְשׁוֹ, כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַקְשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו כָּל זְמַן שֶׁלֹּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כַּנַּ”ל:

### רז

כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ (תהלים קמה), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתָבִים, שֶׁהַה’ גְּבוּרוֹת שֶׁבַּדַּעַת בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין בְּהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם ה’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה. נִמְצָא שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת:

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים יוֹצְאִין גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהֵם בָּאִים בְּזֶה הָעוֹלָם לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל, עַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין, חַס וְשָׁלוֹם, גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים בְּדַעַת הַגְּדוֹלִים, וְשָׁם בּוֹקְעִין וְיוֹצְאִין מֵהַפֶּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל. וַאֲזַי הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיקָם. וּכְשֶׁאֵין מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְתִּיקָם אוֹ שֶׁהֵם אָז בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְתִּיקָם, מֵחֲמַת שֶׁפָּגְמוּ אָז בְּאֵיזֶה פְּגָם וָחֵטְא, כִּי אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים לִפְעָמִים הֵם פּוֹגְמִים וְשׁוֹגִים בְּאֵיזֶה דָּבָר, כִּי אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְכוּ’ (קהלת ז), וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם אָז בִּבְחִינָה זוֹ, אֵינָם מַמְתִּיקִים הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים, וַאֲזַי, כְּשֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִים הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, אֲזַי מַתְחִילִין לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל אוֹ עַל הַפְּרָט, אוֹ שֶׁמְּדַבְּרִין עַל צַדִּיק הַדּוֹר, וַאֲזַי כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, בָּאִים וְנוֹפְלִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק הַדּוֹר צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים הַנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁהוּא דָּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת בָּזֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, נִמְצָא שֶׁהוּא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עָלָיו, מְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְתִּיק גַּם־כֵּן דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כַּנַּ”ל. אֲבָל אִם אֵין כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּצַדִּיק הַדּוֹר לְהַמְתִּיקָם, אֲזַי יוּכַל לִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ”ל שֶׁבָּאִים עָלָיו, אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ יְדֵי־זֶה, וְאָז עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת הַנַּ”ל. וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב, כִּי אָמַר שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמַּעֲשֵׂה הַשַּׁ”צ, יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי אֵצֶל הַשַּׁ”צ, יִמַּח שְׁמוֹ, הָיוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְלוֹמְדִים מֻפְלָגִים, שֶׁהִטְעָה אוֹתָם, כַּמְפֻרְסָם, וְהֵם יָצְאוּ מִן הַכְּלָל וְדִבְּרוּ רָעוֹת עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְזֶה הָיָה מֵחֲמַת שֶׁבָּא לָהֶם גְּבוּרוֹת קָשׁוֹת, וְלֹא הִמְתִּיקוּ אוֹתָם מֵחֲמַת בְּחִינָה הַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן דִּבְּרוּ דִּבּוּרִים רָעִים עַל הַכְּלָל, וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים נָפְלוּ עַל גְּדוֹל הַדּוֹר, וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז גְּדוֹל הַדּוֹר, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ שְׁנֵי נְקָבִים בְּלִבּוֹ עַל־יְדֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַשַּׁ”צ, יִמַּח שְׁמוֹ, וּמִזֶּה נִסְתַּלֵּק וְכַנַּ”ל.

כִּי כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ, הוּא דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר ויצא דף קנג:): שְׁכִינְתָּא בֵּין תְּרֵין צַדִּיקַיָּא יָתֵבָא, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין בהתורה תהלה לדוד בסי’ יב). וְכֵן הַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי וְכוּ’ דְּקָיְמִי מִקַּמֵּי אוֹרַיְתָא וְכוּ’. אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק דִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (שם בסי’ יב), וַאֲזַי עוֹשֶׂה תּוֹרַת חֶסֶד, הַיְנוּ לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:) עַל פָּסוּק: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ – זֶה הַלּוֹמֵד עַל־ מְנָת לְלַמְּדָהּ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשִׂים תּוֹרָה מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֶפְשָׁר לוֹ לְלַמֵּד אֲחֵרִים עִמָּהּ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם:

### רח

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ וְכוּ’: (תהלים לז)

פֵּרוּשׁ: מַה שֶּׁרְשָׁעִים עוֹשִׂים יִסּוּרִים לְצַדִּיקִים וְרוֹדְפִים אֶת הַצַּדִּיקִים, זֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הַצַּדִּיק וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. נִמְצָא, שֶׁהָרָשָׁע הוּא כְּמוֹ צוֹפֶה, כְּשׁוֹמֵר הָעִיר שֶׁנִּקְרָא צוֹפֶה, כֵּן הָרָשָׁע הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַצַּדִּיק מִלִּפֹּל בְּגַשְׁמִיּוּת: פֵּרוּשׁ אַחֵר: מְעַט הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה לָהֶם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא כְּמוֹ מִכְסֶה לָהֶם, שֶׁלֹּא יִתְגַּלּוּ וְיִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי הַצֹּרֶךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – צוֹפֶה לְשׁוֹן מִכְסֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה): וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב. אֲבָל אֵלּוּ הָרְשָׁעִים מַרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת, מַרְבִּים בְּמִכְסֶה, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לִסְבֹּל מַחֲלֻקְתָּם וְשִׂנְאָתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים. וְזֶהוּ: וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ – כְּמוֹ שֶׁמְּכַסִּין אֶת אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנְשִׁים, כֵּן אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, הֵן מְכַסִּין וּמַרְבִּים בְּצִפּוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת וּמְבַקְשִׁין לַהֲמִיתוֹ, אֲבָל: וַה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ:

### רט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם: (ברכות כו:)

כִּי יָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג לפי נוסחת העין יעקב): גַּנָּבָא עַל מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קַרְיָא. נִמְצָא אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּא הַתְּפִלָּה רָעָה וּמְבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת לוֹ, וְהַתִּקּוּן לָזֶה – הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־ חָכָם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אוֹרֵחַ מְבָרֵךְ (ברכות מו), וְאוֹרֵחַ הוּא בְּחִינַת (משלי ד): וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ. וּכְתִיב (שם י): בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נִמְצָא, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַתִּקּוּן הַתְּפִלָּה. וְזֶה פֵּרוּשׁ: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – זֶה בְּחִינַת הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:): הַמְאָרֵחַ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין:

### רי

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): וְאָהַבְתָּ – שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ וְכוּ’. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּלֹא יְגִיעָה וָטֹרַח, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח): קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וּקְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה עַל־יְדֵי זְכוּת אַבְרָהָם, בְּחִינַת וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר – דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. נִמְצָא כְּשֶׁהִגִּיעַ עֵת הַבֹּקֶר, בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי יָצָא מִקִּשּׁוּי לְקַל, כִּי עַד הַבֹּקֶר הָיָה קָשֶׁה לְפָנָיו קְרִיעַת יַם־סוּף, נִמְצָא עַל־יְדֵי מַשָּׂא־ וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אָחוּז בִּבְחִינַת וְאָהַבְתָּ, בְּחִינַת אַבְרָהָם, אֲזַי אֵין קָשִׁין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו:

### ריא

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים – כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר: וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צַדִּיק, הַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְמֹחִין אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה הוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה:

### ריב

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַבִּיטִין בִּתְמוּנַת ה’. כִּי תְּמוּנַת ה’, הַיְנוּ דִּמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ: רַחוּם וְחַנּוּן וּשְׁאָר כִּנּוּיִים וְדִמְיוֹנוֹת שֶׁאָנוּ קוֹרִין אוֹתוֹ, כָּל אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת גִּלּוּ הַנְּבִיאִים, וּנְבִיאִים זֶה בְּחִינַת דִּבּוּר הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ נִיב שְׂפָתַיִם, וּכְשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתֵינוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וּמוֹחֲאִין בְּכַפַּיִם, אֲזַי נִתְקַיֵּם (הושע יב): בְּיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. כִּי הַנְּבִיאִים הֵם הַדִּבּוּרִים, וְהַכַּפַּיִם הֵם יַד הַנְּבִיאִים, וְאָז הַדִּמְיוֹן נִתְגַּלֶּה, בִּבְחִינַת: וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. וְנִתְקַיֵּם (במדבר יב): וּתְמוּנַת ה’ יַבִּיט: גַּם מְחָאַת כַּף זֶה בְּחִינַת (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, כִּי הַכְּנָפַיִם הֵם הַדִּבּוּרִים, בִּבְחִינַת (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר: גַּם נִכְלָל הַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם שְׁנֵי יָדַיִם: יָד כּוֹתֶבֶת וְיָד חוֹתֶמֶת: כֹּחַ הַדִּבּוּר בָּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כַּמּוּבָא: פֶּה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק:

(מִסִּימָן ר”ט עַד כָּאן, לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

### ריג

דַּע שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַסְתִּיר וּלְכַסּוֹת אֶת הָאָדָם מִן הַבַּעַל־דָּבָר לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִמָּוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, אֲזַי הוּא מַסְתִּיר וּמְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּזֶה הַשֵּׁם, וַאֲזַי הַבַּעַל־דָּבָר מְשׁוֹטֵט וּמְחַפֵּשׂ סְבִיבוֹת זֶה הָאָדָם לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לְהַזִּיק לְזֶה הָאָדָם, אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁמַּבִּיט עָלָיו, נִסְתַּלֵּק וְאֵין לוֹ כֹּחַ מֵחֲמַת זֶה הַשֵּׁם. אֲבָל דַּע, שֶׁכְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצֵא מָקוֹם לִכְנֹס תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מְקַבֵּל עוֹד הַבַּעַל־דָּבָר יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס דף רלו), שֶׁרָאָה פִּינְחָס הַמֵּ”ם שֶׁל מָוֶת מְשׁוֹטֶטֶת אָז, הַיְנוּ כִּי הַמֵּ”ם הִיא בְּחִינַת הַסָּמֶךְ־מֵם הַמְשׁוֹטֵט סָבִיב סָבִיב כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁהַשֵּׁם הַנַּ”ל הוּא שֵׁם סאל, וְיוֹצֵא מִפָּסוּק: אַ’תָּה סֵ’תֶר לִ’י (תהלים לב), מֵרָאשֵׁי־תֵבוֹת, וְהַמֵּם שֶׁל מִ’צַּר תִּצְּרֵנִי הוּא בְּחִינַת הַמֵּ”ם הַנַּ"ל, בְּחִינַת הַסָּמֶךְ־ מֵם הַמְשׁוֹטֵט סְבִיב הַמִּכְסֶה וְהַמִּסְתָּר הַנַּ"ל לִשְׁלֹט עַל הָאָדָם כַּנַּ"ל, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם מוֹצֵא מָקוֹם לִשְׁלֹט, אֲזַי מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם, כִּי נִצְטָרֵף הַמֵּ"ם לְהַשֵּׁם סא"ל הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה צֵרוּף שְׁמוֹ "סַמָּאֵל". עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין תֵּבוֹת “אַתָּה סֵתֶר לִי” לְתֵבַת “מִצַּר”, כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צֵרוּף שְׁמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְקַבֵּל עוֹד כֹּחַ מִזֶּה הַשֵּׁם כַּנַּ”ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׁם הַנַּ”ל: ס’וֹף אָ’דָם לָ’מוּת (ברכות יז), שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֵׁם סא”ל הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּשַׁמְּרִין אֶת עַצְמָן בְּכֹחַ הַשֵּׁם הַנַּ"ל, אֲזַי הַשֵּׁם הוּא מִכְסֶה וּמִסְתָּר, בְּחִינַת: אַ'תָּה סֵ'תֶר לִ'י, וְגַם מִ'צַּר תִּצְּרֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי:

### ריד

בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּשֶׁהָיוּ יוֹדְעִים יוֹם מִיתָתָם, הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הָיָה שְׁלִיטָה לְהַבַּעַל־דָּבָר עֲלֵיהֶם, וְעַכְשָׁו מָצִינוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁמֵּתוּ בְּאֶמְצַע לִמּוּדָם. דַּע, שֶׁאִם הַלִּמּוּד כַּהֹגֶן, בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ, אֲבָל אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, בִּפְרָט לִמּוּד גְּמָרָא, אִם אֵין הַלִּמּוּד כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל יוֹתֵר כֹּחַ מֵהַלִּמּוּד, כִּי “תַּלְמוּד” בְּגִימַטְרִיָּא אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ "לִילִית", עַל־כֵּן יֵשׁ כֹּחַ בְּלִמּוּד הַתַּלְמוּד אוֹ לְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם:

### רטו

דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת, כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־ דִינִים, וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית־דִּין וּבֵית־דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם. עַל־ כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין, כִּי לֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם, אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין, עַל־יְדֵי־ זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל.

אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִין, וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִים, וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיךְ עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת: וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ’, עֵת רָצוֹן וְכוּ’ (תהלים סט). אַךְ אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן, וְלֹא נִמְצָא כִּי־אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן, וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל, וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה, כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִין בְּבַת־ אַחַת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זֹאת הַהַמְתָּקָה, הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי כָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ”ם בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן־ אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ”ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים.

וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ, כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב־רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית־פְּעוֹר כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ”ם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְעַל־כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן, כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִים כַּנַּ”ל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי כָל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה – לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן־אַף שֶׁל הָעַכּוּ”ם לְרָצוֹן, וְעַל־כֵּן “מֹשֶׁה” עוֹמֵד בֵּין “שְׁמָד” לְ"רָצוֹן", כִּי מִסְפַּר “מֹשֶׁה” הוּא מְמֻצָּע בֵּין מִסְפַּר “שְׁמָד” לְמִסְפַּר "רָצוֹן", כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (ע’ ב”ר ויצא פ”ע ובמ”ר קהלת) גִּיֵּר גֵּרִים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר, כַּמּוּבָא (מ"ר במדבר פ' יט), וְעַל־כֵּן בְּכֹחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים. וְכֵן יִתְרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יח): וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה, זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, כִּי כָל עֲבוֹדַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ, הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כַּנַּ”ל:

### רטז

דַּע כִּי הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וַאֲנַחְנוּ עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ אָנוּ מְבַטְּלִים הַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע. וְזֶה בְּחִינַת חַ”י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי חַי בִּרְכָאָן מְבַטְּלִין הַטֶּבַע אֵם כָּל חָי, וּמַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים:

### ריז

זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה (סוף מלאכי) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת תַּמֻּז, חָסֵר וָאו. כִּי אָז, בְּתַמּוּז, צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן לְתַקֵּן הַשִּׁכְחָה, כִּי אָז נִתְהַוֶּה הַשִּׁכְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַלּוּחוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז נִתְהַוָּה הַשִּׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): אִלְמָלֵא לֹא נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לֹא נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן חָסֵר וָאו מִתַּמֻּז כַּנַּ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת נִסְתַּלֵּק הַוָּאו, כִּי הַלּוּחוֹת הֵם בְּחִינַת וָאו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב יד): הַלּוּחוֹת אָרְכָּן שִׁשָּׁה וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה.

גַּם זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת תַּמֻּז. כִּי בְּתַמּוּז נִתְּנוּ הַלּוּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד:), וְגַם כָּאן חָסֵר וָאו, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת וָאו, כַּנַּ”ל:

### ריח

דַּע שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁנִּגְזָר עַל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה, וְאַף עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בָּא שֶׁלִּפְעָמִים פִּתְאֹם הָאָדָם נוֹסֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם רָחוֹק, זֶהוּ כְּדֵי לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְאַף־עַל־ פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, עִם כָּל זֶה הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת מִזֶּה, עַל־ כֵּן בָּא לוֹ רָצוֹן לִנְסֹעַ לְשָׁם. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁבָּא לְשָׁם הוּא נִתְפַּרְסֵם שָׁם בְּיוֹתֵר, וְאָז יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה הָיָה הִסְתַּלְּקוּת צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁפִּתְאֹם רָצָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָיָה בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, וְנָסַע עַל הַמְּדִינָה, וְהָיָה פִּרְסוּם גָּדוֹל, וְנִסְתַּלֵּק בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכֵן אֵרַע בִּזְמַנֵּנוּ בְּסָמוּךְ, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:

### ריט

בִּצַּע אֶמְרָתוֹ (איכה ב) – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ (מדרש שם). כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַבֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ח): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה וְכוּ’. רַק מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם וְהִלְבִּישׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית־ הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צג): ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ – שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ הִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גֵּאוּת שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִסְבֹּל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ. אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו, אֲזַי כִּבְיָכוֹל הֶרְאָה וְגִלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְצַמְצְמוֹ עוֹד, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לְסָבְלוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ, שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַצִּמְצוּם הַנַּ”ל בְּחִינַת גֵּאוּת לָבֵשׁ הַנַּ”ל, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁקָּרַע וּבִטֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַלְּבוּשׁ, שׁוּב אֵין הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, כִּי הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, כַּנַּ”ל.

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לָעִנְיָן הַנַּ”ל, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְהָעִנְיָן, שֶׁיִּרְאָה בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים י): מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְשׁוֹאֵל מֵהֶם יִרְאָה, כִּי “שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ” הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת (כַּמּוּבָא כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים), וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲנִיּוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר), הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת אֵין לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ כְּלוּם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה מִדַּת הַמַּלְכוּת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. נִמְצָא, שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, הִיא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה.

וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, הִכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם כַּמָּה הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְכוּ’, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהַבְטָחוֹת הֵם בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כ): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וְכוּ’, כִּי כָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ”ל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. ה’ מָלָךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, אֲזַי גֵּאוּת לָבֵשׁ, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ”ל:

גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת לְדַרְשָׁן אֶחָד, שֶׁיָּשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אָז: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בֶּצַע וּמָמוֹן:

עוֹד מֵעֵין הַנַּ”ל. שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ (ירמיה כג) – כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ. וְזֶהוּ: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים – שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעְלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֲזַי: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ – שֶׁאֲנִי גַּם־כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס, בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ"ל:

### רכ

דַּע כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם: הֶחָכָם הוּא יָקָר מְאֹד, וְכֵן גִּבּוֹר, וְכֵן עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְנַשְּׂאוּת. וְדַע, שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶם יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהִוָּשֵׁעַ מִצַּעֲרוֹ, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵלֵךְ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וִיסַפְּרוֹ לְפָנָיו, עַד שֶׁיְּעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ עָלָיו, מִזֶּה יוּכַל לְהִוָּשֵׁעַ:

### רכא

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר, נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּמַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ הַנִּרְדָּף, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע (מ”ר אמור פ’ כז). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נא): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה עָלָיו בְּצֵל יָדוֹ וּמַצִּילוֹ, וּכְשֶׁהַנִּרְדָּף צַדִּיק, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּיָדוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל כְּשֶׁהַנִּרְדָּף רָשָׁע, נִמְצָא שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ וְכוּ’, אֲזַי, כִּבְיָכוֹל, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְדִּיל יָדוֹ וּמוֹשִׁיטָהּ וּמְחַפֶּה עָלָיו, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, כִּי יָד הַגְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יא): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְכוּ’ וּמָצָא לָהֶם. וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: הֲיִסְפַּק לְהוֹן. וֶהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הֲיַד ה’ תִּקְצָר. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה הִיא יְכוֹלָה לְהַסְפִּיקָם. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת הוּא בִּבְחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר הוּא בִּבְחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָנֶה – מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֵין מַסְפִּיק לוֹ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר כְּתִיב (מלאכי ג): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בְּזֹאת וְכוּ’ עַד בְּלִי דַּי. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:): עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְכַסֶּה עָלָיו וְנִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים כַּנַּ”ל: שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד – בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:

### רכב

צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד ה’ בְּשִׂמְחָה. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּמָּה סוּמִים מַחֲזִיקִים עַצְמָן בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סוּמָא, וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו, וְגַם הַסּוּמָא מַאֲמִין לְמַקְלוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מַקְלוֹ אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל. מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ אַחַר עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִזְרִיחַ לוֹ קְצָת וְהָיָה מִתְחַזֵּק וּמִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה וְנִסְתְּמוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, עִם כָּל זֶה רָאוּי שֶׁיֹּאחַז בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָז הָיָה מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו יְחַזֵּק לִבּוֹ מְאֹד, וְיֵלֵךְ אַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ אָז, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה כַּנַּ”ל, עַד אֲשֶׁר בִּקְצָת יָמִים יַעְזְרוֹ ה’, וְיַחֲזֹר וְיִזְרַח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמֵן: (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָזֶה)

### רכג

כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יְמַלְאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי זִמְנִין דְּשָׁמַע וְזִמְנִין דְּלָא וְכוּ’ (זוהר וירא דף קה:). אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁיָּכוֹל לִגְזֹר וְלוֹמַר: אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו): כֹּה תְבָרְכוּ וְכוּ’ אָמוֹר לָהֶם – הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה כֵּן: יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ וְכוּ’, אָמֵן:

### רכד

אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק, הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת וְהֶאָרָה מִן הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים וּקְלִפָּה וְעָלִין, וְכֻלָּם שׁוֹאֲבִין חִיּוּת מִן הָאִילָן, וְיֵשׁ עֲשָׂבִים שֶׁרְחוֹקִים מִן הָאִילָן, וְנִדְמֶה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהָאִילָן, וּבֶאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כִּי הָאִילָן מֵגֵן עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָן מִן הַשֶּׁמֶשׁ. כֵּן יֵשׁ אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָלִין וַעֲנָפִים וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בסי’ סו אות א), וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ הָאִילָן כַּנַּ”ל:

### רכה

דַּע כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, עַל־ יְדֵי־זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקַּר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. עֵינֵי, זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וּלְפִי הַשֵּׂכֶל כֵּן הוּא הַבִּטָּחוֹן, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַעֲלוֹת וּמַדְרֵגוֹת בְּבִטָּחוֹן עַד אֵין סוֹף, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): בִּטְחוּ בַה’ עֲדֵי עַד, וְהַכֹּל לְפִי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַשֵּׂכֶל – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית הָעוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, וְהַמֹּחַ הִיא הַפְּתִילָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא הָאוֹר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית שֶׁבַּגּוּף כַּנַּ”ל, וְהַלַּחְלוּחִית הוּא עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת”ז ת”ג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דִּמְנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְזֶה בְּחִינַת (שמות כה): וְהָיוּ הַכְּרוּבִים פּוֹרְשֵׂי כְנָפַיִם עַל הַכַּפֹּרֶת – כַּפֻּרְתָּא דְּלִבָּא (זוהר פנחס דף רלד.). נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה נִתְקַיֵּם הַלַּחְלוּחִית, שֶׁלֹּא יִתְיַבֵּשׁ עַל־יְדֵי הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־ זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַלַּחְלוּחִית כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַבִּטָּחוֹן כַּנַּ”ל. נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַבִּטָּחוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָרֵאָה כַּנַּ”ל.

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף, דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה, שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר עַל־יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי הוּא עַל־יְדֵי חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת (שמות ד): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּךְ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף וְהַקּוֹל חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף, רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר, וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם, שֶׁיָּכוֹל לַחְתֹּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל.

וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת (בראשית א): נַעֲשֶׂה אָדָם. וּכְתִיב (רות ב): שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ’ – מָה הָתָם צְדָקָה, אַף כָּאן צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (הובא לעיל בסי’ לז). הַיְנוּ, שֶׁעַל־ יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ (ר”ה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, בִּבְחִינַת (תהלים לז): בְּטַח בַּה’ וַעֲשֵׂה טוֹב. כִּי אִם אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת צְדָקָה כָּרָאוּי, כִּי מִתְיָרֵא שֶׁיֶּחְסַר לוֹ מַה שֶּׁנּוֹתֵן לִצְדָקָה, וְעִקַּר הַצְּדָקָה הוּא עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה’ שֶׁלֹּא יַפְסִיד וְלֹא יֶחְסַר עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְבָרְכוֹ בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה וְכוּ’.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין צְדָקָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סט): נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, וַאֲזַי אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן כַּנַּ”ל, בְּחִינַת כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹקָי, אֲזַי נִחַר גְּרוֹנִי, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ חִתּוּךְ הַדִּבּוּר כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כַּנַּ”ל, אֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִקּוֹל הַצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (קהלת יב): וְיָקוֹם לְקוֹל הַצִּפּוֹר וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב), שֶׁכָּל הַשִּׁירוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִצִּפְצוּפִים וְשִׁירוֹת שִׂיחָה וְדִבּוּר כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַפְּרִין עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים מִקּוֹל הַכִּנּוֹר, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה מִצִּפְצוּפִים דִּבּוּרִים כַּנַּ”ל:

### רכו

מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עַל־פִּי־רֹב הֵם מְזַמְּרִים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת עֵרֶב־רַב, וְאִמָּא דְּעֵרֶב־ רַב הִיא לִילִית, שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת תָּמִיד, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה כַּנַּ”ל. וּמַה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לִמְשֹׁךְ אֶל נִגּוּנִים הַלָּלוּ, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (בראשית כט), מִבְּחִינַת קִלְקוּל הָרְאוּת, בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, דָּא לִילִית (ת”ז תיקון מד דף עט:), וְעִקַּר הַנִּגּוּן הוּא מִבְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, שֶׁהֵם מִבְּנֵי לֵאָה, וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי נֶאֱמַר (שם כט): הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנִגּוּנָא (זוהר שמות דף יט), עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁיִּלָּוֶה וְיֻמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְעַל־כֵּן נְגִינָה שֶׁהוּא נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד מִשָּׁם, מִבְּחִינַת וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ, בִּבְחִינַת הַפַּעַם יִלָּוֶה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁמְּזַמְּרִים אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים הַנַּ”ל בְּשַׁבָּת, עַל־ יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָם, כִּי בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הָאוֹר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וְכוּ’ וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשָׁא. נִמְצָא, שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה. וַאֲזַי מַעֲלִין הַנִּגּוּנִים הַנַּ”ל, שֶׁיְּנִיקָתָם מִקִּלְקוּל הָרְאוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְאוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:

### רכז

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד, שֶׁדָּרַשׁ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים: ה’ יַעְזֹר (באך פאמיש בלע”ז) – כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים, שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן הָעֲשָׂבִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קכט): יִהְיוּ כְּחָצִיר גַּגּוֹת וְכוּ’, שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְכוּ’, וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה’ וְכוּ’. כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן, וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת ה’ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִין עֲלֵיהֶם, וְעַל־ כֵּן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה. אֲבָל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁקּוֹצְרִין, אוֹמְרִים הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה’ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה:

### רכח

דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה, שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יבמות כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים, כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד): מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ וְכוּ’ (שם בגמרא). וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי־ אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ פד): מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו, כְּמוֹ מִגִּיּוּרֵי אָבִיו. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת מְגוּרֵי אָבִיו, עַל־יְדֵי־ זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה, לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ”ל:

### רכט

דַּע שֶׁיֵּשׁ עֵצִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין מֵהֶם מִטָּה הֵם מְסֻגָּלִים לְהוֹלָדַת בָּנִים וּלְגַדְּלָם, וְכֵן לְהֶפֶךְ, יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים וְכוּ’. וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ (בראשית מג), וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ צא): אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ. כִּי עַל־יְדֵי עֲצֵי הַמִּטָּה, עַל־יְדֵי־ זֶה סְגֻלַּת הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל:

### רל

דַּע מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בַּפָּנִים שֶׁל הַתַּלְמִיד מִי הוּא רַבּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁרָאָה רַבּוֹ פַּעַם אַחַת, כִּי (קהלת ח): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. נִמְצָא כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ. כִּי הַחָכְמָה הוּא בַּפָּנִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד יָכוֹל לֵידַע מִי הוּא רַבּוֹ כַּנַּ”ל:

### רלא

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”, רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר, כִּי כָל הָרְפוּאוֹת – עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֶחָד נוֹתֵן כֹּחַ בְּאֵיזֶה סַם וְעֵשֶׂב הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וּמֵהֶם מְקַבְּלִים הַסַּמִּים וְהָעֲשָׂבִים כֹּחַ לְרַפֹּאת, וּכְשֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה מִתְחַבְּרִים כַּמָּה כֹּחוֹת מֵהַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה נוֹתֵן כֹּחַ בְּעֵשֶׂב זֶה, וְזֶה בְּעֵשֶׂב אַחֵר, וְכַיּוֹצֵא, וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה לִרְפוּאָה. עַל־כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים וּצְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, שֶׁאָז בָּאִים כֻּלָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָתוֹ בְּתוֹךְ חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וְיִתְרַפֵּא מִמֵּילָא. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(עַיֵּן עִנְיָן זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא, בְּסִימָן א)

### רלב

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: הַלְלוּ אֶת ה’ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ’, הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו וְכוּ’. אֲזַי הָאָדָם קוֹרֵא לְכֻלָּם וּמְצַוֶּה לְכֻלָּם, שֶׁיְּהַלְּלוּ אֶת ה’. וּמִזֶּה רָאוּי לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה בְּכַוָּנַת הַלֵּב, מֵאַחַר שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ קוֹרֵא לְכָל הָעוֹלָמוֹת לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ:

### רלג

כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים, וְהוּא מִתְחַזֵּק וּמִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם, יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה, וְהוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמָשָׁל שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַמְּלָכִים לִפְעָמִים בְּיוֹמָא דְּפַגְרָא, הֵם מַנִּיחִין כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, וְהֵם עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים, וְיֵשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִן הַנִּצָּחוֹן. כְּמוֹ־ כֵן הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם בָּאִים מִבְּחִינַת הַחַיּוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת טְמֵאוֹת, וּמַנִּיחִים בְּכַוָּנָה מִלְמַעְלָה שֶׁיְּנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה, וְיֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת טְמֵאוֹת וּמְנַצֵּחַ אוֹתָם:

הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. עַל־כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחְשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת: בְּתוֹרָה אוֹ עֲבוֹדָה אוֹ אֲפִלּוּ מַשָּׂא־וּמַתָּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ עב), שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וּלְנַעְנֵעַ רֹאשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים יוֹתֵר, רַק לִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק, בְּתוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא־וּמַתָּן, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו כְּלָל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא תִּסְתַּלֵּק:

### רלד

דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, כִּי־אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִדַּמּוֹת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. כִּי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיק, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רַע, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁגַּם לָהֶם אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּגוֹן שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁפִּינְחָס עָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מַעֲשֶׂה שֶׁל רָשָׁע, שֶׁגַּם בִּלְעָם פָּרַח בָּאֲוִיר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי הָרַע לְעֻמַּת הַטּוֹב.

וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ, זֶה יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, כִּי זֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע (מלכים–ב ח): סַפְּרָה נָּא לִי הַגְּדֹלוֹת. הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הַנִּסִּים עַל־יְדֵי תְּפִלָּה (מגילה כז). אֲבָל מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם עַל־יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אוֹ כִּשּׁוּף אוֹ דָּבָר אַחֵר מִסִּטְרָא־אָחֳרָא. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶפְרֵשׁ יוֹדֵעַ רַק זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ בֵּין רַע לְטוֹב.

וְגַם מִי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדַּעַת לְהַבְדִּיל וְכוּ’, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִין הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ”ל, גַּם זֶה יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרוּרָה מְאֹד, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ, בְּחִינַת סְתִים וְגַלְיָא, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ סב). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פרשה ב): לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: אוֹר – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. חֹשֶׁךְ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים. הַיְנוּ, שֶׁמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר, וּלְהֶפֶךְ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּנַּ”ל.

וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, גַּם נִצּוֹל מִצָּרוֹת. כִּי בִּלְבּוּל הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וּמִזֶּה בָּאִין צָרוֹת, כִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת דִּינִין, וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: סַפְּרָה נָּא לִי אֵת הַגְּדֹלוֹת. בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ”ל:

גַּם צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה. כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם, וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר, שֶׁהוּא דִּבּוּר, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבְוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ, עַל־ כֵּן צָרִיךְ לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר, וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן, הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (מנחות כט): שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה – שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק. וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק וְלֹא יְדַבֵּר כְּלָל, עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ, וְעַל זֶה צָרִיךְ טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ”ל:

וְלִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִטִּבְעִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, כִּי שָׁם כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ. כִּי שָׁם הוּא רַק הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת (שם כו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. וְזֶה (תהלים טז): שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד. הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת וּלְהִדַמוֹת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, אֲזַי: לְנֶגְדִּי תָמִיד. הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (תהלים קה): אֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶךְ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם. וְהַשֵּׁם הוּא קמה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַ’שְׁקִיפָה מִ’מְּעוֹן קָ’דְשְׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ב): מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית לז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי:

### רלה

דַּע שֶׁמִּי שֶׁהוֹלֵךְ וְנֶחֱלַק וְנוֹפֵל, וַאֲזַי הָעוֹלָם שׂוֹחֲקִין מִמֶּנּוּ, וְהוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה, זֶה בָּא עַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב. כִּי יוֹם־ טוֹב נִקְרָא רֶגֶל, וְגַם נִקְרָא מוֹעֵד, וְעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, נַעֲשֶׂה מִזֶּה רֶגֶל מוֹעֵד, עַל־כֵּן רַגְלוֹ מוֹעֲדָה וְנָפַל. וְזֶה הַשְּׂחוֹק שֶׁשּׂוֹחֲקִין הוּא בְּחִינַת הַשְּׂמָחוֹת נְפוּלוֹת מִפְּגַם שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, וְעַל־כֵּן מִתְבַּיֵּשׁ, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָא בֹּשֶׁת (הושע ט), וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה (פסחים קיח), עַל־כֵּן בָּאָה עָלָיו בּוּשָׁה. וְלִפְעָמִים הוּא לוֹ לְכַפָּרָה, וְלִפְעָמִים אֵין נִתְכַּפֵּר לוֹ בָּזֶה, רַק כְּדֵי לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב:

### רלו

מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה שֶׁיַּעֲלֶה לִגְדֻלָּה לְסוֹף יָמָיו, וְכָל מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לִגְדֻלָּה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, הוּא עוֹלֶה לִגְדֻלָּה זוֹ. כְּגוֹן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הוּא כְּשֶׁמַּחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְצַדִּיק מְפֻרְסָם, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּסוֹף יָמָיו לִמְפֻרְסָם גָּדוֹל, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, רַק שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא מִן הָעוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ וְכוּ’:

### רלז

עִקַּר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי־שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שמות דף יט.), שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי. וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי (בראשית כט) – שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם, הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי בְּוַדַּאי, כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי־שִׁיר, וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי־זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה.

שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (תהלים קיט) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת רַחַשׁ.

(זֶה הָעִנְיָן הֵם דִּבְרֵי צַחוּת, שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ. שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין לִתֵּן לוֹ “רַחַשׁ” הַמַּגִּיעַ לְהָרַב, וּפַעַם אַחַת עָמַדְנוּ לְפָנָיו בְּעֵת שֶׁהָיָה חֲתֻנָּה בָּעִיר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ”ל, מֵעִנְיַן כְּלֵי־זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל הַחֲתֻנָּה כַּנַּ”ל (כִּי כֵן הָיָה דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־פִּי־ רֹב הָיָה אוֹמֵר תּוֹרָה מֵעֵין מַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה וְנִדְבָּר אָז בְּאוֹתָהּ הָעֵת, כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר), וְאָז הָיוּ מְשִׂיחִים לְפָנָיו מֵעִנְיַן “רַחַשׁ” הַמַּגִּיעַ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לִי רַחַשׁ, שָׂ’רִים רְ’דָפוּנִי חִ’נָּם):

### רלח

כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְּׁלִישִׁי, אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעִנְיָנָם, אֲזַי יַסְכִּים עִם אֶחָד יוֹתֵר מֵעִם חֲבֵרוֹ – זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָאֶחָד סָמוּךְ לְשָׁרְשׁוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים לוֹ כְּאֶחָד, כִּי אֵין שְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׁוִין, וְאִם־כֵּן בְּוַדַּאי אֶחָד סָמוּךְ יוֹתֵר, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא מַסְכִּים עִם זֶה, וְהָבֵן:

### רלט

עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־ זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה. אֲבָל כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם אֶחָד רוֹצֶה שָׁלוֹם, רַק שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו, עִם כָּל זֶה אֵין הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר וּלְהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁהוּא אִישׁ שָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלָיו. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שם קכ): אֲנִי שָׁלוֹם, כִּי אֲנִי אִישׁ שָׁלוֹם וּמִצִּדִּי הָיָה שָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וְעִם כָּל זֶה: וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאֲנִי שָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַמִּלְחָמָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהֵם חוֹלְקִין עָלַי כַּנַּ”ל:

וְהִנֵּה כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם מִשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם, יָכוֹל לֵידַע כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא שֶׁנִּקְרָא שָׁלוֹם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ד): וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ. כִּי כָל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מִשָּׁלוֹם כַּנַּ”ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “שָׁלוֹם” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וּ’מַגִּיד לְ’אָדָם מַ’ה שֵּׂ’חוֹ:

כָּל הַדִּבּוּרִים בָּאִים מֵחֲמִימוּת, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִימוּת הַרְבֵּה, מְדַבֵּר הַרְבֵּה, וְכֵן מִי שֶׁנִּתְקָרֵר וְאֵין בּוֹ חֲמִימוּת, אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר, כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵחֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִּבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. וְהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּנוּרָא וְכוּ’:

### רמ

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַדְּבָרִים הֵם בָּאִים רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, יוּכַל לְקַבֵּל בְּקַל אֶת מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, הֵן עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי בָּא לוֹ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל, כִּי כָל אֶחָד מְקַבֵּל עֲשִׁירוּת אוֹ בָּנִים לְפִי הַמַּזָּל שֶׁלּוֹ, וְהַמַּזָּל מְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, כִּי מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַצַּדִּיק, אֲזַי הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ.

וְעַל־כֵּן נִמְצָא בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים, לִפְעָמִים מַגִּיעַ לְאָדָם עֲשִׁירוּת וְהוּא מֵת מִזֶּה, וְנִשְׁאָר הָעֲשִׁירוּת לַיּוֹרְשִׁין, וְלִפְעָמִים הוּא מֵת עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּקַבֵּל עֲשִׁירוּת וְגַם אוֹבֵד אֶת הָעֲשִׁירוּת, וְכֵן חִלּוּקִים רַבִּים. וְהוּא כְּמוֹ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לְהַגְבִּיהַּ מַשָּׂא כָּבֵד, וְהוּא מַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא מֵחֲמַת שֶׁכְּבֵדָה מְאֹד, וְלִפְעָמִים מַגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא, אֲבָל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכֹּחַ שֶׁהִכְנִיס בָּזֶה, נֶעֶקְרוּ וְנִתְלְשׁוּ מֵעָיו בְּקִרְבּוֹ, עַד שֶׁמֵּת מֵחֲמַת זֶה.

אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַף־עַל־ פִּי־כֵן נִשְׁאָר הַמַּשָּׂא בְּיָדוֹ, וְלִפְעָמִין מֵחֲמַת שֶׁנִּתְלַשׁ בְּקִרְבּוֹ, נָפַל גַּם הַמַּשָּׂא מִיָּדוֹ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה מֵת מֵחֲמַת שֶׁהִגְבִּיהַּ הַמַּשָּׂא וְגַם הַמַּשָּׂא לֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ לְבָנָיו. כְּמוֹ־כֵן בְּהַנַּ”ל, מֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק הַהַשְׁפָּעָה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת כַּמָּה חִלּוּקִים כַּנַּ”ל. אֲבָל הַמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק, אֲזַי אֵין הַמַּזָּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ כֹּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב אֶצְלוֹ. אֲבָל עִם כָּל זֶה, לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָדָם יִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה אוֹבֵד הָעֲשִׁירוּת. דַּע, כִּי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה דָּבָר יָקָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְאַף־ עַל־פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵהּ חָזֵי (מגילה ג), וּמֵחֲמַת שֶׁהַמַּזָּל רוֹאֶה דָּבָר יָקָר וְנַעֲלֶה מְאֹד, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ הָעֲשִׁירוּת מֵאֶצְלוֹ, כְּמוֹ מִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְרוֹאֶה זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָרִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וְרָץ וְחוֹטֵף אֶת הַדְּבָרִים הַיְקָרִים. כְּמוֹ־כֵן מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב וְרוֹאֶה יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים, אֲזַי מַשְׁלִיךְ הַמַּזָּל הָעֲשִׁירוּת כִּלְאַחַר־יָד. מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ גַּם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יָקָר מִכָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל מָמוֹן וְאֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל עֲשִׁירוּת:

### רמא

כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַמִּדַּת הַדִּין הָיָה מְכַלֶּה אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַמִּדַּת הַדִּין אֵין לָהּ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט): חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי אֶת חֲבֵרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל אָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, כִּי הֵם רוֹצִים יוֹתֵר שֶׁיִּנְקֹם בּוֹ הָאָדָם, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, הוּא חוֹלֵק לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה עַל צַדִּיק אֶחָד כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעָלָיו מִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל, כִּי יִסְמְכוּ עָלָיו שֶׁהוּא יִנְקֹם יוֹתֵר, אֲבָל אַחַר־ כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּרַחֲמִים, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִסּוּרִים לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְכוּ’ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְכוּ’ בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי וְכוּ’ (במדבר כה). הַיְנוּ שֶׁפִּינְחָס הֵשִׁיב אֶת חֲמַת ה’ וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין מִיִּשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁהוּא לָבַשׁ נְקָמָה לִנְקֹם בָּהֶם, עַל־כֵּן נִסְתַּלְּקוּ הַדִּינִים כַּנַּ”ל. וְזֶה מֵחֲמַת כִּי הַדִּינִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת וְכוּ’, עַל־כֵּן הֵם רוֹצִים יוֹתֵר כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִנְקֹם כַּנַּ”ל. וְזֶה: וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. הַיְנוּ שֶׁבָּזֶה מוֹדִיעַ לָנוּ הַתּוֹרָה גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה פִּינְחָס לְיִשְׂרָאֵל בְּקַנְּאוֹ אֶת קִנְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָבַשׁ נְקָמָה לִנְקֹם בָּהֶם, שֶׁבָּזֶה עָשָׂה לָהֶם טוֹבָה גְּדוֹלָה. וְהַטַּעַם הוּא, כִּי וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי, הַיְנוּ שֶׁבְּקִנְאָתִי, בְּמִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי, אֵינִי מְכַלֶּה אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כִּי מִדַּת הַדִּין אֵין בָּהּ כֹּחַ לְכַלּוֹת כַּנַּ”ל, אֲבָל הָאָדָם כְּשֶׁנּוֹקֵם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עָשָׂה פִּינְחָס טוֹבָה נִפְלָאָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמֶּה שֶׁלָּבַשׁ קִנְאָה לִנְקֹם בָּהֶם, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה רָפְתָה מִיִּשְׂרָאֵל כֹּחַ הַדִּינִים, בְּחָשְׁבָם שֶׁפִּינְחָס יִנְקֹם בָּהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי פִּינְחָס הוּא אָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִנְקֹם יוֹתֵר לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־ יְדֵי־זֶה הֵשִׁיב פִּינְחָס אֶת חֲמָתִי וְסִלֵּק מִדַּת הַדִּין כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת פִּינְחָס בְּוַדַּאי הָיָה רַחֲמָן, וּבְוַדַּאי אַחַר־כָּךְ הֵקֵל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם:

### רמב

דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲרִיךְ אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה (ע’ ע”ח שער הקליפות פ”ג), וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּאִשָּׁה מִבְּחִינָה זוֹ, קָשֶׁה לוֹ לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּר, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ, כִּי הִיא בְּחִינַת אֲרִיךְ אַנְפִּין שֶׁל הַקְּלִפָּה, שֶׁהֵם פָּנִים אֲרֻכִּים, וְעַל־כֵּן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ:

וְדַע, שֶׁצְּדָקָה הוּא סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וּמוֹעֶלֶת מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וְלִהְיוֹת מְעֹרָב עִם הַנָּשִׁים וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִמָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ כָּל־כָּךְ. וְזֶהוּ (אבות פ”א): וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ, וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. הַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה צְדָקָה וַעֲנִיִּים הֵם בְּנֵי בֵיתְךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל תַּרְבֶּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל אֵין הָאִסּוּר רַק שֶׁלֹּא יַרְבֶּה, אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח, אֵין מַזִּיק לוֹ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁהִיא מַצֶּלֶת מֵהִרְהוּרִים שֶׁל נִאוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינוֹת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם בִּבְחִינַת (משלי י): וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, הַשֵּׁם יַצִּילֵנוּ:

### רמג

דַּע שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל קְדֻשָּׁתוֹ, עַל־כֵּן הוּא מִתְעַלֵּם מְאֹד, וְאֵין רוֹאִים מִמֶּנּוּ שׁוּם קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת יְתֵרָה, זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ מְאֹד. וְזֶה בְּחִינוֹת: כָּל הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר־הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים (ידים פ”ג). נִמְצָא, שֶׁשִּׁיר־הַשִּׁירִים הוּא קָדוֹשׁ מְאֹד, יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכָּל הַסְּפָרִים. וְהִנֵּה מָצִינוּ, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, חִבֵּר שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת וְשִׁיר־הַשִּׁירִים. וּבֶאֱמֶת מִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת הֵם כֻּלָּם מְלֵאִים מוּסָר וְיִרְאַת־שָׁמַיִם מְאֹד, וּמָצִינוּ בָּהֶם תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל בְּשִׁיר־הַשִּׁירִים אֵינוֹ נִמְצָא תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כְּלָל. פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח, שֶׁבְּכָל סֵפֶר שִׁיר־הַשִּׁירִים אֵין נִמְצָא שָׁם בְּכָל הַסֵּפֶר שׁוּם תֵּבוֹת קֹדֶשׁ וְטָהוֹר. וְזֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ אֵינָם רוֹאִים שָׁם שׁוּם קְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן אֵינוֹ נִמְצָא שָׁם תֵּבוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כְּלָל:

### רמד

מִי שֶׁהוּא מְעֹרָב בֵּין הָעַכּוּ”ם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲסָקִים וּמַשָּׂא־וּמַתָּן עִמָּהֶם, צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ, כִּי בְּקַל יוּכַל לְהִתָּפֵס בְּרִשְׁתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲלֹק עַצְמוֹ מִמַּדְרֵגַת יַהֲדוּתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי לֹא דַּי לְהָאָדָם שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, אֲשֶׁר מַלְאָכִים אֵין לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ, שֶׁפַּעַם אַחַת בָּאוּ מַלְאָכִים בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִלְכְּדוּ מְאֹד (זוהר בראשית דף נח). אֲבָל בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ יוֹתֵר מִמַּלְאָכִים, וְהֵם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּזֶה הָעוֹלָם וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהִדָּבֵק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל לִהְיוֹת גַּם־ כֵּן מְעֹרָב עִם הָעַכּוּ”ם, זֶה קָשֶׁה מְאֹד, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת כְּיָתֵד חָזָק בַּל יִמֹּט מִמַּדְרֵגַת כַּשְׁרוּתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ:

### רמה

דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָהֶם, כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, הוּא נִכְנָס בְּהַחֲדָרִים, וְנִכְנָס מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר, כִּי בְּכָל חֶדֶר וָחֶדֶר יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּתָחִים לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְכֵן מֵאוֹתָן הַחֲדָרִים – לַחֲדָרִים אֲחֵרִים, וְהוּא נִכְנָס וּמְטַיֵּל בְּכֻלָּם, וּמְלַקֵּט מִשָּׁם אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת מְאֹד, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. אֲבָל דַּע, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְבַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי לֹא בִּמְהֵרָה זוֹכִין לָזֶה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁאֵינָם בָּאִים מִשָּׁם, רַק מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים. וְאַף שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, אַף־ עַל־פִּי־כֵן גַּם שָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נָאִים שֶׁנִּדְמִין לְהַשָּׂגוֹת. וְגַם בָּזֶה יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כְּמוֹ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם, יוֹדְעִין שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל דְּמוּת הָאָדָם, אֲבָל הוּא רַק בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא, כִּי אֵין כָּתוּב שָׁם שׁוּם צִיּוּר הָאָדָם. וְיֵשׁ שֶׁמְּצַיְּרִין עַל הַנְּיָר צִיּוּר הָאָדָם, וְשָׁם נִגְלֶה יוֹתֵר קְצָת דְּמוּת הָאָדָם. וְיֵשׁ שֶׁמְּנַסְּרִין צִיּוּר הָאָדָם מֵחֲתִיכַת עֵץ, וְשָׁם נִתְגַּלֶּה עוֹד יוֹתֵר צִיּוּר הָאָדָם. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה אָדָם מַמָּשׁ, רַק הָאָדָם בְּעַצְמוֹ הוּא הָאָדָם בֶּאֱמֶת. כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כַּמָּה חִדּוּשִׁין שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵם רַק כְּמוֹ פִּנְקָס וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתְבִין תֵּבַת אָדָם לְבַד, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יט): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם. וְיֵשׁ שֶׁהוּא נִכְנָס לִפְנִים מִזֶּה, אֲבָל אַף־ עַל־פִּי־כֵן אֵין זֶה אָדָם כַּנַּ”ל, רַק כְּשֶׁזּוֹכִין אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמוֹ, זֶהוּ בְּחִינַת אָדָם בֶּאֱמֶת, וְזֶהוּ: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם – זֹאת הַתּוֹרָה דַּיְקָא. הַיְנוּ, רַק זֹאת הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית הוּא בְּחִינַת אָדָם:

וְדַע, שֶׁכָּל אָדָם קֹדֶם שֶׁמַּשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת, צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּהֶכְרֵחַ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הֵיכְלוֹת הַתְּמוּרוֹת, אֲבָל הַכְּלָל – שֶׁאָסוּר לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ לִסְבֹּר, שֶׁכְּבָר בָּא אֶל הַהַשָּׂגָה הָרָאוּי, כִּי אִם יִסְבֹּר כֵּן, יִשָּׁאֵר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁיֵּדַע, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל לִכְנֹס לְחַדְרֵי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים, אֲזַי יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְיַפְצִיר, עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְאָז יִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ.

וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחַר־ כָּךְ זָכָה לְחִדּוּשִׁין, אַף־עַל־פִּי־ כֵן אַל יַעֲמֹד עַל זֶה לִסְבֹּר שֶׁהֵם הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת הַנַּ”ל, כִּי אֲפִלּוּ לְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת צָרִיךְ עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים, וַאֲפִלּוּ בְּתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ דֻּגְמָא לָזֶה, כְּגוֹן, לְמָשָׁל, כְּשֶׁעוֹשִׂין שְׂחוֹק וְקוֹמֶעדְיֶע, אֲזַי נוֹסֵעַ אֶחָד וּמַכְרִיז וְחוֹשֵׁב כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ עַל הַקּוֹמֶעדְיֶע, וְאַף שֶׁהוּא תַּאֲוָה לִשְׁמֹעַ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן אֵין זֶה הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֶדֶר שֶׁעוֹשִׂין שָׁם הַקּוֹמֶעדְיֶע, יֵשׁ שָׁם מְצֻיָּר עַל הַטַּבְלָא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים לְשָׁם לִפְנִים, עוֹמֵד לֵץ אֶחָד וְעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה קוֹף, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַבַּעַל קוֹמֶעדְיֶע הוּא עוֹשֶׂה אַחֲרָיו בְּלֵצָנוּת, וְגַם זֶה אֵינוֹ הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ, וְעִקָּר הוּא הַשְּׂחוֹק בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹשִׂין שָׁם. וּכְמוֹ־כֵן תָּבִין הַנִּמְשָׁל מֵעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּכְנָס לִפְנִים וְלִפְנַי וְלִפְנִים, וַעֲדַיִן עוֹמֵד בַּחוּץ לְגַמְרֵי, כִּי לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת.

וְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, אַף כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו לִכְלוּם, לְגֹדֶל עֹצֶם הַכָּרָתוֹ אֶת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן הוּא מִשְׁתַּדֵּל וּמִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, שֶׁיַּתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל לְהַשִּׂיג כְּלָל מִיָּמָיו:

### רמו

לִפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה’ (דה”ב יז). וְהוּא מוֹעִיל כְּמוֹ תַּעֲנִית, כִּי כְּשֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה וְלַעֲלוֹת לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (ב”מ פה), שֶׁרַבִּי זֵירָא הִתְעַנָּה כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ תַּלְמוּד בַּבְלִי, כִּי הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא לְהַשָּׂגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. וְהַגַּדְלוּת מוֹעִיל כְּמוֹ הַתַּעֲנִית הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַגַּדְלוּת שׁוֹכֵחַ גַּם־כֵּן אֶת חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סו:): כָּל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה חָכְמָה יְתֵרָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּדְלוּת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד, וְאִם יִתְגָּאֶה בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי חָכְמָתוֹ תִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יָבוֹא לְהַשָּׂגָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוֹטֶה מַמָּשׁ, אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אָמָּנוּת יְתֵרָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת רַק כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ חָכְמָתוֹ שֶׁמִּקֹּדֶם, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה עָנָו בֶּאֱמֶת:

### רמז

אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רעיא מהימנא צו דף כז:), שֶׁ”תֵּיקוֹ” הַנֶּאֱמָר בַּשַּׁ”ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסַר הַנּוּן שֶׁל “תִּיקּוּן” וְנַעֲשֶׂה “תֵּיקוֹ”. וְדַע, שֶׁזֹּאת הַנּוּן פְּשׁוּטָה, כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת “קִינוֹת” שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת “תִּיקּוּן”, רַק שֶׁהַנּוּן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ”ל. הַשֵּׁם יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ הַ”קִּינוֹת” לְ"תִיקּוּן" וְיִתְתַּקֵּן הַ"תֵּיקוֹ" הַנַּ"ל:

### רמח

דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים נִתְעוֹרֵר וְנִתְלַהֵב הַלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחֵשֶׁק נִמְרָץ מְאֹד, כִּי הָרְשִׁימוּ שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפְּרִין מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הָרְשִׁימוּ נִתְעוֹרֶרֶת בְּעֵת שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַצַּדִּיק, וְהִיא מְעוֹרֶרֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל:

### רמט

עִקַּר הַגְּבוּרָה – בְּהַלֵּב. כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק, וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹךְ תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ”ד): אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. וְזֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שִׁמְשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים י”ג): וַתָּחֶל רוּחַ ה’ לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל. שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה’ וְלָבַשׁ גְּבוּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב, וְעַל־יְדֵי־ זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת:

### רנ

דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה’ נָתַן וַה’ לָקַח (איוב א). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף־ עַל־פִּי־כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאֹד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין, שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין:

וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבַמַּזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל, וְזֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שְׁעָתָם מַצְלַחַת מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים, עַל־ כֵּן הֵם לוֹמְדִים מֵהֶם וְתוֹלִין הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה, וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ הָעַכּוּ”ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת וְתוֹלִין בַּטֶּבַע. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם וְלַעֲשׂוֹת קֵץ וָסוֹף מֵהַמֵּצֵר לָהֶם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם, וַאֲזַי מְחַיֵּב הַמֵּצֵר לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל עוֹלִים עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה:

וְדַע, שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד, בְּעֵת הַקֵּץ, יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. הַיְנוּ, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע, שֶׁהִיא עַל־פִּי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ נִמְלָחוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וְיִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַזָּל, רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֵץ וְסוֹף מֵאֵיזֶה עַכּוּ”ם וְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ וְסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֵׂה קֵץ וְסוֹף מֵהָעַכּוּ”ם שֶׁהָיָה מְצֵרָה לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל ז): קֵץ בָּא הַקֵּץ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהָבִיא קֵץ עַל הָעַכּוּ”ם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן כַּנַּ”ל:

וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה’ אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל־ יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–ב ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֵת הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא, שֶׁתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא: מַאי גּוֹהָא. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו, שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ברכות נט). הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר, שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ”ם – בֵּין הָעַכּוּ”ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ”ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:) עַל פָּסוּק (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינַת הָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיה נז): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׂ. וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ”ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמָר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיה לח). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל–א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ”ל:

### רנא

דַּע שֶׁעַל־יְדֵי מִלְחָמוֹת, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רְשָׁעִים עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוּת, שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַתִּקּוּן לָזֶה – לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה עַל ה’, שֶׁה’ יִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת רְשָׁעִים הַנַּ”ל. אֲבָל דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁלָּהֶם יֵשׁ כֹּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ אִם יִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה’, כִּי יֵשׁ צְדָקוֹת שֶׁרְשָׁעִים נוֹתְנִים, כִּי מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ מַלְכֵי עַכּוּ”ם נוֹתְנִים צְדָקָה וְעוֹשִׂים טוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כח): לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, עַיֵּן שָׁם:

וְדַע, שֶׁאִישׁ אֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת וּבְכָל הַדִּקְדּוּקִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּפְנֵי בְּנֵי־ אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהַכֹּל אֶחָד אֶצְלוֹ, בֵּין כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה לִפְנֵי ה’ וּבֵין כְּשֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי־אָדָם – זֶה הָאִישׁ הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם עוֹשִׂין, הִיא עוֹמֶדֶת רְחוֹקָה מֵהֶם, וְאֵינָהּ אֶצְלָם, כִּי דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה לִמְשֹׁךְ עַצְמָהּ לָאֱמֶת, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמֶת, הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם, וְזֶה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי הַצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת רַק אַחַר הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נט): וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד, כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת. הַיְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק, זֶה מֵחֲמַת שֶׁנִּכְשַׁל בָּרְחוֹב אֱמֶת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין אֱמֶת, עַל־כֵּן הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ (דברים ו). הַיְנוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּחִינוֹת אֱמֶת, דְּהַיְנוּ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה’ לְבַדּוֹ בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי־אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, וְזֶה: כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ וְכוּ’ – לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵינוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה’ לְבַד, בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ, בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים. וְזֶהוּ: כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ – הַיְנוּ בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת הַנַּ”ל, שֶׁגַּם כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא מְדַקְדֵּק בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְאָז: וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ. לָנוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁנַּמְשִׁיךְ לְעַצְמֵנוּ כָּל הַצְּדָקוֹת, כִּי דֶּרֶךְ הַצְּדָקָה לִמְשֹׁךְ לָאֱמֶת כַּנַּ"ל. נִמְצָא כְּשֶׁזֶּה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ הַצְּדָקוֹת, אֲזַי אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, וְאֵין כֹּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם כַּנַּ"ל:

וּמַה שֶּׁצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת לָאֱמֶת, כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אֶחָד הוּא רַק אֶחָד, כִּי לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר (ספר יצירה), וְאִם יֵשׁ שֵׁנִי וְכוּ’, אֵינוֹ אֶחָד. וְכֵן הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, כִּי כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל אֵיזֶה דָּבָר הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי־אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲבָל שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל דָּבָר אֶחָד דְּבָרִים רַבִּים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר [(לְעֵיל בְּסִימָן נא, עַיֵּן שָׁם) מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי עַל כְּלִי כֶּסֶף אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת כִּי־אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף לְבַד, אֲבָל אִם יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יָכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה, כִּי יוּכַל לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב אוֹ נְחֹשֶׁת אוֹ שְׁאָר שֵׁמוֹת, וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת כִּי־אִם דָּבָר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהוּא, אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁאֱמֶת הוּא אֶחָד. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד דְּבָרִים נִפְלָאִים מֵעִנְיַן הָאֱמֶת שֶׁהוּא אֶחָד, עַיֵּן שָׁם].

וְעַל־כֵּן קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חָד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְיִשְׂרָאֵל אֱמֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם אֱמֶת – הַכֹּל אֶחָד, כִּי בָּאֱמֶת אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): אֲנִי ה’ לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בֵּית יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, וְהוּא אֶחָד בְּלִי שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כִּי כְּפִי הַמְקַבֵּל כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלוֹ הַשִּׁנּוּי, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, וְהַשִּׁנּוּי הוּא אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כִּי כַּמָּה שִׁנּוּיִים נִתְהַוִּים עַל־יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, כְּגוֹן לְהַתִּיךְ וּלְהַקְפּוֹת, לְקָרֵר וּלְחַמֵּם וּשְׁאָר הַכֹּחוֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְזֶה רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים, כְּגוֹן כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה עַל שַׁעֲוָה – מַתֶּכֶת אוֹתוֹ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַשַּׁעֲוָה אֵינוֹ קָשֶׁה בֶּאֱמֶת, וְעַל־כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלָהּ הַכֹּחַ לְהַתִּיךְ, וְכֵן בִּשְׁאָר הַכֹּחוֹת, אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד.

וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כְּרוּם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ אָדָם לַבְּרִיּוֹת, פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין לְכַמָּה גְּוָנִין, כִּי עַל־ יְדֵי הַצְּדָקָה בָּאִים כַּמָּה שִׁנּוּיִים, וְהַכֹּל הוּא רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים, אֲבָל הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ”ל, הוּא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, וְאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כַּנַּ”ל, וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים שֶׁנִּשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם לְכַמָּה גְּוָנִין, וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת גַּדְלוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְיֵשׁ מֵחֲמַת קַטְנוּת – עַל שֶׁהוּא נִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ שִׁנּוּיִים, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מְאֹד עַל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ. נִמְצָא, שֶׁהַשִּׁנּוּיִים הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כֵּן נִשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם כַּנַּ”ל. אֲבָל הַצְּדָקָה הִיא רַק כֹּחַ אֶחָד לְבַד, כִּי הִיא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ, וְעַל־כֵּן מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

וְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, נֶאֱמַר בּוֹ (בראשית לב): וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה הַנַּ”ל, כִּי שֶׁמֶשׁ הִיא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל: וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב עַל־יְדֵי הָאֱמֶת הָיָה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַזְרִיחַ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ. וְזֶה: וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ – לוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה כַּנַּ”ל:

בַּגְּמָרָא (יבמות צו:): מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּבֵית־ הַמִּדְרָשׁ, עַד שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר־ תּוֹרָה מֵחֲמָתָן. וְאָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם לֹא יִהְיֶה בַּיִת זֶה עֲבוֹדָה־זָרָה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה־זָרָה וּכְפִירוּת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים קמ): אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת – שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּלְחָמוֹת, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, עַל־יָדוֹ חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ כְּפִירוּת כַּנַּ”ל.

וְהַתִּקּוּן לָזֶה – לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה’, שֶׁה’ יִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁתִיקָה, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתֹּק לָהֶם, רַק לִסְמֹךְ עַל ה’ שֶׁהוּא יִלָּחֵם בִּשְׁבִילֵנוּ. וְזֶה בְּחִינַת (שמות יד): ה’ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹ נִתְעַלָּה הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי נִתְבַּטְּלִין מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל כְּפִירוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (מנחות כט), שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה נִתְעַלֶּה הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל.

אַךְ כְּשֶׁגַּם הֵם שׁוֹתְקִים, אֲזַי יְכוֹלִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְקַלְקֵל הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־ יְדֵי שְׁתִיקָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קכט): עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים – לְשׁוֹן שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. הַיְנוּ שֶׁשְּׁתִיקָתָם עוֹלָה עַל גַּבּוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם – זֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם, בְּחִינַת (בראשית ל): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הֵם יְכוֹלִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁשְּׁתִיקָתָם יַעֲלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שְׁתִיקָתֵנוּ, בִּבְחִינַת: עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וְכוּ’. וּמֵחֲמַת זֶה אֵין מוֹעִיל הָעֵצָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת: ה’ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן, כַּנַּ”ל. אַךְ הָאִישׁ הָאֱמֶת מוֹשֵׁךְ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה, וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַכְּפִירוֹת כַּנַּ”ל:

### רנב

כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים, אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת. כִּי עַל־פִּי הַטֶּבַע כְּשֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה, נֶחְסָר מֵאִתּוֹ מַה שֶּׁנָּתַן, אֲבָל עַל־יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים יוּכַל לִתֵּן צְדָקָה וְלֹא יֶחְסַר כְּלָל. וְכֵן עַל־יְדֵי־ זֶה יְכוֹלִים שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם מְסִירַת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן לֹא יַזִּיק לוֹ, וְיִשָּׁאֵר בַּחַיִּים:

### רנג

דַּע שֶׁמִּעוּט שֵׁנָה הוּא מְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי יֵשׁ אֵשׁ בָּאָדָם מִתְּחִלַּת הַתּוֹלָדָה, שֶׁמֵּהָאֵשׁ הַזֶּה בּוֹעֲרִין בָּאָדָם כָּל הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת, וְגַם כָּל הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנּוֹתְנִין לְהַגּוּף, הָאֵשׁ הַזֶּה הוּא מְכַלֶּה וְשׂוֹרֵף הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי מִעוּט שֵׁנָה הָאֵשׁ הַזֶּה נֶחֱלָשׁ וְאֵין לוֹ כֹּחַ לִבְעֹר, אַךְ שֶׁמַּזִּיק לְהַמֹּחַ מִעוּט שֵׁנָה, וְכֵן רִבּוּי שֵׁנָה, כְּשֶׁהָאָדָם מַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִישֹׁן הַרְבֵּה, גַּם זֶה מַחֲלִישׁ וּמְמַעֵט הָאֵשׁ הַנַּ”ל, וְגַם זֶה מַזִּיק לְהַמֹּחַ, רַק כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן בְּמִדָּה כָּרָאוּי, אֲזַי תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל בְּתָקְפָּהּ וְכֹחָהּ, כִּי לֹא נֶחֱלָשׁ הָאֵשׁ הַנַּ”ל: [כָּל זֶה שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְתֹכֶן כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה לֹא בֵּאֵר הֵיטֵב, אַךְ כְּפִי מַה שֶּׁהֵבַנְתִּי מִשִּׂיחָתוֹ, הַכַּוָּנָה – שֶׁאֵין מוֹעִיל שׁוּם עֵצָה לְמַעֵט תַּאֲוַת נִאוּף עַל־יְדֵי אֵיזֶה תַּחְבּוּלָה, כִּי מַזִּיק לְהַמֹּחַ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחֲלִישׁ הַתַּאֲוָה עַל־ יְדֵי מִעוּט שֵׁנָה אוֹ רִבּוּי שֵׁנָה, אֲבָל שְׁנֵיהֶם מַזִּיקִים לְהַמֹּחַ, עַל־כֵּן אֵין חָכְמָה וְאֵין עֵצָה כְּנֶגֶד זֶה, רַק לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת גִּבּוֹר לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַה’ יַעְזֹר לוֹ לְסַלֵּק תַּאֲוָה זֹאת מֵאִתּוֹ]:

### רנד

עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד, וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, וְאִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים, הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, כִּי הֵם רוֹאוֹת תָּמִיד, אַךְ שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מָה רוֹאֶה. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי עֵינֵי הָאָדָם בְּהַעֲבָרָה וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל, וַאֲזַי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ מָה רָאָה, וְהִנֵּה אַף שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱבִירוּ הַדָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו, בְּוַדַּאי רָאָה אוֹתוֹ בִּרְאִיָּה גְּמוּרָה, עִם כָּל זֶה אֵין יוֹדֵעַ מָה רָאָה, כִּי אַף שֶׁעֵינָיו רָאוּ הַדָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת לֹא הָיָה פְּנַאי בִּכְדֵי שֶׁיָּבִיא הָרְאוּת לְהַדַּעַת שֶׁיֵּדַע מָה רָאָה, כִּי לֵידַע הַדָּבָר שֶׁרָאָה זֶה תָּלוּי בַּדַּעַת, וְלָזֶה צָרִיךְ קְצָת זְמַן, שֶׁיַּשְׁהֶא קְצָת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה לִפְנֵי עֵינָיו, בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹשִׁיט כֹּחַ הָרְאוּת לְהַדַּעַת אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע בְּהַדַּעַת מָה רָאָה, וּמֵחֲמַת הַמְּהִירוּת לֹא רָאָה הַדָּבָר רַק בְּכֹחַ הָרְאוּת, אֲבָל לֹא הָיָה זְמַן לְהוֹשִׁיט הַדָּבָר לְהַדַּעַת, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאָה. וְכֵן הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים (הַיְנוּ מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת), אַךְ שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁמַּעֲבִירִין לְפָנָיו בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל, עַל־ כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאָה כַּנַּ”ל, וְהָבֵן:

### רנה

כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת, אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל מֵהָאֱמוּנָה, כִּי מֵאֱמוּנָה לְבַד אֶפְשָׁר לִפֹּל. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גַּם דַּעַת, שֶׁמֵּבִין גַּם בְּהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפֹּל:

### רנו

שֵׁם “אַתָּה” מְסֻגָּל עַל הַיָּם לְהַכְנִיעַ הַגַּלִּים, וְהַסּוֹד – בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם (תהלים פט):

### רנז

כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְכוּ’: (דברים כג)

עַל־פִּי מַעֲשֶׂה וְכוּ’, שֶׁהִנִּיחָה לוֹ אִמּוֹ צַוָּאָה, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, לֹא יַנִּיחֶנּוּ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, וְאִם לָאו, יִצְטָרֵךְ לְעֵזֶר מֵהָרְחוֹקִים עַל הַקְּרוֹבִים אֶצְלוֹ וְכוּ’ (וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר). כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, זֶה הַמַּאֲכָל מַזִּיק לוֹ, כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִיּוּת מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן הַסַּמִּים יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת מִמַּה שֶּׁהָאָדָם לוֹקֵחַ אוֹתָם לִרְפוּאָה, וְכֵן הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת מִזֶּה שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל אוֹתָם וּמְקַבֵּל חִיּוּת מֵהֶם, מִזֶּה יֵשׁ חִיּוּת לְהַמַּאֲכָלִים. אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, אֵין לְזֶה הַמַּאֲכָל מִמִּי לְקַבֵּל חִיּוּת, מֵאַחַר שֶׁאֵין הָאָדָם צָרִיךְ אֵלָיו, וְהוּא דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִנִּיחוֹ הָאָדָם לְתוֹךְ כְּלִי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם, וְעַל־כֵּן הַמַּאֲכָל מְבַקֵּשׁ לוֹ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ, וַאֲזַי הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַזִּיק לְהָאָדָם, וּמֵחֲמַת זֶה נִצְטָרְפִין עִמּוֹ אֲפִלּוּ שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים וּמַזִּיקִים לוֹ. וְזֶה: וְאָכַלְתָּ כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ – לֹא יוֹתֵר. וְזֶה: וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, שֶׁזֶּה דּוֹמֶה כְּנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּלִי, מֵאַחַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ כַּנַּ”ל:

### רנח

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, יְכוֹלִים לְהַטּוֹת אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט): רַבִּים רוֹדְפַי וְצָרָי, מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי – שֶׁאַף שֶׁהָיָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת רַבִּים, עִם כָּל זֶה לֹא נָטָה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

### רנט

כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁעָשָׂה, אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ וּמְנַחֶמֶת אוֹתוֹ, כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ, פָּגַם אֶצְלָהּ גַם־כֵּן, כִּבְיָכוֹל. וְזֶה בְּחִינַת (דברים כו): אֶת ה’ הֶאֱמַרְתָּ וַה’ הֶאֱמִירְךָ וְכוּ’. וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים:

### רס

הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ” (בסי’ נט), עַיֵּן שָׁם, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְיֵשׁ בִּבְחִינָה זוֹ מְסִירַת נֶפֶשׁ. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁבִיל יִחוּד קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כַּיָּדוּעַ, שֶׁעִקַּר הַיִּחוּד עַל־יְדֵי מְסִירַת־נֶפֶשׁ, וְהֵם רָאוּ בְּאוֹתָן הַדּוֹרוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת יִחוּדִים לְמַעְלָה כִּי־אִם עַל־יְדֵי נִשְׁמוֹתֵיהֶם, עַל־כֵּן מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת לְמַעְלָה עַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, אֲזַי הֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה, כִּי מִשָּׁם יָצְאוּ, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, שֶׁהֵם חֶלְקֵי הַשְּׁכִינָה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן (ישעיה מו). וּכְשֶׁהֵם חוֹזְרִים לְהַשְּׁכִינָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִתְפָּאֶרֶת: חֲזִי בַּמָּה בְּרָא קָאָתֵינָא לְגַבָּךְ (זוהר ויקרא יג), וַאֲזַי מִתְעוֹרֵר הִשְׁתּוֹקְקוּת עֶלְיוֹן, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד, כַּיָּדוּעַ. וְלִפְעָמִים בָּא לְצֹרֶךְ זֶה הֲרִיגָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּהֱרָגִין, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יִחוּד עַל־יְדֵי נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכִין אֶל הַיִּחוּד הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת מְאֹד, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ כֵּן בָּא הֲרִיגָה, חַס וְשָׁלוֹם.

וְכֵן עַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַשֵּׁם, הַיְנוּ הַמְפֻרְסָם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ מְפֻרְסָם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם בְּפִי כֹּל וְהַכֹּל מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מְפֻרְסָם, כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל. וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה, רַק שֶׁאִבֵּד אֶת הַמְפֻרְסָם, דְּהַיְנוּ אֲבֵדַת הַשֵּׁם, שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ, דְּהַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְפֻרְסָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִבֵּד אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָדָם אוֹבֵד דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאִבֵּד אֶת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְפֻרְסָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת בִּרְצוֹנוֹ וּבְדַעְתּוֹ, שֶׁמּוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ הַמְפֻרְסָם שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מְפֻרְסָם כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא לְהֶפֶךְ, כִּי הַכֹּל דּוֹבְרִים עָלָיו וּבוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ מִזֶּה, וְעוֹשֶׂה זֶה בְּכַוָּנָה, כִּי הוּא בְּחִינַת מְסִירַת־נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ”ל, וְגַם יֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת־דָּמִים מִזֶּה כַּנַּ”ל, וְהוּא מַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בָּזֶה מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לָבוֹא עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל הַיִּחוּד כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי מְסִירַת שְׁמוֹ, שֶׁהוּא נַפְשׁוֹ כַּנַּ”ל, הוּא מַצִּיל אוֹתָם כַּנַּ”ל:

### רסא

כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ, יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא, כִּי הִתְרַחֲקוּת, תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת, עַל־כֵּן נָפַל, שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַעֲצָתוֹ – שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ: (וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה עוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. עַיֵּן הֵיטֵב בְּעִנְיָן זֶה, וְיֶעֱרַב לְךָ לָעַד):

### רסב

דַּע שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, אֲזַי מַתְחִיל לִנְבֹּעַ מַעְיָן בִּבְחִינַת (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה’ יֵצֵא, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. וְזֶה הַמַּעְיָן בִּתְחִלָּה הוּא צַר וְקָטָן, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֵב וּמִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ נְהָרוֹת, וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵאֵלּוּ הַנְּהָרוֹת.

עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, הוּא צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, כִּי כְּשֶׁנַּעֲשִׂין נְהָרוֹת הַנַּ”ל וְהַכֹּל בָּאִים לִשְׁתּוֹת מֵהֶם, אֲזַי יָבוֹאוּ גַּם־ כֵּן קְלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, לִשְׁתּוֹת גַּם־כֵּן מִשָּׁם, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, וַאֲזַי עוֹשֶׂה עַל־יְדֵי הַבְּכִי נְהָרוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כח, עיין רש”י שם): מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ. שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּכִי מְתַקֵּן נְהָרוֹת, וּמִשָּׁם שׁוֹתִין דֵּי סִפּוּקָם כָּל הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא־אָחֳרָא. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה נְהָרוֹת מֵחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדֵּשׁ אַחַר־כָּךְ, אֲזַי יָכוֹל לְהַמְשִׁיכָם רַק לִמְקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ, שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ זָרִים. וְעַל־כֵּן חִבּוּר הַהֲלָכוֹת וְהַחִדּוּשִׁין נִקְרָא מַסֶּכֶת, זֶה בְּחִינַת (תהלים קב): וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי. שֶׁצָּרִיךְ לִמְסֹךְ הַמַּשְׁקֶה בְּבֶכִי, כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קלז): עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמוּד בַּבְלִי, שֶׁנַּעֲשָׂה אֵצֶל הַיְשִׁיבוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂין נְהָרוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: גַּם בָּכִינוּ – כִּי צָרִיךְ לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם, בִּבְחִינַת: וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי, כַּנַּ"ל:

### רסג

דַּע שֶׁחֳלִי הַקַּדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, בָּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה, כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ, הוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם לֶאֱכֹל רַק כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּכְשֶׁאוֹכֵל יוֹתֵר הוּא מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, שֶׁאוֹכֶלֶת וְלוֹעֶסֶת כָּל הַיּוֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא קַדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְכֵן כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְהָאָדָם בְּתוֹךְ מַאֲכָלוֹ נִיצוֹצוֹת, שֶׁלֹּא נִתְבָּרְרוּ עֲדַיִן מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא גַּם־כֵּן חֹלִי הַנַּ”ל, (אִם לֹא מִי שֶׁהוּא אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיָּכוֹל לְדַלֵּג מַדְרֵגָה שְׁלֵמָה וּלְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְמַעֲלַת מְדַבֵּר), כִּי כְּשֶׁאוֹכֵל מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סו): הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ. הַיְנוּ שֶׁגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא לְמַטָּה מִגֶּדֶר אָדָם, כִּי יָרַד לְגֶדֶר בְּהֵמָה כַּנַּ”ל, אֲזַי: בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם – זֶה בְּחִינַת חֳלִי הַקַּדַּחַת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁהוּא אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וּקְרִירוּת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (באבות דר’ נתן פ”א ובתנא דבי אליהו רבא פל”א שם איתא לשון זה): בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, נִזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו. אָמַר: אֲנִי וַחֲמוֹר נֹאכַל בְּאֵבוּס אֶחָד. נִזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו זֶה בְּחִינַת חֳלִי הַקַּדַּחַת, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי אֲכִילַת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, עַל־יְדֵי מַאֲכַל בְּהֵמָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ, כִּי חֳלִי הַקַּדַּחַת זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי חִבּוּר אֵשׁ וּמַיִם. וְזֶה: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע בְּזֵעַת אַפֶּךָ וְכוּ’, כִּי רְפוּאַת הַחֹלִי הַנַּ”ל הוּא עַל־יְדֵי זֵעָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ, הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְרַפֵּא מֵחֹלִי הַנַּ”ל, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ”ל:

### רסד

צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית. כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא, כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ בַּקְּדֻשָּׁה לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ, וְהוּא סִלֵּק הַהַשְׁפָּעָה מִשָּׁם וְהִמְשִׁיכָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־כֵּן הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לְשָׁם, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּבוֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, הַנֶּאֱמָר בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן (שמות לה). הַיְנוּ בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁל נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן כַּנַּ”ל. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁנּוֹתֵן לְעָנִי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא נִפְגָּם יוֹתֵר, כִּי חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ לא, ובסי’ נד), שֶׁמְּבֹאָר גַּם־כֵּן שֶׁצְּדָקָה הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית:

### רסה

טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי (כָּל) אֵלּוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל הַזִּוּוּג הֵם לְמַעְלָה אֶחָד, אַךְ לְמַטָּה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַהִתְאַחֲדוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּהֶעְלֵם, כִּי אֵין יוֹדְעִין מֵהִתְאַחֲדוּת שֶׁלָּהֶם עַד הַשִּׁדּוּךְ, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה עַד עַתָּה בְּהֶעְלֵם. אַךְ זֶה הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל הַהִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַתְּנָאִים, הוּא בִּבְחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב (יחזקאל א). כִּי בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם, כִּי אַחַר־כָּךְ נִתְפָּרְדִין וְנִתְרַחֲקִין, כִּי עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה עָלָיו עַד הַחֻפָּה. נִמְצָא, שֶׁבִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה עַד עַתָּה בְּהֶעְלֵם, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה שׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי כְּתִיב (שם): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, פֵּרוּשׁ: כָּאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַחֲרָסִין. דְּהַיְנוּ הַנִּיצוֹץ שֶׁיּוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, שֶׁאָז אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן שׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס, זֶה מְרַמֵּז עַל סוֹד: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק כַּנַּ”ל:

(וְעַיֵּן עוֹד טַעַם עַל זֶה לְעֵיל בְּסִימָן ס, וּבְלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסוֹפוֹ):

### רסו

דַּע שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין (תיקונים ד”ג), בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה תִּקְרָא (משלי ב). וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה’, וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו – שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה, אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה. וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם, שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה תִּקְרָא, בְּחִינוֹת סֻכָּה. אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה, אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה, וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה וְיוֹנֵק מִשָּׁם. נִמְצָא, שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה, וְעַל־כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מֵתִים, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם. וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה, כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ, וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת, וּכְמוֹ־כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינַת: וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת (בראשית לג) – כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל:

גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן, מַזִּיק לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא): כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן, מִתְמַסְכֵּן. כִּי צָרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן, וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן, וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ (כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע). אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ, וְעַל־כֵּן מִתְמַסְכֵּן, כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה, כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת: חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה (קהלת ט). וְעַל־ כֵּן עַל־יְדֵי הַסֻּכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינוֹת: אִם לַבִּינָה כַּנַּ”ל – עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת (בראשית שם), כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת, כִּי שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הֵם אֶחָד, כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א): וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, בְּחִינַת אֵם לַבִּינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת הוּא שִׂמְחַת־תּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה. נִמְצָא עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה, כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת, הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינַת: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת סִוָון, שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְ’יַעֲקֹב נָ’סַע סֻ’כּוֹתָה וַ’יִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

### רסז

שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כִּי חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה (תיקון כה), וּבְשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ:

### רסח

כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים. וְהִנֵּה הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּעְגַּעַת תָּמִיד לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרָהּ, וּכְשֶׁרוֹאָה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הִיא מִתְגַּעְגַּעַת מְאֹד לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁהּ, וּמַתְחֶלֶת לְהַמְשִׁיךְ עַצְמָהּ לְהִסְתַּלֵּק מִגּוּף הָאָדָם, וּמִזֶּה נֶחֱלֶה הָאָדָם, עַל־יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשֶׁכֶת עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְמַלֵּא רְצוֹנָהּ, כִּי הִיא רוֹצָה רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ־הוּא. וּמַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל־ יְדֵי רְפוּאוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה, שֶׁזֶּה הָאָדָם יָכוֹל לָכֹף עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת הֶפֶךְ תַּאֲוָתוֹ וּרְגִילוּתוֹ, כִּי הוּא מֻרְגָּל בַּאֲכִילַת לֶחֶם וּשְׁאָר מַאֲכָלִים, וְעַכְשָׁו כּוֹפֶה תַּאֲוָתוֹ וּמְקַבֵּל רְפוּאוֹת וְסַמִּים מָרִים בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּתוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁהוּא יָכוֹל לָכֹף תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּכְלִית, עַל־כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו, כִּי הִיא מְצַפָּה שֶׁיָּכֹף תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי – לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ יִתְבָּרַךְ:

### רסט

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר. וְסִימָן לַדָּבָר: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר (שופטים ד), וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד): מַה תָּמָר אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן:

### ער

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁאֶחָד אוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת בְּלֵב נִשְׁבָּר, אֲזַי חֲבֵרוֹ מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ גַּם־כֵּן, כִּי מִתְעוֹרֵר מֵחֲבֵרוֹ וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְנִתְעוֹרֵר גַּם־כֵּן וּמַתְחִיל לוֹמַר גַּם־כֵּן בַּקָּשׁוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב. כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם עַצְמוֹ הִתְעוֹרְרוּת מִנֵּהּ וּבֵהּ, שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמֵר בַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְצוֹעֵק: וַי לִי. וּבְתוֹךְ כָּךְ נִתְעוֹרֵר מִזֶּה וּמַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ: הֵיכָן אֲנִי, וּמִי צוֹעֵק כָּךְ, הֲלוֹא וַי לִי, לִי מַמָּשׁ. וּמַתְחִיל שֵׁנִית לִצְעֹק וַי לִי, לִי דַּיְקָא. וְאַף שֶׁבַּתְּחִלָּה נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ גַּם־כֵּן אוֹמֵר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, עִם כָּל זֶה אַחַר־כָּךְ רוֹאִין הַהֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶם לְאַחַר כָּךְ. וְהָבֵן:

### רעא

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְכַמּוּבָא לְעֵיל. וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת, שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ. וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקֹרָב יוֹתֵר, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר, וּמֵחֲמַת זֶה מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר. אַךְ זֶה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר, הוּא מֵחֲמַת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה אֶת ה’, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר עִם הָרַב, וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר הַרְבֵּה עִמּוֹ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה. וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, כִּי כָל אֶחָד מַתְחִיל מֵחֲבֵרוֹ, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל:

### ערב

הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ: (תהלים צה)

זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי־אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי־אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה. כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל, וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמֹר: מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי־אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי. הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, הַיּוֹם דַּיְקָא. וְהָבֵן:

### רעג

דַּע שֶׁיֵּשׁ בָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי עֲלִיָּה גְּדוֹלִים מְאֹד, שֶׁמּוֹלִידִים נְשָׁמוֹת, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בַּבָּנִים הַנּוֹלָדִים בָּעוֹלָם, כִּי כָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְאַף שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר, הֵם רַק מֵהִתְחַלְּקוּת הַנִּיצוֹצוֹת, אֲבָל בִּכְלָל הֵם רַק שִׁשִּׁים רִבּוֹא. אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ”ל הֵם לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הֵם אֵינָם רְאוּיִין כְּלָל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִין בְּזֶה הָעוֹלָם, הֵם אֵינָם נֶחְשָׁבִים מִזֶּה הָעוֹלָם כְּלָל. וְזֶה בְּחִינוֹת בְּנֵי מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וּבְנֵי רְחַבְיָה רַבּוּ לְמַעְלָה, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי הֵם לֹא הָיוּ נֶחְשָׁבִים בִּכְלַל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי הֵם הָיוּ לְמַעְלָה מֵהֶם, כַּנַּ”ל:

### רעד

דַּע שֶׁיֵּשׁ רְשָׁעִים, שֶׁעוֹבְדִים וִיגֵעִים כָּל יְמֵיהֶם כְּדֵי לַעֲקֹר עַצְמָן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן בְּתוֹכָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּמוּרִים, הִיא מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם וּמְבִיאָה בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה מֵאֵימַת הַדִּין הַגָּדוֹל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג מֵהָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן הֵם מִתְאַוִּים וִיגֵעִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְפִירָה גְּמוּרָה בְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד צַד סָפֵק לִנְטוֹת אֶל הָאֱמֶת. אֲבָל צְרִיכִים לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, רַחֲמָנָא לִשֵּׁזְבַן, כִּי הַיַּהֲדוּת שֶׁבָּהֶם אֵינָהּ מַנַּחַת אוֹתָם, וּמְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם תָּמִיד:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם, כְּשֶׁמַּגִּיעִין וּבָאִין לְמַה שֶּׁהִתְאַוּוּ, דְּהַיְנוּ לִכְפִירָה גְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלִי שׁוּם סָפֵק אֶל הָאֱמֶת, אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד מֵתִים מִן הָעוֹלָם, וְאָז רוֹאִין הָאֱמֶת:

### ערה

דַּע שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשִׂין, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה נֵר אֶחָד. וּכְשֶׁנִּסְתַּלֵּק הָאָדָם, אִם הִיא נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא יְקָרָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נוֹתְנִין לָהּ לִהְיוֹת מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִקַּח לוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא. וּלְחִפּוּשׂ צְרִיכִין נֵרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים י:), שֶׁחִפּוּשׂ בְּנֵרוֹת, וְלָמְדוּ מִפָּסוּק: נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. וְהַנֵּרוֹת נַעֲשִׂין מִן הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: נֵר מִצְוָה (משלי ו), וְאֵצֶל אֵלּוּ הַנֵּרוֹת מְחַפֶּשֶׂת הַנְּשָׁמָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא. וְזֶה בְּחִינַת: בַּמֵּתִים חָפְשִׁי – כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם, נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי מִן הַמִּצְווֹת (שבת קנא:). חָפְשִׁי הַיְנוּ בְּחִינַת הַחִפּוּשׂ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִן הַמִּצְווֹת, כִּי הַמִּצְווֹת הֵם נֵרוֹת שֶׁעַל־יָדָם הַחִפּוּשׂ כַּנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּחַיָּיו, וְגַם בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים הוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזֵי אָבִיו:

### רעו

דַּע כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל, רַק בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוֹ שִׁתָּא יוֹמִין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (יתרו דף פח), כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת נִשְׁפָּעִין וְנִתְבָּרְכִין כָּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים. כִּי עִקַּר הַשְּׂבִיעָה – בְּשַׁבָּת, כִּי סוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד:) מִפָּסוּק: הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ וְכוּ’. וּפְסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וּמְהַדֵּר לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי (ברכות מג:). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת מְאוֹר עֵינַיִם הוּא בְּשַׁבָּת, וְעַל־כֵּן אָז הַשְּׂבִיעָה, כִּי הַשְּׂבִיעָה – עַל־ יְדֵי רְאִיַּת עֵינַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסְעִים פְּסִיעָה קְטַנָּה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה הַמְּאוֹר עֵינַיִם בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַשְּׂבִיעָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מַה שֶּׁסּוֹעֲדִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הוּא רַק לְבָרֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כָּל שִׁתָּא יוֹמִין כַּנַּ”ל, אֲבָל בִּשְׁבִיל שַׁבָּת עַצְמוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל כָּל־כָּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כִּי בְּשַׁבָּת הַשְּׂבִיעָה, רַק הוּא לְבָרֵךְ כַּנַּ”ל:

### רעז

דַּע כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים לוֹמַר: כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ. כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשּׂוֹנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ, לִרְאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, בְּחִינוֹת: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה – כְּמוֹ הֶעָפָר, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלֶיהָ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְזָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת – הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר. כְּמוֹ־כֵן אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַקְשִׁים רָעָתוֹ, אַף־עַל־פִּי־ כֵן יַעֲשֶׂה לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, כְּמוֹ הֶעָפָר כַּנַּ”ל.

וְהוּא כְּמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר תַּחַת בֵּית חֲבֵרוֹ, אִם הוּא יַעֲמֹד עַצְמוֹ וְיַחְתֹּר גַּם־ כֵּן כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי בְּקַל יָבוֹא הַחוֹתֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר, וַחֲבֵרוֹ עוֹמֵד בִּפְנִים וְשׁוֹפֵךְ עָפָר וְעוֹשֶׂה תֵּל כְּנֶגְדּוֹ – אֲזַי מֵפִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל הַשּׂוֹנֵא לַעֲשׂוֹת מְבֻקָּשׁוֹ. כְּמוֹ־כֵן אֵין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁחוֹתֵר גַּם־כֵּן כְּמוֹ הַשּׂוֹנֵא, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ בְּקַל. אֲבָל עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כְּעָפָר כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מֵפִיר מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא כַּנַּ”ל, וַאֲזַי כּוֹרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל, כִּי נוֹפֵל וְנִשְׁאָר בְּהַשַּׁחַת שֶׁכָּרָה עַל חֲבֵרוֹ עַל־יְדֵי הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו, כִּי חֲבֵרוֹ עוֹמֵד וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו עָפָר כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כְּעָפָר כַּנַּ”ל:

וְכָל זֶה, כְּשֶׁהַחוֹלְקִים הֵם רְשָׁעִים, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלְקִים עָלָיו צַדִּיקִים, בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם הוּא רַק לְטוֹבָה, שֶׁמְּרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו, וְהוּא כְּמוֹ אֶחָד שֶׁחוֹפֵר עַצְמוֹ תַּחַת חֲבֵרוֹ וּמַשְׁלִיךְ לוֹ מַתָּנָה טוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כְּעֵין זֶה בִּצְדָקָה, שֶׁכַּמָּה תַּנָּאִים הִשְׁלִיכוּ צְדָקוֹת בְּהַצְנֵעַ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִוָדַע הַמְקַבֵּל (כתובות סז:), כֵּן זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הוּא שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ טוֹבָה בְּהֶעְלֵם וְהַצְנֵעַ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (תהלים צב): בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים וְכוּ’. כִּי יֵשׁ תָּמָר בַּקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת (שם): צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. וּכְנֶגְדּוֹ תָּמָר בְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, בְּחִינַת שְׂאוֹר בְּכַכּוֹתֶבֶת, וְכוֹתֶבֶת הִיא תְּמָרָה, הַיְנוּ הַתָּמָר שֶׁבְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, כִּי שְׂאוֹר הוּא כְּלָלוּת וְתֹקֶף הַדִּינִים, כִּי הוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים בְּרִבּוּעַ וּבְמִלּוּי, כַּמּוּבָא, וְעַל־כֵּן נִקְרָא תָּמָר, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, הַיְנוּ הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהִיא נִקְרֵאת תְּמוּרָה, כִּי תְּמוּרַת חָכְמָה – אִוֶּלֶת. תְּמוּרַת חַיִּים וְכוּ’, כַּמּוּבָא (בספר יצירה). וְשֹׁרֶשׁ הַדִּינִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, וְשָׁרְשָׁם – מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִים הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כִּי נִמְתָּק וְנִתְבַּטֵּל הַתָּמָר דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן. נִמְצָא, שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל וְנֶאֱחָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַדִּינִים, שֶׁהֵם מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, עַל־כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁיִּדָּמֶה, שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא גַּם־כֵּן מַחֲלֹקֶת גָּמוּר שֶׁל שִׂנְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין שָׁם כַּנַּ”ל, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא רַק לְטוֹבָה.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד, כְּשֶׁיִּהְיֶה עָלָיו מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מִן הַמַּחֲלֹקֶת רַק טוֹבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁהֵם אַחִים וְרֵעִים, בְּחִינַת תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין (זוהר ויקרא עא), כִּי בְּוַדַּאי הֵם אוֹהֲבִים גְּדוֹלִים, וּכְשֶׁהֵם יָקוּמוּ עָלַי: תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח – שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מִן הַמַּחֲלֹקֶת כִּי־אִם הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין לוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים כַּנַּ"ל, וְלֹא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם אֲחִיזָה בְּזֹאת הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת הוּא רַק לְטוֹבָה כַּנַּ"ל:

גַּם כָּל הָרְפוּאוֹת בָּאִין מִן הָאָרֶץ, וְעַל־כֵּן בְּעֵת שֶׁהָאָרֶץ נוֹתֶנֶת יְבוּלָהּ, שֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחַ בְּכָל הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן הַחֲנִיטָה, שֶׁהוּא בְּחֹדֶשׁ אִיָּיר, אֲזַי יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר בְּכָל הָרְפוּאוֹת, כִּי אָז נוֹתֶנֶת הָאָרֶץ בָּהֶם כֹּחַ, אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר, אֲפִלּוּ אִם יִקְחוּ אוֹתָן הָרְפוּאוֹת בְּעַצְמָן, אֵין לָהֶם זֶה הַכֹּחַ, וְעַל־כֵּן לוֹקְחִין רְפוּאוֹת בְּחֹדֶשׁ אִיָּיר, שֶׁהוּא “מַיָיא”.

וְעִקָּר הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל הָאֲרָצוֹת מְקַבְּלִין מִתַּמְצִית אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: לִפְעָמִים נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן, וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת אֶרֶץ סְתָם. הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, אֲזַי נִקְרֵאת אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּחִינַת כָּאן עָנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל עַל פָּסוּק: וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי – אֵין כָּאן עָנִי. נִמְצָא כְּנַעַן הוּא בְּחִינוֹת כָּאן עָנִי, וְזֶה עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת, כִּי מַחֲלֹקֶת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת.

וְזֶה בְּחִינוֹת (בראשית יג): וַיְהִי רִיב בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – שֶׁעַל־יְדֵי הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה וְהַכְּנַעֲנִי וְכוּ’, כִּי אֲזַי נִקְרֵאת בְּחִינַת אֶרֶץ כְּנַעַן כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲזַי הִיא נִקְרֵאת בְּחִינַת אֶרֶץ סְתָם, וַאֲזַי הִיא בְּחִינַת (תהלים סז): אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ – שֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחוֹתֶיהָ לְכָל יְבוּל הָאָרֶץ, וַאֲזַי יֵשׁ כֹּחַ לְכָל הָרְפוּאוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אוֹתִיּוֹת “אִיָּיר” רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: אֹ’יְבַי יָ’שֻׁבוּ יֵ’בֹשׁוּ רָ’גַע (שם ו). כִּי אֲזַי הֵם כָּל הָרְפוּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ כְּנַעַן כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִכְלוּהוּ הַיּוֹם (שמות טז). כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְכַמְבֹאָר (לעיל בסי’ נז). וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת, וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת, כִּי מֵחִלּוּל שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר, כִּי בְּקַל אֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם.

וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת, כִּי חִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת חָלָל, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, בְּחִינוֹת: כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה (דברים כא). וּמִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (סנהדרין כב), וְשַׁבָּת הִיא בְּחִינַת אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז”ל (בראשית־רבה פרשה יא), שֶׁאָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לַכֹּל נָתַתָּ בֶּן־זוּג, וְלִי לֹא נָתַתָּ. וֶהֱשִׁיבָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל הוּא בֶּן־זוּג שֶׁלָּהּ. נִמְצָא, שֶׁחִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת, בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה מָצִינוּ לְהֶפֶךְ, כִּי הֲלוֹא אַדְּרַבָּא, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָסְרוּ לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה גַּסָּה (שבת קיג:), וְצָרִיךְ דַּוְקָא לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה קְטַנָּה. אַךְ דַּע, כִּי בְּחֹל, כְּשֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה, וְכָל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מֵהֶם, וְהֵן הָרַגְלַיִן שֶׁל הַמִּצְוָה, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינוֹת (משלי ה): רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת. וּבְשַׁבָּת עוֹלִין הָרַגְלַיִן מִן הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינוֹת (ישעיה נח): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ. שֶׁבְּשַׁבָּת מְשִׁיבִין הָרַגְלַיִן שֶׁל מִצְוָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וַאֲזַי מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי בִּתְחִלַּת הַהֲלִיכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, רַק הוּא עֲדַיִן שְׁבִיל דַּקִּיק, פַּעֲמֵי הָרַגְלַיִן, אַךְ הוּא כִּמְשַׁל הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲלֹךְ יָפֶה, אַךְ הָאָב, מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו עִם בְּנוֹ, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר קָטָן אוֹ מְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, אַף שֶׁאֵינוֹ חָכְמָה כְּלָל, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת אַהֲבַת הָאָב וְשַׁעֲשׁוּעָיו מִזֶּה הוּא מְחַבֵּב הַדָּבָר וּמַגְדִּילוֹ וּמַרְחִיבוֹ וְעוֹשֶׂה מִזֶּה דָּבָר גָּדוֹל. כְּמוֹ־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהַמִּצְוָה מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ אוֹ כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה דֶּרֶךְ חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁבַּתְּחִלָּה הוּא שְׁבִיל דַּקִּיק, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ מִזֶּה, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה.

וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק, הַיְנוּ הַמִּצְווֹת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. כְּשֶׁמַּתְחֶלֶת הַמִּצְוָה לֵילֵךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲזַי: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלַיִן, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, וּמֵחֲמַת שַׁעֲשׁוּעָיו הוּא מֵשִׂים לְדֶרֶךְ רָחָב וְכָבוּשׁ אֶת פְּעָמָיו, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כֹּחַ הָרַגְלַיִן בִּבְחִינַת (שבת קנב): דּוּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בָּרַגְלַיִן. שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִין הָרַגְלַיִן כֹּחַ, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלַיִן, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, נַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינוֹת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסְעִים פְּסִיעָה קְטַנָּה. וְהוּא תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה, כִּי הֲלוֹא אַדְּרַבָּה, מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ”ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ פְּסִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת. אַךְ סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים סְעֻדַּת שַׁבָּת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נִתְתַּקְּנִין הַפְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת וְנִתְרַחֲבִין וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, בִּבְחִינַת: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִתְתַּקֵּן חִלּוּל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה מִפְּסִיעוֹת קְצָרוֹת רְחָבוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ”ל:

רֶגֶל הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרְפוּאוֹת:

אוֹיָה לִּי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ (תהלים קכ). הָיָה דַּרְכּוֹ לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁמִּצְטַעֵר עַל שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִש”ך דִּינִים, וְזֶה: כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ. “תָּמָר” הוּא גַּם־כֵּן שְׁתֵּי פְּעָמִים ש”ך, כַּמּוּבָא:

### רעח

דַּע שֶׁעַל חֲלִיף טוֹב יְכוֹלִין לִרְאוֹת כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לָהֶם. וְזֶה שֶׁכָּתוּב, כְּשֶׁאָמַר יִצְחָק לְעֵשָׂו שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין וְיִשְׁחַט יָפֶה: שָׂא נָא כֵלֶיךָ (בראשית כז) – רָמַז עַל כֵּלִים שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם נִרְאִים עַל הַסַּכִּין הַיָּפָה כַּנַּ”ל. וְכֵן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פר’ סה), שֶׁכֵּלֶיךָ רֶמֶז עַל כֵּלִים שֶׁל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: כֵּלֶיךָ – זֶה בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. נִמְצָא, שֶׁכֵּלֶיךָ מְרַמֵּז עַל כֵּלִים שֶׁל בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ:

בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי (במדבר כה) – בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵינוֹ מְקַנֵּא שׁוּם צַדִּיק, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, רַק אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ:

### רעט

דַּע שֶׁיֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהִיא מִלְּמַטָּה רְחָבָה מְאֹד, שֶׁלְּמַטָּה מַרְחִיבִין הַדָּבָר וּמַגְדִּילִין אוֹתוֹ מְאֹד, וּלְמַעְלָה הוּא קָצָר, וְהוֹלֵךְ וּמְקַצֵּר וְעוֹלֶה, עַד שֶׁלְּמַעְלָה מַעְלָה הוּא קָצָר מְאֹד מְאֹד. כִּי לְמַעְלָה לֹא נִשְׁאָר מִמֶּנָּה כְּלוּם, רַק מְעַט מְעַט, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם אֵיזֶה נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ. אֲבָל יֵשׁ לְהֶפֶךְ, שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, וְשָׁם לְמַעְלָה הִיא רְחָבָה מְאֹד מְאֹד, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה, מִתְקַצֶּרֶת וְיוֹרֶדֶת, עַד שֶׁלְּמַטָּה הִיא קְצָרָה מְאֹד, וְהִיא רַק מְעַט מְעַט לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה הִיא רְחָבָה מְאֹד. וְכֵן בְּהִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִלְּמַטָּה קָצָר, בִּבְחִינוֹת (תהלים סו): וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי, בִּבְחִינַת שׁוֹפָר, שֶׁהָרָחָב הוּא לְמַעְלָה וְהַקָּצָר הוּא לְמַטָּה אֵצֶל הַפֶּה. וְזֶה בְּחִינוֹת: וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הַצַּד הַצַּר וְהַקָּצָר אֵלַי, אֵצֶל פִּי, בִּבְחִינוֹת שׁוֹפָר כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל דָּוִד בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו, שֶׁהַהַתְחָלָה הָיָה מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, שֶׁהָיָה צַר לוֹ מְאֹד, כְּגוֹן מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל עָלָיו צָרוֹת אַבְשָׁלוֹם אוֹ צָרַת נָבָל וְכַדּוֹמֶה, וְאַחַר־כָּךְ בָּא בְּאוֹתוֹ תְּפִלָּה לְתוֹךְ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ:

### רפ

דַּע מִי שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין־תּוֹרָה, זֶה לוֹ עֹנֶשׁ וּנְקָמָה שֶׁהַתּוֹרָה נוֹקֶמֶת בּוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא תּוֹרָה, כִּי, לְמָשָׁל, הַדִּין “הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר” הוּא תּוֹרָה, וּמִכָּל־ שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין הַדָּבָר בְּעַצְמוֹ הוּא בְּוַדַּאי תּוֹרָה, (וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין כָּל זֶה בְּשֵׁם הַבַּעַל־ שֵׁם־טוֹב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה). וְעַל־כֵּן כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא־וּמַתָּן, צָרִיךְ שֶׁיְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ רַק בְּהַתּוֹרָה וְהַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁין שָׁם, וּמִי שֶׁעוֹקֵר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה, וְנוֹפֵל אֶל הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ מְקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה הַמְלֻבָּשׁ שָׁם, אֲזַי עָנְשׁוֹ – שֶׁאַחַר־כָּךְ הוּא צָרִיךְ לָדוּן בְּדִין־תּוֹרָה, וַאֲזַי צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהָבִיא כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל הָעֲסָקִים שֶׁהָיָה לוֹ בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, צָרִיךְ לְהָבִיא הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְסַפֵּר הַכֹּל לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, וְהֵם פּוֹסְקִים עַל זֶה דִּין תּוֹרָה.

נִמְצָא, שֶׁחָזַר וְנַעֲשֶׂה מִכָּל דִּבְרֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן תּוֹרָה, וְהוּא לוֹ נְקָמָה, שֶׁהַתּוֹרָה נוֹקֶמֶת בּוֹ עַל אֲשֶׁר עָקַר הַדִּינִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה, וְנָפַל אֶל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּעַצְמוֹ, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם תּוֹרָה בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, עַל־כֵּן עָנְשׁוֹ – שֶׁצָּרִיךְ לָבוֹא לִפְנֵי דִּין־ תּוֹרָה, וַאֲזַי צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל דִּבְרֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם תּוֹרָה, וַאֲזַי מַרְאִים לוֹ שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא תּוֹרָה, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מֵהַכֹּל דִּין תּוֹרָה כַּנַּ”ל, כִּי בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא כָּל הַדְּבָרִים, אֲפִלּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, כִּי אִם חָסֵר אֵיזֶה דִּבּוּר אוֹ אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה – יִתְקַלְקֵל הַדִּין־תּוֹרָה, וְצָרִיךְ דַּוְקָא לְהָבִיא הַכֹּל כָּל מַה שֶּׁעָבַר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, וְהֵם עוֹשִׂין מִזֶּה דִּין תּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁחָזַר וְנַעֲשָׂה מֵהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן תּוֹרָה, וּמַרְאִין לוֹ שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא סָבַר מִתְּחִלָּה שֶׁאֵין בְּהַמַּשָּׂא־וּמַתָּן תּוֹרָה, כִּי הֲלוֹא רְאֵה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן כֻּלָּם הֵם תּוֹרָה, כִּי עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מֵהַכֹּל דִּין תּוֹרָה כַּנַּ”ל.

וְהַכֹּל לְפִי הַפְּגָם, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין עָנְשׁוֹ רַק שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן, אֲבָל זוֹכֶה בַּדִּין, רַק שֶׁמַּרְאִין לוֹ שֶׁפָּגַם כַּנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁעָקַר יוֹתֵר הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן מִן הַתּוֹרָה, אֲזַי עָנְשׁוֹ יוֹתֵר, שֶׁגַּם אֵינוֹ זוֹכֶה בַּדִּין. כִּי בֶּאֱמֶת כְּשֶׁעוֹשִׂין מַשָּׂא־וּמַתָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רַק חִיצוֹנִית הַמַּחֲשָׁבָה בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, אֲבָל פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

גַּם צָרִיךְ אֱמוּנָה בְּהַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן בֶּאֱמוּנָה, וְיִהְיֶה הַדִּבּוּר דִּבּוּר אֱמֶת, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ (שבת לא): נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה. כִּי מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא בְּחִינוֹת שֶׁמְּנַשְּׂאִין וּמְרִימִין הַדָּבָר, וְנוֹתְנִין וּמְשִׁיבִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. כִּי יֵשׁ קְדֻשּׁוֹת נְפוּלוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ, וְעַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן מְנַשְּׂאִין וּמְרִימִין אוֹתָן, וְנוֹתְנִין אוֹתָן לִמְקוֹמָן, וְזֶה בְּחִינוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל.

וְעִקַּר בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת מִן הַקְּלִפּוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה לִשְׁכֹּן תָּמִיד אֵצֶל אֵלּוּ הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, בִּבְחִינוֹת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת. יְרוּשָׁלַיִם הִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה, בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, הִיא שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹךְ הַגּוֹיִים וּסְבִיבוֹתֶיהָ וְכוּ’, כִּי הִיא בֵּינֵיהֶם תָּמִיד כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ, הֵם נִדְבָּקִים וְנִתְאַחֲזִין סְבִיבוֹת הָאֱמוּנָה, וְהִיא מַעֲלָה אוֹתָם מִשָּׁם, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה מַעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן – לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת פְּנִימִיּוּת חַבַּ”ד [חָכְמָה, בִּינָה, דַּעַת] דַּעֲשִׂיָּה, שֶׁעוֹלָה אֶל הַיְצִירָה, וּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה עוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת. יְצִירָה הִיא בְּחִינַת וָא”ו, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ), וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר פְּנִימִיּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, זֶהוּ בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַמֹּחִין דַּעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ שֶׁל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת עֲשִׂיָּה, שֶׁעוֹלָה אֶל הַיְצִירָה, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, וּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ בְּחִינוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמַּשָּׂא־וּמַתָּן כַּנַּ”ל, עוֹלָה מִן הַקְּלִפּוֹת, כִּי הִיא מְבָרֶרֶת הַנִּיצוֹצוֹת מֵהֶם וְעוֹלָה מֵהֶם, וְעַל־יְדֵי שֶׁעָלָה חַבַּ”ד דַּעֲשִׂיָּה לַיְצִירָה, עַל־ יְדֵי־זֶה יֵשׁ מָקוֹם לַמַּלְכוּת לַעֲלוֹת לַעֲשִׂיָּה, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁעוֹלֶה חַבַּ”ד לַיְצִירָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֶּלֶת הָאֱמוּנָה כֹּחַ לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִן הַקְּלִפּוֹת וְלַעֲלוֹת מֵהֶם, כִּי בְּלֹא זֶה הַכֹּחַ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְאַחֲזוּ גַּם הֵם בְּעַצְמָן בְּהָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין פְּנִימִיּוּת הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַתּוֹרָה, מְקַבֶּלֶת כֹּחַ לַעֲלוֹת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נַעֲשֵׂית מִלְחָמָה, כִּי צָרִיךְ לִלְחֹם עִמָּהֶם לְהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת מֵהֶם:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ’ (דברים כא). כִּי תֵצֵא – זֶה בְּחִינוֹת מַשָּׂא־וּמַתָּן, בְּחִינַת (דברים לג): שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְכוּ’. כִּי מַשָּׂא־וּמַתָּן נִקְרָא בְּחִינַת צֵאתְךָ, כִּי אַף־ עַל־פִּי שֶׁזְּבוּלוּן וְיִשָּׂשׂכָר שָׁוִים, מֵחֲמַת שֶׁזְּבוּלוּן הָיָה מַסְפִּיק לְיִשָּׂשׂכָר, וְנֶאֱמַר עָלָיו שְׂמַח זְבוּלוּן, עַל כָּל זֶה נִקְרָא צֵאתְךָ, וְיִשָּׂשׂכָר – אֹהֳלֶיךָ, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה הִיא פְּנִימִיּוּת יוֹתֵר, וְהִיא לְמַעְלָה מֵעֲבוֹדַת הַמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הִיא עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, כִּי הוּא מַסְפִּיק אֶת הַתַּלְמִיד־חָכָם, וְנֶאֱמַר עָלָיו שְׂמַח זְבוּלוּן, עַל כָּל זֶה נִקְרָא צֵאתְךָ, נֶגֶד עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יִשָּׂשׂכָר בְּאֹהֳלֶיךָ, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה לְמַעְלָה יוֹתֵר, וְכֵן כָּל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה נֶגֶד הַמַּדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה נִקְרֵאת הַמַּדְרֵגָה שֶׁלְּמַטָּה “צֵאתְךָ” נֶגֶד הַמַּדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת "אֹהֳלֶיךָ", וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת, עִם כָּל זֶה נֶגֶד הַמַּדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹד, נִקְרָא אֲפִלּוּ דְּבֵקוּת בְּחִינַת צֵאתְךָ, וְזֶהוּ: כִּי תֵצֵא, הַיְנוּ בְּחִינַת מַשָּׂא־ וּמַתָּן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – כִּי אָז הוּא שְׁעַת מִלְחָמָה עִם הָאוֹיְבִים כַּנַּ"ל, כִּי צָרִיךְ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת מֵהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶיךָ – זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַעֲלִין הַנִּיצוֹצוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – זֶה בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, כַּנַּ”ל:

### רפא

אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה יַתְחִילוּ הָאוֹתִיּוֹת לְהָאִיר וּלְהִצְטָרֵף בִּבְחִינַת אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עג:), וַאֲזַי יִרְאֶה נִפְלָאוֹת צֵרוּפִים חֲדָשִׁים, וִיכוֹלִין לִרְאוֹת בְּהַסֵּפֶר מַה שֶּׁבַּעַל־הַמְחַבֵּר לֹא כִּוֵּן לָזֶה כְּלָל, וְזֶה אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, כִּי אָדָם גָּדוֹל יָכוֹל לִרְאוֹת זֹאת בְּלֹא יְגִיעָה, רַק אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט לְגַמְרֵי יָכוֹל לְהַשִּׂיג וְלִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת כַּנַּ”ל, אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, אַךְ שֶׁלֹּא יַעֲמִיד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָז דַּוְקָא לֹא יִרְאֶה כְּלָל, אַךְ אַף־ עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל לְהַשִּׂיג לָזֶה אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט כַּנַּ”ל:

### רפב

אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי

דַּע כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לז): וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ. הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בּוֹ מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע. וְזֶהוּ: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע – שֶׁצָּרִיךְ אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו, וְעַל־יְדֵי־ זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־ זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי־זֶה. וְזֶהוּ: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע – עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא בְּהָרָשָׁע עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַל־יְדֵי־זֶה: וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ – הַיְנוּ כְּשֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתִסְתַּכֵּל עַל מְקוֹמוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ, וְאֵינֶנּוּ שָׁם עַל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כִּי עַל־ יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וְדָנִין אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, וְזֶהוּ: וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, כַּנַּ"ל, וְהָבֵן:

וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְצֹא גַּם בְּעַצְמוֹ. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהַרְחִיק הָעַצְבוּת מְאֹד מְאֹד (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים), וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם טוֹב, וְהוּא מָלֵא חֲטָאִים, וְרוֹצֶה הַבַּעַל־דָּבָר לְהַפִּילוֹ עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְבוּת וּמָרָה־ שְׁחוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־ פִּי־כֵן אָסוּר לוֹ לִפֹּל מִזֶּה, רַק צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב, הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא גַּם־כֵּן מָלֵא פְּצָעִים וְאֵין בּוֹ מְתֹם, הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁגַּם הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת הוּא גַּם־כֵּן מָלֵא פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּפְגָמִים הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאוֹתָהּ הַמִּצְוָה וְהַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיזֶה מְעַט טוֹב, כִּי עַל־כָּל־פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא, עַל־ כָּל־פָּנִים הָיָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּהַמִּצְוָה וְהַדָּבָר טוֹב שֶׁעָשָׂה, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלָבוֹא לִידֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן מְעַט טוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא יוֹצֵא בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, בִּבְחִינוֹת: וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, כַּנַּ”ל. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הָרְשָׁעִים, וְלִמְצֹא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, בִּבְחִינַת: וְעוֹד מְעַט וְכוּ’ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כְּמוֹ־כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא, יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וּכְמוֹ־כֵן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב הוּא גַּם־כֵּן מְעֹרָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה, עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם־כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה.

וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (במאמר ויהי מקץ בסי’ נד), בְּחִינַת מְנַגֵּן בִּכְלֵי זֶמֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּלַקֵּט הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה עַצְבוּת רוּחַ, עַיֵּן שָׁם. [וְהַכְּלָל, כִּי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרַע, שֶׁעַל־ יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין וּמְלַקְּטִין הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ הָרַע, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂים נִגּוּנִים וּזְמִירוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב].

וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ וּמְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְלַקֵּט וּמְבָרֵר אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִתּוֹךְ הָרַע וְהַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה’. כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִן הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אֲזַי עַל־פִּי־רֹב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל מֵחֲמַת זֶה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו כְּלָל, מֵחֲמַת גֹּדֶל הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה־ שְׁחוֹרָה וְהַכְּבֵדוּת שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאֶה גֹּדֶל עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ עַל־פִּי הָעֵצָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשִׂים רָעִים וַחֲטָאִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ”ל, וּמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי לְהָאָדָם לְהַגְדִּיל שִׂמְחָתוֹ מְאֹד בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיֶה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה’:

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמו): אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי: בְּעוֹדִי דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעוֹד שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי בְּחִינַת: עוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה אוּכַל לְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אֲזַמְּרָה, אֲזַמְּרָה דַּיְקָא, הַיְנוּ זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ”ל:

[וְהִזְהִיר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מְאֹד לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי הוּא יְסוֹד גָּדוֹל לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַל יֹאבַד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי רֹב בְּנֵי־אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִקַּר רִחוּקָם הוּא מֵחֲמַת מָרָה־שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים בְּעַצְמָם גֹּדֶל קִלְקוּלָם שֶׁקִּלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וּמֵחֲמַת זֶה הֵם נוֹפְלִים בְּדַעְתָּם, וְרֻבָּן מְיָאֲשִׁים עַצְמָן לְגַמְרֵי, וְעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינָם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה כְּלָל, וְאֵינָם עוֹשִׂים אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עֲדַיִן. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה, כִּי כָל הַנְּפִילוֹת שֶׁבְּדַעְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵחֲמַת מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת, עִם כָּל זֶה הַנְּפִילָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה־שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עָלָיו עַל־יְדֵי זֶה, הַכֹּל הוּא רַק מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַפִּילוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַזֹּאת לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט טוֹב וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה יְחַיֶּה וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ, וִיצַפֶּה לִישׁוּעָה עֲדַיִן, וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְזַמֵּר וּלְהוֹדוֹת לַה’, בִּבְחִינַת: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת אֶל ה’ כַּנַּ”ל]:

וְדַע, שֶׁמִּי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים, דְּהַיְנוּ לְלַקֵּט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, כִּי הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, הוּא נִקְרָא שְׁלִיחַ־צִבּוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָח מִכָּל הַצִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּץ כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִין, וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת יִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ, וְהוּא יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה, וְזֶהוּ שְׁלִיחַ־ צִבּוּר, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בְּחִינָה גָּבוֹהַּ כָּזוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה יִהְיוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו, וְיִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ. וּמִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת נִגּוּנִים הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ אֶת הַקַּלִּים וְהָרְשָׁעִים, כִּי מִשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצֹא בְּכֻלָּם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נִגּוּנִים כַּנַּ”ל, זֶה הַצַּדִּיק שֶׁאוֹחֵז בְּמַדְרֵגָה זֹאת, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּשְׁלִיחַ־צִבּוּר, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, כִּי הוּא יֵשׁ בּוֹ בְּחִינָה זוֹ, הַצְּרִיכָה לְהַשְּׁלִיחַ־ צִבּוּר הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ בְּחִינָה, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת תְּאֵבִים אֵלָיו וְיִהְיוּ נִכְלָלִין בּוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הוּא יָכוֹל לְקַבֵּץ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר רוֹעֶה, וְהוּא בְּחִינוֹת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רְעָיָא מְהֵימָנָא, וְזֶה הָרוֹעֶה הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן. וְדַע, שֶׁתִּינוֹקוֹת־שֶׁל־בֵּית־רַבָּן מְקַבְּלִים הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מִזֶּה הַמִּשְׁכָּן, וְעַל־כֵּן הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס בַּתּוֹרָה, הוּא מַתְחִיל מִן וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (מ”ר צו פ’ ז’), שֶׁהוּא אָלֶף זְעִירָא, כִּי וַיִּקְרָא מְדַבֵּר מִגְּמַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז קְרָאוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ מֵהַמִּשְׁכָּן, וְעַל־כֵּן מִשָּׁם מַתְחִילִין הַתִּינוֹקוֹת, כִּי מִשָּׁם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם מַתְחִילִין לִקְרוֹת וּלְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה:

וְדַע, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת רוֹעֶה, כִּי בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא עוֹשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין הַתִּינוֹקוֹת הֶבֶל פִּיהֶם כַּנַּ”ל, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ לוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִין מִשָּׁם. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר סַךְ תִּינוֹקוֹת שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם מִמֶּנּוּ, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:), שֶׁתִּינוֹקוֹת נִתְפָּסִין עַל עֲוֹן הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים שֶׁמִּתְמַשְׁכְּנִין עַל הָרוֹעִים, וְזֶהוּ: עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם מִבְּחִינַת הַמִּשְׁכָּנוֹת שֶׁל הָרוֹעִים, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה מִשְׁכָּן כַּנַּ”ל:

אַךְ לֵידַע כָּל זֹאת, דְּהַיְנוּ לָדַעַת כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אֵיזֶה הֵם הַתִּינוֹקוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְכַמָּה הֵם מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְלֵידַע כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיָּבוֹא מֵהֶם עַד הַסּוֹף – דַּע, מִי שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת נִגּוּנִים הַנַּ”ל, הוּא יָכוֹל לֵידַע כָּל זֶה. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה (שבת יא): בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרְאִים. הַחַזָּן, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת הַנִּגּוּנִים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן וּשְׁלִיחַ־צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כַּנַּ”ל, הוּא רוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, הַיְנוּ אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק הֵם מְקַבְּלִין הֶבֶל פִּיהֶם, שֶׁעַל־יָדוֹ הֵם קוֹרְאִין וְנִכְנָסִין בְּהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

### תַּם וְנִשְׁלַם

תַּם וְנִשְׁלַם סֵפֶר רִאשׁוֹן. תְּהִלָּה לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן:

וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים. לִקּוּטִים חֲדָשִׁים שֶׁלִּקַּטְתִּי מֵהַחֲבֵרִים. מִפִּיהֶם וּמִפִּי כְּתָבָם. שֶׁלֹּא הוּבְאוּ בָּרִאשׁוֹנִים:

### רפג

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ אֵיזֶה דְּבָרִים יְקָרִים מִתּוֹרָה נִפְלָאָה, אַךְ כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁחָסֵר מֵהֶם הַרְבֵּה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן אֶרְשֹׁם מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי:

דַּע כִּי יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, כִּי כְּתִיב (תהלים כג): אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסח): הַיְנוּ טוֹב הַיְנוּ חֶסֶד, אֶלָּא טוֹב – טוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַבֵּהּ. חֶסֶד – דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר. וְזֶה בְּחִינַת שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד, רַק שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב, שֶׁטּוּבֵהּ כְּלִיל בְּגַוֵּהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, וְהַשֵּׁנִי הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, שֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ (ע’ סוכה מט:), וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת.

וְזֶה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה בֵּין שָׁאוּל וְדָוִד, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵחֲמַת בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי זֶה הָיָה בְּחִינַת טוֹב, וְזֶה הָיָה בְּחִינַת חֶסֶד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נג): דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ: יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ. שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא כְּתִיב בֵּהּ: אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ. הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי שָׁאוּל דְּלָא גְּלֵי מַסֶּכְתָּא, זֶהוּ בְּחִינַת טוֹב, דְּטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ, אֲבָל דָּוִד דִּגְלֵי מַסֶּכְתָּא, שֶׁהָיָה מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לָרַבִּים, זֶהוּ בְּחִינַת חֶסֶד, דְּאִתְפַּשַּׁט לְבַר, בְּחִינַת: וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת.

כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת רְעָמִים, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בסי’ נו), וְאִיתָא שֶׁהָרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים חַמִּים כְּמוֹ אֵשׁ, וְהָעֲנָנִים שׁוֹאֲבִין אוֹתָן הָאֵדִים חַמִּים, וּמֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹאֲבִין אוֹתָם הָאֵדִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַחֲזִיקָם בְּתוֹכָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְקָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין רְעָמִים. וְזֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת הַנַּ”ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ וְכוּ’ – הִיא עֲצוּרָה בְּלִבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה אוֹתָהּ, עַל־יְדֵי־ זֶה בּוֹקַעַת וְיוֹצֵאת בִּבְחִינַת רְעָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ע”ז יט): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, הַיְנוּ כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים, שֶׁמְּשִׂיחִין וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה, לָזֶה צְרִיכִין לִמּוּד, כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַלִּמּוּד, מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְלַמֵּד תּוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים, וְטוּבֵהּ גְּנִיז בְּגַוֵּהּ כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה כְּלָל, וְזֶהוּ שֶׁהָיָה קוֹבֵל דָּוִד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (תהלים קיט): כָּרוּ לִי זֵדִים שִׁיחוֹת אֲשֶׁר לֹא כְּתוֹרָתֶךָ, שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וְחוֹלְקִין עָלַי שֶׁלֹּא עַל־פִּי הַתּוֹרָה כְּלָל.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד (שם כג): אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּהְיֶה עָלַי רְדִיפוֹת וּמַחֲלֹקֶת, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּחֲלֹקֶת רַק מִשָּׁם, מִבְּחִינַת טוֹב וָחֶסֶד, כַּנַּ”ל:

### רפד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמֹד מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן, אָמַר שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן רָאוּי לוֹ לַחְטֹף אֵיזֶה זְמַן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם. וְאָמַר, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לא), שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם: קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה. קֶבַע הוּא לְשׁוֹן גְּזֵלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב): וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם, אִם גָּזַל מִן הַזְּמַן שֶׁהוּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו, אִם גָּזַלְתָּ מֵהֶן עִתִּים לַתּוֹרָה, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לַחְטֹף וְלִגְזֹל עִתִּים לַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַטִּרְדָּא וְהָעֵסֶק:

### רפה

טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ: (משלי לא)

הַיְנוּ תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שׁוּב לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ יִמְנַע וְלֹא יִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִהְיֶה רָחוֹק מִמֶּנּוּ (שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ), אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעוֹלָם יָאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁטָּעַם קְצָת מִמֶּנָּה בִּהְיוֹתוֹ אֶצְלוֹ. וְזֶהוּ: טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ – תֵּכֶף כְּשֶׁטּוֹעֲמִין כִּי טוֹב סַחְרָהּ, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, טַעְמָהּ טוֹב, אֲזַי שׁוּב לְעוֹלָם לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ, כִּי תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֶצְלוֹ, אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה, הַיְנוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה, כִּי לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ לְעוֹלָם וָעֶד:

(שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ מִכְּבָר מַה שֶּׁאָמַר עַל פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, וְנִשְׁכַּח הָרֹב, וְזֶהוּ הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, מַה שֶּׁאָנוּ זוֹכְרִים עֲדַיִן):

### רפו

כִּי יֵשׁ גַּן־עֵדֶן, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: גַּן וְעֵדֶן, וְהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן־עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת חָכְמַת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּן־עֵדֶן כַּנַּ”ל. אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשְּׁעָרִים, כִּי יֵשׁ שְׁעָרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁעֲרֵי גַּן־עֵדֶן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִכְנֹס לְגַן־עֵדֶן, דְּהַיְנוּ לְהַשָּׂגַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, אַךְ אֵלּוּ הַשְּׁעָרִים גְּנוּזִים וּטְמוּנִים בָּאָרֶץ, בְּחִינַת (איכה ב): טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. וּצְרִיכִים לָזֶה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא וּלְהָקִים וּלְהַעֲמִיד הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים זוֹכִין לִהְיוֹת מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל בָּאָרֶץ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲמִיד וּלְהָקִים הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. בְּמִשְׁפָּט דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, שֶׁמְּבָרְרִים מִשְׁפְּטֵי וְדִינֵי הַתּוֹרָה, עַל־ יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַעֲמִיד אֶרֶץ, וְאָז מַעֲמִיד וּמֵקִים וּמְגַלֶּה הַשְּׁעָרִים שֶׁטָּבְעוּ בָּאָרֶץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְגַן־עֵדֶן כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וְכוּ’ לִשְׁבָטֶיךָ (דברים טז). “שֵׁבֶט” רָאשֵׁי־תֵבוֹת טָ’בְעוּ בָ’אָרֶץ שְׁ’עָרֶיהָ (הַיְנוּ הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ), וְזֶהוּ: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ וְכוּ’. כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים וְהַמּוֹשְׁלִים בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ שׁוֹפְטִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקָּר עַל־ יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְגַּלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ: תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הַשּׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים מְקִימִים הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּטְבְּעוּ בָּאָרֶץ. וְזֶהוּ: בְּכָל שְׁעָרֶיךָ לִשְׁבָטֶיךָ, כִּי הֵם מְקִימִין וּמְגַלִּין הַשְּׁעָרִים שֶׁנִּתְעַלְּמוּ, בְּחִינַת טָ’בְעוּ בָ’אָרֶץ שְׁ’עָרֶיהָ. הֵם מְקִימִין אוֹתָם עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט שֶׁלָּהֶם, דְּהַיְנוּ לִמּוּד פּוֹסְקִים, בְּחִינַת: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, כַּנַּ”ל:

### חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזָּק

בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ בַּכֶּרֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן. אֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא תְּלֵיסַר נַהֲרִין, צָפְנַת פַּעְנֵחַ כָּל צְפוּנוֹת בּוֹ מִתְגַּלִּין וּמִתְבָּאֲרִין, כִּשְׁבִילֵי דִּנְהַרְדְּעָא כֵּן כָּל שְׁבִילֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְיִרְאַת־שָׁמַיִם וְעֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה לֵהּ נְהִירִין, הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ דִּמְגַלְיָן לֵהּ דְּמִטַּמְרִין, כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ זִקּוּקִין דְּנוּר וּבִעוּרִין. קוּמוּ וּבָרְכוּ אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם דְּגַלִי לָן נְהוֹרִין. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם לְדָרֵי דָּרִין, כְּעַן נַחֲוֵי קִדָּה וּנְצַלֵּי קֳדָם רַחֲמָנָא, דְּיֶהֱוֵי בְּסַעֲדָנָא, לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא. אָנָּא ה’ הוֹשִׁיעָה נָּא. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתָם כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתָם עֲדֵי נָשׁוּב לְצִיּוֹן בִּרְנָנָה, וּבִמְהֵרָה בְיָמֵינוּ יְקֻיַּם תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן:

### מפתחות מספר ליקוטי מוהר״ן הראשון • ע"פ סדר הסימנים

(מסימן א׳ עד סי׳ ט״ז כולם נאמרו על מאמרי רבב״ח)

אשרי תמימי דרך בסי׳ א׳: אמור אל הכהנים • ב': אקרוקתא • ג׳: אנכי ה׳ אלהיך • ד׳: בחצוצרות • ה׳ קרא את יהושע • ו׳: משפטים אמונה • ז׳: ראיתי מנורת זהב • ח׳: תהומות יכסיומו • ט׳: משפטים המחאת כף וריקודין • י׳: אני ה' הוא שמי • יא: תהלה לדוד • יב: אשרי העם להמשיך השגחה שלימה • יג: תקעו להמשיך שלום • יד: מי שרוצה לטעום טעם אור הגנוז • טו:

(מסימן טז עד סי׳ יט על מאמרי מישתעי)

ר׳ יוחנן מישתעי • טז: ויהי הם מריקים שקיהם • יז: קרטליתא • יח:

(מסימן יט עד סי׳ כג על ספרא דצניעותא)

תפלה לחבקוק • יט: ט׳ תקונין • כ׳: עתיקא טמיר וסתים • כא: חותם בתוך חותם • כב:

(מסימן כג עד סי׳ לב על סבי דבי אתונא)

צוית צדק • כג: אמצעיתא דעלמא • כד: אחוי לן מנא • כה: רציצא א׳ • כו: רציצא ב׳ שלום • כז: בני לן ביתא • כח: האי גברא דבעי איתתא • כט: מישרא דסכינא • ל׳: אית לן בירא • לא: אד׳ שפתי תפתח • לב: מי האיש החפץ חיים • לג: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים • לד: אשרי העם זרקא • לה: בקרוב עלי מרעים: לו: דרשו ה׳ ועוזו • לז: מרכבות פרעה וחילו • לח: ונתתי עשב • לט: אלה מסעי • מם: ריקודין • מא: וירא בצר להם • מב: להתרחק מדיבורים של רשע • מג: מחאת כפיים בתפילה • מד • מה • מו: ואכלתם אכול ושבוע • מז: על אשר מעלתם • מח: לשמש שם אוהל בהם • מט: הצילה מחרב נפשי • נון: אמר ר׳ עקיבא • נא: הנעור בלילה • נב: ה׳ הדעת • נג: ויהי מקץ זכרון • נד: אבא שאול אומר ארץ ישראל • נה: וביום הביכורים • נו: שאלו את ריב״ק • נז: תלת נפקין מחד • נח: היכל הקודש • נט: פתח ר׳ שמעון • סמך: חדי ר׳ שמעון • סא: ויסב אלקים • סב: סוד כוונת המילה • סג: בא אל פרעה • סד: ויאמר בועז אל רות סה: ויהי נא פי שנים • סו: ויבן ה׳ את הצלע • סז: חומר איסור כעס וגזילה • סח סט: ויהי ביום השמיני • ע׳: קשה מאד להיות מפורסם • עא: להתחזק בכל פעם נגד היצה״ר • עב: כי תעבור במים • עג: רומה על השמים • עד: יברכנו אלקים • ע״ה: ויהי אחר הדברים • עו: והיה ה׳ למלך • עז: ויתן עוז למלכו • עח: בטח בה׳ • עט: ה׳ עוז לעמו יתן • פ: עלו זה בנגב • פא: הנעלבים וכו׳ • פב: מתן בסתר • פג: במה הארכת ימים • פד: פוסעים א • פה: פוסעים ב׳ • פו: תתן אמת ליעקב • פז: המכסה שמים בעבים • פח: ותחסרהו • פט: אנכי אשמח בה׳ • צ: ויהי ידיו אמונה • צא: ע״י מה שאדם נע ונד • צב: מו״מ באמונה • צג: זכר חסדו ואמונתו • צד: כשפרנסי הדור • צה: זומם רשע לצדיק • צו: אלקים אל דמי • צז: גל של עצמות • צח: ואתחנן • צט: ענין כעס של צדיקים • ק: בקרוב עלי מרעים ב • קא: אתה תהי׳ על ביתי • קב: כל המונע הלכה וכו׳ • קג: בשביל שאמר משה וכו׳ • קד: עזי וזמרת י״ק • קה: אשרי משכיל אל דל • קו: כי תצא למלחמה • קז: זבחי אלקים רוח נשברה • קח: יש הבל • קט

לא ימוש • קי: ראש בני ישראל • קיא: צהר תעשה לתיבה • קיב: ונפרעין מדעתו וכו׳ • קיג: המכסה שמים בעבים • קיד: ויעמוד העם מרחוק • קטו: צדקה מציל מעבירות • קטז: מה שקשה לישן במוצאי שבת • קיז: כשלומד טוב לפרש בל״א • קיח: יכולה היא שתרחם • קיט: מה שצריכין לנסוע להצדיק • קך: אז אמרתי הנה באתי • קכא: וגם נצח ישראל • קכב: העיקר לקשר עצמו להצדיק • קכג: זמרו למי שמנצחין אותו ושמח • קכ"ד: אכלוהו היום • קכה: וי לדרא כד תסתלק • קכו: שמירת הבגדים • קכז: כחלינהו לעיניו • קכח: ארץ אכלת יושביה • קכט: כל הגדול מחבירו • קל: להתירא מן הכבוד • קלא: מעין דנפיק מאתר חד • קלב: ואורח צדיקים כאור נוגה • קל"ג: עבודה גדולה לומר תורה • קלד: כי אקח מועד • קלה: אל תדין את חבירך • קלו: חלקי ה׳ • קלז: לך אמר לבי • קלח: צדק לפניו יהלך • קלט: וביד כל אדם יחתום • קם: אם יזכה שירגיש כאב חטאיו • קמא: מי שא״א לו ללמוד • קמ"ב: לקבל עצה מהצדיק • קמג: אין אדם מת וחצי וכו׳ קמד • אין אדם מת ב׳ • קמה: עדות ה׳ נאמנה • קמו: עזות דקדושה • קמז: מדת היראה • קמח: חצות • קמט: דמות דיוקנו של אביו • קן: סגולה לזרע של קיימא • קנא: כשבא נשמה קדושה לעולם • קנב: ענין קבלת פני ת״ח • קנג: להעלות יראות נפולות • קנד: אריכת אפים ע״י א״י קנה: לב טהור • קנו: כל הנהנה מד״ת • קנז: כמה בני אדם סיפרו • קנח: דע שיש אמצעי • קנט: הדפק נוקש באדם • קם: המחלוקת מגביה וכו׳ • קסא: בימי המגיד ז״ל • קסב: לפעמים מונח הדיבור • קסג: לענין סיפורי דברים של הצדיק • קסד: ואהבת לרעך כמוך • קסה: כשהעולם אצל הצדיק • קסו: דע והאמין • קסז: גדלות • קסח: והי' עקב • קסט: ה׳ מה רבו צרי • קע: ורבים מישיני אדמת עפר • קעא: כל החסרונות • קעב: ע״י הכתב • קע״ג: נא רפא בגימ׳ וכו׳ • קע"ד: בכי׳ מתוך שמחה • קעה: לגרש הרוח שטות • קעו: ויאמר ה׳ סלחתי כדברך • קעז: ווידוי דברים • קעח: תענית מבטל מחלוקת • קעט: סגולת הפדיון • קפ: כשמתקשרים בקשר • קפא: כל מה שמדברים בספירה • קפב: הצדיקים יושבין בעיגול • קפג: אור ישר ואור חוזר • קפד: כד ישראל אשתלימו בעובדייהו • קפה: מה שמספרין מופתים • קפו: ולך ה׳ החסד • קפז: צריך לנסוע להצדיק • קפח: ליזהר מעצבות ועצלות • קפט: ויענו כל העם • קצ: ג״ע וש״י עולמות מרגישין בלב • קצא: מעלת דיבור אמת של הצדיק • קצב: המחשבה יש לה תוקף גדול • קצג: מי שרוצה כבוד הוא שוטה • קצד • בצר הרחבת לי • קצה: אל תעש תפלתך קבע • קצו: לה״ר פוגם עניוות • קצז: כשא׳ צועק • קצח: אלמן • קצט: הטעם שהצדיקים • ריש: בפסח צועקין בתפילה • רא: כל מי ששכלו קטן • רב: מסיפורי דברים של הנשים • רג: מעלת הצדקה • רד: תקון למקרה לילה • רה: תעיתי כשה אובד • רו: כל הדיבורים • רז: צופה רשע לצדיק • רח: תפילות כנגד תמידין • רט: מו״מ באמונה • רי: מה שנוסעין על ר״ה לצדיקים • ריא: מחאת כף • ריב: דע שיש שם • ריג: בדורות הראשונים • ריד: כ״ד מיני פדיונות • רטו: ביטול הטבע אם כל חי • רטז: זכרו תורת משה • ריז: דע שלפעמים • ריח: בצע אמרתו • ריט: יש כמה דברים יקרים • רכ: ע״י שנותנין מעשר • רכא: צריך להיות תמיד בשמחה • רכב: כשהצדיק צריך לבקש • רכג: אפילו הרחוקים מן הצדיק • רכד: כשהריאה בשלימות • רכה: מה שהרשעים מזמרים וכו׳ • רכו: יהיו כחציר גגות • רכז: כשהקב״ה מסתכל בנשמה • רכח: דע שיש עצים • רכט: להכיר בפנים של התלמיד • רל: בשעה שאומרים וצבא וכו׳ • רלא: בשעה שאומר הללו • רלב: כשמתגברים מחשבות זרות • רלג: סיפורי מעשיות מצדיקים • רלד: מי שהולך ונחלק • רלה: מי שנוהג רבנות בכשרות • רלו: עיקר הניגון • רלז: כשב׳ אנשים מחולקים • רלח: ומגיד לאדם מה שיחו • רלט: כל ההשפעות • רמ: כשיש דינים ח״ו • רמא: א״א בקליפה • רמב: כל השירים קודש • רמג: מי שמעורב בין העכו״ם • רמד: יש חדרי תורה • רמה: לפעמים צריכין גדלות • רמו: ענין תיקו • רמז: סיפורי מעשיות מצדיקים • רמח: עיקר הגבורה בלב • רמט: דע שכל מיני צער • רנ: דע שע״י מלחמות • רנא: כשיש אחדות בין הצדיקים • רנב: מיעוט שינה • רנג: עינים הם דברים גבוהים • רנד: כשהאדם מאמין בהצדיק • רנה: שם אתה • רנו: כי תבא בכרם • רנז: רבים רודפי • רנח: כשאדם מתבודד • רנט: השם הוא הנפש • רס: כשנופל אדם ממדריגתו • רסא: ע״י התחדשות התורה נעשין נהרות • רסב: חולי הקדחת ר״ל • רסג: צדקה הוא תיקון הברית • רס"ד: טעם שבירת כלי חרס וכו׳ • רסה: ולמקנהו עשה סוכות • רסו: שבועות הוא רפואה • רסז: כשאין האדם מסתכל על התכלית • רסח: מדירת הצדיק • רסט • כמו שיש התעוררות • ער: עזות דקדושה רעא: היום אם בקולו תשמעו • ערב: דע שיש בנים רעג: דע שיש רשעים רעד: דע שכל מצוה • ער"ה: אכילת שבת • רעו: צדיק כתמר יפרח • רעז: על חליף טוב • רמח: יש שאומרים תורה מלמעלה למטה • רעט: מי שצריך לדון בד״ת • רפ: אפילו אדם פשוט • רפא: אזמרה לאלקי בעודי • רפב: יש ב׳ צדיקים • רפג: קבעת עתים לתורה • רפד: טעמה כי טוב סחרה • רפה: שערי גן עדן • רפו:

## תִּנְיָנָא

הַאי תַּנָא הוּא דְּקָתָנָא • מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ פִּנָּה • אֲשֶׁר כְּבָר יָצָא לָאוֹר מַעֲשֵׂהוּ בְּסֵפֶר לִיקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קַדְמָאָה אֲשֶׁר יָצָא רִאשׁוֹנָה • עוֹד הוֹסִיף שֵׁנִית יָדוֹ לְהָאִיר עֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲדַת מִי מָנָה • לְגַלּוֹת חִידּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְמַר הַכֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן • הֲלֹא הֵמָּה הַמַּאֲמָרִים הָאֵלֶּה הַנִּדְפָּסִים בַּכֶּרֶךְ הַנּוֹרָא הַזֶּה הַנּוֹסֵעַ אַחֲרוֹנָה • אֲשֶׁר שָׁאַבְנוּ מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה • תּוֹרַת ה' תְּמִימָה • אֲשֶׁר יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיָּמִים יָמִימָה • יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ מִיּוֹם ה' שָׁמָּה • טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ וְיַשְׁפִּיעַ מִטּוּבוֹ לְעַם סְגוּלָּה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה נוֹרָא עֲלִילָה • ה"ה כְּבוֹד אֲדוֹנֵינוּ מו"ר הָרַב הַקָּדוֹשׁ בּוּצִינָא עִילָּאָה רַבָּא וְיַקִּירָא אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן כק"ש מוהרר נַחְמָן זצוק"ל לוֹ דּוּמִיָּה תְהִלָּה • מִפִּיו יִקְרָא אֵלֵינוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעֵת אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלָיו בִּזְמַן הַקְּהִילָּה • תִּכָּתֵב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה:

### הקדמה

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם • אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת • אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ אוֹר הַגָּנוּז וְהַצָּפוּן וְהַנֶּעְלָם מוֹהֲרַ"ן זַצַ"ל • אֲשָׁר כְּבָר יָצָא לָאוֹר מַאֲמָרָיו הַנּוֹרָאִים בְּסֵפֶר לִיקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הַנִּדְפַּס כְּבָר • וְאֵלֶּה דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים • אֲשֶׁר הוֹסִיף לְחַדֵּשׁ וּלְגַלּוֹת אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִגְמַר סֵפֶר הַנַּ"ל • וְאֶת אֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאָזְנֵינוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מִיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה עַד הִסְתַּלְּקוּתוֹ • נִכְתַּב בַּסֵּפֶר הַזֶּה וְזֹאת לָדַעַת • כִּי כָל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה • וּכְמוֹ כֵן כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נִדְפַּס כְּבָר • כּוּלָּם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים עֲמוּקִּים וּרְחָבִים מִנִּי יָם • יִלְאֶה הַמְעַיֵּין לָבֹא עַד תְּכוּנָתָם • וְגַם לְפִי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים • קָשֶׁה מְאֹד לְהָבִין הַדְּבָרִים בִּכְתָב • כִּי הֵם דְּבָרִים עֲמוּקִּים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר הָיָ' מִן הַנִּמְנָע לְבָאֲרָם בִּכְתָב תּוֹכֶן כַּוָּונָתָם אֲפִי' לְפִי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים • כִּי כָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר וְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן מֵחִידּוּשֵׁי רַבֵּינוּ זַ"ל יֵשׁ בָּהֶם נִסְתָּרוֹת רַבּוֹת מְאֹד • כִּי כּוּלָּם הֵם נִלְקָחִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד מְאֹד • וְהֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מְאֹד • וּבְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר נִכְלָלִין בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה עִנְיָנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים • מַאֲמָר א' מִתְחַלֵּק לְכַמָּה טְעָמִים וּלְכַמָּה עִנְיָנִים שׁוֹנִים • ואעפי"כ אַחַר הַיְגִיעָה קְצָת יוּכַל הַמְעַיֵּן לְהָבִין קְצָת פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים • וְגַּם יוּכַל לְהָבִין קְצָת דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר • אֲבָל תּוֹכֶן הַדְּבָרִים בְּשָׁרְשָׁם • גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּינוּ • וְא"א לָנוּ לְהַאֲרִיךְ וּלְסַפֵּר בְּעוֹצֶם גְּדוּלַּת רַבֵּינוּ זַצַ"ל מִגּוֹדֶל הַמַּחֲלוֹקֶת אֲשֶׁר הָיָ' עָלָיו בְּחַיָּיו • וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר • יָבִין מֵאֵלָיו מְעַט מְעַט כַּאֲשֶׁר יָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַל דִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַ"ל • יַשְׂכִּיל וְיָבִין מְעַט עוֹצֶם תּוֹקֶף רוּם קְדוּשָּׁתוֹ • וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ • וְיָתֵר מִזֶּה • אִם יִזְכֶּה יַבְחִין לֶעָתִיד • סָתוּם הַדְּבָרִים עַד יַעֲרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם:

אוּלָם כְּגוֹן דָּא צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ • לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ • הַחֲרֵדִים אֶל דִּבְרֵי רַבֵּינוּ זַצַ"ל • הַמְצַפִּים וְהַמִּשְׁתּוֹקְקֵים לִשְׁמוֹעַ דְּבָרָיו • וְעֵינֵיהֶם כָּלוֹת לִרְאוֹת חִיבּוּרָיו • שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבֵּינוּ אוֹר הַנֶּעְלָם זַצַ"ל • עִיקַּר כַּוָּונוֹת הַמַּאֲמָרִים • אֲשֶׁר יָצְאוּ בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ • לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִיקָּר בָּהֶם כ"א הַמַּעֲשֶׂה • כִּי כָל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים • כּוּלָּם הֵם הַנְהָגוֹת נִפְלָאוֹת • וְעֵצוֹת נוֹרָאוֹת • וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לַעֲבוֹדָתוֹ ית' • וְכָל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים כְּלַפִּידִים • מַלְהִיבִים הַלֵּב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלָיו ית' • וְאֵין מִן הַצּוֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה • לְכָל מַשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ • כִּי יָבִין מִדַּעְתּוֹ אֶת כֹּל וְנוֹכָחַת • יִרְאוּ עֵינָיו וְיִשְׂמַח לְבָבוֹ • גְּלַל כֵּן אָשִׂימָה לְפִי מַחְסוֹם • וָאוֹמַר עַד פֹּה תָּבֹא • הַמַּשְׂכִּיל כָּעֵת יִדּוֹם עַד נִזְכֶּה לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן בְּרִנָּה בֹּא נָבֹא • הכ"ד הַמַּעְתִּיק וְהַמְסַדֵּר • יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: הק' נתן בא"א מוהרר נפתלי הירץ יצ"ו מנעמראב רבתי: חתן הרב הגאון החסיד המפורסם מוה' דוד צבי זצ"ל • שהיה אב"ד דק"ק שאריגראד ובק"ק קרעמיניץ והגליל • ופ"ק מאהולוב יצ"ו

וְהִנֵּה זֶה הַסֵּפֶר הַק' נִדְפַּס כְּבָר בְּמָאהְלוֹב • תֵּיכֶיף אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ • וְאַיְידוּ דַּחֲבִיבָא אֲזַדוּ לְהוֹ • וְכָעֵת נִדְפְּסוּ שֵׁנִית • בְּתוֹסְפוֹת כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת • כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַמְעַיֵּין בְּעֵינָיו • גַּם הוֹסַפְנוּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר כַּמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים שֶׁלִּקַּטְתִּי מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמַעְתִּי רוּבָּם מִפִּיו הַק' בְּעַצְמוֹ • וּקְצָתָם שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו הַק' בְּעַצְמוֹ • וְלַאֲשֶׁר נַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד • גּוֹדֶל הָעַמְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים • וְכַמָּה הִלְכָתָא גַּבְרְוָותָא יְכוֹלִין לִלְמוֹד מֵהֶם • וְכַמָּה עֵצוֹת נִפְלָאוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וּבְהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ יְכוֹלִין לִלְמוֹד מִדְּבָרָיו מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ • וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת ע"כ אָמַרְתִּי לֹא אֶמְנַע הַטּוֹב • לְהַדְפִּיס כַּמָּה דְּבָרִים מִשִּׂיחוֹתָיו הַק' • וּכְבָר נִדְפְּסוּ כַּמָּה שִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁלּוֹ • בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים כְּבָר • וְכָעֵת הוֹסַפְתִּי לְלַקֵּט עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים כָּהֵנָּה • וּמֵחֲמַת הוֹצָאוֹת הַדְּפוּס וַאֲסִיפַת הַפְּנַאי כִּי יָמִים הַנּוֹרָאִים הבע"ל מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין • ע"כ הָיָה מִן הַנִּמְנָע לְהַדְפִּיס כָּל הַשִּׂיחוֹת הַק' הַכְּתוּבִים אֶצְלִי • ואי"ה עוֹד חֲזוֹן לַמּוֹעֵד • לְהַדְפִּיס הַכֹּל • כִּי מֵרָחוֹק נִרְאֶה לִי עַד הֵיכָן מַגִּיעַ כָּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו הַק' בִּקְדוּשָּׁה וּבְטָהֳרָה • וּכְבָר רָאִיתִי שת"ל הַשִּׂיחוֹת שֶׁהִדְפַּסְנוּ כְּבָר • הִצְלִיחוּ וְגַם עָשׂוּ פֶּרִי • עַיִן רָאֲתָה וַתְּאַשְּׁרֵם • וְהוּטְבוּ מְאֹד בְּעֵינֵי כָּל הַחֲפֵצִים בָּאֱמֶת • והש"י יְזַכֵּנוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת • לְקַיֵּים אֶת כָּל דְּבָרָיו אֲשֶׁר הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ בְּכַמָּה אוֹפָנִים • הֵן בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ אֲשֶׁר דָּרֹשׁ דָּרַשׁ בָּרַבִּים • הֵן בְּדֶרֶךְ שִׂיחָה עִם כְּלַל הֲמוֹן אֲנָשִׁים • אוֹ שִׂיחוֹת רַבּוֹת שֶׁהִרְבָּה לְדַבֵּר עִם כ"א בפ"ע • בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגֵּל עִמָּנוּ • הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל • כְּדֵי לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו ית' • לְעוֹבְדוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים • מִי יִתֵּן אֵיפֹה שֶׁנִּזְכֶּה לְמַלְּאוֹת רְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת אכי"ר:

### הַשְׁמָטָה

אֶחָד הָיָ' אַבְרָהָם • שֶׁאַבְרָהָם עָבַד ה' רַק ע"י שֶׁהָיָ' אֶחָד • שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַק יְחִידִי בָּעוֹלָם וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁסָּרִים מֵאַחֲרֵי ה' וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ • וְלֹא עַל אָבִיו וּשְׁאָר הַמּוֹנְעִים • רַק כְּאִלּוּ הוּא א' בָּעוֹלָם • וְזֶהוּ אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם • וְכֵן כָּל הָרוֹצֶה לִיכְנוֹס בַּעֲבוֹדַת ה' א"א לוֹ לִיכְנוֹס כ"א ע"י בְּחִי' זוּ שֶׁיַּחְשוֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כ"א הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם • וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא • אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מֵעֲבוֹדָתוֹ ית' • וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְיִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל • רַק יִהְיֶה בִּבְחִי' אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל:

### א

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ:(תהלים פא):

#### א

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִבְרָא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, וְזֶה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פרק ב): עֲתִידִין צַדִּיקִים, שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, שֶׁהַמַּלְאָכִים יִצְטָרְכוּ לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּרְצוּ לֵידַע מַה פָּעַל אֵל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת, שֶׁיָּבוֹא לְזֶה הַתַּכְלִית, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל מַלְאָכִים, אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד, וְלִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ, שֶׁלֹּא יְקַנְּאוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיַפִּילוּ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים מְאֹד בְּאָדָם כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו:) עַל כַּמָּה גְּדוֹלִים, שֶׁבִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לְדָחְפוֹ:

#### ב

וְהָעֵצָה עַל זֶה, לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת נִצּוֹל מֵהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (איוב כו): מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה, שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת (בראשית ג): אֵם כָּל חָי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:): בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ. אָמַר לָהֶם: לְקַבֵּל תּוֹרָה בָּא. אָמְרוּ: אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם וְכוּ’. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: הַחֲזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה. אָמַר: אֲנִי מִתְיָרֵא, שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּנִי בְּהֶבֶל פִּיהֶם. אָמַר לוֹ: אֱחֹז בְּכִסֵּא כְבוֹדִי וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁנָּתַן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֵצָה לֶאֱחֹז וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אֵם כָּל חָי, כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִצּוֹל מִן קִנְאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב): וַיִּבֶן ה’ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם וְכוּ'. וַיִּבֶן – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וּ’תְקַעְתִּיו יָ’תֵד בְּ’מָקוֹם נֶ’אֱמָן (ישעיה כב). שֶׁהוּא בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן עַל זֶה הַפָּסוּק: וֶאֱמַנִּינֵהּ אֲמַרְכֶּל מְהֵימָן מְשַׁמֵּשׁ בַּאֲתַר קַיָּם. הַיְנוּ בְּחִינַת מֶמְשָׁלָה הַנַּ”ל, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ קִיּוּם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַצֵּלָע, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַוָּה, אֵם כָּל חָי, בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם, הַיְנוּ הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א): וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם וְכוּ’. וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם, הַיְנוּ אֶל הָאָדָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לָאָדָם הַתַּחְתּוֹן לַעֲמֹד בְּמֶמְשָׁלָה זוֹ כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב עַמְרָם חֲסִידָא אֶל הַמַּלְאָךְ (קידושין פא): אֲנָא בִּשְׂרָא וְאַנְתְּ אֵשׁ, וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִנָּךְ. “בִּשְׂרָא” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שִׁ'שִּׁים רִ'בּוֹא בְּ'כָרֵס אֶ'חָד, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים, בְּחִינַת: אֲנָא עֲדִיפְנָא מִנָּךְ, כַּנַּ”ל:

#### ג

וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לֵידַע מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת וּמְקוֹר חִיּוּתָם, מֵהֵיכָן כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מְקַבֶּלֶת חִיּוּת, וְהָעִקָּר לֵידַע כָּל מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, כִּי אִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם כָּל מְפֻרְסְמֵי וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר, כִּי הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם, כִּי כָל מְפֻרְסָם וּמַנְהִיג הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כַּמָּה נְשָׁמוֹת פְּרָטִיּוֹת הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקוֹ, וּכְשֶׁמְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם הַמְפֻרְסָמִים, הוּא מְקֻשָּׁר עִם כָּל פְּרָטֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אַךְ צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת הַמְפֻרְסָמִים, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם בְּשֶׁקֶר, וְהֵם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.): עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא:

#### ד

וּלְהַכִּיר אֶת הַמְפֻרְסָמִים, אֵיזֶהוּ עַל־יְדֵי עַזּוּת, הוּא עַל־יְדֵי בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, כִּי יְרוּשָׁלַיִם בְּחִינַת יִרְאָה שָׁלֵם (מ”ר וירא פ’ נו, ועי’ מ”ר במדבר פ”ב ע”פ נאוה כירושלים), הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ:

אַךְ יֵשׁ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת, שֶׁהֵם מַחֲרִיבֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּהַיְנוּ הַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁמַּפְסִידִין הַיִּרְאָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב. וְהַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הֵם: תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, כִּי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בַּלֵּב, וְעַל־כֵּן הֵם מַפְסִידִים הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב.

מָמוֹן שָׁרְשׁוֹ בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (משלי י): בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ. בְּחִינַת (בראשית ו): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.

אֲכִילָה, בְּחִינַת (תהלים קד): וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.

תַּאֲוַת מִשְׁגָּל גַּם־כֵּן בַּלֵּב, כִּי עִקַּר הַתַּאֲוָה עַל־יְדֵי הַחֲמִימוּת, הַבָּא מֵהַדָּם שֶׁבַּחֲלַל הַלֵּב. וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם בַּלֵּב, עַל־כֵּן הֵם מַפְסִידִין הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יְרוּשָׁלַיִם:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ברכות ג): שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוֵי הַלַּיְלָה וְכוּ’. לַיְלָה זֶה בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, הַיְנוּ מְנִיעוֹת, וְהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה – חֲמוֹר נוֹעֵר, בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינַת (בראשית מט): יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם. וְתַרְגּוּמוֹ: עֲתִיר בְּנִכְסִין. שְׁנִיָּה – כְּלָבִים צוֹעֲקִים. זֶה בְּחִינַת תַּאֲוַת אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה. שְׁלִישִׁית, תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וְאִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ. זֶה בְּחִינַת מִשְׁגָּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות יג.): רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת וְכוּ’. וְזֶהוּ: תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כִּי תַּאֲוָה זוֹ לְפִי הַיְנִיקָה: אִם הַתִּינוֹק יוֹנֵק מֵחֲלֵב אִשָּׁה חֲצוּפָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר בּוֹ תַּאֲוָה זוֹ, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:), וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהִיא חֲצוּפָה, אֲזַי מַזִּיק לְהַתִּינוֹק חָלָב הַנַּעֲשֶׂה מֵעֲכִירַת דָּמֶיהָ, וְנוֹלָד לוֹ חֲמִימוּת בְּלִבּוֹ, שֶׁהוּא הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זוֹ. וְכֵן לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁיּוֹנֵק חֲלֵב אִשָּׁה כְּשֵׁרָה, אֲזַי לִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ, וְאֵין לוֹ חֲמִימוּת, רַק מְעַט הַמֻּכְרָח לְמִצְווֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. כִּי לִ’בִּי חָ’לַל בְּ’קִרְבִּי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חָלָב”, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי חֲלֵב כְּשֵׁרָה לִבּוֹ חָלַל בְּקִרְבּוֹ, וְאֵין מִתְגַּבֵּר בּוֹ תַּאֲוָה זוֹ, וְעַל־כֵּן דָּוִד, שֶׁהָיָה בִּבְחִינָה זוֹ, לֹא הָיָה רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. וּלְהֶפֶךְ, חֲלֵב אִשָּׁה חֲצוּפָה מוֹלִיד חֲמִימוּת הַרְבֵּה, בְּחִינַת: חַ’ם לִ’בִּי בְּ’קִרְבִּי (תהלים לט) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חָלָב” וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בברכות): וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְשׁוֹאֵג כַּאֲרִי. הַיְנוּ עַל הֶפְסֵד הַיִּרְאָה, בְּחִינַת: אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִרָא (עמוס ג). כִּי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת, הֵם מַפְסִידִין בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, הַתְּלוּיָה בַּלֵּב כַּנַּ”ל:

#### ה

וּלְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, בִּבְחִינַת (דברים ד): וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת אֶל הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. כִּי הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת תְּלָת מֹחִין, תְּלָת חֲלָלֵי דְּגֻלְגַּלְתָּא, וְהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים, כִּי כָל רֶגֶל הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, שֶׁנִּמְשָׁךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ לְתַקֵּן שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ, בְּכָל רֶגֶל מִשָּׁלֹשׁ רְגָלִים נִתְתַּקֵּן מִדָּה אַחַת מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּכְבוֹד יוֹם־טוֹב, וּלְקַבֵּל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים כָּרָאוּי.

כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתַקֵּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, כִּי בְּפֶסַח נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב): וַה’ נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִילוּם – בְּעַל־כָּרְחָם (ברכות ט), כִּי הֵם לֹא רָצוּ כְּלָל, כִּי אָז נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן. בְּשָׁבוּעוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת מִשְׁגָּל, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. בְּסֻכּוֹת נִתְתַּקֵּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי סֻכּוֹת נִקְרָא חַג הָאָסִיף (שמות כג), שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ וְכוּ’ (יומא עד:). וְזֶה בְּחִינַת (במדבר טז): קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. אַנְשֵׁי שֵׁם זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְרָא בְּחִינַת שֵׁם. מָמוֹן – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ, בְּחִינַת: בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר וְכוּ’, כַּנַּ”ל. אֲכִילָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד): וְקָרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. מִשְׁגָּל – בְּחִינַת (אסתר ב): כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם. וְגַם הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב הִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת שֵׁם, בִּבְחִינַת (דברים כח): לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קְרוּאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם, שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, דְּהַיְנוּ הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְשֵׁי שֵׁם כַּנַּ”ל:

#### ו

וְעַל־יְדֵי בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן שְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה שֶׁבַּלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא מַלְאָךְ, שֶׁמַּשְׁפִּיעַ נְבוּאָה לִכְלֵי הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת כְּרוּבִים, בִּבְחִינַת (במדבר ז): וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים. וּכְרוּבִים הֵם אַנְפֵּי זוּטְרִי (זוהר בראשית דף יח:), וְהֵם נִשְׁפָּעִים מִן הַמַּלְאָךְ, בִּבְחִינַת (בראשית מח): הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים. שֶׁהֵם אַנְפֵּי זוּטְרִי, בְּחִינַת כְּרוּבִים. וְזֶה הַמַּלְאָךְ שָׁרְשׁוֹ מִיִּרְאָה, כִּי זֶה אוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ’י אֵ’ין מַ’חְסוֹר לִ’ירֵאָיו (תהלים לד). וַאֲזַי נִמְשֶׁכֶת נְבוּאָה, וַאֲפִלּוּ קְטַנִּים יְכוֹלִין לְהִתְנַבְּאוֹת, בִּבְחִינַת (יואל ג): וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם:

#### ז

אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, כִּי זֶה הַזּוֹכֶה לְיִרְאָה יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְמַנּוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין (ברכות ו:), וּמֵחֲמַת שֶׁדְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְמַנּוּת, אֲבָל צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵהִתְמַנּוּת, כִּי הַהִתְמַנּוּת מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, בְּחִינוֹת הַמַּלְאָךְ הַנַּ”ל, הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה. וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ: אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה (במדבר יא) – אֲדוֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (והוא בסנהדרין יז): הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים וְכוּ’. כִּי צָרְכֵי צִבּוּר, הַיְנוּ הִתְמַנּוּת, מְכַלֶּה וּמַפְסִיד הַנְּבוּאָה כַּנַּ”ל, כִּי נַעֲשֶׂה מֵאוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” “כְּלָאֵם”:

#### ח

וְעַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתְנַבֵּא, רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גְּבוֹהָ מְאֹד, וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ, וּכְשֶׁעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל, חֲפֵצִים לִפְטֹר הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִין בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת, בִּבְחִינַת (בראשית כ): כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ. שֶׁעַל־יְדֵי נְבוּאָה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת (ישעיה נז): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, בְּחִינַת נְבוּאָה:

#### ט

וּכְשֶׁנִּגְאֶלֶת וְנִפְדֵּית הַתְּפִלָּה, אֲזַי נוֹפֵל כָּל הַדָּאקְטִירַיי, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאוֹת, כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָב וּמַזָּל הַמְיֻחָד לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר בראשית פ’ י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וּמַזָּל, שֶׁמַּכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל. וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל מְקַבֵּל כֹּחַ מִכּוֹכָבִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְהָעֶלְיוֹן – מֵהָעֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בתקו”ז תיקון מד, דף פב:): כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא, סִהֲרָא לָוֵי מִן שִׁמְשָׁא וְכוּ’, כִּי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ’ (קהלת ה), וְהֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִים זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִים וְלוֹוִין מֵהַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, וְהַשָּׂרִים מְקַבְּלִים מֵהָעֶלְיוֹנִים מֵהֶם, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, עַד שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים מִשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁהוּא דְּבַר ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): בִּדְבַר ה’ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתְפִלָּה, אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת נָבִיא, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בּ’דְבַר יְ’יָ שָׁ’מַיִם נַ’עֲשׂוּ. כִּי הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם (תיקון ה’ ותיקון מם)*, כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קז): יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִין כָּל הָרְפוּאוֹת רַק עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, דְּהַיְנוּ תְּפִלָּה. אֲזַי: וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם, הַיְנוּ עֲשָׂבִים, בְּחִינַת (מנחות עא) הַקּוֹצֵר לְשַׁחַת, כִּי אֵין צְרִיכִין לִרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים כַּנַּ"ל:

*פֵּרוּשׁ, וְעַל־כֵּן תֵּבַת שָׁמַיִם הִיא בִּמְקוֹם הָא' שֶׁבְּתֵבַת נָבִיא, כִּי הָא' הִיא רָקִיעַ וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’ אֱלֹקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (שמות כג). וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’, עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה (ב”ק צב:). אֲזַי: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מִן שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְיִהְיֶה לְלֶחֶם וּמַיִם כֹּחַ לְרַפֹּאת כְּמוֹ עֲשָׂבִים. כִּי הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת, שֶׁזֶּה הָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְרַפֹּאת חוֹלַאַת פְּלוֹנִי וְזֶה חוֹלַאַת פְּלוֹנִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – כָּל חִלּוּקֵי כֹּחוֹתָם הוּא רַק לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, הַכֹּל אֶחָד, וְאֵין חִלּוּק בֵּין לֶחֶם וּמַיִם וּבֵין עֲשָׂבִים, וּכְשֶׁאוֹחֲזִין בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם, וְיִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, בְּחִינַת: וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ’ וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

#### י

אַךְ יֵשׁ שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת שֶׁהֵם מַפְסִידִין עֲבוֹדוֹת הַתְּפִלָּה, וְהֵם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת, הַיְנוּ: א. אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם (אבות פ”ד) – שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם. ב. עֲבוֹדָה־זָרָה – וַאֲפִלּוּ קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה. ג. שְׁמִירַת הַבְּרִית – הַיְנוּ מִי שֶׁאֵין שׁוֹמֵר הַבְּרִית כָּרָאוּי.

כִּי כָל שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת עֲבוֹדוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּמַפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. בִּזּוּי אֲנָשִׁים הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַחֵי יוֹסֵף, עַל שֶׁבִּזּוּ אוֹתוֹ וְלֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא יִהְיֶה מֶלֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ לִבְחִינַת עַבְדוּת, וְאָמְרוּ לוֹ: הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים (בראשית ג). עֲבוֹדָה־זָרָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים בֵּית־עֲבָדִים, בְּחִינַת עַבְדוּת הַנַּ”ל. שְׁמִירַת הַבְּרִית – מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת חָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ט): אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו.

וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ, דְהַיְנוּ מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ”ל, וְאָז זוֹכִין לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, וְאָז יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם, כַּנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (פסחים כה): בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, הַיְנוּ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת, וּבִתְנַאי – חוּץ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־ עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא מִשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ, אֲזַי: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין – אֲפִלּוּ בְּלֶחֶם וּמַיִם כַּנַּ"ל. כִּי כְּשֶׁהוּא חוּץ מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְאָז זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, אֲזַי יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל:

#### יא

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַחוֹלַאַת. כִּי יֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁהוּא בְּחִינַת צוֹמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְעִין גַּרְעִין בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְקָב, וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שַׁמְנוּנִית וְנַעֲשִׂין גִּידִין, וְנִתּוֹסְפִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַשֹּׁרֶשׁ, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא כְּמוֹ עֲנָפִים, וּמֵאֵלּוּ עֲנָפִים עוֹד עֲנָפִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁצּוֹמֵחַ הַפְּרִי.

כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁגָּדֵל בָּאָדָם כַּמָּה שָׁנִים. וְיֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁהוּא בָּאָדָם בְּתוֹלָדָה מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, וְאֵינוֹ נִתְגַּלֶּה אֶלָּא לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וּבִשְׁעַת צְמִיחַת וְגִדּוּל הַחוֹלַאַת, אֲזַי הַחוֹלַאַת נִסְתָּר וְנֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי, וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, רַק שֶׁיֵּשׁ מִחוּשִׁים שֶׁנּוֹלָדִים בָּאָדָם אָז, בְּעֵת גִּדּוּל הַחוֹלַאַת, שֶׁהֵם סִימָנִים עַל הַחוֹלַאַת.

וְכֵן בִּרְפוּאַת הָעֲשָׂבִים יֵשׁ גַּם־כֵּן חִלּוּקִים. שֶׁיֵּשׁ חוֹלַאַת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי עֵשֶׂב אֶחָד, וְיֵשׁ חוֹלַאַת גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁצְּרִיכִין לִרְפוּאָתוֹ מֻרְכָּבִים, לְהַרְכִּיב כַּמָּה עֲשָׂבִים לִרְפוּאָה, וְיֵשׁ שֶׁצְּרִיכִין רְפוּאוֹת מִמֶּרְחָקִים לְרַפְּאוֹתוֹ.

וְיֵשׁ חוֹלַאַת שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ שׁוּם רְפוּאָה, כִּי כֹּחַ הַחוֹלַאַת גָּדוֹל מִכֹּחַ הָעֲשָׂבִים, וּבִתְחִלַּת צְמִיחַת הַחוֹלַאַת, קֹדֶם שֶׁנִּצְמַח וְנִתְגַּלָּה, הָיוּ יְכוֹלִין לְרַפֹּאת אוֹתוֹ בְּקַל, רַק שֶׁאָז הָיָה נֶעְלָם וְנִסְתָּר מֵעֵינֵי כֹּל, וְאֵין יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד.

אֲבָל כְּשֶׁאוֹחֲזִין בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, שֶׁאֲזַי מְקַבְּלִין הָרְפוּאָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מִלֶּחֶם וּמַיִם, בִּבְחִינַת: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין כַּנַּ”ל, אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת אֲפִלּוּ בְּעֵת צְמִיחַת הַחוֹלַאַת, בְּעֵת שֶׁהוּא נִסְתָּר מֵעֵין הָאָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִרְפוּאוֹת כְּלָל, רַק רְפוּאָתוֹ עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן גַּם אָז, הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה הַחוֹלַאַת, יוּכַל גַּם־כֵּן לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם שֶׁאוֹכֵל אָז.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (שמות טו): כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ. וְהִקְשׁוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים: אִם לֹא יָשִׂים, מַה צֹּרֶךְ לִרְפוּאָה. אֲבָל לְפִי הַנַּ”ל מְיֻשָּׁב הֵיטֵב. פֵּרוּשׁ: כָּל הַמַּחֲלָה וְכוּ’ לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתְךָ לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יְרַפֵּא אוֹתְךָ מִקֹּדֶם, בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה. וְזֶה: כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ – אֲנִי ה’ דַּיְקָא. הַיְנוּ בְּעֵת צְמִיחַת הַמַּחֲלָה, שֶׁאָז אֵין יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ, רַק אֲנִי ה’, אָז אֲרַפֵּא אוֹתְךָ עַל־יְדֵי בְּחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, כִּי יִתְרַפֵּא מִקֹּדֶם בְּעֵת צְמִיחָתוֹ כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְתִקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין מִשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ וְכוּ’ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו (שם) – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַנַּ”ל. וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה – זֶה הֶפֶךְ בִּזּוּי אֲנָשִׁים, כִּי כְּשֶׁמְּבַזֶּה אֲנָשִׁים נֶאֱמַר (איוב לג): יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פז.). וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (בראשית כא) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים. וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנָה, הֶפֶךְ עֲבוֹדָה־זָרָה פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ירמיה י): חֻקּוֹת הָעַמִּים הֶבֶל הוּא, וַאֲזַי: כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי וְכוּ’ כִּי אֲנִי ה’ רוֹפְאֶךָ. כִּי אֲזַי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְיָכוֹל לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי דְּבַר ה’, בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם,* אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּלָּה הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

* וְגַם כְּשֶׁנּוֹלָד וְנִצְמָח הַמַּחֲלָה, כְּגוֹן כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לְהִתְרַפְּאוֹת מִקֹּדֶם, אֲזַי גַּם כֵּן יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל־יְדֵי בְּחִינַת דְבַר ה' גַּם מִמַּחֲלָה גְּמוּרָה, בִּבְחִינַת: "וּבָרֵךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ' וַהֲסִירוֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", הַיְנוּ מַחֲלָה גְּמוּרָה, כִּי עַל־יְדֵי דְבַר ה' יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת לְעוֹלָם בְּכָל דָבָר שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁאָמַר חִזְקִיָּה: וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי (ישעיה לח), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י:), שֶׁסָּמַךְ גְאֻלָּה לִתְפִלָּה וְגָנַז סֵפֶר הָרְפוּאוֹת. וְהַכֹּל אֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁסָּמַךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁגָּאַל אֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה גָּנַז סֵפֶר הָרְפוּאוֹת. כִּי כְּשֶׁנִּגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה, אָז נוֹפְלִים כָּל הָרְפוּאוֹת כַּנַּ”ל, כִּי נִתְרַפְּאִין עַל־יְדֵי דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל, וַאֲזַי כָּל הַדָּאקְטוֹרִים מִתְבַּיְּשִׁין בָּרְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, כִּי אֲזַי אֵין כֹּחַ לְשׁוּם רְפוּאָה, כִּי כָל הָעֲשָׂבִים חוֹזְרִים כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. כִּי כֵן חוֹבַת כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, אֲזַי הֵם מַחֲזִירִין כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה חוֹלַאַת, אֲזַי אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפֹּאת אוֹתוֹ הַחוֹלַאַת, הֵם מְחֻיָּבִים לְהַחֲזִיר כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם, בְּחִינַת דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה חָזְרוּ כֹּחָם, וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם כַּנַּ”ל:

#### יב

וְזֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי כָל הַדְּבָרִים נֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה בְּמַרְאֶה טַעַם וָרֵיחַ. בִּשְׁבִיל זֶה הַדָּבָר הַמְגַדֵּל כָּל הַצְּמָחִים נִקְרָא בְּשֵׁם “מָטָר”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: מַ’רְאֶה, טַ’עַם, רֵ’יחַ. וְעִקָּר הוּא הָרֵיחַ, כִּי אֵין הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית אֶלָּא מֵהָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף. הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא מֵהַנְּשָׁמָה, בִּבְחִינַת (תהלים קנ): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. שֶׁמְּקַבֵּל כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתְּפִלּוֹת, כִּי יְנִיקַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא מֵהַנְּשָׁמָה, הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא מָשִׁיחַ, כִּי הוּא יוֹנֵק וּמְקַבֵּל מִשִּׂיחַ הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּאִים בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם וְכוּ’. וּמָשִׁיחַ מְקַבֵּל אוֹתָם בִּבְחִינַת: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’, כַּנַּ”ל:

#### יג

וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, בִּבְחִינַת: וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ (אסתר ב) – שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ (מגילה יג). כִּי זֶה הַבַּעַל־תְּפִלָּה הוּא בִּבְחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַכֹּחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְעַל־כֵּן כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק עִמּוֹ לְבַד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ:

וַאֲזַי יָכוֹל לְהַכִּיר הַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּתָם נוֹפֵל לְפָנָיו. כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבַר ה’, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים כֹּחָם מִמֶּנּוּ, אֲזַי הֵם כֻּלָּם בְּחִינַת לוֹוִין אֶצְלוֹ, בִּבְחִינַת: כָּל כּוֹכְבַיָּא לוֹוִין דָּא מִן דָּא וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת לוֹוִים, עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא דְּבַר ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַכֹּחוֹת, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת (נחמיה ט): וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים – שֶׁכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם הֵם מִשְׁתַּחֲוִים וְנִכְנָעִים לְשָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’, בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְזֶה: וּ’צְבָא הַ’שָּׁמַיִם לְ’ךָ מִ’שְׁתַּחֲוִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מַלְוֶה”, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן יָכוֹל לְהַכִּיר בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁהֵם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵעֵז פָּנִים בִּפְנֵי בַּעַל־חוֹבוֹ (ב”מ ג), וְעַל־כֵּן עַזּוּתָם נוֹפֵל לִפְנֵי הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ”ל, כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת לוֹוִין מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שמות לג): כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים, שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, בִּבְחִינַת: כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם – שֶׁתּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר כָּל הַמְפֻרְסָמִים בַּעֲלֵי הַשֵּׁם, כִּי מִי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם עַל־יְדֵי עַזּוּת, הוּא נוֹפֵל לְפָנָיו כַּנַּ”ל. גַּם וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם זֶה בְּחִינַת הַנְּפָשׁוֹת, בְּחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. כִּי עַל־יְדֵי הַמְפֻרְסָמִים הוּא מְקֻשָּׁר עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה, דְּהַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְשָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל:

#### יד

וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ, זֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּדִינָא, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם הוּא רָאוּי לָזֶה לִשְׁפֹּט אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ רָאוּי לִשְׁפֹּט אֶת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ב): אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לִמְקוֹם חֲבֵרוֹ, כִּי־אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ (ב”ר ויצא פ’ סח, הובא בפירש”י פרשת כי תשא), וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לָדוּן אֶת הָאָדָם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בַּעַל־הָרַחֲמִים, וּבְוַדַּאי הוּא מְקַיֵּם בָּנוּ: הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת (אבות פ”א).

וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ בַּמֶּה שֶׁקָּבַע לָנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, כִּי זֶה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל, כִּי אֵיךְ הָיִינוּ מְרִימִין פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וְקָבַע יוֹם הַדִּין רֹאשׁ־הַשָּׁנָה בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, בִּבְחִינַת: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה, הַנֶּאֱמָר בְּרֹאשׁ־ חֹדֶשׁ (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁבוּעוֹת ט), וְעַל־כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה בְּיוֹם הַדִּין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָז כַּפָּרָה, כַּנַּ”ל. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בָּא לִידֵי זֶה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה. הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְחָרֵט עָלָיו וְלוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי וְכוּ’, עַל־כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה לָבוֹא לְפָנָיו בַּחֲטָאֵינוּ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּפָּרָה וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, כִּי גַּם הוּא יִתְבָּרַךְ עָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְחָרֵט עָלָיו כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁאָנוּ רוֹאִין גֹּדֶל רַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ רָאוּי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי כָל הַמְּקוֹמוֹת הֵם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל.

כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים מְקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, כְּגוֹן בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, אֵין הַכַּוָּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁנִּתְצַמְצֵם שָׁם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (מלכים–א ח): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה וְכוּ’. רַק מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם דְּבָרִים נָאִים, כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה צִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית וְצִיּוּרָא דְּגַן־עֵדֶן (ע’ בהקדמת התיקונים), עַל־כֵּן הִמְשִׁיךְ לְשָׁם קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל־כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, כִּי הוּא מְקַיֵּם: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים צג): לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹּדֶשׁ, ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִמְשִׁיךְ רַק קְדֻשָּׁתוֹ לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבָרִים נָאִים, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, רַק הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל־כֵּן: ה’ לְאֹרֶךְ יָמִים, הַיְנוּ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא אֲרִיכְתָּא (ע’ ביצה ד ודף ו ובשו”ע או”ח סי’ שצג) כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת (שמואל א ב): וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם, כִּי לַה’ מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת: וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. וְעַל־כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ – זֶה בְּחִינַת הַמֶּמְשָׁלָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן כַּנַּ”ל. בַּחֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, בִּבְחִינַת (תהלים קד): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים – שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים וְהָרְגָלִים הֵם עַל־יְדֵי חִדּוּשׁ הַיָּרֵחַ.

שׁוֹפָר זֶה בְּחִינַת הַלֵּב, שֶׁנִּזּוֹן מִשּׁוּפְרָא דְּשׁוּפְרָא (זוהר פנחס דף רטז רכא וע’ תיקונים תיקון כא מט). גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בִּבְחִינַת (עמוס ג): הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ. גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ. גַּם שׁוֹפָר הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (תהלים קיח): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ וְכוּ’, וְזֶה בְּחִינַת מֵצַר הַשּׁוֹפָר וּמֶרְחַב הַשּׁוֹפָר. גַּם הוּא בְּחִינַת שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁחוֹזְרִין כֹּחָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת שׁוֹפָר, בִּבְחִינַת (יהושע ו): בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: וַ’יֵּצֵא יִ’צְחָק לָ’שׂוּחַ בַּ’שָּׂדֶה, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי כָּל הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ – בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. הַיְנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כַּנַּ"ל:

בְּעִנְיַן הַנְּבוּאָה הַנַּ”ל יֵשׁ קֻשְׁיָא, כִּי הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁפִּיעַ הַנְּבוּאָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְכוּ’, כַּנַּ”ל, הוּא לְמַטָּה מִבְּחִינַת מְקוֹם הַנְּבוּאָה, כִּי הַמַּלְאָךְ הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, כַּמּוּבָא, וְהִיא בִּבְחִינַת לְמַטָּה מִנֶּצַח וָהוֹד, שֶׁמִּשָּׁם הַנְּבוּאָה. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה מֵהֶם, אֲזַי הִיא דַּיְקָא מַשְׁפִּיעַ נְבוּאָה, וְאֵין לָנוּ עַתָּה עֵסֶק בָּזֶה:

### ב

#### א

יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְכוּ’. וִימֵי הוֹדָאָה זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה סְמוּכִים וּקְרוֹבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, סְמוּכִין אֵלָיו בְּיוֹתֵר, כִּי שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים יִתְבַּטְּלוּ לֶעָתִיד כֻּלָּם, בִּבְחִינַת: כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין, חוּץ מִקָּרְבַּן תּוֹדָה (מ”ר צו פ”ט, אמור פ’ כז ע”ש), שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לֶעָתִיד, רַק בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, שֶׁזֶּה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא:

#### ב

וּבְחִינַת תּוֹדָה, שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כִּי הַהֲלָכוֹת שֶׁזּוֹכִין לִלְמֹד, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, זֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת (נדה עג): כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי כְּשֶׁנִּתְחַדֵּשׁ הֲלָכָה, נִתְחַדֵּשׁ שֵׂכֶל וִידִיעָה, וְהַדַּעַת הוּא עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות נד:): אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת, דְּהַיְנוּ תּוֹדָה, שֶׁהֵם מְפֹרָשִׁין בְּמִזְמוֹר ק”ז, שֶׁסִּיֵּם בְּסוֹפָם: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי ה’. חַסְדֵּי ה’ זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד. וְשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ישעיה נה): חַסְדֵי דָוִד – שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג:): וַה’ עִמּוֹ – שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ. וְזֶהוּ: וַה’ עִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁסָּמוּךְ וְקָרוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל:

וּבִשְׁבִיל זֶה מְכֻנָּה הַתּוֹדָה בְּשֵׁם הֲלָכָה, כִּי תּוֹדָה מְבִיאִין כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִצָּרָה, כִּי כְּשֶׁנּוֹפְלִין לְאֵיזֶהוּ צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עִקַּר הַצָּרָה בַּלֵּב, כִּי הַלֵּב יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ הַצָּרָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יד): לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ. כִּי הַלֵּב מֵבִין (ברכות סא), וְעַל־כֵּן הוּא מַרְגִּישׁ הַצָּרָה בְּיוֹתֵר. וַאֲזַי, בִּשְׁעַת הַצָּרָה, מִתְכַּנְּסִים כָּל הַדָּמִים וְעוֹלִים אֶל הַלֵּב, כְּמוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ צָרָה בְּאֵיזֶהוּ מָקוֹם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְכַּנְּסִים כֻּלָּם אֶל הֶחָכָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֵצָה. כְּמוֹ־כֵן נִתְקַבְּצִים כָּל הַדָּמִים וְעוֹלִים אֶל הַלֵּב, לְבַקֵּשׁ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כְּנֶגֶד הַצָּרָה. וַאֲזַי הֵם שׁוֹטְפִים עַל הַלֵּב, וְאָז הַלֵּב בְּצָרָה וּבְדֹחַק גָּדוֹל, כִּי לֹא דַּי שֶׁהַלֵּב דּוֹאֵג בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ הַצָּרָה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אַף גַּם הַדָּמִים שׁוֹטְפִין עָלָיו וּמְצֵרִין לוֹ מְאֹד. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, צָרָה לָאָדָם, הַלֵּב דּוֹפֵק בִּדְפִיקוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ לְנַעֲנֵעַ מֵעַצְמוֹ וּלְהַשְׁלִיכָם מֵעָלָיו, וְעַל־כֵּן הוּא דּוֹפֵק בִּדְפִיקוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁעַת הַצָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, אֲזַי חוֹזְרִין תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בְּתוֹךְ שְׁבִילֵי הַגּוּף. וְעַל־כֵּן הַתּוֹדָה, שֶׁהִיא בָּאָה כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, הִיא מְכֻנָּה בְּשֵׁם הֲלָכָה, עַל־שֵׁם תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים, שֶׁהוֹלְכִין כְּסֵדֶר כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה כַּנַּ”ל:

#### ג

וּמִזֶּה בָּאָה הוֹלָדָה בְּנָקֵל. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה כּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת (כשארז”ל סוטה יא:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה, כִּי הַדָּמִים עוֹלִין לְמַעְלָה, וַאֲזַי נִדְחָק הַמָּקוֹם שָׁם, וַאֲזַי הֵם דּוֹחִים אֶת הַוָּלָד לַחוּץ, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים הַדָּמִים לִמְקוֹמָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹדָה־הֲלָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים, שֶׁחוֹזְרִים לֵילֵךְ כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל. כִּי גַּם הַהֲלָכָה הִיא בְּחִינַת הוֹלָדָה, כִּי יֵשׁ תַּמְכֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁנּוֹתְנִים מָמוֹן לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, וּבִתְחִלָּה הֵם מְחַסְּרִים מָמוֹנָם מֵעַצְמָם, כִּי כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַמָּמוֹן לְהַתַּלְמִיד־חָכָם, נֶחְסָר אֶצְלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת, כִּי דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע. אֲבָל אַחַר־כָּךְ, עַל־יְדֵי מָמוֹנָם שֶׁמַּחֲזִיקִין הַתַּלְמִיד־חָכָם, וְנוֹלָד הֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד, אֲזַי עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד חוֹזֵר וְנִתְמַלֵּא הַחִסָּרוֹן. וְזֶה בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, הַנֶּאֱמָר לֶעָתִיד, כִּי הַלְּבָנָה טִבְעָהּ קַר, בְּחִינַת חִסָּרוֹן וּקְרִירוּת, וַעֲתִידָה לְהִתְמַלֹּאת כְּאוֹר הַחַמָּה, בְּחִינַת מִלּוּי הַחִסָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הוֹלָדָה, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ב): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּאַבְרָהָ”ם (ב”ר פ’ יב), הַיְנוּ חֶסֶד, כִּי הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים ק): מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַיְיָ כָּל הָאָרֶץ. “לְתוֹדָה” – אוֹתִיּוֹת "תּוֹלָדָה". הָ'רִיעוּ לַ'יְיָ כָּ'ל הָ'אָרֶץ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “הֲלָכָה”, כַּמּוּבָא. כִּי הַהֲלָכוֹת, בְּחִינַת תּוֹדָה, הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י): אָסָא חָלָה אֶת רַגְלָיו, עַל שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים (סוטה י). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים וּבִטֵּל אוֹתָם מִן הַהֲלָכוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה חָלָה אֶת רַגְלָיו, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן וְקִיּוּם הָרַגְלִין, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת תַּהֲלוּכוֹת הַדָּמִים, שֶׁחוֹזְרִין וְהוֹלְכִין כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל, וְאָסָא שֶׁפָּגַם בָּזֶה וּבִטֵּל אֶת הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מִן הַהֲלָכוֹת, עַל־כֵּן חָלָה אֶת רַגְלָיו:

#### ד

וּכְשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת תּוֹדָה־הֲלָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּהַדִּבּוּר, כִּי מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהַדָּמִים שׁוֹטְפִין עַל הַלֵּב, הוּא בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (משלי כט): אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצְאִין מֵהַצָּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹדָה־הֲלָכָה, אֲזַי מֵאִיר הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם. חֶסֶד לְאַבְרָהָם – הַיְנוּ הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הָאֱמֶת וּמַשְׁלִים הַדִּבּוּר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, עַל־יְדֵי אֱמֶת, כִּי קוּשְׁטָא קָאֵי וְכוּ’ (שבת קד), וַאֲפִלּוּ שֶׁקֶר אֵין לוֹ קִיּוּם רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (במדבר יג) עַל פָּסוּק: וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְכוּ').

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּהַדִּבּוּר עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים נ): אֵל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֵּר. כִּי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הֵם מְקוֹר הָאֱמֶת, וְעַל־יָדָם מֵאִיר הָאֱמֶת בְּהַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר, הַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר.

כִּי יֵשׁ רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְהָיָה הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה (שמות ד): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשׁוֹם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ וְכוּ’. זֶה בְּחִינַת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. כִּי יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בִּבְחִינַת (ישעיה סג): מְדַבֵּר בִּצְדָקָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַיִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַל הַחַי, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם, וְהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁזֶּה גֶּדֶר הָאָדָם, שֶׁדַּרְכּוֹ לִגְמֹל חֶסֶד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַי. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב: וְשֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם וְכוּ’. מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה (הקדמת הזוהר דף יג:), שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נִקְרָא אָדָם, כִּי הַצְּדָקָה, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, הוּא גֶּדֶר הָאָדָם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, בְּחִינַת (תהלים קיב): טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו, דְּהַיְנוּ גְּמִילוּת־חֶסֶד וּצְדָקָה. וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מִתְּמוֹל, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל: וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת (בראשית מ): שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צב): שְׁלֹשָׁה שָׂרֵי גֵּאִים, דְּהַיְנוּ עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם), שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת דִּבּוּר, בִּבְחִינַת (משלי כב): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, בְּחִינַת שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁל עֲשִׁירִים קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל מַלְכוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ, בְּחִינַת (תהלים צג): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז:

וְהָאֱמֶת מֵאִיר בְּרִבּוּעַ הַדִּבּוּר הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם: אֵל אֱלֹקִים יְיָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת: תְּפִלָּה וְתוֹרָה וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים. אֵל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי "אֵל" עַל־שֵׁם הַכֹּחַ, שֶׁהוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם אֵל, בִּבְחִינַת (מגילה יח): מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיַעֲקֹב אֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא לוֹ אֵל וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּבְיָכוֹל, אָנוּ לוֹקְחִין לְעַצְמֵנוּ הַכֹּחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי אָנוּ מְבַטְּלִין גְּזֵרוֹתָיו, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַכֹּחַ, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל “אֵל” עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, עַל־שֵׁם הַכֹּחַ כַּנַּ”ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית): לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב לֹא אִישׁ הוּא, שֶׁעָשָׂה דִּבְרֵי אֵל כְּכָזָב. כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְבַטְּלִין גְּזֵרוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין אֵל. וּמִשָּׁם מֵאִיר הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת (תהלים קמה): וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ וּגְבוּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֵל עַל־שֵׁם הַכֹּחַ, מֵאִיר הַדִּבּוּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): קָרוֹב ה’ וְכוּ’ לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת.

אֱלֹקִים זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד): וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹקִים, וְתַרְגּוּמוֹ לְרַב. וְזֶהוּ: הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה – שֶׁבְּחִינַת אֱלֹקִים, בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא מֵאִיר לַפֶּה, דְּהַיְנוּ לְהַדִּבּוּר, כִּי הָרַב מוֹרֶה דֶּרֶךְ יָשָׁר לְתַלְמִידָיו בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (ירמיה טו): אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה, וְהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ.

ה’ זֶה בְּחִינַת שִׁדּוּכִים, בִּבְחִינַת (בראשית כד): מֵה’ יָצָא הַדָּבָר, בְּחִינַת (משלי יט): וּמֵה’ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת. וְהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, בִּבְחִינַת (בראשית שם): אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר, כִּי עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים, וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (כשרז”ל קידושין מט:). וְכָל זְמַן שֶׁאֵין הִתְקַשְּׁרוּת, אֵין לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְקַשְּׁרִין, נִתְחַבְּרִים וְנִשְׁלָמִים חֶלְקֵי הַדִּבּוּר. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הַנַּ”ל שֶׁהֵם: אֵל אֱלֹקִים יְיָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת: תְּפִלָּה, תּוֹרָה, שִׁדּוּכִים – נִשְׁלָם הַדִּבּוּר עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, הַיְנוּ רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָאֱמֶת כַּנַּ”ל:

#### ה

וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כִּי כָל לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים הֵם חֲסֵרִים, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, כִּי נִקְרָאִין לְשׁוֹן עִלְּגִים (ישעיה לב), וְאֵין שְׁלֵמוּת רַק לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. וּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שם נח): וְדַבֵּר דָּבָר – שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל (שבת קיג). בִּבְחִינַת (במדבר ו): כֹּה תְבָרְכוּ – בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (סוטה לח), שֶׁבִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ נִכְלָל בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה, כִּי הַלָשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּרָכָה וּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ וְכוּ’. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל.

כִּי יְמֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, וַאֲפִלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הֵם בְּחִינַת עַצְבוּת, כִּי מְטַ”ט שָׁלְטְנוּתֵהּ בִּימֵי הַחֹל (ת”ז תי’ יח דף לג:), וּמְטַ”ט הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת עַצְבוּת, אֲבָל שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת בֵּן, וְאָז נַיְחָא לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְנִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה, וַאֲזַי נִתְרוֹמְמִין וְנִתְעַלִּין כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל מִן הָעַצְבוּת, וְנִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (בראשית ה): וַיּוֹלֶד בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר, זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת נֹחַ, נַיְחָא דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין (ע’ תיקון ע’ בסופו ובזוהר בראשית נח נט), שֶׁהוּא מְנַחֵם וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל מִן הָעַצְבוּת, בְּחִינַת: זֶה יְנַחֲמֵנוּ וְכוּ’. וּכְשֶׁזּוֹכִין לִבְחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, אֲזַי מַמְשִׁיכִין עַל־יָדוֹ אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַלָּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, עַל־כֵּן נִמְשָׁךְ עַל־יָדוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל. וְזֶה: אֵל אֱלֹקִים יְיָ דִּבֵּר (עִם הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

#### ו

וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁבְּכָל יוֹם נִבְרָא פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה, וְזֶה כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, כִּי בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת. רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁאָנוּ זוֹכִין שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתָּנָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:): מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט. כִּי שַׁבָּת מוֹרָה עַל אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, שֶׁבָּרָא כֻּלָּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שַׁבָּת נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְהִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט זֹאת הַבְּחִינָה יְקָרָה מְאֹד אֲפִלּוּ אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ: יָחִיד וְרַבִּים – הֲלָכָה כָּרַבִּים (ברכות ט ולז), כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם רַבִּים, שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ דֵּעָה מְשֻׁנָּה, בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וּכְשֶׁהֵם מַסְכִּימִים יַחַד לְדַעַת אֶחָד, נִמְצָא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן הֲלָכָה כְּמוֹתָם. וְגַם כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא כֵן, כָּל יָחִיד וְיָחִיד יֹאמַר כְּדַעְתּוֹ, וְאֵין לַדָּבָר סוֹף, וְיִתְרַבּוּ מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל (ע’ ב”מ נט:), שֶׁאֵין זֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי רְצוֹנוֹ רַק בִּבְחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט לְמַטָּה, גַּם לְמַעְלָה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. שֶׁעַל־יְדֵי אַחְדוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, נִתְגַּלֶה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ לְמַעְלָה:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲשֶׂה דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל בְּתַנּוּר שֶׁל עַכְנַאי (ב”מ נט), כִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם (שם), וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שְׁלֵמוּת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, שֶׁזּוֹכִין לָזֶה עַל־יְדֵי הֲלָכוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָמַר: חָרוּב יוֹכִיחַ, אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחַ, כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ, בַּת־קוֹל יוֹכִיחַ. כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֵם בְּחִינַת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר הַנַּ”ל. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבּוֹרֵי כֹחַ עוֹשֵׂי דְבָרוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך־לך דף צ), שֶׁהֵם עוֹשִׂים וּמַנְהִיגִים עִם הַדִּבּוּר כִּרְצוֹנָם, וְעַל־כֵּן רָצָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִם הַדִּבּוּר כִּרְצוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת דִּבּוּרוֹ, וְהֶרְאָה זֹאת בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר:

חָרוּב יוֹכִיחַ, זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל צְדָקָה, כִּי חָרוּב הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי חָרוּב נוֹטְעִין אוֹתוֹ רַק לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (תענית כג): אֲנָא עָלְמָא בְּחָרוּבָא אִשְׁתַּכַּח, כִּי הֵיכִי דִּשְׁתַלִי לִי אֲבָהָתִי, אֲנָא נַמִּי שְׁתַלִי לִבְנָאִי. נִמְצָא, שֶׁהֶחָרוּב הוּא רַק לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ הַצְּדָקָה שֶׁהִיא לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּא (שבת קנא:): כִּי אָתָא עַנְיָא אַקְדֵּם לֵהּ רִפְתָּא, כִּי הֵיכִי דְּלִקְדְמוּ לְבָנַיִךְ וְכוּ’, גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם:

אַמַּת הַמַּיִם – זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בִּבְחִינַת (איכה ב): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’:

כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, זֶה בְּחִינַת עֲשִׁירִים, שֶׁהֵם כֹּתֶל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין בּוֹ, כִּי אוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים (משלי יד), וְהַכֹּל פּוֹנִין אֶל הָעֲשִׁירִים. וְזֶהוּ: כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, בְּחִינַת (תהלים לד): דּוֹרְשֵׁי ה’ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיקִים דּוֹרְשֵׁי ה’, שֶׁכָּל טוּב נִמְשָׁךְ מֵהֶם. אַךְ צַדִּיקִים מְהַנֵּי זְכוּתַיְהוּ אַעָלְמָא, אַדִּידְהוּ לָא (חולין פו), כִּי הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן אֵין לָהֶם כְּלוּם, רַק מַמְשִׁיכִין כָּל טוּב אֶל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (שם): כָּל הָעוֹלָם נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין וְכוּ’. וְעַל־כֵּן הָעֲשִׁירִים נִקְרָאִין כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהֵם כֹּתֶל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין אֵלָיו עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּתָם, וְכָל טוּב שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נִמְשָׁךְ לָהֶם מִבְּחִינַת בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת: דּוֹרְשֵׁי ה’ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת כַּנַּ”ל:

בַּת־קוֹל, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי הַקּוֹל יוֹצֵא מִשִּׁת עִזְקָאִין דְּקָנֶה, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (מלכים–א י): שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא (ע’ זוהר נשא קכא: פנחס דף רלה ובתיקון כב). נִמְצָא, שֶׁהֶרְאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת רִבּוּעַ הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַדִּבּוּר הַנַּ”ל. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל זֶה, כִּי יָחִיד וְרַבִּים – הֲלָכָה כָּרַבִּים, כִּי זֶה יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: נִצְּחוּנִי בָּנַי. הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת בֵּן שֶׁלָּהֶם נִצַּח, כִּי זֶה שֶׁרַבִּים מַסְכִּימִים לְדַעַת אֶחָד, זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת בֵּן, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: עִבְדוּ אֶת ה’ בְּשִׂמְחָה (תהלים ק). הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה לִבְחִינַת עֶבֶד, בְּחִינַת מְטַ”ט, בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: דְּעוּ כִּי ה’ הוּא אֱלֹקִים, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים הֵם אֶחָד, שֶׁזֶּה נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶבֶד כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה, בִּבְחִינַת (דברים לג): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲסָדִים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הֲלָכוֹת, נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ. וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאֱמֶת, בְּחִינַת (תהלים מג): שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ. וְצָרִיךְ לִתְּנוֹ סָמוּךְ לַפֶּתַח (שבת כא:), בְּחִינַת: פִּתְחֵי פִיךָ (מיכה ז), הַיְנוּ הַדִּבּוּר, כִּי הָאֱמֶת מֵאִיר בְּהַדִּבּוּר כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (תהלים קיט): פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר. וַאֲזַי נִמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, עַל־יְדֵי לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר.

וְזֶה בְּחִינַת: חֲנֻכָּה – חָנוּ כ”ה, בְּחִינַת שַׁבָּת נַיְחָא, שֶׁבּוֹ מְקֻשָּׁר לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: כֹּה תְבָרְכוּ – בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, כַּנַּ”ל. וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת מֵאִיר לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חֲנוֹךְ, מְטַ”ט, עֶבֶד, שֶׁשֻּׁלְטָנוּתֵהּ בִּימֵי הַחֹל, בִּבְחִינַת: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ. בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים. מִקֵּץ – הַיְנוּ סוֹף, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בַּסּוֹף. וְזֶהוּ: שְׁנָתַיִם יָמִים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:) עַל הַאי בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר, עַד שֶׁדָּרַשׁ לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, שֶׁיּוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה, וְזֶהוּ: שְׁנָתַיִם יָמִים, בְּחִינַת הַיָּמִים שֶׁנֶּחְשָׁבִין לְשָׁנִים עַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, בְּחִינַת יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן כַּנַּ”ל: (וּגְמַר פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ)

וּבְשָׁעָה שֶׁהַלֵּב בְּצָרָה, גַּם הָרֵאָה בְּצָרָה. כִּי הָרֵאָה הִיא קִיּוּם הַגּוּף, כִּי הָרֵאָה מְקַיֶּמֶת הַלֵּחָה לְבָנָה וּמַמְשֶׁכֶת הַלַּחְלוּחִית לְהַגּוּף, כִּי הַגּוּף יֵשׁ לוֹ תְּנוּעוֹת שֶׁהֵם מְיַבְּשִׁין הַגּוּף, כִּי הַתְּנוּעוֹת מְיַבְּשִׁין, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקִּיּוּם – עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁמַּמְשֶׁכֶת לַחְלוּחִית. וּכְשֶׁהַלֵּב בְּצָרָה, שֶׁאָז הַדָּמִים עוֹלִין וְשׁוֹטְפִין עַל הַלֵּב, וַאֲזַי הַלֵּב דּוֹפֵק בִּדְפִיקוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲזַי הָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת נְשִׁיבוֹת גְּדוֹלוֹת, וַאֲזַי נִתְיַבֵּשׁ הָרֵאָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַבֵּשׁ הַגּוּף, חַס וְשָׁלוֹם. וְשֶׁמֶן הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִין הָעוֹלָם, כִּי הַשֶּׁמֶן מְלַחְלֵחַ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַצָּרָה כַּנַּ”ל. וּבַתְּחִלָּה, כְּשֶׁהַצַּדִּיק בְּצַעַר וּבְצָרָה, כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא מְקוֹנְנִין וּמִתְאַבְּלִין עַל צַעֲרוֹ, וְגַם הַשְּׁכִינָה מְקוֹנֶנֶת, כִּי אֲפִלּוּ עַל דָּמִים שֶׁל רְשָׁעִים הַשְּׁכִינָה מְקוֹנֶנֶת, קַל־וָחֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מו). אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִרְפוּאָה, אֲזַי מִתְנַחֲמִין כֻּלָּם, וְנִמְשָׁךְ שִׂמְחָה לְכֻלָּם, בִּבְחִינַת (ישעיה נז): וְאֶרְפָּאֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. שֶׁעַל־יְדֵי רְפוּאָתוֹ נִמְשָׁךְ נֶחָמָה לְכָל הָאֲבֵלִים הַנַּ”ל, הַיְנוּ שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁמִּזְמוֹר לְתוֹדָה הוּא מְסֻגָּל לִמְקַשָּׁה לֵילֵד, דְּהַיְנוּ לוֹמַר אוֹתוֹ. כִּי מִ’זְמוֹר לְ’תוֹדָה – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מל”, בְּחִינַת שַׁבְעִין קָלִין שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת שֶׁצּוֹעֶקֶת קֹדֶם הַלֵּדָה, כַּמּוּבָא. וְיֵשׁ בְּמִזְמוֹר זֶה קס”ח אוֹתִיּוֹת. קס”ח הוּא “חֶסֶד” בְּא"ת ב"ש, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֶסֶד, בְּחִינַת הֲלָכוֹת, הַהוֹלָדָה בְּנָקֵל כַּנַּ"ל. וְיֵשׁ מ"ג תֵּבוֹת בְּזֶה הַמִּזְמוֹר, כִּי קִשּׁוּי לֵילֵד הוּא עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: גְּזֹרוּ, גַּם לִי גַּם לָךְ לֹא וְכוּ' (מלכים–א ג), כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מ”ג תֵּבוֹת בְּזֶה הַמִּזְמוֹר, כְּנֶגֶד בְּחִינַת "גַּם" הַנַּ"ל, כִּי הַמִּזְמוֹר הַזֶּה הוּא סְגֻלָּה לִמְקַשָּׁה לֵילֵד כַּנַּ"ל:

### ג

כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָה עַזָּה בָּעוֹלָם (סנהדרין קא). כִּי לֹא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְלֹא נִמְצָא. כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן, אָז דַּיְקָא טוֹב לְרַפֹּאת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, כִּי אֲזַי דַּיְקָא, אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, יֵשׁ רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֹּאת. כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת, אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגֹּר מָתְנָיו לְרַפֹּאת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים, הֲלוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם הַצָּרִיךְ לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה, כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת, אַךְ בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי־אִם עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז נה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי, וְעַל־יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי, בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְאִם־כֵּן, אֵיךְ יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפֹּאת, הֲלוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה. אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן, אָז יָכוֹל לְרַפֹּאת.

כִּי מַה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין, שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי, וְעַל־כֵּן נִגְזַר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי, כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֻּמְשַׁךְ הַחוֹלַאַת, כָּךְ גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְרַפֹּאת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ: סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי־אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה, אֲזַי קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, וּבֵין־כָּךְ וּבֵין־כָּךְ, דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר, אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפֹּאת הַחוֹלֶה עַל־יְדֵי סַמִּים, כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה, כִּי אֵין צָרִיךְ דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ’ מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָרוֹפֵא לְרַפֹּאת כִּי־אִם עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֹּאת כַּנַּ”ל: וְזֶהוּ “וְרַפֹּא יְרַפֵּא” (שמות כא) (עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר “פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ”. כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס): מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֹּאת. מִכָּאן דַּיְקָא, הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן, אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפֹּאת, כִּי קֹדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפֹּאת, כִּי צָרִיךְ לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל, רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפֹּאת כַּנַּ”ל:

גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל “וְרַפֹּא יְרַפֵּא” הוּא כִּי “וְרַפֹּא” בְּחוֹלָם, “יְרַפֵּא” בְּצֵירֵי, הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁחוֹלָם גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלֹשָׁה אֱלֹקִים שֶׁבַּגָּרוֹן, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן, וְנִמְתָּקִין עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא "חֹלָם". וַאֲזַי, אַחַר הַהַמְתָּקָה – “יְרַפֵּא” בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (ירמיה ח): הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת, שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפֹּא בְּחוֹלָם, אֲזַי דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפֹּאת עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, כַּנַּ"ל:

### ד

וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר כח)

#### א

וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ (מלכים–א יז) – זֶה בְּחִינַת צְדָקָה. כִּי בִּתְחִלָּה, כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה, אֲזַי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה, כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ, אֵין זֶה עֲבוֹדָה, כִּי יֵשׁ גַּם כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁהֵם רַחֲמָנִים בְּטִבְעָם, רַק עִקַּר הָעֲבוֹדָה – לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת. וְזֶה בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ. כִּי הָעוֹרֵב הוּא בְּטִבְעוֹ אַכְזָרִי, וְנִתְהַפֵּךְ לְרַחֲמָנוּת לְכַלְכֵּל אֶת אֵלִיָּהוּ. כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין בִּצְדָקָה כַּנַּ”ל. וְכָל הַנְּדִיבֵי לֵב, כָּל מִי שֶׁהוּא נַדְבָן, צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בִּתְחִלָּה דֶּרֶךְ בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם, מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם אַכְזָרִיּוּת בִּתְחִלָּה, לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה, כַּנַּ”ל:

#### ב

וּבְחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד. כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת, כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּמָּה קָלִין שֶׁל אוֹי וַאֲבוֹי וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת וְכַמָּה הַטָּיוֹת (הַיְנוּ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁעוֹשִׂין יִרְאֵי ה’ בַּעֲבוֹדָתָם) צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קֹדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה עֻבְדָּא. וְעִקָּר בַּהַתְחָלָה, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא פ’ יתרו והובא בפירש”י שם), וּצְרִיכִין כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ’ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶהוּ הַתְחָלָה. וְגַם אַחַר־כָּךְ, לְאַחַר הַהַתְחָלָה, גַּם־כֵּן אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנַּ”ל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר. אַךְ הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים – מַעֲשִׂים טוֹבִים (תנחומא פ’ נח והובא בפירש”י שם). נִמְצָא, שֶׁהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה, וְקֹדֶם הַהוֹלָדָה כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה חֲבָלִים וְצִירִים יֵשׁ לְהַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם שֶׁמּוֹלֶדֶת הַהוֹלָדָה, וּבִפְרָט מַבְכִּירָה, דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁאָז קָשֶׁה עָלֶיהָ מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ד): צָרָה כְּמַבְכִּירָה. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַתְחָלָה, בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ”ל. וּצְדָקָה הִיא תָּמִיד הַתְחָלָה, בִּבְחִינַת (דברים טו): פָּתוֹחַ תִּפְתַּח. שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּתַח וְהַתְחָלָה, הַצְּדָקָה הִיא פּוֹתַחַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר, כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ וְאוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה, צְרִיכִין לִפְתֹּחַ שָׁם פֶּתַח לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, מֵחֲמַת שֶׁבַּהַתְחָלָה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר וְלִפְתֹּחַ פֶּתַח מֵחָדָשׁ, עַל־כֵּן קָשֶׁה מְאֹד. וּסְגֻלַּת כֹּחַ הַצְּדָקָה – לְהַרְחִיב וְלִפְתֹּחַ הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶהוּ פֶּתַח בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנוֹתְנִין צְדָקָה, אֲזַי הַצְּדָקָה פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי צְדָקָה הִיא הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת, כִּי הִיא פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת כָּל הַפְּתָחִים כַּנַּ”ל. וְגַם בַּצְּדָקָה עַצְמָהּ יֵשׁ הַתְחָלָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד, כִּי הִיא בְּחִינַת הַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כַּנַּ”ל:

#### ג

אַךְ הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד, כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד: אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת, שֶׁיְּכוֹלִין לְבַלּוֹת יָמָיו וְשָׁנָיו אֲפִלּוּ עַל הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד, וְהֵם מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָן הֵם גַּם־כֵּן עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי הֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי בְּעֻבְדָּא דִּלְתַתָּא אִתְעַר לְעֵלָּא, כִּי עַל־יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי־אָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן.

כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת, אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת (ב”ק ב.), כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת, שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת. וְל”ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת מט:): אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת – כְּנֶגֶד מִי. כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית (תקו”ז דף יב בהקדמה), וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא (בהקדמת התיקונים שם). נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא:

אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם הָיָה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה, כִּי הֲלֹא אֵיךְ בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה שֶׁיִּהְיֶה עַל־יָדָהּ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בָּרָא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ. וְהַכֹּל בְּחַסְדּוֹ, בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל, בִּבְחִינַת (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וּמֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הָיָה יָכוֹל לִבְרֹא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ, בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם הָעוֹלָמוֹת רַק עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ, וְלֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּלָל שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הָיוּ נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי אֲחֵרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא): וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ. כֹּהֲנֵי ה’ דַּיְקָא, בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים כֹּהֲנֵי ה’, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, רַק הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ כַּנַּ”ל. אַךְ כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים סב): וּלְךָ ה’ הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וּלְךָ ה’ הַחֶסֶד – שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ, אֲזַי: כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. הַיְנוּ כְּפִי הָעֲשִׂיּוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשֶׂה, כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם. כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא, מֵחֲמַת שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ, אֲבָל אִם הָיָה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַחֶסֶד, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, וַאֲזַי הָיָה נִתְקַיֵּם: כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ חַסְדּוֹ כַּנַּ”ל:

#### ד

אַךְ צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחֶסֶד בְּהַדְרָגָה, כִּי רֹב הַחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי הָיוּ בְּטֵלִים בַּמְּצִיאוּת מֵחֲמַת רֹב הַחֶסֶד, כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רֹב טוֹבָה (תענית כג), וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ הַחֶסֶד. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי יִרְאָה, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ הַחֶסֶד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו. רֶגֶל הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֶגֶל, נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֶסֶד. וְזֶה בְּחִינַת (במדבר יז): וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי. הַיְנוּ שֶׁהַחֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲרֹן, צָרִיךְ לְקַבְּלוֹ עַל־יְדֵי הַכְּלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, סִטְרָא דְּלֵוִי. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כ): בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:

#### ה

וְעִקַּר הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה (תהלים קמה), שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, בְּלִי שׁוּם חִיּוּב כְּלָל, וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה, כִּי אֲזַי יֵשׁ שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וְשַׁיָּךְ לְהִתְיָרֵא מִפָּנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ד): וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. אֲבָל כְּשֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, וְסוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ מִתְנַהֵג הַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין שַׁיָּךְ יִרְאָה כְּלָל, כִּי אֵין שָׂכָר וָעֹנֶשׁ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיִּרְאָה – עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן:

#### ו

‏וְהִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל־יְדֵי יָמִים טוֹבִים, כִּי כָל אֶחָד מֵהַיָּמִים טוֹבִים מַכְרִיז וְקוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק עַל־פִּי רְצוֹנוֹ בִּלְבַד, בִּבְחִינַת (ויקרא כג): מִקְרָא קֹדֶשׁ, שֶׁהַיּוֹם־טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלָּה הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. וְעַל־כֵּן כָּל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת “מִקְרָא קֹדֶשׁ” כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַיָּמִים־טוֹבִים נִקְרָאִים רֶגֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל:

אַךְ לֹא תָּמִיד שׁוֹמְעִין אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, וְזֶה נִכָּר בְּשִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ לוֹ שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי יוֹדְעִים, שֶׁכָּל הַשִּׁעְבּוּדִים וְהַגָּלוּת וְכָל הַהַכְבָּדוֹת שֶׁל הָעַכּוּ”ם, שֶׁהֵם מַכְבִּידִים עָלֵינוּ – עַל כֻּלָּם יִנְקֹם בָּהֶם הוּא יִתְבָּרַךְ וְיִגְאָלֵנוּ מִיָּדָם. אֲבָל כְּשֶׁסּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, אֵין שַׁיָּךְ נְקָמָה בָּהֶם, מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק עַל־פִּי סֵדֶר הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים נח): יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע. פְּעָמָיו דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה (דברים טז), שֶׁהֵם הַיָּמִים־טוֹבִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ’, כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיֹּאמֶר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹקִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ. דְּהַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלָּה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים שׁוֹפֵט בִּרְצוֹנוֹ, וְיֵשׁ פְּרִי לַצַּדִּיק, וּבָהֶם יִנְקֹם, וְעַל־יְדֵי־זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיוֹם־טוֹב עַל־יְדֵי קוֹל הַקְּרִיאָה, שֶׁהַיּוֹם־טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, אַךְ לֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ”ל שֶׁל יוֹם־טוֹב, כִּי יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, וְהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁמַּרְאִין בְּחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם רָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מְשִׂימִים הַכֹּל בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. וְהַחֲכָמִים הַלָּלוּ הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת, וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ, שֶׁטּוֹעִים גַּם־כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְסוֹבְרִים כְּמוֹתָם, כְּאִלּוּ הַכֹּל עַל־פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים, אֲזַי קוֹל שַׁאֲגָתָם עוֹלֶה וּמִתְגַּבֵּר עַל קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן, וַאֲזַי נִשְׁבָּת שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר שִׂמְחַת יוֹם־טוֹב – עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עד): שָׁאֲגוּ צוֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶיךָ, שָׂמוּ אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת – שֶׁשַּׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים, דְּהַיְנוּ קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, נִכְנָס בְּקֶרֶב הַמּוֹעֲדִים מַמָּשׁ, הַיְנוּ בְּתוֹךְ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל, וְשַׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים נִכְנָס בְּתוֹכָם מַמָּשׁ, וְשׁוֹאֲגִים בְּקוֹלָם שֶׁהַכֹּל רַק עַל־פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי סֵדֶר אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם. וְזֶה: שָׂמוּ אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת – שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹת, שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַכֹּל רַק עַל־פִּי אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם:

#### ז

וְהַכְנָעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת, חַכְמֵי הַטֶּבַע, הוּא עַל־יְדֵי חָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיָּכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, כַּיָּדוּעַ (זוהר פ’ יתרו פח: וע’ זוהר נשא קכט). וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, בְּחִינַת (שמות כח): וְהָיָה עַל מִצְחוֹ לְרָצוֹן. וְצָרִיךְ לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן.

אַךְ כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ, וְשֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת (שמואל א יז): וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, הַנֶּאֱמָר בְּגָלְיַת, הַיְנוּ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל, כִּי גָּלְיַת הָיָה כּוֹפֵר, וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: רַגְלָיו, בְּחִינַת סִבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל): וַיְבָרֶךְ ה’ אוֹתְךָ לְרַגְלִי – בְּסִבּוֹתַי, כִּי כֵן הוּא הַפֵּרוּשׁ שָׁם, שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לְלָבָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מְסַבֵּב אֵלָיו הַבְּרָכָה עַל־יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ. נִמְצָא, שֶׁרֶגֶל הוּא בְּחִינַת סִבּוֹת. רַק שֶׁיַּעֲקֹב תָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, וְגָלְיַת הָיָה תּוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִיּוּב הַטֶּבַע. וְזֶהוּ: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, כַּנַּ”ל:

וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּפֹעַל, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אִישׁ פְּרָטִי, שֶׁיּוֹנֵק חָכְמָתוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְהוּא מַרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ שֶׁנִּכְנָס בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, בְּתוֹךְ הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְחָכְמָה זוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ מַתְחֶלֶת לִכָּנֵס עִמּוֹ מֵעִיּוּן לְעִיּוּן, עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִיּוּן דַּק מְאֹד, עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַטִּיל פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְלִכְפֹּר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין רָצוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם:

#### ח

וְדַע, שֶׁזֶּה הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ יְנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת, מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ”ל, כִּי זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:), וְצָרִיךְ הָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין, כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו, לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קינים פ”ג): זִקְנֵי תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן. כִּי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ לְהוֹסִיף בּוֹ קְדֻשָּׁה וָדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם – שֶׁכָּל יוֹם צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל.

אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים, הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם, וְאֵין מוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע הַנַּ”ל, (כִּי מִנְּפִילַת הַיָּמִים שֶׁל הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת כַּנַּ”ל, מִפְּגַם הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל אֵלּוּ הַזְּקֵנִים יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע) וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת וְהַיָּמִים, שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (איוב יד): קְצַר יָמִים, שְׂבַע רֹגֶז. הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת קְצַר יָמִים, וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶךְ מֵצַח הָרָצוֹן, וְזֶהוּ: שְׂבַע רֹגֶז – הֶפֶךְ הָרָצוֹן כַּנַּ”ל.

אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים כָּרָאוּי, בְּחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (ישעיה ט): זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים – שֶׁעַל־יְדֵי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשׂוּא־פָנִים, כִּי נְשִׂיאַת פָּנִים [הוּא] בְּחִינַת רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לִיהוֹרָם (מלכים–ב ג): לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ – שֶׁאֱלִישָׁע לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לִיהוֹרָם, רַק עַל־יְדֵי נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַצָּה אֵלָיו. נִמְצָא, שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וּנְשׂוּא־פָנִים, כַּנַּ”ל:

#### ט

וּצְדָקָה מוֹעִיל לָזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַיָּמִים וְהַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, שֶׁמִּזֶּה יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ – שֶׁכֹּחַ הַצְּדָקָה מוֹצְאִין בְּרֹב הַיָּמִים, דְּהַיְנוּ בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַיְנוּ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה, וְהַכָּתוּב מַבְטִיחֲךָ, שֶׁהַהֶפְסֵד שֶׁאַתָּה מַפְסִיד מָמוֹנְךָ שֶׁפִּזַּרְתָּ לִצְדָקָה תַּרְוִיחַ וְתִמְצָאֶנּוּ בְּרֹב הַיָּמִים, בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים, שֶׁמִּזֶּה הוּא יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל, וּמוֹצִיאִין כָּל הַיְנִיקָה וְהַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן. כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא בִּבְחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ’ כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁצְּרִיכִים בַּהַתְחָלָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת, לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרָצוֹן, כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא (סנהדרין לט), מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְהַפֵּךְ אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ לְרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְהַפֵּךְ הָרֹגֶז לְרָצוֹן.

וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, אֲזַי נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, וְנִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַחֶסֶד כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַחֶסֶד, אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ”ל, כִּי אֲזַי נִתְקַיֵּם: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ’ וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה’ תִּקָּרֵאוּ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁתּוֹעֶלֶת הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד:

#### י

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצָה יַעֲקֹב לַעֲשׂוֹת רָצוֹן בְּעֵשָׂו, אָמַר: וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי (בראשית לג). כִּי גַּם מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָעַכּוּ”ם, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב ט): וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה רָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, הַיְנוּ צְדָקָה, בְּחִינַת (מלאכי ג): מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. כִּי עַל־כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹקִים, הַיְנוּ כְּמוֹ רְאוֹת פְּנֵי אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים טז): שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה’, דְּהַיְנוּ יָמִים טוֹבִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, (וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי יָמִים־טוֹבִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל). כְּמוֹ־כֵן יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ רָצוֹן עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, וְזֶהוּ: וַתִּרְצֵנִי, כַּנַּ”ל. (כִּי מֵאַחַר שֶׁהַמִּנְחָה וְהַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הִיא בְּחִינַת צְדָקָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת: וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה, נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הָרָצוֹן לְמַטָּה וְנַעֲשֶׂה רָצוֹן גַּם בְּעֵשָׂו):

#### יא

וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיַת (שמואל–א יז), כִּי גָּלְיַת הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתוֹ שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי הַטֶּבַע, כִּי הָיָה יוֹנֵק מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בִּבְחִינַת: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, שֶׁתָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹקִים חַיִּים (שם), כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל עַל־יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם, כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם:

וְדָוִד הָיָה אִישׁ־חַיִל, וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר, שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ מַעֲשֶׂה כָּזוֹ: וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ"ל. וְנָשָׂא זֶה מֵהָעֵדֶר הַיְנוּ מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁנָּשָׂא וְסִלֵּק זֹאת מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפַר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, רַק שֶׁהַכֹּל עַל־פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו – הַיְנוּ שֶׁהָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתוֹ. וַיָּקָם עָלַי – הַיְנוּ שֶׁאַחַר־ כָּךְ הִתְגַּבֵּר עוֹד כְּנֶגְדִּי. וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ – הַיְנוּ שֶׁהֵבַנְתִּי, שֶׁכָּל כֹּחוֹ וִינִיקָתוֹ עַל־יְדֵי מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, שֶׁהֶחֱזַקְתִּי וְתָפַסְתִּי שָׁם, בְּשֹׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ בְּזִקְנֵי הַדּוֹר. וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו – שֶׁהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אֶת חַכְמֵי הַטֶּבַע, חַיּוֹת רָעוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, בְּשֹׁרֶשׁ יְנִיקָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן: וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי כְּאַחַד מֵהֶם, כִּי הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ, שֶׁכָּל כֹּחוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת: וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן גַּם הוּא כְּמוֹתָם, וְאוּכַל לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַפִּילוֹ. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם): וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ – הַיְנוּ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהִכְנִיעוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת (משלי יא): אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהִזְהִיר יִשַׁי אֶת דָּוִד בְּלֶכְתּוֹ לְשָׁם: וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח. זֶה בְּחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת צְדָקָה. כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה – בִּבְחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל:

וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וְסוֹתְרִין דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם אֵין הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁמִּתְנַהֵג רַק עַל־פִּי הָרָצוֹן, אַף־עַל־פִּי שֶׁחָכְמַת הַטֶּבַע נִכְנַעַת, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן אֵינוֹ חָזָק, עֲדַיִן יֵשׁ יְכֹלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, לְמֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר כְּבַתְּחִלָּה, וְגַם עַל זֶה צְרִיכִין כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד וְעוֹמֶדֶת תָּמִיד כְּנֶגֶד מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא, וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ. אֲתָא תַּנִּינָא, קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא. אֲתָא צִפֳּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ. אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא. אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לָהּ וְאַחְיֵהּ. הָדַר אָתֵי, קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא. הָדַר אָתֵי צִפֳּרָא (פּוּשְׁקַנְצָא), פְּסַקָה לְרֵישֵׁהּ, שְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא, שַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא. הֲוָה צִפֳּרָא מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵהּ: (ב”ב עד:)

רַשְׁבַּ"ם: וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא, לְתוֹך הַיָּם, וְהָדְרָא לָהּ תַּנִּינָא, הָכֵי גַּרְסִינַן אֲתָא הַהוּא תַּנִּינָא, רְגַשׁ וְקָא בָּעֵי לְמִבְלַע לִסְפִינְתָּא עוֹרֵב נְקֵבָה: וּקְטַעֵהּ לְרֵישָׁא דְּתַנִּינָא אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא, מֵרב דָּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה: הָדַר קָא בָּעֵי לִטְבּוּעֵי לִסְפִינְתָּא, אֲתָא הַהוּא פּוּשְׁקַנְצָא וּקְטַלֵּהּ, וַאֲזַל בַּר אָמוֹרַאי וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וּתְלִינְהוּ לְהַנָהוּ צִפֳּרֵי, לְנַסּוֹת אִם יִחְיוּ וְחָיוּ: וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵי הַהוּא אֶבֶן

זִמְנָא חֲדָא אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא – זֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם קְבוּרַת מֹשֶׁה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת סְפִינְתָּא, בְּחִינַת (דברים לג): כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן. וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא – הַיְנוּ בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל. דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא – זֶה מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּסַבֵּב וּמִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ – הַיְנוּ בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (משלי ז): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ, שֶׁהֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַעֲלוֹת הָרָצוֹן, לְקָשְׁרוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא, הַיְנוּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְרָצָה לִבְלֹעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, בְּחִינַת: כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן, כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר גַּם בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, לְהַטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל.

אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא – הַיְנוּ עוֹרֵב, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּא בְּחִינַת עוֹרֵב, דְּהַיְנוּ צְדָקָה כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה – בִּבְחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ’. לַהֲפֹךְ אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ”ל, כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, דְּהַיְנוּ עוֹרֵב, בְּחִינַת צְדָקָה, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁחָתַךְ רֹאשׁ הַנָּחָשׁ, בְּחִינוֹת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהִכְנִיעוֹ וַהֲרָגוֹ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל. אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנְעוּ וְנָפְלוּ קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וַאֲזַי: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אִתְהֲפִכוּ מַיָּא – הַיְנוּ שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת (איוב ג): יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי. וַהֲווֹ דְּמָא – זֶה בְּחִינַת: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע, כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ’, כִּי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב כַּנַּ”ל.

אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתַלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ – שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, וּשְׁקַלֵהּ לָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, שֶׁנָּטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, וְתָלְיָא לֵהּ, הַיְנוּ שֶׁהִטִּיל בּוֹ סָפֵק, וְזֶהוּ: וְתָלְיָא לֵהּ, כְּמוֹ דָּבָר הַתּוֹלֶה בְּסָפֵק, שֶׁהִטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וְאַחְיֵהּ – שֶׁחָזַר וְחָיָה חָכְמַת הַטֶּבַע, מֵצַח הַנָּחָשׁ, כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע חָזְרָה וְנִתְגַּבְּרָה עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה סָפֵק בָּרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הָדַר אָתֵי קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא – שֶׁחָזַר וּבָא הַתַּנִּין מֵצַח הַנָּחָשׁ לִבְלֹעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. הָדַר אָתֵי צִפֳּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ – הַיְנוּ שֶׁחָזַר וּבָא הָעוֹרֵב, בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁהָרַג אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְהִכְנִיעוֹ, כִּי תָּמִיד מַכְנִיעִין אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל. וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא, כִּי אַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, לְגַמְרֵי, אֲזַי נָטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא – שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת כַּנַּ"ל:

הֲוָה צִפֳּרֵי מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, הַיְנוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, כִּי הֵם כְּצִפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח (קהלת ט). וְזֶהוּ מְלִיחֵי – לְשׁוֹן מְמֻלָּח, הַיְנוּ מְבֻלְבָּל, כִּי גַּם הֵם נִתְבַּלְבְּלוּ עַל־יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, וְטָעוּ גַּם־כֵּן אַחֲרֵיהֶם, וְעַכְשָׁו פָּרְחוּ לְהוּ וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי הָאֶבֶן טוֹב הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, אֲזַי נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה מְקַבְּלִין הַחֶסֶד כַּנַּ”ל. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת פָּרְחוּ, בְּחִינַת: וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי. הַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כַּנַּ”ל:

#### יב

וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת, כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת, כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת. צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מלאכי ג): צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב), הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (משלי יב): לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סא): ה’ שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן. מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ד”ה ב כד): וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם.

כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל־יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת. שֶׁבַּתְּחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיִּפָּתֵחַ פִּי הַמַּכָּה, אַחַר־כָּךְ צָרִיךְ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁיִּמְשֹׁךְ וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹךְ הַמַּכָּה, אַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר, בְּלִי שׁוּם עִכּוּב. כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם, כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, נִתְעַכְּבִים שָׁם, וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁךְ כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ – שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְקֻלְקָל, שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים, וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם, כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּךְ, שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא, וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְקֻלְקָל כַּנַּ”ל, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם. אַחַר־כָּךְ צְרִיכִים לִסְגֹּר פִּי הַמַּכָּה.

וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת: פָּתוֹחַ תִּפְתַּח. חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בִּבְחִינַת (איוב כח): וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וּמִלִּפְנִים (וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פרק המצניע) עַל פָּסוּק: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם), שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים. רֶגֶל, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּחִינַת רֶגֶל, בְּחִינַת (מלכים–א א): עֵין רוֹגֵל – עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג – לְשׁוֹן סִבּוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ – עַל סִבּוּב הָאָרֶץ, כִּי עַל־יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל. מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כֹּהֵן, חֶסֶד – עַל־יְדֵי־זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת (ויקרא יג): וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע. שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כֹּהֵן, נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה. וְאֵיזֶהוּ הַתְחָלָה. בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’ – הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה. וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה. כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה: כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת זָקֵן, כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כשפירש”י בפ’ אנכי), כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה, נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ”ל, וְנִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא נִשְׁמָע עַתָּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, עַל־יְדֵי הִתְגַּלוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד, וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בִּבְחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, וַאֲזַי: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ', וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ – כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, כַּנַּ"ל:

יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ, כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת, הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָאָתָם, כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל הֶחָכָם, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ, רַק הוּא (כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא, שֶׁהוּא) רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ”ל:

כְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד, וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה, שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה, אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וָעֵסֶק, כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם־טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה יִרְאָה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה – עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, כִּי בְּלֹא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד, רַק עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי, עַל־יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי נִתְקַיֵּם: וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

### ה

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים פא)

#### א

הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה. כִּי יֵשׁ סוֹבְלֵי חֳלָאִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, וְהֵם סוֹבְלִים הֶחֳלָאִים רַק בִּשְׁבִיל נְפִילַת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (דברים כח): וְהִפְלָא ה’ אֶת מַכֹּתְךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. וְנֶאֱמָנִים דַּיְקָא, כִּי הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת, כִּי כָל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי עֲשָׂבִים, וְהֵם גְּדֵלִים רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח): אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֶלָּא בִּזְכוּת אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ אֱמוּנָה, אָז יוֹרְדִין גְּשָׁמִים וְצוֹמְחִים עֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ רְפוּאוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין גְּשָׁמִים, וַאֲזַי אֵין רְפוּאָה. גַּם עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב הוּא עַל־פִּי הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ לְהַזְּרָעִים, לְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַזְּמַן. כִּי יֵשׁ עֵשֶׂב, שֶׁעִקַּר כֹּחוֹ לְרַפֹּאת הוּא רַק כְּשֶׁקּוֹצְרִין אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, וְאַחַר־כָּךְ אֵין כֹּחַ לְאוֹתוֹ עֵשֶׂב לְרַפֹּאת. וְכֵן יֵשׁ עֵשֶׂב, שֶׁכֹּחוֹ רַק כְּשֶׁנִּגְמָר עַד שֶׁנּוֹפֵל מֵאֵלָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּפִי הַסֵּדֶר שֶׁל הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְכֵן יֵשׁ סֵדֶר לְפִי הַמָּקוֹם – שֶׁבְּמָקוֹם זֶה גָּדֵל זֶה הָעֵשֶׂב, וּבְמָקוֹם אַחֵר גְּדֵלִים עֲשָׂבִים אֲחֵרִים, וְעִקַּר כֹּחָם לְרַפֹּאת הוּא רַק עַל־פִּי הַסֵּדֶר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם.

וְסֵדֶר הַזְּרָעִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שבת לא): אֱמוּנָה זֶה סֵדֶר זְרָעִים, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה נַעֲשֶׂה הַסֵּדֶר שֶׁל הַזְּרָעִים לְפִי הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפֹּאת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל רְפוּאוֹת. וְכֵן תְּפִלָּה הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְכֵן זְכוּת אָבוֹת נִתְגַּלֶּה גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ש”ה ב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ. הַנִּצָּנִים אִלֵּין אֲבָהָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בהקדמה דף א:), הֵם נִרְאִין וְנִתְגַּלִּין בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, בְּחִינַת: עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ (ת”ז תי’ ע’ דף קכ:). עַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל לוֹ לֹא רְפוּאָה וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא זְכוּת אָבוֹת, כִּי כָל אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְגַם אֵין מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה קוֹל צְעָקָה שֶׁל אָח וּגְנִיחוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים מוֹעִיל לְהַחוֹלֶה אֵלּוּ הַקּוֹלוֹת, שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו עַל־יְדֵי קוֹלוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה גַּם זֶה אֵין מוֹעִיל, כִּי הַגְּנִיחוֹת וְצַעֲקַת אָח הַנַּ”ל הֵם קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, וְקוֹל – זֶה בְּחִינַת אֲבָהָן, כִּי הַקּוֹל כָּלוּל מֵאֵשׁ מַיִם רוּחַ (תיקון סט), שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת אֲבָהָן, וְהֵם נִרְאִין וְנִתְגַּלִּין רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עָפָר מָאנָא דְּכֻלְּהוּ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה אֵין מוֹעִיל לוֹ גַּם הַקּוֹלוֹת הַנַּ”ל.

וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ אֵין מוֹעִיל לוֹ רְפוּאָה, כִּי עִקַּר הָרְפוּאָה הִיא עַל־יְדֵי הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת, כִּי יֵשׁ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, עָפָר, וְצָרִיךְ לָזֶה חָכָם גָּדוֹל, שֶׁיֵּדַע עַל־פִּי דָּאקְטִירַיי לְמַזֵּג הַיְסוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הָעֲשָׂבִים, כְּפִי הָרְפוּאָה שֶׁצָּרִיךְ זֶה הַחוֹלֶה, לְפִי קִלְקוּל הַיְסוֹד, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנֶחֱלַשׁ אֵצֶל זֶה הַחוֹלֶה. (גַּם בְּהַכְרָעַת הַקּוֹל יֵשׁ בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי כֻלָּם מִתְגַּלִּין רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהִיא מָאנָא דְּכֻלְּהוֹ, עַל־כֵּן אֵין לוֹ רְפוּאָה:

#### ב

וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא, שֶׁצְּרִיכִין לַחְתֹּר וְלִמְצֹא הַמַּיִם שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה. וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת עֵצוֹת, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ישעי’ כה): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. שֶׁעַל־יְדֵי הָעֵצוֹת גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה.

וְעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת עֹמֶק הַלֵּב, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר כַּנַּ”ל, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בִּבְחִינַת (איכה ב): צָעַק לִבָּם אֶל ה’, שֶׁהוּא צַעֲקַת הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים קל): מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה’ – מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעֹמֶק הַלֵּב זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, בִּבְחִינַת (משלי כ): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין מוֹעִיל קוֹל צְעָקָה מֵחֲמַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, אֲזַי צְרִיכִין לִצְעֹק מִן הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, רַק מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה וְכוּ’.

וְעַל־יְדֵי הָעֵצוֹת שֶׁנִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם, (דְּהַיְנוּ שֶׁיּוֹדְעִין בָּעוֹלָם לִתֵּן עֵצָה לְנַפְשָׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁצָּרִיךְ), עַל־יְדֵי־זֶה גְדֵלָה הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן, כַּנַּ”ל. וַאֲזַי חוֹזֵר וְנִתְתַּקֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי הָעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת פֶּלֶא, בְּחִינַת: אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וּמְקַבֵּל רְפוּאָה לְהַמַּכּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת: וְהִפְלָא ה’ אֶת מַכֹּתְךָ וְכוּ’. גַּם תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת פְּלָאוֹת, בְּחִינַת (שמות טו): נוֹרָא תְהִלּוֹת עוֹשֵׂה פֶלֶא. וְכֵן זְכוּת אָבוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא:

וְזֶהוּ: וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם (הושע יא) – זֶה בְּחִינַת עֵצוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יא): הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ. קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו – זֶה בְּחִינַת זְכוּת אָבוֹת, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם. וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים – כִּי בֶּאֱמֶת עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רְפוּאָה כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא. חֹשֶׁךְ זֶה בְּחִינַת הֶעְדֵּר הָעֵצָה, בִּבְחִינַת (איוב לח): מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִלִּין. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָעֵצָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹמֶק, בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים, זֶה בְּחִינַת (שם יב): מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. וְכָל מַה שֶׁנִּתְגַּלֶּה יוֹתֵר הָאוֹר, דְּהַיְנוּ הָעֵצָה, וְנִדְחֶה הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הָעֵצָה, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר.

כִּי עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת (תהלים צב): וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁנִּדְחֶה וְהוֹלֵךְ חֵלֶק מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב אֶל אוֹר הַיּוֹם, נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר, וְכֵן הוֹלֶכֶת וְנִגְדֶּלֶת מְעַט מְעַט, כְּפִי מַה שֶּׁנִּדְחָה מֵהַלַּיְלָה וְנִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַיּוֹם, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם, אָז נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְאָז, בְּאוֹר הַיּוֹם, הוּא עִקַּר צְמִיחַת הָרְפוּאָה, בִּבְחִינַת (ישעי’ נח): אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּדְחֶה הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, וְנִתְגַּלֶּה הָאוֹר, בְּחִינַת יוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְפוּאָה, בִּבְחִינַת: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ וְכוּ’:

וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַאי טַעֲמָא עִזֵּי מַסְגָּן בְּרֵישָׁא וְהָדַר אִמְרֵי. כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא (שבת עז:). עִזֵּי זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (תהלים צג): לָבֵשׁ ה’ עֹז הִתְאַזָּר, בְּחִינַת (ישעי’ יא): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו, וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר וְכוּ’. וְהָדַר אִמְרֵי – אִמְרֵי בְּחִינַת הָרְפוּאָה, בְּחִינַת (שם נז): אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו. וְזֶהוּ “אָמַר”, רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: אֵ’שׁ מַ’יִם ר’וּחַ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה. הַיְנוּ מִפְּנֵי מָה עִקַּר הָרְפוּאָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֱמוּנָה בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר־ כָּךְ זוֹכִין לִרְפוּאָה. וְהֵשִׁיב: כִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדַר נְהוֹרָא. הַיְנוּ, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁבְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְכוּ'. כִּי עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה – עַל־יְדֵי הָעֵצָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת: מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. כִּי אֵין הָאֱמוּנָה נִגְדֶּלֶת בִּשְׁלֵמוּת, רַק בְּאוֹר הַיּוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַבֵּל הָרְפוּאָה רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי צְמִיחַת הָרְפוּאָה הִיא רַק בְּאוֹר הַיּוֹם, בִּבְחִינַת: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְכוּ', כַּנַּ"ל:

#### ג

וְלִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הָעֵצוֹת, לָזֶה צְרִיכִין אִישׁ תְּבוּנוֹת, בִּבְחִינַת: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים לב): כִּי גוֹי אֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה, וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. כִּי כְּשֶׁאֵין תְּבוּנָה, עֲצָתוֹ אֲבוּדָה, כִּי הִתְגַּלּוּת הָעֵצָה – עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. וְאִישׁ תְּבוּנוֹת הוּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם.

וְצָרִיךְ לְזַכֵּךְ וּלְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁדַּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי שַׁדַּי – עַל־שֵׁם שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (כמובא בפירש”י פ’ מקץ, וע’ ב”ר פ”ה ופ’ מו, חגיגה יב), וְעַל־יְדֵי־זֶה מְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה. וְזֶהוּ: וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם – שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁדַּי, דְּהַיְנוּ הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְצַחְצֵחַ הַנְּשָׁמָה, וַאֲזַי הוּא אִישׁ תְּבוּנוֹת כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ גּוּפִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְפָּל וְנִתְרַבֶּה פַּרְנָסָתוֹ, כִּי כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ גּוּפִים, זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה, כִּי נַעֲשֶׂה עַתָּה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה עַל־יְדֵי חִבּוּר רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת עִם הַגּוּף וְהַצִּמְצוּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַבְּרִיאָה, וַאֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיזֶה בְּרִיאָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן פַּרְנָסָה תֵּכֶף, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים (ע”ז ג:), וְתֵכֶף שֶׁיֵּשׁ בְּרִיאָה, תֵּכֶף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן פַּרְנָסָה, כִּי הַנְּשָׁמָה לְבַד אֵינָהּ צְרִיכָה פַּרְנָסָה, וְכֵן הַגּוּף לְבַד אֵינוֹ צָרִיךְ גַּם־כֵּן פַּרְנָסָה, וְעִקַּר צֹרֶךְ הַפַּרְנָסָה הוּא רַק כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף, דְּהַיְנוּ שִׁתּוּפָא דְּנַפְשָׁא וּבִשְׂרָא, אָז צְרִיכִין פַּרְנָסָה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים וְגוּפִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּרִיאָה, בְּחִינַת שִׁתּוּפָא דְּנַפְשָׁא וְגוּפָא, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִכְפָּל פַּרְנָסָתוֹ, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּשׁ בְּרִיאָה, נוֹתֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ פַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות סג): כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמְשַׁתֵּף רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת צַעַר, אֲזַי כּוֹפְלִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ. שַׁדַּי זֶה בְּחִינוֹת הַצִּמְצוּם, בְּחִינוֹת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ הַצִּמְצוּם, בְּחִינַת מְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ, הַיְנוּ רִבּוּי הַפַּרְנָסָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה הוּא מְצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּשְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ זֶה בְּחִינַת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁמְּצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּצַחְצֵחַ נִשְׁמָתוֹ, אֲזַי הוּא אִישׁ תְּבוּנוֹת, בְּחִינַת: וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין הָעֵצוֹת כַּנַּ”ל, וּמִשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

#### ד

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְנִתְחַזֵּק אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, אֱמוּנוֹת הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְכַיּוֹצֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כו): אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה, כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל וְכוּ’ (ע’ מגילה ו). כִּי עִקַּר קִיּוּם וְחִזּוּק אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת הוּא מִנְּפִילַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, מִזֶּה נַעֲשִׂין גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּלְקָטִין וְנִבְרָרִין נְפִילַת הָאֱמוּנָה, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת אֱמוּנָתָם, עַל־יְדֵי־ זֶה נֶחֱלָשׁ כֹּחַ אֱמוּנָתָם, וַאֲזַי הֵם חוֹזְרִים לֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים.

וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּכֹחַ וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל. הַיְנוּ, אוֹ שֶׁנַּעֲשִׂין גֵּרִים מַמָּשׁ בְּפֹעַל, שֶׁבָּאִין עַכּוּ”ם וּמִתְגַּיְּרִין, אוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה רַק בְּכֹחַ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה וְנֶחֱלָשׁ אֱמוּנָתָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה לָהֶם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַאֲמִינִים שָׁם, בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד קַדְמוֹן יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (מלאכי א): בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי. וְזֶה תָּלוּי כְּפִי חֹזֶק הָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה, הַיְנוּ, כְּשֶׁהָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת הָיְתָה חֲזָקָה בַּתְּחִלָּה, אֲזַי אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין אוֹתָהּ וּמַעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה דִּקְדֻשָּׁה מִשָּׁם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, אֲזַי נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וּכְשֶׁהָאֱמוּנָה כָּזְבִּיּוֹת לֹא הָיְתָה חֲזָקָה כָּל־כָּךְ בַּתְּחִלָּה, אֲזַי כְּשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת וּמְהַפְּכִין אוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי אֵין נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה רַק גֵּרִים בְּכֹחַ:

#### ה

וְהִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַגֵּרִים נַעֲשִׂין מִלְּקִיטַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן הֵם מַזִּיקִין לְיִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (קידושין ע:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת. סַפַּחַת – הַיְנוּ מַכּוֹת, בְּחִינַת מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַגֵּרִים נַעֲשִׂין מִלְּקִיטַת נְפִילַת הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן הֵם קָשִׁים כְּסַפַּחַת, כַּנַּ”ל:

וְאֵלּוּ הַגֵּרִים הֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ה:): בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָהּ – מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְּנָה לָעַכּוּ”ם. נִמְצָא, שֶׁהַגַּאֲוָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפְלָה אֲלֵיהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִים עַכּוּ”ם וּמִתְגַּיְּרִין, הֵם מְבִיאִין עִמָּהֶם גַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלָם כַּנַּ”ל, וּמַכְנִיסִין בְּיִשְׂרָאֵל גַּאֲוָה:

וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹטְלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁמִּתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁמִּתְנַהֲגִים בְּרַבָּנוּת וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל, וְהֵם מִתְגָּאִים עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל, רַק הֵם מִתְגָּאִים מֵעַצְמָם עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, וְהֵם מְקַבְּלִין חֶרֶב הַגַּאֲוָה, בִּבְחִינַת (דברים לג): וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ – עַל־יְדֵי הַגֵּרִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וּמוֹשְׁלִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם, וְיֵשׁ לָהֶם כֹּחַ אֲפִלּוּ לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה הַנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת אֵין זֶה נִקְרָא מַעֲנִישׁ, אֶלָּא מַזִּיק, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. וְזֶה: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת, בְּחִינַת סְפִיחִים שֶׁגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַגֵּרִים נוֹטְלִין גַּאֲוָה מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, שֶׁגְּדֵלִים מֵאֲלֵיהֶם, וּמִתְגָּאִין מֵעַצְמָן עַל הַדּוֹר בְּחִנָּם, כִּי לֹא נִתָּן לָהֶם גְּדֻלָּה מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים גֵּרִים, עַל־שֵׁם (תהלים סג): יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב, כִּי עַל־יְדֵי הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה חֶרֶב הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל:

#### ו

וְעַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגֵי הַדּוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַגְבִּירִים תַּאֲוַת נִאוּף בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת (משלי ו): וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד. שֶׁעַל־יְדֵי גַּאֲוָה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת (ויקרא טו): הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ. כִּי עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבְּרִים עַל תַּאֲוַת נִאוּף, בִּבְחִינַת (תהלים מה): חֲגֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ. אֲבָל עַל־יְדֵי חֶרֶב הַגַּאֲוָה שֶׁל אֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים הַנַּ”ל, שֶׁמְּקַבְּלִים מֵהַגֵּרִים כַּנַּ”ל, מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל:

#### ז

וּלְהִנָּצֵל מִזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הַמָּגִנִּים שֶׁבַּדּוֹר. כִּי יֵשׁ מָגִנֵּי־אֶרֶץ, שֶׁהֵם מְגִנִּים עָלֵינוּ וּמַצִּילִין אוֹתָנוּ, כִּי הֵם מַכְנִיעִין הַחוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (איוב מא): גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר, שֶׁהֵם סוֹגְרִין וּמַכְנִיעִין חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גַּאֲוָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁהֵם מַכְנִיעִין זֹאת הַתַּאֲוָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (שיר־השירים ח): שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ (ע’ תיקון א ותיקון כב).

כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין – עַל־יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי עִקַּר הַמֹּחַ עַל־יְדֵי לֵחוֹת הַגּוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא כְּמוֹ נֵר דּוֹלֵק, וְהַלֵּחוֹת שֶׁבַּגּוּף הֵם עוֹלִין לְהַמֹּחַ, וְנַעֲשִׂין שְׁמָנִים אֶל הַמֹּחַ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַמֹּחִין – עַל־יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲווֹת נִאוּף, וְאֵין יוֹצְאִין לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף לַחוּץ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַלֵּחוֹת אֶל הַמֹּחַ וְנַעֲשֶׂה שְׁמָנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמֹּחִין. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמָּגִנִּים הַנַּ”ל, שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲוָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂין עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, כַּנַּ”ל, כִּי הֵם מַעֲלִין לֵחוֹת הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, וְעוֹשִׂין מִזֶּה מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן נִקְרְאוּ הַתְּפִלִּין יְקָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה טז:): וִיקָר – אֵלּוּ תְּפִלִּין, כִּי הַתְּפִלִּין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת: אֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָצוּד, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַתְּפִלִּין פְּאֵר, כִּי נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַגַּאֲוָה וְהַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמְּבִיאִין הַגֵּרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (שמות ג): וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה – מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹחִין, תְּפִלִּין, הוּא רוֹעֶה דִּקְדֻשָּׁה, הֶפֶךְ רוֹעֵה זוֹנוֹת (משלי כט). וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה, בְּחִינַת תְּפִלִּין, שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, שִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל תְּפִלִּין, זֶה בְּחִינַת הַצִּמְצוּם, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְצַמְצֵם אֶת מֹחוֹ וְשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֶת הַמֹּחַ לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְשׁוֹטֵט הַמֹּחַ בַּמֶּה שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת (חגיגה יג): בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, בִּמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁדַּי, בְּחִינַת צִמְצוּם, כִּי שַׁדַּי – שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה (כמובא בפירש”י פ’ לך), הַיְנוּ שֶׁכָּל בְּרִיָּה יֵשׁ לוֹ דַּי וּגְבוּל בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָסוּר לוֹ לֵילֵךְ בְּשִׂכְלוֹ כִּי־אִם עַד הַגְּבוּל, לֹא יוֹתֵר, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ גְּבוּל וְצִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ לְפִי עֶרְכּוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְדֻשָּׁה אָסוּר לוֹ לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ, בְּחִינַת: בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וְכוּ’, בְּחִינַת (שמות יט): פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה’ לִרְאוֹת וְכוּ’*. וְזֶה בְּחִינַת (שם לג): וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, הַנֶּאֱמָר בְּמֹשֶׁה בְּעֵת שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהִשִּׂיג, הַיְנוּ שֶׁהִבְטִיחוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהָגֵן עָלָיו, שֶׁיִּהְיֶה נִסְתָּר בְּנִקְרַת הַצּוּר, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת צִמְצוּם, שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמֹּחַ לְשׁוֹטֵט חוּץ לַגְּבוּל שֶׁהָיָה לוֹ:

*פי כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום בידיעת אלקותו, לפי ערכו ומדרגתו כי מה שנחשב להקטן במעלה בחינת במופלא ממנו שהוא למעלה ממדרגתו, וצריך לצמצם שכלו שם זה אצלו בחינת במופלא ממנו והאדם הגדול ממנו במעלה הגבוה הוא יכול להשיג זאת רק שהוא יש לו צמצום וגבול אחר גבוה ממנו ששם הוא צריך לצמצם שכלו וכן אדם הגבוה עוד יותר גם זה אינו נחשב אצלו בחינת במופלא ממנו רק שיש לו צמצום וגבול גבוה עוד יותר וכן בכל אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו שעד זה הגבול מותר לרדוף מחשבתו להשיג ממנו יתברך, לא יותר וזה בחינת שדי, שדרז"ל שיש די באלקותו לכל בריה היינו שכל בריה ובריה יש לו די וגבול וצמצום באלקותו היינו בידיעת אלקותו היינו שכל בריה ובריה יש לו די וצמצום וגבול מיוחד בפני עצמו בידיעת אלקותו כפי מדרגתו וזהו שיש די באלקותו לכל בריה

#### ח

וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אוֹתָם בְּכָל מִינֵי מַטְעַמִּים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת (שיר־השירים ב): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן וְזִכּוּךְ הַמֹּחִין, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ כַּנַּ”ל, מִזֶּה נַעֲשֶׂה אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת לְהַחֲיוֹתָם.

כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמֹּחַ הוּא בְּהַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, נַעֲשִׂין דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים, וּבָהֶם מְשִׁיבִין אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, בִּבְחִינַת (שם כו): שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי תְּפִלִּין מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, עַל־יָדָם נַעֲשִׂין שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם, הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים הַנַּ"ל, שֶׁבָּהֶם מְשִׁיבִין הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שם כד): שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים יב): אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת הָאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי זִכּוּךְ הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם, כַּנַּ”ל:

#### ט

וְזֶה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, כִּי מַה שֶּׁנִּרְשַׁם וְנֶעְלַם בַּמֹּחַ נֶחֱקָק וְנִרְשָׁם בְּהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַמֹּחַ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה זַכָּה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁאַחַר הִסְתַּלְקוּת מֹשֶׁה בָּא שַׂר צְבָא ה’ וְאָמַר: עַתָּה בָּאתִי (יהושע ה). הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁאָז הַדַּעַת מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: וַיֹּאמֶר וְכוּ’ אֲנִי שַׂר צְבָא ה’, דְּהַיְנוּ מַלְאָךְ, עַתָּה בָּאתִי, כִּי אָז נִשְׁאָר הָרְשִׁימוּ בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: ה’ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב (תהלים סח). ה’ יִתֶּן אֹמֶר, זֶה בְּחִינַת אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת הַנַּ”ל, בְּחִינַת הָרְשִׁימָה שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב – הַיְנוּ מַלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, שֶׁצְּבָאוֹת הוּא הַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, כִּי הַנֶּעְלָם שֶׁל שִׁ־ין דָּ־לֶת י־וּד הוּא בְּגִימַטְרִיָּא “צְבָאוֹת” עִם הַכּוֹלֵל, כַּמְבֹאָר שָׁם. הַיְנוּ שֶׁהַנֶּעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבְּחִינַת שַׁדַּי, שֶׁהוּא הַמֹּחִין, נִסְתַּלֵּק, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין בִּשְׁעַת שֵׁנָה, וְאֵין נִשְׁאָר רַק הָרְשִׁימוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, אֲזַי זֹאת הָרְשִׁימוּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶעְלָם שֶׁל שַׁדַּי, הִיא בִּבְחִינַת צְבָאוֹת, בְּחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ז): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. שְׂעַר רֵאשֵׁהּ זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת יוֹצְאִין מִן הַמֹּחִין, וּכְשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה גַּם מֵהָרְשִׁימוּ בְּחִינַת מַלְאָךְ. וְזֶהוּ: כַּעֲמַר נְקֵא. “עֲמַר” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: עֹ'שֶׂה מַ'לְאָכָיו ר'וּחוֹת (תהלים קד), בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ, כְּשֶׁהַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים כַּנַּ”ל.

אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין נְקִיִּים וְזַכִּים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת שְׂעָרוֹת בְּחִינַת (ישעיה יג): וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ וַחֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד. כִּי חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ זֶה בְּחִינַת “אָדָם”, בְּחִינַת (בראשית א): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ. כִּדְמוּתֵנוּ – זֶה כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה הַמֹּחַ מִסְתַּלֵּק, וְאֵין נִשְׁאָר רַק בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וּכְשֶׁהַמֹּחִין זַכִּים, אֲזַי גַּם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת מַלְאָךְ, בְּחִינַת: כִּדְמוּתֵנוּ בְּצַלְמֵנוּ – שֶׁהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּצַלְמֵנוּ, בִּבְחִינַת מַלְאָךְ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, וְזֶה בְּחִינַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: נַעֲשֶׂה אָדָם וְכוּ’. אֲבָל חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד זֶה בְּחִינַת “בְּהֵמָה”, בִּבְחִינַת (חבקוק ב): וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים מט): אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין – הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ לָן וְיָשֵׁן בִּיקָר, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, אֲזַי: נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ – הַיְנוּ אָז הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת בְּהֵמָה, בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּהֵמָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת “מַלְאָךְ” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ'י לֵ'אלֹקִים מָ'גִנֵּי אֶ'רֶץ (שם מז). כִּי עַל־יְדֵי מָגִנֵּי אֶרֶץ נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ”ל:

#### י

אֲבָל יֵשׁ גַּם לְהַמַּאֲכָלִים חֵלֶק בַּחֲלוֹם, כִּי מִן הַמַּאֲכָלִים עוֹלִים עֲשָׁנִים אֶל הַמֹּחַ, וְנִצְטַיְּרִין מֵהֶם חֲלוֹמוֹת בַּשֵּׁנָה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, כִּי כְּשֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ, אֲזַי נִפְגָּם הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם:

כִּי יֵשׁ שִׁבְעָה אִיקְלִימִים, וְעַל כָּל אִיקְלִים יֵשׁ מַלְאָךְ מְמֻנֶּה, בְּחִינַת (זכריה ד): שִׁבְעָה עֵינֵי ה’ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ, וְעַל־כֵּן בְּכָל אַקְלִים גְּדֵלִים פֵּרוֹת אֲחֵרִים, כְּפִי הַמְמֻנֶּה, וְעַל־כֵּן הֵם נֶחֱלָקִים לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, כְּנֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁמִּשָּׁם נַעֲשִׂין בְּחִינַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל. וְהַשֶּׁפַע כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת, מְקַבֵּל אוֹתָהּ תְּחִלָּה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה שָׁם, וְאַחַר־כָּךְ יוֹרֶדֶת דֶּרֶךְ הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֶת הַשֶּׁפַע בְּדֶרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד, וְאַחַר־כָּךְ יוֹרֶדֶת הַשֶּׁפַע לְמַטָּה, לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְהַשָּׂדֶה שֶׁהַשֶּׁפַע הוֹלֶכֶת לְשָׁם, וְאַחַר־כָּךְ מְקַבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֶּׁפַע, בִּבְחִינַת (דניאל ד): אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא וְכוּ’, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם עַל הָאִילָן דְּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ה): מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד. שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקַבֵּל הַשֶּׁפַע מִן הַשָּׂדֶה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַשֶּׁפַע בָּאָה לְמַטָּה, אָז מְקַבֵּל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ. וְכָל אֵלּוּ מְקַבְּלִין מִבְּחִינַת שַׁדַּי, וְעַל־כֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים עַל־שֵׁם שַׁדַּי, כִּי שֵׁד – עַל־שֵׁם שַׁדַּ”י, וְכֵן שָׂדֶה – עַל־שֵׁם שַׁדַּי, וְכֵן הָעוֹבֵד הַשָּׂדֶה נִקְרָא עַל־שֵׁם שַׁדַּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כח): יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ. וּכְשֶׁבְּחִינַת הַמַּלְאָךְ חָזָק, אֲזַי אֵין הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע רַק דֶּרֶךְ מַעֲבָר לְבַד, וְאֵין יוֹנְקִים מִמֶּנָּה רַק כְּדֵי חִיּוּתָם לְבַד.

אֲבָל כְּשֶׁנֶּחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַמַּאֲכָלִים הַגְּדֵלִים עַל־יָדָם, נִתְעָרֵב בָּהֶן כֹּחַ הַשֵּׁ”ד, כִּי הֵם קִבְּלוּ לְתוֹכָן מַמָּשׁ אֶת כֹּחַ הַמַּלְאָךְ. נִמְצָא, כְּשֶׁגְּדֵלִים הַמַּאֲכָלִים, הֵם גְּדֵלִים עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת כֹּחַ הַשֵּׁ”ד, וּכְשֶׁאוֹכְלִין אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה מֵהֶם חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁד, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי גַּם הֵם יְכוֹלִין לְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּשֵּׁנָה בַּטֻּמְאָה הַיָּדוּעַ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַמַּלְאָךְ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א): מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים, וּכְשֶׁנֶּחֱלָשׁ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, וַאֲזַי הַשֵּׁדִים מְקַבְּלִין לְעַצְמָן כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, אֲזַי הֵם מְחַמְּמִין עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה וּמְטַמְּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּטֻּמְאָה הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, וְחִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (משלי טו): לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ, בְּחִינַת (ישעיה סג): וּמַלְאָךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם – שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי לֵב שָׂמֵחַ. וְעַל־כֵּן מְקוֹם הַמַּלְאָכִים נִקְרָא שְׁחָקִים, עַל־שֵׁם שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָכִים – עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (שֶׁרַב יִרְמְיָה) הֲוָה בָּדֵחַ טוּבָא, וַאֲמַר: תְּפִלִּין קָא מַנַּחְנָא (ברכות ל, ועיין תר”י שם). הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלִּין, מֹחִין, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שִׂמְחָה, כְּדֵי לִתֵּן חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחָלַם לָאָדָם חֲלוֹם לֹא טוֹב, הַתִּקּוּן הוּא תַּעֲנִית, כִּי תַּעֲנִית הוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. שֶׁעַל־יְדֵי תַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ וּמְתַקְּנִין וּמַכְנִיעִין אֶת בְּחִינַת הַחֲלוֹם רָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי שֵׁ”ד, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שֶׁאֵין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵין רוֹצֶה לְהִתְעַנּוֹת עַל הַחֲלוֹם, אוֹמְרִים לוֹ הַמֵּיטִיבִין: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ (קהלת ט). הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ וּמַכְנִיעַ אֶת הַשֵּׁדִים, שֶׁעַל־יָדָם נִתְקַלְקֵל הַחֲלוֹם עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר חִזּוּק הַמַּלְאָךְ הוּא בְּנִיסָן, כִּי נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים (ר”ה ב.), וְאָז נִתְחַדֵּשׁ כָּל הַהִתְמַנּוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נוֹתְנִין לְכָל הַמַּלְאָכִים הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם, וַאֲזַי נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (דניאל ד): וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא. כִּי אָז נוֹתְנִין לְכֻלָּם הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז יֵשׁ לְהַמַּלְאָכִים שִׂמְחָה, וְנִתְחַזְּקִין. כִּי אָז, בְּנִיסָן, הוּא זְמַן הַגְּאֻלָּה, כִּי בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיוּ שֵׁדִים מְחַמְּמִין אוֹתוֹ וְהוֹלִיד שֵׁדִין וְכוּ’ (עירובין יח: ב”ר פ’ כ’), וְהַחִמּוּם הוּא עַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה גָּלוּת מִצְרַיִם. וּבְנִיסָן נִגְאֲלוּ, וְנִתְתַּקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אָז. נִמְצָא, שֶׁבְּנִיסָן נִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּנִיסָן, בְּעֵת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות ז): וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי – בְּחִינַת מַלְאָכִים, שֶׁיָּצְאוּ וְנִגְאֲלוּ בְּנִיסָן, כִּי אָז נִתְחַזְּקוּ וְנִתְתַּקְּנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, הוּא בְּנִיסָן, כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּן וְחִזּוּק שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל.

אֲבָל גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה יְכוֹלִין לְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה נוֹתְנִין חִזּוּק בְּהַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה בְּהַמַּלְאָכִים כְּאִלּוּ נִתְחַדֵּשׁ הָרָצוֹן, בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ קִבְּלוּ הַהִתְמַנּוּת שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל עִקַּר הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן הוּא בְּנִיסָן, וַאֲזַי הוּא עִקַּר חִזּוּק שֶׁלָּהֶם. וַאֲזַי, בְּנִיסָן, הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁנִּתְתַּקֵּן וְנִתְחַזֵּק כֹּחַ הַמַּלְאָךְ, כַּנַּ”ל:

#### יא

אֲבָל יֵשׁ שֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל מִבְּחִינָה אַחֶרֶת. כִּי דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי רַבָּנִים וְדַיָּנִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים, שֶׁעוֹשִׂין עִוּוּת הַדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת (תהלים קכב): כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, נוֹפְלִין בְּחִינַת אֲהָבוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה, כִּי כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֶּרְכָּבָה, שָׁם הוּא בְּחִינַת אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת (ש”ה ג): מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם. וּכְשֶׁנִּפְגָּם הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, עַל־יְדֵי עִוּוּת הַדִּין – אֲזַי נוֹפְלִים מִשָּׁם אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, הַחִמּוּם וְהַטֻּמְאָה הַנַּ”ל. וְעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלִּין רָעִים.

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת תְּפִלִּין, מֹחִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פְּסֹלֶת, כִּי הַתְּפִלִּין, מֹחִין, נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַלֵּחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ לֵחוֹת שֶׁצְּרִיכִין לָצֵאת, בִּבְחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת אֵלּוּ הַשַּׁמְנוּנִית מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי נִתְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּהַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (חבקוק א): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק. הַיְנוּ הַפְּסֹלֶת, שֶׁמִּתְעָרֵב וּמְסַבֵּב אֶת הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת טִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל אֶל הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, הַיְנוּ קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, כִּי הַמִּשְׁפָּט, עַל־יְדֵי הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מלכים–א ג): כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הַמֹּחַ, נִתְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט.

וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְזֶה “מְעֻקָּל” אוֹתִיּוֹת “עֲמָלֵק”, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּא הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל, בִּבְחִינַת (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. וְזֶהוּ (במדבר כד): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי – וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק, שֶׁהֵם סְמוּכִים זֶה לָזֶה בַּתּוֹרָה, כִּי טֻמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁהִיא טֻמְאַת עֲמָלֵק, הִיא בָּאָה עַל־יְדֵי גֵּרִים, כְּכָל הַמְבֹאָר לְמַעְלָה. וְזֶה בְּחִינַת “מַרְאֶה” בַּחֲלוֹם (כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין זֹאת הַטֻּמְאָה "מַרְאִין"). “מַרְאֶה” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָ'שָׁע מַ'כְתִּיר אֶ'ת הַ'צַּדִּיק, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא טֻמְאָה זוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל:

#### יב

וַאֲזַי, כְּשֶׁבָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, אֵין תִּקּוּן רַק עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, שֶׁהֵם רְפָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְכוּ’, שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי הַמֶּרְכָּבָה, כַּמּוּבָא, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשְּׁרָם, לְתַקֵּן פְּגַם הַמֶּרְכָּבָה הַנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַשֵּׁנָה נִתְתַּקֵּן מִקַּדְמוֹנִים לוֹמַר קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, דְּהַיְנוּ: מִימִינִי מִיכָאֵל, וּמִשְּׂמֹאלִי גַּבְרִיאֵל וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה נִצּוֹלִין מִטֻּמְאָה הַנַּ”ל:

#### יג

וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת: הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ (עמוס ג), בְּחִינַת חֶרְדַּת הַגּוּף, בְּחִינַת קַר־רוּחַ, בְּחִינַת (משלי יז): וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת: וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הֶפֶךְ רוֹעֵה זוֹנוֹת כַּנַּ"ל. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים, בְּחִינַת (שופטים ז): אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ, דְּהַיְנוּ חֲלוֹמוֹת צוֹדְקִים וַאֲמִתִּיִּים:

גַּם שְׁבָרִים הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת (תהלים נא): לֵב נִשְׁבָּר (עי’ תיקון כא דף מט). דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַלֵּב נִשְׁקֶה לְכַבּוֹת חִמּוּם הַלֵּב, שֶׁהוּא כְּמוֹ נוּר דָּלוּק, בְּחִינַת (תהלים קד): יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. כִּי עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁמִּזֶּה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֵם מְחַמְּמִין הַלֵּב וּמְטַמְּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, כִּי הַלֵּב הוּא מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וּכְשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, הֵם מְחַמְּמִין הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, לְכַבּוֹת חִמּוּם הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שְׁבָרִים, בְּחִינַת לֵב נִשְׁבָּר, בְּחִינַת: יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. דְּהַיְנוּ שֶׁהַלֵּב נִשְׁקֶה, וְנִכְבֶּה חִמּוּם הַנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט:

#### יד

וְזֶה בְּחִינַת: רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, יוֹם־כִּפּוּר, סֻכּוֹת, שְׁמִינִי עֲצֶרֶת. כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (תהלים פט): אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים, כִּי אָז נִתְקַבְּצִין כָּל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְלַקְּטִין וְנִתְקַבְּצִין כָּל לִקּוּטֵי הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדוֹשִׁים כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה – רֹאשׁ דַּיְקָא, כִּי נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מֹחִין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ, שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי יֵשׁ חֲמִשָּׁה חוּשִׁים בְּהַמֹּחַ, שֶׁהֵם: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, טַעַם, מִשּׁוּשׁ – וְכֻלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַמֹּחַ, כִּי מֵהַמֹּחַ נִמְשָׁכִין גִּידִין לְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים, וְכָל אֵלּוּ הַחוּשִׁים נִמְצָאִים בִּבְחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין כַּנַּ”ל.

חוּשׁ הָרְאִיָּה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ (כמובא בפירש”י שם), שֶׁבְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה רוֹאֶה וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַשָּׁנָה מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הָרְאִיָּה. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹל צְעָקוֹת וּתְפִלּוֹת וּתְרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’, בְּחִינַת: וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כֹּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. טַעַם זֶה בְּחִינַת (בראשית כז): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה (תקו”ז תי’ כא), הַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹעֵם בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הַטַּעַם. מִשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּעֲבוֹדָה־זָרָה (תהלים קטו): יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן. כִּי הַמִּשּׁוּשׁ הוּא בַּיָּדַיִם, וְזֶהוּ בְּחִינַת שֶׁיָּדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים מֵרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַד יוֹם־הַכִּפּוּרִים (ר”ה יח), וְזֶה בְּחִינַת חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ.

נִמְצָא, שֶׁבְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכָסְיָן עַל מֹחָא, כִּי תְּפִלִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת (ירמיה טו): אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרְאוּ יְקָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וִיקָר אֵלּוּ תְּפִלִּין, כַּנַּ”ל. (כִּי הַתְּפִלִּין נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנִין וּמַעֲלִין מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְהָבֵן – נִרְאֶה לִי).

וּבְיוֹם־כִּפּוּר, אָז הוּא גְּמַר תִּקּוּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, הֶפֶךְ חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. הַיְנוּ, שֶׁבַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל, וּבְיוֹם־הַכִּפּוּרִים אָז הוּא גְּמַר תִּקּוּנָם, כִּי אָז נִגְמָר גְּמַר תִּקּוּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל.

סֻכָּה זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּלְאָךְ, כִּי “סוּכָּה” בְּגִימַטְרִיָּא "מַלְאָךְ", בְּחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל תְּפִלִּין, לִתֵּן חִזּוּק לְהַמַּלְאָךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ הַמַּאֲכָלִים לְקַלְקֵל אֶת הַחֲלוֹם כַּנַּ”ל, כִּי סֻכּוֹת הוּא חַג הָאָסִיף, שֶׁאוֹסֵף כָּל מִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן אָז צְרִיכִין שִׂמְחָה לְחַזֵּק אֶת הַמַּלְאָךְ, שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן סֻכּוֹת הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ כַּנַּ”ל.

שְׁמִינִי־עֲצֶרֶת זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (שמואל א ט): זֶה יַעֲצֹר בְּעַמִּי, הַנֶּאֱמָר בְּמֶלֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (תהלים עב): מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט הַמְבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל טֻמְאָה הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בַּכְּתָבִים, שֶׁבִּשְׁמִינִי־עֲצֶרֶת הַנֻּקְבָּא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן טֻמְאָה הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְתַּקֵּן בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, וְנֶעֱצֶרֶת הַטִּפָּה בִּקְדֻשָּׁה, וְאֵינָהּ נִשְׁחֶתֶת, בִּבְחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, חַס וְשָׁלוֹם:

#### טו

וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי עִם תַּלְמִידִים, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי עִם תַּלְמִידִים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְנִתְתַּקֵּן גַּם־כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים אֵצֶל הָרַב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַבֵּץ וְנִתְלַקֵּט חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן נִקְרָא לִמּוּד הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים יְשִׁיבָה, עַל־שֵׁם קִבּוּץ חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שמות טז): אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, בְּחִינַת (תהלים לז): שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, הֶפֶךְ: אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיה ב), שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. כִּי הָרַב הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבְּצָם וּלְהַעֲלוֹתָם, בִּבְחִינַת (תהלים קא): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי. לָשֶׁבֶת עִמָּדִי – בְּחִינַת יְשִׁיבָה, בְּחִינַת אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, וְכַנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן הַגֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי קִבּוּצֵי הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, עַל־כֵּן הֵם נִקְרָאִים עַל־שֵׁם יְשִׁיבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. וְזֶהוּ: “אֵיתָן” – “תַּנְיָא” דִּמְסַיֵּעַ לָךְ, כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי’ כא דף מד), כִּי לִמּוּד הַיְשִׁיבָה הוּא מְסַיֵּעַ לַגֵּרִים, כִּי הֵם נִתְגַּיְּרִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיְשִׁיבָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי רַבִּי עִם תַּלְמִידִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְשִׁיבָה, עַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְלַקְּטִין חֶלְקֵי הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת אֱמוּנָה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי רַבִּי עִם תַּלְמִידִים.

גַּם נִתְחַדֵּשׁ וְנִתְתַּקֵּן הַמֹּחַ, כִּי מֹחַ הַתַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן וְנִתְחַדֵּשׁ עַל־יְדֵי הָרַב, וְגַם מֹחַ הָרַב נִתְחַדֵּשׁ עַל־יְדֵי הַתַּלְמִידִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (מכות י): וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם:

וְעִקַּר זְמַן הַקִּבּוּץ הוּא בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, וְהֵם מְאִירִין וּמְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה, הַיְנוּ כִּי גַּם בְּהָרַב עִם הַתַּלְמִידִים כְּשֶׁמִּתְקַבְּצִים, יֵשׁ כָּל בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הַמֹּחַ. חוּשׁ הָרְאִיָּה זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹאִין אֶת הָרַב, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל. שְׁמִיעָה הוּא בְּחִינוֹת (איוב לו): וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ הַמּוּסָר שֶׁל הָרַב. רֵיחַ זֶה בְּחִינַת הַטְּרָחוֹת וְהַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ וְלָבוֹא אֶל הָרַב, וְזֶה בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת (שה"ש ז): וְרֵיחַ אַפֵּךְ, בְּחִינַת (קהלת ב): אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי, חָכְמָתִי שֶׁבְּאַף עָמְדָה לִּי (מ”ר קהלת סדר ב, ע”ש במ”כ), דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מֵהָרַב כִּי־אִם עַל־יְדֵי טְרָחוֹת וִיגִיעוֹת, וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הָרֵיחַ.

טַעַם זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל אֶחָד טוֹעֵם וּמַרְגִּישׁ מְתִיקוּת אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הָרַב. מִשּׁוּשׁ זֶה בְּחִינַת יָדַיִם כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הַהוֹצָאוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מוֹצִיא יְגִיעַ כַּפּוֹ עַל הוֹצָאוֹת לָבוֹא לְהָרַב, וְזֶה בְּחִינַת מִשּׁוּשׁ, בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת יְגִיעַ כַּפּוֹ כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁגַּם כָּאן נִתְתַּקֵּן בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים כְּמוֹ בְּרֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, וְהֵם מְאִירִין וּמְחַזְּקִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁלִּפְעָמִים נֶחֱלָשׁ בְּחִינוֹת הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְנִתְחַזְּקִין עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַחֲמִשָּׁה חוּשִׁים שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים, וְכֵן לְהֶפֶךְ. גַּם בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהוּא חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, נִתְתַּקֵּן עַל־יָדָם, בִּבְחִינַת (ישעיה ח): חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קו ע”ש): כַּד הֲווֹ קָמוּ רַבָּנָן מִמְּתִיבְתָּא דְּרַב הוּנָא, הֲווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, וְסָלֵק עֲנָנִי וְכָסִי לְיוֹמָא (דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא). הַיְנוּ, כְּשֶׁהָיוּ קָמִים הַתַּלְמִידִים מֵהַיְשִׁיבָה שֶׁל רַבָּם רַב הוּנָא, הֲווֹ נָפְצִי גְּלִימַיְהוּ, דְּהַיְנוּ הַלְּבוּשִׁין, בְּחִינַת גַּדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צג): ה’ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. הַיְנוּ שֶׁהָיוּ מְנַפְּצִין וּמְסַלְּקִין בְּחִינַת הַגַּאֲוָה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁל הָרַב עִם הַתַּלְמִידִים נִתְתַּקֵּן חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: גְּלִימַיְהוּ, “גלמי” רָאשֵׁי־תֵבוֹת: יְ'יָ מָ'לָךְ גֵּ'אוּת לָ'בֵשׁ (תהלים צג), בְּחִינַת הַגַּאֲוָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם הִכְנִיעוּ וְסִלְּקוּ אוֹתָהּ. וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁמְּסַלְּקִין וּמַעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְסָלֵק עֲנָנִי, בְּחִינַת (בראשית ט): וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: “עָנָן” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: נְ’דִיבֵי עַ’מִּים נֶ’אֱסָפוּ (תהלים מז), בְּחִינַת גֵּרִים.

כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַגֵּרִים נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה תִּקּוּן הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ לִבְחִינַת מֹחִין, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא (ע’ תיקון סט דף קטו). וְזֶהוּ: וְכָסִי לְיוֹמָא, דְּהַיְנוּ שִׁמְשָׁא, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכַסְּיָן עַל מֹחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁמְשָׁא, בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת (ב”ב עה): פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, וְכַנַּ”ל:

וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמֹּחַ בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין, אֲזַי גַּם הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁנָה, הִיא טוֹבָה גַּם־כֵּן מְאֹד, בִּבְחִינַת (קהלת ה): מְ’תוּקָה שְׁ’נַת הָ’עוֹבֵד – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “מֹשֶׁה”.

כִּי לִפְעָמִים נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין אֵצֶל הָרַב, וְכֵן אֵצֶל הַתַּלְמִידִים, כִּי אֵין הַמֹּחִין קְבוּעִים תָּמִיד, וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי הַיְשִׁיבָה כַּנַּ”ל, אֲזַי גַּם בִּשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה, בְּחִינַת שֵׁנָה, אֲזַי גַּם בְּחִינַת הַשֵּׁנָה מְתוּקָה וְטוֹבָה, בִּבְחִינַת: מְ’תוּקָה שְׁ’נַת הָ’עוֹבֵד כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹשֶׁה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, בִּבְחִינַת חֲלוֹם עַל־יְדֵי מַלְאָךְ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד. מְתוּקָה דַּיְקָא, בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין (כמובא (במ"א) בליקוטי הראשון בסי' נ'), הֶפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁנָה מְתוּקָה, בִּבְחִינַת מַיִּין מְתִיקִין, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכַל, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַזִּיק לוֹ הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאָה הַנַּ”ל בַּחֲלוֹם בַּשֵּׁנָה כַּנַּ”ל, כִּי נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין, גַּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, הִיא גַּם־כֵּן טוֹבָה וּמְתוּקָה מְאֹד כַּנַּ”ל:

כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ, כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בִּפְשִׁיטוּת, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ (אבות פ”ג), וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (שם פ”א), וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְסַלֵּק כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בִּפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. לָא מִבָּעֲיָא חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת, שֶׁל סְתַם בְּנֵי־אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה, הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת. וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, בִּבְחִינַת (משלי ה): בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָאו דַּוְקָא מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. כִּי יֵשׁ תַּרְיָ”ג מִצְווֹת, וְאֵלּוּ הַתַּרְיָ”ג מִצְווֹת יֵשׁ לָהֶם עֲנָפִים רַבִּים, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ נַחַת לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא בְּחִינַת מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וְנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וַאֲזַי, כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה נַחַת, אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמֹּחִין, כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמֹּחִין, מַה שֶּׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג, הַיְנוּ בְּחִינַת: צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ (ע’ ברכות ז), שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת, הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, בְּחִינַת שֵׁנָה, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל, וְקִיּוּם הַמֹּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמֹּחִין קַיָּמִים וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין, זֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ’. אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמַּשְׁלִיךְ וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּרֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעוֹשֶׂה עַבְדוּת כְּעֶבֶד מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג גַּם מַה שֶּׁבְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין, אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג, דְּהַיְנוּ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא כְּמוֹ בֵּן (ע’ זוהר בהר קיא:), וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאֹל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ, כִּי הוּא מְחֻיָּב רַק לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת. אֲבָל יֵשׁ בֵּן, שֶׁהוּא אוֹהֵב כָּל־כָּךְ אֶת אָבִיו, עַד שֶׁמֵּחֲמַת הָאַהֲבָה הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, מַה שֶּׁעֶבֶד פָּשׁוּט צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְהוֹלֵךְ וְקוֹפֵץ בְּתוֹךְ הַסּוֹלְלוֹת הַגְּדוֹלָה (שֶׁקּוֹרִין פַּאסִי’), בְּתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְאָבִיו, מַה שֶּׁאֲפִלּוּ עֶבֶד פָּשׁוּט לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲבוֹדוֹת כָּאֵלּוּ, וַאֲזַי, כְּשֶׁאָבִיו רוֹאֶה אַהֲבָתוֹ הַחֲזָקָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת גָּמוּר בִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ, אֲזַי הוּא מְגַלֶּה לוֹ גַּם מַה שֶּׁאֵין נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, כִּי אֲפִלּוּ הַבֵּן, שֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אָסוּר לִכָּנֵס לְשָׁם, הַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגוֹת שֶׁגַּם הַבֵּן אֵינוֹ מַשִּׂיג אוֹתָם, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁהַבֵּן מְסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וּמַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה אָבִיו מְרַחֵם עָלָיו וּמְגַלֶּה לוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ נִמְסָר אֲפִלּוּ לְבֵן, הַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁגַּם מֹשֶׁה בְּחַיָּיו לֹא הִשִּׂיג זֹאת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (מלאכי ג): וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ. הָעֹבֵד אֹתוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּן שֶׁמַּשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְעַבְדוּת, שֶׁמְּסַלֵּק כָּל חָכְמָתוֹ וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד, וְזֶהוּ: בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ, הַיְנוּ בֵּן שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עֶבֶד כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וְחָמַלְתִּי עָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה אַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל־כָּךְ, וּמַרְאֶה וּמְגַלֶּה לוֹ בְּחִינַת צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ (מ"ש שם): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין זֹאת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי רַבִּי אֱמֶת עִם תַּלְמִידִים, נַעֲשִׂין וְנִתְתַּקְּנִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל:

#### טז

וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נַעֲשִׂין גַּם־כֵּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח. קַר זֶה בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה, בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אִישׁ תְּבוּנָה כַּנַּ”ל. לַח זֶה בְּחִינַת הַלַּחְלוּחִית וְהַשַּׁמְנוּנִית הָעוֹלָה אֶל הַמֹּחַ, וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין, כַּנַּ”ל.

גַּם כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה, כִּי הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה הִיא קַר וָלַח, וְעַל־יְדֵי קַר וָלַח, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשֵּׁנָה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים, אָז הוּא זְמַן שֵׁנָה, כִּי אָז עָרֵב לָאָדָם הַשֵּׁנָה מְאֹד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַגְּשָׁמִים הֵם קַר וָלַח, קְרִירוּת וְלַחוּת. וְכֵן בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה גַּם־כֵּן, כִּי אָז יוֹרֵד הַטַּל, וַאֲזַי גַּם־כֵּן הוּא קַר וָלַח, וְעַל־כֵּן הַשֵּׁנָה עֲרֵבָה אָז גַּם־כֵּן. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא קַר וָלַח, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַשֵּׁנָה.

גַּם רֵאָה, עַל־שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט). וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת (משלי טו): מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב. הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַשִּׂמְחָה, שֶׁהוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל.

גַּם הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כִּי מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. וְעַל־יְדֵי קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין אֲהָבוֹת נְפוּלוֹת מִן הַמֶּרְכָּבָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁחִמּוּם הַלֵּב זֶה בְּחִינַת קִלְקוּל הַמִּשְׁפָּט. וְהָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת הַחִמּוּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמז): יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי נְשִׁיבַת הָרוּחַ שֶׁל הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חִמּוּם הַלֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: יִזְּלוּ מָיִם, בְּחִינַת (עמוס ה): וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ רֵאָה, עַל־שֵׁם שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם כַּנַּ”ל, זֶה בְּחִינַת (סנהדרין ו:): אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט. וְזֶהוּ: “מְאִירַת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁשָּׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (הושע ו): וּמִשְׁפָּטֶיךָ אוֹר יֵצֵא, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרֵאָה, שֶׁהִיא מְאִירַת עֵינַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בְּחִינַת: וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. פְּתַחְנָא וְנַקְרִינָא וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא. אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי, חָלַם אַטְמָא, וּטְוִינַן. כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינְהוּ לְהַנְהוּ גֻּמְרִי דַּהֲווֹ קָא מְלַחֲשֵׁי. כִּי אֲתָאִי לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר לִי: הַהוּא עִשְׂבָּא סַמַתְּרֵי הֲוָה, הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ: (ב”ב עד:)

הַיְנוּ, שֶׁסִּפֵּר שֶׁפַּעַם אֶחָד הָלַךְ בַּמִּדְבָּר – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (ירמיה ב): לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקְלוּ הַזְּרָעִים כַּנַּ”ל, וְלֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, שֶׁהֶאֱמִינוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָלְכוּ אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, וְתִקְּנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, דְּהַיְנוּ נְפִילַת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וַהֲוָה אַטְמָא דְּבִשְׂרָא בַּהֲדָן. אַטְמָא בִּשְׂרָא זֶה בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁהֵם עַרְלֵי בָשָׂר, שֶׁעַל־יָדָם בָּא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַטְמֵי בִּשְׂרָא – בְּחִינַת עַרְלֵי־בָשָׂר וּבְחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה נַעֲשִׂין גֵּרִים, שֶׁעַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹתָם דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ, כַּנַּ"ל.

וּפָתְחִינַן – הַיְנוּ שֶׁתִּקַּנְנוּ בְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שמות כח): פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה’, הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ”ל. וְנָקְרִינַן – זֶה בְּחִינַת: וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר, בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין, שֶׁלֹּא לָצֵאת חוּץ לַגְּבוּל כַּנַּ”ל. וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – עִשְׂבָּא זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט): כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. נִמְצָא, שֶׁכְּלָלִיּוּת הַמַּאֲכָלִים הֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא. וְזֶה: וְאַנַּחְנָא אַעִשְׂבָּא – הַיְנוּ אַחַר שֶׁהָיִינוּ מְתַקְּנִים אֶת הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, הִנַּחְנוּ עַצְמֵנוּ אַעִשְׂבָּא, הַיְנוּ עַל הַמַּאֲכָלִים, לְתַקֵּן אֶת הַמַּאֲכָלִים, שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ וְיִפְגְּמוּ אֶת הַחֲלוֹם, חַס וְשָׁלוֹם. וְתִקּוּן זֶה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁנִּתְחַזֵּק עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי – זֶה בְּחִינַת: וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן. הַיְנוּ, שֶׁהָיִינוּ רוֹצִים לְהָבִיא הָרָצוֹן, בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּהוּ חִזּוּק הַמַּלְאָךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַדְּמַיְתִינַן צִיבֵי חָלִים – הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הָרָצוֹן, חָלַם לָנוּ חֲלוֹם. וְזֶהוּ: חָלִים, לְשׁוֹן חֲלוֹם. גַּם חָלִים הוּא לְשׁוֹן הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְחַבְּרוּת, כִּי הַחֲלוֹם הָיָה מְחֻבָּר מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: מִכֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד, מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְתַּקְּנוּ הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּטְוִינַן – לְשׁוֹן תַּעֲנִית (ע’ דניאל ו, פסחים קז), הַיְנוּ שֶׁהָיִינוּ מִתְעַנִּים. כִּי הַתַּעֲנִית מֵבִיא שִׂמְחָה, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַחֲלוֹם כַּנַּ”ל.

כִּי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא – הַיְנוּ כְּשֶׁחָזַרְנוּ וּבָאנוּ לְחֹדֶשׁ נִיסָן, שֶׁהוּא אַחַר שְׁנֵים־עָשָׂר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, כִּי נִיסָן תְּחִלַּת הֶחֳדָשִׁים, וְהוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְאָז הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: חֲזִינְהוּ לְהַנֵּי גֻּמְרִי דְּקָא מְלַחֲשִׁי, דְּהַיְנוּ שֶׁגַּם לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, שֶׁהוּא נִיסָן, אָז גַּם־כֵּן עֲדַיִן הָיוּ בּוֹעֲרִים הַגֶּחָלִים, הַיְנוּ בְּחִינַת חִמּוּם הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲמִימוּת בָּא טֻמְאָה הַנַּ”ל, חַס וְשָׁלוֹם. וּבֶאֱמֶת בְּנִיסָן הוּא חִזּוּק הַמַּלְאָךְ כַּנַּ”ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל אָז הַטֻּמְאָה הַנַּ”ל לְגַמְרֵי – כִּי אָתֵינָא לְקָמֵהּ דַּאֲמֵימַר, אֲמַר: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, הַיְנוּ, שֶׁהַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עִשְׂבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁל סַם־תְּרֵי הָווֹ, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם שְׁנֵי כֹּחוֹת: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל. כִּי קֹדֶם תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים, אֲזַי נִתְעָרֵב בָּהֶן כֹּחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת סַמַתְּרֵי, סַם־תְּרֵי, כִּי הֵם כְּלוּלִים מִשְּׁנֵי כֹּחוֹת: כֹּחַ הַמַּלְאָךְ וְכֹחַ הַשֵּׁד כַּנַּ"ל,

וְזֶהוּ: הַנְהוּ עִשְׂבָּא דְּסַמַתְּרֵי הֲווֹ, כַּנַּ”ל. הַנְהוּ גֻּמְרִי דְּרִתְמָא הֲווֹ. רִתְמָא הַיְנוּ רֹתֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י, זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת (מיכה א): רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. הַיְנוּ, שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ אֲמֵימַר, שֶׁהַחֲמִימוּת בָּא מִפְּגַם הַמֶּרְכָּבָה, עַל־יְדֵי עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ”ל, שֶׁלָּזֶה אֵין תִּקּוּן כִּי־אִם עַל־יְדֵי קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה. וְזֶהוּ “רִיתְמָא” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תּ’וֹכוֹ רָ’צוּף אַ’הֲבָה מִ’בְּנוֹת יְ’רוּשָׁלָיִם. שֶׁמִּנְּפִילַת הָאַהֲבָה הַזֹּאת בָּא הַחֲמִימוּת הַנַּ”ל, וְאֵין תִּקּוּן כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת: רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה, הַיְנוּ קִשּׁוּר הַמֶּרְכָּבָה, בְּחִינַת: מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ זֶה בְּחִינַת: הֲיִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ, בְּחִינַת חֶרְדַּת הַגּוּף, בְּחִינַת: וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. הַיְנוּ בְּחִינַת אִישׁ תְּבוּנוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – הַיְנוּ בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, דְּהַיְנוּ הִתְפָּאֲרוּת וְגַאֲוָה חֲדָשָׁה שֶׁנִּתְגַּלֶּה. הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, שֶׁהֵם מַכְנִיסִין גַּאֲוָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בַּכֶּסֶה – זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּמְכָסְיָן עַל מֹחָא, כִּי מֵהַגַּאֲוָה הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה תְּפִלִּין, עַל־יְדֵי הַמָּגִנֵּי־אֶרֶץ, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם הַגַּאֲוָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת: הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ. וְעוֹשִׂין מִזֶּה בְּחִינַת חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְיוֹם חַגֵּנוּ – הַיְנוּ רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, שֶׁאָז נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא (ביצה טז), בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים כַּנַּ”ל. מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, הַכֹּל כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל לַפָּסוּק וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶן וְכוּ’): וּבֶאֱמֶת הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לְהַשְׁלִיךְ מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת וּלְהִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה עַבְדוּת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֻבְדּוֹת בִּתְמִימוּת, בְּלִי חָכְמוֹת, כִּי זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִסְתֶּרֶת וְנֶעְלֶמֶת שָׁם, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֻבְדּוֹת פְּשׁוּטִים, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, רַק שֶׁאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה. וְסִתְרֵי תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת (שה”ש ז): חַמּוּקֵי יְרֵכָיִךְ – מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה בַּסֵּתֶר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מט:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים וְכוּ’, שֶׁהֵם הַשִּׁתִּין שֶׁמְּחוֹלְלִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם (כשדרז”ל שם ע”א בסוכה), בְּחִינַת (תהלים לו): מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה. הַיְנוּ בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם. וְעַל־יְדֵי הָעֻבְדּוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת סִתְרֵי־תוֹרָה, בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, בְּחִינַת: שִׁתִּין, שֶׁהֵם מְחוֹלְלִין עַד הַתְּהוֹם, הֵם בּוֹקְעִין וְיוֹרְדִין עַד הַתְּהוֹם וּמַעֲלִין אֶת הַמִּשְׁפָּט מִנְּפִילָתוֹ, מִבְּחִינַת: מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, בִּבְחִינַת (תהלים מב): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:): כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: אַבַּע מֵימָךְ. הַיְנוּ, שֶׁהַתְּהוֹמוֹת קוֹרִין זֶה לָזֶה, שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר וְיִתְתַּקֵּן הַמִּשְׁפָּט, בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. וְזֶהוּ: אַבַּע מֵימָךְ, בְּחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, הַיְנוּ שֶׁיַּבִּיעוּ וְיַחְזְרוּ הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם, שֶׁיִּתְתַּקֵּן בִּבְחִינַת: וַיִּגֶל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת בִּפְשִׁיטוּת נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט:

### ו

עַל־יְדֵי זֵעָה טוֹבָה (כְּגוֹן כְּשֶׁמַּזִּיעִין עַל־יְדֵי דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה), עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בְּחִינַת (דברים טז): וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל יוֹם־טוֹב. (וְלָאו דַּוְקָא יוֹם־טוֹב מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב, נִקְרָא יוֹם־טוֹב). כִּי הַשִּׂמְחָה עַל־יְדֵי הַדָּמִים, כִּי הָעַצְבוּת – מִן הַטְּחוֹל, וּטְחוֹל הִיא עֲכִירוּת הַדָּמִים, וּכְשֶׁמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עֲכִירַת הַדָּמִים שֶׁל הַטְּחוֹל, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חֻלְשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁהָעֲכִירַת הַדָּמִים הוּא בְּמִדָּה בַּטְּחוֹל, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁהַטְּחוֹל מְקַבֵּל הָעֲכִירַת הַדָּמִים, כִּי נִשְׁאָרִין הַדָּמִים זַכִּים. אֲבָל כְּשֶׁעֲכִירַת הַדָּמִים שֶׁל הַטְּחוֹל מִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂין חֻלְשׁוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָרְפוּאָה הִיא זֵעָה, כִּי עַל־יְדֵי הַזֵּעָה יוֹצֵא הָאֶרֶס שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים הָעֲכוּרִים, שֶׁהֵם הִפִּילוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁכָּב, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי נִשְׁאָרִין הַדָּמִים זַכִּים. וַאֲזַי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה, כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת – עַל־יְדֵי הַטְּחוֹל, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁו שֶׁיּוֹצְאִין עֲכִירַת הַדָּמִים עַל־יְדֵי זֵעָה, נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וְכוּ’. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “זֵיעָה” – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: זֶ’ה הַ’יּוֹם עָ’שָׂה יְ’יָ (תהלים קיח). הַיְנוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל יוֹם־טוֹב, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי זֵעָה טוֹבָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁהַחוֹלֶה תֵּכֶף כְּשֶׁמַּזִּיעַ נִמְשָׁךְ עָלָיו שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַזֵּעָה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, כַּנַּ”ל:

### ז

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, וּפַרְעֹה חֹלֵם וְכוּ’: (בראשית מא)

#### א

כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם (ישעיה מט) – הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג. וְצָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, כִּי עַל רְשָׁעִים אוֹ עַל רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים אָסוּר לְרַחֵם. וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי יוּכַל לְרַחֵם עַל תִּינוֹק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים, לִתֵּן לוֹ מַאֲכָל הַצָּרִיךְ לְגָדוֹל, וְלֹא לְקָטָן כָּזֶה, כִּי קָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְזוּנוֹ רַק עַל־יְדֵי חָלָב דַּוְקָא, עַל־כֵּן צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת, שֶׁלְּקָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְרַחֵם לִתֵּן לוֹ חָלָב דַּיְקָא, וּלְגָדוֹל – מַאֲכָל הַצָּרִיךְ לוֹ, וְכֵן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צְרִיכִין לְרַחֵם בַּמֶּה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ:

#### ב

וְרַחֲמָן כָּזֶה הוּא רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כִּי הוּא הָיָה מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יִהְיֶה הַמַּנְהִיג לֶעָתִיד, כִּי מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְכוּ’ (קהלת א). כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלָל. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ (שמות לב): וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל. וְהוּא לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל, רַק אָמַר: אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְכוּ’ (שם). כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי, וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי־אָדָם, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב וְאֵינוֹ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, רַק הוּא בְּחִינַת חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת, וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב וּמְמֻלָּא מִבְּנֵי־אָדָם, הַיְנוּ בְּנֵי דֵּעָה כַּנַּ”ל, כִּי הוּא פָּתַח לָנוּ אוֹר הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד): אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה’ הָאֱלֹקִים, כִּי מֹשֶׁה פָּתַח אֶת הַדַּעַת וְגִלָּה לָנוּ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט בָּאָרֶץ:

#### ג

כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי כָל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, זֶהוּ מַשּׂאוֹי כָּבֵד מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד הַזֶּה, בִּבְחִינַת: כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי (תהלים לח). כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מֵאַיִן הֵם לְקוּחִים, וְיוֹדֵעַ רוּחָנִיּוּת וְדַקּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל – הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לָהֶם כְּלָל כְּלָל לֹא, לְפִי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם מִשָּׁרְשָׁם וְגֹדֶל דַּקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, וְעַל־כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְמַשּׂאוֹי כְּנֶגֶד הַמַּשׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִים, אִם אֵין בָּהֶם עֲווֹנוֹת, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְיִסּוּרִים כְּלָל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, שֶׁכְּשֶׁאֵין בָּהֶם עָווֹן, אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם רַק כְּשֶׁנּוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְהוֹצִיאָם מֵהַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה עָווֹן, הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, כְּגוֹן בַּמְרַגְּלִים וְכַיּוֹצֵא, כִּי יָדַע, שֶׁלְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם, הֵם רְחוֹקִים מֵעָווֹן וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁל עָווֹן כַּנַּ”ל.

וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכֹּל, שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת, בִּבְחִינַת (תהלים מא): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וּצְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת:

#### ד

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמִתְדַּבֶּקֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֵין זֶה תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה רַק דְּבוּקָה לְמַעְלָה, רַק עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה הִיא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא לְמַעְלָה תִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם־כֵּן. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב קטז): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. כִּי הַתַּלְמִיד מְקַבֵּל דַּעַת הָרַב. גַּם הַבֵּן, בְּוַדַּאי אֵין מַעֲלָה כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן רָשָׁע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְהַשְׁאִיר בֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד גַּם־כֵּן, שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ. וּלְאִידָךְ מָאן־דְּאָמַר דַּי בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן דַּי גַּם בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק שֶׁאֲנַחְנוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל נְגַדֵּל וּנְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר וְכוּ’. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ – כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה, שֶׁיָּאִיר בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, כִּי כְּשֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ נִשְׁאָר בָּעוֹלָם:

וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים. כִּי כְּשֶׁשְּׁנַיִם מְדַבְּרִים יַחַד בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֲזַי כְּשֶׁאֶחָד מֵאִיר לַחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דִּבּוּר, נֶחְשָׁב חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד. וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ הוּא מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דִּבּוּר, אֲזַי נַעֲשֶׂה הוּא בִּבְחִינַת תַּלְמִיד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיה מה). כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי־אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כִּי זֶה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי־אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ”ל.

[הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְצֻוֶּה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כֵּן הוּא מְצֻוֶּה לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם בְּבָנָיו וּבְתַלְמִידִים, כִּי זֶה עִקַּר הַמִּצְוָה, שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי הָעִקָּר – לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת מִמִּין בְּנֵי־אָדָם דַּוְקָא, וְלֹא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין מֵאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי־אָדָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי־אָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לָדַעַת אֶת ה’, שֶׁזֶּה עִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם, וְעַל־כֵּן נֶחְשָׁב הָעוֹלָם כְּתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. כִּי צְרִיכִין לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב הָעוֹלָם מִבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן מִצְוַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. שֶׁצְּרִיכִין לְמַלֹּאת אֶת הָאָרֶץ בִּבְנֵי־אָדָם, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם מְצֻוֶּה שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם כְּדֵי לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי־אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ”ל.]

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה – לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד אֶצְלוֹ, וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו וְיַגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אֲזַי יִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדִּבּוּר שֶׁהִכְנִיס בַּחֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ קַיָּם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן אוֹ תַּלְמִיד אַחֲרָיו, אֲזַי יֵשׁ חֲלִיפוֹת לָמוֹ, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ חֲלִיפִין, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד כַּנַּ”ל.

כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁאָר הַדַּעַת אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם בָּעוֹלָם. וְזֶה “חֲלִיפוֹת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פִּ’י יְ’דַבֶּר חָ’כְמוֹת וְ’הָגוּת לִ’בִּי תְ’בוּנוֹת (תהלים מט). כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פִּי יְדַבֶּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה מְדַבֵּר חָכְמָה וּתְבוּנָה עִם חֲבֵרוֹ וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת אֱמֶת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן פִּ’י יְ’דַבֶּר חָ’כְמוֹת וְ’הָגוּת לִ’בִּי תְ’בוּנוֹת, רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חֲלִיפוֹת”, כִּי זֶה עִקַּר הַחֲלִיפוֹת וְהַהַשְׁאָרָה כַּנַּ”ל:

וּבֶאֱמֶת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא כֻּלּוֹ חָד. כִּי הַבֵּן הוּא גַּם־כֵּן תַּלְמִיד כַּנַּ”ל, וְגַם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט: וע”ש גם בדף יט): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ. כִּי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַגּוּף שֶׁל הַתַּלְמִיד גַּם־כֵּן, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דַּעַת וְלֹא הָיָה רַק דְּמוּת אָדָם, נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה אָדָם, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ מַמָּשׁ, עַל־כֵּן גַּם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן:

#### ה

אָמְנָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם כַּנַּ”ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ כְּלָל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָזֶה יִרְאַת־שָׁמַיִם, כִּי מִי שֶׁיִּרְאַת־חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת (אבות פ”ג), הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו. וְזֶהוּ: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים (תהלים נה). הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲלִיפוֹת כַּנַּ”ל, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָרְאוּ אֱלֹקִים, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו כַּנַּ”ל:

#### ו

וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁעוֹסְקִים לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְנָסִין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין וְלֵידַע מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְיוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. כִּי מַה שֶּׁאָדָם מֵבִין וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, זֶה בְּחִינַת פְּנִימִי, כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל נִכְנָס לְתוֹךְ שִׂכְלוֹ. אֲבָל מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹךְ שִׂכְלוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין, זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים, כִּי זֶה הַדָּבָר מַקִּיף סְבִיבוֹת שִׂכְלוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם, וּמַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְרוֹקֵן מֹחוֹ מֵהַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁהָיָה לוֹ, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף לִפְנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרוֹקֵן שִׂכְלוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהִכְנִיס דַּעְתּוֹ בַּחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס הַמַּקִּיף לִפְנִים, וְזוֹכֶה לְהָבִין בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין מִתְּחִלָּה כַּנַּ”ל:

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּמַקִּיפִים, כִּי מַה שֶּׁמַּקִּיף לָזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי אֵצֶל חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה. וְיֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף לָזֶה, וְאֵצֶל אַחֵר זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא נָמוּךְ אֲפִלּוּ מִבְּחִינַת פְּנִימִי, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּמַכְנִיס בּוֹ דַּעְתּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס מַקִּיף שֶׁלּוֹ לִפְנִים כַּנַּ”ל. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, שֶׁכָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ נִכְנָס מַקִּיף שֶׁלּוֹ לִפְנִים, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ וּמַכְנִיס בּוֹ דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (דברים ל): כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד – הַיְנוּ לְקָרֵב אֵלֶיךָ הַדָּבָר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאֹד, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם נֶעְלָמִים וּרְחוֹקִים מְאֹד מִן הָאָדָם, וּלְקָרְבָם אֵלֶיךָ לְהַכְנִיסָם בִּפְנִים – זֶה תָּלוּי בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ זֶה בְּחִינַת: פִּי יְדַבֶּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. הַיְנוּ שֶׁיְּגַלֶּה חָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְתַלְמִידָיו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לַעֲשׂוֹתוֹ – בְּחִינַת כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַכְנִיס וּלְקָרֵב הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאֹד, לְהַכְנִיסָם לִפְנִים, כַּנַּ"ל:

וּלְמַעְלָה מִן הַכֹּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הָרַבִּי וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר עוֹסֵק לְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו וּמַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִים הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ לִפְנִים. וְהַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ (קידושין לט: חולין קמב), כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה, הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד רֶגַע אֶחָד, שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ. וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, רַק סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁיֵּשׁ שָׁם הֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל הַמַּקִּיפִים, שֶׁיֵּשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים, וְיֵשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים, בְּחִינַת: תְּקוּפוֹת הַיָּמִים (שמואל–א א), תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים (שמות לד ודברי־ הימים–ב כד). וְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הֵם בְּחִינַת סֵדֶר הַזְּמַנִּים שָׁם, וְהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים הַלָּלוּ, זֶה עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם.

וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, זֶה בְּחִינַת (תהלים לא): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, כִּי הֵם הֵם רַב טוּב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כֹּל. וְזֶהוּ: מָה רַב טוּבְךָ – מָה דַּיְקָא, כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, כִּי כֶּתֶר הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים כ): כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִין וְכוּ’:

#### ז

וְזֶה הֶחָכָם שֶׁזּוֹכֶה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת כֹּל, בְּחִינַת (ד”ה א כט): כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְתַרְגּוּמוֹ: דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא (זוהר בראשית לא ובתיקון כב). הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אוֹחֵז וּמְקַיֵּם שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, עוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם הַנַּ”ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם, לְקַיֵּם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּבְחִינָתוֹ.

כִּי יֵשׁ דָּרֵי מַעְלָה וְיֵשׁ דָּרֵי מַטָּה, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּלְהֶפֶךְ צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַטָּה, שֶׁאַדְּרַבָּא, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו). כִּי יֵשׁ שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁהֵם בְּנֵי־אָדָם הַמֻּנָּחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם, בִּבְחִינַת (שם כו): הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר, וּלְגַלּוֹת לָהֶם שֶׁה’ עִמָּם, וְהֵם סְמוּכִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן הֵם אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּקְרוֹבִים אֵלָיו, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, בְּחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, הַיְנוּ שֶׁהוּא אוֹחֵז וּמְקַיֵּם שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת: עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא אוֹחֵז וּמְקַיֵּם בִּבְחִינַת מָה, בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא מְקַיֵּם בִּבְחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

[וְעַיֵּן לְקַמָּן (סי’ סח), שָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן עִנְיָן זֶה בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת. וְהַכְּלָל – שֶׁהַצַּדִּיק, עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ – כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְלִלְמֹד וּלְהָאִיר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הַיְנוּ שֶׁלְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, בְּנֵי עֲלִיָּה, בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לָהֶם וּלְגַלּוֹת לָהֶם, שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ וְכוּ’. וְזֶה הַלִּמּוּד וְהַהַשָּׂגָה הוּא צָרִיךְ לְהָאִיר וּלְהַכְנִיס בְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה. וּלְהֶפֶךְ, יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁמֻּנָּחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁהָיוּ מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָן לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר אָבַד נִצְחָם וְתוֹחַלְתָּם מֵה’ – צָרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וּלְהַרְאוֹת לָהֶם וּלְהָאִיר בָּהֶם, כִּי עֲדַיִן ה’ עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁם דַּיְקָא נִמְצָא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק וְכוּ’, כַּנַּ”ל]:

#### ח

גַּם זֶה הַחֲכַם־הַדּוֹר הַנַּ”ל צָרִיךְ לֵידַע אֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם וְאֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם, וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין רַשָּׁאִים לְגַלּוֹתָם בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים, כִּי אִם יְגַלֶּה אוֹתָן הַדְּבָרִים, יִכָּנְסוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁהָרַב מְדַבֵּר עִם תַּלְמִידוֹ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ”ת [גְּמָרָא, פֵּרוּשׁ, תּוֹסָפוֹת], וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו הוּא בָּא עַל אֵיזֶה קֻשְׁיָא, וְאוֹתוֹ הַקֻּשְׁיָא הָיָה בִּתְחִלָּה בִּבְחִינַת מַקִּיף אֶצְלוֹ, כִּי לֹא יָדַע מִמֶּנָּה בִּתְחִלָּה, וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ זֹאת הַקֻּשְׁיָא, הוּא אוֹמְרָהּ בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁמַּסְבִּיר לוֹ הַקֻּשְׁיָא, נוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר וּמַשִּׂיג מַקִּיף אַחֵר, שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, וַאֲזַי אוֹמֵר גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אַךְ כְּשֶׁמְּגַלֶּה גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ עוֹד מַקִּיף אַחֵר, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּא עָלָיו עַתָּה, הָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּא, וְאַדְּרַבָּא, עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁגִּלָּה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה חָזְרָה הַקֻּשְׁיָא לִמְקוֹמָהּ בְּיֶתֶר עֹז, כִּי עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה.

כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת, שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם, כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ, נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אִם לֹא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג, וְלֹא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשִּׂיג:

וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מִי מְעַכֵּב עַל יָדְךָ. אָמַר לוֹ: עָתִיד אֶחָד לַעֲמֹד, וַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה דּוֹרֵשׁ עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ. אָמַר לוֹ: שְׁתֹק. כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (מנחות כט:). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מָה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁתֹק וְכוּ’, הֲלֹא כְּבָר אָמַר הַקֻּשְׁיָא, וּמַה זּוֹ שְׁתִיקָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִקְשָׁה מַה שֶּׁהִקְשָׁה. אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה הַקֻּשְׁיָא, נָפַל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, אַךְ אִם הָיָה אוֹמֵר אֶת הַתֵּרוּץ, הָיָה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, וְהָיָה בָּא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה וּרְחָבָה מִבַּתְּחִלָּה, עַל־כֵּן אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ “שְׁתֹק” עַל הַתֵּרוּץ, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתֹּק וְלֹא יְגַלֶּה אֶת הַתֵּרוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה. וְזֶהוּ: כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמְּגַלִּין אֶת הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, אֲזַי עוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֵׂכֶל אַחֵר חָדָשׁ, כִּי נִכְנָס מַקִּיף אַחֵר לִפְנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְמַקִּיפִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַשִּׂיגָם כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה*, כַּנַּ”ל:

*משֶׁה הָיָה לְמַעְלָה מִן הַמַּחֲשָׁבָה לְכָך הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַתֵּרוּץ כִּי הִשִּׂיג בְּחִינַת סִתְרֵי [כִּתְרֵי] אוֹתִיּוֹת וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים, ‏כִּי לא בֵּאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה (כ"ה בדפוס הראשון שנדפס ע"י מוהרנ"ת ז"ל)

וְזֶה פֵּרוּשׁ: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה (אבות פ”א). הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין – זֶה בְּחִינַת שֶׁצָּרִיךְ הֶחָכָם הַנַּ”ל לִהְיוֹת לוֹ מְתִינוּת, לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלִּפְנֵי בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה יְגַלֶּה לָהֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’. וְלִפְנֵי דָּרֵי מַטָּה יְגַלֶּה הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בְּחִינַת (תהלים עה): כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים – שֶׁהַגְּבוֹהִים הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַקְּטַנִּים, בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר, צָרִיךְ לְהָרִים, לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה – כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה כָּזוֹ, לְהָאִיר בִּגְדוֹלִים וּקְטַנִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים אֵלָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִלְמֹד עִם כֻּלָּם כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה – בְּחִינַת (אבות פ"ג): סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיג וּמֵבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִתְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו וְלִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּנַּ”ל:

וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הֵם בְּחִינוֹת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת תַּלְמִיד, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד כֻּלּוֹ חָד כַּנַּ”ל, כִּי הַבֵּן הוּא גַּם־כֵּן תַּלְמִיד, כַּנַּ”ל, וְהַתַּלְמִיד הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת בֵּן, כִּי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין בֵּן לְתַלְמִיד, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא תַּלְמִיד הוּא בְּמַעֲלָה יְתֵרָה מִתַּלְמִיד לְבַד, כִּי הַבֵּן הוּא כֻּלּוֹ נִמְשָׁךְ מִן הָאָב, מֵרֹאשׁוֹ עַד רַגְלוֹ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שַׂעֲרָה שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַבֵּן גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים, כִּי מֹשֶׁה רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, וְהֵם רָאוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה (יבמות מט:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה לְהַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. כִּי מֹשֶׁה הִשִּׂיג בְּחִינַת (שמות לג): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, זֶה בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה, בְּחִינַת בֵּן. וִישַׁעְיָה, שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמֹּשֶׁה, אָמַר (ישעיה ו): וָאֶרְאֶה אֶת ה’ – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע יְשַׁעְיָה שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’.

נִמְצָא, שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד הֵם בְּחִינוֹת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, הַיְנוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה. וְהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ כֻּלּוֹ מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת אָבִיו מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, שֶׁהוּא הַהַשָּׂגָה שֶׁל הָרַבִּי וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר כַּנַּ”ל. אֲבָל הַתַּלְמִיד אֵין מְקַבֵּל רַק בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

#### ט

וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן, שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן כָּלוּל מִבְּחִינַת תַּלְמִיד, וְכֵן הַתַּלְמִיד יִהְיֶה כָּלוּל מִבְּחִינַת בֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה. כִּי הַבֵּן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, וְאִם־כֵּן לֹא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן כָּלוּל מִבְּחִינַת תַּלְמִיד, לְהַרְאוֹת לִבְחִינַת בֵּן גַּם־כֵּן קְצָת מֵהַהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה. וְכֵן הַתַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאִם־כֵּן יוּכַל לְהִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ קְצָת מֵהַהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַבֵּן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאָה:

#### י

וְעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל, וְאֵינוֹ הַהֶפֶךְ (שֶׁקּוֹרִין: רֹעַ־מַזָּל, שְׁלֵימַזָּל), הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּאִיר לוֹ הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה, וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג, בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה, שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מָה הוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמה): וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת (במדבר כג): כָּעֵת יֵאָמַר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פ”ב): עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. מְחִצָּה זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם הַמְּחִצָּה שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְלֶעָתִיד יִהְיֶה מְחִצּוֹת הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְמַעְלָה מִמַּקִּיפִים שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאָז יִהְיֶה הַשָּׂגָתָם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מַה פָּעַל אֵל. וְזֹאת הַהֶאָרָה שֶׁל בְּחִינַת מָה, הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְהוּא מִתְגַּלֶּה בְּעֵת הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ – בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה וְכוּ', בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל:

וּמַה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּוְקָא – דַּע, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַחְגֹּר מָתְנָיו לִהְיוֹת מְפַרְנֵס, לִתֵּן פַּרְנָסָה לְהַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ־חַיִל, וְלֹא יִהְיֶה הַהֶפֶךְ, שֶׁקּוֹרִין: “רֹעַ־ מַזָּל” “שְׁלֵימַזָּל”, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כִּי כָל הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ: (דניאל ד) אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְכוּ’ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא.

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַמַּלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת (רות ב): לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם – אֵין הֲלוֹם אֶלָּא מַלְכוּת (זבחים קב). כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, לְעֵת הָאֹכֶל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַבַּעַל חוֹגֵר מָתְנָיו נֶגֶד אִשְׁתּוֹ, וּמְחַיֵּב עַצְמוֹ לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאֵזוֹן וְכוּ’, אָז נוֹתְנִים לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְהוּא יִמְשֹׁל בָּךְ. כִּי עַל־יְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְכֵן כָּל הַשָּׂרִים – כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן פַּרְנָסָה יוֹתֵר לַאֲנָשִׁים רַבִּים הַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר מֶמְשָׁלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל.

וְהַמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִן בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, דְּהַיְנוּ הָרְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א): נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י דְּהַיְנוּ רְמָזִים, כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ, לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ, רַק עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ. וְאֵלּוּ הָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת: נָטִיתִי יָדִי כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת (תהלים קד): זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם.

וּמֵאֵלּוּ הַיָּדַיִם מְקַבֵּל בְּחִינַת הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה, בִּבְחִינַת (שם קמה): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן – בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּתוֹךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, כַּנַּ”ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִיָּדַיִם אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, עַל־כֵּן מִתְגַּלֶּה שָׁם, בְּתוֹךְ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי הַמַּקִּיפִים מְאִירִים בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁמְּגַלֶּה הֶחָכָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וְכוּ’, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כז): לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ, לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: מַלְכוּת. וְזֶהוּ: לְשַׂחֶק בּוֹ – בְּחִינַת שְׁחָקִים, שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן (חגיגה יב:), דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה. הַיְנוּ, שֶׁהַמַּלְכוּת בְּחִינַת לִוְיָתָן מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִן הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַפַּרְנָסָה לְהַמַּלְכוּת, שָׁם הִיא נִשְׁחֶקֶת וְנִכְתֶּשֶׁת לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק פַּרְנָסָה כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. וְזֶהוּ: לְשַׂחֶק בּוֹ – בְּחִינַת שְׁחָקִים, שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן, כִּי הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָן, נִשְׁחֶקֶת וְנִכְתֶּשֶׁת אֵצֶל בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לִוְיָתָן, שֶׁמְּקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, הַיְנוּ מִן הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כִּי הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין וּמְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וְהַמַּלְכוּת מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, מַה שֶּׁכֻּלָּם מְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין עַל פַּרְנָסָה, וְעִם אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת עוֹלָה הַמַּלְכוּת וּמְקַבֵּל פַּרְנָסָה מִן יָדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבִּטְחוֹנוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם יְשַׂבֵּרוּן אֵלָיו, וּמְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין עַל פַּרְנָסָה, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ – בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּתוֹךְ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, בְּחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, בְּחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ: כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם (תהלים מד). יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ – זֶה בְּחִינַת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם, כִּי הַמַּקִּיפִים הֵם אוֹר הַפָּנִים, וְזֶה: כִּי רְצִיתָם, כִּי הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חֹרִין וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ (קהלת י). חֵרוּת זֶה בְּחִינַת יוֹבֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי “יוֹבֵל” הוּא אוֹתִיּוֹת: וְ’כָל בָּ’נַיִךְ לִ’מּוּדֵי יְ’יָ (ישעיה נד), דְּהַיְנוּ כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי בָּנַיִךְ זֶה בֵּן, לִמּוּדֵי ה’ הֵם תַּלְמִידִים, וּמִכְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹבֵל, בְּחִינַת חֵרוּת, מִשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין שֶׁמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת חֵרוּת, בְּחִינַת יוֹבֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ. בָּעֵת, זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָה, בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תענית ה:): אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, כִּי אָז, בִּשְׁעַת סְעֻדָּה, מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנַּ”ל:

#### יא

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי עִנְיַן חֲנֻכָּה, דַּע, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, דְּהַיְנוּ בַּקָּשַׁת סְלַח נָא, כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲנֻכָּה, כִּי עַל־יְדֵי סְלַח נָא נַעֲשֶׂה חֲנֻכָּה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ (במדבר יד): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים, וְעַל־יְדֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים גָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. כִּי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה סְלַח נָא, כִּי בְּזֶה הַחֵטְא וְהַפְּגָם תְּלוּיִים כָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַפְּגָם נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

וּבִזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיִינוּ נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י, כִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין־הָעַרְבַּיִם הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְפִי גֹּדֶל רוּחָנִיּוּתָם וְדַקּוּתָם אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא שֶׁל עָוֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיְּכַפֵּר עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם. וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מִן הָעֲווֹנוֹת, כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּדַע כָּל זֹאת, עַל־כֵּן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִקֵּשׁ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וְכוּ’, כִּי יָדַע שֶׁבְּזֶה הַחֵטְא תָּלוּי חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁזָּכָה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, מִזֶּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה, הֶפֶךְ חֻרְבַּן הַבַּיִת.

וְכֵן כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא בְּיוֹם־ הַכִּפּוּרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם חֻרְבַּן הַבַּיִת, כְּמוֹ־כֵן נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה. נִמְצָא, שֶׁחֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן רָמַז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צֵרוּף “חֲנוּכָּה” בַּפָּסוּק סְלַח נָא, כִּי “סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַ’זֶּה כְּ’גֹדֶל חַ’סְדֶּךָ וְ’כַאֲשֶׁר נָ’שָׂאתָה” וְכוּ' – הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת "חֲנוּכָּה", כִּי חֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְכֵן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ כָּלוּל מִבְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית טז): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַמּוֹרִיָּה. שֶׁמִּמֶּנּוּ הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש שה”ש ע”פ ערשנו רעננה): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲדַר הַמִּטּוֹת. שֶׁעַל־יָדוֹ פָּרִים וְרָבִים יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת בֵּן.

וְעַל־כֵּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם הַגֹּרֶן (שמואל–ב כד), זֶה בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת לֶחֶם־הַפָּנִים שֶׁהָיָה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל, כִּי אוֹר הַפָּנִים זֶה בְּחִינַת ש”ע נְהוֹרִין, כַּיָּדוּעַ, וְש”ע הוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים “הֶקֵּף”, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קד): לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲכִילָה מִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מִצְוַת חֲנֻכָּה בְּשֶׁמֶן, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה, וְנִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת לֶחֶם הַפָּנִים, בְּחִינוֹת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר ו): יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ וִיחֻנֶּךָּ – זֶה בְּחִינוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: יָאֵר ה’ פָּנָיו וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ זָכָה לְסוֹד חֲנֻכָּה עַל־יְדֵי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לִבּוֹ עֲלֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָם, כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי כַּנַּ”ל, וְעִקַּר צָרַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם סְלַח נָא כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כה, הַיְנוּ כ”ה בְּכִסְלֵו. “כִּסְלֵיו” הוּא אוֹתִיּוֹת: וַ’יַּרְא יְ’יָ כִּ’י סָ’ר לִ’רְאוֹת (שמות ג). כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים–א כא). וְעִקַּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לִבּוֹ עַל זֶה, קְרָאוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי – הִנְנִי לִכְהֻנָּה, הִנְנִי לְמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר שמות פ”ב). הִנְנִי לִכְהֻנָּה – זֶה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, כִּי מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו (זבחים קב). גַּם כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי בְּכֹהֵן נֶאֱמַר (ויקרא י): לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְהוֹרוֹת – לְשׁוֹן הוֹרָאָה, זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם לְהוֹרוֹת, לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, בְּחִינַת בֵּן. הִנְנִי לְמַלְכוּת – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת. הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן – הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְהוּא כֹהֵן – זֶה בְּחִינַת כְּהֻנָּה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת, כַּנַּ”ל:

#### יב

וְזֶה בְּחִינַת מֶזֶג הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה הִיא בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, הִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. כִּי הָרֵאָה הִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט) – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’. גַּם עַל־יְדֵי הָרֵאָה בָּא שֵׁנָה (כמבואר לעיל בסי’ ה) – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת (ישעי’ סד): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ. וְרוּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּתוֹךְ הָרֵאָה זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת (קהלת א): סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת (איוב ד): וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים.

וּכְשֶׁהַשְּׁמָנִים שֶׁל הָרֵאָה הֵם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר אוֹר הַפָּנִים, בִּבְחִינַת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן. הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁל הָרֵאָה מֵאִיר אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מַקִּיפִים. וְהַיָּדַיִם הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה כַּנַּ”ל, בָּהֶם נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲתָ”ךְ, שֶׁהוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת שֶׁל פּוֹתֵ’חַ אֶ’ת יָדֶ’ךָ, שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא. חֲתָ”ךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים "רוּחַ", הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַיָּדַיִם הַנַּ”ל נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת: וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת כַּנְפֵי הָרֵאָה, שֶׁשָּׁם סוֹבֵב הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ (משלי יח). רוּחַ אִישׁ – זֶה בְּחִינַת רוּחַ־הַחַיִּים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, בְּחִינַת: יְכַלְכֵּל וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

#### יג

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּעַיְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵאֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁחִדֵּשׁ הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, אֲזַי נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּדַבֵּר וּמְעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ. כִּי כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, אֲזַי נִתְעוֹרֵר וְנִתְגַּלֶּה יָם הַחָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה, וַאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, וְעִקַּר הַיִּרְאָה הִיא בְּמַלְכוּת, כִּי מַלְכוּת הִיא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר הַיִּרְאָה שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּיִּרְאָה, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, שֶׁאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר יִרְאָה שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ”ל, עַל־כֵּן נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ. אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר (ב”ב עד:):

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – זֶה בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, זֶה בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, בְּחִינַת: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, בְּחִינַת: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כִּי “אֱלִיעֶזֶר”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: עַ’יִן לֹ’א רָ’אָתָה אֱ’לֹקִים ז’וּלָתְךָ יַ’עֲשֶׂה וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּן כַּנַּ"ל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ הוּא בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, שֶׁצָּרִיךְ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וּלְהַרְאוֹת לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי “יְהוֹשֻׁעַ” הוּא רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נִבְלָתִי יְ’קוּמוּן הָ’קִיצוּ וְ’רַנְנוּ שׁ’וֹכְנֵי עָ’פָר. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה שְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר, וְתַלְמִיד שֶׁשְּׁמוֹ יְהוֹשֻׁעַ. כִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל הַנַּ”ל, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ’ יט) עַל פָּסוּק: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר – הָאֶחָד הַמְיֻחָד, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה, שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְנִתְקַיֵּם כֵּן:

וְזֶה: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. “מַעֲשֶׂה” הוּא “מָה ש”ע”, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ש”ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד, הָיוּ מְהַלְּכִין בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם מִתְגַּלִּין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.

וְזֶה בְּחִינַת סְפִינָה, לְשׁוֹן סָפוּן וְטָמוּן, בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם סְפוּנִים וּטְמוּנִין מֵעֵין כֹּל, (כִּי הֵם בְּחִינַת: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, כַּנַּ”ל). וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר – לְשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת סְפִינָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. כִּי הַשָּׂגַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת: עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשָּׂגַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, הוּא בְּחִינַת נֵעוֹר, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה', בְּחִינַת: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְזֶה: וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר, כַּנַּ”ל.

נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. נִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן בְּתַלְמִיד, כִּי צָרִיךְ לִכְלֹל בֵּן בְּתַלְמִיד, לְהַרְאוֹת לִבְחִינַת בֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַתַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל, נִכְלָל בִּבְחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת נֵעוֹר כַּנַּ”ל.

אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – מָה דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה כַּנַּ”ל. זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת תַּלְמִיד בְּבֵן, כִּי הַתַּלְמִיד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה (דברים י): מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. מָה דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵבִיא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, נִכְלָל בְּבֵן כַּנַּ”ל.

מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ. אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם – שֶׁרָאָה אוֹר גָּדוֹל בְּיָם הַחָכְמָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ וְכוּ’ – לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן וְכוּ', כַּנַּ"ל. הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁרָאָה עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחִינַת מַלְכוּת מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת וּמְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת, בְּחִינַת לִוְיָתָן, מְקַבֵּץ כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת, וְנִכְנָס עִמָּהֶם לְיָם הַחָכְמָה לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָפַל עָלָיו יִרְאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבָּא לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן, כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל יִרְאָה, כִּי מַלְכוּת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְכוּ’. שְׁנָתַיִם יָמִים – זֶה בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים, תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וּפַרְעֹה זֶה בְּחִינַת יוֹבֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש דף רי.), דְּכָל נְהוֹרִין אִתְפָּרְעִין וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ: (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר)

וְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם טְמוּנִים מֵעֵין כֹּל. וְזֶה: עֶלְיוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, הַנֶּאֱמָר בִּקְבוּרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד), זֶה בְּחִינַת כֹּל הַנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת כֹּל, כַּנַּ”ל, לְהַרְאוֹת לָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם לְמַטָּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’. וּלְהֶפֶךְ, תַּחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’:

עוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נֶעְלָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא בֵּאֵר רַק קְצָת, קְצָת רָאשֵׁי־פְרָקִים. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה עָנָו (במדבר יב), וַעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז כ:). וְיֵשׁ עוֹד צֵרוּף שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּ’ן מָלֵא רוּ’חַ חָכְמָ’ה כִּי סָמַ'ךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָי’ו עָלָיו, בְּסוֹפֵי־תֵבוֹת יֵשׁ צֵרוּף “חֲנוּכָּה”, כִּי בְּזֶה הַפָּסוּק מְרֻמָּז כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל: “מָלֵא” זֶה בְּחִינַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, הַמְבֹאָר לְעֵיל, וְכֵן "רוּחַ חָכְמָה" – כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו וְכוּ', כָּל זֶה מְבֹאָר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. גַּם בְּעִנְיַן הַיִּרְאָה, כִּי יֵשׁ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֵימוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:), וְיֵשׁ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ גְּבוּרָאָן, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (במדבר דף קלז:), שֶׁנִּכְלָלִים הַגְּבוּרוֹת זֶה בָּזֶה עַד אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא בֵּאֵר כְּלָל, כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ וְכוּ’:

הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְדַבֶּרֶת מִכָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, חָכְמָה וּבִינָה, יָדַיִם, גַּם יִרְאָה. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת־שָׁמַיִם. גַּם בֵּן וְתַלְמִיד – בֵּן, אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף עט:): מַה שְּׁמוֹ, דָּא חָכְמָה. מַה שֶּׁם בְּנוֹ, דָּא תִּפְאֶרֶת. תַּלְמִידִים, הֵם לִמּוּדֵי ה’, דָּא נֶצַח הוֹד. כֹּל, דָּא יְסוֹד, וּמַלְכוּת הַנַּ”ל. רֵאָה, הִיא אֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים. וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים. (אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ וְכוּ’):

### ח

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים פא)

#### א

אַף־עַל־פִּי שֶׁתּוֹכָחָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל, וּמֻטָּל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל אָדָם רָאוּי לְהוֹכִיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ערכין טז:): תָּמֵהַּ אֲנִי, אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְאִם רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר זֹאת בְּדוֹרוֹ, כָּל־שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁו.

כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם. כְּמוֹ כְּשֶׁמֻּנָּח אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ שֶׁאֵינוֹ טוֹב, כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֵין מַרְגִּישִׁין הָרֵיחַ רַע, אֲבָל כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהָזִיז אוֹתוֹ הַדָּבָר, אֲזַי מְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע. כְּמוֹ־כֵן עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, עַל־יְדֵי־זֶה מְזִיזִין וּמְעוֹרְרִין הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹכִיחָם, וְעַל־כֵּן הוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הוּא מֵהָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ. שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ, וְלֹא הַגּוּף. הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הַמּוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַבְאִישׁ רֵיחָם, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלֶשֶׁת הַנְּשָׁמָה, שֶׁיְּנִיקָתָהּ מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל, וּמִמֵּילָא נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם.

אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ, כִּי הַתּוֹכָחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁעַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ נָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת (שיר־השירים א): נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עָזַב לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא נָתַן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (שבת פח:). כִּי עַל־יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁל מֹשֶׁה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוֹסִיף וְנָתַן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַנְּשָׁמָה הִיא מֵהָרֵיחַ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁהוּא רָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל.

כִּי יֵשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְעַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא נֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי עַל־יְדֵי מְזוֹנָא דְּגוּפָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, עַל־יְדֵי־זֶה מַגְדִּילִין אֶת בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינַת (תהלים מא): אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב. כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְחַזְּקִין הָעֲקֵבִים וְהָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דֹּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בְּנַגְרֵי. וְאָז, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עָקֵב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי כב): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה’, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא.

וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל, כִּי בְּחִינַת קוֹל הוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת קוֹל, בִּבְחִינַת (תהלים צג): נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג): אֶת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא, כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַקּוֹל נִכְנָע בְּחִינַת עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי זֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וְעַל־כֵּן זָכָה יַעֲקֹב לִבְחִינַת הָרֵיחַ, בִּבְחִינַת (שם): רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה, הַנֶּאֱמָר בְּיַעֲקֹב, וְהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינַת (שם כה): וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו. וְזֶה הַקּוֹל הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וְכוּ’. כִּי הַמּוֹכִיחַ, שֶׁרוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַגִּיד לָהֶם פִּשְׁעָם וְחַטָּאתָם, הוּא צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְאִישׁ רֵיחָם עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר עֲווֹנוֹתֵיהֶם כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְזֶה הַקּוֹל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַקּוֹל הוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן בָּהֶם רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַקּוֹל גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, כִּי זֶה הַקּוֹל מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַּיְקָא, כִּי זֶה הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן, הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע. וְזֶהוּ “כַּשֹּׁפָר”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פָּ’שׁוּט, כָּ’פוּל, שָׁ’לוּשׁ, רָ’בוּעַ – שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַקּוֹל דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ. וְזֶהוּ: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ – כַּשֹּׁפָר דַּיְקָא, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תמיד כח): הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרֵי חֵן יִמְצָא. כִּי חוּט שֶׁל חֶסֶד זֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְלַע וְנִשְׁזָר וְנַעֲשָׂה חוּט מֵהַנִּימִין, שֶׁעַל אֵלּוּ הַנִּימִין (שֶׁקּוֹרִין סְטְרִינֶיס) יִתְנַגֵּן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁהֵם ע”ב נִימִין, כְּנֶגֶד שֵׁם י’ י”ק יק”ו יקו”ק, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תי' כא), שֶׁהוּא עוֹלֶה כֻּלּוֹ ע”ב, וְעַל אֵלּוּ הַנִּימִין יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁלֶּעָתִיד כְּשֶׁיְּחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁאָז יִתְעַר שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת חוּט שֶׁל חֶסֶד הַנַּ”ל, הַנֶּאֱמָר בַּמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחוּט הַנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּימִין הַנַּ”ל, שֶׁעֲלֵיהֶם יִתְנַגֵּן הַשִּׁיר הַזֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד – זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין וּפוֹשְׁטִין אֶת הַנִּימִין כְּדֵי לְנַגֵּן עֲלֵיהֶם שִׁיר הַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַמּוֹכִיחַ הָרָאוּי, הוּא נוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּהַנְּשָׁמוֹת, כַּנַּ”ל:

#### ב

אַךְ לָבוֹא לָזֶה, לִבְחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים (כמבואר בפ”ב דאבות), וְעִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. כִּי לֶעָתִיד יִגְדַּל הַדַּעַת, וְאָז לֹא יִהְיֶה שׁוּם הֶזֵּק וְאַכְזָרִיּוּת, כִּי יִתְפַּשֵּׁט הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי הֵם מַמְשִׁיכִין לְעַצְמָן הָרַחֲמָנוּת, וַאֲזַי נִתְמַעֵט הָרַחֲמָנוּת אֶצְלֵנוּ, וַאֲפִלּוּ מְעַט הָרַחֲמָנוּת שֶׁנִּשְׁאָר הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, נִתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי (משלי יב), וְעַל־כֵּן גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת, כִּי נִתְקַלְקֵל עַל־יְדֵי שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (איכה ד): גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – זֶה בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: כְּשֹׁד מִשַּׁדַּי (ישעיה יג). כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת רַחֲמָנוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (בראשית מג): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת. וְעַל־יְדֵי שֹׁד מִשַּׁדַּי, בְּחִינַת הָרַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד – עַל־יְדֵי־זֶה: בַּת עַמִּי לְאַכְזָר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, עַל־יְדֵי־זֶה גַּם מְעַט הָרַחֲמָנוּת הַנִּשְׁאָר אֶצְלֵנוּ נִפְגָּם וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, נִפְגָּם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: כָּל הַכּוֹעֵס, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). וַאֲזַי נִקְטָן הַדַּעַת, וְנַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וַאֲזַי הֵם יוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִפְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ג): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם. הַיְנוּ דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיּוֹנֵק עַל־יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּפְגָּם עַל־יְדֵי אַכְזָרִיּוּת וָכַעַס, כַּנַּ”ל.

וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־שְׁטוּת (סוטה ג). אֲבָל כְּשֶׁהַמֹּחַ וְהַדַּעַת שָׁלֵם, הוּא מֵגֵן בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַזֹּאת.

כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מֹחִין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה. וּמֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי יֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק (בראשית כא): אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי – עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן (ב”ר וירא פ’ נד והובא בפירש”י שם), שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, וְהֵם נִמְשָׁכִין מִשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, כִּי מֹחַ הַבֵּן – מִמֹּחַ הָאָב (תיקון יח).

וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, כִּי כָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת מֹחַ מְיֻחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת הַתְּלוּיִים בַּמֹּחַ, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַדַּעַת נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, מִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וּכְשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים, שֶׁהֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין, וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם:

#### ג

וְאָז, כְּשֶׁהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין. כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד): שֶׁעָשָׂה פְּלִילוֹת עִם קוֹנוֹ. הַיְנוּ תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כִּי קִנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת (איוב לא): כִּי הוּא זִמָּה וְהוּא עֲוֹן פְּלִילִים. הַיְנוּ שֶׁהוּא עָווֹן שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִילִים, בְּחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ פְּגַם תַּאֲוַת נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בּוֹלַעַת אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם, אָז צְרִיכִין בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי, שֶׁהֻצְרַךְ פִּינְחָס לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין.

כִּי כְּשֶׁזֶּה הַבַּעַל־כֹּחַ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, וַאֲזַי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, כִּי הִיא בּוֹלַעַת תָּמִיד הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת דִּין כַּנַּ”ל, וַאֲזַי, כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, אֲזַי זֹאת הַתְּפִלָּה הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת (שם מא): בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז. הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז, הִיא עוֹמֶדֶת לוֹ בְּצַוָּארוֹ, בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, וַאֲזַי הוּא מֻכְרָח לִתֵּן הֲקָאוֹת, הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַדַּעַת וְהָרַחֲמָנוּת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת (שם כ): חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ. וְלֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע, אַף גַּם הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ.

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִין, שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלָּה מֵעַצְמוּת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו חוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עֶצֶם חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קי): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. בְּקֶרֶב דַּיְקָא, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כִּי מַטֵּה עֹז, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, הִיא יוֹרֶדֶת בְּקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, כִּי עַל־יָדָהּ הוּא מוֹצִיא וּמֵקִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, מִקִּרְבּוֹ וּמִבְּטְנוֹ, בְּחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם עד): אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל הוּא מְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמַּיִם, הַיְנוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַנָּחָשׁ, שֶׁהָיְתָה יוֹנֶקֶת מִן הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת: כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, בְּחִינַת פִּינְחָס, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא קְדֻשַּׁת הַדַּעַת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּלַע, וּמְשַׁבֵּר רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמַּיִם כַּנַּ”ל, כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין, בִּבְחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל – הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַנָּחָשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֻכְרָח לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ צֵרוּף “וַיְפַלֵּל” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְ’הַשְׁלֵךְ לִ’פְנֵי פַּ’רְעֹה יְ’הִי לְ’תַנִּין (שמות ז). כִּי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ מַטֵּה עֹז, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, לְהַתַּנִּין, בִּבְחִינַת: וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. שֶׁמַּשְׁלִיכִין בְּכַוָּנָה הַמַּטֵּה עֹז לִפְנֵי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהַתַּנִּין, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּבְלַע הַתַּנִּין אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא. קְרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק (זבחים קטז). כִּי עֲמָלֵק טִמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל בִּפְגַם תַּאֲוַת נִאוּף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, בְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲמָלֵק, כִּי עֲמָלֵק יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (במדבר כד): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, טֻמְאַת הַתַּאֲוָה הַזֹּאת כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם. הַיְנוּ בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלַע מִן הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, בְּחִינַת אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם וְכוּ’, שֶׁהוּא מְתַקֵּן וּמַכְנִיעַ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, בְּחִינַת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, כִּי מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּרִים כַּנַּ”ל:

#### ד

וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים. כִּי עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מֻכְרַחַת לְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלְעָה, עִם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהלים צו): הָבוּ לַה’ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה’ כָּבוֹד וָעֹז. וְזֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בִּבְחִינַת (שם כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים. מַיִם רַבִּים, זֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. הַיְנוּ בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁיּוֹצְאִין מִן הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, כִּי הָרַעַשׁ וְהַפִּרְסוּם שֶׁנִּתְפַּרְסֵם כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַגֵּרִים, זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט): מַאי רְעָמִים. עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא לַהֲדָדֵי. עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא, זֶה בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת (איכה ג): סַכֹּתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבֹר תְּפִלָּה, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה – כְּשֶׁחוֹזְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁבָּלְעוּ, זֶה בְּחִינַת: עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא. וְאָז נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן (שמות טז), וְזֶהוּ בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צֵרוּף “גֵּרִים” הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רַ’עַם גְּ’בוּרֹתָו מִ’י יִ’תְבּוֹנָן (איוב כו), כִּי גֵּרִים הֵם בִּבְחִינַת רְעָמִים כַּנַּ”ל:

#### ה

וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה. כִּי הַנְּבוּאָה בָּאָה מִבְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים י): בְּ’שִׁבְעִים נֶ’פֶשׁ יָ’רְדוּ אֲ’בוֹתֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת “נָבִיא”. וְשֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (בראשית מט): בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה.

וְזֶה בְּחִינַת (שבת צב): אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר. כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת כָּבוֹד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַנְּבוּאָה. חָכָם – בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ. גִּבּוֹר – בִּבְחִינַת (תהלים כד): מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה’ עִזּוּז וְגִבּוֹר. עָשִׁיר – בִּבְחִינַת (בראשית לא): וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.

וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): אוֹי לִי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי, וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם. הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי – זֶה בְּחִינַת פְּגַם הַכָּבוֹד, בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְהִגְלֵיתִי אֶת בָּנַי – זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: בְּ’שִׁבְעִים נֶ’פֶשׁ יָ’רְדוּ אֲ’בוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה. כִּי גָּלוּת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַנְּבוּאָה, שֶׁבָּאָה מִנַּפְשׁוֹתָם כַּנַּ”ל:

#### ו

וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאָה, כִּי כָל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת רְפוּאָה. כִּי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (ישעיה ס): וּכְבוֹד ה’ עָלַיִךְ זָרָח. וְעַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טז:): אִדְּלֵי יוֹמָא אִדְּלֵי קְצִירֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא. כִּי רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת הָרְפוּאָה הַבָּאָה עַל־יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינַת (משלי יח): רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ הָעֲנָנִים, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כָּלִים וְהוֹלְכִים, וְאָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת סְלִיחַת הֶעָווֹן, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא רְפוּאָה. כִּי הֶעָוֹן הוּא בְּחִינַת עָנָן, שֶׁמַּחְשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי טֶבַע הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט): וְהָיָה בְּמַחֲשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וְזֶה בְּחִינַת הַחוֹלַאַת, כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת בָּאָה מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. כִּי הָעֲווֹנוֹת הֵם בְּחִינַת עֲנָנִים, שֶׁמַּחֲשִׁיכִים אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעַל־יָדָהּ הָרְפוּאָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, כִּי הַתְּפִלָּה מְכַפֶּרֶת, כִּי הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נו): וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלוֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם. וּכְשֶׁנִּתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, זֶה בְּחִינָה שֶׁהָעֲנָנִים כָּלִים וְהוֹלְכִים, בִּבְחִינַת (שם מד): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאתֶיךָ וְכוּ’. וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הָרְפוּאָה, כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת הִיא בְּחִינַת הֶעָווֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָנָן וָחֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחֲשִׁיךְ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה. וּכְשֶׁנִּסְלָח הֶעָווֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁהֶעָנָן כָּלֶה, וְאָז הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וַאֲזַי בָּא רְפוּאָה כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה בָּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת כַּנַּ”ל.

וְעִקַּר הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ נִסְלָח הֶעָווֹן וְנִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת, הוּא בָּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּתְקַבְּצִין וְנִתְרַבִּין בְּיוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חָמֵשׁ – מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ’, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, וְהַלֵּב לַחְשֹׁב, כִּדְאִיתָא בְּסֵפֶר יְצִירָה. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף אֶבֶן אַחַת, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים בְּיוֹתֵר מְאֹד מְאֹד בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם כַּנַּ”ל. וְהַנְּפָשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אֲבָנִים, בִּבְחִינַת (איכה ד): תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ’, וְהַבָּתִּים זֶה בְּחִינַת: כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וְנִתְרַבֶּה נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל מְאֹד בֵּית הַתְּפִלָּה, כִּי עַכְשָׁו, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ, נַעֲשִׂין צֵרוּפִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד כִּפְלֵי כִפְלַיִם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים שָׁם יְהוּדִים, כְּשֶׁנִּתּוֹסֵף עֲלֵיהֶם עוֹד שָׁכֵן מִיִּשְׂרָאֵל, אֲזַי נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַתְּפִלָּה בִּמְאֹד מְאֹד, כִּי נִתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אַחַת לְהַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה סְלִיחַת הֶעָוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג): וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתּוֹסֵף שָׁכֵן, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵהַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, כִּי: הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן נִתְרַבֶּה הַתְּפִלָּה, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאוּת עָוֹן כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא רְפוּאָה, וְנִתְבַּטֵּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל:

[וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא בְּחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת, חַס וְשָׁלוֹם (שם נג): אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא. כִּי כְּשֶׁאֵין בְּנֵי הַקִּבּוּץ זַכָּאִים, אֲזַי אֵין זוֹכִים לִבְחִינַת נְשׂוּא־עָוֹן, וְאָז הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ יִסּוּרִין בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין נִצּוֹלִים מֵחוֹלַאַת רַק הָעוֹלָם, אֲבָל לֹא הַצַּדִּיק, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מְקַבֵּל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת: אָכֵן חֳלָיֵנוּ וְכוּ’. אֲבָל כְּשֶׁהֵם זַכָּאִים וּתְפִלָּתָם הֲגוּנָה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת: הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, וְאָז נִצּוֹל גַּם הַצַּדִּיק מֵחוֹלַאַת, בִּבְחִינַת: וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן, כַּנַּ”ל]:

#### ז

וְעַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הַמְדַמֶּה הוּא כְּשֶׁהוּא בְּיַד הַנְּבִיאִים, וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, כִּי בַּמֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְעִקַּר אֱמוּנָה הִיא רַק בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל נִפְסָק וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, שָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר בְּשִׂכְלוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְשָׁם צְרִיכִין אֱמוּנָה.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת בִּנְבוּאָה, וְהֵם כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה’ עִמָּכֶם. דְּבַר ה’ זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלח:). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת, בְּחִינַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בָּרָא ה’ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה:

#### ח

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁבָּטְלָה הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמַּנְהִיג בְּחִינַת (במדבר יד): רוּחַ אַחֶרֶת, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, כִּי בְּלֹא זֶה, מִפְּנֵי מָה יִזְכֶּה זֶה דַּיְקָא לִהְיוֹת מַנְהִיג, וְלֹא אַחֵר. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, כִּי הַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם. כִּי הַמַּנְהִיג הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נַעֲשָׂה הוּא דַּיְקָא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה הָרוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג, הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִמְצָא רוּחַ־נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, אַף־ עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ לֵידַע עֲתִידוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה.

וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה:

אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית בִּשְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, בְּחִינַת (מלכים–א כב): רוּחַ שֶׁקֶר. וְעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

אֲבָל בְּלֹא בְּחִינַת נְבוּאָה אֵין הַמְדַמֶּה בָּרוּר וּמְתֻקָּן, וַאֲזַי הַמְדַמֶּה מְעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כִּי עֵרוּב וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, זֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, כִּי כָל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים, כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר, שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו), כִּי שָׁם זָכוּ כֻּלָּם לִנְבוּאָה, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה מַנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, וְזָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה’, וְעַל־כֵּן פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי זָכוּ לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הַיְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזָּכוּ עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת ה דְּהַשִּׁשִּׁי, הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח), שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. כִּי עִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִים כּוֹפְרִים בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה’ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן הָיָה הָעוֹלָם תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְגַּלָּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כַּנַּ”ל:

#### ט

וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד. כִּי הִתְקַבְּצוּת הַחֲסָדִים, שֶׁעַל־יָדָם יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בִּבְחִינוֹת (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (שם צב): לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת. אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – זֶה בְּחִינַת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת חֲלוֹם לַיְלָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי־זֶה: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, הַיְנוּ בְּחִינַת חֶסֶד הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ – הַיְנוּ אֱמוּנָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, בְּחִינַת: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

#### י

וּכְשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי נִפְלָאוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ’, עַל־כֵּן פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם.

וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. וְלֶעָתִיד, שֶׁיְחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, בְּחִינַת (תהלים צח): שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה. הַיְנוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא נִגּוּן שֶׁל הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, כִּי אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת.

כִּי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁל בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶה בְּחִינַת (שם יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁל תְּכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַהַנְהָגָה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי אָז יִהְיֶה הַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד. וְשִׁיר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, הוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ, בִּבְחִינַת: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לִבְחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה הַנַּ”ל נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְעַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד (בראשית מט). מְנוּחָה זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה (ירמיה מה): וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי – זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פ’ בא והובא בפירש”י שם). וְאֶת הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – זֶה בְּחִינַת נִגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל, בְּחִינַת: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף. וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַקֵּן הָרֵיחַ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְזֶהוּ: וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד – זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד): בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל וְכוּ’ וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד. וְזֶה בְּחִינַת לָמַס – בְּחִינַת מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל:

#### יא

וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין כָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיָּנַק מִדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים פא): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. חֹק לִשָּׁנָא דִּמְזוֹנָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק זֶה (ביצה טז), הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיאִין כָּל הַמָּזוֹן וְהַחִיּוּת מֵהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּלַע מִן הַדַּעַת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהלים עד). יָ’ם שִׁ’בַּרְתָּ רָ’אשֵׁי תַ’נִּינִים – רָאשֵׁי־תֵבוֹת הוּא צֵרוּף “תִּשְׁרֵי”.

וְאָז, כְּשֶׁמַּחֲזִיר קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁבָּלַע, אָז הַדַּעַת וְהַמֹּחַ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, רֹאשׁ דַּיְקָא, בְּחִינַת תִּקּוּן הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מַה שֶּׁבָּלַע, אָז מוֹצִיאִין גַּם עַצְמוּת חִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, בְּחִינַת (שמות כג): וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶ’ת נֶפֶ’שׁ הַגֵּ’ר כִּ’י גֵרִים הֱיִיתֶם וְכוּ’ – סוֹפֵי־תֵבוֹת “תִּשְׁרֵי”. וְעַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְנִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִתְבַּטֵּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת.

וְזֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעָה, תְּרוּעָה, שְׁבָרִים. תְּקִיעָה זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיה כב): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. תְּרוּעָה זֶה בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בִּבְחִינַת (במדבר כג): ה’ אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: וּשְׁכִינַת מַלְכֵיהוֹן בְּהוֹן. הַיְנוּ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת נְבוּאָה. שְׁבָרִים זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת (שמות כג): שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם (כמובא בתיקון יח ובתיקון כא), הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם (ר”ה י:), וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְזֶה בְּחִינַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה, בִּבְחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְכוּ’. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינוֹת תִּשְׁרֵי, בִּבְחִינַת (ש”ה ד): תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה:

#### יב

וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה. כְּשֶׁמֶּזֶג הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִמְצָאִין בָּהּ כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו. וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תיקון יג, דף כז:).

שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַנַּ”ל הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף. כִּי הַשֵּׂכֶל דּוֹלֵק כְּמוֹ נֵר עַל־יְדֵי שַׁמְנוּנִית הַגּוּף, וְהָרֵאָה הִיא מַעֲלָה שַׁמְנוּנִית הַגּוּף אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. גַּם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה נִתְקַיֵּם כָּל הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁל הַגּוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הַשֵּׂכֶל. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין הַמֹּחִין נְשָׁמָה, בִּבְחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. כִּי עִקַּר הַמֹּחַ וְהַדַּעַת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא נֵר דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּגּוּף, שֶׁמִּתְקַיְּמִין וְעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה שֶׁל הָרֵאָה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת – עַל־יְדֵי הָרֵאָה.

גֵּרִים הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, כַּמּוּבָא (בת”ז תי’ סט דף צו.). כִּי יֵשׁ הֲבָלִים בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ירמיה י נא): הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, הַיְנוּ הַבְלֵי עוֹלָם שֶׁל שְׁטוּת. וּכְשֶׁמְּקַבְּלִין אֵלּוּ הֲבָלִים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּתוֹךְ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הֲבָלִים דִּקְדֻשָּׁה, זֶה בְּחִינַת גֵּרִים, כִּי מֵהֶבֶל מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים נַעֲשֶׂה הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל נָחֵת הֶבֶל סָלֵק, הַנֶּאֱמָר בְּהָרֵאָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶבֶל וּמוֹצִיאָה הֶבֶל, הַיְנוּ בְּחִינַת גֵּרִים, הַנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין הֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת: הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים, וּמַעֲלִין אוֹתָן לִבְחִינַת הֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל.

הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד הַנַּ”ל זֶה בְּחִינַת (משלי ג): כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ, אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ, וְהַגָּרוֹן יוֹצֵא מֵהָרֵאָה.

הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה הַנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, בְּחִינַת (שמואל–ב כג): רוּחַ ה’ דִּבֶּר בִּי.

תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא תָּלוּי בְּהָרֵאָה, כִּי עִקַּר שֵׁנָה וְדִמְיוֹן הוּא עַל־יְדֵי קַר וָלַח, וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַגְּשָׁמִים אָז נוֹפֵל שֵׁנָה עַל הָאָדָם, וְהָרֵאָה הִיא קַר וְלַח, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שֵׁנָה וְדִמְיוֹן, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת הַבָּאִין לָאָדָם בְּעֵת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה.

חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת (תהלים קד): תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה, בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁל כַּנְפֵי רֵאָה. וְהַחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רֵאָה. שֶׁמְּאִירַת אֶת הָעֵינַיִם – זֶה בְּחִינַת: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ’, הַנֶּאֱמָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ”ל. נִגּוּן וְשִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת הָרֵאָה, זֶה בְּחִינַת: קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשׂךְ, כַּשֹּׁפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְהַגָּרוֹן הוּא הָרֵאָה כַּנַּ"ל, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כַּשֹּׁפָר" וְכוּ' כַּנַּ"ל. תִּקּוּן הָרֵיחַ וְהַיִּרְאָה, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הוּא בִּבְחִינַת הָרֵאָה, כִּי צֵרוּף הָרֵיאָה הוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת: ה’ רוֹעִ’י לֹ’א אֶחְסָ’ר (תהלים כג). ה’ רוֹעִי לֹא אֶחְסָר, זֶה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְזֶהוּ: לֹא אֶחְסָר – בְּחִינַת (שם לד): כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: אָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הָוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. עֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאוֹתְבֵהּ אַרֵישֵׁהּ. אַיְתִי עֲלֵהּ קוּמְצָא וּנְקָבוּהָ, וְנָחֵת עֲלֵהּ אַצַּוָּארֵהּ. בְּעָא לְמִשְׁלְפֵהּ, מְשַׁכוּהָ שִׁנֵּהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא. מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין, וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין, וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ, וּקְטַלֵהּ (ברכות נד:):

כִּי עוֹג הָיָה אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, כַּמּוּבָא (זוהר חקת דף קפד), וְהָיָה יוֹנֵק מִבְּחִינַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא (תקון ע, דף קיח), וְעַל־כֵּן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמַר: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הָוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי. מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (דברים כג): וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירָה מִתַּאֲוַת נִאוּף, מִבְּחִינַת מִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּפָּרָשָׁה. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מִתַּאֲוָה זוֹ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלָת מֹחִין, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הָוֵי, תְּלָתָא פַּרְסִי – הַיְנוּ עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים מִתַּאֲוָה זוֹ, מִמִּקְרֵה־ לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּלָתָא פַּרְסִי, הַיְנוּ תְּלָת מֹחִין, שֶׁהֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי הַתַּאֲוָה הַהִיא כַּנַּ”ל.

אֵזִיל וְאִעֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ. טוּרָא זֶה בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. וְזֶהוּ: בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי, כִּי הַתְּפִלָּה נִמְשֶׁכֶת גַּם־כֵּן מִשְּׁלָשׁ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְנִיקָה מִן הַדַּעַת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת עוֹג, הִיא רוֹצָה לַעֲקֹר, חַס וְשָׁלוֹם, תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, לְהַמְשִׁיכָם אֲלֵיהֶם וּלְבָלְעָם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי עִקַּר רְצוֹנוֹ הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁהֵם אֶצְלוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְרֻצֶּה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר יָנַק מֵהֶם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר וּמַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן הֵם פְּגוּמִים עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְנִיקָה מֵהֶם, כִּי רַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא יוֹנֵק, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהָרַחֲמָנוּת וּמִתְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא נוֹתְנָם מֵעַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם פְּגוּמִים עַל־יְדֵי אֲחִיזָתוֹ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמַר: וְאִשְׁדִי עֲלַיְהוּ, כִּי אַחַר־כָּךְ שֶׁיַּעַקְרֵם וְיִבְלָעֵם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר וּלְהַשְׁלִיכָם לְיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר הֵם פְּגוּמִים עַל־יָדוֹ כַּנַּ"ל. [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא לֹא נִכְנַעַת, רַק מֵעַצְמָהּ הִיא מַחְזֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הֵם פְּגוּמִים. אֲבָל כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ בְּעַל־כָּרְחוֹ, עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז כַּנַּ"ל, אֲזַי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא נִכְנַעַת לְגַמְרֵי, וְאָז חוֹזֵר הַכֹּל אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָבֵן – נִרְאֶה לִי].

אֲזַל עֲקַר טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – הַיְנוּ שֶׁהִתְגַּבֵּר וְעָקַר תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת טוּרָא בַּת תְּלָתָא פַּרְסִי כַּנַּ”ל. וְאוֹתְבֵהּ בְּרֵישֵׁהּ – שֶׁהִמְשִׁיךְ הַתְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת דַּעַת וְרַחֲמִים, לְתוֹךְ הָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁזֶה בְּחִינַת: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כַּנַּ"ל. אַיְתִי קוּמְצָא – זֶהוּ בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁל הַבַּעַל־כֹּחַ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין, בְּחִינוֹת מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל. וּנְקָבוּהָ – זֶה בְּחִינַת: נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָו (חבקוק ג). כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת קִמּוּץ וְדִין שֶׁל הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַטֵּה עֹז, עַל־יָדָהּ מְשַׁבְּרִין וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ כַּנַּ”ל. כִּי הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית־הַבְּלִיעָה שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז.

וְזֶהוּ: וְנָחֵת אַצַּוָּארֵהּ – שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצַוָּארוֹ, בִּבְחִינַת: בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: בְּעָא לְמִשְׁלְפֵהּ – כִּי הוּא מֻכְרָח לְהוֹצִיא וּלְהָקִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַדַּעַת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת: חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ וְכוּ' – כִּי לֹא דַּי שֶׁהוּא מֵקִיא וּמוֹצִיא קְדֻשַּׁת תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל וְכוּ', אַף גַּם מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל. הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גֵּרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת: מְשָׁכוּהָ שִׁנֵּהּ, בְּחִינַת: מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן (ש"ה ה), הַיְנוּ שֶׁמֻּכְרָח לְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתוֹ מִתּוֹךְ קִרְבּוֹ וּמֵעָיו, בִּבְחִינַת: מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל, בְּחִינַת: רְדֵה בְּקֶרֶב אוֹיְבֶיךָ, כַּנַּ”ל.

מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוֵי, עֲשַׂר אַמִּין – מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת נְבוּאָה, כִּי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁל נְבוּאָה. כִּי עַל־יְדֵי מַטֵּה עֹז הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִנְבוּאָה כַּנַּ”ל. שְׁקַל נַרְגָּא בַּת עֲשַׂר אַמִּין – נַרְגָּא זֶה בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶהוּ: בַּת עֲשַׂר אַמִּין – בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי עַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם כְּלֵי־מְלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַאֲמִינִים בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה זוֹכִין לְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין – זֶה בְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא שִׁיר פָּשׁוּט וְכוּ’, שֶׁהוּא יוּד אוֹתִיּוֹת, בְּחִינַת עֲשַׂר אַמִּין. וְזֶהוּ: וּשְׁוַר – זֶה בְּחִינַת (שיר־השירים ב): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. הָרִים וּגְבָעוֹת הֵם בְּחִינַת רֵיחוֹת, בִּבְחִינַת (שם ד): אֵלֵךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. הַיְנוּ הָרֵיחוֹת הַגְּדֵלִים בַּגָּן עַל־יְדֵי קוֹל הַנִּגּוּן שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ גְּדֵלִים הָרֵיחוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרִים וּגְבָעוֹת. וְזֶהוּ: מְדַלֵּג וְכוּ’ – זֶה בְּחִינַת הַמִּדּוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן, שֶׁקּוֹרִין “מָאסִין”, שֶׁהֵם נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי דִּלּוּג וּקְפִיצָה עַל הַנִּימִין שֶׁבַּכִּנּוֹר. וְזֶהוּ בְּחִינַת וּשְׁוַר עֲשַׂר אַמִּין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל זוֹכִין לְזֶה הַנִּגּוּן. וְזֶה הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת הַקּוֹל הַנַּ”ל, בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְזֶהוּ: וּמַחְיֵהּ בְּקַרְסֻלֵּהּ וּקְטַלֵהּ – שֶׁהִכָּה וְהִכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹל הַנִּגּוּן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב, שֶׁהוּא מַכְנִיעַ עָקֵב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בִּבְחִינַת: וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. תִּקְעוּ – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת: וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד. בַחֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ כַּנַּ”ל. וְהָדַר מְפָרֵשׁ אֵיךְ זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקְעוּ, לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – וְזֶהוּ: בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. בַּכֶּסֶה – זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת (בראשית יח): הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְבוּאָה, בְּחִינַת (עמוס ג): כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה’ אֱלֹקִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. לְיוֹם חַגֵּנוּ – הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַג, בִּבְחִינַת (ישעיה מד): וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. יְתָאֳרֵהוּ, הַיְנוּ תְּאָרִים וּשְׁבָחִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה.

כִּי כָל הַתְּאָרִים וְהַשְּׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְדַמִּין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כִּי בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל הוּא יִתְבָּרַךְ מֻפְשָׁט לְגַמְרֵי מִכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַמְדַמֶּה מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, אָז יְכוֹלִים לְסַדֵּר שְׁבָחִים וּתְאָרִים לוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּשֶׁאֵין הַמְדַמֶּה מְתֻקָּן, אֲזַי אֵין יוֹדְעִים כְּלָל לְתָאֵר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בִּשְׁבָחִים וּתְאָרִים, כִּי כָל הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים הֵם בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חַג, בְּחִינַת: וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי עִקַּר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ”ל.

וְזֶה: בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ – כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי נְבוּאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, עִקַּר רֹאשׁ־הַשָּׁנָה תָּלוּי בְּסִיוָן, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה וְהָאֱמוּנָה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי נְבוּאָה, בְּחִינַת: בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ – עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת תִּקְעוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד זוֹכִין לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּכְלַל כָּל הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי בְּחִינַת: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה עֹז הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל:

### ט

אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ: (יחזקאל א)

אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון יג, דף כח): כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְכוּ’. דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (שם בת”ז). כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב, וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְּׁבִין בּוֹ, כִּי כִּבּוּי הַנֵּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת, וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְעֹר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ, אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעַפְרוּרִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ, וּמַתְחִילִין לִדְלֹק. [וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]. וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד. וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עָלְמָא (זוהר פנחס רכא:), וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא, לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה־שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, לִדְלֹק וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב־רַב, וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל, זֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יָכוֹל לִבְעֹר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב, דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב, וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

אַךְ לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאֹד חוּץ מִן הַמִּדָּה. כְּמוֹ־כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שמות יט): פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה’ וְכוּ’. כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג), וְאָסוּר לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה’ מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ. עַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ”ל. וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זֹאת (ע’ זוהר פנחס דף רכז: ובזוהר חדש על רות), וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ”ל, הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ. כִּי הָרוּחַ צָרִיךְ לְנַשֵּׁב בְּמִדָּה, כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל־פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה, כַּנַּ”ל:

### י

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב־הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר – לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה’:

אַךְ דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי מָרָה־שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל־כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, רַק עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלַם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (ישעיה נה): כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן־חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר שִׂמְחָה אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ בֶּן־חוֹרִין, וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת גָּלוּת, וַאֲזַי יוּכַל לְהַנְהִיג אֶת מֹחוֹ כִּרְצוֹנוֹ וּלְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ בְּחֵרוּת וְאֵינוֹ בְּגָלוּת, כִּי עַל־יְדֵי גָּלוּת אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב, דִּמְיָתְבָא דַּעְתַּיְהוּ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָלְכוּ בְּגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מח): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ’, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ’:

וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל־כָּל־פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי (בַּלִּקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ וְכוּ’, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ’. מִכָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאוּי לוֹ לִקַּח לוֹ שִׂמְחָה לְשַׂמֵּחַ דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת עז:): בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַשֵּׁר הַשִּׂמְחָה לְמֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי הַמֹּחַ מְשֻׁחְרָר, וְיֵשׁ לוֹ יִשּׁוּב־הַדַּעַת כַּנַּ”ל, וְגַם לְמַעְלָה נַעֲשֶׂה מִזֶּה יִחוּד גָּדוֹל עַל־יְדֵי בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ:

### יא

דַּע כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם בָּאִין בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה, בְּחִינַת (בראשית ב): שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה – שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עִם סִיּוּעַ וְכֹחַ הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּל עִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה נָתְנוּ כֹּחַ וְסִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה שִׂיחָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בַּקְּלָלָה נֶאֱמַר (דברים יא): וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. כִּי כָל יְבוּל הָאָרֶץ צְרִיכִין לִתֵּן כֹּחַ וְסִיּוּעַ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁיֵּשׁ פְּגַם וְעִכּוּב עַל זֶה, אֲזַי נֶאֱמַר: וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה, נוֹתְנִים גַּם־כֵּן יְבוּל הָאָרֶץ סִיּוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ אֶל הָאָדָם, כְּגוֹן אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, רַק כְּשֶׁהוּא בַּשָּׂדֶה, שֶׁאֲזַי סָמוּךְ לָהֶם בְּיוֹתֵר, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל יְבוּל הָאֲדָמָה נוֹתֵן כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה “יְבוּל” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַ’יֵּצֵא יִ’צְחָק לָ’שׂוּחַ בַּ’שָּׂדֶה – שֶׁכָּל יְבוּל הַשָּׂדֶה הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, כַּנַּ"ל:

(זֶה הָעִנְיָן מְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר”, הַמַּתְחִיל בְּדַף א’, עַיֵּן שָׁם).

### יב

כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים, וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְיֵשׁ שֶׁקִּלְקְלוּ הַרְבֵּה, כְּגוֹן הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד הַמְפֻרְסָמִים, שֶׁהִטְעוּ אֶת הָעוֹלָם, וְהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְשִׂכְלָם. וְעִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו – לָאו, וַאֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִסְפֵקוֹת, וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁנּוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים, וּמְהַרְהֵר אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה.

כִּי דַּע, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַכָּבוֹד, כִּי כָל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’ (יומא לח). וּמֵאַחַר שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, עַל כָּל זֶה בְּהַבְּרִיאָה יֵשׁ חֲלָקִים, וּבְכָל חֵלֶק וָחֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (אבות פ”ה): בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת. אֶלָּא בִּשְׁבִיל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ, כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד – שֶׁבְּכָל מַאֲמָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו). וַאֲפִלּוּ בַּעֲבֵרוֹת וּדְבָרִים רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁשָּׁם אֵין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל לְהַכָּבוֹד שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לְשָׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עִם כָּל זֶה יֵשׁ גְּבוּל כְּשֶׁמַּגִּיעַ לַמְּקוֹמוֹת הַנַּ”ל, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְשָׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ גְּבוּל לְכָל כָּבוֹד וְכָבוֹד, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט לַמְּקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים כַּנַּ”ל.

אֲבָל דַּע, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים אוֹ בָּתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אַךְ דַּע, כִּי הֵם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם (ע’ חא”ג שבת קד ד”ה מם סתומה מאמר סתום), שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ. וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַמַּאֲמָר סָתוּם הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, וּמִשָּׁם הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת, כִּי מִבְּחִינַת הַכָּבוֹד וְהַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל חִיּוּת מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן כַּנַּ”ל, רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא נִסְתָּר בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, מִשָּׁם מְקַבְּלִין חִיּוּת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין, וְאָסוּר לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וַאֲזַי מַתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁרָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנָּפַל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ וַעֲלִיָּתוֹ, בִּבְחִינָת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, הַמּוּבָא בִּסְפָרִים. כִּי אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ – זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּאֲמָר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּרֵאשִׁית כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ “אַיֵּה” מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חוֹזֵר וְעוֹלֶה אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת “אַיֵּה”, שֶׁמִּגֹּדֶל הַסְתָּרָתוֹ וְהֶעְלֵמוֹ הוּא מְחַיֶּה מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ, וְעַכְשָׁו, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא נָפַל לְשָׁם, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ אַיֵּ”ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וּבָזֶה חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְשָׁם, וּמְחַיֶּה אֶת נְפִילָתוֹ, וְעוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה.

וְזֶה בְּחִינַת קָרְבַּן עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר ויקרא פ”ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָעוֹלֶה עַל רוּחֲכֶם שֶׁעוֹלָה מְכַפֵּר הַהִרְהוּר. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר. כִּי יֵשׁ קְלִפָּה, שֶׁהִיא מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת הַלֵּב בְּעִקּוּמִים וְסִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וְהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ, וְעַל־כֵּן נִקְרָא סְחַרְחַר, תַּרְגוּם שֶׁל סָבִיב: סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, כִּי הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא (ע’ בליקוטי א’ סי’ יט), וְעַל־כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּכְשֶׁאָדָם נוֹפֵל לְשָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וַאֲזַי מְבַקֵּשׁ וְצוֹעֵק אַיֵּ”ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְשָׁב אֶל הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיֵּ”ה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת עוֹלָה, בְּחִינַת (בראשית כב): וְ”אַיֵּה” הַשֶּׂה לְעוֹלָה. שֶׁבְּחִינַת אַיֵּ”ה הִיא בְּחִינוֹת שֶׂה לְעוֹלָה, לְתַקֵּן וּלְכַפֵּר הִרְהוּר הַלֵּב, שֶׁבָּא מִמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת “אַיֵּה” נִתְתַּקֵּן וְעוֹלֶה מִשָּׁם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסוֹף תִּקּוּנִים (תיקון תניינא דף א): בְּרֵאשִׁית – בָּרָא תַּיִשׁ. דְּהַיְנוּ הַשֶּׂה לְעוֹלָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַיֵּ”ה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹאֵל וּמִצְטַעֵר אַיֵּ”ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים, כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בִּדְרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ. כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ”ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ’:

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם, הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרַךְ גָּדוֹל שֶׁל רוֹמִי (ירושלמי תענית פ”א) – שֶׁגַּם שָׁם, שֶׁמְּלֵאִים גִּלּוּלִים וַעֲבוֹדָה־זָרָה, גַּם שָׁם מֻסְתָּר הוּא יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְהַכְּלָל – כְּשֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵחִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה. כִּי חִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא רַק מֵהַהַסְתָּרָה, מַה שֶּׁנִּסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁמְּבַקְשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, נִמְצָא שֶׁיּוֹדְעִין עַל־כָּל־ פָּנִים שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹקַ יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם, וְעַל־כֵּן מְבַקְשִׁין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, כִּי אַיֵּה הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר סָתוּם, שֶׁהֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשָּׁם, רַק שֶׁחִיּוּת הַקְּלִפּוֹת הוּא מֵהַהַסְתָּרָה, אֲבָל הוּא מְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינוֹת חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה בִּמְקוֹם נְפִילָתוֹ, עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לַעֲלוֹת מִשָּׁם לְגַמְרֵי אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַצְמָהּ, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

(זֹאת הַתּוֹרָה, וְגַם מַאֲמָר הַמַּתְחִיל: אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן וְכוּ’, וְכָל מַה שֶּׁנֶּאֱמָר בַּדֶּרֶךְ וְכוּ’, כְּגוֹן הִקְשׁוּ וְכוּ’ – הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָל אֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, וְהֵם מְרֻמָּזִים וְנִסְתָּרִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת דף עז) בְּתוֹךְ הָאַגָּדָה הַפְּלִיאָה מְאֹד, מַה שֶּׁשָּׁאַל רַבִּי זֵירָא אֶת רַב יְהוּדָה כַּד הֲוֵי בְּדִיחָא דַּעְתָּא, וְאִי בָּעֵי מִנֵּהּ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא וְכוּ', וְשָׁאַל אוֹתוֹ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת, וְהֵם פְּלִיאוֹת נִשְׂגָּבוֹת מְאֹד, כְּגוֹן: מַאי טַעְמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ וְכוּ', מַאי טַעֲמָא תַּרְנְגוֹלָא מִדְלָא עֵינָא וְכוּ', וְכָל הַשְּׁאֵלוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת שָׁם כֻּלָּם הֵם פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, וְשָׁם מְרֻמָּז וְנִסְתָּר כָּל הַנַּ"ל. וּמַה שֶּׁמּוּבָא לְעֵיל בְּעִנְיַן שִׂמְחָה וּבְדִיחָא דַּעְתֵּהּ שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לָזֶה, וּמְבֹאָר גַּם־כֵּן בָּאַגָּדָה הַנַּ"ל, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּעֵת שֶׁהָיָה בְּדִיחָא דַּעְתֵּהּ.

גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמַּאֲמָר הַזֶּה עַל פָּסוּק וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה, מְרֻמָּז בָּאַגָּדָה הַנַּ”ל, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: אִי בָּעֵי מִנֵּהּ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא – זֶה סוֹד בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם גַּם־כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם־כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבֵּל חִיּוּת. אַךְ זֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל, שֶׁמְּקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית וְכוּ’. גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן בְּעִנְיַן יִרְאָה יָרֵא שַׁבָּת שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לְכָאן, כִּי כָל יִרְאָה יֵשׁ לָהּ מַאֲמָר וְכוּ’, וְיֵשׁ מַאֲמָר שֶׁכּוֹלֵל כֻּלָּם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן בְּעִנְיַן הַשְׁגָּחָה שַׁיָּךְ גַּם־כֵּן לָזֶה, עַל אַגָּדָה הַנַּ”ל: מַאי טַעֲמָא תַּרְנְגוֹלָא מִדְלֵי עֵינָא. וְלֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר כָּל זֶה):

### יג

כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם, נִמְצָא שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ, וְהוּא בּוֹרֵחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁחוֹלְקִין עָלָיו יוֹתֵר, מְקָרְבִין אוֹתוֹ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קלט): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ, נִמְצָא שֶׁבְּכָל מָקוֹם בּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת: וּפַרְעֹה הִקְרִיב – שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (מ”ר בשלח פ’ כא), שֶׁעַל־יְדֵי רְדִיפָתוֹ אוֹתָם נִתְקָרְבוּ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל:

### יד

רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם: (תהלים נו)

הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים לְמַעְלָה בַּמָּרוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע’ סנהדרין מד: ובדף קג): כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צָרִים מִלְּמַטָּה, כָּךְ יֵשׁ צָרִים מִלְמַעְלָה:

### טו

אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְנָע מֵהֶם, וְהַכֹּל בְּיָדָם, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַדּוֹר – הִנֵּה עִקַּר כֹּחָם וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, וְיֵשׁ לָהֶם פֶּה קָדוֹשׁ, וְדַרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְהֵם בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לַעֲבֹד ה’ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם: בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים, וְכַמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁלִּפְעָמִים מַמְתִּיקִין דִּינִים עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְיֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ, מִזֶּה בָּא שֶׁנִּמְצָאִים צְבוּעִים שַׁקְּרָנִים, שֶׁמִּתְדַּמִּים עַצְמָן כְּקוֹף, וּמִתְפָּאֲרִין עַצְמָן גַּם־כֵּן מַמָּשׁ בְּאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל הִתְפָּאֲרוּת, שֶׁיּוֹצֵא מִפֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּכְעֵין שֶׁמָּצִינוּ בַּנְּבִיאִים, שֶׁיִּרְמְיָה הָיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן: הִנְנִי שׁוֹבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם וְכוּ’ (ירמיה מט). וַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר נְבִיא שֶׁקֶר הָיָה מִתְנַבֵּא בְּלָשׁוֹן זֶה מַמָּשׁ לְהֶפֶךְ (סנהדרין פט). כְּמוֹ־כֵן מִתְנַהֵג עַכְשָׁו, כַּנַּ”ל.

אֲבָל עִקַּר יְנִיקָתָם – רַק מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כַּנַּ”ל, כִּי מִצַּדִּיקִים פְּשׁוּטִים, עוֹבְדֵי ה’ בִּפְשִׁיטוּת, בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לָהֶם שׁוּם כֹּחַ, מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן אֵינָם מְדַבְּרִים גְּדוֹלוֹת, וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת בַּעֲבוֹדָה תַּמָּה, עַל־כֵּן אֵין לְהַשֶּׁקֶר וְהַגַּדְלוּת שֶׁלָּהֶם אֲחִיזָה בָּהֶם כָּל־כָּךְ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם בָּזֶה אֶפְשָׁר קְצָת שֶׁיִּמָּצְאוּ שַׁקְּרָנִים צְבוּעִים בְּדֶרֶךְ זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיּוֹשְׁבִים מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית וּתְפִלִּין כָּל הַיּוֹם, וְהֵם צְבוּעִים, עִם כָּל זֶה אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַטְעוֹת הָעוֹלָם כָּל־כָּךְ כְּמוֹ אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ”ל.

כִּי דַּע, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ”ל מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי־ צְדָקָה, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): נִדְבוֹת פִּי רְצֵה נָא ה’ – שֶׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מִנְּדִיבֵי לֵב, דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי־צְדָקָה. וּצְדָקָה הִיא בְּחִינַת מַיִם, בִּבְחִינַת (שם קיד): הַהוֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם. הַצּוּר – זֶה בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי. כִּי יֵשׁ לֵב אֶבֶן (יחזקאל לו), דְּהַיְנוּ אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה (ישעיה מו), וְזֶהוּ: הַהוֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְלֵב רַךְ, בְּחִינַת (איכה ב): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’, הַיְנוּ לֵב רַךְ לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא צְדָקָה מַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ה): וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן, וְזֶה בְּחִינַת (קהלת יא): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַנֶּאֱמָר בִּצְדָקָה, וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה פֶּה קָדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת (ר”ה ו.): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת (דברים לג): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וּבְכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, הַיְנוּ שֶׁדִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת, וּמִזֶּה בָּא שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ וִינִיקָה לְהַצְּבוּעִים הַנַּ”ל לִינֹק מֵהֶם, לַהֲפֹךְ דִּבְרֵיהֶם אֶל הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם, מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת, בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם, כַּנַּ”ל:

אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַה שֶּׁנִּמְצָאִים אֵלּוּ הַשַּׁקְּרָנִים הַמִּתְדַּמִּים אֲלֵיהֶם, כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹתְנִין צְדָקָה לְצַדִּיקִים, וְעַל־יְדֵי הַצְּדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת “יַבֹּק”, הַיְנוּ: יִ’חוּד בְּ’רָכָה קְ’דֻשָּׁה, וְכָל שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נֶאֶמְרוּ בְּמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל. יִחוּד – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד. בְּרָכָה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְכוּ’. קְדֻשָּׁה – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ה): מַיִם קְדוֹשִׁים. וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים בַּעֲלֵי־צְדָקָה שֶׁהֵם נוֹאֲפִים, כִּי הֵם יוֹנְקִים מִבְּחִינַת הַ”יַּבֹּק” הַנַּ”ל, וּבְחִינַת הַ”יַּבֹּק” בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זִוּוּגִין דִּקְדֻשָּׁה, וְאֶצְלָם נִתְקַלְקֵל זֹאת הַיְנִיקָה, וְנַעֲשֶׂה אֶצְלָם נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְעַל־כֵּן הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם הִיא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִן הַצְּדָקָה, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל אֶצְלָם כַּנַּ"ל, גּוֹרֵם פְּגָם לְדִבּוּר פִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַבֵּל מִשָּׁם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַשַּׁקְּרָנִים הַנַּ"ל, שֶׁאֲזַי אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַנּוֹתְנִים צְדָקָה פּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם, וּכְמַאֲמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא: הַכְשִׁילֵם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ק טז:), וַאֲזַי נִצּוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִפְּגַם הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם כַּנַּ”ל. אֲבָל עִקַּר כֹּחַ יְנִיקַת הַשַּׁקְּרָנִים הַנַּ”ל הוּא רַק מֵאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, הַהוֹלְכִים בִּגְדוֹלוֹת כַּנַּ”ל, אֲבָל מֵאֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה תָּמִיד וּמִתְנַהֲגִים בִּפְשִׁיטוּת, אֵין לָהֶם יְנִיקָה וָכֹחַ, כַּנַּ”ל:

לְשׁוֹן הַגְּמָרָא: מַאי טַעֲמָא גַּמְלָא זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּאָכֵל כִּיסֵי מַאי טַעֲמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּדָיֵר בַּאֲגַמֵּי, וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי רַשִׁ"י: דְּאָכְלָה כִּיסֵי קוֹצִים, לְפִיכָך זְנָבוֹ קָצָר, כְּדֵי שֶׁלּא יִדְבְּקוּ בּוֹ הַקּוֹצִים וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי לְהַבְרִיחַ הַיַּתּוּשִׁים

וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל רַבִּי זֵירָא אֶת רַב יְהוּדָה: מַאי טַעֲמָא גַּמְלָא זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ (שבת עז:). גַּמְלָא – זֶה בְּחִינוֹת הַצַּדִּיק הַפָּשׁוּט, בִּבְחִינַת (תהלים קלא): וְלֹא הָלַכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ. כִּי הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּבְחִינַת שְׁתִיקָה, כִּי אֵין יוֹצֵא מִפִּיו גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת, וְהוּא רַק כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ, וְזֶהוּ בְּחִינַת גַּמְלָא.

וְזוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ – זֶה בְּחִינַת נָבִיא וּמוֹרֵה שֶׁקֶר, הוּא הַזָּנָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בִּישַׁעְיָה ט’). הַיְנוּ אֵלּוּ הַצְּבוּעִים הַמְשַׁקְּרִים, בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתָם הוּא רַק בַּצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כַּנַּ”ל. אֲבָל בְּהַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא, אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כָּל־כָּךְ, וְזֶהוּ זוּטְרֵי גְּנוּבְתֵהּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: תּוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ – זֶהוּ בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, בְּחִינַת: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ כַּנַּ”ל. וַאֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ – הַיְנוּ שֶׁעִקַּר יְנִיקַת הַנָּבִיא וּמוֹרֵה הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הַזָּנָב, הוּא רַק אֶצְלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב: מִשּׁוּם דְּאָכְלִי קוֹצֵי. הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּמְלָא, אָכְלִי קוֹצֵי – שֶׁאוֹכְלִים וּמְכַלִּים אֶת הַקּוֹצִים וְהַחוֹחִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה. וְשׁוֹשַׁנָּה זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת (ש”ה ה): שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים וְכוּ’, כִּי הֵם עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה יוֹם וָלַיְלָה, וּמְכַלִּים כָּל הַחוֹחִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם יְנִיקָה מֵהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ. כִּי מֵעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בִּתְמִימוּת אֵין לָהֶם יְנִיקָה כַּנַּ”ל, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְדַּמּוֹת אֲלֵיהֶם וְלִנְהֹג שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם עַל־יָדָם, מֵאַחַר שֶׁהַנְהָגָתָם רַק בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כַּנַּ”ל.

וְתוֹרֵי אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵהּ, מִשּׁוּם דְּדָיְרִי בַּאֲגַמֵּי וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי. דְּדָיְרִי בַּאֲגַמֵּי – הַיְנוּ שֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּר פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ מִבַּעֲלֵי־צְדָקָה, מִבְּחִינַת: הַהוֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: דְּדָיְרִי בַּאֲגַמֵּי וּבָעֵי לְכִרְכּוּשֵׁי בָּקֵי – בְּחִינַת יַבֹּק הַנַּ"ל, שֶׁצְּרִיכִין לְגָרֵשׁ הַ"יַּבֹּק" שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין רְשָׁעִים, כִּי אֶצְלָם נִפְגָּם הַ"יַּבֹּק" כַּנַּ"ל, וְגוֹרֵם רָעָה לְהַצַּדִּיק שֶׁמְּקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו מֵהֶם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁיּוֹנֵק מֵהֶם הַנָּבִיא וְכוּ', שֶׁהוּא הַזָּנָב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגָרְשִׁין הָרְשָׁעִים מֵעַצְמָן, כִּי מַכְשִׁילִין אוֹתָן בְּשַׁקְּרָנִים הַנַּ"ל, שֶׁפּוֹנִין אֲלֵיהֶם וְנוֹתְנִין לָהֶם הַצְּדָקָה, וְנִצּוֹלִין הַצַּדִּיקִים, כַּנַּ"ל:

### טז

הִקְשׁוּ מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, אֵין נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי־אִם עַל־יְדֵי סִבּוֹת, לְכָל אֶחָד לְפִי סִבָּתוֹ, שֶׁזֶּה צָרִיךְ לִזְרֹעַ תְּבוּאָה וְלַחֲרֹשׁ וְלִקְצֹר וְכוּ’, וְזֶה צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלִמְצֹא צֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ שָׁם, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְלָמָּה לֹא נוֹתְנִין לוֹ תֵּכֶף, בְּשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, מְזֻמָּן. וְהַתֵּרוּץ: דַּע, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ (דניאל ד): אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקֵף וְכוּ’ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא. וְעִקַּר הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, בִּבְחִינַת (משלי טו): וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה, שֶׁעִקַּר כְּבוֹד וּגְדֻלַּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה דַּיְקָא, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּלְכוּת בְּכָל פַּעַם, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים עֲנָוָה לִכְבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ, שֶׁאֲזַי עֲדַיִן הוּא בְּקַטְנוּת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים פְּשׁוּטִים, וְגַם פָּנָיו אֵינוֹ בְּצַחוּת וְזַכּוּת עֲדַיִן קֹדֶם הָרְחִיצָה, וְאַחַר־כָּךְ מְיַפֶּה עַצְמוֹ וּמִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כָבוֹד, וּמִתְפַּשֵּׁט בִּגְדֻלָּתוֹ כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:): מִפְּנֵי מָה לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שׁוּם דֹּפִי, כִּי אֵין מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא־אִם־כֵּן קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו, שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמְרִים לוֹ: כַּלֵּךְ מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי עִקַּר הַמַּלְכוּת – עַל־יְדֵי עֲנָוָה כַּנַּ”ל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַמֶּלֶךְ עֲנָוָה בְּיוֹתֵר, מִתְפַּשֵּׁט מַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמָּזוֹן עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ כַּנַּ”ל, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בֵּרוּרִים, כְּגוֹן תְּבוּאָה, שֶׁהַרְבֵּה מִמֶּנָּה אוֹכְלִין בְּהֵמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ מִתְבָּרֵר עוֹד, וְאוֹכְלִין מִמֶּנָּה עַכּוּ”ם, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר מִמֶּנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְגַם בְּהָאֲכִילָה יֵשׁ בֵּרוּרִים, עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר וְנַעֲשִׂין מֵהֶם אִמְרֵי שֶׁפֶר, דְּהַיְנוּ בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה וָסוֹף, וּמִתְפַּלְּלִין וְעוֹבְדִין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכֹחוֹת הָאֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מט): מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, כִּי מְקַבְּלִין אוֹתָהּ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּתִיב אַחֲרָיו: נַפְתָּלִי וְכוּ’ הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, דְּהַיְנוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר שֶׁל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת וְכַיּוֹצֵא, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַבֵּרוּרִים שֶׁל מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת, כַּיָּדוּעַ, שֶׁקְּטֹרֶת הִיא בְּחִינַת בֵּרוּרִים.

וּמֵאֵלּוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר שֶׁנַּעֲשִׂין מִן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, נַעֲשֶׂה עֲטָרָה לְהַמֶּלֶךְ, וְגַם יְכוֹלִין לִרְאוֹת זֹאת הָעֲטָרָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ש”ה ג): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – הַיְנוּ לִרְאוֹת הָעֲטָרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, כִּי הִתְחַבְּרוּת שֶׁמִּתְחַבְּרִין הָאִמְרֵי שֶׁפֶר עִם הַמֶּלֶךְ, זֶה בְּחִינַת חֲתֻנָּה, בִּבְחִינַת (משלי כב): חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ. שֶׁחֵן הַשְּׂפָתַיִם, דְּהַיְנוּ הָאִמְרֵי שֶׁפֶר, מִתְחַבְּרִין עִם הַמֶּלֶךְ בִּבְחִינַת רֵעוּת – וְזֶהוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וְזֶהוּ: וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בְּחִינַת קְטֹרֶת, בִּבְחִינַת (משלי כז): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב. כִּי הַבֵּרוּרִים שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה אִמְרֵי שֶׁפֶר כַּנַּ”ל, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה הָעֲטָרָה כַּנַּ”ל, הֵם בְּחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה, שֶׁהִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי (בראשית ג), כִּי “חַוָּה” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: הַ’מְעַטְּרֵכִי חֶ’סֶד וְ’רַחֲמִים (תהלים קג). הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲטָרָה הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ כַּנַּ”ל. (וְהָעִקָּר חָסֵר)

וְהַכְּלָל – שֶׁצְּרִיכִין לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (ישעיה לג): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּיָפְיוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת קַטְנוּת. וְאִם הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, לֶחֶם מְזֻמָּן, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַטְנוּת, כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמַּקְטִין אֶת עַצְמוֹ וּמְחַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שֶׁקֻּפָּה שֶׁל שְׁרָצִים תְּלוּיָה מֵאֲחוֹרָיו וְכַיּוֹצֵא, כַּנַּ”ל. אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁנּוֹתְנִין הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי סִבּוּבִים, נִמְצָא שֶׁבָּאָה בְּעִתִּים מְיֻחָדִים, כִּי לְכָל סִבָּה צְרִיכָה עֵת מְיֻחָד, עַד שֶׁתֵּצֵא הַפַּרְנָסָה אֵלָיו, וְעַל־כֵּן לֹא יָבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּקַטְנוּתוֹ, רַק בְּיָפְיוֹ כַּנַּ”ל, כִּי אֵין נוֹתְנִין לוֹ הַפַּרְנָסָה תֵּכֶף, רַק בְּעֵת מְיֻחָד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ רַק בְּיָפְיוֹ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי הַפַּרְנָסָה רוֹאִין הַמֶּלֶךְ בָּעֲטָרָה כַּנַּ”ל. וְזֶה הַסּוֹד מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ’. עֵינֵי כֹל וְכוּ’ – זֶהוּ הַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל, הַיְנוּ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, דְּהַיְנוּ, שֶׁמְּבַקְשִׁין עַל פַּרְנָסָה, וְאֵין נוֹתְנִין תֵּכֶף, רַק בְּעִתּוֹ כַּנַּ”ל. וְהַתֵּרוּץ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: (וְלֹא סִיֵּם)

### יז

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ”רֵאשִׁית־חָכְמָה” בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בְּרֵאשִׁית־חָכְמָה בַּשַּׁעַר הַנַּ”ל, וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת, כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת, כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת, בִּבְחִינַת (איוב ד): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְעִקַּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב (ירמיה מח): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ’, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:), כִּי עַל־יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, הַדַּעַת מְבֻלְבָּל. אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֵרוּת, בִּבְחִינַת (שם נה): כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי, בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת (תקו”ז תיקון ט), כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל, כִּי עִקַּר הַכְּסִילוּת – מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מַעֲלִין הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְּרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ חֵרוּת, וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל:

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל, רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה’ וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ נו, ובסי’ רעז, וע’ זוהר ויקהל דף ריח ובמק”מ שם):

דֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם־כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כג): לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה, לִמְצֹא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ, רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב. וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה, וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב, וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה – לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה, אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְאִם לֹא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי, כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי. אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל־פִּי הַטֶּבַע, וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע, שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

### יח

סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם. לָא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל, וְלוֹבֵשׁ טַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, רַק אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם. כִּי אִישׁ פָּשׁוּט, רָחוֹק מְאֹד שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצִיחָה, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, כִּי אֵין לוֹ תַּאֲוָה לָזֶה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְתַאֲוָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֵינוֹ בָּא לְיָדוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה. וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר, לֹא יַעֲבֹר כִּי־אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְקָרוֹב שֶׁלֹּא יַעֲבֹר רַק פַּעַם אַחַת כָּל יָמָיו. אֲבָל בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וּבְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדְּשִׁין, יְכוֹלִים לַעֲבֹר מַמָּשׁ גָנֹב וְנָאֹף וְרָצֹחַ בְּכָל פַּעַם, בְּכָל רֶגַע, רַחֲמָנָא לִצְלַן:

### יט

עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׂכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְׂכִּיל, וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ, וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל. וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻּשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל, וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחְקֹר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם, רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל־כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקַּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל־יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקַּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’, שֶׁעִקַּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה’, שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה. וְתֵדַע, שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם־כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים, וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחְקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקַּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית.

אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת־הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ (סוף קהלת): סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקַּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל־יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה’ וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת. וְזֶהוּ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה’ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ’ בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם – הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם, וּלְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא אֶת אֱלֹקִים יְרָא וְכוּ’, עַל־כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:

וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, כִּי מִי שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפֹּל שָׁם.

כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל־יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר, וְכָפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כה): וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל־פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל. אֲבָל הַצַּדִּיק, כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (חבקוק ב): וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד). הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל־יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ”ל, אֲבָל הַצַּדִּיק – שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: שֶׁבַ’ע יִפּוֹ’ל צַדִּי’ק וָקָ’ם – סוֹפֵי־תֵבוֹת "עֲמָלֵק", שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל־יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ”ל. וְזֶה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. יָדָיו – הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ בְּחִינַת עֲמָלֵק, הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ”ל. וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל־פִּי הַטֶּבַע. וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (דברים י): הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁהַתְּפִלָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת:

וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל־פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל־פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל. לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא והובא ברש”י תצא), שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה, כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת, וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה – שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶל הַשֵּׂכֶל. כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכֹּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד, וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ – עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

(זֹאת הַתּוֹרָה לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה).

### כ

שַׁיָּךְ לְא”ב חָדָשׁ – (מְרִיבָה אוֹת י)

עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין מְפֻרְסָמִים קֹדֶם זְמַנָּם. הַיְנוּ, כִּי כְּשֶׁאֶחָד נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, הוּא צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת נִתְפַּרְסֵם קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם קֹדֶם זְמַנּוֹ, אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם, וַאֲזַי גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְלִפְעָמִים, שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, אֲזַי גּוֹרְמִין עֲנִיּוּת. וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בַּפָּסוּק (שמות כא): וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְכוּ’. כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנֹס לְאֵיזֶה דֶּרֶךְ, הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן, וְצָרִיךְ לְהִתְעַלֵּם שָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, כִּי עֲדַיִן לֹא נִתְגַּלֶּה זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם, רַק הוּא נִכְנָס לְשָׁם לְגַלּוֹתוֹ, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת הֵרָיוֹן, בִּבְחִינַת (משלי ד): בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, בְּחִינַת הֵרָיוֹן, וְצָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁם וּלְהִתְמַהְמֵהַּ, לְחַמֵּם עַצְמוֹ שָׁם כְּמוֹ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, לְגַלּוֹת זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁיּוֹצֵא קֹדֶם זְמַנּוֹ, זֶה בְּחִינַת נֶפֶל. וּפְגָם זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו – הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת, עַל־יְדֵי־זֶה: וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁנַּעֲשִׂין קֹדֶם זְמַנָּם, שֶׁהֵם בִּבְחִינוֹת נְפָלִים כַּנַּ”ל. וְעָנְשָׁם מִיתָה אוֹ עֹנִי, לְפִי הַפְּגָם כַּנַּ”ל. וְזֶה: אִם לֹא יִהְיֶה אָסוֹן – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: בָּאִשָּׁה. הַיְנוּ, שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ וִיקַלְקְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל, רַק יַפְסִידוּ הַנְּפָלִים, דְּהַיְנוּ הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ וְיָצְאוּ בָּעוֹלָם קֹדֶם זְמַנָּם. כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּאִשָּׁה הָרָה, כְּשֶׁנּוֹגְפִין אוֹתָהּ עַד שֶׁמַּפֶּלֶת נְפָלִים, יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הִיא מַפְסֶדֶת הַנְּפָלִים לְבַדָּם, שֶׁמַּפֶּלֶת אוֹתָם עַל־יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ בְּלֹא עִתָּם, וְלִפְעָמִים גַּם הָאִשָּׁה הָרָה בְּעַצְמָהּ נִזּוֹקֶת עַל־יְדֵי־זֶה וְנִסְתַּלְּקָה. כְּמוֹ־כֵן בַּבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים נִפְסָדִין הָאֲנָשִׁים בְּעַצְמָן, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ קֹדֶם זְמַנָּם, שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָלִים, אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִסְתַּלֵּק הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, רַק הַנְּפָלִים לְבַד, וִיכוֹלִין אֲחֵרִים לְהִתְעַבֵּר שָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן הַנַּ”ל, כְּמוֹ בִּמְשַׁל אִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים נִפְסָד גַּם הַדֶּרֶךְ חָכְמָה בְּעַצְמוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁאֲפִלּוּ אִישׁ אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִכְנֹס לְשָׁם בִּבְחִינַת הֵרָיוֹן, לְגַלּוֹת וּלְהוֹצִיא זֶה הַדֶּרֶךְ לָעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הָאִשָּׁה הָרָה כַּנַּ”ל. וּלְפִי הַפְּגָם, כֵּן הָעֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: אִם לֹא יִהְיֶה אָסוֹן, בָּאִשָּׁה, עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ – בְּמָמוֹן, הַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁנַּעֲשֶׂה כְּשֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ כַּנַּ”ל. וְאִם יִהְיֶה אָסוֹן – בָּאִשָּׁה, שֶׁגָּרְמוּ לְהַפְסִיד גַּם הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ כַּנַּ”ל, אֲזַי: וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, הַיְנוּ מִיתָה כַּנַּ”ל. ה’ יַצִּילֵנוּ:

### כא

כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, וַאֲזַי יֵשׁ אֵלּוּ הַיְדוּעִים, הַמִּסְתַּכְּלִים וּמְצַפִּים עַל זֶה, וְצָרִיךְ לְהַעֲמִיד אַנְשֵׁי־חַיִל, לְהַעֲמִידָם לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב זָר. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים, שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד פּוֹסְקִים קֹדֶם הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ וְאַחַר־כָּךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת אַנְשֵׁי־חַיִל מִלִּפְנֵיהֶם וּמִלְּאַחֲרֵיהֶם, וְהַתּוֹרָה יוֹרֶדֶת וְהוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם לָבֶטַח, כִּי הָאַנְשֵׁי־חַיִל עוֹמְדִים עִם הַכְּלֵי־זַיִן, וְאֵינָם יְכוֹלִים אֵלּוּ הַנַּ”ל לְהִתְקָרֵב:

### כב

בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה, כִּי הֲלֹא כַּמָּה אָנוּ מְיַגְּעִין עַצְמֵנוּ בַּעֲבוֹדוֹת וּבִתְפִלָּה כְּדֵי לָצֵאת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאִם־כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַהַכְנָעָה בִּפְשִׁיטוּת, כִּי אִם־כֵּן הוּא נִכְנָס לְקַטְנוּת, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה דַּעַת, וְעַל־כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו כָּרָאוּי, רַק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הוּא הָיָה עָנָו מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (במדבר יב), וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָרְאוּ לַעֲנָוָה שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי – חֲנֻפָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מא:) עַל יִרְמְיָה הַנָּבִיא, שֶׁהָיָה עָנָו נֶגֶד הַנְּבִיא־שֶׁקֶר חֲנַנְיָה, וְאָמַר לוֹ בְּהַכְנָעָה: אָמֵן, כֵּן יַעֲשֶׂה ה'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה: כָּל הַמַּחֲנִיף וְכוּ' לַסּוֹף נוֹפֵל בְּיַד בְּנוֹ וְכוּ':

### כג

בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם שְׂמֵחִים וּמְרַקְּדִים, אֲזַי חוֹטְפִים אִישׁ אֶחָד מִבַּחוּץ, שֶׁהוּא בְּעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ לְתוֹךְ מְחוֹל הַמְרַקְּדִים, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם גַּם־כֵּן. כֵּן יֵשׁ בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ, אֲזַי הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה וְיִסּוּרִים נִסְתַּלְּקִים מִן הַצַּד. אֲבָל מַעֲלָה יְתֵרָה – לְהִתְאַמֵּץ לִרְדֹּף אַחַר הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה דַּוְקָא, לְהַכְנִיס אוֹתָהּ גַּם־כֵּן בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, בְּאֹפֶן שֶׁהַמָּרָה־שְׁחוֹרָה בְּעַצְמָהּ תִּתְהַפֵּךְ לְשִׂמְחָה, שֶׁיְּהַפֵּךְ הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה וְכָל הַיִּסּוּרִין לְשִׂמְחָה, כְּדֶרֶךְ הַבָּא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁאָז מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה מְהַפֵּךְ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה־שְׁחוֹרוֹת שֶׁלּוֹ לְשִׂמְחָה. נִמְצָא, שֶׁחוֹטֵף הַמָּרָה־שְׁחוֹרָה וּמַכְנִיס אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, כַּמָּשָׁל הַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לה): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שֶׁהַיָּגוֹן וַאֲנָחָה בּוֹרְחִים וְנָסִים מִן הַשִּׂמְחָה, כִּי בְּעֵת הַשִּׂמְחָה דֶּרֶךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לַעֲמֹד מִן הַצַּד כַּנַּ”ל, אֲבָל צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם דַּיְקָא, וּלְהַשִּׂיגָם וּלְהַגִּיעָם, לְהַכְנִיס אוֹתָם דַּוְקָא לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְכוּ’ – שֶׁהַשָּׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְיִתְפְּסוּ אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם נָסִים וּבוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה, לְהַכְנִיס אוֹתָם בְּעַל־כָּרְחָם לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי יֵשׁ יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁהֵם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן הֵם בּוֹרְחִים מִן הַשִּׂמְחָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ הַשִּׂמְחָה, בְּעַל־כָּרְחָם, כַּנַּ”ל:

### כד

מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה־שְׁחוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ. וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה. כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צב): עֲלֵי עָשׂוֹר וְכוּ’ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶךָ וְכוּ’. וְאֵלּוּ יוּד מִינֵי נְגִינָה בָּאִין בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִינֵי דְּפִיקִין, וְהֵם מְחַיִּין אוֹתָן, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ קִלְקוּל וּפְגָם בְּהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין חוֹלַאַת מִן הַיּוּד מִינֵי דְּפִיקִין, שֶׁנִּתְקַלְקְלִין עַל־יְדֵי קִלְקוּל הַיּוּד מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל. כִּי כָל מִינֵי חוֹלַאַת כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי דְּפִיקִין, וְכֵן כָּל מִינֵי נִגּוּנִים כְּלוּלִים בְּיוּד מִינֵי נְגִינָה, וּכְפִי קִלְקוּל הַשִּׂמְחָה וְהַנִּגּוּן, כֵּן בָּא חוֹלַאַת כַּנַּ”ל. וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה, שֶׁכָּל הַחוֹלַאַת – עַל־יְדֵי מָרָה־שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וְהַשִּׂמְחָה הִוא רְפוּאָה גְּדוֹלָה. וְלֶעָתִיד תִּתְגַּדֵּל הַשִּׂמְחָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה פ’ לולב וערבה ובמ”ר שמיני פ’ יא): עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ חוֹלֶה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְהוּא יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה רֹאשׁ חוֹלֶה, כִּי שְׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מ), שֶׁנֶּאֱמַר: ה’ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי. כִּי אֵין לְהַחוֹלֶה שׁוּם חִיּוּת, רַק הַשְּׁכִינָה מְחַיָּה אוֹתוֹ, וְלֶעָתִיד עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְתַּקֵּן כָּל הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל, וְאָז יִהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רֹאשׁ חוֹלֶה, דְּהַיְנוּ רֹאשׁ הַמָּחוֹל כַּנַּ”ל, כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹלֶה כַּנַּ”ל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין חוֹלֶה כַּנַּ”ל, כִּי הֵם תִּקּוּן הַחוֹלַאַת כַּנַּ”ל:

וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל הַכֹּחוֹת לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, כִּי טֶבַע הָאָדָם – לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת מֵחֲמַת פִּגְעֵי וּמִקְרֵי הַזְּמַן, וְכָל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וַאֲפִלּוּ בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא. אַף שֶׁגַּם לֵב נִשְׁבָּר הוּא טוֹב מְאֹד, עִם כָּל זֶה הוּא רַק בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, וְרָאוּי לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם לְשַׁבֵּר לִבּוֹ וּלְפָרֵשׂ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ, אֲבָל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, כִּי מִלֵּב נִשְׁבָּר בְּקַל יְכוֹלִין לָבוֹא לְמָרָה־שְׁחוֹרָה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר יְכוֹלִין לִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, לָבוֹא לְאֵיזֶה הוֹלֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה קָרוֹב יוֹתֵר לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְמָרָה־שְׁחוֹרָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, רַק בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר:

### כה

הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל־כָּל־פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה, וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת, בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז (בִּמְדִינָתֵנוּ), כִּי בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ, וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל כָּל־כָּךְ בְּהַלָּשׁוֹן, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ, קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר לִבּוֹ, כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר, וְהֵן בַּקָּשַׁת תַּחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וּלְהָלְאָה בֶּאֱמֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּהּ. וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ”ל, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כַּנַּ”ל. וְהַנְהָגָה זוֹ הִוא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, וְהוּא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִית, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ – עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד, וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיַּחֲמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו.

וְדַע, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם, רַק עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם יְכוֹלִים לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹאוּ לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּזֶה:

גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה מַאֲמַר תּוֹרָה מִצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי יַעֲשֶׂה מִזֶּה תְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, מָתַי יִזְכֶּה גַּם הוּא לָבוֹא לְכָל זֶה, וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִזֶּה, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּזַכֵּהוּ לָבוֹא לְכָל הַנֶּאֱמָר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר.

וְהַמַּשְׂכִּיל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, יוֹלִיכוֹ ה’ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְיָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן וּטְעָנוֹת נְכוֹנוֹת, לְרַצּוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְעִנְיַן הַשִּׂיחָה זוֹ עוֹלֶה לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה, מִזֶּה נַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְמַעְלָה:

### כו

שַׁיָּךְ לְא”ב הֶחָדָשׁ - שִׁכְרוּת אוֹת ד

צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִשִּׁכְרוּת, וּלְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, כִּי מְעַט הַשְּׁתִיָּה לְפִי הַצֹּרֶךְ הוּא טוֹבָה לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ. וְדַע, כִּי הַדַּעַת מְלֻבָּשׁ בַּחֲסָדִים, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה בְּמִדָּה כָּרָאוּי לְפִי עֶרְכּוֹ, אֲזַי נִתְרַחֵב דַּעְתּוֹ וְנִתְרוֹמֵם מֹחוֹ, וַאֲזַי נִגְדָּלִין הַחֲסָדִים בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה, כִּי כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם הַדַּעַת, נִתְרוֹמְמִין וְנִגְדָּלִין הַחֲסָדִים, כִּי הַדַּעַת מְלֻבָּשׁ בַּחֲסָדִים כַּנַּ”ל. וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סה): כָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ. מִתְפַּתֶּה דַּיְקָא, בְּחִינַת חֲסָדִים, שֶׁעַל־יְדֵי הַיַּיִן נִגְדָּלִין הַחֲסָדִים. וְזֶהוּ מִתְפַּתֶּה – שֶׁעַל־יְדֵי הַגְדָּלַת הַחֲסָדִים הוּא מִתְפַּתֶּה וּמִתְפַּיֵּס, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְהִתְפַּתּוֹת לְפִי חֲסָדִים סְתָם, וְהָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת רֹגֶז, אֲבָל עַל־יְדֵי הַגְדָּלַת הַחֲסָדִים עַל־יְדֵי הַיַּיִן הוּא מִתְפַּתֶּה כַּנַּ”ל. אֲבָל הַשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּי וּמִשְׁתַּכֵּר, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מִתְגַּבְּרִין תֹּקֶף הַגְּבוּרוֹת, וְנַעֲשֶׂה כַּעַס וָרֹגֶז, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִין גְּבוּרוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְיוּכַל לָבוֹא לִידֵי רָעוֹת וְכוּ’, חַס וְשָׁלוֹם:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת שׁוֹכְחִין כָּל הַמִּצְווֹת וְהָאַזְהָרוֹת שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי מֹשֶׁה הוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, וּמַזְכִּיר כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְוָה הַשַּׁיָּכָה לְאוֹתוֹ אֵיבָר, כִּי רְמַ”ח מִצְווֹת, כְּנֶגֶד רְמַ”ח אֵיבָרִים. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה נִקְרָא “מְחֹקֵק” (דברים לג), שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא רְמַ”ח, שֶׁמַּזְכִּיר רְמַ”ח מִצְווֹת כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שׁוֹכֵחַ אוֹתָם, בִּבְחִינַת (משלי לא): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה וְהַשִּׁכְרוּת שׁוֹכֵחַ רְמַ”ח מִצְווֹת שֶׁל מֹשֶׁה כַּנַּ”ל. וְהִתְלַבְּשׁוּת מֹשֶׁה בָּאֵיבָרִים, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַדַּעַת בַּחֲסָדִים כַּנַּ”ל, כִּי מֹשֶׁה הוּא הַדַּעַת, וְהָאֵיבָרִים הֵם רְמַ”ח, בְּחִינַת אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא רְמַ”ח אֵיבָרִים:

### כז

מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס־חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג, שֶׁקּוֹרִין “רוֹגִירֶיר”, וְהוּא מַנְהִיג בְּכַשְׁרוּת וּבְיֹשֶׁר, וְרוֹאֶה וּמִסְתַּכֵּל לְהַטִּיל הַמַּשּׂאוֹי עַל כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁמַּעֲרִיךְ אֶת כָּל אֶחָד בְּישֶׁר לְהַכְבִּיד עַל זֶה וּלְהָקֵל עַל זֶה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטֵּל הָאַרְבַּע מִדּוֹת רָעוֹת, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע. וְהַסּוֹד – כִּי הַנֶּדֶר שֶׁנּוֹדְרִין צְרִיכִין לְשַׁלֵּם מִיָּד, וְהַמְאַחֵר נִדְרוֹ גּוֹרֵם אֵלּוּ הָאַרְבַּע מִדּוֹת הַנַּ"ל, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא פ' לז), שֶׁלָּמַד מִיַּעֲקֹב, שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁאֵחֵר נִדְרוֹ בָּא לִידֵי אַרְבַּע הַנַּ”ל. עֲבוֹדָה־זָרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: הָסִירוּ אֶת אֱלֹקֵי הַנֵּכָר. גִּלּוּי עֲרָיוֹת וַתֵּצֵא דִּינָה וְכוּ’. שְׁפִיכוּת־דָּמִים – בִּשְׁכֶם. לָשׁוֹן הָרָע – וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן. וְאִיתָא (שם), שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁרָאָה מֹשֶׁה בְּסִבְלוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנָּתַן לֵב עַל סִבְלוֹתָם, שֶׁהָיוּ מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶם, וְהָעֲבוֹדָה הַשַּׁיָּךְ לְאִישׁ נָתְנוּ עַל אִשָּׁה, וְכֵן לְהֶפֶךְ, וְהָיָה מֹשֶׁה מִסְתַּכֵּל עַל זֶה, וְהִפֵּךְ הַדָּבָר וְנָתַן עַל כָּל אֶחָד הָעֲבוֹדָה הָרָאוּי לוֹ, מַה שֶּׁרָאוּי לְאִישׁ וְכוּ’, וְכֵן בֵּין אֲנָשִׁים בְּעַצְמָן הִסְתַּכֵּל לִתֵּן עַל כָּל אֶחָד מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. וְאָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תִּזְכֶּה לְהַתִּיר נֶדֶר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גַּם־כֵּן: בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין לְהַעֲרִיךְ כָּל אֶחָד כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַתָּרַת נְדָרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מֵאַרְבַּע מִדּוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל. וְהָבֵן:

### כח

דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת, כִּי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה אֲפִלּוּ לִדְרֹשׁ, וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרֹשׁ וְלֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב. וְיֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתֹּב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ס:): דְּבָרִים שֶׁבְּעַל־פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב וְכוּ’. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת, אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתֹּב, וְאֵיזֶהוּ לֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב – הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ.

וְסוֹד זֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (הושע ח): אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ. הַיְנוּ כְּשֶׁכּוֹתְבִין רֻבֵּי תּוֹרָתִי, הַיְנוּ רַב יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב כַּנַּ”ל, אֲזַי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ, הַיְנוּ שֶׁאֵין יוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַיִּשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ זָר נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְזָר וּלְנָכְרִי, וְכֵן לְהֶפֶךְ, שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, כְּמוֹ דְּאִיתָא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, מֵחֲמַת שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְיַעְתִּיקוּ הָאֻמּוֹת לְעַצְמָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, עַל־כֵּן נָתַן לָנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַעְתִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּעַל־פֶּה. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב. וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁלֹּא נִתַּן לִכְתֹּב, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתֹּב וְשֶׁלֹּא נִתְּנוּ לִכְתֹּב, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ”ל:

### כט

כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל־יְדֵי תַּעֲרֹבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר, וְאֵין בַּהֶתֵּר כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאִסּוּר – בָּזֶה מַרְאִין לוֹ שֶׁפָּגַם בְּאֵיזֶהוּ יִחוּד שֶׁל מַעְלָה, כִּי כָל הַיִּחוּדִים וְהַזִּוּוּגִים הֵם בְּחִינַת בִּטּוּל אִסּוּר. וְזֶה בְּחִינַת: וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת. נִמְצָא, שֶׁמֵּאִסּוּר נַעֲשֶׂה הֶתֵּר, כִּי בַּתְּחִלָּה הִיא אֲרוּסָה, וְאָז הִיא אֲסוּרָה, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֵׂית הֶתֵּר בְּנִשּׂוּאִין. וְעַל־כֵּן גַּם בַּזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם נֶאֱמַר (תהלים סח): אֱלֹקִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, הַיְנוּ זִוּוּגִים, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ב) זֶה הַפָּסוּק לְעִנְיַן זִוּוּגִים, אֲזַי: מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאִסּוּר כָּשֵׁר וְהֶתֵּר, בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר, וְהַשְּׁאֵלָה אֲסוּרָה, הִיא סִימָן שֶׁפָּגַם בְּיִחוּד שֶׁל מַעְלָה, כִּי הַיִּחוּד הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר כַּנַּ"ל:

### ל

כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם, וְזֶה מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשִׁים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי דְּמָעוֹת (כַּמּוּבָא בְּסִימָן רסב), אֲזַי אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת, וּמְבַטְּלָן:

וְהַדָּבָר מְבֹאָר, כִּי כָל כֹּחָם הִיא מִן הַדְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הַנַּ”ל, הֵם עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם וּמְבַטְּלָן. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “בְּכִיָּה” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: בְּ’נֵי יִ’שְׂרָאֵל כְּ’חוֹל הַ’יָּם (הושע ב) – מַה חוֹל הַיָּם מֵגֵן מִן גַּלֵּי הַיָּם שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּ הָעוֹלָם, כֵּן בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵגֵן עֲלֵיהֶם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם – מִסְפַּר הַיְנוּ מִסֵּפֶר הַנַּ”ל, מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, הַיְנוּ בְּכִיָּה וּדְמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁין שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמֵּגֵן עֲלֵיהֶם כַּנַּ”ל:

### לא

עַל־יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר אִם קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה. וְסִימָן: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ (במדבר ז), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף. וּמִקְרָא זֶה נֶאֱמַר בְּמַשָּׂא בְּנֵי קְהָת, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין בַּכָּתֵף אֶת הָאָרוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת עֹל תּוֹרָה:

### לב

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּנוּזִים, וְהֵם יוֹדְעִים פָּנִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הֵם צְרִיכִים לְהַעְלִים תּוֹרָתָם, וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מַעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב עִם הַדַּרְשָׁן. וְגַם אֶצְלוֹ יֵשׁ לִפְעָמִים, שֶׁיּוֹדֵעַ תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פָּנִים, דְּהַיְנוּ פָּנִים בַּתּוֹרָה, וְהוּא צָרִיךְ לְהַעְלִימָהּ, וְאֵינוֹ אוֹמְרָהּ. וְלִפְעָמִים אֵינוֹ כּוֹתְבָהּ כְּלָל, וְלִפְעָמִים כּוֹתְבָהּ וְאַחַר־כָּךְ שׂוֹרְפָהּ, וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה נִכְתֶּבֶת, הָיָה מִזֶּה סֵפֶר וְהָיָה בָּא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שֵׁמוֹת, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אַךְ הָעוֹלָם מְקַלְקְלִין זֹאת, וּצְרִיכִין לְהַעְלִימָהּ וּלְשָׂרְפָהּ. אֲבָל הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם מַה שֶּׁנֶּעְלָם וְנִשְׂרָף תּוֹרוֹת וּסְפָרִים הַלָּלוּ, כִּי גַּם יֵשׁ כַּמָּה סְפָרִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ סְפָרִים וְנִמְחוּ וְנֶאֶבְדוּ מִן הָעוֹלָם, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַקַּדְמוֹנִים, תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, עָשׂוּ סְפָרִים הַרְבֵּה, אַךְ נֶאֶבְדוּ. אַךְ הוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם, כִּי אִם לֹא הָיָה זֹאת, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין, שֶׁאִם הָיוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וְאָמַר: הִנֵּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל וְכוּ’ (מלכים א יב), וְהִטְעָה כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם – הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁהִטְעָה עַם רַב בִּשְׁטוּת כָּזֶה לַעֲבֹד עֲגָלִים. אַךְ בְּוַדַּאי הָיָה בָּזֶה חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאִם הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, נִמְצָא עַתָּה דַּף אֶחָד מִסְּפָרִים הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הָיוּ מִתְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא טוֹבָה מַה שֶּׁנִּתְעַלְּמִין וְנִשְׂרָפִין הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל:

כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, בִּבְחִינַת: מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה’, בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב (משלי יח), וְאִיתָא בַּזֹּהַר (בראשית דף לז:): שֵׁם ה’ – דָּא סֵפֶר, כִּי “סֵפֶר” בְּמִסְפַּר "שֵׁם", כַּמּוּבָא, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, וְנִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם וְעוֹשֶׂה שֵׁם. וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי כָל אֶחָד כְּפִי קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבּוֹ תָּלוּי בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ הוּא שְׁמִירָה מִנִּאוּף, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינוֹת חֹטֶם, בִּבְחִינוֹת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְנִאוּף תָּלוּי בַּחֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ): לֹא תִנְאָף, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ’ נשא פ”י): לֹא תֵהָנֶה אַף. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף, כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם כַּנַּ”ל. וּבְחִינַת מָשִׁיחַ הוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל תּוֹרָה, וְשָׁם מְרַחֵף רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (בראשית א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. רוּחַ אֱלֹקִים – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ (זוהר ויחי דף רמ.), שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וּמַיִם הוּא הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא:

וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’ נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא. בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־ קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ’ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (במדבר ה). כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחְשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־ קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת (דברים כד), כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ”ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ’, וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ’:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד, וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָהּ בֵּינֵיהֶם (כשרז”ל סוטה יז), כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ”ד וּבָהּ הֵ”א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה.

וְהִנֵּה הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִאוּף, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד. אַךְ דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ־קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (ויחי דף רמה.): כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לָאו רְחִימוּתָא רְחִימָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ־קִנְאָה הַנַּ”ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ”ל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה, כִּי הַקִּנְאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ’:

וְעַל־כֵּן דַּע, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעְלִים תּוֹרָתָם, לְשָׂרְפָן וּלְהַאֲבִידָן כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלוֹם הַזּוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, כִּי יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד, וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל שָׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ”ל, הוּא הֶפְסֵד גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־כֵּן מֻכְרָחִין שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱבָדִין הַתּוֹרוֹת וְהַסְּפָרִים הַנַּ”ל, כְּדֵי לְסַלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הָרוּחַ־קִנְאָה הוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׂרָפִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, מִמֵּילָא נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁשּׁוֹרֶה עַל הַסְּפָרִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ סוֹד שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה, כִּי הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה’, בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, וְאָמְרָה תּוֹרָה שֶׁיִּמָּחֶה וְיֵאָבֵד כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, דְּהַיְנוּ זוּג הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל, שֶׁבִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְחִין וְנֶאֱבָדִין הַסְּפָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל. וַאֲזַי נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה (כשארז”ל שבת קטז): וּמַה שְּׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ”ל, אָמְרָה תּוֹרָה יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם וְכוּ’. סִפְרֵי הַמִּינִין, שֶׁהֵם מַטִּילִין שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֵאָבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁיִּמַּח וְיֵעָקֵר זִכְרָם מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲבֵדַת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים בָּא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱבָדִין וְנֶעֱקָרִין סִפְרֵי הַמִּינִין, וַאֲזַי יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן:

### לג

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה וְכוּ’: (שמות יח)

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צד), שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין. כִּי כָל הַשְּׂמָחוֹת הֵם רַק בִּשְׁעָתָן, כְּגוֹן, לְמָשָׁל, שִׂמְחָה שֶׁל חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית, הַשִּׂמְחָה הוּא רַק בִּשְׁעָתָן, וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי סוֹף אָדָם וְכוּ’ (ברכות יז). אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף, אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף, דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית, הוּא טוֹב מְאֹד.

וְהִנֵּה זֶהוּ רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה, שֶׁמִּצִּדָּהּ הַמָּוֶת טוֹב מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ר פ”ט): וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד זֶה וְכוּ’, כִּי הוּא טוֹב מְאֹד, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִין לְתַכְלִית הַטּוֹב. אַךְ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאֹד, אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נו): בֵּאלֹקִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי – שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים טז): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח – שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאֹד, וְעַל־כֵּן יָכוֹל לִשְׂמֹחַ גַּם עִם גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף.

אֲבָל מִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן גּוּפוֹ נוֹצַר מִטִּפָּה טְמֵאָה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת זֹאת. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָדוֹשׁ כָּל־כָּךְ, בִּפְרָט גֵּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ עִם גּוּפוֹ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית.

וְזֶהוּ: וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה – שֶׁיִּתְרוֹ הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבָה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה. וְזֶהוּ: עַל כָּל הַטּוֹבָה – לְמַעְלָה וּלְהָלְאָה עַל הַטּוֹבָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הַיְנוּ לְהָלְאָה מִן הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַסּוֹף, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה שָׂמֵחַ מְאֹד, כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמָה, אַף כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, הוּא טוֹב מְאֹד כַּנַּ”ל, אַךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ הַגּוּף, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיָה גֵּר, לֹא הָיָה שִׂמְחָתוֹ בְּגוּפוֹ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין – בְּשָׂרוֹ דַּיְקָא כַּנַּ"ל:

### לד

וַיִּחַדּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה: (שמות יח)

כִּי אֵצֶל סְתַם בְּנֵי־אָדָם אֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, כִּי יֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. לְמָשָׁל, כְּשֶׁבָּאִין עַל חֲתֻנָּה, יֵשׁ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הָאֲכִילָה שֶׁאוֹכֵל, דָּגִים וּבָשָׂר וְכַיּוֹצֵא, וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הַכְּלֵי־זֶמֶר, וְיֵשׁ שֶׁשָּׂמֵחַ מִדְּבָרִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, וְיֵשׁ שֶׁשָּׂמֵחַ מִן הַחֲתֻנָּה עַצְמָהּ, כְּגוֹן הַמְחֻתָּנִים, שֶׁאֵינָם מַשְׁגִּיחִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רַק שְׂמֵחִים מִן הַחֲתֻנָּה עַצְמָהּ, וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר חִלּוּקִים, אֲבָל אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ מִכָּל הַשְּׂמָחוֹת בְּיַחַד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מִכָּל הַדְּבָרִים הַנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין הַשִּׂמְחָה מִכָּל הַדְּבָרִים בְּיַחַד, רַק מִכָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה. גַּם יֵשׁ אֶחָד, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם שִׂמְחָה כְּלָל, לֹא מִן הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלֹא מִשְּׁאָר דְּבָרִים, וְאַדְּרַבָּא, יֵשׁ לוֹ קִנְאָה וָצַעַר, שֶׁמְּקַנֵּא עַל הַשִּׁדּוּךְ, עַל שֶׁזֶּה נִשְׁתַּדֵּךְ בָּזֶה. אֲבָל שְׁלֵמוּת וְגַדְלוּת הַשִּׂמְחָה הוּא, מִי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׂמֹחַ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל כָּל הַטּוֹבָה, דְּהַיְנוּ עַל הַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטּוֹבוֹת, וְשָׁם בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד, וַאֲזַי שִׂמְחָתוֹ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, וְאָז הַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמְאִירָה בְּאוֹר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי הַכְּלָלִיּוּת שֶׁנִּכְלָל שִׂמְחָה בַּחֲבֶרְתָּהּ נִגְדָּל בְּיוֹתֵר אוֹר הַשְּׂמָחוֹת, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁנִּכְלָלִין יוֹתֵר רִבּוּי הַשְּׂמָחוֹת זֶה בָּזֶה, נִגְדָּל וְנִתּוֹסֵף אוֹר הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי נִגְדָּל וְנִתּוֹסֵף הָאוֹר מְאֹד, עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת שֶׁמִּתְנוֹצֵץ מִשִּׂמְחָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ יוֹתֵר שְׂמָחוֹת שֶׁנִּכְלָלִין בְּיַחַד, נִתּוֹסֵף בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּכְלָל הַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד, אֲזַי אוֹר הַשִּׂמְחָה גָּדוֹל מְאֹד עַל־יְדֵי רִבּוּי הַהִתְנוֹצְצוּת מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה – שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ מִכָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד. וְזֶהוּ: עַל כָּל הַטּוֹבָה, כִּי הָיָה מִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל כָּל הַטּוֹבָה, הַיְנוּ עַל הַשֹּׁרֶשׁ, שֶׁשָּׁם הַכֹּל אֶחָד, וְשָׁם נִכְלָלִין כָּל הַשְּׂמָחוֹת יַחַד, וְעַל־כֵּן הָיָה שָׂמֵחַ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת בְּיַחַד כַּנַּ”ל:

### לה

לוֹמְדֵי תוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: קֶדֶם יָדַעְתִּי (תהלים קיט) – שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִקֹּדֶם מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וּמֵהֵיכָן. מֵעֵדֹתֶיךָ, דְּהַיְנוּ מִן הַתּוֹרָה:

### לו

תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם סֵפֶר, יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת, שֶׁנֶּחְפֶּה וְנִסְתָּר אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא. וְהַדַּפִּין שֶׁל כְּרִיכָה הֵם מְחַפִּים, וְכוּ’:

### לז

מִמְתִים יָדְךָ ה’ מִמְתִים מֵחֶלֶד וְכוּ’. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ וְכוּ’: (תהלים יז)

הַכְּלָל, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה’ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית, וְזֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנַחְנוּ נַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵין רָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כַּוָּנָה אַחֶרֶת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי־אִם לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו, וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְמַלֹּאת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה. וְיֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכּוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן, שֶׁרוֹצֶה לְמַלֹּאת בִּטְנוֹ וְתַאֲוָתוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם. חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ – הַיְנוּ הֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין חֶלְקָם בַּחַיִּים, דְּהַיְנוּ לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם בְּחַיִּים חִיּוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין בְּרַב טוּב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ: וּצְפוּנְךָ, שֶׁבּוֹחֲרִין בַּטּוֹב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא – וּשְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ – תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת, הֵן הַבּוֹחֲרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן הָעוֹבְדִין בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ, כַּנַּ”ל – שְׁנֵיהֶם הֵם בִּבְחִינַת תְּמַלֵּא בִטְנָם, שֶׁרוֹצִים לְמַלֹּאת בִּטְנָם וְתַאֲוָתָם: זֶה – בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה – בָּעוֹלָם הַבָּא, רַק שֶׁזֶּה הַבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא חָכָם יוֹתֵר, שֶׁבּוֹחֵר בְּעוֹלָם עוֹמֵד, הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי, וּמְמָאֵס עוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא עוֹבֵר וְכָלֶה. וְגַם בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לַעֲבֹד ה’, אֲפִלּוּ אִם עוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים – שֶׁהַשְּׂבִיעָה שֶׁלָּהֶם הוּא בָּנִים, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם הוּא כְּדֵי לְהַשְׁאִיר יְרֻשָּׁה לְבָנָיו.

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ קָדוֹשׁ, וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת, וּמַנִּיחַ מָמוֹנוֹ לְבָנָיו, הוּא כְּמוֹ מִי שֶׁמְּלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּטִנּוּף, וְלוֹקֵחַ טִנּוּף וּמְכַסֶּה עַל הַטִּנּוּף, כִּי בֶּאֱמֶת מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְיֵשׁ בּוֹ כַּמָּה בְּחִינוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל הַמָּמוֹן שֶׁל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מוֹתָרוֹת, שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם מוֹתָרוֹת, אַחַר שֶׁמִּלֵּא תַּאֲוָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמּוֹתָרוֹת אַחַר כָּל תַּאֲווֹתָיו הוּא הַמָּמוֹן שֶׁנִּשְׁאָר אַחֲרָיו. גַּם הַבָּנִים שֶׁאֵינָם נוֹלָדִים בִּקְדֻשָּׁה, הֵם גַּם־כֵּן מוֹתָרוֹת מַמָּשׁ, כִּי הֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת וְסִרְחוֹן וַעֲכִירַת הַמֹּחַ שֶׁיּוֹצֵא לַחוּץ, וּמִזֶּה נִתְהַוּוּ הַבָּנִים, בְּחִינַת (אבות פ”ג) טִפָּה סְרוּחָה, סִרְחוֹן מַמָּשׁ. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַבָּנִים עוֹלְלִים, לְשׁוֹן טִנּוּף, כִּי עוֹלֵל פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (תהלים ח): טִנּוּף וְלִכְלוּךְ, וְכַנַּ”ל. וּמִי שֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים כָּאֵלּוּ, הוּא גְּנַאי וּבִזָּיוֹן, כִּי הֵם בְּחִינוֹת מוֹתָרוֹת וְטִנּוּף, עַל־כֵּן הוּא רוֹצֶה לְכַסּוֹת אוֹתָם וּלְיַפּוֹת אוֹתָם עִם הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא גַּם־כֵּן מוֹתָרוֹת גָּמוּר, שֶׁנִּשְׁאָר אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ הַיְרֻשָּׁה שֶׁמַּשְׁאִיר לָהֶם אַחַר מוֹתוֹ, נִמְצָא שֶׁמְּכַסֶּה בְּטִנּוּף עַל טִנּוּף. וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים – שֶׁהַשְּׂבִיעָה שֶׁלָּהֶם הוּא בָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם הֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם. וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, שֶׁמְּכַסִּים בְּמוֹתָרוֹת עַל הָעוֹלְלִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינוֹת מוֹתָרוֹת כַּנַּ”ל, הַיְנוּ הַיְרֻשָּׁה שֶׁמַּנִּיחִים לַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבַלִּים יְמֵיהֶם כַּנַּ”ל.

אֲבָל אֲנִי, אֵין בּוֹחֵר לְעַצְמִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, כִּי־אִם לִזְכּוֹת לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה’, וְזֶהוּ: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר, שֶׁבָּחַר לוֹ רַק לִזְכּוֹת בְּצִדְקוּת שֶׁלּוֹ לַחֲזוֹת פְּנֵי ה’ וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַבָּנִים שֶׁהוּא חָפֵץ לְהַשְׁאִיר, כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים, כִּבְיָכוֹל, צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כִּי הַבָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סג:): כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כְּאִלּוּ מְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת. כִּי כְּשֶׁבָּא וְנוֹלָד בֵּן בָּעוֹלָם, נוֹלָד וּבָא צֶלֶם אֱלֹקִים, כִּבְיָכוֹל, וְנִשְׁלָם צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְזֶהוּ: אֶשְׂבְּעָה – דְּהַיְנוּ הַשְּׂבִיעָה שֶׁל בָּנִים, בְּחִינַת יִשְׂבְּעוּ בָנִים, הוּא רַק: בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, שֶׁעִקַּר שְׂבִיעָתוֹ שֶׁל בָּנִים הוּא רַק מַה שֶּׁהוּא מֵקִיץ וּמְעוֹרֵר בָּזֶה תְּמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: מִמְתִים יָדְךָ ה’ וְכוּ’. כִּי יֵשׁ שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה טִבְעִיִּת, שֶׁהֵם נוֹלָדִים בְּלֵחוּת שָׁרְשִׁיּת וּשְׁאָר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל־ יָדָם רָאוּי לָהֶם לִחְיוֹת מִסְפַּר שָׁנִים כָּאֵלּוּ, וְהֵם מִתְקַיְּמִים וְחַיִּים כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים, עַד שֶׁנִּפְסָק וְנִכְלֶה לֵחוּתָם וְחִיּוּתָם, וְהֵם מֵתִים מֵחֶלֶד, וְזֶהוּ בְּחִינַת: מִמְתִים מֵחֶלֶד.

וְיֵשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם מִיתָה קֹדֶם זְמַנָּם בִּשְׁבִיל עֹנֶשׁ, וְזֶהוּ: מִמְתִים יָדְךָ ה’ וְכוּ’, וְאֵלּוּ רָאוּי לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, מֵאַחַר שֶׁמֵּתוּ קֹדֶם זְמַנָּם. אֲבָל הַמֵּתִים מֵחֶלֶד, הֵם בְּחִינַת בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאֵין לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, כִּי הֵם חַיִּים וְקַיָּמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי שׁוּם עֹנֶשׁ, עַד שֶׁמֵּתִים מֵחֶלֶד כַּנַּ”ל.

וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר, שֶׁמִּשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה וּבְנֵי עוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ: מִמְתִים יָדְךָ ה’, מִמְתִים מֵחָלֶד, הַיְנוּ מִן הַמֵּתִים עַל־יְדֵי ה’, וְיֵשׁ לָהֶם עוֹלָם הַבָּא, וּמִן הַמֵּתִים מֵחֶלֶד, דְּהַיְנוּ בְּנֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְזֶהוּ: חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ, הַיְנוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחִינַת: תְּמַלֵּא בִטְנָם, הַיְנוּ מִלּוּי בֶּטֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם, כַּנַּ”ל. וְגַם מִי שֶׁבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא, וְרוֹצֶה לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, גַּם זֶה בְּחִינַת: יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ וְכוּ’. אֲבָל אֲנִי בּוֹחֵר לְעַצְמִי מִשְּׁתֵּי הַכִּתּוֹת הַנַּ”ל – בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, שֶׁעִם כָּל הַצִּדְקוּת שֶׁלִּי אֶזְכֶּה לַחֲזוֹת פְּנֵי ה’, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ, כַּנַּ”ל. וְעִם כָּל זֶה טוֹב מְאֹד אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא.

וְגַם טוֹב לְהַשְׁאִיר זְכוּתוֹ לְבָנָיו, כַּמּוּבָא, שֶׁאֵין לָאָדָם לְקַבֵּל כָּל שְׂכָרוֹ, רַק יַשְׁאִיר מִזְּכוּתוֹ לְבָנָיו אַחֲרָיו, רַק שֶׁהַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אוֹהֲבֵי ה’ בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן דָּוִד וְכַיּוֹצֵא, אֵין בּוֹחֲרִים בְּכָל זֶה כְּלָל, וְאֵין רוֹצִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא לְהַשְׁאִיר זְכוּתָם וְצִדְקָתָם לִבְנֵיהֶם, רַק לְמַלֹּאת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ”ל:

### לח

לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהָפֶךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁלִּפְעָמִים הַצַּדִּיק נוֹסֵעַ עַל הַמְּדִינָה וּמֵאִיר לְהַתַּלְמִידִים, וְלִפְעָמִים הַתַּלְמִידִים בָּאִים אֶצְלוֹ. וְדַע, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא גְּדוֹלָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַגָּדוֹל נוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. כִּי זֶה פָּשׁוּט שֶׁהַקָּטָן צָרִיךְ לָבוֹא לְהַגָּדוֹל, כִּי הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אַךְ לִפְעָמִים אוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקָּטָן לְקַבֵּל מִן הַגָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר הַגָּדוֹל מְאֹד, עַל־כֵּן מֻכְרָח הַגָּדוֹל לְהוֹרִיד וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ אֵצֶל הַקָּטָן וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַעֵט וְיִתְגַּשֵּׁם הָאוֹר קְצָת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבְּלוֹ. נִמְצָא, כְּשֶׁהַגָּדוֹל צָרִיךְ לֵילֵךְ לְהַקָּטָן, זֶהוּ מִגֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלָתוֹ מְאֹד כַּנַּ”ל.

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לִפְנֵי גְּדוֹלִים הָיָה צָרִיךְ לְהַקְטִין עַצְמוֹ וּלְהַרְאוֹת הַכְנָעָה נֶגְדָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר יב): וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם וְכוּ’. הַיְנוּ: אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם הֵם הָיוּ גְּדוֹלִים מְאֹד, כְּגוֹן יְהוֹשֻׁעַ וְאַהֲרֹן, עִם כָּל זֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהַקְטִין עַצְמוֹ וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ נֶגְדָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל אוֹרוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (מגילה לא): בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ – שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ גַּדְלוּת בְּיוֹתֵר, שָׁם צָרִיךְ עֲנָוָה וְקַטְנוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ”ל.

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַקָּטָן בָּא לִפְנֵי הַגָּדוֹל כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי הַגָּדוֹל מֵאִיר בּוֹ, וְעִקַּר הַדָּבָר לַעֲשׂוֹת מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת מֹחִין דְּגַדְלוּת, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר בְּהַקָּטָן, לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל מִקַּטְנוּתוֹ, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְתָּקָה. וְלִפְעָמִים מֵאִיר בּוֹ עַל־יְדֵי הֶאָרַת פָּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁמֵּאִיר לוֹ פָּנָיו בְּפָנִים שׂוֹחֲקוֹת, אַנְפִּין נְהִירִין. וְלִפְעָמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל עַל־יְדֵי־זֶה, וְהוּא בִּבְחִינַת: אָעָא דְּלָא דָּלֵק, מְבַטְשִׁין לֵהּ, שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר בּוֹ עַל־יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁצָּרִיךְ לְיַסְּרוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ, כְּדֵי לְבַטֵּל אוֹתוֹ שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל. וְדַע, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגָּדוֹל צָרִיךְ לְהוֹרִיד עַצְמוֹ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ קְצָת מִגַּדְלוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבֵּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין נֶחְשָׁב זֶה הַגֵּרָעוֹן וְהַהֶפְסֵד שֶׁל הַגָּדוֹל, שֶׁצָּרִיךְ לְבַטֵּל אוֹרוֹ לְפִי שָׁעָה, כְּנֶגֶד הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּהַקָּטָן, שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ וּמַגְדִּילוֹ, כִּי בִּטּוּל וְקַטְנוּת הַגָּדוֹל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ, וְהוּא מְתַקֵּן וּמַגְדִּיל אֶת הַקָּטָן לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל:

וְיֵשׁ חִלּוּקִים בְּעִנְיַן קַטְנוּת וְהַכְנָעַת הַגָּדוֹל אֵצֶל הַקָּטָן כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹרוֹ כַּנַּ”ל, כִּי הַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן: לִפְעָמִים הוּא בִּתְנוּעָה בְּעָלְמָא, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן. כְּמוֹ נֵר שֶׁכָּבָה, כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת אוֹר, עֲדַיִן יְכוֹלִין לְהַדְלִיקוֹ, רַק עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמְּקָרְבִין אוֹתוֹ קְצָת לַנֵּר הַדּוֹלֵק, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹחֲזִין אוֹתוֹ לְמַטָּה אֵצֶל נֵר הַדּוֹלֵק, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן קְצָת אוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אוֹר, אֵין יְכוֹלִין לְהַדְלִיקוֹ מֵרָחוֹק, כִּי אִם כְּשֶׁמְּקָרְבִין אוֹתוֹ מַמָּשׁ לְהָאוֹר אוֹ לְהֶפֶךְ וְכוּ’:

### לט

לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’, אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ: (תהלים מו)

כִּי בֶּאֱמֶת הַדָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אֲשֶׁר בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד, מָה רַבּוּ מַעֲשֵׂי ה’. וַאֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם לְבַד, עָצְמוּ נִפְלְאוֹת ה’, אֲשֶׁר בָּרָא דּוֹמְמִים וְצוֹמְחִים וְכוּ’, וּמִי יוּכַל לְשַׁעֵר גְּדֻלַּת ה’ שֶׁיֵּשׁ בַּבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, מִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר הָעוֹלָמוֹת. וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, עִקַּר בְּרִיאָתָן – בִּשְׁבִיל בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, כִּי שַׁבָּת הוּא תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת (הקדמת הזוהר דף א: וזוהר תרומה קלו), שֶׁהוּא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְשָׁם יַשִּׂיגוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל וּבְלִי שׁוּם מוֹנֵעַ, כִּי אָז יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אַחְדוּת גָּמוּר, וְכָל אֶחָד יִהְיֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ: זֶה ה’ קִוִּינוּ לוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא), וְזֶהוּ הַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.

וְעַל־כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית, כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף, דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת. וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה: בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ’ שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר, לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם נִסְמָךְ אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית. כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא, שֶׁעַל־יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָךְ אֶל הַתַּכְלִית. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה, לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לִבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁל אוֹתוֹ הַדָּבָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ’:

וְהִנֵּה הַבַּעֲלֵי־שֵׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׂכֶל גָּדוֹל, הֵם יְכוֹלִים זֹאת. אֲבָל קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנוֹ הַיּוֹם, שֶׁכֻּלָּנוּ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מְאֹד, בִּבְחִינַת רַגְלִין, אֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּ לָבוֹא לִידִיעָה זוֹ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לָנוּ לִכְסֹף וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד: מִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג הַדּוֹר, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זֶה הַכֹּחַ, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בָּנוּ, בִּבְחִינַת רַגְלִין, יְדִיעָה וְהַשָּׂגָה הַנַּ”ל, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית, כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁמִּגֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלָתוֹ הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בַּפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, אֲפִלּוּ בְּשִׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פ’ בשלח ופירש”י שם, וע’ זוהר בשלח נה, ויקרא כב): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא. הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיָה נָבִיא גָּדוֹל כָּזֶה, לֹא הָיָה רוֹאֶה מַה שֶּׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בִּימֵי מֹשֶׁה. וְכָל זֶה, מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם מַעֲלַת הַמַּנְהִיג, שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַמַּנְהִיג, וְהוּא יָכֹל לְהָאִיר אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת רַגְלִין, שֶׁאֲפִלּוּ הָרַגְלִין שֶׁרְחוֹקִים מֵהַמֹּחַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הֵם יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר בָּרָא בָּעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי גְּדֻלַּת הַמַּנְהִיג יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחַ אֲפִלּוּ לְהָרַגְלִין, וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁהָרַגְלִין אֵלּוּ הֵם גְּדוֹלִים מִמֹּחַ אַחֵר.

וְזֶהוּ: לְכוּ חֲזוּ. לְכוּ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הָרַגְלִין, שֶׁהֵם כְּלֵי הַהֲלִיכָה, גַּם הֵם יֶחֱזוּ מִפְעֲלוֹת ה’ אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. הַיְנוּ פְּעֻלּוֹת ה’, אֲשֶׁר שָׂם בָּאָרֶץ הַזּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל, שֶׁעַל־יְדֵי מִפְעֲלוֹת ה’ שֶׁבָּאָרֶץ הַזֹּאת הַשְּׁפָלָה, יְכוֹלִין לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית. וְזֶהוּ: אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. הַיְנוּ שֶׁהַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת “שֵׁמוֹת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: תַּ’כְלִית מַ’עֲשֵׂה שָׁ’מַיִם וָ’אָרֶץ, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): אַל תִּקְרָא שַׁמּוֹת, אֶלָּא שֵׁמוֹת. דְּהַיְנוּ עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא הַתַּכְלִית, הוּא מְלֻבָּשׁ וְנֶאֱחָז בָּאָרֶץ הַשְּׁפָלָה הַזּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, דַּיְקָא עַל יָדוֹ, מֻכְרָחִין לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, שֶׁהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ כָּזֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא תָּלוּי דַּיְקָא בִּבְרִיּוֹת עוֹלָם הַשָּׁפָל, וְכָל הַנְּשָׁמוֹת מֻכְרָחִין לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי אֵין מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בָּא, עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף (יבמות סב.), כִּי כֻלָּם מֻכְרָחִין לָבוֹא לְזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל־יָדוֹ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁהֵם נִצְרָכִים לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם, לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית עַל־יָדָם, כַּנַּ”ל:

וְרָאוּי לָנוּ לוֹמַר זֹאת בִּבְכִיָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, לִבְכּוֹת וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ, לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ זֶה הַדַּעַת, שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וּלְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִכָּל דָּבָר שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת כַּנַּ”ל, עַד הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וּכְפִי הַמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה שֶׁלָּנוּ עַתָּה, וְכֻלָּנוּ אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִתֵּן לָנוּ מַנְהִיג רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ יְדִיעָה הַנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי וְלָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל:

הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכֹּל, וְשַׁבָּת הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית וְכוּ’. וּבְוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַבְּרִיּוֹת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מַה שֶּׁנִּבְרָא קֹדֶם וּבֵין מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּשִּׁשִּׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ יוֹתֵר לְשַׁבָּת. וְאִיתָא בִּסְפָרִים, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (שמות לא), שֶׁגַּם הַשֵּׁשֶׁת יָמִים בְּעַצְמָן נִבְרְאוּ. וְהֵם בְּסוֹד עֲגֻלָּה אֶל הַנְּקֻדָּה פְּנִימִית, שֶׁהִיא שַׁבָּת (זוהר ויקהל רד). אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן יֵשׁ חִלּוּקִים:

מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא (עירובין יג:), וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב (קהלת ד): טוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה – הַדָּבָר תָּמוּהַּ: וְאִם־כֵּן עַל מָה נִבְרָא. וּבְוַדַּאי אֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִין כִּי־אִם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְהַיִּסּוּרִין שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי־אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לֹא הָיָה נִבְרָא כְּלָל. אֲבָל בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בָּאִין אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ”ל. וְגַם אֲפִלּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה – יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכֹּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (אבות פ”ד):

נִיסָן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה לִמְלָכִים (ר”ה ב), וְאָז מְמַנִּין כָּל הַמְּלָכִים לְמַעְלָה, וּבְוַדַּאי נוֹתְנִין מַתָּנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמַּמְלִיכִין אוֹתוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ גַּם־כֵּן מֶלֶךְ וּמַנְהִיג, רוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בָּנוּ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וַאֲנַחְנוּ הֵם הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ, שֶׁמִּתְנַהֲגִים אַחַר הַמַּנְהִיג. וּמִי יִתֵּן וְהָיָה לָנוּ מַנְהִיג כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

(כָּל זֶה שַׁיָּךְ לְסִימָן לט)

### מ

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה אִם לָאו, וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן, וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו, אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק. כִּי טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לְצַיֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַעַם שֵׂכֶל, כִּי רַק מִי שֶׁהוּא אִישׁ בּוּר, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע זֹאת, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִשֵּׂכֶל, כְּגוֹן לוֹמְדִים שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְעַט טַעַם הַשֵּׂכֶל בִּפְשָׁט וְקֻשְׁיָא, כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים, אוֹ חֲכָמִים בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁמַּרְגִּישִׁים טַעַם שֵׂכֶל, יְכוֹלִין לְהָבִין טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב”ב קנח, ובזוהר פנחס דף רמה:, ובתיקון כב). וְטַעַם הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל בְּוַדַּאי יָקָר מְאֹד, אַךְ עִקַּר מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, עַל־יְדֵי־זֶה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת וַאֲוִירָהּ מַחְכִּים, כִּי עֵינַיִם עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, כִּי הִתְפַּתְּחוּת הַחָכְמָה נִקְרָא בְּחִינַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, וּמֵחֲמַת שֶׁעֵינֵי ה’ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים.

אַךְ מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ וְנִתְעוֹרֵר זֹאת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת עֵינַיִם לְהַשְׁגִּיחַ כַּנַּ”ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְעַל־יְדֵי הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין בְּחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁנִּקְרָאִין פְּאֵר (סוכה כה), וְהַתְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ”ל. וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַבֶּלֶת קְדֻשָּׁתָהּ מִבְּחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כַּנַּ”ל.

אַךְ בְּוַדַּאי לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת בְּהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לִפְעָמִים, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שֶׁנִּתְרַחֵק אֶחָד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אַדְּרַבָּא, הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי (סנהדרין מו). הַיְנוּ שֶׁצַּעֲקָתָהּ, שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, וְנִפְגַּם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. מֵרֹאשִׁי מִזְּרוֹעִי דַּיְקָא, בְּחִינַת תְּפִלִּין (שֶׁמַּנִּיחִין עַל הָרֹאשׁ וְעַל הַזְּרוֹעַ) וְכַנַּ”ל. רַק כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִתּוֹסֵף עוֹד יִשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְוַסְּפִין יוֹתֵר רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצִים לְעָבְדוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף יוֹתֵר הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַהִתְפָּאֲרוּת נַעֲשִׂין תְּפִלִּין, מֹחִין, וּמִזֶּה נַעֲשֶׂה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, עַל־יְדֵי עֵינֵי הַשְׁגָּחָתוֹ כַּנַּ”ל:

אַךְ מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת, שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת פְּאֵר וּמֹחִין מִן זֹאת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁרוֹאֶה, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְנִכְנָסִין לִפְנִים כַּנַּ”ל, וּבוֹקְעִין בָּעֵינַיִם כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת עֵינֵי ה’, וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה, נַעֲשֶׂה שָׁם גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא רַק מִבְּחִינַת עֵינַיִם הַנַּ”ל.

אֲבָל מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת הִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אָמְנָם מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַמּוֹ, כִּי עַל־יָדוֹ כָּל הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת, אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ, וְעִקַּר הַדָּבָר בְּעֵת הַקִּבּוּץ, בְּעֵת שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֵלָיו הָעוֹלָם הַבָּאִים לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה’, וּבְיוֹתֵר – בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הוּא הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל, אֲזַי הַהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נִתְגַּדֵּל וְנִתּוֹסֵף פְּאֵר וִיֹפִי הַצַּדִּיק, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ”ל, אֲזַי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בֶּאֱמֶת בְּזֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, אֲזַי הוּא גַּם־כֵּן מְקַבֵּל מִן הַהִתְפָּאֲרוּת הַזֹּאת, וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ גַּם־כֵּן בְּחִינַת תְּפִלִּין מֹחִין כַּנַּ”ל, וַאֲזַי נַעֲשִׂין עֵינָיו גַּם־כֵּן כַּנַּ”ל בִּבְחִינַת עֵינֵי ה’, וַאֲזַי גַּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֶׂה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, כִּי הוּא מַחְכִּים הָאֲוִיר עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו הַנַּ”ל, שֶׁנַּעֲשִׂין מִן הַהִתְפָּאֲרוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה לג): מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּזְכֶּה לִרְאוֹת מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּעֵת הַקִּבּוּץ, שֶׁאֲזַי הוּא יָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים, בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים. כִּי הַחָכְמָה נִקְרָא מַרְחַקִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַצַּדִּיק בְּיָפְיוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט מִי שֶׁטָּעַם טַעַם הָאֱמֶת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם אָדָם שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אָז טַעַם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־ זֶה הָאִישׁ נַעֲשֶׂה גַּם זֶה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְרָאוּי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ עַתָּה הִשְׁתּוֹקְקוּת וְגַעְגּוּעִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְעִקַּר הַדָּבָר – שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת:

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד עִנְיָנִים, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ (מ”ר קהלת סדר א). נִמְצָא שֶׁאֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ כַּנַּ”ל. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, בְּחִינַת (איוב כב): וְכֶסֶף תוֹעָפוֹת לָךְ, שֶׁהוּא לְשׁוֹן כָּפוּל. נִמְצָא, שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה: (וְלֹא סִיֵּם)

### מא

לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה מוֹפְתִים עַל־יְדֵי בַּעֲלֵי הַפּוֹסְקִים, בִּבְחִינַת (דה”א טז): מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ. שֶׁעַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵי פִיהוּ, שֶׁפּוֹסֵק שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, נַעֲשֶׂה מוֹפֵת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַבֵּל לְבַעַל־פּוֹסֵק, וּכְשֶׁפּוֹסֵק בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר וְכַיּוֹצֵא, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁפּוֹסֵק בְּאֵיזֶה עִנְיָן, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְנַעֲשִׂין מוֹפְתִים עַל־יָדוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמּוֹפְתִים, שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ:

### מב

כִּ’י אֲ’נִי יְ’יָ ר’וֹפְאֶךָ (שמות טו) – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אָ’מֵן כֵּ’ן יְ’הִי רָ’צוֹן: (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּאוּר עִנְיָן זֶה)

### מג

עַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו. כִּי הַגִּבּוֹר אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד, וְעִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק, אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, וְרָץ לְתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ. וְכֵן לְהֶפֶךְ, רַכֵּי־לֵבָב הֵם מִתְפַּחֲדִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים כ): אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: הַיָּרֵא וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי רַךְ־לֵבָב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְיָרֵא, כַּנַּ”ל:

### מד

הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת: אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי (תהלים פט). הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבְּרִין הָאֱמוּנָה בַּפֶּה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה. וּמֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מִדִּבּוּרִים שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹמְרָם מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַאֲמִין וְאֵינוֹ כּוֹפֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר דִּבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם אֲחֵרִים, שֶׁהֵם אֶפִּיקוֹרְסִים, וְהוּא מִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם מִזֶּה צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, כִּי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁל כְּפִירָה מַזִּיק לָאֱמוּנָה. גַּם הוּא אִסּוּר גָּמוּר, כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אָסוּר לוֹמַר דִּבְרֵי הֲלָצוֹת, אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק. וּכְבָר מְבֹאָר בִּסְפָרִים וּבִדְבָרֵינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לְעַיֵּן כְּלָל בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים הַפִילוֹסוֹפְיָא, וַאֲפִלּוּ מִסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירָה שֶׁחִבְּרוּ גְּדוֹלִים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם מֵהֶם צָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאֹד, כִּי הֵם מַזִּיקִים מְאֹד לָאֱמוּנָה, כִּי דַּי לָנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל וִיסוֹד וְעִקָּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר וְכוּ’, לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת כְּלָל כְּלָל לֹא.

גַּם מֵחָכְמוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק מְאֹד, כִּי כָל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּכְנָסִין וּמַתְחִילִין קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל, וְהֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וְאֵלּוּ הַחָכְמוֹת מַפִּילִין מְאֹד אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר וּמְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר אִם הוּא יוֹצֵא כָּרָאוּי בַּמֶּה שֶׁעוֹשֶׂה, כִּי בָּשָׂר־וָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא וְכוּ’ (ע”א ג.), וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת (קדושין נד). וְעַל אֵלּוּ הַמְדַקְדְּקִים וּמַחְמִירִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא יח): וְחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם (יומא פה:). כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל, וְתָמִיד הֵם בְּמָרָה־שְׁחוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם מִצְוָה מֵחֲמַת הַדִּקְדּוּקִים וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת שֶׁלָּהֶם (וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל):

וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה’ בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָעִקָּר הוּא, כִּי רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו: זוהר תצא דף רפא:):

### מה

בְּעִנְיַן בְּנֵי־אָדָם שֶׁרוֹצִים וּמְכִינִים עַצְמָן כַּמָּה פְּעָמִים לִנְסֹעַ לְצַדִּיק הָאֱמֶת, וְאַחַר־כָּךְ יֵשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת, וְנִמְנָעִים – דַּע, כִּי שַׁבָּת הִיא נְקֻדָּה הַפְּנִימִית, וּמִמֶּנָּה יוֹנְקִים כָּל הַשִּׁשָּׁה יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעִגּוּלִים סְבִיב הַנְּקֻדָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (ויקהל דף רד.) וְכַמּוּבָא. וְהַקְּלִפּוֹת מוֹלִיכִין אֶת הָרְשָׁעִים סְבִיב הַנְּקֻדָּה, בִּבְחִינַת (תהלים יב): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָם לְהִתְקָרֵב לִפְנִים אֶל הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית, וְכָל זְמַן שֶׁהֵם עֲדַיִן בְּתוֹךְ הָעִגּוּלִים, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב. אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יָצָא מִן הָעִגּוּלִים לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית. אֲבָל מִי שֶׁכְּבָר יָצָא לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מִן הָעִגּוּלִים, כְּגוֹן מְשֻׁמָּדִים, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקָרֵב כְּלָל. וְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה פְּנִימִית, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים הַכֹּל, כַּמּוּבָא:

### מו

מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, כְּגוֹן שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה, וְהַמָּמוֹן הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ (דברים כד), דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת וְסַכָּנוֹת קֹדֶם שֶׁמַּרְוִיחַ הַמָּמוֹן, וְאַחַר־כָּךְ נוֹטֵל הַמָּמוֹן וְנוֹתְנוֹ בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם (חיי שרה דף קכד:), שֶׁהִיא בְּחִינַת: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם וְכוּ’, הַיְנוּ מְסִירַת־נֶפֶשׁ, כִּי צָרִיךְ יְגִיעָה גְּדוֹלָה וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, וְתַחְבּוּלוֹת לָנוּס וְלִבְרֹחַ מֵהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ וְכוּ’, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעְלָם, נִמְצָא שֶׁהוּא מְסִירַת־נֶפֶשׁ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

וְדַע, שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא, וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ, שֶׁהַמְּנִיעוֹת שֶׁלּוֹ גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ, וְקָשֶׁה לַעֲמֹד בָּהֶם.

דַּע, שֶׁלְּכָל אֶחָד אֵין לוֹ מְנִיעוֹת רַק כְּפִי כֹּחוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל לָשֵׂאת וְלַעֲמֹד בָּהֶם אִם יִרְצֶה. וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה, כִּי גַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (בלקו”א סי’ קטו), וְהַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַמְּנִיעוֹת הִיא מְנִיעַת הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁמֹּחוֹ וְלִבּוֹ חֲלוּקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ מֵהַצַּדִּיק, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּבָא לְשָׁם, עִם כָּל זֶה, כְּשֶׁמֹּחוֹ חָלוּק וְקָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, וְיֵשׁ לוֹ עַקְמִימִיּוּת בְּלִבּוֹ עַל הַצַּדִּיק, זֹאת הַמְּנִיעָה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמְּנִיעוֹת.

וְכֵן בִּתְפִלָּה, שֶׁבַּתְּחִלָּה יֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת עַל הַתְּפִלָּה, וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם וּבָא לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁלִּבּוֹ עָקוּם וּפְתַלְתֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֹאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם כַּנַּ”ל, הַיְנוּ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר. תַּרְגּוּם סָבִיב – סְחוֹר סְחוֹר. דְּהַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ מְסֻבָּב וּמֻקָּף וּמְעֻקָּם בְּעַקְמִימִיּוּת וְקֻשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (שמות א): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְכוּ’, וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כח.): בְּקֻשְׁיָא וְכוּ’, הַיְנוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ, שֶׁהֵם הַמְּנִיעָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, וַאֲזַי צָרִיךְ לִצְעֹק לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּקוֹל חָזָק מֵעִמְקֵי הַלֵּב, וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּפוֹנֶה לְצַעֲקָתוֹ, וְיָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁמִּזֶּה בְּעַצְמוֹ יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הַנַּ”ל, וְעַל־כָּל־פָּנִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, שֶׁזֶּה יְשׁוּעָתוֹ. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “קֻשְׁיָא” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שְׁ’מַע יְ’יָ ק’וֹלִי אֶ’קְרָא (תהלים כז). שֶׁצָּרִיךְ רַק לִקְרוֹת לַה’, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו הַקֻּשְׁיָא וְהַכְּפִירָה כַּנַּ”ל.

וּמֵעֵין זֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶךְ אֶחָד הִנִּיחַ אוֹצָר גָּדוֹל בְּמָקוֹם אֶחָד, וְסִבֵּב בַּאֲחִיזַת־עֵינַיִם כַּמָּה וְכַמָּה חוֹמוֹת סְבִיב הָאוֹצָר, וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי־אָדָם לְאֵלּוּ הַחוֹמוֹת, נִדְמָה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹמוֹת מַמָּשׁ, וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָם. וּקְצָתָם חָזְרוּ תֵּכֶף, וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ חוֹמָה אַחַת, וּבָאוּ אֶל הַשְּׁנִיָּה, וְלֹא יָכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ, וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ יוֹתֵר, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁבֹּר הַנִּשְׁאָרִים, עַד שֶׁבָּא הַבֶּן־מֶלֶךְ, אָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹמוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת־עֵינַיִם, וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חוֹמָה כְּלָל, וְהָלַךְ לָבֶטַח עַד שֶׁעָבַר עַל כֻּלָּם. וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו, עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם. וְהָעִקָּר – לֵב חָזָק וְאַמִּיץ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה, וּבִפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ’ וְכַיּוֹצֵא, הֵם כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם אֲפִלּוּ גְּבוּרָה שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, הוּא רַק מֵחֹזֶק וְאֹמֶץ הַלֵּב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב חָזָק בְּיוֹתֵר לָרוּץ בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים:

### מז

סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה, שֶׁיּוּכַל לִשְׁקֹל בְּפֶלֶס דְּבָרָיו, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין כִּי־אִם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ, לֹא יוֹתֵר. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל שׁוֹמְעִין כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר, עִם כָּל זֶה לֹא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבַד. וְכַמּוּבָא עַל פָּסוּק וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ: וַהֲלוֹא כָּל הָעוֹלָם שָׁמְעוּ, אֶלָּא יִתְרוֹ שָׁמַע וְכוּ’ (זוהר יתרו דף סח). כִּי רַק שְׁמִיעַת יִתְרוֹ נֶחְשָׁב לִשְׁמִיעָה, שֶׁנִּכְנַס בְּאָזְנָיו, וּשְׁמִיעַת כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ נֶחְשָׁב שְׁמִיעָה כְּלָל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה בִּבְחִינָה זוֹ, אָסוּר לוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה, בָּא עִמּוֹ גַּם הָרַע שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַנִּבְרָאִים עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם הַדּוֹחֲקִים אֶת הָעוֹלָם וְעוֹשִׂים בִּלְבּוּל וְדֹחַק גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, כִּי הָרַע הַנַּ”ל שֶׁל כָּל אֶחָד רוֹצֶה לְבַלְבֵּל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): הַאי דֻּחְקָא דְּכַלָּה מִנַּיְהוּ, הַיְנוּ מֵהָרַע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת רוֹצִים גַּם־כֵּן לִינֹק מִן הַתּוֹרָה, וִינִיקָתָם הוּא רַק מֵהַמּוֹתָרוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר וּלְמַעְלָה מִמֹּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ, זֶה בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, וּמִשָּׁם יְנִיקָתָם. וְזֶה בְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְסַר לַחִיצוֹנִים, כִּי יְנִיקָתָם רַק מִבְּחִינַת רָזֵי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מִמֹּחַ הָאָדָם, כָּל אֶחָד לְפִי הֲבָנָתוֹ.

עַל־כֵּן צָרִיךְ הֶחָכָם הָאוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָמָּנוּת הַנַּ”ל, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע שׁוּם אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִין מַה שֶּׁאֵינוֹ לְפִי מֹחוֹ וַהֲבָנָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם יְנִיקָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְדַע, שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה דַּקָּה, שֶׁסְּמוּכָה לְהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֹּאת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה יְכוֹלָה לִינֹק אֲפִלּוּ מִגּוּף הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, אֲפִלּוּ אִם אֵין בָּהּ מוֹתָרוֹת. וְהַתִּקּוּן לָזֶה – כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מִישׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז בּוֹרַחַת אוֹתוֹ הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קטז), שֶׁיִּתְרוֹ בָּא וְהָלַךְ לוֹ קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, כִּי יִתְרוֹ הוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁבּוֹרַחַת כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת יְשׁוּעוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה, יוֹתֵר מֵאֵימַת רֹאשׁ־ הַשָּׁנָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים:

### מח

כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי הַדֶּרֶךְ – שֶׁמַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ כְּלָל לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבֶאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת, וְצָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל עֲבוֹדוֹת הַשֵּׁם, וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד, וְלֹא הִתְחִיל כְּלָל לִכְנֹס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי רוֹאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָלֵא עֲדַיִן עֳבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים, וְכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל, וְאֵין רוֹצֶה כְּלָל בַּעֲבוֹדָתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְנַפֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעְזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלָיו כְּלָל וְאֵין פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל. הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל, לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד, וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה כְּלָל. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כֻּלּוֹ הִתְקָרְבוּת כַּנַּ”ל.

וְכָל הַנַּ”ל עָבַר עַל כָּל הַצַּדִּיקִים, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיהֶם בְּפֵרוּשׁ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין מִסְתַּכֵּל וּפוֹנֶה אֲלֵיהֶם כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁרָאוּ שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהֵם מְבַקְשִׁים וִיגֵעִים וְעוֹשִׂים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ מְחַזְּקִים עַצְמָן מְאֹד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה, הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הָרִאשׁוֹן, וְלֹא הָיוּ זוֹכִים לְמַה שֶּׁזָּכוּ.

וְהַכְּלָל, אֲהוּבִי אָחִי, חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, וֶאֱחֹז עַצְמְךָ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתְךָ, וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ”ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע, שֶׁאִישׁ כָּזֶה, שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל־כָּךְ, כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הָעַצְבוּת וְכוּ’, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ. וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאֹד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד מְאֹד.

וְדַע, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי תֵּכֶף הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַצְבוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עַצְבוּת הִיא סִטְרָא־אָחֳרָא (זוהר נח דף עא), וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא אוֹתָהּ:

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ מְעַט מִקְצָת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהִתְחִיל, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה. וּזְכֹר דָּבָר זֶה הֵיטֵב, כִּי תִּצְטָרֵךְ לָזֶה מְאֹד כְּשֶׁתַּתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי צָרִיךְ עַקְשָׁנוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ, לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ, אַף אִם מַפִּילִין אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל פַּעַם. כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כָל אֵלּוּ הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה צְרִיכִים בְּהֶכְרֵחַ לַעֲבֹר בָּהֶם קֹדֶם שֶׁנִּכְנָסִין בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְגַם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים עָבְרוּ בְּכָל זֶה.

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אֶחָד שֶׁכְּבָר הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו מֵחֲמַת הַבִּלְבּוּלִים הַנַּ”ל, אוֹ שֶׁאֲזַי, כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח, אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַבַּעַל־דָּבָר מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא חוֹזֵר לְאָחוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַבַּעַל־דָּבָר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם סָמוּךְ סָמוּךְ מַמָּשׁ לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכִמְעַט שֶׁיִּכְנֹס, אֲזַי הוּא מִתְפַּשֵּׁט עָלָיו בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן. עַל־כֵּן צָרִיךְ אָז הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל נֶגְדּוֹ.

וְשָׁמַעְנוּ מִצַּדִּיק אֲמִתִּי שֶׁאָמַר, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר לוֹ אֶחָד, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, בְּעֵת שֶׁעָסַק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּתְחִלָּתוֹ: אָחִי, חֲזַק וֶאֱחֹז עַצְמְךָ – הָיִיתִי רָץ וּמִזְדָּרֵז מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם עָלָיו עָבַר כָּל הַנַּ”ל, וְלֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ שׁוּם הִתְחַזְּקוּת מִשּׁוּם אָדָם. עַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, יִזְכֹּר זֹאת הֵיטֵב. וְחַזֵּק עַצְמְךָ מְאֹד, וַעֲשֵׂה מַה שֶּׁתּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים תִּכְנֹס לָבֶטַח בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְרוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתְךָ מְאֹד.

וְדַע, שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת וְהַהַעְתָּקוֹת, שֶׁאַתָּה נִתָּק וְנֶעְתָּק בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים וּמִתְקַשְּׁרִים וּבָאִים לְעֶזְרָתְךָ בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה דֹּחַק וְעֵת צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ אִילָן, שֶׁגְּדֵלִים עָלָיו עָלִים, שֶׁכָּל עָלֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, וְהוּא נִמְצָא בַּפַּרְדֵּסִים שֶׁל הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָם “מֵאָה שָׁנִים”. וּמִסְּתָמָא כְּשֶׁגָּדֵל מֵאָה שָׁנִים, בְּוַדַּאי עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְאַחַר־כָּךְ, בְּסוֹף הַמֵּאָה שָׁנִים, הוּא יוֹרֶה בְּקוֹל גָּדוֹל כְּמוֹ קְנֵי־שְׂרֵפָה, שֶׁקּוֹרִין “אוֹרְמַאטְיֶע”. וְהָבֵן הַנִּמְשָׁל הֵיטֵב:

וְרָאוּי לֵילֵךְ עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר “אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי” (בליקוטי הראשון בסי’ רפב), דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ לִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, וּבָזֶה הַמְּעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ יִשְׂמַח וִיחַזֵּק עַצְמוֹ, וְאַל יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ. אַף אִם נָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בִּמְעַט דִּמְעַט טוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן, עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לָשׁוּב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַזְּדוֹנוֹת יִהְיוּ נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת (ע’ יומא פו:). וּמֶה עָשָׂה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל הַיָּם, כְּשֶׁהֱסִיתוֹ הַבַּעַל דָּבָר וכו’. וּמִזֶּה תָּבִין עַד הֵיכָן אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, אַף אִם יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה. וְהָעִקָּר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּשׁוֹטֶה וְלַעֲשׂוֹת עִנְיְנֵי שְׁטוּת וּצְחוֹק אוֹ קְפִיצוֹת וְרִקּוּדִים, כְּדֵי לָבוֹא לְשִׂמְחָה, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד:

### מט

לְפִי גְּדֻלּוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶּׁרָאוּי, חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת, וְהוּא רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אַף אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, וְיִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ, אַף אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. הֶעָבָר אַיִן, וְהָעִקָּר – מִכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יַעֲשֶׂה עוֹד, וְיִהְיֶה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל־כָּל־פָּנִים, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה וְהֵן בְּמַעֲשֶׂה. כִּי גַּם הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ הִיא גַּם־כֵּן עֲשִׂיָּה, כִּי גַּם בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה יֵשׁ מַחֲשָׁבָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה כַּנַּ”ל. וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ מִמֵּילָא, אַל יָחוּשׁ וְאַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל:

וְדַע, שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה הִיא, כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם הַתְּשׁוּבָה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים, וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה – זֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה:

וְהוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ לִקַּח כָּל הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֲמִימוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּתוֹךְ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב וְכַיּוֹצֵא. וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לְהָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ שְׁלֵמָה כְּלָל. וְהָעִקָּר – לַעֲצֹר וּלְעַכֵּב הַחֲמִימוּת בְּעֵת הַתַּאֲווֹת, וּלְהַנִּיחוֹ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה, שָׁם יַנִּיחַ חֲמִימוּתוֹ וְהִתְלַהֲבוּתוֹ לְתוֹךְ הָעֲבוֹדָה כַּנַּ”ל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר, נִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְעָמִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת, וְזֶה בָּא גַּם־כֵּן מֵחֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ, רַק שֶׁהוּא אֵינוֹ מְקַבֵּל עַל זֶה שָׂכָר. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְנַהֵג בְּכַשְׁרוּת, הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע, כַּנַּ”ל:

### נ

הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הוֹלֶכֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּפוֹרַחַת וּמְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וְזָרִים, הוּא בְּיַד הָאָדָם לַחֲזֹר וּלְהַטּוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, לַחְשֹׁב מַה שֶּׁרָאוּי. וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ סוּס שֶׁפּוֹנֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְסָר לְדֶרֶךְ אַחֵר, שֶׁתּוֹפְסִין אוֹתוֹ בְּאַפְסָר וְכַיּוֹצֵא, וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּמוֹ־כֵן בְּמַחֲשָׁבָה מַמָּשׁ, שֶׁיְּכוֹלִין לְתָפְסָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הָרָאוּי:

### נא

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בְּאָדָם בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ. וְאַף אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה עֹרֶף מִמֶּנּוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר. אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע, וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל, אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ. וְכֵן בִּתְפִלָּה, בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל, הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים, פַּעַם אַחַר פַּעַם, לְבַלְבֵּל. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן, וַאֲזַי תִּסְתַּלֵּק. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה:

### נב

מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ מֻכְרָח לִהְיוֹת. כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, כַּמּוּבָא, וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, כִּי הוּא מִתְדַּמֶּה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

וּבְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּהּ לוֹמַר: אַדְּרַבָּא, כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַךְ לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, כִּי מֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת, כִּי כָּךְ נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ”ל. וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ, אִם־כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ:

### נג

גֹּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה נוֹדַע לִי עַתָּה. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דְּבָרִים שְׁלֵמִים מַמָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם כָּל הַיָּמִים שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הָעוֹלָמוֹת, כָּל זְמַן אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’ וְכוּ’. וְחָכְמָה יָקָר יוֹתֵר, כִּי מַחֲשָׁבָה הוּא שֶׁעוֹלָה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד, וְחָכְמָה הוּא שֶׁבּוֹנֶה בְּחָכְמָתוֹ בִּנְיָנִים בְּשִׂכְלוֹ, וְהוּא יָקָר מְאֹד. וְעִקַּר הַדָּבָר – שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ פְּשָׁט שֶׁמְּחַדְּשִׁין, הוּא גַּם־כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְצָרִיךְ גַּם־כֵּן שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת. וְגַם לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁהוּא בְּלֹא אֱמֶת, נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה גַּם־כֵּן דְּבָרִים לְהָפֶךְ:

### נד

הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ כָּל הַדְּבָרִים, הַכֹּל בְּיַד הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהִתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ כִּבְחִירָתוֹ. כִּי בְּיַד יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדָם עַל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אֵצֶל אֲחֵרִים יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם מֻכְרָחִים בָּהֶם, אֲבָל אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם וְכַיּוֹצֵא, יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִירָה עַל הַכֹּל:

### נה

רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁקּוֹרִין “אוֹישׂ־ לַאג”, רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד. עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’:

### נו

כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’. כִּי הָאֱלֹקוּת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עג): צוּר לְבָבִי. וְאֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר (שמות לג): הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי – שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ. נִמְצָא, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יִשְׂרְאֵלִי, אֵין רָאוּי לוֹ לוֹמַר שֶׁמָּקוֹם זֶה אֵין טוֹב לְפָנָיו, כִּי אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל, כִּי אַדְּרַבָּא, הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ כַּנַּ”ל:

### נז

דַּע כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה תּוֹרָה, חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, הוּא טוֹבָה לְהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּדֵּל הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, שֶׁהַכֹּל רָצִים וּבָאִים אֵלָיו. וְגַם בְּהַסִּטְרָא־אָחֳרָא נִתְגַּדֵּל אֶחָד עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּבִלְעָם, כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בָּאוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְבִלְעָם (כשארז”ל זבחים קטז), נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נִתְגַּדֵּל בִּלְעָם, וּבָאוּ אֵלָיו כָּל הָעוֹלָם, וְהוּא עָמַד עַצְמוֹ עַל אֵיזֶה פָּסוּק וְאָמַר לָהֶם תּוֹרָה. כִּי אָז, כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ, ה’ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וְהוּא עָמַד עַל פָּסוּק, וְהֵשִׁיב לָהֶם: ה’ עֹז וְכוּ’. וְכֵן בְּיִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, שֶׁהֵם בִּקְדֻשָּׁה, וְאֵינָם בָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְבִלְעָם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. אַךְ כְּשֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי מְגַלֶּה חִדּוּשִׁים, וְנַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל, שֶׁזֶּה מְגַלֶּה חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ, אֲזַי כֻּלָּם מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה, וְנֶאֱסָפִים אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, מֵחֲמַת הָרַעַשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּגַלֶּה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, וְהוּא עוֹמֵד עַצְמוֹ עַל אֵיזֶה פָּסוּק, וְאוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאוֹמֵר:

### נח

יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁכְּשֶׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּמַעֲלָה, מֵחֲמַת גְּדֻלָּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּי הוּא רָחוֹק מֵהָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל יוֹתֵר עַל הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, יוֹתֵר וְיוֹתֵר הַרְבֵּה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר: אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר (כלים פ’ יז מ’ טז). נִמְצָא, שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה בָּקִי כָּל־כָּךְ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, עַד שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר דִּבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ הָרַמָּאִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה בָּקִי מְאֹד בְּהָעוֹלָם, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא, הָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ רַמָּאוּת. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם יוֹתֵר, כִּי הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאֹד מְאֹד מִן הָעוֹלָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל כָּל הָעוֹלָם.

כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁהוּא יֵשׁ, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם בְּבַת־אַחַת, כִּי מַה שֶּׁהוּא יֵשׁוּת, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד כָּאן אֵינוֹ כָּאן, כְּגוֹן כְּשֶׁהוּא בְּאֵיזֶה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, אֲבָל מִי שֶׁהוּא אַיִן, אֵין מָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל, וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נִכְלָל יוֹתֵר בָּאַיִן, הוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם בְּיוֹתֵר, כִּי אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק מֵהָעוֹלָם, כִּי אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּדְבָרֵינוּ (בְּלִקּוּטֵי קַמָּא, סִימָן קסב) בְּשֵׁם הַמַּגִּיד עַל הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:

### נט

יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז וְנִפְסָד: (ע’ פסחים נ:)

כִּי דַּע, כִּי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה (אבות פ”ד), נִמְצָא, שֶׁהַמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינָה בֵּין הַמִּצְווֹת, מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר מִצְוָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה הַמִּצְווֹת נִגְרָרִים אַחַת אַחַר חֲבֶרְתָּהּ. וּבֶאֱמֶת זֹאת הַבְּחִינָה בְּעַצְמָהּ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא גַּם־כֵּן יְקָרָה מְאֹד, וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִיָּמָיו, מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם (בראשית כד): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים – שֶׁאַבְרָהָם בָּא לַדַּרְגָּא שֶׁלּוֹ עַל־יְדֵי הַיָּמִים, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חיי שרה דף קכט.), כִּי בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ (נדרים לב), וְהָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הוּא מַפְסִיד עַל־יְדֵי הַזְּרִיזוּת, כִּי כְּשֶׁהוּא זָרִיז גָּדוֹל, וְרָץ בִּזְרִיזוּת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה, אֲזַי הוּא מַפְסִיד עַל־יְדֵי־זֶה אֶת בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַזְּרִיזוּת הוּא עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל הַבְּחִינָה הַזֹּאת, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת וְנִגְרֶרֶת אֵלָיו עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁגּוֹרֶרֶת אֶת הַשְּׁנִיָּה כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁגַּם הוּא רָץ בִּזְרִיזוּת אֶל הַמִּצְוָה, אֲזַי יוּכַל לְדַלֵּג וְלַעֲבֹר אֶת הַבְּחִינָה הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הוּא זָרִיז וְנִפְסָד. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹהֶה קְצָת, יוּכַל בְּתוֹךְ כָּךְ לְהַשִּׂיג גַּם הַבְּחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל.

וְכָל זֶה – לְמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה’ כַּסֵּדֶר מִנְּעוּרָיו, אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, הוּא צָרִיךְ דַּוְקָא לִהְיוֹת זָרִיז גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, לְמַהֵר וְלָרוּץ מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת כְּלָל לַעֲמֹד וּלְהִתְיַשֵּׁב, כִּי בַּעַל־תְּשׁוּבָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּלָל, וְאֵין בֵּינוֹ וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה שׁוּם בְּחִינָה הַנַּ”ל, כִּי הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְהוּא צָרִיךְ לָרוּץ וּלְדַלֵּג אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא, שֶׁהַבַּעַל־ תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְדַלֵּג עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְדַלֵּג, וְלִקְפֹּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל. וְאִישׁ כָּזֶה הוּא זָרִיז וְנִשְׂכָּר כַּנַּ”ל:

וּבְחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל הוּא כְּגוֹן: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר וְעָשִׂיתָ. וּבְוַדַּאי יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם קֹדֶם הַמִּצְוָה, כִּי עִקַּר הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אַחַר־כָּךְ, אַחַר תֵּבַת וְעָשִׂיתָ, אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי גַּם בַּפְּסוּקִים הַנַּ”ל שֶׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, יֵשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה. וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל מַה שֶּׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה, וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”א סי’ כב) מֵעִנְיָן זֶה, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בַּפָּסוּק וַיְדַבֵּר וְכוּ':

### ס

כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה יַקְרוּת, כִּי נִתְעוֹרֵר הַקְּלָלָה שֶׁל קַיִן: כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תוֹסֶף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ (בראשית ד), עַל־יְדֵי הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי קְלָלָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי הָאֲדָמָה הִיא חַיֶּבֶת בָּזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁפִיכוּת־דָּמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ, מִזֶּה נַעֲשִׂים גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־דָּמִים, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים הַנַּ”ל שְׁפִיכוּת־דָּמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לה): וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם, הַיְנוּ בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים. וְכֵן בְּכַמָּה אֻמּוֹת: מִצְרַיִם וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּשֶׁנִּבָּא עַל מַפַּלְתָּם, נֶאֱמַר שָׁם: בְּעֵת אֵידָם, בְּחִינַת אֵדִים הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת־ דָּמִים, אֲזַי הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת כֹּחָהּ לְשָׁם, כִּי מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִמֶּנָּה נַעֲשֶׂה הַשְּׁפִיכוּת־דָּמִים, וְעַל־כֵּן אֵין יוֹרְדִין גְּשָׁמִים, כִּי הַגְּשָׁמִים נַעֲשִׂין מִן הָאֵדִים, וְעַכְשָׁו נַעֲשֶׂה מִן הָאֵדִים עִנְיָן אַחֵר, דְּהַיְנוּ שְׁפִיכוּת־דָּמִים כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח:): בִּשְׁעַת גְּשָׁמִים אֲפִלּוּ גְּיָסוֹת פּוֹסְקוֹת בּוֹ, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ גְּשָׁמִים, נִפְסָקִים הַגְּיָסוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת כַּנַּ”ל:

וְלָזֶה מְקֻשָּׁר מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: רַבִּי, לַמְּדֵנִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת (פסחים קיב). וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן יֹאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְרַבּוֹ, שֶׁיִּמְסְרוֹ לַמַּלְכוּת. וְגַם, כִּי מִסְּתָמָא כְּשֶׁרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ לֹא רָצָה לְלַמְּדוֹ, בְּוַדַּאי כִּוֵּן לְטוֹבָה. וְגַם, הֲלוֹא כְּבָר הָיָה תָּפוּס בַּתְּפִיסָה, וּמַה יִּמְסְרֵהוּ עוֹד:

אַךְ דַּע, כִּי גַּם עַל־יְדֵי מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים, וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא גַּם־כֵּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים, כִּי עַל־יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים, בִּבְחִינַת (שמות טז): וּכְבוֹד ה’ נִרְאָה בֶּעָנָן, וְעַל־יְדֵי הֶעָנָן בָּא גְּשָׁמִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כט): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה’ עַל מַיִם רַבִּים. הַיְנוּ בְּחִינַת גְּשָׁמִים, שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי כְּבוֹד ה’, בְּחִינַת כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְהַלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קלג) שֶׁהוּא כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁמַּרְקוּלִיס פֵּרוּשׁוֹ: מַר קִלּוּס, הַיְנוּ חִלּוּף הַכָּבוֹד. נִמְצָא, כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, הוּא הֶפֶךְ הַכָּבוֹד, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִין גְּשָׁמִים. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כו): כַּמָּטָר בַּקָצִיר כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד. הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד (שם), שֶׁנּוֹתֵן כְּבוֹד הַתּוֹרָה לִכְסִיל, דְּהַיְנוּ תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַלְקֵל הַגְּשָׁמִים. וְזֶהוּ: כַּמָּטָר בַּקָּצִיר, הַיְנוּ קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִין, שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָן, כִּי בִּשְׁעַת הַקָּצִיר, אֲזַי אַדְּרַבָּא, מַזִּיק הַמָּטָר – כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא קִלְקוּל הַגְּשָׁמִים כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא: לַמְּדֵינִי תּוֹרָה, וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’. כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה נִתְפַּס בַּתְּפִיסָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְשָׁמְעוּ בְּנֵי־אָדָם שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים, כִּי עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה): וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, הַיְנוּ כְּשֶׁתִּרְצוּ לִקַּח וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹתִי, אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל. וּלְהֵיכָן נִמְשָׁךְ הָאֱלֹקוּת. לְתוֹךְ מֹחַ הַשּׁוֹמֵעַ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּהוּ תְּפִיסָה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת (ש”ה ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהִטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין (סוף התיקונים תיקון ו. דף ה). אָסוּר דַּיְקָא, שֶׁמַּה שֶּׁנִּמְשָׁךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, בִּרְהִיטֵי מֹחִין הוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה, בְּחִינַת (תהלים סח) שָׁבִיתָ שֶּׁבִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא נַיְחָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּהְיָה נִמְשָׁךְ, כִּבְיָכוֹל, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִיסָה.

אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וּמַמְשִׁיךְ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ מֹחַ שֶׁלּוֹ, זֶהוּ תְּפִיסָה מַמָּשׁ, וְעַל – כֵּן עָנְשׁוֹ תְּפִיסָה. וְעַל־כֵּן סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּס רַבִּי עֲקִיבָא בַּתְּפִיסָה כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִיסָה יִתְתַּקֵּן, וְיִזְדַּכְּכוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהִכְנִיס לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, בִּבְחִינַת (בראשית מב): וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ וְיִבַּחֲנוּ דִבְרֵיכֶם. וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁיְּלַמְּדֶנּוּ תּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיְּלַמֵּד עַתָּה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל. שֶׁלָּמַד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.

וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’ – אֲנִי אוֹמֵר דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁאִם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה. וְזֶהוּ: אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, כִּי כָל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלִּין, עַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין חֲסָדִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו) כָּל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד. וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת: חֲסָדִים מִצַּד הָאָב וְכוּ', וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא הָיָה לוֹ מִצַּד הָאָב חֲסָדִים, כִּי הָיָה בֶּן גֵּרִים, וְלֹא הָיָה לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כז:), שֶׁלֹּא רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ נָשִׂיא לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִשּׁוּם דְּלֵית לֵהּ זְכוּת אָבוֹת. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵין רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ חֲסָדִים מִצַּד אָבִיו רַבִּי יוֹחַאי, (שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל), וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְאִם לָאו, אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְהַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹחַאי אַבָּא, בְּחִינַת הַחֲסָדִים מִצַּד הָאָב, שֶׁמִּשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּה שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר עַתָּה, הָיָה מְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל, שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְתַלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, אַךְ רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַחֲסָדִים, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, שֶׁזֶּהוּ רַק מֵחֲמַת עֲנִיווּת שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּחֲמַת עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא הוּא סוֹבֵר שֶׁאֵין יָכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְאֵין יָכוֹל לְתָקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתְּפִיסָה, כִּי הַתְּפִיסָה הוּא תִּקּוּן וְזִכּוּךְ לְהַדִּבּוּרִים כַּנַּ”ל. אֲבָל בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא הוּא רַבִּי גָּדוֹל כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד עַצְמוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִזְכוּת אָבוֹת כְּלָל, וְיָכוֹל רַבִּי עֲקִיבָא לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֲנִי אוֹמֵר וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לְתוֹךְ בְּחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּי עֲקִיבָא יָכוֹל בְּוַדַּאי לְגַלּוֹת תּוֹרָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כִּי רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹת תּוֹרָה עַל־יְדֵי חֲסָדִים שֶׁיֶּשׁ לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא עָנָו, וְעַל־יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּלְמִידוֹ תּוֹרָה, שֶׁהוּא יֶשׁ לוֹ חֲסָדִים מִצַּד הָאָב, עַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת, עַד שֶׁיֻּכְרַח בְּעַל־כָּרְחוֹ לוֹמַר תּוֹרָה אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. וְזֶהוּ: וְאִם לָאו, הַיְנוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֵין אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר תּוֹרָה, וְזֶהוּ מֵחֲמַת עַנְוְתָנוּתְךָ, אֲזַי אֲנִי אוֹמֵר לְיוֹחַאי אַבָּא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה, כִּי יֵשׁ לִי חֲסָדִים מִצַּד הָאָב כַּנַּ”ל, וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת, הַיְנוּ שֶׁאָבִיא אוֹתְךָ וְאֶמְסָרְךָ בְּעַל־כָּרְחָךְ לַמַּלְכוּת, לִבְחִינַת גַּדְלוּת, וְתִהְיֶה מֻכְרָח בְּעַל־כָּרְחָךְ לְגַלּוֹת תּוֹרָה, שֶׁהִיא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּלְמִידוֹ יֹאמַר תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לִבְחִינַת גַּדְלוּת בְּעַל־כָּרְחוֹ, וְיֻכְרַח לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַחֲסָדִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן פְּגָם הַנַּ”ל (וְלֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה חֲסָדִים, עַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן פְּגָם הַנַּ”ל. גַּם לֹא בֵּאֵר אֵיךְ עַל־יְדֵי הַתַּלְמִיד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אָבוֹת, כְּשֶׁמְּגַלֶּה תּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה רַבּוֹ מֻכְרָח לָבוֹא בְּגַדְלוּת ולוֹמַר תּוֹרָה).

וְזֶהוּ: וּמוֹסֶרְךָ לַמַּלְכוּת – מְסִירָה הוּא לְשׁוֹן בְּעַל־כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לא): וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: שֶׁנִּמְסְרוּ בְּעַל־כָּרְחָם, כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יָבִיא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל־כָּרְחוֹ לִבְחִינַת גַּדְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁהוּא יֹאמַר תּוֹרָה כַּנַּ”ל.

### סא

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּמּוּבָא. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בֶּאֱמֶת דָּבָר נִפְלָא וְנֶעְלָם מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי. אַךְ דַּע, שֶׁעִקַּר הַזְּמַן הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מְבִינִים, דְּהַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלֵנוּ קָטָן, כִּי כָל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, הַזְּמַן נִקְטָן וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר. כִּי בַּחֲלוֹם, שֶׁאָז הַשֵּׂכֶל נִסְתַּלֵּק, וְאֵין לוֹ רַק כֹּחַ הַמְדַמֶּה, אֲזַי בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבֹר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם, שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה, אֲזַי רוֹאִים שֶּׁכָּל אֵלּוּ הַזְּמַנִים וְהַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הוּא זְמַן מוּעָט מְאֹד בֶּאֱמֶת. וְזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאַחַר־כָּךְ, בְּהָקִיץ, אָז חוֹזֵר הַשֵּׂכֶל אֵלָיו, וְאֵצֶל הַשֵּׂכֶל כָּל אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָבְרוּ בַּחֲלוֹם, הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה אֶצְלוֹ, רַק שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הֵם שִׁבְעִים שָׁנָה גַּם אֵצֶל הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ. וּבֶאֱמֶת בְּהַשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה מִשִׂכְלֵנוּ, גַּם מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב אֶצְלֵנוּ לְשִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ הוּא גַּם־כֵּן רַק רֶבַע שָׁעָה אוֹ פָּחוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲבֹר שִׁבְעִים שָׁנָה בַּחֲלוֹם, וּבֶאֱמֶת אָנוּ יוֹדְעִין אַחַר־כָּךְ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא רַק רֶבַע שָׁעָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, מַה שֶּׁנֶּחְשָׁב לְפִי שִׂכְלֵנוּ שִׁבְעִים שָׁנָה מַמָּשׁ, הוּא בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ לְמַעְלָה יוֹתֵר רַק רֶבַע שָׁעָה, רַק שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים זֹאת, כִּי גַּם בַּחֲלוֹם אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַחֲלוֹם וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ, שֶׁכָּל זֶה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה – בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מַאֲמִין לוֹ כְּלָל, כִּי לְפִי הַדִּמְיוֹן שֶׁבַּחֲלוֹם נִדְמֶה לוֹ שֶׁעוֹבְרִים יָמִים וְשָׂנִים מַמָּשׁ. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֶצְלֵנוּ לְפִי שִׂכְלֵנוּ נִדְמֶה שֶׁזֶּהוּ זְמַן שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, בַּשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל יוֹתֵר הוּא רַק רֶבַע שָׁעָה. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, שֶׁבַּשֵּׂכֶל שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר לְמַעְלָה, גַּם אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁבַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ מִשִּׂכְלֵנוּ אֵינוֹ נֶחְשָׁב שָׁם, בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, רַק לִזְמַן מוּעָט וּפָחוּת מְאֹד. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ כָּל־כָּךְ, שֶׁשָּׁם כָּל הַזְּמַן כֻּלּוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּלָל, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הַשֵּׂכֶל מְאֹד, כָּל הַזְּמַן אַיִן וְאֶפֶס לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלֵנוּ הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעוֹבְרִים בַּחֲלוֹם הֵם רַק רֶבַע שָׁעָה בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שֵׂכֶל לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל, עַד שֶׁהַזְּמַן נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי:

וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ, שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְסָבַל מַה שֶּׁסָּבַל, וְאַחַר כָּל זֶה, בַּסּוֹף יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ (תהלים ב). וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאֹד, לִכְאוֹרָה, אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל עֹצֶם שִׂכְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, לְפִי גֹּדֶל מַדְרֵגָתוֹ שֶׁיֹּאחַז אָז, וּמֵחֲמַת הַפְלָגַת עֹצֶם מַעֲלַת שִׂכְלוֹ, שֶׁיִּגְדַּל אָז מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן יִהְיֶה כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן, כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, וְיִהְיֶה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ נוֹלַד הַיּוֹם, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד. וְעַל־כֵּן יֹאמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ – הַיּוֹם מַמָּשׁ, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁעָבַר, אַיִן וָאֶפֶס לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל:

וְכֵן אָנוּ רוֹאִים בְּמָקוֹם גַם־כֵּן, שֶׁהַבַּעַל־כֹּחַ יָכוֹל לַעֲבֹר מָקוֹם גָּדוֹל בְּשָׁעָה מוּעֶטֶת. נִמְצָא, שֶׁאֶצְלוֹ כָּל זֶה הַמָּקוֹם הוּא קָטָן, וְאֵצֶל הַחֲלוּשֵׁי־כֹחַ נֶחְשָׁב זֶה הַמָּקוֹם גָּדוֹל, וּצְרִיכִים לֵילֵךְ שָׁעָה מְרֻבָּה עַד שֶׁעוֹבְרִים אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. וּכְמוֹ־כֵן לְמַעְלָה, כָּל מַה שֶּׁהַכֹּחַ גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּקוֹם נִקְטָן אֶצְלוֹ יוֹתֵר, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁהַמָּקוֹם נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּחֲלוֹם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּדְמֶה בַּחֲלוֹם אֵינוֹ כְּלוּם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ־כֵן גַּם אָנוּ אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין, שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁלָּנּוּ אֵינוֹ כְּלוּם לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַגָּבוֹהַּ כַּנַּ”ל:

### סב

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר לג)

אִיתָא בַּמִדְרָשׁ, שֶׁמַּסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֵם מְכַפְּרִין עַל אֵלֶּה אֱלֹקֶךָ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה־זָרָה, יֵשׂ פְּגַם עֲבוֹדָה זָרָה כִּי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא (בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב) עַל פָּסוּק (דברים יא): וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁסָּרִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה, וְעַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְכַּפֵּר. וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן־אַף בָּעוֹלָם (ספרי פ’ ראה והובא בפירש”י שם). נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְכַּפֵּר פְּגַם עֲבוֹדָה־זָרָה כַּנַּ”ל, נִמְתָּק הַחֲרוֹן־אַף, וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת. וְעִקַּר רַחֲמָנוּת הוּא בִּבְחִינַת (בראשית מג): וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים – לָכֶם דַּיְקָא. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לָנוּ הָרַחֲמָנוּת, שֶׁיִּמְסֹר אֶת הָרַחֲמָנוּת בְּיָדֵינוּ, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁגַּם הַחוֹלַאַת הַקָּשָׁה וְכָל הַיִּסּוּרִין הֵם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם, אֲפִלּוּ יִסּוּרִין קָשִׁים, הַכֹּל הוּא רַק רַחֲמָנוּת, אֲבָל אָנוּ מְבַקְשִׁים, שֶׁיִּתֵּן וְיִמְסֹר בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ, וְגַם אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל אוֹתוֹ הָרַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ הַנַּ”ל, רַק שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן בְּיָדֵינוּ אֶת הָרַחֲמָנוּת, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ נְרַחֵם עָלֵינוּ, וְאֶצְלֵנוּ הָרַחֲמָנוּת בִּפְשִׁיטוּת, לְהִתְרַפֵּא מִן הַחֹלִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְזֶהוּ “יִשְׂרָאֵל” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’ל שַׁ’דַּי יִ’תֵּן לָ’כֶם רַ’חֲמִים, כַּנַּ”ל, כִּי הָרַחֲמָנוּת נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ”ל:

### סג

דַּע כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְיוֹסֵף, שָׁלַח עִמָּהֶם נִגּוּן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹד: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְכוּ’ (בראשית מג), בְּחִינַת זֶמֶר וְנִגּוּן, שֶׁשָּׁלַח עַל־יָדָם לְיוֹסֵף, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: מִזִּמְרַת – לְשׁוֹן זֶמֶר וְכוּ’. כִּי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה. וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁכָּתוּב (שם ד): וַתֵּלֵד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה בָּעוֹלָם רוֹעֵה מִקְנֶה, הָיָה תֵּכֶף כְּלֵי־זֶמֶר כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ נַגֵּן (שמואל–א טז), עַל־כֵּן הָיָה רוֹעֶה (שם), כַּנַּ”ל. (גַּם מָצִינוּ בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם, שֶׁהָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה כד): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ, הַיְנוּ שֶׁזְּמִירוֹת וְנִגּוּנִים יוֹצְאִים מִכְּנַף הָאָרֶץ, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ נַעֲשֶׂה נִגּוּן כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ הַנִּגּוּן, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּהָעֲשָׂבִים, וַאֲזַי יֵשׁ לַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל. וְזֶה בְּחִינַת (שה”ש ב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ. הַיְנוּ שֶׁהַנִּצָּנִים גְּדֵלִים בָּאָרֶץ עַל־יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן הַשַּׁיָּךְ לָהֶם כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַזֶּמֶר וְהַנִּגּוּן שֶׁהָרוֹעֶה יוֹדֵעַ, הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בָּעֲשָׂבִים, וְיֵשׁ מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת.

גַּם הַנִּגּוּן הוּא טוֹבָה לְהָרוֹעֶה בְּעַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָרוֹעֶה הוּא תָּמִיד בֵּין בְּהֵמוֹת, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיַּמְשִׁיכוּ וְיוֹרִידוּ אֶת הָרוֹעֶה מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, עַד שֶׁיִּרְעֶה הָרוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (בראשית לז): וַיֵּלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם וְכוּ’, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י, שֶׁהָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן. וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מִזֶּה, כִּי הַנִּגּוּן הוּא הִתְבָּרְרוּת הָרוּחַ, שֶׁמְּבָרְרִין רוּחַ הָאָדָם מִן רוּחַ הַבְּהֵמָה, בִּבְחִינַת (קהלת ג): מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה. כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּגּוּן – לְלַקֵּט וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן נִצּוֹל מֵרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, כִּי נִתְבָּרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ”ל:

וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בִּנְגִינָה, כִּי יֵשׁ נִגּוּן שָׁלֵם, וְיֵשׁ נִגּוּן שֶׁהוּא בְּכַמָּה בָּבוֹת, וִיכוֹלִים לְחַלְּקוֹ לְבָבוֹת וְעִנְיָנִים:

וְדַע, שֶׁהַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן כֻּלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל הַשָּׂרִים אֵין לָהֶם רַק אֵיזֶה חֵלֶק בַּנִּגּוּן, כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ. וְעַל־כֵּן אָמַר דָּנִיֵּאל לִנְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ד): אַנְתְּ הוּא אִילָנָא וְכוּ’ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ. כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַנִּגּוּן, עַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ כָּל הַמָּזוֹן, כִּי הַמָּזוֹן נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, אַף שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ אָז שֶׁהוּא יוֹסֵף, רַק כְּפִי מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לוֹ הַשְּׁבָטִים הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף, שָׁלַח לוֹ נִגּוּן הַשַּׁיָּךְ לְשַׂר כְּמוֹתוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁשָּׁמַע מִבָּנָיו דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, כִּי יַעֲקֹב רָצָה לִפְעֹל אֶצְלוֹ עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ, עַל־כֵּן שָׁלַח לוֹ אוֹתוֹ הַנִּגּוּן שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְבָנָיו: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם. הַיְנוּ שֶׁיִּקְחוּ בְּחִינַת הַנִּגּוּן הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִמְרַת הָאָרֶץ כַּנַּ”ל, בַּכֵּלִים שֶׁלָּהֶם. וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה, מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים – הֵם בְּחִינַת מִשְׁקוֹלוֹת וּמִדּוֹת הַנִּגּוּן, כִּי הַנִּגּוּן נַעֲשֶׂה מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ כַּנַּ”ל:

### סד

מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר, יֵשׁ לוֹ שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל – דַּע, כִּי הַמָּמוֹן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ מְשֻׁגָּע, כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִנְּפִילַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַנְּבִיאִים, כִּי כָל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים (נדרים לח), וְהַנְּבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה עַל הַנָּבִיא, הָיָה כְּמוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: וַיִּתְנַבֵּא – וְאִשְׁתַּטֵּי (שמואל–א יח). וְאֵצֶל הַנְּגִידִים הַנַּ”ל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שִׁגָּעוֹן גָּמוּר, וְעַל־כֵּן הֵם נַעֲשִׂים מְשֻׁגָּעִים עַל־יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם:

### סה

כְּשֶׁמְּקַנְּאִין קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת, נֶחְשָׁב כְּמוֹ צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַשֻּׁתָּפִין עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י:): צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת – אֵלּוּ הָעַכּוּ”ם, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין וְכוּ’. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מִנְּבוּזַרְאֲדָן, עַיֵּן שָׁם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם: וּנְבוּזַרְאֲדָן עָשָׂה אָז צְדָקָה, שֶׁקִּנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. נִמְצָא, שֶׁקִּנְאַת ה’ צְבָאוֹת הוּא כְּמוֹ צְדָקָה:

### סו

הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹצֵא אֶחָד חוּץ לַשּׁוּרָה וּפוֹרֵק עֹל, אֲזַי הַצַּדִּיק מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִילוֹ. עַל־פִּי מָשָׁל, שֶׁפַּעַם אֶחָד נָסְעוּ שְׁנֵי בְּנֵי־אָדָם עִם סוּס מְבֹהָל וּמְשֻׁגָּע, וְנָשָׂא אוֹתָם הַסּוּס וְהִשְׁלִיכָם מִן הָעֲגָלָה. וְעָמַד אֶחָד וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס בְּאֶגְרוֹף, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה. וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה מַכֶּה אֶת יָדְךָ, וּמַה תּוֹעִיל לְהַסּוּס הַכָּאָה זוֹ. רַק אַתָּה צָרִיךְ לִקַּח רְצוּעָה שֶׁמַּכִּין בָּהּ הַסּוּסִים, לְהַכּוֹת אוֹתוֹ. וְהָלַךְ וְעָשָׂה כֵּן, וְלָקַח רְצוּעָה וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת הַסּוּס. וְעָמַד הַסּוּס וְרָץ בְּבֶהָלָה גְּדוֹלָה, וּבָרַח וְנָשָׂא אוֹתָם וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָם לְתוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט, וְהַסּוּס בָּרַח לוֹ לְהַלָּן. נִמְצָא, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה. וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁיִּקַּח חֶבֶל יָפֶה, וְיִקְשֹׁר אֶת הַסּוּס לְאֵיזֶה אִילָן, וְיַכֶּה אוֹתוֹ הַרְבֵּה, וּבָזֶה יְלַמְּדוֹ לְהֵיטִיב. וְעָשָׂה כָּךְ, וְהִכָּה הַסּוּס הַרְבֵּה, וְנִתְיַגַּע. וְרָאָה, שֶׁגַּם זֶה אֵינוֹ עֵצָה טוֹבָה, כִּי אֵינוֹ כְּדַאי הַסּוּס כֻּלּוֹ בְּעַד הַיְגִיעָה וְהַקֹּצֶר־רוּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל־יְדֵי הַהַכָּאָה, וְאֵין תַּקָּנָה לְסוּס כָּזֶה רַק לִירוֹת אוֹתוֹ עַל־יְדֵי קְנֵי־שְׂרֵפָה, וְזֶה צַר לוֹ.

כָּךְ כְּשֶׁאֶחָד יוֹצֵא לַחוּץ, וְאֵינוֹ מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה – אֵין יְכוֹלִין לִמְצֹא עֵצָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, אַךְ כָּל הָעֳנָשִׁים הֵם נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר (ישעיה סג), כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹ צַר, כִּבְיָכוֹל. כְּמוֹ־כֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק גַּם־כֵּן, כִּי גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב (משלי יז), כִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, הוּא נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. כִּי הָאָדָם נִתְהַוָּה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. וְכָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעָה רָאשִׁים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, וְעַל־כֵּן אִם הוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד, נוֹגֵעַ אֶת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל־כֵּן: גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ הַבַּעֲלֵי־מוּסָר, שֶׁכְּשֶׁבָּאִים לַצַּדִּיק וְרוֹאִים אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, רָאוּי שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַצַּדִּיק, שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, עַל־יְדֵי רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק. כִּי כָל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ”ל, כַּמּוּבָא, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיַרְגִּישׁ עַל־יְדֵי־זֶה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וְהָיוּ עֵ’ינֶיךָ ר’וֹאוֹת אֶ’ת מ’וֹרֶיךָ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: אֵ’שׁ ר’וּחַ מַ’יִם עָ’פָר, שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹאִין אֶת הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְהָיוּ עֵ’ינֶיךָ ר’וֹאוֹת אֶ’ת מ’וֹרֶיךָ, עַל־יְדֵי־ זֶה רוֹאִין בְּעַצְמוֹ אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת, שֶׁבָּאִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: אֵ’שׁ ר’וּחַ מַ’יִם עָ’פָר, שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁקּוֹרִין הָעוֹלָם אֶת מָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים “שֵׁם ה’”, כִּי אַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים, אָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת שֵׁם ה’. וְזֶה שֶׁנִּצְטַוּוּ תֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת, כִּי לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל וְהִזְהִירָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַאֲזַי הִקְהִילָם מֹשֶׁה וְהִזְהִירָם עַל שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן דּוֹחָה שַׁבָּת (כמובא בפירש”י פ’ ויקהל). נִמְצָא, שֶׁתֵּכֶף לְמָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים הֻזְהֲרוּ עַל שַׁבָּת, וְשַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא (זוהר יתרו דף פח:), כִּי אָז, אַחֲרֵי יוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִתְגַּלָּה בְּחִינַת שֵׁם ה’.

כִּי כְּשֶׁמַּעֲנִישִׁין אֶת אֶחָד, עוֹקְרִין אוֹתוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר עֳנָשִׁים נִקְרָאִים בְּחִינַת מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ד): כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשֶׁךָ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ה.), שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲנִיִּים. וְהַשֵּׁם הוּא הַחִיּוּת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, כִּבְיָכוֹל (ירושלמי תענית פ”ב, ובפירש”י יהושע ז, ירמיה יד, ובילקוט יהושע ז), וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל אֵיזֶה עֹנֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי עִקַּר הָעֹנֶשׁ נוֹגֵעַ בְּהַחִיּוּת, שֶׁהוּא הַשֵּׁם, וּשְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה: וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא (שמות לב), וֶהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ וְכוּ’ (שם) – בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. כִּי מֵאַחַר שֶׁשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, נִמְצָא כְּשֶׁיַּעֲנִישׁ אוֹתָם, נוֹגֵעַ אֶת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:): הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ וְכוּ’, כִּי נוֹגֵעַ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים וְאָמַר: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ, אֲזַי, כִּבְיָכוֹל, נִגְדַּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ תֵּכֶף אַחַר יוֹם־ הַכִּפּוּרִים עַל שַׁבָּת כַּנַּ”ל, כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן קוֹרִין מָחֳרַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים “שֵׁם ה’”, כִּי אַחַר הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, נִגְדַּל שֵׁם ה’, כַּנַּ”ל:

### סז

(חִבּוּר הַתְחָלַת הַתּוֹרָה בְּסוֹפָהּ)

בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי יֵשׁ עֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עֵינָא, שֶׁהֵם רוֹמִי רַבָּתִי וְרוֹמִי זְעִירָתָא, כַּמּוּבָא (ברעיא מהימנא פנחס דף רנב). וְזֶה בְּחִינַת (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה מְאוֹר עֵינַיִם, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבְּכִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:), שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּכִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינַיִם. וְזֶה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר בְּמַעֲרָב, כִּי בְּמִזְרָח חַמָּה זוֹרַחַת וּבְמַעֲרָב שׁוֹקַעַת, נִמְצָא שֶׁמַּעֲרָב הוּא שְׁקִיעַת הָאוֹר. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבְּכִי, שֶׁעַל־יָדוֹ מִסְתַּלֵּק מְאוֹר הָעֵינַיִם כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר כַּנַּ”ל. כִּי “מַעֲרָב” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: רָ’חֵל מְ’בַכָּה עַ’ל בָּ’נֶיהָ (ירמיה לא), (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל), כִּי שְׁכִינָה בְּמַעֲרָב (ב”ב כה), וְהַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת, כִּבְיָכוֹל, עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ירמיה לא): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ – שֶׁהִיא בּוֹכָה עַל צָרַת יִשְׂרָאֵל, הַמְפֻזָּרִים בַּגּוֹיִים וְאֵינָם עַל מְקוֹמָם. וְעַל־כֵּן שְׁקִיעַת הָאוֹר בְּמַעֲרָב, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה מִסְתַּלֵּק מְאוֹר עֵינַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁקִיעַת הָאוֹר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בְּ”מַעֲרָב” שָׁם רָ'חֵל מְ'בַכָּה עַ'ל בָּ'נֶיהָ, כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה. שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לִמְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָעִין וְנִסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינַת (איכה א): מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי. כִּי נִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ עַל־יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ מְאוֹרֵי אוֹר, בִּבְחִינַת: רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. כִּי הַבְּכִיָּה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, מְאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַהַעְלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. כִּי יֵשׁ צַדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר וְהַחֵן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּבְחִינַת (בראשית לט): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת (תהלים מח): יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, הוּא הַהִדּוּר וְהַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וּכְשֶׁזֶּה הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר נִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַיֹּפִי שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, נִתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, אֲזַי נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו וְנִכְלָל בּוֹ, נִפְתָּחִין עֵינָיו וְיָכוֹל לִרְאוֹת, וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל (בסי’ סו), שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי י): צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, בִּבְחִינַת (בראשית ב): וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. נָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן – זֶה בְּחִינַת: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט. אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים – הַיְנוּ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו, עַל־יְדֵי־זֶה רָאוּי לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ עַל כָּל הַמִּדּוֹת, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בָּהֶם, כִּי כָל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כַּיָּדוּעַ, וְהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַחֵן וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם, כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב וְנִכְלָל בְּזֶה הַחֵן הָאֱמֶת, נִפְתָּחִין עֵינָיו, וְרוֹאֶה וּמִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְגַם יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁנִּפְתְּחוּ עֵינָיו עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַפְּאֵר שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל.

כִּי כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק נִתְגַּלֶּה וְנִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם, זֶה בְּחִינַת שֵׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ זֶה הַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְלֻבָּשׁ וּמְשֻׁתָּף שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁנִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר שֵׁם הַצַּדִּיק, נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ כַּנַּ”ל. וְשֵׁם ה’ הוּא בְּחִינַת (זכריה יד): ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא אַחְדוּת פָּשׁוּט, אַךְ לְמַטָּה מִשְׁתַּלְשֵׁל מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי שְׁמוֹ אֶחָד יִתְבָּרַךְ הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, וְעַל־כֵּן לְמַטָּה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וּמִתְּחִלָּה מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וְאַחַר־כָּךְ מִשְׁתַּלְשֵׁל לְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וּמִקֹּדֶם מִשְׁתַּלְשֵׁל לִבְחִינַת: צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וְזֶה: רְאוּ כִּי קָרָא ה’ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לה) – רְאוּ דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שֵׁם בְּצַלְאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה רְאוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם וְרוֹאִין כַּנַּ”ל. וְזֶה: כִּי קָרָא ה’ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל. הַיְנוּ, כִּי ה’ הוּא בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה רְאוּ כַּנַּ”ל.

כִּי כֹּחַ הָרְאוּת נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַשֵּׁם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת שַׁבָּת – שִׁין בַּת. שִׁין – תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא, בַּ”ת עַיִן (תיקון ע) – כִּי שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (זוהר יתרו דף פח:). גַּם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בזוהר נשא דף קמד:): אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכֻלְּהִי יוֹמִי. וְזֶה: רְאוּ כִּי ה’ נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת (שמות טז) – רְאוּ דַּיְקָא, כִּי שַׁבָּת, שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הָרְאוּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּזְכָּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִזְכָּר שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִזְהִיר עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הִזְהִיר מִקֹּדֶם עַל שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת מֵאִיר לְהַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַמִּקְדָּשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כד): גְּאוֹן עֻזְּכֶם, מַחְמַד עֵינֵיכֶם (עיין ב”ב ד). וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַגְּוָנִין הַמְּאִירִין בַּמִּקְדָּשׁ, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הָרְאוּת, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, הַמְּאִירִין לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵינַיִם. וְזֶה בְּחִינַת מֹחִין, כִּי מִתְּחִלָּה נַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת שֵׁם ה’, שֶׁהוּא אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, בְּחִינַת אַרְבָּעָה מֹחִין, בְּחִינַת (שמות לא): וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. חָכְמָה, תְּבוּנָה, וְדַעַת, וְכָל מְלָאכָה – זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מֹחִין (כ”ש בת”ז דף יג: בהקדמה), שֶׁהֵם נַעֲשִׂין מִבְּחִינַת שֵׁם ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רְאוּ כִּי קָרָא ה’ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ וְכוּ’ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וְכוּ’. וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וְאַחַר־כָּךְ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ”ל:

וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים עֵינֵי הָעֵדָה (במדבר טו, עיין ב”ב ד), כִּי עַל־יָדָם נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם כַּנַּ”ל.

וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין הַמֹּחִין וְכֹחַ הָרְאוּת, וְנִפְתָּחִין הָעֵינַיִם כַּנַּ”ל, אֲזַי יֵשׁ לְהָעוֹלָם בַּעַל־הַבַּיִת, שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת (ת”ז תי’ ג דף יח.). רֹאשׁ זֶה בְּחִינַת מֹחִין, בַּיִת זֶה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ – עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁמֵּאִיר לְבֵית־ הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל. גַּם בַּיִת זֶה בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלִּין, שֶׁשָּׁם הֵם הַמֹּחִין, בְּחִינַת: וַאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. וַאֲמַלֵּא דַּיְקָא, בְּחִינַת הַבָּתִּים שֶׁהַמֹּחִין מְמַלְּאִין אוֹתָם, וַאֲזַי יֵשׁ בַּעַל־הַבַּיִת, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, שֶׁהוּא מְחַזֵּק בִּדְקֵי הַבַּיִת, כִּי תִּקוּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל־יְדֵי־זֶה, כַּנַּ”ל:

אֲבָל יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֶפֶךְ מַמָּשׁ, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם ה’ כְּלָל, וּכְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ שֶׁל זֶה, כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם שֵׁם ה’, וַאֲזַי נִתְגַּדְּלִין בָּעוֹלָם בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת וְקֵדָרִיִּים, שֶׁקּוֹרִין “טַאטֶירִין”, וּבָאִין לָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, דְּבָרִים שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם כִּי־אִם שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכָּל זֶה הֶפֶךְ שֵׁם ה’, כִּי נִתְעַלֵּם שֵׁם ה’, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי נִסְתַּלְּקִין וְנִכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹר הָעֵינַיִם, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִשֵּׁם ה’ כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי אוֹר, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִזֶּה בָּאִין שְׂרֵפוֹת בָּעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וְנִתְגַּדְּלִין בְּשֵׁם אֵלּוּ הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה’, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִכְנָעִים מְאוֹרֵי אוֹר, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׂרֵפַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנַּעֲשִׂין גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ (איכה ד). יְסוֹדוֹתֶיהָ, זֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, מִבְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁנֶּאֶכְלוּ וְנִשְׂרְפוּ עַל־יְדֵי: וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, עַל־יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל:

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ. עַל־כֵּן מְאֹד צָרִיךְ לִזָּהֵר לָקוּם בַּחֲצוֹת, לִהְיוֹת מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן הָיָה הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיֶּחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם לָאו, אוּלַי הוּא מְעַכֵּב עַתָּה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְנֶחְשָׁב גַּם־כֵּן כְּאִלּוּ הוּא גָּרַם לְהַחֲרִיבוֹ, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לָקוּם בַּחֲצוֹת, וְלִהְיוֹת מִתְאַבֵּל מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל צִיּוֹן לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר (ישעיה סא). פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר דַּיְקָא. פְּאֵר זֶה בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שַׁבָּת הַמֵּאִיר לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל. תַּחַת אֵפֶר – אֵפֶר זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, (שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ מֵהַנַּ”ל), הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁעַל־יָדָם נִשְׂרַף הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְיִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עַל בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ מְאוֹרֵי אֵשׁ, וּמִתְגַּבְּרִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת כַּנַּ”ל. וְזֶה “מִתְאַבֵּל”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: לֹ’א תְ’בַעֲרוּ אֵ’שׁ בְּ’כָל מֹ’שְׁבֹתֵיכֶם (שמות לה). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין, נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, כִּי אֲזַי מְאִירִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת תְּלָת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, שֶׁהֵם מְאִירִין לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת: אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שמות לא): לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר פנחס דף רמג: ובתיקון כד): לְדִרָתָם כְּתִיב – לְשׁוֹן דִּירָה. הַיְנוּ, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה דִּירָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁקִּיּוּמוֹ עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ”ל. גַּם דִּירָה מַמָּשׁ, כִּי עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְנִצּוֹלִין מִשְּׂרֵפוֹת כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁקִּיּוּם דִּירוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: בְּרֵאשִׁית – רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הַיֹּפִי וְהַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת (בראשית מב): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר וְכוּ’, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם. כִּי עַל־יָדוֹ קִיּוּם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְקִיּוּם הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל הַשֵּׁם שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הָעֵינַיִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. בְּרֵאשִׁית, הַיְנוּ רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַצַּדִּיק הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הַפְּאֵר שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, עַל־יָדוֹ נִפְתָּחִין עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק. כִּי בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל נֹחַ, הַיְנוּ מַאֲמַר הַנַּ”ל עַל בְּרֵאשִׁית הוּא הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹחַ, כִּי שָׁם נֶאֱמַר מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה לְהַצַּדִּיק שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אֵין לוֹ הֶפְסֵד כְּלָל בַּמֶּה שֶׁנִּתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק, כִּי אִם נִתְעַלֵּם וְנִסְתַּלֵּק מִכָּאן, הוּא גָּדוֹל וּמְפֹאָר שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת (בראשית ו): אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. אֲבָל עַל הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְעַל הַתּוֹלָדוֹת, דְּהַיְנוּ הַבָּנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, הוּא רַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּמְקוֹנֵן: אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ, כִּמְקוֹנֵן וְאוֹמֵר: אֵלֶּה הֵם הַתּוֹלָדוֹת וְהַבָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק, בְּחִינַת נֹחַ, שֶׁנִּסְתַּלֵּק, וְאֵלֶּה הֵם הַתּוֹלָדוֹת הַיְתוֹמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ:

כִּי דַּע, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, בְּחִינַת הַבַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (ישעיה מא): קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מִן הָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הַנַּ”ל. וַאֲזַי, כְּשֶׁיֵּשׁ זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, אֲזַי יֵשׁ בְּחִינַת רֹאשׁ וְיֵשׁ בְּחִינַת בַּיִת, וַאֲזַי כֻּלָּנוּ, דְּהַיְנוּ כָּל בְּנֵי הַדּוֹר, כֻּלָּם בְּחִינַת בְּנֵי בַּיִת. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם זֶה הָרֹאשׁ, שֶׁהוּא הַפְּאֵר, בְּחִינַת שֵׁם ה’ כַּנַּ”ל, אֲזַי מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, כַּנַּ”ל, וְהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד רֹאשׁ הַנַּ”ל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹאשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, בְּחִינַת מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, בְּחִינַת שֵׁם הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲזַי אֵין בַּיִת, וּמִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן נִקְרָא רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת רֹאשׁ בַּיִת, וַאֲזַי אֵין בַּיִת, וּמִתְגַּלְגְּלִים בַּחוּצוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז וְכוּ’ (איכה ד). דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים מִתְגַּלְגְּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כִּי נִסְתַּלֵּק וְנִתְעַלֵּם הָרֹאשׁ בַּיִת, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְנִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, הַהֶפֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם שֶׁל הַטֻּמְאָה שֶׁל הַחִיצוֹנִים, בְּחִינַת רֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, כַּנַּ”ל:

וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה מְקוֹנֵן, וּמְחַבֵּב דַּם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפַּךְ, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן, וְהָיָה רוֹאֶה יִשְׂרָאֵל מוֹלִיכִים בְּקוֹלָרִין, וִידֵיהוֹן מְהָדְקִין לַאֲחוֹרָא, וְרֵחַיָּא עַל צַוְּארֵיהוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם, וְהָיָה מְקוֹנֵן עַל כָּל טִפָּה דָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז וְכוּ’ תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ וְכוּ’:

וְזֶהוּ: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, הַיְנוּ כִּמְקוֹנֵן עַל הַתּוֹלָדוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, הַיְנוּ שֶׁהָיָה וְנִסְתַּלֵּק וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְהִנֵּה כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ, בְּחִינַת קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ – שֶׁכָּל הַתּוֹלָדוֹת, דְּהַיְנוּ הַדּוֹרוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִן נֹחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, בְּחִינַת הָרֹאשׁ, בְּחִינַת קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁגַּם הִדּוּר הָאֶתְרוֹג נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִן הָרֹאשׁ הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרוֹג, שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מֵהָרֹאשׁ הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הַנַּ”ל, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ וְהַפְּאֵר וְהַהִדּוּר שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל. וְהִנֵּה עִקַּר הַהִדּוּר הֵם יִשְׂרָאֵל, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם חָם וָיֶפֶת הֵם תּוֹלְדוֹת נֹחַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הַהִדּוּר הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאִים מִבְּנֵי שֵׁם. וְזֶה בְּחִינַת: הִדּוּר מִצְוָה עַד שְׁלִישׁ (ב”ק ט: ושו”ע או”ח סי’ תרנו) – זֶה בְּחִינַת שֵׁם, שֶׁהוּא הַשְּׁלִישׁ מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי נֹחַ (וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין קיא מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק: וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֵר בָּהּ – שְׁלִישִׁי שֶׁל נֹחַ, שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁם), שֶׁהוּא עִקַּר הַהִדּוּר וְהַפְּאֵר כַּנַּ”ל. וְהוּא בְּחִינַת שֵׁם, שֵׁם דַּיְקָא, בְּחִינַת שֵׁם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּאֵר וְהִדּוּר כַּנַּ”ל:

(וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַשֵּׁר כָּל זֶה עִם מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל בְּמַאֲמַר בְּרֵאשִׁית וּבְסִימָן סו, כִּי הַכֹּל מְקֻשָּׁר יַחַד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב).

(שַׁיָּךְ לְעֵיל) רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ – זֶה בְּחִינַת עוּלִמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין (זוהר משפטים דף צה). כִּי רָחֵל הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וִיפַת־מַרְאֶה (בראשית כט), וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהוֹלָדָה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־מַרְאֶה, בְּחִינַת הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, הוּא מֵרָחֵל. אֲבָל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, אַחַר הַחֻרְבָּן, הִיא בִּבְחִינַת רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְעַל־כֵּן הִיא בְּחִינַת עוּלִמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין, כִּי מְאוֹר עֵינַיִם נִסְתַּלְּקִין עַל־יְדֵי הַבְּכִי כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב. וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁמַּתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְאַחַר־כָּךְ מְדַבֵּר מֵהַהַעְלָמָה, שֶׁנִּתְעַלֵּם הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי, בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת: וְיוֹסֵף הָיָה יְפֵה־תֹאַר וְכוּ’, כִּי הַכֹּל עִנְיָן אֶחָד, כִּי עִקַּר הוֹלָדַת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף וְכוּ’ כַּנַּ”ל, הוּא מֵרָחֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

### סח

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק – שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה וְנִדְמֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ. וְכֵן לְהֶפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאֹד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ שֶׁאַדְּרַבָּא, הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַשְּׁלֵמוּת מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לְהַצַּדִּיק, וּבְלֹא זֶה אֵינוֹ צַדִּיק כְּלָל, כִּי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה מְאֹד בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּךְ לַה’ מַמָּשׁ, כִּבְיָכוֹל, וּלְעוֹרְרוֹ וּלְגַלּוֹת לוֹ: ה’ עִמְּךָ, וְאַל תִּירָא וְאַל תְּפַחֵד וְאַל תֵּחַת, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ וְקָרוֹב לְךָ מַמָּשׁ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו), עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם הָאָדָם נוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהוּא בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מַמָּשׁ – גַּם מִשָּׁם יוּכַל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה’ וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מֻנָּח לְמַטָּה לְגַמְרֵי, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ בָּזֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְקָרְבוּת, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק, כִּי מִקֹּדֶם הָיָה מְרֻחָק כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהוּא רָחוֹק, וּמֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ הִתְקָרְבוּת, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלָשׁוּב אֶל ה’:

וְכֵן לְהֶפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מְאֹד, צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ וְכוּ’. וְזֶהוּ שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק, בִּבְחִינוֹת (דה”א כט): כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ, דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה מַרְאֶה לְמִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה, בִּבְחִינוֹת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא לְהֶפֶךְ, שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינוֹת: מֶה חָמִית מַה יָּדַעַתְּ וְכוּ’, כִּי שָׁם לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, שָׁם דַּיְקָא, שׁוֹאֲלִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּלְהֶפֶךְ, לְמִי שֶׁהוּא לְמַטָּה בָּאָרֶץ מַמָּשׁ, יִהְיֶה מַרְאֶה לוֹ כִּי ה’ עִמּוֹ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

וְזֶה בְּחִינוֹת בָּנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַנִּיחַ בָּעוֹלָם, כִּי לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי הֲלֹא הָעִקָּר – שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְשַׁבֵּר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר, וְאִם־כֵּן לָמָה הוּא חִיּוּב כְּשֶׁהָאָדָם נִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, שֶׁיַּנִּיחַ אַחֲרָיו בָּנִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁיְּמַלְאוּ מְקוֹמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הֲלֹא אַדְּרַבָּא, טוֹב לְהִסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי לְמַעְלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת, הָעִקָּר הַשְּׁלֵמוּת לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעוֹלָם אֶחָד לְבַד, אֵין זֶה שְׁלֵמוּת, רַק שְׁנֵיהֶם יַחַד, מַעְלָה וּמַטָּה, זֶהוּ עוֹלָם שָׁלֵם, וְעַל־כֵּן מְחֻיָּב הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁגַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, יִהְיֶה לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ לְמַטָּה בֵּן אוֹ תַּלְמִיד הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ.

וְעִקָּר הוּא הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר לְמַטָּה מִמֹּחוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב קטז) עַל פָּסוּק: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד, כִּי הַתַּלְמִיד הוּא מִמֹּחַ הָרַב, וְכֵן הַבֵּן נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִמֹּחַ הָאָב. וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר תַּלְמִיד, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, כִּי אֵצֶל הַתַּלְמִיד הַמֹּחַ מֻפְשָׁט מִגַּשְׁמִיּוּת, אֲבָל אֵצֶל הַבֵּן הַמֹּחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַטִּפָּה זַרְעִית, אֲבָל גַּם זֶה צְרִיכִים:

וְהַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בָּנִים וְתַלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים יָאִירוּ יוֹתֵר לְתַלְמִידִים אַחֲרֵיהֶם, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר, שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ וְיַעֲשׂוּ תַּלְמִידִים אֲחֵרִים, וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו יַעֲשׂוּ יוֹתֵר תַּלְמִידִים, וְכֵן לְהַלָּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר מֹחוֹ גַּם לְמַטָּה לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֵן הַבָּנִים צְרִיכִים גַּם־כֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר זִכְרָם לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכוּ’. כִּי זֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּהְיֶה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בִּבְחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ – דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא:

(עַיֵּן כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר “וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם” (בסימן ז), עַיֵּן שָׁם, כִּי שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב).

### סט

מַה שֶּׁנּוֹהֲגִים לִתֵּן בְּרָכָה לְהָאִישׁ הַמֵּבִיא הַמַּשְׁקֶה לְהָאוֹרְחִים אוֹ עַל הַחֲתֻנָּה וְכַיּוֹצֵא, (הַיְנוּ כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין יַיִן אוֹ דְּבַשׁ לְאוֹרְחִים אוֹ עַל חֲתֻנָּה, אֲזַי נוֹהֲגִין לִתֵּן מִן הַמַּשְׁקֶה לְהַשָּׁלִיחַ הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמַּשְׁקֶה, לַעֲשׂוֹת בְּרָכָה) הוּא עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (פקודי דף רמב.), שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִשָּׂאִים וְנוֹשְׂאִים, וְחוֹשֵׁב שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִשָּׂאִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹשְׂאִים אוֹתָם, וּבֶאֱמֶת אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם נוֹשְׂאִים, כְּגוֹן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהִיא נִשֵּׂאת וְנוֹשֵׂאת, וְכֵן הָאָרוֹן, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ וְהוּא נָשָׂא אֶת נוֹשְׂאָיו וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה שֶׁנּוֹתְנִין כַּנַּ”ל, כִּי “בְּרָכָה” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: כִּ’י ר’וּחַ הַ’חַיָּה בָּ’אוֹפַנִּים (יחזקאל א), בְּחִינַת נִשֵּׂאת וְנוֹשֵׂאת, כִּי הָאוֹפַנִּים נוֹשְׂאִים הַחַיּוֹת, וְהַחַיּוֹת נוֹשְׂאִים אוֹתָם, כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים, וְכֵן הוּא כָּל הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהָאוֹפַנִּים נוֹשְׂאִים אֶת הַחַיּוֹת, וְהַחַיּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבָה, וּבֶאֱמֶת הַמֶּרְכָּבָה נוֹשֵׂאת הַכֹּל, וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת הַמַּשְׁקֶה נוֹתְנִין לוֹ בְּרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים, בְּחִינַת נוֹשֵׂא וְנִשָּׂא, כִּי הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַמַּשְׁקֶה, וְעַתָּה הַמַּשְׁקֶה מְנַשֵּׂא אוֹתוֹ. (אוֹ שֶׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה שְׁבָרִים, כִּי הַמַּשְׁקֶה הוּא מְכַבֶּה וְגַם מְחַמֶּמֶת קְצָת – וְלֹא בֵּאֵר הַדָּבָר הַזֶּה כְּלָל):

### ע

כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם יוֹתֵר. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁהַצּוֹמֵחַ חִיּוּתוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ סָמוּךְ לוֹ מִיָּד, כִּי הוּא צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ בְּסָמוּךְ לוֹ מַמָּשׁ, וּבְהֵמָה מְבֻקָּשָׁהּ סָמוּךְ לָהּ גַּם־כֵּן עַל הָאָרֶץ, אַךְ הוּא בְּרִחוּק יוֹתֵר קְצָת מִן הַצּוֹמֵחַ, כִּי הַבְּהֵמָה גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מִן הַצּוֹמֵחַ. אֲבָל בֶּן־אָדָם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן הֻצְרַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה מִמִּדְיָן, כִּי מְבֻקָּשׁוֹ הָיָה רָחוֹק מֵחֲמַת גְּדֻלָּתוֹ:

### עא

דַּע כִּי יֵשׁ מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ. וְגַם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הֵם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים גַּם־כֵּן מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה הִיא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר פ’ טז): אֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ’. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד כְּפִי חֶלְקוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כֵּן הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כֻלָּם מְקַבְּלִים מִשָּׁם, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל עִקַּר הַמֹּחַ וְהַחָכְמָה כַּנַּ”ל.

אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּי שֶׁפּוֹגֵם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי הַפְּגָם שֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי נִשְׁאָרִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ מַמָּשׁ. וּכְשֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, אֲזַי אֵין יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת דַּעְתָּן יַחַד. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵין יְכוֹלִין לְהַשְׁווֹת עַצְמָן יַחַד. אֲבָל הָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת כִּי־אִם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, וּבֶאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁגַּם בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ מַחֲלֹקֶת:

אַךְ דַּע, כִּי אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, הֵם מְבַקְשִׁים לְעַצְמָן תִּקּוּן, וְהַתִּקּוּן שֶׁל אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הוּא בְּעֵת שֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ.

כִּי כָּבוֹד הוּא תִּקּוּן הָעוֹלָם, כִּי כָל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מג): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְכוּ’ (יומא לח), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ כָּבוֹד פְּרָטִי לְכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר שֶׁל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ הַכָּבוֹד הָיָה זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה. נִמְצָא, שֶׁכָּל מַאֲמַר וּמַאֲמָר יֵשׁ לוֹ כָּבוֹד מְיֻחָד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, כִּי זֶה הַמַּאֲמָר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק פְּלוֹנִי מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד זֶה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ כָּבוֹד זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן מַאֲמָר אַחֵר, שֶׁבּוֹ נִבְרָא חֵלֶק אַחֵר מֵהַבְּרִיאָה, הָיָה בִּשְׁבִיל כָּבוֹד אַחֵר, שֶׁיַּגִּיעַ אוֹתוֹ הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, כֻּלָּם הָיוּ רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, הַיְנוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה כָּבוֹד, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לֵידַע מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וּבְוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה כָּבוֹד, אֲזַי אֵין לוֹקְחִין לְעַצְמָן כְּלָל מִן הַכָּבוֹד, רַק הֵם מַעֲלִין כָּל הַכָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּדֵּל וְיִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל־יְדֵי־זֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וְהֵם מְבִינִים בְּהַכָּבוֹד מֵאֵיזֶה מַאֲמָר נִתְהַוָּה זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד הָיָה אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, הַכָּבוֹד הוּא כֻּלּוֹ אוֹמֵר, הַיְנוּ כֻּלּוֹ מַאֲמָר, כִּי הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הוּא כֻּלּוֹ רַק בִּשְׁבִיל הַמַּאֲמָר, שֶׁנִּתְהַוָּה בִּשְׁבִיל זֶה הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר עַל־יָדוֹ נִבְרָא חֵלֶק מֵהַבְּרִיאָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ (דניאל א). כֹּחַ זֶה בְּחִינַת כ”ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (ת”ז תי’ יח), בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. הַיְנוּ, שֶׁאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, הֵם מְגַלִּין וּמְאִירִין כ”ח אַתְוָן הַנַּ”ל עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד וְכוּ’ – לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, הַיְנוּ כֹּחַ מַמָּשׁ, כִּי בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּגְבוּרָה לַעֲמֹד בָּזֶה, שֶׁיִּזְכּוּ לִהְיוֹת בְּהֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, אֲשֶׁר שָׁם הַכָּבוֹד הוּא כֻּלּוֹ אוֹמֵר, בְּחִינַת כ”ח אַתְוָן דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר הַכָּבוֹד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִתְגַּלֶּה רַק עַל־יְדֵי הָאָדָם. כִּי הָאָדָם הוּא תַּכְלִית כָּל הַנִּבְרָאִים, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הָאָדָם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה, כְּשֶׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין בְּנֵי־אָדָם בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד – עַל־יְדֵי בְּנֵי־אָדָם, כַּנַּ”ל:

וְדַע, כִּי מֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת נֹעַם, וּמֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יא): לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כד): נֹעַם – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּנְעִימִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. חֹבְלִים – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וְעִקַּר הַהוֹלָדָה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִין שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה, בִּבְחִינַת (שמואל–ב א): נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. שֶׁעַל־יְדֵי נֹעַם הָעֶלְיוֹן מִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, בְּחִינַת שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, שֶׁעַל־יָדָם הַהוֹלָדָה:

וְנֹעַם הָעֶלְיוֹן שׁוֹפֵעַ תָּמִיד, אֲבָל צְרִיכִין כְּלִי לְקַבֵּל עַל־יָדוֹ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַכְּלִי לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, כִּי צְדָקָה הִיא נְדִיבוּת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה): מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. וּנְדִיבוּת לֵב, הַיְנוּ שֶׁנִּפְתָּח וְנִתְנַדֵּב הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין שְׁבִילִין דְּלִבָּא, וְנַעֲשִׂין כְּלִי לְקַבֵּל שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ צְדָקָה שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, וְעִקָּר הוּא הַצְּדָקָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־ יָדָהּ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, כִּי עִקַּר הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית לז): אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. וְעִקַּר הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל, (שֶׁהִיא הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת נֹעַם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְקַמָּן):

וְעַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה, דְּהַיְנוּ שֶׁנּוֹלָדִין וְנִתְרַבִּין בְּנֵי־אָדָם, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם כב): כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: כַּבְּדוּהוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַכְּלִי הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה בִּשְׁבִיל הַהוֹלָדָה כַּנַּ”ל, וְגַם בְּחִינַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַמֹּחִין, מְקַבֵּל וְנִשְׁפָּע עוֹד מִלְמַעְלָה יוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, הֵם נוֹפְלִים גַּם־כֵּן בְּאֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה, כִּי אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי עִקַּר פְּגַם וְקִלְקוּל הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם יְכוֹלִים לִינֹק מִמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ מַמָּשׁ, וְזֶהוּ קִלְקוּלָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (משלי יג): בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ. בָּז לְדָבָר, הַיְנוּ בִּזְיוֹנוֹת, הֶפֶךְ הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה: יֵחָבֶל לוֹ, הַיְנוּ מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, כִּי עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד נִשְׁאָרִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת חוֹבְלִים, שֶׁהֵם מֹחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִלְקוּל הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד.

וְעַל־כֵּן בְּעֵת שֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַכְּלִי שֶׁל צְדָקָה בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, אָז הוּא זְמַן תִּקּוּנָם שֶׁל הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, כִּי עִקַּר הַקִּלְקוּל שֶׁלָּהֶם הָיָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַכָּבוֹד כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בְּעֵת שֶׁשּׁוֹפֵעַ נֹעַם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה כַּנַּ”ל, אָז בָּאִים הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, וְנוֹפְלִים בְּמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶה (תהלים טז): חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים, חֲבָלִים, הַיְנוּ הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, הֵם נוֹפְלִים בַּנְּעִימִים, הַיְנוּ בְּמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם כַּנַּ”ל, כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. נַחֲלָת – זֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת (דברים לב): יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, בְּחִינַת צְדָקָה. שָׁפְרָה – זֶה בְּחִינַת יוֹסֵף, בְּחִינַת (בראשית לט): וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וְכוּ’, וִיפֵה תֹאַר זֶה בְּחִינַת יְפֵה תֹאַר הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג:): אִישׁ תֹּאַר, שֶׁמַּרְאֶה פָּנִים בַּהֲלָכָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת נֹעַם, שֶׁמַּנְעִימִים בַּהֲלָכָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, שֶׁהֵם בְּחִינַת נַחֲלָת שָׁפְרָה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה, שֶׁאָז הַחוֹבְלִים נוֹפְלִים בַּנְּעִימִים כַּנַּ”ל. וְזֶה: יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. חֶבֶל זֶה בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעַל־יָדָהּ הַהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִים הַחוֹבְלִים, שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת חֶבְלֵי לֵדָה, בְּחִינַת חוֹבְלִים הַנַּ”ל, שֶׁנִּתְתַּקְּנִים עַל־יְדֵי הַלֵּדָה כַּנַּ”ל. גַּם זֶהוּ בְּחִינַת שָׁפְרָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת שָׁפִיר וְשִׁלְיָא, בְּחִינַת הוֹלָדָה וְכַנַּ”ל:

וּמֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹבְלִים, שֶׁחוֹבְלִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁווֹת דַּעְתָּן יַחַד כַּנַּ”ל, הֵם נוֹפְלִים בְּמֹחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם, כְּדֵי לְהִתְתַּקֵּן כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן לִפְעָמִים, כְּשֶׁפּוֹגְמִים הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן, אַדְּרַבָּא, גּוֹרְמִים פְּגָם גַּם לְהַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי גַּם הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁווֹת עַצְמָן, כִּי נִפְגְּמוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַמֹּחִין הַפְּגוּמִים שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ, שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָם כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם־כֵּן:

וּכְלַל הַדְּבָרִים – כִּי כָל הַנִּבְרָאִים וְכָל הַהוֹלָדוֹת, כֻּלָּם הֵם רַק בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַהוֹלָדָה – עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל מִנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַהוֹלָדָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “תְּרוּמָה” הֵם סוֹפֵי־תֵבוֹת: לַחֲזוֹ'ת בְּנֹעַ'ם ה' וּלְבַקֵּ'ר בְּהֵיכָל'וֹ (תהלים כז). כִּי תְּרוּמָה, הַיְנוּ צְדָקָה, שֶׁהִיא נְדִיבוּת לֵב, בְּחִינַת: מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, עַל־יָדָהּ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל מִנֹּעַם ה’, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. וְזֶהוּ: לַחֲזוֹ’ת בְּנֹעַ’ם ה’ וּלְבַקֵּ’ר בְּהֵיכָל’וֹ – סוֹפֵי־תֵבוֹת "תְּרוּמָה" כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׁירָה, בְּחִינַת (שמואל–ב כג): נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל: (וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר)

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ נְעִימוּת הַתּוֹרָה. כִּי יֵשׁ נְעִימוּת בַּתּוֹרָה, וְזֶהוּ הָעִקָּר, לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ הַנְּעִימוּת שֶׁיֵּשׁ בְּהַתּוֹרָה: (דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם (משלי ג) – נ”ל)

### עב

דַּע שֶׁלִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם־כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה, הוּא מַעֲלָה יְתֵרָה, אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוֹמְעִין תּוֹרָה, הָרְאִיָּה לְבַד, שֶׁזּוֹכִין לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, הוּא גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה. וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: כָּל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (מגילה לא), כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת. וְעִקַּר הַתְּחִיָּה לֶעָתִיד, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים, עִקַּר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה הוּא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה לֶעָתִיד, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה): מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו. כִּי עִקַּר הַתְּקוּמָה בִּתְחִיָּה יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת, שֶׁהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד.

כִּי תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג עַכְשָׁו, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ עַכְשָׁו בִּגְבוּל, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבוּל אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא הָרוּחָנִי, וְעַל־כֵּן גַּם עֹנֶג שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח): כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת, נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. הַיְנוּ בְּלִי גְּבוּל, כִּי עֹנֶג שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, הוּא בְּחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל. וְעַל־כֵּן עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי שִׁפְלוּת וַעֲנִיווּת הוּא בְּחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל, כִּי הוּא בְּחִינַת אַיִן מַמָּשׁ, וְאֵין לוֹ שׁוּם גְּבוּל, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָעֲנִיווּת, וְעִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא הוּא רַק בִּבְחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, נֶאֱמַר בּוֹ: טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. כִּי מִי שֶׁטּוֹעֵם טַעַם עֹנֶג שַׁבָּת, זוֹכֶה לְחַיִּים, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, כַּנַּ”ל:

וְדַע, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ כֵּן זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה, בִּבְחִינַת (שה”ש ו): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין (סוף התיקונים תיקון ו, דף ה). הַיְנוּ, שֶׁבְּחִינַת הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ גְּדֻלָּה, הוּא אָסוּר וְקָשׁוּר בִּרְהִיטֵי מֹחִין, שֶׁלְּפִי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחִין כֵּן מְקַבֵּל גְּדֻלָּה. וְהַמֹּחִין וְהַדַּעַת הֵם בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו, כִּי דֵּעָה נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְכוּ’. וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ וּכְפִי שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַדַּעַת, כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹסֵק יוֹתֵר לְהַגְדִּיל מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, כֵּן הוּא עוֹסֵק בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי עִקַּר בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ מָהִיר וְחָרִיף, וְהוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְהַגְדִּיל מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עוֹסֵק בְּבִנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּכְפִי הַגְדָּלַת דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ כֵּן זוֹכֶה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כב): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב. אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ זֶה בְּחִינַת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ מָהִיר וְחָרִיף כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, הַיְנוּ בִּמְלֶאכֶת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מְלֶאכֶת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא כְּפִי מֹחוֹ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה: לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לִגְדֻלָּה, בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי הַגְּדֻלָּה הִיא כְּפִי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת: מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, כַּנַּ”ל:

וְיֵשׁ מֹחַ כְּלָלִי וְיֵשׁ מֹחִין פְּרָטִים, וְכָל הַמֹּחִין הַפְּרָטִים הֵם מְקַבְּלִין מִמֹּחַ הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא חֲכַם הַדּוֹר. וְזֶהוּ מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא חֲכַם הַדּוֹר, בְּחִינַת חָכָם הַכּוֹלֵל כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הֶחָכָם הַכּוֹלֵל רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמִסְתַּכֵּל בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ מֹחוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ כַּנַּ”ל, כִּי עֵינַיִם עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: עַל־שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הֶחָכָם, שֶׁהוּא מֹחַ הַכּוֹלֵל, מִסְתַּכֵּל בּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר בּוֹ חָכְמָה וּמֹחִין, וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה כַּנַּ”ל. כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מֹחַ וָדַעַת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, אֲבָל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוּא מֻנָּח בְּקַטְנוּת, וְאֵינוֹ מִתְנוֹצֵץ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ הַחֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא מֹחַ הַכּוֹלֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ, וְעַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ מְקַבֵּל כָּל אֶחָד גְּדֻלָּה כְּפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה הִיא עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הָיָה הַדַּעַת הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי רְאִיָּתוֹ לְבַד, שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְחַלֵּק הַגְּדֻלָּה וְהַשְּׂרָרָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שמות יח): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם, וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ’. וְאַתָּה תֶחֱזֶה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה לְבַד שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה רוֹאֶה וּמִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, הָיָה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ’. וְזֶהוּ: וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְכוּ’ וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיֶּחֱזֶה מֹשֶׁה וְיִסְתַּכֵּל בָּעָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מֵשִׂים אוֹתָם שָׂרֵי אֲלָפִים וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּהֶם מְקַבֵּל כָּל אֶחָד גְּדֻלָּתוֹ, עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ שֶׁמִּתְנוֹצֵץ עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ חֲכַם הַדּוֹר, בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ”ל. וְגַם מֹשֶׁה הָיָה יָכוֹל לְצַוּוֹת, שֶׁזֶּה יִהְיֶה שַׂר־אֶלֶף וְזֶה שַׂר־מֵאָה וְכוּ’, כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ בָּהֶם הָיָה יוֹדֵעַ הַגְּדֻלָּה הַמַּגִּיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ הָיָה יוֹדֵעַ הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד, אֲשֶׁר כְּפִי הִתְנוֹצְצוּת הַמֹּחַ כֵּן מַגִּיעַ לוֹ גְּדֻלָּה כַּנַּ”ל:

וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד גְּדֻלָּה כְּפִי הָרָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת, לְפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ מַנְהִיג אֲמִתִּי, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּק הַגְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד, אֲזַי יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מֵהַשָּׂרִים וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגַת מֹחוֹ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כִּי מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׂרָרָה וּגְדֻלָּה כְּפִי הָרָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְהִתְמַנּוּתוֹ אֵיךְ וְכַמָּה הוּא צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וּבִפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים הוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה, כִּי זֶה שֶׁמְּמֻנֶּה עַל אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שַׂר־הָאֶלֶף, הוּא צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹרָה בִּפְנֵי אֶלֶף אֲנָשִׁים, וְכֵן כֻּלָּם:

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת רוּחַ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י, שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַכּוֹלֵל, שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד כָּל רוּחַ וָרוּחַ, כִּי כֻלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת (יחזקאל לז): כֹּה אָמַר ה’ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ. וְרוּחַ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת (שמות לא): וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ כַּנַּ”ל. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ נְבוּאָה, כְּמוֹ־כֵן הוּא זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. כִּי זֶה הָרוּחַ אֱלֹקִים, הוּא שׁוֹרֶה עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (בראשית א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, הַיְנוּ עַל־פְּנֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת מַיִם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָרוּחַ אֱלֹקִים הַזֶּה זוֹכִין לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, כִּי הָרוּחַ אֱלֹקִים שׁוֹרֶה עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת הַכּוֹלֵל, בְּחִינַת רוּחַ הַכּוֹלֵל, שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים שֶׁמַּמְשִׁיךְ לְכָל אֶחָד, כִּי הָרוּחַ אֱלֹקִים הוּא בְּעַצְמוֹ הַמֹּחִין כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ לְכָל אֶחָד חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כִּי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא שׁוֹרֶה עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַמֹּחִין, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַמַּנְהִיג, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא דַּעַת הַכּוֹלֵל, רוּחַ הַכּוֹלֵל, כַּנַּ”ל:

אֲבָל זֶה הַמַּנְהִיג צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְאָז דַּוְקָא הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי פְּרִישׁוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ הַגְּדוֹלָה, הוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּלְחַלֵּק הַגְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד, בִּבְחִינַת: וְאַתָּה תֶחֱזֶה כַּנַּ”ל, כִּי הִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת הִיא תְּלוּיָה בִּקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת גָּדוֹל. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד עַל־פִּי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי – עַל־כֵּן הָיָה יָכוֹל לַחֲזוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְחַלֵּק לָהֶם הַגְּדֻלָּה עַל־יְדֵי־זֶה.

וְזֶהוּ: וְאַתָּה תֶחֱזֶה – אַתָּה דַּיְקָא, כִּי רַק מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה פָּרוּשׁ גָּדוֹל מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, זוֹכֶה לַהִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת, כִּי הִסְתַּכְּלוּת הַזֹּאת, בְּחִינַת וְאַתָּה תֶחֱזֶה, הִיא תְּלוּיָה רַק בִּקְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה זֹאת. וְזֶה בְּחִינַת (מלכים–א כב): וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לט:): לְמָרֵק שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת. הַיְנוּ, שֶׁכְּפִי מַה שֶּׁרוֹחֲצִין עַצְמָן מִתַּאֲוָה זֹאת, בְּחִינַת: וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁרוֹחֲצִין עַצְמָן מִתַּאֲוָה זוֹ, כְּמוֹ־כֵן הוּא מְמָרֵק וּמְצַחְצֵחַ שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת, בְּחִינַת: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, בְּחִינַת: חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הִסְתַּכְּלוּת הַנַּ”ל הִיא עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת מִתַּאֲוָה זוֹ כַּנַּ”ל, כִּי תַּאֲוָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת פְּגַם הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): וְלֹא תָתוּרוּ וְכוּ’ וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר בִּפְרִישׁוּת גָּדוֹל מִזֹּאת הַתַּאֲוָה, וְאָז יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם זַכִּים לַחֲזוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל וְלִתֵּן הַגְּדֻלָּה לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּתוֹ לְבַד כַּנַּ”ל, וְאָז דַּוְקָא הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל מַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ כָּזֶה, בֶּאֱמֶת כָּל הָעוֹלָם מְעֹרָב וּמְבֻלְבָּל, וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם, נוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחַ, שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיִרְאֶה בָּהֶם שֶׁיַּעֲמֹד כָּל אֶחָד עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת, וְהַמַּשְׁגִּיחַ הַזֶּה יִהְיֶה פָּרוּשׁ וְקָדוֹשׁ גָּדוֹל, בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת וּפְרִישׁוּת מֹשֶׁה, וְאָז יָכוֹל לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל לִתֵּן לְכָל אֶחָד גְּדֻלָּה כָּרָאוּי לוֹ עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד כַּנַּ”ל:

וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַמַּנְהִיג בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ, וְזוֹכֶה לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז רוֹאֶה כָּל אֶחָד אֶת בָּשְׁתּוֹ וּכְלִמָּתוֹ. כִּי עֲבֵרָה הִיא בְּוַדַּאי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, כִּי עֲבֵרָה אֵינָהּ רְאוּיָה כְּלָל לְיִשְׂרָאֵל, וּבְוַדַּאי אֵין נָאֶה כְּלָל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם.

אֲבָל גַּם מִצְוָה, כְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם־כֵּן בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, כִּי אֵיזֶה זְכוּת יֵשׁ לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, וְאֵיךְ יָעִיז פָּנָיו לִכְנֹס בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. וִישַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ לִפְנֵי מִי הוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, וְגַם גֹּדֶל מַעֲלַת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ יְקָרָה מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וּבְוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּפֹּל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה כְּשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְיִרְאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְאִם הָיָה לְהָאָדָם בּוּשָׁה, הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ אֲפִלּוּ לִקַּח הַמַּאֲכָל לְהוֹשִׁיטוֹ לְפִיו, כִּי מָאן דְּאָכֵל דְּלָאו דִּילֵהּ בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאַפֵּהּ (ירושלמי פ”א דערלה), וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֹכֶל, אִם־כֵּן הוּא אָכֵל דְּלָאו דִּילֵהּ וּבָהִית לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאַפֵּהּ, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט הַמַּאֲכָל לְפִיו.

אֲבָל עִקַּר הַבּוּשָׁה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג הַנַּ”ל, בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה לְכָל אֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה עַל כָּל אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁהִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר שָׁם (שמות כ): וּלְבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): זֶה הַבּוּשָׁה, וְזֶהוּ: לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בּוּשָׁה לִבְלִי לַעֲשׂוֹת חֵטְא וְעָווֹן, חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם אֲפִלּוּ לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ, לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם־כֵּן יִרְאָתוֹ עַל פָּנָיו, דְּהַיְנוּ בּוּשָׁה, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּם־כֵּן בּוּשָׁה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, כִּי אֵיךְ בָּאִים לַחְטֹף הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם כִּתְרֵי דְּמַלְכָּא, וְלַהֲנִיחָם פִּתְאֹם עַל הָרֹאשׁ. בְּוַדַּאי רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, וְזֹאת הַבּוּשָׁה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג הַנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה זָכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְחִינַת קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט): הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. כִּי כֻלָּם נִתְקַדְּשׁוּ בִּבְחִינַת פְּרִישׁוּת עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל, שֶׁהִמְשִׁיךְ לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם קְדֻשָּׁה וּפְרִישׁוּת גַּם־כֵּן.

וּכְשֶׁזּוֹכִין לְבוּשָׁה, אֲזַי רוֹאֶה כָּל אֶחָד אֶת רִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵיךְ הוּא רָחוֹק מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל עָלָיו בּוּשָׁה גְּדוֹלָה, וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה – עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, וּתְשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת (יחזקאל יח): וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת: טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ. וְזֶה: בְּרֵאשִׁית – יְרֵא בֹּשֶׁת, יְרֵא שַׁבָּת (ת”ז תי’ ז’ ותי’ ט). כִּי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַחַיִּים הוּא לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא יִהְיֶה נִחְיֶה, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִחְיֶה, וְקָם בִּתְחִיָּה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר.

כִּי דַּע, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְזֶה זָכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁאָז הִמְשִׁיךְ מֹשֶׁה הַשִּׁפְלוּת שֶׁלּוֹ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר. אֲבָל אוֹתוֹ הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מֻשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הוּא מֻנָּח וְשׁוֹכֵב אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּבְחִינַת שְׁכִיבָה וּמִיתָה, כִּי זֹאת הַשִּׁפְלוּת נִתְעַלֵּם אֵצֶל כָּל אֶחָד, וְאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּלֶּה אֶצְלוֹ. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא לְהַשִּׁפְלוּת, כִּי הַשִּׁפְלוּת יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מֻשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵיבָר, שֶׁמִּקֹּדֶם הָיָה מֻנָּח וְשׁוֹכֵב זֹאת הַשִּׁפְלוּת בְּהֶעְלֵם וְאִתְכַּסְיָא אֶצְלוֹ, בִּבְחִינַת מִיתָה, וְעַכְשָׁו חוֹזֵר וְנֵעוֹר וְנִחְיֶה אוֹתוֹ הַשִּׁפְלוּת עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים, בְּחִינַת תְּחִיָּה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת, כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי, כְּשֶׁנִּחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כַּנַּ”ל. אֲזַי רוֹאֶה וּמַרְגִּישׁ כָּל אֶחָד שִׁפְלוּתוֹ, מֵאַחַר שֶׁחָזַר וְנִחְיֶה וְנִתְגַּלֶּה אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה (במדבר כא). בְּאֵר זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין הַשָּׂרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל כָּל אֶחָד אֶת גְּדֻלָּתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים. חֲפָרוּהָ – זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, בְּחִינוֹת בְּאֵר, זוֹכִין לְבוּשָׁה כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: חֲפָרוּהָ שָׂרִים, הַיְנוּ שָׂרִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת שָׂרֵי־אֲלָפִים שָׂרֵי־מֵאוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם – נְדִיבֵי הָעָם זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק (שופטים ה): בְּהִתְנַדֵּב עָם – בְּהִתְנַדֵּב לִבָּם לִתְשׁוּבָה.

וְזֶהוּ: בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. מְחֹקֵק – דָא מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב טו). גַּם “מְחֹקֵק” בְּגִימַטְרִיָּא רמ"ח, הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּרְמַ"ח אֵיבָרָיו, בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר כַּנַּ"ל. בְּמִשְׁעֲנֹתָם – זֶה בְּחִינַת תְּחִיָּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח) עַל פָּסוּק: וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ – עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים וְכוּ'. וְזֶהוּ: בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הָרְמַ”ח אֵיבָרִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – מִדְבָּר הַיְנוּ שִׁפְלוּת, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד), עַל־יְדֵי־זֶה: מַתָּנָה, הַיְנוּ שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:): מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. כִּי עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן (איוב לט). סֶלַע זֶה הַבְּאֵר, בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל – בְּחִינַת בּוּשָׁה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל, כִּי הוּא מִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹשִׁיט הָאֹכֶל לְפִיו עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁבָּאָה אֵלָיו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְמֵרָחוֹק עֵינָיו יַבִּיטוּ – הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה וּמַבִּיט אֵיךְ הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה חֲתָנוֹ, וְיָדַע יִתְרוֹ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ, וְעַל־כֵּן הוּא דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה. וְאַתָּה דַּיְקָא, כִּי יָדַע יִתְרוֹ בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ, שֶׁהוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל אֶחָד, וּלְחַלֵּק לָהֶם הַגְּדֻלָּה וְהַשְּׂרָרָה עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד כַּנַּ”ל. וְגַם יִתְרוֹ הָיָה גֵּר, וְהַגֵּרִים בָּאִים מִקְּדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל הַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יב): וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָן, וְאִיתָא (בזוהר שלח לך דף קסח), שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּעֵת שֶׁהָיוּ עֲקָרִים הוֹלִידוּ מִזִּוּוּגָם נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים, וְעַל־כֵּן יִתְרוֹ שֶׁהָיָה גֵּר, שֶׁהוּא בָּא מִקְּדֻשַּׁת הַזִּוּוּג שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־כֵּן הוּא יוֹדֵעַ גֹּדֶל יְקָר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁלְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתָם נַעֲשֶׂה מִזִּוּוּגָם נַפְשׁוֹת הַגֵּרִים, מִכָּל־שֶׁכֵּן קְדֻשַּׁת פְּרִישׁוּתָם, וְעַל־כֵּן הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁלְּגֹדֶל קְדֻשַּׁת וּפְרִישׁוּת מֹשֶׁה הוּא יָכוֹל לַחֲזוֹת בָּעָם, וְעַל־יְדֵי רְאִיָּתוֹ לְבַד יִתֵּן לָהֶם הַגְּדֻלָּה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “יִתְרוֹ” – סוֹפֵי־תֵבוֹת: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵ'י אַדְמַ'ת עָפָ'ר יָקִיצ'וּ (דניאל יב). כִּי יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת וְאַתָּה תֶחֱזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְדֻלָּה, וְזוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, חוֹזֵר וְנִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא לְהַשִּׁפְלוּת, בִּבְחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי יִתְרוֹ דַּיְקָא, כִּי יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מְרֻמָּז בְּאוֹתִיּוֹת “יִתְרוֹ”: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵ'י אַדְמַ'ת עָפָ'ר יָקִיצ'וּ, שֶׁהוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת יִתְרוֹ, כִּי עַל־יְדֵי יִתְרוֹ, שֶׁאָמַר: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת תְּחִיָּה, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, בְּחִינַת: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת כַּנַּ”ל.

וְזֶה (ישעיה ד): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם – זֶה בְּחִינַת יִתְרוֹ. עַל־יָדוֹ דַּיְקָא: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ – לְהַצַּדִּיק. כִּי יִתְרוֹ, שֶׁהוּא גֵּר, הוּא יוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, מֵחֲמַת שֶׁיָּדַע קְדֻשָּׁתוֹ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת: קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כַּנַּ”ל:

וּכְלָל הַיּוֹצֵא מִכָּל הַנַּ”ל, שֶׁמִּי שֶׁבָּא אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי וְשׁוֹמֵעַ מִפִּיו תּוֹרָה, רָאוּי שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶה סִימָן שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי, כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בּוּשָׁה וְשִׁפְלוּת עַל־יְדֵי שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בּוּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּשְׁעַת מַתַּן־ תּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ תְּשׁוּבָה, עַל־יְדֵי זֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְאָז מְחֻיָּב שֶׁיַּרְגִּישׁ כָּל אֶחָד שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בָּא אֵצֶל אֵיזֶה מְפֻרְסָם, וְשׁוֹמֵעַ מִפִּיו תּוֹרָה, וּבָא עָלָיו גַּדְלוּת עַל־יְדֵי זֶה וְכוּ’ (הַהֶפֶךְ מוּבָן מִמֵּילָא).

אֲבָל אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל מַהוּ שִׁפְלוּת אֲמִתִּי, כִּי בְּוַדַּאי אֵין זֶה תַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל וְנִבְזֶה וְעָצֵל, שֶׁקּוֹרִין רֹעַ־מַזָּל (וּבְלַעַז: שְׁלֵים־מַזְלְנִיק), כִּי הַשִּׁפְלוּת הוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וְהוּא כָּל תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הַתַּכְלִית שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה וְעָצֵל וְכוּ’, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן צְרִיכִין רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעְזֹר לִזְכּוֹת לַעֲנִיווּת וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים וְעִקַּר הַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל:

### עג

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ נוּן שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, וּמ”ט שְׁעָרִים יָכוֹל כָּל אָדָם לִכְנֹס בָּהֶם וּלְהַשִּׂיגָם, אַךְ שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הוּא בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כִּי גַּם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מָצִינוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

וְאֵלּוּ הַמ”ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ־הּ, כִּי כָל שַׁעַר וָשַׁעַר יֵשׁ לוֹ אוֹת מִמ”ט אוֹתִיּוֹת הַשְּׁבָטִים. וְהִנֵּה הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹת וְהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם מַגִּיעַ לְשָׁם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַשַּׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה סָגוּר, וּמֵחֲמַת כָּל זֶה אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, הוּא מִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְגַם זוֹכֶה עַל־יְדֵי תְּהִלִּים לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר וְאוֹת הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְלִפְתֹּחַ הַשַּׁעַר. נִמְצָא, שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי תְּהִלִּים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

וְזֶה בְּחִינַת (שמואל ב כג): נְאֻם הַגֶּבֶר הוּקַם עָל, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ק טז:): שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד, עַל־יְדֵי־זֶה הוּקַם עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל־יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה לְיָחִיד וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הוֹרָאַת הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁאֲמָרוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד וּבְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא, יָכוֹל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ סֵפֶר תְּהִלִּים, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים כַּנַּ”ל:

וְעִקַּר הִזְדַּכְּכוּת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יָ־הּ, שֶׁהֵם מ”ט אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מ”ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, הָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִלָּאָה (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל, וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב). וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם, וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם, סָפְרוּ מ”ט יְמֵי הַסְּפִירָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ”ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת הַנַּ”ל. וּבַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים, אָז: וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי (שמות יט) – זֶה בְּחִינַת: וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: וְאֵלֶּ’ה שְׁמוֹ’ת בְּנֵ’י יִשְׂרָאֵ’ל הַבָּאִי’ם מִצְרָיְמָ’ה אֵ’ת יַעֲקֹ’ב אִי’שׁ וּבֵית’וֹ – סוֹפֵי־תֵבוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת "תְּהִלִּים" וְאוֹתִיּוֹת "תְּשׁוּבָה". כִּי עַל־יְדֵי תְּהִלִּים זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה וְכוּ’. כִּי מ”ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הֵם בְּחִינַת מ”ט אוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, לְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם כַּנַּ”ל:

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁבִּימֵי תְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ בֶּאֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת־יְמֵי־ תְשׁוּבָה, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין אָז בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לַעֲסֹק תָּמִיד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי תְּהִלִּים הוּא הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בּוֹ:

### עד

אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה, שֶׁהִיא הֲכָנָה לְפֶסַח. כִּי פָּרָשַׁת פָּרָה קוֹרִין כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִין לִטָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וּבִתְחִלָּה הוּא בְּחִינַת “פּוּר”, כִּי פּוּרִים עַל־שֵׁם “הַפֻּר” (אסתר ט וע’ בכוונות האריז”ל בסוד הפיל פור ובסוד פרה אדומה), וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה “פָּרָה”, כִּי גַּם פּוּרִים הוּא בְּוַדַּאי הִלּוּךְ וְדֶרֶךְ לְפֶסַח. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שיר־השירים ה): שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר. שִׂפְתוֹתָיו זֶה בְּחִינַת פֶּסַח – פֶּה סָח, (כַּמּוּבָא). שׁוֹשַׁנָּה הִיא אֶסְתֵּר, (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְשׁוֹשַׁנָּה גִּימַטְרִיָּא אֶסְתֵּר). נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר זֶה בְּחִינַת מָרְדְּכַי – מָר דְּרוֹר (חולין קלט:), לְשׁוֹן חֵרוּת, בְּחִינַת חֵרוּת שֶׁל פֶּסַח. וְעַל־כֵּן צֵרוּף שֶׁל פּוּרִים מְרֻמָּז בְּפֶסַח, בַּפָּסוּק (שמות כג): שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. מִ’מִּצְרָיִם וְ’לֹא יֵ’רָאוּ פָ’נַי רֵ’יקָם – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת “פּוּרִים”, כִּי פּוּרִים הוּא דֶּרֶךְ לְפֶסַח, שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזְהָרִין מֵחָמֵץ:

(וּפָסַק בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן וְלֹא גִּלָּה יוֹתֵר)

כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. וְעַכְשָׁו... (וְלֹא סִיֵּם)

### עה

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיקִים לְבַד הוּא גַּם־כֵּן דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהַתַּלְמִיד־ חָכָם הוּא גָּדוֹל מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כב:): כַּמָּה טִפְּשָׁאִי שְׁאָר אֱנָשֵׁי, דְּקָיְמוּ מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלָא קָיְמוּ מִקַּמֵּי גַּבְרָא רַבָּא. נִמְצָא, שֶׁהַתַּלְמִיד־חָכָם הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַתּוֹרָה. וְאֵצֶל הַתּוֹרָה מָצִינוּ, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר איכה בפתיחתא), כִּי הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ מַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, מִכָּל־שֶׁכֵּן אוֹר הַצַּדִּיק, שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת בּוֹ לְבַד הוּא מוֹעִיל לִקְדֻשָּׁה מְאֹד, בְּוַדַּאי כְּשֶׁזּוֹכִין לְדַבֵּר עִמּוֹ טוֹב יוֹתֵר, אַךְ גַּם הַהִסְתַּכְּלוּת לְבַד הוּא גַּם־כֵּן דָּבָר גָּדוֹל:

### עו

יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קד): כָּל מָקוֹם שֶׁהֵם הוֹלְכִים, נַעֲשִׂים שָׂרִים לַאֲדוֹנֵיהֶם. כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם בָּאִין בַּגָּלוּת, בַּתְּחִלָּה הֵם כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם, כִּי אַחַר־כָּךְ הֵם כּוֹבְשִׁים אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא, שֶׁהֵם בָּאִים בַּגּוֹלָה שָׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם מְרִימִין וּמַעֲלִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַשְּׁפָלִים וְהַנְּפוּלִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ו): עֲתִידִין בָּתֵּי תֵּרְטִיאוֹת וְקִרְקַסָאוֹת שֶׁיִּלְמְדוּ בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט): וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּפוּלִין. וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּנֵי הַגּוֹלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַחַר־כָּךְ הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים, וּמְקִימִין וּמְנַשְּׂאִין וּמַעֲלִין הַכֹּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בִּתְחִלָּה הֵם בַּגָּלוּת, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם נָע וָנָד בַּגָּלוּת, אֲבָל אַחַר־כָּךְ הֵם מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין הַכֹּל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן נִקְרָאִין בְּנֵי הַגּוֹלָה, כִּי זֶה אוֹתִיּוֹת “גּוֹלָה” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וְ’נִשְׁאָר גַּ’ם ה’וּא לֵ’אלֹקֵינוּ. כִּי אַחַר־כָּךְ הֵם מַעֲלִין וּמְנַשְּׂאִין הַכֹּל, בִּבְחִינַת: וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹקֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עֲתִידִין בָּתֵּי תֵּרְטִיאוֹת וְקִרְקַסָאוֹת וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

### עז

דַּע שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּדוֹל, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם, וְגַם מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה, צַעֲרוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת (קהלת א): יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב. וְהַהַמְתָּקָה הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, הַיְנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַמְתָּקָה, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר הַצַּעַר בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִן הַצַּעַר, חַס וְשָׁלוֹם, הִשְׁתַּלְשְׁלוּת אֶל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהִיא דִּין קָשֶׁה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי־זֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַהַמְתָּקָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַפֶּה בִּבְחִינַת קוֹמַת אָדָם, בִּבְחִינַת (שמות ד): מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה וּמֵשִׂים הַפֶּה לִבְחִינַת קוֹמַת אָדָם, כִּי מִי שֶׁאֵין אֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי פִּיו הוּא בְּחִינַת בַּעַל־חַי מַמָּשׁ, אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מֵשִׂים אֶת הַפֶּה לְאָדָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא בָּאָה לָאָדָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה דַּיְקָא, בִּבְחִינַת (רות ב): לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלוֹם (כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ ז’ אות י)) – אֵין הֲלוֹם אֶלָּא מַלְכוּת (זבחים קב), שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. נִמְצָא, שֶׁבִּשְׁעַת אֲכִילָה, אֲזַי בָּאָה הַיִּרְאָה לְהָאָדָם, (וְכַמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר “וַיְהִי מִקֵּץ – כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם”, שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב).

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה הַבָּאָה לוֹ בִּשְׁעַת אֲכִילָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹכֵל עִם יִרְאַת־שָׁמַיִם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, אֲזַי הוּא מַכְנִיס אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל, לְתוֹךְ הַפֶּה, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם, בִּבְחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם כַּנַּ”ל. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֲזַי הַיִּרְאָה הַבָּאָה בִּשְׁעַת אֲכִילָה כַּנַּ”ל, הִיא עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק וְאֵינָהּ נִכְנֶסֶת בּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַיִּרְאָה קְדוֹשָׁה הַנַּ”ל, אֲזַי נִכְנָס בְּחִינַת הַיִּרְאָה מַלְכוּת בְּפִיו, וְנַעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ”ל.

וּבִשְׂכַר זֶה, שֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, וְעוֹשֶׂה מֵהַפֶּה קוֹמַת אָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲלִיָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁנִּתְעַלֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם הַנַּ”ל וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת (יחזקאל א): וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, בְּחִינַת: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, שֶׁבִּפְתִיחַת פִּיו הוּא בְּחִינַת אֲדֹנָי, בְּחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. הַיְנוּ, כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם, אֲזַי הוּא בְּגֶדֶר מְדַבֵּר, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא הַדִּבּוּר. אֲבָל אַחַר־כָּךְ זוֹכֶה שֶׁנִּתְעַלֶּה הַפֶּה בִּבְחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, בְּחִינַת: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, כַּנַּ”ל:

וּמַה שֶּׁנִּמְתָּק הַצַּעַר עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה – כִּי דַּע, כִּי זֹאת הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל וּבָא צַעַר יוֹתֵר גָּדוֹל לְמִי שֶׁהוּא בַּר־דַּעַת, בִּבְחִינַת: יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב כַּנַּ”ל. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה: מִפְּנֵי מָה יִהְיֶה כָּךְ, שֶׁמִּי שֶׁמּוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ דַּע, כִּי זֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ (תהלים קיא), וְאִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה (אבות פ”ג), וְעַל־כֵּן כָּל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאֵיזֶה חָכְמָה וָדַעַת, עוֹבֵר עָלָיו יִרְאָה גַּם־כֵּן, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת מֹחִין, וְהָרְצוּעָה הִיא בְּחִינַת יִרְאָה, כִּי רְצוּעָה בִּישָׁא הִיא יִרְאָה נְפוּלָה (הקדמת הזוהר דף יא:), וְכֵן הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא גַּם־כֵּן בְּחִינַת רְצוּעָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הָרְצוּעָה שֶׁעוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין, הַיְנוּ שֶׁהָרְצוּעָה, שֶׁהִיא הַיִּרְאָה, הִיא עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הַמֹּחִין וְהַתְּפִלִּין, כִּי רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’, כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹכֶה בְּכָל יוֹם לִבְחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין, עוֹבֵר עָלָיו יִרְאָה גַּם־כֵּן, בִּבְחִינַת הָרְצוּעָה שֶׁעוֹבֶרֶת בַּמַּעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין, וּמִזֶּה נִשְׁתַּלְשֵׁל וּבָא לְכָל אֶחָד אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם.

וְכָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה, צַעֲרוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל, כִּי הַצַּעַר נִשְׁתַּלְשֵׁל מִן הַיִּרְאָה, וְהַיִּרְאָה הִיא כְּפִי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ צַעַר שֶׁבָּא מִיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל יֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁבָּא הַצַּעַר מִבְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, רְצוּעָה בִּישָׁא. וַאֲפִלּוּ בַּר יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לוֹ צַעַר מֵרְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁבָּאָה וְנִגֶּשֶׁת אֵלָיו אָז כַּנַּ”ל, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַמְתִּיק הַצַּעַר וְהַדִּין הַבָּא מֵרְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו הַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין וְנִמְתָּקִין הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוּעָה בִּישָׁא, חַס וְשָׁלוֹם:

וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְעַל זֶה הָיָה אוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בְּכָל יוֹם, וּבִקֵּשׁ לְבָלְעָהּ, וְזָכָה וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה (מגילה כו).

בִּנְיָמִין הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת מֹחִין, תְּפִלִּין. כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין (ספרי פ’ וזאת הברכה וברש”י שם, יומא יב, סוטה לז, זבחים נג קיח), וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. כִּי דֵּעָה נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְכוּ’.

יְהוּדָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה. וְזֶהוּ רְצוּעָה – הַיְנוּ רְצוּעָה הַנַּ”ל, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. שֶׁיּוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין – הַיְנוּ כִּי הָרְצוּעָה בָּאָה מִבְּחִינַת חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, מִבְּחִינַת יִרְאָה, וְנִכְנֶסֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, הַיְנוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלִּין מֹחִין, בִּבְחִינַת רְצוּעָה הָעוֹבֶרֶת בְּהַמַּעְבַּרְתָּא שֶׁל תְּפִלִּין כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְעַל זֶה הָיָה אוֹתוֹ צַדִּיק מִצְטַעֵר בְּכָל יוֹם – כִּי מִזֹּאת הָרְצוּעָה בָּא הַצַּעַר בְּכָל יוֹם לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט לְהַצַּדִּיק, שֶׁדַּעְתּוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּבִקֵּשׁ לְבָלְעוֹ – הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד לְתַקֵּן וּלְהַמְתִּיק הַצַּעַר הַבָּא מֵרְצוּעָה הַנַּ”ל, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה כַּנַּ”ל.

וְזָכָה וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק הַצַּעַר עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשָׂה הַפֶּה בִּבְחִינַת קוֹמַת אָדָם. וְזֶה בְּחִינַת אֻשְׁפִּיזָא, כִּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַסְיָן (עירובין נג:) כַּד הָוֵי מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, הָוֵי אָמַר עַל אֻשְׁפִּיזָא: גְּבַר פּוּם דֵּין. הַיְנוּ: אִישׁ פִּי זֶה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה קוֹמַת אָדָם, הַיְנוּ בְּחִינַת: אִישׁ פִּי זֶה, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַפֶּה בְּחִינַת אִישׁ, בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה, כִּי עַל־יְדֵי הַהַמְתָּקָה הַנַּ"ל עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מֵהַפֶּה בְּחִינַת אָדָם כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לִבְחִינַת אָדָם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ. וְזֶהוּ: וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה, שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת: שְׁכִינָה מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ גְּרוֹנוֹ, כַּנַּ"ל:

### עח

בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. הַיְנוּ, כִּי לִפְעָמִים הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטִיק), שֶׁמִּתְנַהֵג עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַפְּשִׁיטוּת, וְאֵינוֹ מְגַלֶּה שׁוּם תּוֹרָה, וְעוֹסֵק בְּשִׂיחַת חֻלִּין וְכַיּוֹצֵא, וְהוּא אָז בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ:

דַּע, כִּי עִקַּר הַחַיִּים הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל), וְכָל הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים (זוהר לך לך דף צב, בהעלותך דף קמח, ואתחנן דף רס). וְעַל־כֵּן לִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ וְנִפְלָא, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה. וּבֶאֱמֶת זֶהוּ מִן הַנִּמְנָע וּבִלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה, בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, וְכָל בַּעַל־תּוֹרָה, הֵן לַמְדָן שֶׁעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּגמפ”ת [בִּגְמָרָא, פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י, תּוֹסָפוֹת] וְכַיּוֹצֵא, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, כְּפִי עֵסֶק לִמּוּדוֹ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּבָּטֵל מֵהַתּוֹרָה אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם, וְכֵן אֲפִלּוּ בַּעַל הַשָּׂגָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּפְסִיק וְיִבָּטֵל מֵהַשָּׂגָתוֹ אֵיזֶה זְמַן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק תָּמִיד בְּתוֹרָה וְהַשָּׂגָה בְּלִי הֶפְסֵק, כִּי צְרִיכִין בְּהֶכְרֵחַ לְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, אִם לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מַשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַּם־כֵּן. וְהַכְּלָל – כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבַהַשָּׂגָה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק, וּבְהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל אֵיזֶה שָׁעָה. וּבְאוֹתוֹ שָׁעָה שֶׁמְּבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אֲזַי זֶה הַלַּמְדָן אוֹ הַבַּעַל־הַשָּׂגָה הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ (הַיְנוּ פְּרָאסְטִיק). וְלִכְאוֹרָה זֶה הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה, הֲלֹא הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ’, וּמִי הוּא זֶה שֶׁיִּרְצֶה לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט): בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי יִתְרַצֶּה בָּזֶה לְהִתְבַּטֵּל מִן הַתּוֹרָה, אַף שֶׁזֶּהוּ קִיּוּמָהּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב יוֹתֵר בְּוַדַּאי לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא הַחַיִּים וְאֹרֶךְ הַיָּמִים, וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַחַיִּים אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְאַהֲבַת הַתּוֹרָה, וּמַתְמִיד מְאֹד בַּתּוֹרָה, וְדָבוּק בָּהּ מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֵיזֶה מְתִיקוּת בַּתּוֹרָה, לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ”ת, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן בַּעַל הַשָּׂגָה, וּבִפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, וּמַעֲלָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ, וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה.

וּבֶאֱמֶת זֶהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת דָּבוּק בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה תָּמִיד כַּנַּ”ל, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְבַטֵּל וּלְהַפְסִיק אֵיזֶה שָׁעָה, וְאִם־כֵּן בַּמֶּה מְחַיִּין עַצְמָן בְּזוֹ הַשָּׁעָה שֶׁבְּטֵלִין מִן הַתּוֹרָה, הֲלֹא עִקַּר הַחַיִּים הוּא מִן הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

אַךְ דַּע, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ”ל מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁל נְסִיעַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי דַּע, כִּי כָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים, דְּהַיְנוּ זֶה הַלַּמְדָן בְּשָׁעָה שֶׁבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה, שֶׁאָז הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ”ל, וְכֵן יֵשׁ אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וִירֵא־שָׁמַיִם, וּבְוַדַּאי מְקַבֵּל חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים לְמַטָּה יוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גַּם הֵם מְקַבְּלִים בְּוַדַּאי גַּם־כֵּן חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה. וְכָל אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁכֻּלָּם יְקַבְּלוּ עַל־יָדוֹ חִיּוּת, כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ”ל, כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים, וּבֶאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, כִּי הֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקֶיס), עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם אִישׁ פָּשׁוּט גָּדוֹל, שֶׁעַל־יָדוֹ הֵם מְקַבְּלִין חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה:

כִּי דַּע, כִּי כָל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ”ל, הֵן לַמְדָן שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, (כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֵינוֹ מוֹעִיל בְּלִמּוּדוֹ לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ הוּא נִצְרָךְ רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְגַם בָּזֶה יֵשׁ בְּחִינוֹת, רַק כְּשֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ, שֶׁזֶּהוּ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם), כְּשֶׁמְּבַטֵּל מִלִּמּוּדוֹ, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ כַּנַּ”ל, הֵן שְׁאָר הַפְּשׁוּטִים – כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲחִיזָתוֹ בְּהַתּוֹרָה כֵּן הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מִבְּחִינַת קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

כִּי קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק בְּחַסְדּוֹ, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן תּוֹרָה וְשׁוּם עֲשִׂיָּה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁעַל־יָדוֹ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְהָיָה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חַסְדּוֹ לְבַד. וְהַצַּדִּיק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדֵל מִן הַתּוֹרָה, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ.

וְזֶה בְּחִינַת אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, כִּי יֵשׁ אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל מְקַבֵּל מִשָּׁם (מ”ר תשא פ’ מה), וּבְוַדַּאי אֵין זֶה הָאוֹצָר מוּכָן בִּשְׁבִיל רְשָׁעִים, כִּי אִם־כֵּן הָרָשָׁע הוּא גָּדוֹל מִן הַצַּדִּיק, כִּי הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת כְּלָל, וְכִי יִזְכֶּה בִּשְׁבִיל זֶה לְקַבֵּל מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם. אַךְ בֶּאֱמֶת הָרָשָׁע בְּוַדַּאי אֵינוֹ מְקַבֵּל מִשָּׁם, רַק זֶה הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הוּא בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק לְבַד, הַיְנוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוּא אִישׁ פָּשׁוּט כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל מִזֶּה הָאוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחֶסֶד חִנָּם לְבַד, בִּבְחִינַת: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, הַנֶּאֱמָר עַל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, כַּמּוּבָא (בַּגְּמָרָא פְּסָחִים קיח): הַנֵּי עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ כְּנֶגֶד מִי. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת וְכוּ’. כִּי אָז לֹא הָיָה שׁוּם תּוֹרָה, וְהָיוּ עוֹסְקִין רַק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּבְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (רבה צו פ”ט): גְּדוֹלָה דֶּרֶךְ־ אֶרֶץ, שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, וְאָז הָיָה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי חֶסֶד חִנָּם לְבַד.

וּבֶאֱמֶת גַּם קֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בְּוַדַּאי גַּם אָז הָיְתָה הַתּוֹרָה בִּמְצִיאוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית. אָמְנָם אָז, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר, הַיְנוּ כִּי כָל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְאָז, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיוּ הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁהָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּבְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת, הֵן מִי שֶׁחוֹטֵב עֵצִים אוֹ אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה – בְּכֻלָּם נֶעְלָם הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, אֲשֶׁר שָׁם הַתּוֹרָה נֶעֶלְמָה וְנִסְתְּרָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. וְהַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, וְהוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט, הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱמָר לְמַעְלָה, שֶׁהַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ מִשָּׁם, כִּי עִקַּר כֹּחַ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י בַּפָּסוּק בְּרֵאשִׁית וְכוּ’, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ גַּזְלָנִים אַתֶּם וְכוּ’, עַל־כֵּן פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מִבְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ מַעֲשָׂיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לֵילֵךְ וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

וְגַם כָּאן, בְּחוּץ־לָאָרֶץ, נִמְצָא בְּחִינָה זוֹ, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ בָּאִים לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה שֶׁל עַכּוּ”ם, וְגַם עַכְשָׁו הוּא בִּרְשׁוּת מִי שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל בָּאִים לְשָׁם, וְכוֹבְשִׁים הַמָּקוֹם, וּמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ יְכוֹלִים לוֹמַר גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם זֶה הַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּכֶם, אַךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לִכְבֹּשׁ כָּל הָעוֹלָם וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ, וּבִרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָנוּ. נִמְצָא, שֶׁעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהֵם מְלֻבָּשִׁין בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי בָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת יְכוֹלִין לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ וְנָתִיב לָאָרֶץ, הַיְנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁהוּא יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, זֶה זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא דֶּרֶךְ וְנָתִיב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ דֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וּבְזֶה הַדֶּרֶךְ־ אֶרֶץ, הַיְנוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁם נֶעְלֶמֶת הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת שֶׁקֹּדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, כִּי אָז הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, בְּכָל הַדִּבּוּרִים וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁשָּׁם נֶעְלֶמֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לֵירֵד וְלִפֹּל לְתוֹךְ פְּשִׁיטוּת וְלִהְיוֹת אִישׁ פָּשׁוּט מַמָּשׁ אֵיזֶה עֵת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה אֶת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ”ל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, הַמְלֻבָּשִׁין בְּתוֹךְ הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת כָּל הַפְּשׁוּטִים הַנַּ”ל. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק הַנַּ”ל, כֵּן הוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּת גָּבוֹהַּ יוֹתֵר:

וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ – בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם. וְזֶהוּ: בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, הַיְנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיָה עִם כֹּחַ בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, הַיְנוּ בְּכֹחַ אוֹתוֹ הָעֵת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהוּא קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת, וְאָז הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ”ל. וּבַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁל קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם, בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הַנַּ”ל – בַּכֹּחַ הַזֶּה זוֹכִין לָבוֹא וְלִכְבֹּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ.

וְזֶהוּ: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ – הַיְנוּ מַתְּנַת חִנָּם. בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – הַיְנוּ עִם כֹּחַ בְּחִינַת עֵת הַהִיא, שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי הַמַּאֲמָרוֹת לְבַד, שֶׁאָז הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ”ל, אֲשֶׁר עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: בָּעֵת הַהִוא. הַהִיא – זֶה בְּחִינַת סָתוּם וְנֶעְלָם, כִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת, קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּתוֹךְ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

וְהַכְּלָל, כִּי אָסוּר לְיָאֵשׁ עַצְמוֹ. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל, אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמֹד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־הַשֵּׁם וּבַעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי אִישׁ פָּשׁוּט הַגָּדוֹל, הַיְנוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא לִפְעָמִים אִישׁ פָּשׁוּט, שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲפִלּוּ אִם מֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ, וִיקַיֵּם: מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי (יונה ב), וְיַחֲזִיק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁיּוּכַל, כִּי גַּם הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וְלָשׁוּב וּלְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַנַּ”ל.

וְהָעִקָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר [כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (וְאָמַר אָז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: קַיין יִאוּשׁ אִיז גָאר נִיט פַאר הַאנְדִין), וּמָשַׁךְ מְאֹד אֵלּוּ הַתֵּבוֹת “קַיין יִאוּשׁ וְכוּ’”, וַאֲמָרָם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְעַמְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כְּדֵי לְהוֹרוֹת וּלְרַמֵּז לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה], וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

וַאֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט גַּם־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת יְרָאוֹת, כִּי לְמַעְלָה דִּבַּרְנוּ מִבְּחִינַת דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, הַיְנוּ הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָמְנָם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בָּהּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, כִּי יֵשׁ שָׁם עֶשֶׂר בְּחִינוֹת קְדֻשּׁוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְכָל מַאֲמָר יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת (תהלים קיט): הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ, כִּי יֵשׁ יִרְאָה לְמַעְלָה מִיִּרְאָה (וְלֹא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הָעִנְיָן). וְצָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם גַּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, וְיוּכַל לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ, כִּי חָכְמוֹת אֵין צְרִיכִין כְּלָל, רַק אֱמוּנָה וּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמָה כְּלָל, כִּי חָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִים בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָם, כִּי הַחָכְמָה מַתְעָה אוֹתוֹ מֵחָכְמָה לְחָכְמָה, וּמֵאוֹתָהּ הַחָכְמָה לְחָכְמָה אַחֶרֶת, וְכֵן מֵחָכְמָה לְחָכְמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּלְכָּד וְנִתְעֶה בְּחָכְמוֹת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת (איוב ה): לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – בְּעָרְמָם דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּעַרְמִימוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם בְּעַצְמָם הוּא לוֹכֵד אוֹתָם. אַשְׁרֵי הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת:

וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בְּעוֹדוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְצַדִּיק הָאֱמֶת. אַשְׁרֵי לוֹ, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. [כִּי אַחַר־כָּךְ (הַיְנוּ לְאַחַר מִיתָה), קָשֶׁה אָז מְאֹד לְהִתְקָרֵב, וּצְרִיכִין מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת], כִּי הַבַּעַל־דָּבָר שָׂם לִבּוֹ עַל זֶה מְאֹד עַכְשָׁו, לְבַלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַכְשָׁו קְרוֹבִים אֶל הַקֵּץ מְאֹד, וְיֵשׁ עַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל גַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּימֵי קֶדֶם, וְכָל אֶחָד נִכְסָף מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן הֶעֱרִים הַבַּעַל־דָּבָר וְהִכְנִיס מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהֵקִים בָּעוֹלָם מְפֻרְסָמִים הַרְבֵּה שֶׁל שֶׁקֶר, וְגַם בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הִכְנִיס מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הֵיכָן הָאֱמֶת. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

הַעְתָּקָה מִכְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל בְּעַצְמוֹ, מַה שֶּׁמָּצָאנוּ אֶצְלוֹ. וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵעִנְיָן הַנַּ”ל, וְעוֹד נוֹסָף דְּבָרִים בָּהֶם מַה שֶּׁלֹּא בֵּאֵר בְּפֵרוּשׁ. וּכְפִי הַמּוּבָן מֵאֵלּוּ הָרָאשֵׁי־פְרָקִים יִרְאֶה הַמְעַיֵּן שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעִנְיָן הַנַּ”ל עוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה, אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ בְּפֵרוּשׁ כִּי־אִם עִנְיָן הַנַּ”ל:

וָאֶתְחַנַּן. מַתְּנַת חִנָּם. חִנָּם, עֲרָיוֹת. פְּגַם הַדַּעַת. מֹשֶׁה, דַּעַת. פְּרִישׁוּת. פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. הַבְּרִיאָה, מַתְּנַת חִנָּם. עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. הַבְּרִיאָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה. עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’, הַיְנוּ עֲשִׂיַּת הָעוֹלָם. הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. הַהִוא, הַהַעֲלָמָה. כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ:

### עט

עוֹד מָצָאנוּ כְּתַב־יַד רַבֵּנוּ ז”ל, וְהֵם רָאשֵׁי־פְרָקִים מֵאֵיזֶה תּוֹרָה נִפְלָאָה:

הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. כְּרוּז. עֵשָׂו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ. יִצְחָק זְמַן קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ’. וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ. יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם זְמַן נִתְאַחֵד. אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ. וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד:

כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ. נִתְקַצֵּר הַזְּמַן. וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם. יֵשׁ כ”ב (תיקון יח). קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ. מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם אֲבָנִים אוֹתִיּוֹת. מְרַאֲשׁוֹתָיו מַחֲשָׁבָה מְבָרֵר הַכֹּל:

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים מִצְווֹת זְמַנִּיּוֹת עָשָׂה מִצְווֹת הַרְבֵּה נִבְרָא כַּמָּה מַלְאָכִים. לְפָנָיו. תְּשׁוּבָה. וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנָי. אַרְצָה שֵׂעִיר. נ’ד’ת’ה’ר’. אַצִּיגָה. סֻכָּה תְּשׁוּבָה. תְּסוּכֵנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הוֹלָדָה. שְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ:

וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ – לְקַיֵּם כִּבּוּד אָב, לְבַטֵּל כֹּחַ כִּבּוּד שֶׁל עֵשָׂו. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת – פּוֹסֵל זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו. יוֹסֵף תְּשׁוּבָה. תּוֹסָפוֹת עַל צַדִּיקִים. בַּמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה עוֹמְדִים. בֵּית עֵשָׂו לְקַשׁ בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה:

מִקֵּץ שְׁנָתַיִם. אַחֲרִית הַיָּמִים. וּפַרְעֹה חוֹלֵם. סִטְרָא־אָחֳרָא מִתְחַזֶּקֶת. וְהִנֵּה עוֹמֵד שָׁתַק. יְאוֹר תְּשׁוּבָה מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם:

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא נִתְאַחֲדוּ בְּמִצְווֹת. כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים אֲזַי עָבְרוּ כָּל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. יְדַבֶּר נָא בְּאָזְנֵי וְלֹא יְבַלְבְּלוּ אֶת קוֹלִי. וְאַל יִחַר אַפְּךָ. בַּצַּר לְךָ. כְּפַרְעֹה תְּשׁוּבָה. בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּהִתְנַדֵּב. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה. תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל. יוֹסֵף הִטְמִין חֶרְפָּתִי:

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן. לָמוּת זֶה בַּצַּר לְךָ וְכוּ’ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. תְּשׁוּבָה שְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. הִטְמִין חֶרְפָּתִי. אַל תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם בְּמֵצַר הַגָּרוֹן. בִּשְׁעַת בְּחִינַת בַּצַּר לְךָ:

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת וְכוּ’ שַׁמּוֹת פְּעֻלּוֹת מִצְוֹת. שַׁמּוֹת פֵּרוּד בֵּין הַמִּצְוֹת. וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וְכוּ’ שִׁבְעִים נָפֶשׁ. אַחְדוּת. עַל־יְדֵי וְיוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרָיִם אָסַף חֶרְפָּתִי:

וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְכוּ’ בְּאֵל שַׁדָּי זְמַן וּגְבוּל גָּלוּת. וּשְׁמִי ה’ כְּשֶׁיִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים. קֹדֶם הַקֵּץ. זֶהוּ הִתְקָרְבוּת הַזְּמַנִּים. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי וְכוּ’ לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם תּוֹתְבוּתְהוֹן תְּשׁוּבָה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה קוֹל. מְגֻרֵיהֶם אֲסִיפַת הַנִּיצוֹצוֹת בִּתְשׁוּבָה. לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:

בֹּא אֶל פַּרְעֹה. מֹשֶׁה בְּחִינַת אַחְדוּת הַזְּמַנִּים, מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה. פַּרְעֹה, קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ. אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי. אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת. בְּקִרְבּוֹ. הַכְבָּדָתוֹ שֶׁהִכְבִּיד עַל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה. וּפַרְעֹה הִקְרִיב:

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ קְרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֲמוֹת עֲמָלֵק. קְרִיעַת יַם־סוּף, זֶה בִּטּוּל הַזְּמַנִּים. וַיַּשְׁקֵף ה’ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם. עַמּוּד אֵשׁ זֶה לַיְלָה וְעָנָן זֶה יוֹם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִרְבְּבָם וּבִטֵּל הַזְּמַנִּים. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה. מֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י בְּתַעֲנִית הָיוּ שְׁרוּיִים. עַל־יְדֵי־זֶה וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ שָׁמַע הַקּוֹל: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

כָּל זֶה מָצָאנוּ מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ ז”ל, וְהֶעְתַּקְנוּ אוֹת בְּאוֹת. וְהִנֵּה הַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים מֵעֵין כֹּל, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתֵנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל כָּל מַה דְּאֶפְשָׁר מִנְּעִימַת נִפְלְאוֹת הַשָּׂגוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי מְעַט מִזְּעֵיר כְּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. וְהִנֵּה אָנֹכִי הָרוֹאֶה, כִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּתָבָם בְּדֶרֶךְ רָאשֵׁי־פְרָקִים בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא לְזִכָּרוֹן, וְאַחֲרֵי הָעִיּוּן הֵבַנְתִּי אֵיזֶה הַקְדָּמוֹת שֶׁכִּוֵּן לָהֶם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יִסֹּב כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה. אֶפֶס קָצֵהוּ מָצָאתִי, לֹא כֻּלּוֹ, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּוַדַּאי כִּוֵּן עוֹד לְאֵיזֶה הַקְדָּמוֹת, אֲשֶׁר לֹא זָכִיתִי לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם, וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ הָעִנְיָן הַזֶּה הֵיטֵב, שֶׁיִּהְיֶה מוּבָן כָּל דְּבָרָיו, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהָבִין מְעַט עַל־פִּי הַהַקְדָּמָה שֶׁהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו, אָמַרְתִּי לְבָאֵר מַה שֶּׁבְּיָדִי, וְאוּלַי עַל־יְדֵי־זֶה יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח, וְיָבִין עוֹד דָּבָר מִתּוֹךְ דְּבָרַי לְבָאֵר הַשְּׁאָר עַל נָכוֹן:

וְהִנֵּה מַה שֶּׁהֵאִיר ה’ עֵינַי הוּא, כִּי רַבֵּנוּ ז”ל רוֹצֶה לְגַלּוֹת, שֶׁתְּשׁוּבָה וּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, דְּהַיְנוּ בִּטּוּל הַזְּמַנִּים, הֵם בְּחִינָה אַחַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיעַ הַקּוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא. וְכֵן מְבֹאָר בְּהָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ, בְּאוֹת תָּו, תְּשׁוּבָה, סִימָן א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וּמַעֲלֶה כָּל הַיָּמִים לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְכֵן יוֹם־הַכִּפּוּרִים הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

וְלַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי זֶהוּ מַה שֶּׁרוֹצֶה לְבָאֵר בִּפְסוּקִים אֵלּוּ, בְּצֵרוּף עוֹד אֵיזֶה הַקְדָּמוֹת שֶׁלֹּא זָכִיתִי לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם כַּנַּ”ל. וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה, וְתָבִין מְעַט מִדְּבָרָיו. וְנַתְחִיל לְדֻגְמָא מִסּוֹף דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהוּא: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ קְרִיעַת יַם־סוּף וְכוּ’ כַּנַּ"ל. קְרִיעַת יַם־סוּף זֶה בִּטּוּל הַזְּמַנִּים, וַיַּשְׁקֵף ה' וְכוּ' – פֵּרוּשׁ, בָּזֶה רוֹצֶה לְבָאֵר וּלְהוֹכִיחַ בְּקִצּוּר נִפְלָא, שֶׁקְּרִיעַת יַם־סוּף הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַנִּים, כִּי בִּקְרִיעַת יַם־סוּף כְּתִיב (שמות יד): וַיַּשְׁקֵף ה’ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם. עַמוּד אֵשׁ זֶה לַילָה, וְעָנָן זֶה יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִרְבְּבָם וּבִטֵּל הַזְּמַנִּים. נִמְצָא, שֶׁקְּרִיעַת יַם־סוּף הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַנִּים. וְהוֹלֵךְ וּמְבָאֵר הַהַקְדָּמָה הַנַּ"ל, שֶׁבִּטּוּל הַזְּמַנִּים וּתְשׁוּבָה הוּא בְּחִינָה אַחַת וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁכָּתַב: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה, מֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר – פֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י: בְּתַעֲנִית הָיוּ שְׁרוּיִים. פֵּרוּשׁ, שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה שֶׁמִּלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶה תְּשׁוּבָה, כִּי אָז הָיוּ שְׁרוּיִים בְּתַעֲנִית מֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. נִמְצָא, שֶׁקְּרִיעַת יַם־סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַנִּים וּתְשׁוּבָה, שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וְעַל־יְדֵי־זֶה וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ שָׁמַע הַקּוֹל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּטּוּל הַזְּמַנִּים, עַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.

וְעַל־פִּי דֶּרֶךְ זֶה תָּשׁוּב וְתִרְאֶה כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה הַכְּתוּבִים לְעֵיל, וְתִמְצָא בָּהֶם דְּבָרִים עֲרֵבִים. וְעַתָּה נָשׁוּב לִתְחִלַּת דְּבָרָיו: הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. כְּרוּז. עֵשָׂו וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ. הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיר הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב עַל הַקּוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ, שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר לְהַעְלִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקֹב, וּצְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ הַקּוֹל שֶׁל עֵשָׂו, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ הַקּוֹל שֶׁל יַעֲקֹב. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בִּטּוּל הַזְּמַנִּים כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: יִצְחָק זְמַן קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁיִּצְחָק מְרַמֵּז עַל זְמַן, כִּי “יִצְחָק” אוֹתִיּוֹת “קֵץ חַי”, כַּמּוּבָא. קֵץ מְרַמֵּז עַל הַזְּמַן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֲרִית הַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְקַמָּן: מִקֵּץ שְׁנָתַיִם, אַחֲרִית הַיָּמִים. וְזֶה מַה שֶּׁאִיתָא, שֶׁאוֹתִיּוֹת קוּף צַדִּיק יְשֵׁנִים וְכוּ', שֶׁזֶּה מְרַמֵּז עַל הַזְּמַן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַזְּמַן הוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה (כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּסִימָן סא). וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל כַּנַּ”ל. וְעַתָּה הוֹלֵךְ וּמְבָאֵר, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, דְּהַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן נִתְאַחֵד, דְּהַיְנוּ שֶׁהַזְּמַן עוֹלֶה וְנִתְקַשֵּׁר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.

וְזֶהוּ שֶׁמְּבָאֵר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ: יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם זְמַן נִתְאַחֵד. אַבְרָהָם אוֹהֲבִי. בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ. וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁמְּבָאֵר, שֶׁאַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מא): אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, וְאַהֲבָה הוּא בְּחִינַת הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כט): בְּעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל זֶה מְרַמֵּז תֵּבַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ז): וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה טו): אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד, וּלְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, שֶׁיִּצְחָק בֶּן אַבְרָהָם מְרַמֵּז עַל הִתְאַחֲדוּת הַזְּמַן עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כִּי יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזְּמַן כַּנַּ”ל, עוֹלֶה וְנִתְאַחֵד וְנִכְלָל בִּבְחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה, בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל־יְדֵי בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ”ל. וַאֲזַי מִתְגַּבֵּר הַקּוֹל יַעֲקֹב עַל קוֹל שֶׁל עֵשָׂו וְכוּ’ כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, עַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמְעִין הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל יַעֲקֹב כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ – נִתְקַצֵּר הַזְּמַן. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, וְנִתְקַצֵּר הַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן. וְזֶה: וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם, וְאִיתָא, שֶׁתֵּבַת "וַיִּשְׁכַּב" הוּא בְּחִינַת יֵשׁ כ”ב, הַיְנוּ כ”ב אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַדִּבּוּרִים. וְזֶה מְרַמֵּז עַל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ. וְזֶהוּ: מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, אֲבָנִים אוֹתִיּוֹת. הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ, כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: מְרַאֲשׁוֹתָיו, מַחֲשָׁבָה מְבָרֵר הַכֹּל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁמְּבָרֶרֶת וּמְתַקֶּנֶת כָּל הַפְּגָמִים, כִּי כֻלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ. נִמְצָא, שֶׁפָּסוּק וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ’, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו – כָּל זֶה מְרַמֵּז שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וּבְדֶרֶךְ זֶה תְּעַיֵּן הֵיטֵב בְּכָל הַדְּבָרִים הַנַּ”ל, הַנִּכְתָּבִים בְּרֶמֶז בְּדֶרֶךְ רָאשֵׁי־פְרָקִים, וְתָבִין וְתִרְאֶה הַקְדָּמוֹת הַנַּ”ל בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, לֹא כֻּלּוֹ, כִּי עֲדַיִן חֲסֵרִים כַּמָּה הַקְדָּמוֹת שֶׁכִּוֵּן אֲלֵיהֶם כָּאן, שֶׁלֹּא זָכִיתִי לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם עֲדַיִן.

גַּם אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת שֶׁכְּבָר מָצָאנוּ בִּדְבָרָיו, תְּהִלָּה לָאֵל, עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּאוּר רָחָב, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא לְקַשֵּׁר וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הַזְּמַן, לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְיַחֲדוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְזֶה בְּחִינַת מִצְווֹת זְמַנִּיּוֹת, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַמִּצְווֹת זְמַנִּיּוֹת, שֶׁיִּתְאַחֵד הַזְּמַן וְיַעֲלֶה הַזְּמַן לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְכָל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים וַאֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא רַק בִּבְחִינַת הַזְּמַן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דברים ד): בַּצַּר לְךָ וְכוּ’ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים דַּיְקָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זְמַן, וְאָז: וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְבַטֵּל הַזְּמַן כַּנַּ”ל, וְאָז יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים וְכָל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְנִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת: וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ. כָּל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל בָּרָאשֵׁי־פְרָקִים הַלָּלוּ. תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, לְהָבִין קְצָת עַל־פִּי דְּרָכִים הַנַּ”ל רֹב דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז”ל הַכְּתוּבִים כָּאן, וְהָבֵן הֵיטֵב:

### פ

אִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי מַסֶּכֶת יוֹמָא: בָּרִאשׁוֹנָה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִתְרֹם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תּוֹרֵם וְכוּ’. פֵּרוּשׁ, דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בִּשְׁבִיל זֶה כָּל מִי שֶׁרָצָה לִזְכּוֹת בְּהִתְנַשְּׂאוּת, הַנִּקְרָא דֶּשֶׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כג): דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי – תּוֹרֵם, וְהָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת – זָכָה. הַיְנוּ כְּשֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, רָצִין, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְהַנְהִיג הַדּוֹר. עוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ – הַיְנוּ כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (ע' חגיגה יג), הַיְנוּ מִי שֶׁיָּדַע וְהִשִּׂיג יוֹתֵר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, לָזֶה הָיוּ מְמַנִּין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר. וְזֶהוּ: כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, הַיְנוּ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ברכות ח), זָכָה – זֶה הָיָה זוֹכֶה לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לִבְחִינַת: דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן וְכוּ’.

וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶן הַצְבִּיעוּ. וּמַה הֵן מוֹצִיאִין. אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שָׁוִין בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ הָיוּ זוֹכִין לְהִתְנַשְּׂאוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְכָל אֶחָד רָצָה הַהִתְנַשְּׂאוּת, אֲזַי הַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע, הָיָה מֵסִית וְאוֹמֵר לָהֶם: הַצְבִּיעוּ, הַיְנוּ שֶׁיַּרְאֶה אֵיזֶה צְבִיעוּת בִּפְנֵי הֲמוֹן עָם, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיקוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְרַב. וְהַמְמֻנֶּה, הַיְנוּ הַיֵּצֶר, פִּתָּה אֶת כָּל אֶחָד עַל צְבִיעוּת, וְהֵקֵל לָהֶם וְאָמַר לָהֶם: וּמַה הֵן מוֹצִיאִין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם. פֵּרוּשׁ, אָמַר: וּמַה הֵן, הַיְנוּ מַה הִיא עֲבֵרָה בָּזֶה, שֶׁתּוֹצִיא צְבִיעוּת פַּעַם אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁתְּהֵא מֻחְזָק אֵצֶל הֲמוֹן עָם לְצַדִּיק, אֲזַי תַּחֲזִיר לְצִדְקָתְךָ וְלַאֲמִתָּתְךָ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ אֵין מוֹצִיאִין שׁוּם צְבִיעוּת וְאֵין שׁוֹמְעִין לַעֲצַת יֵצֶר הָרָע, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַכָּרָתָם בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו), וְרוֹאֶה וְיוֹדֵעַ הַכֹּל, וּמִתְבַּיְּשִׁין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְאוֹת אֵיזֶהוּ צְבִיעוּת. וְזֶהוּ: אֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ, הַיְנוּ שִׂכְלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה מִקְדָּשׁ בְּיָמָיו.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית־דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹרְמִין אֶלָּא בְּפַיִס. נִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ – הַיְנוּ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת – וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. מֵחֲמַת קִנְאָה שֶׁקִּנֵּא אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, וַחֲבֵרוֹ דָּחַף אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה כָּפַר בָּעִקָּר. גַּם יָרָבְעָם אָמַר: מִי בָּרֹאשׁ (סנהדרין קב), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נָפְלוּ מֵאֱמוּנָתָם מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּנֵי־גִילָם עָלוּ לִגְדֻלָּה. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדָּחַף אוֹתוֹ וְלָקַח גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ, הִיא עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה): עַזּוּת, מַלְכוּתָא בְּלָא תַגָּא.

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא תוֹרְמִין עַל־יְדֵי פִּיּוּס. הַיְנוּ, מִתְּחִלָּה הָיוּ רוֹצִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו, שֶׁהַהִתְנַשְּׂאוּת הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִרְדֹּף שׁוּם אָדָם אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא יִבְרַח מִן הַהִתְנַשְּׂאוּת, וְאֵין תּוֹרְמִין אֶלָּא עַל־יְדֵי פַּיִס. פֵּרוּשׁ, הַיְנוּ לֹא יִרְצֶה שׁוּם אָדָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת, אֶלָּא עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כָּל הָעָם וִיפַיְּסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּקַבֵּל רַבָּנוּת, אֲזַי יְקַבֵּל. אֲבָל בְּלֹא פִּיּוּס לֹא יְקַבֵּל, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר הִתְנַשְּׂאוּת, כִּי לֹא מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (הוריות יג:) שֶׁהִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וְכָבוֹד לַנָּשִׂיא וְכָבוֹד לָאַב־בֵּית־דִּין, וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁרָאוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן, הִתְיָעֲצוּ לְבַטֵּל הַדָּבָר, וּבְוַדַּאי לֹא הָיוּ כַּוָּנָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

### פא

כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְהַשִּׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁנּוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, הַיְנוּ שֶׁמְּרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, זֶה הַבְּחִינָה נִקְרָא: וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה (תהלים צ). הָרַגְלַיִם הֵם נֶצַח וָהוֹד, בְּחִינַת נְבִיאִים, נִתְעַלִּים לִבְחִינַת לֵב עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב, כִּי הַשִּׂמְחָה מַעֲלָה אוֹתָם. וְזֶהוּ הָרִקּוּד, שֶׁמַּעֲלֶה רַגְלָיו בְּכָל פַּעַם. וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּכָל־כָּךְ שִׂמְחָה, שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, וּמַעֲלֶה אֶת רַגְלָיו לְמַעְלָה – בָּזֶה נִתְעַלִּים כָּל תּוֹמְכֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם נִקְרָאִים סָמְכִי קְשׁוֹט. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיה מא): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נִקְרָאִים צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): כִּי כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. גַּם הַדִּבּוּר הָרָע נִקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם טו): לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ, גַּם הוּא נִתְעַלֶּה. גַּם אָדָם נִתְעַלֶּה בְּמָמוֹן, הַנִּקְרָא רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם. גַּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִם, נִתְעַלִּים עַל־יְדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה וּמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הֵם קוֹרְאִים לְמַעְלָה אֶת אֵלּוּ הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב י): מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה. כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל–א ב): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הוּא מַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לִבְחִינַת צֶדֶק, הַנִּקְרָא הֵא, וְשָׁם עִקַּר הַזֶּרַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע. גַּם בְּרָא כַּרְעָא דַּאֲבוּהּ (עירובין ע:). גַּם אֱמוּנָה נִקְרֵאת רֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְכוּ’. [וְכֵן] כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים רֶגֶל נִתְעַלִּים:

### פב

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְכוּ’: (דברים כא)

כְּתִיב: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי (תהלים קלט) – זֶה בְּחִינַת כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. קֶדֶם הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, בְּחִינַת אָלֶף בֵּית כְּסֵדֶר, וְאָחוֹר הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ”ק, שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה, כְּסֵדֶר וְשֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. הוי”ה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מ”ה – אָדָם, וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת: מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה קָרִינַן לָהּ. וְחַוָּה לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יט): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת, הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה, כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרָא דִּבּוּר, עַל־שֵׁם כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים רְצוֹנוֹ אֶלָּא־אִם־כֵּן כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְגַלֶּה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ לְתוֹךְ דִּבּוּרוֹ. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַנְהָגוֹת מַלְכוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי דִּבּוּר, וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַלְכוּת פֶּה. וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוֹלֵךְ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי שְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהֵם מְיֻחָדִים וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשְּׁלֵמוּת וְהַמִּלּוּי הִיא הַחִיּוּת, כִּי אֵיבָר שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת, אֲזַי נִקְרָא חִסָּרוֹן. וְהַחִיּוּת הִיא הַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ’, וְהַחָכְמָה הוּא בְּחִינַת “מָה” – “כֹּחַ מָה”, מֶה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ. וּמָה הוּא אָדָם, כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף, הַיְנוּ הוי”ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. הַיְנוּ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא חִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. נִמְצָא זֹאת הַבְּחִינָה מַלְכוּת, חַוָּה, כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת לָאָדָם, לִבְחִינַת “מָה”, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי יֵשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שָׂם בְּהַנְהָגַת מַלְכוּתוֹ, בָּזֶה הוּא מְחַיֶּה אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחָכְמָה תְּחַיֶּה. וְזֶהוּ (תהלים כד): לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ – כְּשֶׁהָאָרֶץ, הַיְנוּ בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה’, אֲזַי הוּא בִּמְלֹאוֹ וּבִשְׁלֵמוּת.

וּמִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר: אֲנָא אֶמְלֹךְ – בָּזֶה הוּא מְחַלֵּק וּמַפְרִיד אוֹתָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת. כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ – “מָה”, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. וְזֶה (ירמיה י): כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ. פֵּרוּשׁ, שִׂכְלָם אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת מַלְכוּתָם, וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּק אֶת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת, חַוָּה, תַּשְׁרַ”ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהָאָדָם, הַיְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כְּסֵדֶר, כִּי בַּאֲתָר דְּאִית דְּכַר, נֻקְבֵּהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן (זוהר חוקת קפג וע’ זוהר בא דף לח לט). נִמְצָא, כִּי בְּחִינוֹת חַוָּה שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הָאָדָם כְּסֵדֶר:

וּבְחִינַת כְּסֵדֶר נִקְרָא יוּד. שֶׁמַּלְכוּת, הַנִּקְרָא דָּלֶת, לֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה, הַנִּקְרָא יוּד, וְזֶה: יוּד וָו דָּלֶת. וְזֶה: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּךָ – אַל תִּקְרֵי כַּפֶּךָ, אֶלָּא כָּפֶךָ, הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק אֶת הד לְעַצְמוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ חִיּוּת מִמֶּנָּה, אֲזַי נַעֲשֵׂית לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר: דַּוָּי – מִ"יּוּד” נַעֲשֶׂה “דַּוָּי”. וְזֶה (ישעיה א): וְכָל לֵבָב דַּוָּי. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג): תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה וְכוּ’. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלֹךְ יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת “מָה”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): וְנַחְנוּ מָה, וַאֲזַי נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מָה, וְנַעֲשֶׂה כְּסֵדֶר, הַיְנוּ אָחוֹר וָקֶדֶם וְכוּ’ כַּפֶּךָ הַיְנוּ יוּד:

וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן, שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ לַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לב): וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שמות לה): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְכוּ’ – שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מְאַסֵּף וּמְיַחֵד וּמְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים נג): כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו – אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁסָּג מִכֹּל וָכֹל מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ אֲנִי שֶׁנִּהְיֶה יַחְדָּו – צָרִיךְ לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בַּדְּיוּטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרִי דִּמְסָאֲבוּתָא, לְקַיֵּם (תהלים קג): וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתקו”ז תיקון י, דף כה.): וּבְחִירִיק לְאַנְחָתָא לָהּ לְתַתָּא, לְהַמְלִיךְ לָהּ עַל תַּתָּאִין. נִמְצָא, שֶׁבַּפָּחוּת מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלֹקוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת יַחְדָּו עִמּוֹ, וְזֶה: כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו.

וְעוֹד זֹאת הַבְּחִינָה הָיְתָה לְמֹשֶׁה, כִּי כָל מַה שֶּׁעָלָה לְמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, מָצָא שָׁם אֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים. כִּי בְּגַשְׁמִיּוּת אָנוּ רוֹאִים, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּדַחְקוּת, אֲזַי הוּא עוֹבֵד הַשֵּׁם וּמַכִּיר אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא נִתְעַלֶּה לְמַעְלָה, שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְדָוִד אָמַר (תהלים קלט): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – אֲפִלּוּ בַּשָּׁמַיִם שָׁם יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה צָרִיךְ לִמְצֹא שָׁם הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא. וּמָצִינוּ, שֶׁאֱלִישָׁע אַחֵר עָלָה לָרָקִיעַ עַל־יְדֵי שֵׁם, וְאַף־ עַל־פִּי־כֵן כָּפַר בָּעִקָּר (חגיגה יד). וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ, כִּי אַדְּרַבָּא, כִּי כָל מַה שֶּׁאָדָם נִתְעַלֶּה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי הוּא יוֹתֵר קָרוֹב לֶאֱלֹקוּת, כִּי כָּל הַטּוֹב הוּא אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה): טוֹב ה’ לַכֹּל, וְאָנוּ רוֹאִים בְּהֶפֶךְ – כְּשֶׁאָדָם בָּא בַּעֲשִׁירוּת, בְּטוֹב, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא. וְתֵדַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת (בראשית כז): וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר אֶל הָאוֹר אֱלֹקוּת, אֲזַי הָאוֹר מַכְהֶה עֵינָיו וּמַזִּיק לוֹ, כְּמוֹ כְּשֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בְּעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַזִּיק לְעֵינָיו. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת סֶגוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ת”ז יח דף לא:): וְסֶגוֹל כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (שמות לג): וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הָיָה עֹצֶם אוֹר הַכָּבוֹד מַזִּיק לְמֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי וְכוּ’. וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד: וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי (תהלים עג) – תְּקָרְבֵנִי בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּךָ: הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ (שמות שם), וְהֶרְאֵיתָ לוֹ אֶת אֲחוֹרֵי כְּבוֹדֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשַׂכֹּתִי וְכוּ’ וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי:

וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לָאָדָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, זֶהוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן – אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כֵּן הַדָּבָר, וְהַדָּבָר לְהֶפֶךְ, שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה, כִּי כָל מִלְחָמָה הוּא הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן, הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר. וְזֶהוּ: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְךָ שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר, הַיְנוּ הִתְנַגְּדוּת הָרָצוֹן. וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ – שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל רְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנְךָ, שֶׁיֵּלֵךְ לְךָ כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנְךָ, אֵימָתַי. כַּד וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מָה, כְּשֶׁתַּמְשִׁיךְ לְךָ אֱלֹקוּת, הוי"ה בְּמִלּוּי אַלְפִין. וְזֶה פֵּרוּשׁ מַחֲשָׁבָה – חֲשֹׁב מָה (זוהר בראשית כד ותיקון סט). כְּשֶׁתְּקַשֵּׁר תָּמִיד בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ אֱלֹקוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (שה”ש ז): מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים – בִּרְהִיטֵי מֹחִין דִּילָךְ. וְזֶהוּ: וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – שֶׁתַּמְשִׁיךְ “מָה” בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתְּךָ, שֶׁתְּקַשֵּׁר אֱלֹקוּתוֹ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ נִקְרָא שְׁבִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמִּלְחָמוֹת וְכָל הָרְצוֹנוֹת נֶגֶד רְצוֹנֶךָ. וְזֶה הַסּוֹד נִרְמָז בְּעֵץ־הַחַיִּים, בַּהַקְדָּמָה בִּכְלָל יט, וּבְכַוָּנוֹת שֶׁל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֱלוּל:

### פג

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא קֶשֶׁת, יָכוֹל לְהוֹצִיא הַחִצִּים, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא חַי בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, שֶׁהֵם תְּלָת וָוִין, בְּחִינַת חִצִּים, וּמְקוֹמָם בַּבְּרִית, בִּבְחִינַת (תהלים פט): וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ. אֱמוּנָה זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת (תהלים קלב): אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, בִּבְחִינַת (חבקוק ג): קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ. יָדוֹ זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, וּתְפִלּוֹת הֵם שְׁלֹשָׁה, כִּי כְּלָלִיּוּת מָשִׁיחַ בָּאָבוֹת, הַיְנוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁבּוֹ מִתְפַּלֵּל, בְּחִינַת מֵשִׂיחַ אִלְּמִים, הוּא מֵאֵשׁ מַיִם רוּחַ:

וְאָז נַעֲשֶׂה בֶּן־חוֹרִין, הַיְנוּ שֶׁבָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁאָסוּר בִּמְלָאכָה. כִּי שַׁבָּת זוֹ שִׁין בַּת. שִׁין תְּלָת גְּוָנִין: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם. בַּת הִיא הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵן הַבְּרָכוֹת, בְּחִינַת (ב”ב טז:): בַּת הָיָה לוֹ וּבַכֹּל שְׁמָהּ, בְּחִינַת (בראשית כד): וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל:

וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, וְתַכְלִית הַיְדִיעָה שֶׁלֹּא נֵדַע. וּבִשְׁבִיל זֶה שַׁבָּת נִקְרָא תַּכְלִית שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְתַכְלִית זֶה בְּחִינַת (קהלת ז): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחֹקָה מִמֶּנִּי. הַיְנוּ, זֶה עִקַּר הַחָכְמָה – שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה:

וְתַכְלִית הַזֶּה הוּא עִקַּר הַמָּקוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁזֶּה הַתַּכְלִית הוּא הַמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (ברכות ו:): הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, כִּי זֶה עִקַּר הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (שמות טז): אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:

וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן. כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת (שם ג): שַׁל נְעָלֶיךָ וְכוּ’ כִּי הַמָּקוֹם וְכוּ’. וְעַל־שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שם ד): וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ – שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן, הַנִּקְרָא בָּשָׂר, בְּחִינַת (בראשית ב): בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי:

וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, שֶׁהִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ, וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר, בִּבְחִינַת (משלי י): בִּרְכַּת ה’ הִיא תַּעֲשִׁיר. וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב, הַיְנוּ לֵב בָּשָׂר (יחזקאל לו) – יֵצֶר טוֹב, מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב (משלי יח). וְזֶהוּ (שמות יט): קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – קוֹל הַשּׁוֹפָר הַיּוֹצֵא מִגּוּפָא שַׁפִּירָא הַנַּ”ל. וְקוֹל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה הַנַּ”ל. הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד – זֶה מָמוֹן (ברכות נד). שֶׁנִּתְחַזֵּק מַזָּלוֹ וְיִצְרוֹ הַטּוֹב כַּנַּ”ל, וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵּיצָנוּת הַבָּאִים מִמָּרָה־שְׁחוֹרָה. כִּי הָעַצְבוּת – מֵחֲמַת דַּחֲקוּת וַעֲנִיּוּת, וְהַלֵּיצָנוּת הִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל (קהלת ז), בְּחִינַת: הַטְּחוֹל שׂוֹחֵק (ברכות סא) – הֵן נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַמַּזָּל שֶׁל עֲשִׁירוּת, וְעַל־יְדֵי יֵצֶר הַטּוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת (קהלת י): לֵב חָכָם לִימִינוֹ:

וּבַיָּמִין הַזֶּה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאַהֲבוֹת וּלְיִרְאוֹת רָעוֹת, הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קן): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י”ק. כִּי יְמִינוֹ מַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם, וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קיט): גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת. וְנִפְלָאוֹת הָאֵלּוּ הֵן בִּבְחִינַת פֶּסַח, שֶׁהוּא יָמִין, בְּחִינַת (מיכה ז): כִּימֵי צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת, וּפֶסַח הוּא פֶּה סָח, בְּחִינַת (מלאכי ב): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי שָׁם כְּתִיב (בראשית א): יְהִי מְאֹרֹת, וְעָבַר חֹשֶׁךְ שֶׁכִּסָּה פְּנֵי תְהוֹם:

וְאוֹר הָעֵינַיִם מַעֲלִין גַּם כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲשֶׁר יִתְפַּלְּלוּ אֶל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי שָׁם עוֹלִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת, וּמִשָּׁם הָאוֹר עֵינַיִם יוֹצֵא, בִּבְחִינַת (מלכים–א ט): וְהָיָה עֵינַי וְלִבִּי שָׁם. וְאוֹר הָעֵינִין מְעוֹרְרִין הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב, בִּבְחִינַת (ישעי’ סג): כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, כִּי עֵינָיו וְלִבּוֹ שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית א): וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם, אוֹר הָעַיְנִין מְעוֹרְרִין יוֹם נָקָם שֶׁבַּלֵּב, לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע הַנִּשְׁאָר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וּשְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה, בִּבְחִינַת (הושע י): חָלַק לִבָּם. לִבָּם, הֵם עַיִ”ן בֵּי”ת צַדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר. וְזֶהוּ (פסחים ב): אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, הַיְנוּ אוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי פְּעָמִים שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, בָּהֶם בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ:

וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וּמַיִם רַבִּים, שֶׁהֵם אַהֲבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת הִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, בִּבְחִינַת (ש”ה ח): מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי הַמַּבּוּל. וְזֶה: הָעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בָּהּ, מוֹחֲלִין לוֹ וְכוּ’ (ברכות יב), כִּי עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה (משלי י), כִּי עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה נִשְׁפָּךְ דָּמוֹ, וְאָז הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דָּמוֹ בְּאַהֲבָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת כִּסּוּי דָּם, וְעַל־יְדֵי כִּסּוּי הַזֹּאת נִתְכַּסֶּה כָּל פְּשָׁעָיו מִמֵּילָא (ברכות יב):

(מִתְּחִלַּת סִימָן זֶה עַד־כָּאן הוּא לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לִטְעֹם מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא צַדִּיק, אֲזַי הִיא בְּחִינַת אֵיבָר מִן הַחַי, שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירָהּ. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה, שֶׁהִיא שְׁפִיכוּת־דָּמִים, בְּחִינַת שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מְטַהֶרֶת הָאֵיבָר מִן הַחַי, וַאֲזַי יוּכַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִטְעֹם מֵהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ, בֵּין מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת בֵּין מִצְווֹת רַבּוֹת, כִּי הַמִּצְווֹת נִקְרָאִים מַטְעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כז): וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי – מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, כַּמּוּבָא (בת”ז תי’ כא דף נא). וּכְשֶׁנִּשְׁפָּךְ דָּמוֹ עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה כַּנַּ”ל, אֲזַי צָרִיךְ לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִינְקוּ מִמֶּנּוּ הַחִיצוֹנִים הַיְדוּעִים, שֶׁרוֹצִים לִינֹק מִזֶּה הַדָּם הַנִּשְׁפָּךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ כִּסּוּי, שֶׁהַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁפָּךְ בָּאַהֲבָה הַזֹּאת, בְּחִינַת: כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת כִּסּוּי דָּם:

וּבְעִנְיַן שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, בֵּין שְׁפִיכוּת־דָּמִים עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, בֵּין שְׁאָר שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, וְלִפְעָמִים אֵין לָהֶם עֲלִיָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים מַמָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת (יומא פו:): זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין כִּזְכֻיּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וּשְׁפִיכוּת־ דָּמִים הַשְּׁכִינָה מְכַסָּה דַּמְהוֹן בְּאַהֲבָה הַנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת: עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה, כַּנַּ”ל, וְנִתְהַפְּכִין הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וְנִתְעַלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת פְּשָׁעִים, כִּי נִתְעַלִּין וְנִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי כִּסּוּי דָּם בְּאַהֲבָה הַנַּ”ל (עיין בתיקון כא):

### פד

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

דַּע שֶׁעִקַּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הוּא שַׁעַר, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִשָּׁם אִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ. כִּי תְּפִלָּה הִיא מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וַאֲנִי תְפִלָּה. וּתְפִלָּה – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל): נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי, תִּרְגּוּמוֹ לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת. וּבִשְׁבִיל זֶה עַל־פִּי־רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת, כִּי הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֲנִי, הִיא בַּגָּלוּת בְּתוֹךְ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א): וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַגּוֹלָה. וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לָצֵאת, אֲזַי מִתְאַחֶזֶת בָּהּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, הַיְנוּ גַּדְלוּת, שֶׁגַּדְלוּת הִיא מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁרוֹצָה לְהִתְגַּדֵּל וְלִמְלֹךְ. וְזֶה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּכֹחַ, בָּזֶה נוֹתֵן כֹּחַ בַּתְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק כְּנֶגֶד מַלְכוּת הָרְשָׁעָה לָצֵאת מִגָּלוּתָא. וְזֶה (תהלים סח): תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ. כַּד הַגַּאֲוָה, הַיְנוּ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, גּוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל, הַתִּקּוּן לָזֶה – שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ בְּכֹחַ וּתְחַזְּקוּ אֶת אֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲנִי.

וְזֶה (דברים ח): וְזָכַרְתָּ אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל. פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַכֹּחַ תְּתַקֵּן אֶת אֵשֶׁת־חַיִל, בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמִקְנֵי נִכְסִין (הַיְנוּ, תַּרְגּוּם שֶׁל לַעֲשׂוֹת חָיִל – לְמִקְנֵי נִכְסִין). פֵּרוּשׁ, כִּי הַמַּלְכוּת כַּד אִיהִי בְּגָלוּתָא אֲזַי אוֹמֶרֶת: אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת (ש”ה א), כִּי הִיא מְלֻבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין אֻכָּמִין, בִּלְבוּשִׁין דִּקְלִפִּין, וּמְכֻסָּה בָּהֶם. וַאֲזַי: כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד (משלי כז), כִּי הִיא קֵן דִּילֵהּ. וְכַד אָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּמוֹצִיא אוֹתָהּ מִגָּלוּתָא, מִכִּסּוּיִין דִּילַהּ, וְנַעֲשֵׂית קֵן לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמִקְנֵי – לְשׁוֹן קֵן. נִכְסִין – לְשׁוֹן כִּסּוּיִין. וְעִקַּר כַּוָּנָתְךָ יִהְיֶה, שֶׁתְּתַקֵּן הַשְּׁכִינָה כְּדֵי לְזַוְּגָהּ עִם בַּעְלָהּ. וְזֶה פֵּרוּשׁ: לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ – הֲקָמַת הַבְּרִית רֶמֶז לְזִוּוּג, כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, הַיְנוּ תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה, וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין נְהִירִין: חִוַּר סֻמַּק יָרֹק, בְּחִינַת אָבוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁבוּעָה, בְּחִינַת שִׁבְעָה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו נִשְׁבַּע לָאָבוֹת. וְזֶה: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה – כַּיּוֹם הַזֶּה דַּיְקָא. נִמְצָא, עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לָאָבוֹת:

### פה

אֱגוֹזִים הַנִּקְרָאִים לוּזִים, הֵם רוֹמְזִים לִבְחִינַת לֵאָה, שֶׁהִיא בָּעֹרֶף, שֶׁהִיא נֻקְבָּא רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָסִין לְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יַעֲקֹב קְרָאוֹ בֵּית־אֵל (פסחים פח). וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י (שופטים א), שֶׁדֶּרֶךְ לוּז נִכְנָסִין לְבֵית אֵל. וְזֶהוּ (ישעיה מ): נַחֲמוּ נַחֲמוּ. שְׁתֵּי פְּעָמִים “נַחֲמוּ” גִּימַטְרִיָּא “קָדְקֹד”, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹרֶף, שֶׁעַל־ יָדָהּ נִכְנָסִין לְבֵית אֵל. וְזֶהוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם שֶׁבֵּין הַמְּצָרִים, וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז. בִּשְׁבִיל זֶה נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בֵּיצָה בַּסְּעֻדָּה הַמַּפֶסֶקֶת בְּתִשְׁעָה בְּאָב, כִּי הַבֵּיצָה נִגְמֶרֶת בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה): תַּרְנְגֹלֶת מוֹלֶדֶת לְעֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם וְכוּ’, וּכְנֶגְדּוֹ בְּאִילַן לוּז. וְזֶהוּ הָעֶצֶם לוּז שֶׁיֵּשׁ בְּעֹרֶף אָדָם, שֶׁיִּשָּׁאֵר אַחַר כִּלְיוֹן הַגּוּף, וּמִמֶּנּוּ יִתְחַדֵּשׁ בִּנְיַן הַגּוּף בִּשְׁעַת תְּחִיַּת־הַמֵּתִים. וְזֶהוּ עִקַּר נֶחָמוֹתֵינוּ, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל הַגּוּף נֶאֱמַר (רות ג): שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, שֶׁהוּא עֵת הַתְּחִיָּה. וְהִנֵּה בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה (בראשית כט) – הַיְנוּ עֶצֶם לוּז הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְבַּנֶּה הַגּוּף. וּבִשְׁבִיל שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיָה בִּשְׁבִיל רָחֵל, נֶאֱמַר בִּבְנֵי רָחֵל, דְּהַיְנוּ יוֹסֵף: וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו (בראשית מט), וּבְבִנְיָמִין כְּתִיב (דברים לג): וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. רֶמֶז, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת לֵאָה, שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה, יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת רָחֵל. קָדְקֹד וּכְתֵפָיו זֶה בְּחִינַת לוּז הַנַּ”ל. “עֹרֶף” גִּימַטְרִיָּא ש"נ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: שַׁ’בַּת נַ’חֲמוּ, רֶמֶז לְהַנַּ”ל:

### פו

דַּע שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה, עַל־כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת. כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (ע”א ג), אַךְ מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת, הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עד:): בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. נִמְצָא, שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד, וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל. וְהָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת (תהלים קלה): אַף אֵין יֶשׁ רוּחַ בָּהֶם – שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל, וְהַקְּטַנֵּי־אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ, שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בלקו”א סי’ קנה), וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל, רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע, וְרוּחָם קְצָרָה, בְּחִינַת מִקֹּצֶר־רוּחַ. וְזֶהוּ (שמות ו): מִקֹּצֶר־רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה – שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קֹצֶר־רוּחַ, מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ”ל, כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד, שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין אֲפִלּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ עַל דָּבָר קַל, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ”ל. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ אֲפִלּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מח:) עַל פָּסוּק: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת – מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים וְכוּ':

### פז

דַּע שֶׁכַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל הוּא הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ (ישעיה מג) (וְכַמְבֹאָר בְּכַוָּנַת הָאֲרִ”י ז”ל) – לְהָאִיר בְּחִינַת דֶּרֶךְ בַּיָּם, וְדֶרֶךְ זֶה נִפְתָּח בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל (וְעַיֵּן שָׁם בַּכַּוָּנוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל אֱלוּל). וְעִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ הַזֶּה, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהָאִיר בְּחִינַת הַרכ”ד אוֹרוֹת בִּבְחִינַת יָם, בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהוּא נָטָה מִזֶּה, וּפָגַם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, בִּבְחִינַת (בראשית ו): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ. כִּי אִשָּׁה נִקְרֵאת דֶּרֶךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ב:), וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֵר, בְּחִינַת (משלי ל): דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת. וְהַכְּלָל – שֶׁעִקַּר הַפְּגָם בִּבְחִינַת דֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הֵאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם. וְלִפְעָמִים מֵחֲמַת זֶה הַפְּגָם יוּכַל לֶאֱבֹד אֶת זִוּוּגוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּטָה מִזִּוּוּגוֹ, קָשֶׁה לוֹ לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם יִמְצָא אֶת זִוּוּגוֹ, תִּהְיֶה לוֹ מְנַגֶּדֶת, וְלֹא תִּהְיֶה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנָּטָה מִמֶּנָּה וְלֹא הֵאִיר בָּהּ, מִזֶּה נִתְהַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ רָצוֹן אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ. וְאָז: לֹא זָכָה (יבמות סג) – כְּנֶגְדּוֹ. וְחֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁאָז יְכוֹלִין לְתַקֵּן זֶה וּלְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם כַּנַּ"ל, [עַל־כֵּן כַּוָּנַת אֱלוּל הֵם תִּקּוּן לָזֶה]. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן זֶה, אֲזַי מוֹצֵא זִוּוּגוֹ, וְהִיא אֵינָהּ כְּנֶגְדּוֹ, רַק כִּרְצוֹנוֹ.

וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא, כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג. כִּי עַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ”ל נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם מוֹצְאָהּ אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל עַל־יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ”ל.

וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר, כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר (בראשית כד): וְ’אִם לֹ’א תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָ’לֶכֶת אַ’חֲרֶיךָ. רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ, כִּי רָאשֵׁי־תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת “אֱלוּל”, וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת: תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, עַל־יְדֵי־זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן, שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ – בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה, דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי־הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תֹּאבֶה הָאִשָּׁה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאֹד.

גַּם עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל: וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ (בלקו”א סי’ ו), כִּי שָׁם מְדַבֵּר מִכַּוָּנוֹת אֱלוּל, וְהוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית כַּנַּ”ל. הַיְנוּ, לְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר, וְלִזְכּוֹת לְהָבִין בּוֹ, וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ אֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – עַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית:

### פח

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָסוּר לָקֹץ אִילָן בְּלֹא זְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב כו), כֵּן אָסוּר לִתְלֹשׁ פְּרִי קֹדֶם בִּשּׁוּלָהּ, וְכֵן אָסוּר לְאָכְלָהּ. וְהָאוֹכֵל פְּרִי קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, יְכוֹלָה לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד לְנִשְׁמָתוֹ, כִּי יוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הַפְּרִי כָּל זְמַן שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגַּדֵּל, יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא צְרִיכָה חִיּוּת לְהִתְגַּדֵּל, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁמּוֹשֶׁכֶת יְנִיקָתָהּ וְחִיּוּתָהּ. וּכְשֶׁתּוֹלְשִׁין אוֹתָהּ קֹדֶם זְמַנָּהּ, קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עֲדַיִן כָּל צָרְכָּהּ, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי כְּשֶׁמִּתְבַּשֶּׁלֶת כָּל צָרְכָּהּ, שׁוּב פָּסַק מִמֶּנָּה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אֵינָהּ צְרִיכָה עוֹד לִמְשֹׁךְ חִיּוּת. אֲבָל כְּשֶׁצְּרִיכָה לְהִתְבַּשֵּׁל עוֹד, עֲדַיִן יֵשׁ לָהּ הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־כֵּן זֶה הָאוֹכְלָהּ קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָהּ, תּוּכַל הַפְּרִי לִמְשֹׁךְ לְעַצְמָהּ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל זֶה הָאָדָם, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְהַפְּרִי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן תּוּכַל הַפְּרִי לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמָהּ חִיּוּת נַפְשׁוֹ, וְיוּכַל לְאַבֵּד נַפְשׁוֹ. וְעִם־כָּל זֶה, אִם מְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֲזַי יוּכַל לְהִנָּצֵל מִזֶּה, וְגַם אִם הוּא חָזָק בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה’, יוּכַל גַּם־כֵּן לְהוֹצִיא עוֹד חִיּוּת מֵהַפְּרִי, וְלִמְצֹא שָׁם אֲבֵדוֹת. כִּי יֵשׁ דְּבָרִים אֲבוּדִים, וְיֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נִפְלָאִים, סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, רָזִין עִלָּאִין. וְהָעִקָּר, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִזָּהֵר מִזֶּה מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּרִי קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ.

וְדַע, כִּי גַּם כְּשֶׁמְּבַשְּׁלִין הַפֵּרוֹת בְּבֵיתוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל לָזֶה, אֲבָל אִם הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן עַל הָאִילָן, הֵם מֻנָּחִים אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מְבֻשָּׁלִין מֵאֲלֵיהֶן בְּתָלוּשׁ, זֶה מוֹעִיל, וּמֻתָּר לְאָכְלָן. וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁהוּא יָגֵעַ, וְהוּא מְרַחֵף רְחִיפוֹת הַרְבֵּה בְּפִיו (שֶׁקּוֹרִין סָאפֶּין), עַד אֲשֶׁר יָנוּחַ. כְּמוֹ־כֵן אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ קֹדֶם שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן, צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּנוּחוּ מֵרְחִיפָתָן, וְאָז יֵשׁ הֶתֵּר לְאָכְלָן. וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים:

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ, וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים, וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת, וְהֵם עוֹמְדִים וְחוֹפְרִים תָּמִיד, וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר אֲבֵדוֹת, וְהֵם תּוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזְרִים וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה, וּכְשֶׁהֵם מוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה, נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים אֲבוּדִים, הַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת, בִּבְחִינַת (תהלים קיב): תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, הוּא אוֹבֵד גַּם־כֵּן לִפְעָמִים, בִּבְחִינַת (קהלת ז): יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ. וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַחוֹפְרִין וּמְבַקְשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, הֵם אוֹבְדִים גַּם־כֵּן לִפְעָמִים, בִּבְחִינַת (תהלים פג): יַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ – שֶׁאֲפִלּוּ הַחוֹפְרִים אַחַר אֲבֵדוֹת חוֹזְרִים וְאוֹבְדִים לִפְעָמִים, וְזֶה בְּחִינַת (קהלת ג): עֵת לְאַבֵּד. וְזֶה: תַּ’אֲוַת רְ’שָׁעִים תֹּ’אבֵד – רָאשֵׁי תֵבוֹת: תְּ’קִיעָה, תְּר’וּעָה, תְּ’קִיעָה. כִּי הַמַּלְאָכִים הַמְחַפְּשִׂים אַחַר הָאֲבֵדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד, הֵם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקְעִים תַּרַ”ת, כַּנַּ”ל. וְגַם הִזְכִּיר אָז, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת מְקַבֵּל. וְגַם הִזְכִּיר אָז “קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה” (ב”ב כא). וְלֹא בֵּאֵר כָּל זֶה, כִּי הֵם דְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים. גַּם נִשְׁכַּח קְצָת, כִּי לֹא כְּתַבְתִּים בִּזְמַנּוֹ כִּי־אִם בְּדֶרֶךְ רֶמֶז (כַּאֲשֶׁר נִדְפַּס כְּבָר בְּהַדְפָּסָה רִאשׁוֹנָה). וְאָמַר, שֶׁכָּל הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ עִנְיַן כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית, וְעִנְיַן הַפֵּרוֹת הַנַּ”ל, וְעִנְיָן זֶה שֶׁל הַמַּלְאָךְ וְכוּ’ כַּנַּ”ל – הַכֹּל אֶחָד, וְיֵשׁ בָּזֶה רָזִין גְּדוֹלִים:

### פט

הַדַּעַת מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים, כִּי כָל הַשִּׁדּוּכִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַדַּעַת הוּא הַמְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנֵי הֲפָכִים. עַל־כֵּן כָּל הַשִּׁדּוּכִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי הַבַּר־דַּעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן לִפְעָמִים קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, כִּי לִפְעָמִים שְׁנֵי הַמְשֻׁדָּכִים רְחוֹקִים מְאֹד, וְהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּיוֹתֵר זֶה מִזֶּה, עַל־כֵּן קָשֶׁה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ. וְהַתִּקּוּן לָזֶה – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּבוֹא לְהַבַּר־דַּעַת לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לִמְצֹא הַשִּׁדּוּךְ שֶׁלּוֹ, כִּי כָל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ, אֲזַי לִפְעָמִים אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר הַמְשֻׁדָּכִים, כְּשֶׁהֵם בְּהֶפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה, כִּי לִפְעָמִים הֵם בְּהֶפֶךְ גָּדוֹל מְאֹד זֶה מִזֶּה כַּנַּ”ל, וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהַדַּעַת לְחַבֵּר אוֹתָם כָּל זְמַן שֶׁהַדַּעַת בְּכֹחַ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו, שֶׁאָז יוֹצֵא הַדַּעַת בִּבְחִינַת (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וַאֲזַי, כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי יָכוֹל לְשַׁדְּכָם, אַף אִם הֵם בְּהֶפֶךְ גָּדוֹל זֶה מִזֶּה. וְזֶה אוֹתִיּוֹת “שִׁידּוּךְ”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת (מלאכי ב): כִּי שִׂ’פְתֵי כֹ’הֵן יִ’שְׁמְרוּ דַ’עַת וְ’תוֹרָה. וְזֶהוּ: יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּיו דַּוְקָא, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַדַּעַת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא מִפִּיו, אַף שֶׁגַּם בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים שֶׁל הַבַּר־דַּעַת יֵשׁ בָּהֶם גַּם־כֵּן דַּעַת, אַף־עַל־ פִּי־כֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה דַּוְקָא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים מט:): אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה, אֶלָּא מְאֹרָסָה. וְיֵשׁ בָּהּ גַּם־כֵּן שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי מִינֵי אוֹתִיּוֹת. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִין, כִּי דִּבְרֵי־תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם זֶה וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר”ה פרק ראוהו ב”ד). וְצָרִיךְ לְחַבֵּר דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי מְחַבְּרִים דִּבְרֵי־תוֹרָה מִמְּקוֹמוֹת מְפֻזָּרִים, שֶׁהֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וּמְחַבְּרִים אוֹתָם יַחַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדְּשִׁים. נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק הַבַּר־דַּעַת אוֹמֵר תּוֹרָה, הוּא מְשַׁדֵּךְ שִׁדּוּכִים. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה דַּוְקָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כַּנַּ”ל:

### צ

טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים. כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין מא:): שְׁלֹשָׁה אֵינָם רוֹאִים פְּנֵי גֵּיהִנֹּם וְכוּ’, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה. לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ. לִקְבּוּלֵי בְּאַהֲבָה. וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה לֹא אָמַר כָּאן הַנָּפְקָא מִנַּהּ דִּלְעֵיל, כִּי קֹדֶם לָזֶה אִיתָא שָׁם: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַעֲבִירִין אֶת הָאָדָם עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ. לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ. לְמִבָּעֵי רַחֲמֵי. וְכָאן לֹא אָמַר נָפְקָא מִנַּהּ זוֹ. כִּי בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה דַּוְקָא, מֵאַחַר שֶׁעַל־יָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם. וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי שַׁעַר הַחַרְסִית הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם (שֶׁהָיוּ מַשְׁלִיכִין שָׁם שִׁבְרֵי חֲרָסִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם), וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא כְּנֶגֶד פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה יט): וְיָצָאתָ אֶל גֵּי בֶּן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר הַחַרְסִית. וְגֵי בֶּן הִנֹּם זֶהוּ בְּחִינַת הַגֵּיהִנֹּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה לב: עירובין יט): שְׁתֵּי תְּמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵי בֶּן הִנֹּם, וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶם, וְזֶהוּ פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי מְרַמְּזִים לוֹ בָּזֶה שְׁנֵי עִנְיָנִים. הַיְנוּ שֶׁמְּרַמְּזִין לוֹ: אִם הִיא אִשָּׁה רָעָה, תִּזָּהֵר לְבַל תִּבְגֹּד בָּהּ, רַק תְּקַבֵּל בְּאַהֲבָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה אֵינְךָ רוֹאֶה פְּנֵי גֵּיהִנֹּם כַּנַּ”ל, וְאִם הִיא אִשָּׁה טוֹבָה, דַּע וּזְכֹר כִּי יֵשׁ גֵּיהִנֹּם, וְלֹא תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוָתְךָ, וּתְקַדֵּשׁ עַצְמְךָ כָּרָאוּי, כִּי זָכוֹר תִּזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ גֵּיהִנֹּם. וְכָל זֶה מְרַמְּזִין לוֹ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחַרְסִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס מְרַמְּזִין לוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים הַנַּ”ל:

### צא

וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: (שמות כ)

דַּע כִּי הַהִתְקַשְּׁרוּת בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכַפָּרַת עָוֹן, וְנִמְתָּקִין הַדִּינִין וְנִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ויגש דף רו:): כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ. תְּרֵין עָלְמִין קַדִּישִׁין, עָלְמָא עִלָּאָה וְעָלְמָא תַּתָּאָה וְכוּ’, כַּד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא כְּדֵין כָּל אַנְפִּין נְהִירִין וְכָל חוֹבִין אִתְעַבְּרוּ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. כִּי דַּע, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת חָכְמָה: חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וְחָכְמָה תַּתָּאָה נִמְשָׁךְ מֵחָכְמָה עִלָּאָה, וְיוֹנֵק וּמְקַבֵּל מִשָּׁם. וְהוּא כְּמוֹ הָרַב וְהַתַּלְמִיד, כִּי מַה שֶּׁהָרַב מְלַמֵּד עִם תַּלְמִידוֹ וְהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה. וְחָכְמָה עִלָּאָה, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָרַב מְלַמֵּד לְהַתַּלְמִיד, זֶה בְּחִינַת יוּד, וּמַה שֶּׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, הוּא בְּחִינַת לָמֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר (חגיגה טו: ע’ רש”י שם), כִּי הַלֵּב פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהָרַב אוֹמֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מֵבִין הָאָדָם הַשּׁוֹמֵעַ. כִּי עִקַּר הֲבָנַת הַתַּלְמִיד הוּא עַל־יְדֵי הַלֵּב, כִּי הָרַב צָרִיךְ לוֹמַר דְּבָרִים הַמִּתְיַשְּׁבִין עַל הַלֵּב. וְהַתַּלְמִיד צָרִיךְ לִתֵּן הַלֵּב וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּמֶּה שֶׁאָמַר הָרַב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יז): לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן. וְעַל־כֵּן מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל הוּא בְּחִינַת לָמֶד, בְּחִינַת מִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת לָמֶד, לְשׁוֹן תַּלְמִיד הַלָּמֵד מֵהָרַב. נִמְצָא, שֶׁהָרַב וְהַתַּלְמִיד, שֶׁהֵם בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, הֵם בְּחִינַת לָמֶד יוּד.

וְדַע, כִּי כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, וּכְלַל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, וּכְשֶׁהַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיּוֹנְקִים מֵחָכְמָה תַּתָּאָה הֵם נִפְרָדִים מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִבְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, כְּמוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָבִין מַה שֶּׁהָרַב אוֹמֵר, זֶה בְּחִינַת מִעוּט הַלְּבָנָה, בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. כִּי כָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם, הוּא צָרִיךְ לְקַשֵּׁר שִׂכְלוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא לְהַתּוֹרָה וּלְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה. אֲבָל אִם מַפְרִיד שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת (משלי טז): וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף – שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגוֹרֵם, חַס וְשָׁלוֹם, פְּגִימַת הַלְּבָנָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר הַחָכְמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל:

אֲבָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵם מְקַשְּׁרִים חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי שִׂיחָתָן שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם מְשִׂיחִין וּמְסַפְּרִים שִׂיחַת חֻלִּין, הִיא יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”א יט): שִׂיחָתָן שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים צְרִיכִין לִמּוּד, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת הַחֲרֵבִין, וּמַגְבִּיהַּ חָכְמָה תַּתָּאָה וּמְקַשְּׁרָהּ לְחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ וְסִפּוּרֵי דְּבָרָיו שֶׁמְּדַבֵּר עִם הֲמוֹן־עַם, כִּי הַשֵּׂכֶל שֶׁל הֲמוֹן־עַם, שֶׁאֵינָם מְקַשְּׁרִים אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא נִפְרָד מֵחָכְמָה עִלָּאָה, אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַשֵּׁר הַשֵּׂכֶל שֶׁל הֶהָמוֹן, אֲפִלּוּ הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁל הָרָשָׁע, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים מְדַבְּרִים עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים אוֹ אֲפִלּוּ עִם עַכּוּ”ם (אַךְ כְּשֶׁמְּדַבֵּר עִם עַכּוּ”ם, אֲזַי הַצַּדִּיק מוֹצִיא הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִשְׁאָר אֶפֶס וָרֵיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָרַג מֹשֶׁה אֶת הַמִּצְרִי), כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם רְשָׁעִים, וְהַצַּדִּיק מַגְבִּיהַּ שִׂכְלוֹ וּמְקַשְּׁרוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַעֲלֶה וּמְקַשֵׁר שִׂכְלָם מִמָּקוֹם שֶׁהֵם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ, וּמְדַבֵּר עִמָּם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וּבִמְלָאכָה גְּדוֹלָה, וּמְקַשֵּׁר כָּל הַדִּבּוּרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְבִיאָם לִידֵי תְּשׁוּבָה.

וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג): וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶיךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב ח): אֵלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁהוֹלְכִים וּמְכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בִּדְבָרָיו שֶׁל מָקוֹם. כִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּים מְדַבְּרִים לִפְעָמִים עִם רְשָׁעִים וּמְסַפְּרִים עִמָּהֶם מֵעִסְקֵי מִלְחָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, אַךְ הוּא מַלְבִּישׁ בָּזֶה הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי הוּא מַלְבִּישׁ אוֹר הַתּוֹרָה בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמַּלְבִּישׁוֹ בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְהָאוֹר הַתּוֹרָה מִתְלַבֵּשׁ בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים. כִּי אִם הָיָה הַצַּדִּיק מְדַבֵּר תֵּכֶף תּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ עִם הָרָשָׁע, הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּקֵּר יוֹתֵר וְהָיָה נַעֲשֶׂה רָשָׁע יוֹתֵר.

כִּי צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם (הושע יד), כִּי זָכָה – נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים. לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת (יומא עב:). וְעַל־כֵּן אִם הָיוּ מְגַלִּין לוֹ תּוֹרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא, הָיָה מִתְפַּקֵּר יוֹתֵר, כִּי הָיָה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ סַם מָוֶת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הוּא רָחוֹק מִן הַתּוֹרָה.

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַתּוֹרָה בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּתַלְמַי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוֹשִׁיב שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים, וְנָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בְּצֵרוּפִים אֲחֵרִים, וְכָתְבוּ: אֱלֹקִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית וְכוּ’ (מגילה ט), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י שָׁם. כִּי אִם הָיוּ כּוֹתְבִין הַתּוֹרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא, הָיָה מִתְפַּקֵּר יוֹתֵר וְכוּ’. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים לְדַבֵּר עִם הֶהָמוֹן שִׂיחַת חֻלִּין, וְהֵם מַלְבִּישִׁין בָּהֶם הַתּוֹרָה, וְהֵם מְקַשְּׁרִים אוֹתָם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים מִמָּקוֹם שֶׁהֵם, כִּי הֵם אֵינָם רְחוֹקִים מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים וְהַסִּפּוּרִים שֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר אוֹתָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהוּא נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרָיו שֶׁל מָקוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָן הַדִּבּוּרִים וְנוֹתֵן אוֹתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מְקַשְּׁרָם לְשָׁרְשָׁם, לִבְחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה. נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה עִם חָכְמָה עִלָּאָה.

וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁהַצַּדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֵשׁ צַעַר גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה בְּמִיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, כִּי־אִם בְּטוֹבָתָן, שֶׁיִּזְכּוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהַצַּדִּיק הָיָה מְקַשְּׁרָם וּמַעֲלֶה אוֹתָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה מְשִׁיבָן בִּתְשׁוּבָה וְכַנַּ”ל, כִּי הוּא מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ובסוטה יג:): כַּד מִית מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, צְוַח קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: וַי מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים. לִי דַּיְקָא, בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת לָמֶד יוּד, בְּחִינַת לִי. הַיְנוּ, מִי יָקוּם וְיַעֲלֶה וִיקַשֵּׁר בְּחִינוֹת לִי, הַיְנוּ חָכְמָה תַּתָּאָה עִם חָכְמָה עִלָּאָה, עִם מְרֵעִים – הַיְנוּ שֶׁהוּא מַעֲלֶה הַחָכְמָה תַּתָּאָה מִכָּל הָרָעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמְקַשְּׁרָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְחָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לִי, בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת חָכְמָה תַּתָּאָה עִם חָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל זֹאת מְאֹד, לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה מִכָּל הָרָעִים וּרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ”ל. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הַצַּדִּיק מַגְבִּיהַּ וּמְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה לְחָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי מִפְּגִימַת הַלְּבָנָה נַעֲשֶׂה מִלּוּי הַלְּבָנָה.

וְזֶהוּ: כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו, כַּד מְלָכִים אִזְדַּמְנוּ תַּרְוַיְהוּ בִּרְעוּתָא חֲדָא, כְּדֵין וְכוּ’ כֻּלְּהוּ מָארֵי דְּדִינָא אִתְכַּפְיָן וְאִתְעַבְּרוּ מֵעָלְמָא וְכוּ’ (כמ”ש בזהר ויגש הנ”ל). וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת (מלכים א ה): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְתַרְגּוּמוֹ: וְאִתְרְבִיאַת סִהֲרָא, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכַנַּ”ל. וַאֲזַי נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְנִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת, (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַנַּ”ל וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְכַפָּרַת הָעֲווֹנוֹת וּשְׁלֵמוּת כָּל הָאוֹרוֹת וּמִלּוּי פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת – הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבֵּר עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה וְחָכְמָה עִלָּאָה כַּנַּ”ל). וְכָל זֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁמְּקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה עַל־יְדֵי שִׂיחָתוֹ, שֶׁמַּלְבִּישׁ אוֹר הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים וְכַנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת. וַיְדַבֵּר – לְשׁוֹן זִוּוּג וְהִתְקַשְּׁרוּת, כְּמוֹ: רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת (כתובות יג). אֱלֹקִים אֵת – זֶה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה וְחָכְמָה עִלָּאָה. אֱלֹקִים – בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, כַּנּוֹדַע. אֵת – זֶה בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, בְּחִינַת: אֵת הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ לְזַוֵּג וּלְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחָכְמָה עִלָּאָה, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת: הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁמַּלְבִּישׁ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה, הוּא מַלְבִּישׁ בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים. וְזֶהוּ: לֵאמֹר – לְשׁוֹן הַלְבָּשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ב): בִּצַּע אֶמְרָתוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְבוּשׁ. וְעַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ אוֹר הַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי דְּבָרִים, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר חָכְמָה תַּתָּאָה עִם חָכְמָה עִלָּאָה, וְכַנַּ”ל:

בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

### צב

תִּקּוּן לְמִקְרֵה־לַיְלָה, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, כַּמְבֹאָר בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן (סי’ רה), עַיֵּן שָׁם הָעִנְיָן. כִּי עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים (פסחים קיז, זוהר אמור דף קא, פנחס דף רכג, תיקון יג), שֶׁהֵם: בְּרָכָה, אַשְׁרֵי, מַשְׂכִּיל וְכוּ’. כִּי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ”ל יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ”ל, כִּי הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה וְהַפְּגָם הַנַּ”ל, כַּמְבֹאָר מִזֶּה שָׁם בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן. וְדַע, כִּי זֶה הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה הַנַּ”ל, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד פְּגָם הַנַּ”ל, הוּא מְרֻמָּז בִּפְסוּקִים אֵלּוּ: בְּרָכָה – אֲבָרֵךְ אֶת ה’ אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת וְכוּ’ (תהלים טז). אַשְׁרֵי – אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָּאָה (שם לב). מַשְׂכִּיל – וּמֵה’ אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי יט). שִׁיר – בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי (תהלים מב). נִצּוּחַ – לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת (שם נט). נִגּוּן – אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה (שם עז). תְּפִלָּה – הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח (איוב ו). הוֹדוּ – פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ (משלי ה). מִזְמוֹר – הַנּוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה (איוב לה). הַלְלוּיָהּ – אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא). וְהָבֵן הֵיטֵב רְמָזִים אֵלּוּ:

וְדַע, כִּי אֵלּוּ הֵם הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל, שֶׁצְּרִיכִים לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם: מִכְתָּם לְדָוִד, טז. לְדָוִד מַשְׂכִּיל, לב. אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, מא. כְּאַיָּל תַּעֲרֹג, מב. לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, נט. לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן, עז. תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, צ. הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, קה. עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, קלז. הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, קן. וְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לָעִנְיָן הַנַּ”ל, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי־זֶה. וּבִזְכוּת תִּקּוּן חֵטְא זֶה יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז): בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:

חַזֲּק

נִשְׁלַם סֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא.

תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָנָה:

וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מַה שֶּׁלָּקַטְתִּי מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים:

### צג

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כְּרוּם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם – אֵלּוּ דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם. וּמַאי נִיהוּ. תְּפִלָּה. עַל־כֵּן מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִסְקוֹ תְּפִלָּה, כִּי בְּעִנְיַן תְּפִלָּה הָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִם אֲנָשָׁיו, וְהִזְהִירָם מְאֹד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְיוֹתֵר מִזֶּה הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ וְחִזֵּק אוֹתָנוּ בְּהִתְחַזְּקוּת בְּלִי שִׁעוּר לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, עַל־כֵּן בְּנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בּוֹ וּמְבַזִּין אוֹתוֹ וְחוֹלְקִין עָלָיו, כִּי כָל עִסְקוֹ הוּא תְּפִלָּה, שֶׁהֵם דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבְנֵי־אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶם. וְהָבֵן:

### צד

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָיָה כָּתוּב אֶצְלוֹ תּוֹרָה עַל עִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְהָיָה מְבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כְּשֶׁזּוֹכִין אָז לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק. כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, כִּי הוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת רֹאשׁ, כִּי הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וְכָל אֶחָד בָּא עִם מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ לְהַצַּדִּיק וּמְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת רֹאשׁ, לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, נִמְצָא שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים יַחַד. וְהָיָה לוֹ בָּזֶה תּוֹרָה שְׁלֵמָה, וְלֹא זָכִיתִי לְקַבְּלָהּ:

### צה

לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וַאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לְאָמְרָם בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו. אֲבָל אָמַר, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם אוֹמֵר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ וּמְצַפֶּה שֶׁיִּבְכֶּה, זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה אֵינָהּ טוֹבָה, וְהִיא מְבַלְבֶּלֶת גַּם־כֵּן אֶת דַּעְתּוֹ, כִּי מֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר הַבַּקָּשׁוֹת בְּלֵב שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי צְרִיכִין בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַרְחִיק מֵעַצְמוֹ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת חוּץ שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ אֶל הַדִּבּוּרִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְאָז מִמֵּילָא בְּקַל יִתְעוֹרֵר לִבּוֹ, עַד שֶׁיָּבוֹא לִבְכִיָּה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה עַל זֶה שֶׁיִּבְכֶּה, אֲזַי זֶה וָזֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ, כִּי הָאֲמִירָה בְּעַצְמָהּ נִתְבַּלְבְּלָה עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ”ל, כִּי זֶה שֶׁחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה שֶׁיִּבְכֶּה, הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה זָרָה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת הַכַּוָּנָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב מַה שֶּׁהוּא מְדַבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הָעִקָּר – לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת כְּלָל כַּנַּ”ל. וְאִם יִזְכֶּה לִבְכִיָּה בֶּאֱמֶת – מַה טּוֹב, וְאִם לָאו – לָאו, וְלֹא יְבַלְבֵּל אֲמִירָתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ”ל:

### צו

עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ ז”ל לְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה לִהְיוֹת רָגִיל מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָמַר, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר כְּלָל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִין רַק דִּבּוּר אֶחָד, גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד. וְאָמַר, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד, יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ, וִידַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יְבַלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים בְּדִבּוּר זֶה לְבַד, גַּם זֶה טוֹב. וְיִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ, וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִפְתַּח פִּיו, וְיוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ:

וְאָמַר, שֶׁהַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הֲלֹא יְכוֹלִין לִלְחֹשׁ עַל קְנֵה־שְׂרֵפָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לִירוֹת. וְהָבֵן. וְאָז, כְּשֶׁדִּבֵּר מִזֶּה, דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵהִתְבּוֹדְדוּת, וְהֶאֱרִיךְ מְאֹד בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, וְחִזֵּק אוֹתָנוּ וְזֵרַז אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד בָּזֶה לְהִתְחַזֵּק לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. וְאָמַר, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הִתְבּוֹדְדוּת, וּלְבַלּוֹת כָּל הַיּוֹם עַל זֶה, אַךְ לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְצַוּוֹת לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל־כָּל־ פָּנִים אֵיזֶה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי גַּם זֶה טוֹב מְאֹד. אֲבָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק בַּה’, וְרוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו עֹל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל הַיּוֹם הִתְבּוֹדְדוּת. וְהִזְכִּיר אָז מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כא): וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ:

### צז

עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁאָמַר, שֶׁעַל תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַסְּדוּרוֹת מִכְּבָר, כְּבָר יוֹדְעִין מֵהֶם כָּל הַמְחַבְּלִים וְהַמְקַטְרְגִים, וְהֵם אוֹרְבִים עַל הַדְּרָכִים שֶׁל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מֵהֶם מִכְּבָר. כְּמוֹ, לְמָשָׁל, עַל הַדֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה, הַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם לַכֹּל, שָׁם אוֹרְבִים רוֹצְחִים וְגַזְלָנִים תָּמִיד, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים מִדֶּרֶךְ זֶה כְּבָר. אֲבָל כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּנָתִיב וְדֶרֶךְ חָדָשׁ, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע עֲדַיִן, שָׁם אֵינָם יוֹדְעִים לֶאֱרֹב שָׁם כְּלָל. כְּמוֹ כֵן לָעִנְיָן הַנַּ”ל, כִּי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּדַבֵּר הָאָדָם עַצְמוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא דֶּרֶךְ חָדָשׁ וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה, שֶׁהָאָדָם אוֹמְרָהּ מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ, עַל־כֵּן אֵין הַמְקַטְרְגִים מְצוּיִים כָּל־כָּךְ לֶאֱרֹב. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִזְהִיר מְאֹד גַּם עַל אֲמִירַת שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים:

### צח

עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ לֵב, אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְכַיּוֹצֵא, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הִתְעוֹרְרוּת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שה”ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, שֶׁהַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ הוּא הִתְגַּלּוּת הַנֶּפֶשׁ וְהַלֵּב. וְלִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּהְיֶה בְּלֹא לֵב כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָבוֹא אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ. וְהַכְּלָל – כִּי הַדִּבּוּר בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל:

### צט

אָמַר שֶׁעִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל־כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי־אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֵעֹצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח), שֶׁאָמְרוּ: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא־אִם־כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל:

וְאָמַר: הֲלוֹא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, אֲזַי הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:

### ק

סִפְּרוּ לִי שֶׁאָמַר, שֶׁמִּקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. וְהָיָה מַזְכִּיר כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים מְפֻרְסָמִים אֲמִתִּיִּים, וְאָמַר, שֶׁכֻּלָּם לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. וְגַם תָּפַס אִישׁ אֶחָד פָּשׁוּט מִנֶּכְדֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר: גַּם זֶה מְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְכִיָּה גְּדוֹלָה. וְאָמַר, שֶׁזֶּרַע הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב רְגִילִים בָּזֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם מִזֶּרַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָל עִסְקוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה עִנְיָן זֶה, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּר לִבּוֹ מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁיָּסַד, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

### קא

אָמַר שֶׁעַל־יְדֵי אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת יְכוֹלִין לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ כְּמוֹ עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי מִסְּתָמָא אֵין אוֹמְרִים חֲצוֹת עַל הֶעָבָר, וְעִקַּר אֲמִירַת חֲצוֹת הוּא עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו עִם הָאָדָם, וּכְשֶׁיֹּאמַר חֲצוֹת בִּבְחִינָה זוֹ, יְכוֹלִין לִמְצֹא כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ בְּתוֹךְ אֲמִירַת חֲצוֹת:

וְכֵן אֲמִירַת תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא צָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים וּבְתוֹךְ כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּסְלִיחוֹת וְכַיּוֹצֵא. וּבְקַל בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת יְכוֹלִין לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל הַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וּבִפְרָט בִּתְהִלִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט. וְכָל אָדָם, כָּל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו וְכָל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, הַכֹּל מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ בִּתְהִלִּים, כִּי עִקָּרוֹ נֶאֱמָר עַל מִלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים שֶׁל הָאָדָם, שֶׁרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים וּלְהוֹרִידוֹ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵהֶם. וְרַק עַל עִנְיַן מִלְחָמָה זֹאת נִתְיַסֵּד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, כִּי עִקַּר כְּלָל וְשֹׁרֶשׁ וִיסוֹד שֶׁל כָּל הָעֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק אֲמִירַת תְּהִלִּים וּשְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה. אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד תָּמִיד לְהַעְתִּיר וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אָז בְּוַדַּאי יְנַצַּח הַמִּלְחָמָה. אַשְׁרֵי לוֹ. כָּךְ הֵבַנּוּ מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:

כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה עֵצוֹת טוֹבוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהֵם מְלֵאִים עֵצוֹת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב קָשֶׁה לְהָאָדָם לְקַיֵּם הָעֵצָה בְּעַצְמָהּ. עַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַל־כָּל־פָּנִים יְדַבֵּר בְּפִיו בְּאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא, וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁיּוֹצִיא אוֹתוֹ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וְיַחֲזִירֵהוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְאַל יִתֵּן דֳּמִי לוֹ עַד שֶׁיַּעֲנֵהוּ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא קוֹרֵא וְצוֹעֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה זְמַן רַב מְאֹד, וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם יִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יַעֲנֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי בְּלִי סָפֵק, רַק חֲזַק וֶאֱמָץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב), שֶׁתְּפִלָּה צָרִיךְ חִזּוּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): קַוֵּה אֶל ה’, חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה’, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: וְאִם לֹא תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ, חֲזֹר וְקַוֵּה. וְכֵן לְעוֹלָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמָיִם:

וּכְבָר מְבֹאָר זֹאת בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ צְרִיכִין לִכְפֹּל וְלִשְׁנוֹת זֹאת וְלִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת וּבִלְבּוּלִים עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחְשֹׁב. עַל־כֵּן צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת אֲלָפִים פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִתְאַמֵּץ לַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב. חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:

### קב

פַּעַם אֶחָד בָּאתִי אֵלָיו ז”ל, וְסִפֵּר לִי, שֶׁזֶּה בְּסָמוּךְ הָיָה אֶצְלוֹ רַב אֶחָד, וְדִבֵּר עִמּוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו תּוֹרָה, (הַיְנוּ שֶׁרַבֵּנוּ ז”ל אָמַר לִפְנֵי הָרַב הַנַּ”ל תּוֹרָה). וְלֹא זָכִיתִי שֶׁיַּחֲזֹר וְיֹאמַר אוֹתָהּ הַתּוֹרָה לְפָנַי, רַק אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁאָמַר אָז מֵעִנְיַן בּוֹעַז וָרוּת, שֶׁבּוֹעַז וָרוּת הֵם סוֹד סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי בּוֹעַז הוּא בְּחִינַת גּוֹאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ג): כִּי גוֹאֵל אָנֹכִי וְכוּ’, וְרוּת הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת. שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְהָיָה מוּבָן מִדְּבָרָיו ז”ל, שֶׁגִּלָּה בָּזֶה תּוֹרָה גָּבוֹהַּ, אַךְ לֹא זָכִיתִי לְשָׁמְעָהּ:

גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר אָז, שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְאֹד שֶׁהוּא מַשִּׂיג, אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלוֹ כְּנֶגֶד אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם. כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים: (פֵּרוּשׁ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַשָּׂגוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה הֵם גְּבוֹהִים אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם, כַּמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר כַּמָּה פְּעָמִים, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה אֵינוֹ חָשׁוּב וְיָקָר בְּעֵינָיו כָּל־כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְזַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל־כָּךְ בָּזֶה. וְהָעִקָּר הוּא אֶצְלוֹ, כְּשֶׁהָעוֹלָם זוֹכִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְכוּ’, כַּנַּ”ל).

### קג

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אָז אֵיזֶה אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד עוֹד אָדָם אֶחָד בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, הוּא לֹא טוֹב. כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא אֲנִי וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וּבַמַּאֲמָר “אַבָּא שָׁאוּל וְכוּ’ פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי וְכוּ’” (בסי’ נה), שָׁם מְבֹאָר בִּטּוּל גָּדוֹל יוֹתֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּחֻיָּב הָאָדָם לְבַטֵּל עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, כִּי אָז, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (באות ו): מִי הוּא, הֲלֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם:

### קד

הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁל סְתַם בְּנֵי־אָדָם, הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הַכְּשֵׁרִים, וְהָיָה אוֹהֵב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּתוֹךְ הַסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים, כְּדֶרֶךְ הַהֲמוֹן־עַם הַכְּשֵׁרִים. וְהָיָה מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָנוּ כַּמָּה פְּעָמִים לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת, וְהָיָה מַקְפִּיד וְכוֹעֵס מְאֹד עַל מִי שֶׁהוּא חָכָם בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ מִתְאַמֵּץ לְזַמֵּר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת אוֹ שְׁאָר עֲבוֹדוֹת פְּשׁוּטוֹת, כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים:

וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הַחוֹלַאַת הַכָּבֵד שֶׁנִּסְתַּלֵּק עַל־יָדוֹ, קֹדֶם לָזֶה, כָּל יָמָיו הָיָה מְזַמֵּר זְמִירוֹת הַרְבֵּה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת:

### קה

שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד, שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ אֵיזֶה דָּבָר, (כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר עַל זֶה לְכַמָּה וְכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו). וְאָמַר לוֹ: אִם תִּזְכֶּה לְכַוֵּן אֶל תֹּכֶן כַּוָּנָתִי בְּתוֹרָתִי – מַה טּוֹב, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא תּוּכַל לְכַוֵּן כַּוָּנָתִי, אַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהִרְהוּרִים, כִּי כָל הַהִרְהוּרִים בָּאִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם הַהִרְהוּרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי הַמְדַמֶּה:

גַּם אָנֹכִי בְּעַצְמִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, שֶׁהִזְהִיר מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְאָמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַל הֶעָבָר. וְאָמַר, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְבַד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ, הוּא גַּם־כֵּן טוֹב מְאֹד, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד.

גַּם אָמַר, שֶׁהוּא טוֹבָה לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ:

### קו

רָאוּי לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי־תוֹרָה בִּשְׁעַת זִוּוּג, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יוּכַל לְהוֹלִיד בָּנִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ תִּהְיֶה דְּבוּקָה אָז בְּהִרְהוּרֵי תּוֹרָה. וְטוֹב מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ:

### קז

פַּעַם אֶחָד דִּבֵּר מֵעִנְיַן מִאוּס וְהַרְחָקַת הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית, שֶׁהִיא תַּאֲוַת נִאוּף. עָנָה וְאָמַר: הִנֵּה אֲכִילָה – עַל־כָּל־פָּנִים נִתּוֹסֵף לְהָאָדָם כֹּחַ וְחִיּוּת עַל־יְדֵי־זֶה, אֲבָל זֹאת הַתַּאֲוָה, הֲלֹא אַדְּרַבָּא, הִיא מַפְסֶדֶת וּמַזֶּקֶת הַחִיּוּת מְאֹד, וּמַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם מְאֹד, בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִין אוֹתָהּ כְּלָל, כִּי־אִם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַמִּין לְבַד:

### קח

פַּעַם אֶחָד סִפֵּר מֵעִנְיַן מַעֲשֵׂה בְּנֵי־אָדָם. עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא הָאָדָם, בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּג קָטָן אֶחָד שֶׁל רֶבַע שָׁעָה הוּא יָכוֹל לְאַבֵּד וּלְהַפְסִיד כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם הָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אַ מֶענְטְשׁ פוּן אֵיין תַּעֲנוּג’ל וֶועגְן פוּן אַ פֶערְטְל שָׁעָה, קָאן עֶר אָן וֶוערְן גָאר דֶעם עוֹלָם הַזֶה מִיט דֶעם עוֹלָם הַבָּא:

### קט

סִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן קֶבֶר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁטּוֹב מְאֹד לִהְיוֹת שָׁם עַל קִבְרוֹ. וְאָמַר, כִּי צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ (תהלים לז), הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יוֹרְשִׁים אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹכִים שֶׁמְּקוֹם גְּנִיזָתָם הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית:

### קי

שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ: כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה. הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה – עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. וְרָשַׁמְתִּי זֹאת, כִּי הוּא דָּבָר נִצְרָךְ מְאֹד, כִּי כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאֹד, עַל־כֵּן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹשֶׂה. וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאֹד:

### קיא

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְצִוָּה לוֹ לִלְמֹד וְכוּ’. וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הֲלֹא אֵינִי יָכוֹל לִלְמֹד. הֵשִׁיב לוֹ: עַל־יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכֹּל, לְכָל טוּב, לְתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הָעֲבוֹדוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת:

פַּעַם אֶחָד אָמַר: אִם הָיוּ מַנִּיחִין מֵת לָעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְפַּלֵּל, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל יָפֶה יָפֶה בְּכָל כֹּחוֹ:

### קיב

לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְבַל יִפֹּל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים שֶׁקִּלְקֵל עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָנָה וְאָמַר: אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן:

### קיג

מִי שֶׁרַק מִתְנוֹצֵץ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד שֶׁלֹּא כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת (כְּלוֹמַר, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין בְּזֶה הַדָּבָר שׁוּם נִדְנוּד עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה גְּמוּרָה בְּגַשְׁמִיּוּת, רַק שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת), רָאוּי לוֹ שֶׁתִּכְלֶה נַפְשׁוֹ לְגַמְרֵי מֵעֹצֶם הַחֲרָטָה וְהַבּוּשָׁה:

### קיד

פַּעַם אֶחָד דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ ז”ל, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהָיָה חָפֵץ מְאֹד לְגַלּוֹת לִי אֵיזֶה דָּבָר מֵהַשָּׂגוֹתָיו שֶׁהִשִּׂיג, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, אַךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו. וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ יַחַד בִּשְׁתִיקָה, כִּי לֹא דִּבֵּר עִמִּי מְאוּמָה. אַךְ בְּתוֹךְ זֶה יָצְאוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דִּבּוּרִים אֵלּוּ: סֶע הָאט אַ פָּנִים אַז מֶע מוּז זִיךְ פוּן אַ הִרְהוּר זֵייעֶר הִיטְן. וְהֵבַנְתִּי אָז בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר זֹאת, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה לוֹ בְּהַשָּׂגוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת עֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁפּוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב:

### קטו

סִפֵּר שֶׁהָיָה לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַלְבֵּל כְּלָל. וְדַרְכּוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה בּוֹרֵר לוֹ אֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְהִתְחִיל לְהִתְנַהֵג בְּאֵלּוּ הַהַנְהָגוֹת וּבְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר לוֹ, וְהָיָה מִתְנַהֵג בְּאֵלּוּ הַהַנְהָגוֹת אֵיזֶה זְמַן, וְכָל מַה שֶּׁהָיוּ בָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת לְבַלְבְּלוֹ מֵהַנְהָגָה זֹאת וּלְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֵר, לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ לְאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת כְּלָל, וְהָיָה דּוֹחֶה אֶת אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת מִדַּעְתּוֹ, וְלֹא הִנִּיחָם לִכְנֹס בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, רַק הָיָה חָזָק וְאַמִּיץ בְּדַעְתּוֹ מְאֹד, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַר לוֹ אֵיזֶה זְמַן. אַךְ אַחַר־כָּךְ, בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן אַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, חָזַר וּבָא עַל דַּעְתּוֹ אֵיזֶה מַחֲשָׁבוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֵר, וְאָז, אַחַר שֶׁכְּבָר עָבַר זְמַן אָרֹךְ, אָז יִשֵּׁב עַצְמוֹ וּבָחַר לוֹ אֵיזֶה דֶּרֶךְ וְסֵדֶר אַחֵר כְּפִי שֶׁהָיָה נִרְאֶה לוֹ אָז. אֲבָל לֹא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לְבַלְבֵּל בְּכָל פַּעַם מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה וּמִדֶּרֶךְ זֶה לְדֶרֶךְ אַחֵר, רַק הָיָה חָזָק לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד זְמַן גָּדוֹל כַּנַּ”ל:

### קטז

סִפֵּר שֶׁכְּשֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ לוֹ שָׁם הַחֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ שָׁם, שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינוֹת אֵלּוּ וְקָבְעוּ דִּירָתָם שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְפֻרְסָם, וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְצַיֵּר לְעַצְמָן שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא עוֹמֶדֶת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְהָיוּ סוֹבְרִים שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, לְפִי גֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַמְבֹאָר בַּסְּפָרִים, וּמְפֹרָשׁ בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מְפָרֶשֶׁת כָּל גְּבוּלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְגֹדֶל מַעֲלָתָהּ וּקְדֻשָּׁתָהּ הֶעָצוּם וְהַנּוֹרָא מְאֹד מְאֹד, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְצַיֵּר לְעַצְמָן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לְשָׁם וְרָאוּ שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ, וַעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַרְאֶה וּדְמוּת כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ, כִּי מַה שֶּׁמְּבִיאִין לִפְעָמִים עָפָר לָבָן מִשָּׁם, זֶהוּ רַק בִּמְקוֹמוֹת פְּרָטִיִּים, וְגַם בִּמְדִינָה זוֹ נִמְצָא עָפָר לָבָן וְעָפָר שֶׁל נֶתֶר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, אֲבָל עִקַּר הֶעָפָר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת בִּדְמוּת וּתְמוּנָה אֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת, לְהַבְדִּיל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאֹד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַהֲלֹךְ שָׁם אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ’, כַּאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְכָל הַסְּפָרִים בְּעֹצֶם קְדֻשָּׁתָהּ הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה:

וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זֹאת, כִּי הוּא עִנְיָן נִצְרָךְ מְאֹד לְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁבְּנֵי־אָדָם נְבוּכִים בָּהֶם בְּטָעוּתִים. כִּי יֵשׁ טוֹעִים סוֹבְרִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לְהַכִּירוֹ בְּפָנָיו בְּצַלְמוֹ וּדְמוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁנֶּה בִּדְמוּתוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו דַּיְקָא, וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי הַצַּדִּיק הוּא בִּדְמוּת וְצֶלֶם כְּכָל הָאֲנָשִׁים, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וּשְׁאָרֵי בְּנֵי־אָדָם אֵינָם בִּדְמוּתוֹ כְּלָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁאִישׁ הַכָּשֵׁר נִדְמֶה שֶׁהוֹלֵךְ עִם כַּרְכָּשׁוֹת וְדַקִּין כְּמוֹ שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. וְכֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת הִיא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת לְגַמְרֵי מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת בְּכָל עִנְיָנֶיהָ וּבְחִינוֹתֶיהָ. וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ רָקִיעַ אַחֵר מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת, וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת תְּרוּמָה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּגַשְׁמִיּוּת לְפִי מַרְאֵה עֵינֵי הָאָדָם אֵין רוֹאִים שׁוּם שִׁנּוּי בֵּין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת, כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַאֲמִין בִּקְדֻשָּׁתָהּ, יָכוֹל לְהַבְחִין קְצָת הַהֶפְרֵשׁ. כְּמוֹ־כֵן הַצַּדִּיק וְהָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים לְעֵרֶךְ שְׁאָר הָעוֹלָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם דּוֹמִים בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כִּשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם בִּדְמוּתָם וְצַלְמָם, וְאֵין בֵּינֵיהֶם הֶפְרֵשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי בָשָׂר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהֵם מֻפְרָשִׁים וּמֻבְדָּלִים לְגַמְרֵי, כִּי אִישׁ כָּשֵׁר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי כַּנַּ”ל, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. וְעִנְיָן זֶה נִצְרָךְ לְכַמָּה עִנְיָנִים, וְהָבֵן זֶה מְאֹד:

### קיז

מַה שֶּׁמְּבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם כְּשֶׁנִּכְנָס לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה, כְּגוֹן כְּשֶׁמִּתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי דַּיְקָא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּבָר מְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם נִכְנָס לִקְדֻשָּׁה, מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע בְּיוֹתֵר, כִּי כָל מַה שֶּׁנִּכְנָס בִּקְדֻשָּׁה יוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ בְּכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע חָדָשׁ גָּדוֹל מִבַּתְּחִלָּה. (עַיֵּן בַּלִּקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן עב, וּבְמָקוֹם אַחֵר)). וּבֶאֱמֶת הַבִּלְבּוּל הַזֶּה שְׁטוּת, כִּי מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם יִקְרֶה לוֹ מֵחֲמַת הִרְהוּר – מִי חַיָּב בָּזֶה, וְאֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גָּרַם לוֹ. וְאִם אֵינוֹ מֵחֲמַת הִרְהוּר, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ סִימָן רַע כְּלָל, כִּי אִם הָיָה עִנְיָן רַע, לֹא הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נוֹתְנִין אוֹתוֹ לְסִימָן יָפֶה לְחוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז), שֶׁקֶּרִי סִימָן יָפֶה לְחוֹלֶה. וּבֶאֱמֶת אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקָרֵב לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, מֵחֲמַת זֶה נִזְדַּמֵּן לוֹ, כִּי כָל הַמַּצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מַצְדִּיקִין עָלָיו הַדִּין מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח). נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם מַצְדִּיק עַצְמוֹ וְנִכְנָס בִּקְדֻשָּׁה, מְדַקְדְּקִין עָלָיו יוֹתֵר, וּמִתְעוֹרְרִין עָלָיו קִטְרוּגִים וְדִינִים, חַס וְשָׁלוֹם, וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים נַעֲשֶׂה הַיֵּצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סי’ עב הנ”ל), וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם כְּלָל עַל זֶה, כִּי אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנָס לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה כָּזוֹ, מֵחֲמַת זֶה נִתְגָּרֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הָרָע, מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן חָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְנֵס גָּדוֹל מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ה), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים לִקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה כָּזוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים, הָיָה בְּוַדַּאי עָלָיו קִטְרוּגִים וְהִתְגָּרוּת הַרְבֵּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַיֵּצֶר הָרָע כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב לְנֵס מַה שֶּׁנִּצּוֹל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִמִּקְרֶה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים. וְעַתָּה רְאֵה וְהָבֵן, אֵיךְ יְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם עִנְיָן הַנַּ”ל, וְכִי יֵשׁ לוֹ לְהִתְרַעֵם עַל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ נֵס כְּמוֹ לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים. גַּם דַּע, שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ בְּאָדָם טֻמְאָה טְמוּנָה, שֶׁאֵין יוֹדְעִין לָהּ תִּקּוּן, מֵחֲמַת שֶׁהִיא טְמוּנָה וְנִסְתֶּרֶת בּוֹ, וְעַל־כֵּן זֶהוּ טוֹבָה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ כְּשֶׁמִּתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ הַטֻּמְאָה הַטְּמוּנָה הַנַּ”ל. כִּי אֲזַי, כְּשֶׁיּוֹצֵאת, יְכוֹלִין לִמְצֹא לָהּ תִּקּוּן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיְתָה טְמוּנָה כַּנַּ”ל. וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הוֹלִיד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק עַד שֶׁהוֹלִיד תְּחִלָּה אֶת יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן יִצְחָק הוֹלִיד אֶת עֵשָׂו וְאַחַר־כָּךְ אֶת יַעֲקֹב, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַזֻּהֲמָא תְּחִלָּה, כַּמּוּבָא:

### קיח

לְעִנְיַן חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ מְשַׁבְּחִים אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן מִקֹּדֶם, אָמַר שֶׁאֵין זֶה מַעֲלָה כָּל־כָּךְ, כִּי בְּוַדַּאי יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן, כִּי יְכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּבּוּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר תּוֹרָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה וְעִיּוּן מִקֹּדֶם, אֲבָל טוֹב יוֹתֵר כְּשֶׁחוֹשְׁבִין תּוֹרָה. וַהֲלֹא אֲפִלּוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר פ’ כי תשא פ”מ), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לְגַלּוֹת תּוֹרָה הוּא חוֹזְרָהּ אַרְבַּע פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ. וְלָמְדוּ מִפָּסוּק: אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ, הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, שֶׁנִּכְתָּב בְּכָאן אַרְבַּע בְּחִינוֹת: רָאָה וַיְסַפְּרָהּ וְכוּ’, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, רוֹאֶה וְסוֹפֵר וּמֵכִין וְחוֹקֵר דִּבְרֵי הַתּוֹרָה אַרְבַּע פְּעָמִים קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ, וְאַחַר־כָּךְ מְגַלֶּה אוֹתָהּ לְהָעוֹלָם. מִכָּל־שֶׁכֵּן בֶּן־אָדָם, שֶׁצָּרִיךְ לַחְשֹׁב וּלְעַיֵּן וְלַחְקֹר וּלְבָרֵר הַדִּבְרֵי־תוֹרָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה הֵיטֵב קֹדֶם שֶׁאוֹמְרָהּ:

וְאָמַר, שֶׁעַכְשָׁו בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִתְפַּשְּׁטוּ חִבּוּרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה מִצַּדִּיקִים שֶׁבְּדוֹרוֹתֵינוּ. וּכְפִי הַשִּׂיחוֹת וְהַהִתְגַּלּוּת שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּיָמֵינוּ בְּנָקֵל מְאֹד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. גַּם אָמַר עַל מַה שֶּׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: פָּתַח רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַחֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא, אָמַר: פָּתַח רַבִּי יִצְחָק – כְּשֶׁהָיָה רַק פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, תֵּכֶף וּמִיָּד הָיָה אוֹמֵר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לְעַיֵּן וְלַחְשֹׁב (שֶׁקּוֹרִין טְרַאכְטִין) תּוֹרָה:

### קיט

דִּבֵּר עִמָּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים מֵעִנְיַן יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ הָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים, וַאֲפִלּוּ הַשָּׂרִים, אֵין לָהֶם שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, כִּי כָל יְמֵיהֶם כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, וְכֻלָּם מְלֵאִים טְרָדוֹת וּדְאָגוֹת וְעַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה תָּמִיד, וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד מִכָּל הַגְּבִירִים וְהַשָּׂרִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכֹּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד, וְזֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ לְכָל מִי שֶׁבָּקִי קְצָת בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם. וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, וְהָיִינוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ כָּל זֹאת. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנִּדְמֶה עָלָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים: עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהוֹן רַב וְאַרְמוֹנִים גְּדוֹלִים וְכֵלִים נִפְלָאִים וְתַכְשִׁיטִין וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְכוּ’ – אִם יִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הֵיטֵב, הוּא גַּם־כֵּן מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת הַרְבֵּה תָּמִיד בְּכַמָּה מִינֵי אֳפָנִים וְעִנְיָנִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר זֹאת לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ וּמִסְתַּכֵּל קְצָת בָּהֶם בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהלת ב): גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְכוּ’, וּכְתִיב: אָדָם לְעָמָל יוּלָּד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז (איוב יד).

וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בְּנֵי־אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רֹגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה, כִּי־אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר פ’ יג): אָדָם לְעָמָל יוּלָּד – אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה. הַיְנוּ, מֵאַחַר שֶׁכָּל אָדָם נוֹלָד לְעָמָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ כָּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ עָמָל וְיִסּוּרִין וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, עַל־כֵּן הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ – שֶׁיַּהֲפֹךְ הֶעָמָל לְעָמָל שֶׁל תּוֹרָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נוֹלַד שֶׁיַּעֲמֹל בַּתּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ, כִּי נִצּוֹל מֵעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא:

עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הִנֵּה הַכֹּל אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא – אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם־כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם, כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנֹּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד. וְאָמַר, שֶׁאֵין נִמְצָא שׁוּם עוֹלָם הַזֶּה כְּלָל:

### קכ

אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ סִפֵּר לִי, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ ז”ל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדַרְכּוֹ, וְהֵבִין רַבֵּנוּ ז”ל שֶׁהוּא עוֹסֵק קְצָת לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וְהִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ ז”ל מְאֹד וְאָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק עוֹד בָּזֶה, וְלֹא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ. (אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הָאִישׁ לָמַד כִּתְבֵי הָאֲרִ”י ז”ל עַל־פִּי פְּקֻדָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא רָצָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת כְּלָל). וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת הוּא כְּמוֹ כִּשּׁוּף, כִּי בְּכִשּׁוּף נֶאֱמַר: לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת (דברים יח), וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עה ר”ה כד סנהדרין סח): לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת. כָּךְ הוּא בְּעִנְיַן הַכַּוָּנוֹת, לְהַבְדִּיל, שֶׁאֵין צְרִיכִין לִלְמֹד אוֹתָם כִּי־אִם לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, אֲבָל לֹא לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם, דְּהַיְנוּ לְכַוְּנָם בַּתְּפִלָּה מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה.

וְאָמַר, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה טוֹב יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן לַעַז שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כִּי כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, אֲזַי הַלֵּב סָמוּךְ וְדָבוּק מְאֹד בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְיָכוֹל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ כְּבָר תִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי־כְנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה סֵדֶר הַתְּפִלָּה (מֵחֲמַת שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְסַדֵּר סֵדֶר הַתְּפִלָּה לְעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא), עַל־כֵּן אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ. אֲבָל הָעִקָּר הוּא רַק לְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה, שֶׁמִּתְפַּלְּלִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרְבִין וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְהִנֵּה מִי שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ תָּמִיד, כְּגוֹן יְרוּשַׁלְמִי, אֵין צָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּדַעְתּוֹ פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, רַק שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בַּתְּפִלָּה. וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, אֶצְלָם כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הָאֲרִיזַ”ל וְכוּ’ הֵם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, שֶׁבְּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁלָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַכַּוָּנוֹת:

### קכא

הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו, שֶׁקָּבְלוּ לְפָנָיו בְּקוּבְלָנָא גְּדוֹלָה עַל שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִתְּפִלָּה מְאֹד וְקָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, וְהָיָה מְחַזֵּק אוֹתָם וּמְנַחֵם אוֹתָם בְּכַמָּה לְשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּדַעְתֵּיהֶן בִּשְׁבִיל זֶה, וְאָמַר: הֲלֹא אֵצֶל הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, כַּמָּה זְכִיָּה הוּא אֶצְלוֹ כְּשֶׁזּוֹכֶה לֵידַע אֲמִירַת הַתֵּבוֹת לְבַד עַד “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר”. עַל־כֵּן רָאוּי לְאָדָם לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר עַל־כָּל־פָּנִים הוּא זוֹכֶה לוֹמַר הַתֵּבוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה.

וְשָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אִישׁ פָּשׁוּט אֶחָד מֵעִנְיַן תְּפִלָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, וְנָתַן לוֹ עֵצָה וְאָמַר לוֹ, שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי־אִם עַד “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר”, כִּי אוּלַי הוּא צָרִיךְ בְּגִלְגּוּל זֶה לְתַקֵּן רַק חֵלֶק זֶה מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן כְּבָר הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁאָר חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, רַק חֵלֶק זֶה עַד “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר” הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו בְּגִלְגּוּל זֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְעַל־כֵּן יַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּזֶה הַמְּעַט לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד “בָּרוּךְ שֶׁאָמַר”. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְ”בָרוּךְ שֶׁאָמַר”, יַחֲשֹׁב: אוּלַי צָרִיךְ לְתַקֵּן חֵלֶק זֶה, כְּגוֹן מִ”בָּרוּךְ שֶׁאָמַר” עַד “וַיְבָרֶךְ דָּוִד”, וְיִתְפַּלֵּל עוֹד אוֹתוֹ הַחֵלֶק בְּכַוָּנָה, וְכֵן לְהַלָּן. וְהַכְּלָל – שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בִּתְחִלָּה בְּכָל הַתְּפִלָּה, כִּי יִהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלָיו, רַק יִתְאַמֵּץ בְּכָל פַּעַם לוֹמַר מְעַט מְעַט בְּכַוָּנָה, כִּי מְעַט יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְאַחַר־כָּךְ עוֹד מְעַט וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

גַּם כְּבָר מְבֹאָר שֶׁבֶּאֱמֶת עַל־פִּי הָרֹב אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, רַק מְעַט, כִּי כָל אֶחָד מִתְפַּלֵּל אֵיזֶה חֵלֶק מֵהַתְּפִלָּה לְפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי אִית מָארֵי דִּידַיִן וּמָארֵי דְּרַגְלַיִן וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:

### קכב

לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה. וּכְבָר יָדוּעַ, שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא. וְאָמַר, שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה הוּא מְנַצֵּחַ אוֹתָם וּמַעֲבִירָם מִמֶּנּוּ (וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק לֵילֵךְ כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ), אֲזַי בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם, לָזֶה חוֹתֵךְ יָד, וְלָזֶה חוֹתֵךְ רֶגֶל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים. פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּעִנְיַן מִלְחָמָה, כְּשֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בֵּין הַרְבֵּה רוֹצְחִים וְאוֹרְבִים, וּכְשֶׁהוּא גִּבּוֹר וְעוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, אֲזַי בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם, כִּי לָזֶה חוֹתֵךְ יָד בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ וּמַפִּילוֹ, וְלָזֶה חוֹתֵךְ רֶגֶל וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְדוֹחִין אוֹתָם וּמַפִּילָם, אֲזַי בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא חוֹתֵךְ לָזֶה יָד וְלָזֶה רֶגֶל וְכוּ’, כַּנַּ”ל. כִּי כָל מַחֲשָׁבָה זָרָה הוּא קְלִפָּה, וְהִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַמּוּבָא, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, אֲזַי הוֹרֵג אוֹתָם אוֹ חוֹתֵךְ מֵהֶם אֵיבָרִים אֵיבָרִים, כַּנַּ”ל:

### קכג

אָמַר שֶׁמִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל, וְהַדָּאקְטֶיר שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דָּאקְטֶיר כְּלָל, אַדְּרַבָּה, טְבִילַת מִקְוֶה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף, כִּי יֵשׁ נְקָבִים קְטַנִּים הַרְבֵּה בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, וְהֵם נִקְבֵי הַזֵּעָה, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם יוֹצֵא הַזֵּעָה מִן הָאָדָם, וְהֵם צְרִיכִין לִפְתֹּחַ, כִּי אִם נִסְתָּמִין נִקְבֵי הַזֵּעָה יוּכַל לֵחָלֵשׁ וְלִפֹּל לְחֻלְשָׁה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה, וְזֶה טוֹב מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף. רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר, כִּי אָז מַיָּא מְטָרְשִׁי לְהַנְּקָבִים הַנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים מְאֹד, אֲזַי הַטְּבִילָה בָּהֶם טוֹבָה מְאֹד:

גַּם כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁאֵין הָעֲבוֹדוֹת וְסִגּוּפִים, שֶׁקּוֹרִין “הָארִיוַואנִי”, מַזִּיקִים כְּלָל, וּמִי שֶׁמַּזִּיק לוֹ הָעֲבוֹדָה וְהַסִּגּוּפִים, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת גַּדְלוּת:

### קכד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁלִּפְעָמִים מַגִּיעַ לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, שֶׁצָּרִיךְ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם דַּיְקָא לְהִתְחַזֵּק בְּזֶה הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת, כְּגוֹן לְדַבֵּר שָׁם אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אוֹ דִּבְרֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּפֶּה וּבַלֵּב כְּפִי הָעִנְיָן, וְלֹא יַמְתִּין וְלֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין זֶה הַמָּקוֹם מוּכָן לְכָךְ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם קְבִיעוּת לְתוֹרָה וּתְפִלָּה, רַק בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ וְכַיּוֹצֵא. כִּי כְּשֶׁיָּזוּז מִמְּקוֹמוֹ, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְסֹק. וְכֵן מִמֶּנּוּ ז"ל בְּעַצְמוֹ רָאִינוּ עִנְיָן כָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִשְׁאָר עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, וְדִבֵּר עִמָּנוּ, וְגִלָּה לָנוּ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְשִׂיחָה נָאָה מְאֹד, וְגִלָּה דְּרָכִים נִפְלָאִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וְכוּ', וְלֹא רָצָה לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁגָּמַר מַה שֶּׁרָצָה, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים:

### קכה

מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים דִּבֵּר עִם אֶחָד וְאָמַר לוֹ, שֶׁעִקַּר אֲמִירַת תְּהִלִּים לוֹמַר כָּל מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים עַל עַצְמוֹ, לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ כָּל מִזְמוֹר וּמִזְמוֹר. וְשָׁאַל אוֹתוֹ ז”ל: אֵיךְ. וּפֵרַשׁ לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל קְצָת, כִּי כָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהֶם – הַכֹּל צְרִיכִין לְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ עַל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הַמִּזְמוֹרִים (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן קא). וְשָׁאַל אוֹתוֹ: אֵיךְ יְפָרֵשׁ לְעַצְמוֹ מֵהַפְּסוּקִים שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, כְּגוֹן: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי (תהלים פו), וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הֵשִׁיב לוֹ: גַּם זֶה צְרִיכִין לְפָרֵשׁ עַל עַצְמוֹ, כִּי צְרִיכִין לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה, אֲשֶׁר בִּבְחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת חָסִיד, וְכַיּוֹצֵא. וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל: הֲלֹא אֵצֶל יְהוֹשָׁפָט כְּתִיב (דה”ב יז): וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה’, שֶׁבְּדַרְכֵי ה’ וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִגְבִּיהַּ לִבּוֹ קְצָת. עוֹד אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ ז”ל: הֲלֹא בַּבֹּקֶר אָנוּ אוֹמְרִים בִּתְחִלָּה: מָה אָנוּ מֶה חַיֵּינוּ וְכוּ’, וְאָנוּ מַקְטִינִים עַצְמֵנוּ מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים: אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ וְכוּ’, שֶׁאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְחַזְּקִים עַצְמֵנוּ וּמְרִימִים אֶת עַצְמֵנוּ, וְאָנוּ מְסַפְּרִים אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ וּמִתְפָּאֲרִים שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּנֵי בְרִיתוֹ זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכוּ’, כִּי כָּךְ צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּנַּ”ל. וְעַיֵּן מִזֶּה בְּסוֹף סֵפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן רפב, עַל פָּסוּק: אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:

### מפתחות למצוא דברי חפץ • מסודרים ע"פ סדר הסימנים:

תקעו ממשלה • בסימן א': ימי חנוכה • ב': פדיון נפש • ג': ואת העורבים צויתי ד': תקעו אמונה • ה': ע״י זיעה טובה • ו': כי מרחמם ינהגם ז': תקעו תוכחה • ח': אל אשר יהי' שמה הרוח ט': מה שהעולם רחוקים מהש״י • יוד: ויצא יצחק לשוח בשדה • יא: איה מקום כבודו • יב: כשחולקין על האדם • יג: רבים לוחמים לי • יד: אלו המתפארין • טו: הקשו • טז: לשמוח בשבת • יז: סכנה להיות מפורסם • יח: עיקר התכלית תמימות • יט: כי ינצו • אנשים כ: כשמחדשין חידושי תורה • כא: בענין ההכנעה • כב: בענין השמחה • כג: מצוה גדולה להיות בשמחה • כד: התבודדות • כה: להרחיק משכרות • כו: מי שהוא פרנס • כז: יש חילוקים בין התורות • כח: כשאירע שאלה • כט: כשבא ספר חדש • ל: ע״י הנגינה האדם ניכר • לא: יש צדיקים גנוזים • לב: ויחד יתרו • לג: ויחד יתרו ב • לד: לומדי תורה • לה: תיכף כשנעשה ספר • לו: ממתים ידך ה' • לז: לפעמים הגדול הולך • לח: לכו חזו מפעלות ה • לט: מי שיודע מא״י • מם: מופתיו ומשפטי פיהו • מא: כי אני ה' רופאך • מב: ע״י חלישות הלב • מג: האמונה תולה בפה של אדם • מד: בענין בני אדם • מה:

 מסירת נפש • מו: סכנה לומר תורה • מז: להיות עקשן גדול בעבודת ה • מח: לפי גדולת הש״י • מט: המחשבה ביד האדם • נון: היצה״ר נוקש באדם • נא: מה שקשה קשיות • נב: גודל יקרת המחשבה • נג • הבחירה ביד האדם • נד: רווח העוה״ז • נ"ה: כשיש להאדם לב • נו: כשצדיק גדול מגלה תורה • נז: יש בני אדם שאומרים • נח: יש זריז ונשכר • נט: כשיש מלחמות • ס: הש״י למעלה מהזמן • סא: אלה מסעי • סב: דע כי יעקב אבינו • סג: מה שהנגידים הם משוגעים • סד: כשמקנאין קנאת ה' צבאות • סה: הצדיק מוכרח לעשות תשובה • סו: בראשית לעיני כל ישראל סז: עיקר שלימות הצדיק סח: מה שנותנין ברכה • סט: כל מי שגדול יותר • ע: חבלים נפלו לי בנעימים • ע"א: לראות א״ע עם הצדיק • ע"ב: תהלים מסוגל לתשובה • עג: אחר פורים קורין פ' פרה • עד: הסתכלות פני הצדיקים • עה: ישראל נעשין אדונים לבעליהם • עו: רצועה היתה יוצאת • עז: בענין הנהגת הפשיטות • ע"ח • הקול קול יעקב • עט: בראשונה כל מי שרוצה לתרום • פ: כשאדם משמח א״ע • פ"א: כי תצא למלחמה • פב: ע״י תיקון הברית • פג: דע שעיקר התחברות להש״י • פד: אגוזים • פה: מקוצר רוח • פו: כוונות אלול הם תיקון הברית • פז: צריך ליזהר שלא לאכול פרי • פח: הדעת משדך • פט: טעם שבירת כלי חרס • צ: וידבר אלקים • צא: תיקון למקרה לילה • צב: לענין המחלוקת • צג: ענין ר״ה • צד: התחזקות הרבה להתבודדות ושיחה בינו לבין קונו • צה צו צז צח צט ק: ע״י אמירת תיקון חצות • ק"א: ענין בועז ורות • קב: בשעת התפילה • קג: הי' אוהב עבודות פשוטות • קד: מענין חידושי תורה • קה: קו: מענין מיאוס התאוה הכלליות • קז: מענין מעשה בני אדם • קח: מענין קבר הבעש״ט ז״ל • קט: מענין הבחירה קי: מעלת התפילה • קיא: לענין התחזקות • קיב: מי שרק מתנוצץ לו הש״י • קיג: עוצם פגם ההרהור ח״ו • קי"ד: הי' לו התחזקות לילך זמן גדול בדרך אחד • קטו: סיפר כשהי' בא״י • קטז: מה שמבלבל את האדם • קיז: לענין חידושי תורה • קיח: מענין ייסורי העוה״ז • קיט: מענין כוונות • קכ: התחזקות לענין תפילה • קכא: לענין מ״ז שבתפילה • קכב: מקוה אינה מזקת • קכג: המקום גורם לענין הרהור תשובה • קכ"ד: מענין אמירת תהלים קכה:

### חַזֲּק חַזֲּק חַזֲּק‏

עתה מי ישים לנו פה לדבר להודות ולהלל לשבח לפאר לרומם להדר לנצח לברך לעלה ולקלס למי שעשה לנו נסים ונפלאות • גדולות ונוראות • עד שזכינו להתחיל ולגמור הדפסת ספרי רבינו הגדול והקדוש זצ״ל זה פעמים • כן יהי ה' אלקינו עמנו • שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ככל הכתוב בהם • ויפוצו מעיינותיו חוצה • ודרך מצוותיו נרוצה • כי המלאכה מרובה והשעה נחוצה • עורה כבודי עורה עד אשר לא תחשך השמש העירה והקיצה • אז ימלא שחוק פיך כי תבא על שכרך בגילה ורנה וחדוה ודיצה • אמן כן יהי רצון:
