# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/10/6/

וזה בחינת רקודין והמחאת־כף, כי רקודין והמחאת־כף נמשכין מבחינת הרוח שבלב, כנראה בחוש, כי על־ידי שמחת הלב הוא מרקד ומכה כף אל כף, וכמובא בתקונים (תיקון כ”א, דף נא:): והאי רוחא נשיב בשית פרקין דדרועא ובשית פרקין דשוקין, והיא בחינת המחאת־כף ובחינת רקודין. וזהו בחינת: לבו נשא את רגליו (ב”ר ויצא פרשה ע’), הינו על־ידי הרוח שבלב באים הרקודין, הינו על־ידי הצדיק, שהוא בחינת רוח כנ”ל, נתבטל הגאוה כנ”ל, כמו שכתוב (תהלים לו): אל תבואני רגל גאוה, ונתבטל העבודת־ אלילים, כמו שכתוב (בראשית יח): ורחצו רגליכם – זה עבודת־אלילים.וכשנתעלה הרגלין על־ידי הרקודין, בחינת: נשא לבו את רגליו, ונתבטל הגאוה, הינו העבודה־זרה, על־ידי־זה נמתקין הדינים, כי כל זמן שיש עבודה־זרה בעולם, חרון־אף בעולם (ספרי פ’ ראה), וכשנתעבר העבודה־זרה, נתעבר החרון־אף, ונמשכין חסדים, ואז הרגלין הם בבחינת רגלי חסידיו (שמואל–א ב), הינו בבחינת חסדים, הינו בחינת: חסדי דוד הנאמנים (ישעיה נה). הנאמנים דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות.

וגם זה בחינת המחאת־כף, כי על־ידי הרוח נתגלה הארת הידים, כמו שכתוב (שיר־השירים ה): קול דודי דופק. דופק – זה בחינת רוח, כמובא בתקונים (תיקון כ”ה, דף סח.), וסמיך לה: דודי שלח ידו מן החור – זה בחינת התגלות הארת הידים, הינו בחינת המחאת־כף, ואז נתבטל העבודה־זרה, הינו הכפירות, וזה בחינת (שמות יז): ויהי ידיו אמונה.

נמצא, שעל־ידי הצדיק, הינו בחינת רוח שבלב, נתגלה הארת הידים והרגלים, הינו בחינת רקודין והמחאת־כף, ונתבטל הגאוה והכפירות, ונתרבה האמונה. ואז נתקים (תהלים כו): רגלי עמדה במישור, שהוא בחינת אמונה, כי המינות היא בחינת נטיו רגלי, כמאמר אסף (שם עג): כמעט נטיו רגלי, שנאמר שם על שהשיאו לבו למינות, כמבאר שם, ורגלי עמדה במישור – מורה על אמונה, ואז נתקים: ויהי ידיו אמונה: