# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/11/6/

וזה בחינת הלכה וקבלה: קבלה היא בחינת (תהלים כט): ה’שתחוו ל’ה’ ב’הדרת ק’דש – ראשי־ תבות קבלה. והלכה היא בחינת (שם ק): ה’ריעו ל’ה’ כ’ל ה’ארץ – ראשי־תבות הלכה, כמובא בכונות. השתחוו לה’ בהדרת קדש, זה בחינת יחודא עלאה, הינו זווג של שבת, וזה בחינת ברית עלאה, ששם עקר ההשתחויה, בבחינת (בראשית מב): ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו. והוא בחינת הדרת קדש, בבחינת (דברים לג): בכור שורו הדר לו. הריעו לה’ כל הארץ – זה בחינת יחודא תתאה, הינו זווג של חל, שהוא בבחינת מט”ט, ששלטנותה ששת ימי החל, ששה סדרי משנה. וזה: הריעו (לשון תרועה וזמרה), בבחינת (ישעיה כד): מכנף הארץ זמרת שמענו, כי מט”ט הוא בבחינת כנף, לשון: ולא יכנף עוד מוריך (שם ל). כי בו מתלבש הקדוש־ברוך־הוא בששת ימי החל, כידוע: