# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/14/11/

זאת התורה שיך על פסוקים אלו: טוב ה’ לכל, ורחמיו על כל מעשיו וכו’ (תהלים קמה). טוב ה’ לכל – זה בחינת תפלה, שמאמין בה’, שהקדוש־ ברוך־הוא טוב לכל – הן לרפואה, הן לפרנסה, הן לכל הדברים. כשמאמין כך, בודאי יהיה עקר השתדלותו בתר קדשא־בריך־הוא, ולא ירדף אחר תחבולות רבות.

כי מי שאין מאמין בהקדוש־ברוך־הוא, צריך להשתדל אחר תחבולות רבות. למשל, כשצריך לרפואה, צריך להשתדל אחר עשבים רבים, ולפעמים אלו עשבים הצריכים לו אינם בנמצא במדינתו, והעשבים הנמצאים אינם טובים למכתו. אבל הקדוש־ברוך־הוא טוב לכל המכות לרפאתם, והוא בנמצא תמיד, כמו שכתוב (דברים ד): מי כה’ אלקינו בכל קראינו אליו. ועל־ידי התפלה זוכה לשלום הכללי, וזה: ורחמיו על כל מעשיו. הינו שרחמי השם יתברך יתמשך על כל הברואים, וכל הברואים ירחמו אחד על חברו, ויהיה שלום ביניהם, כמו שכתוב (ישעיה יא): וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי וכו’, לא ירעו ולא ישחיתו. כי יהיה שלום ביניהם. וזה: ורחמיו על כל מעשיו, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קנא:): כל המרחם על הבריות, מרחמין עליו מן השמים, כמו שכתוב: ונתן לך רחמים ורחמך. ואחר־כך מפרש הפסוק איך יזכה לתפלה – על־ידי שלום־בית יהא שלום בעצמיו, בין גופו ונפשו כנ”ל, וזה: יודוך כל מעשיך. מעשיך זה בחינת עשיה, בחינת גוף. וחסידיך יברכוכה – חסידיך זה בחינת נפש, כמו שכתוב (משלי יא): גומל נפשו איש חסד.

ואחר־כך מפרש הפסוק איך יזכה לשלום־בית, על־ידי שיעלה כבוד השם יתברך לשרש היראה, הנקראים גבורות, וזהו: כבוד מלכותך יאמרו – שיתגלה כבודו ויתעלה לשרשו, וזהו: וגבורתך ידברו. וגבורה זה בחינת יראה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות נט.): ואלקים עשה שייראו מלפניו – אלו רעמים, וכתיב (איוב כו): ורעם גבורתו מי יתבונן: (מסימן יב עד כאן – לשונו ז”ל)