# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/14/12/

וזה בחינת מצות נר חנכה, שמצותה להדליק סמוך לפתח הבית, כי הדלקת הנר הוא בחינת הארת הכבוד, בחינת: והארץ האירה מכבודו כנ”ל, ועל־כן מצותה להדליק סמוך לפתח הבית – דא פתחא עלאה, בחינת יראה, הינו להחזיר הכבוד לשרשו, דהינו ליראה כנ”ל. ואימתי עולה הכבוד. כשמחזירין בני־אדם בתשובה ועושין בעלי־תשובה וגרים, שזה עקר כבודו, כנזכר לעיל. וזהו שזמן הדלקת נר חנכה, שהוא הארת הכבוד, הוא משעת יציאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא: ובשו”ע סי’ תרעב). יציאת הכוכבים זה בחינת (דניאל יב): מצדיקי הרבים ככוכבים. דהינו שהם מצדיקי הרבים ועושין בעלי־ תשובה וגרים, שעל־ידי־זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו, שהוא היראה כנ”ל, ועל־ידי־ זה זוכין לשלום, ונתבטל המחלקת כנ”ל. וזהו: עד שתכלה רגל מן השוק (השוק הוא מקומות החיצונים). רגל זה בחינת: נרגן מפריד אלוף הנ”ל, דהינו בעלי לשון הרע ומחלקת, ההולכים ומרגלים ומדברים רכילות ולשון הרע, ועושין מריבה ומחלקת בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, בחינת (תהלים טו): לא רגל על לשונו. וזהו שצריכין להאיר ולהדליק נר חנכה סמוך לפתח, דהינו להאיר הכבוד ולהחזירו לשרש היראה כנ”ל, עד שיזכה לשלום ויבטל ויכלה ה”נרגן מפריד אלוף”. וזהו: עד שתכלה רגל מן השוק – שיתבטל בעלי לשון הרע ורכילות, אשר רגל על לשונם, ויתרבה השלום בעולם:

ועל־ידי השלום זוכין לתפלה, ועל־ ידי־זה זוכין לשלום הכללי, שלום בכל העולמות. ואזי, כשזוכין לשלום הכללי, אזי יתבטל כל המשא־ומתן מן העולם, כי כל המשא־ומתן שבעולם הוא מהעדר השלום, כי אי אפשר שיהיה רצון המוכר והקונה שוה, כי זה רוצה למכר וזה רוצה לקנות, ואם היה רצונם שוה, לא היה אפשר שיהיה נעשה שום משא־ומתן.

נמצא, שכל המשא־ומתן והסחורות הוא רק על־ידי בחינת מחלקת, שאין שלום בין הרצונות, וזה בחינת (בראשית יג): ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט, והכנעני אז בארץ. כנעני, בחינת סוחר, כמו שפרש רש”י על פסוק (הושע יב): כנען בידו וכו’, הינו על־ידי בחינת ריב ומחלקת, בחינת: ויהי ריב וכו’. על־ידי־זה: והכנעני אז בארץ – על־ידי־זה יש סוחרים ומשא־ומתן בעולם. אבל לעתיד לבוא, שיהיה השלום המפלא בעולם, כמו שכתוב: וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי. אזי יתבטל המשא־ומתן, כמו שכתוב (זכריה יד): ולא יהיה כנעני עוד כנ”ל. וזהו גם־כן בחינת: עד שתכלה רגל מן השוק, הינו שמצוה להדליק נר חנכה עד שתכלה רגל מן השוק, הינו בחינת שלום, שנעשה על־ידי החזרת הכבוד כנ”ל, עד שיתבטל כל המשא־ומתן כנ”ל. וזהו: עד שתכלה רגל מן השוק – שלא ישאר שום רגל בשוק, כי יתבטל כל המשא־ומתן על־ידי השלום כנ”ל: