# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/17/6/

אך מאין בא, שאלו דיקא ימצאו בספריהם הפך אמונתם ויחזרו ויכירו אמונת ישראל, והאחרים אינם מוצאים כלל ונשארים באמונתם. אך דע, שזה מחמת בחינת הטוב, הכבוש תחת ידם, הינו בחינת חלקי נשמות ישראל הכבוש אצלם, כי כל הטוב הוא רק בחינת נשמות ישראל, הינו כשמתגברים העכו”ם ואינם מניחים לישראל לעשות מצוות, כמו שהיה נמצא, שגזרו שלא ימולו את בניהם ושיחללו את השבת (ע’ ר”ה יט, ב”ב ס: מעילה יז). נמצא, שהטוב שהיו ישראל צריכין לעשות, הוא כבוש תחת ידם, וכן כשמונעין את ישראל מעבודת השם יתברך על־ידי גרמא שגורמין על־ידי המסים וארנוניות שמטילין עליהם, וכן על־ידי שמונעין טובות מישראל, שעל־ידי כל זה נכבש הטוב תחת ידם, דהינו חלקי נשמות ישראל.

ובתחלה זה הטוב הכבוש אצלם זוכר שבא ממקום קדוש ועליון מאד, אך אחר־כך הם מתגברין על זה הטוב וכובשים אותו תחת ידם, עד שנתפס ונקשר אצלם, עד שהטוב בעצמו שוכח מעלתו, ועל־ידי הדבור הישראלי, שיוצא ונכתב בספריהם כנ”ל, אזי זה הטוב הכבוש שם מוצא אותו בספריהם, דהיינו שמוצא שם הפך אמונתם, ואזי נזכר זה הטוב את מעלתו, איך שבא ממקום עליון מאד, דהינו שהוא חלקי נשמות ישראל, שכל העולמות נבראו בשבילם, והמה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו (דברי הימים א’ ד), כי הקדוש־ברוך־הוא נמלך עם נשמות ישראל לברא את העולם (ב”ר פ”ח מדרש רות פ”ב), ואזי מתחיל זה הטוב להצטער ולהתגעגע על אשר נפל ממקום גבוה כזה, ועתה היא כבושה בידם, ויבוא, חס ושלום, לכליון והפסד, ורוצה להמשיך ולחזר למקומו. ומחמת שכבר נקשר ונתפס מאד הטוב אצלם בקשרי קשרים, על־כן כשמתחיל הטוב לחזר, אזי מושך ותולש עמו עוד מהרע שלהם. וזה הוא בחינת הגרים שבאים להתגיר, שהם בחינת הרע שנתלש מהם עם הטוב, על־ ידי שחזר הטוב למקומו, כי אי אפשר להטוב לחזר בעצמו, מחמת גדל ההתקשרות שנתקשר ונתהדק שם מאד, ובהכרח שיתלש עמו מהרע, וזה הוא בחינת הגרים:

וזה בחינת (ישעיה מד): זה יכתב ידו לה’ – פרש רש”י: אלו בעלי־תשובה, הינו בחינת הטוב, ששב וחוזר למקומו. וזה נעשה על־ידי בחינת כתב כנ”ל, בחינת: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי כנ”ל. ובשם ישראל יכנה – אלו הגרים, כי על־ידי ששב וחוזר הטוב, על־ידי־זה נעשה גרים כנ”ל:

וזהו: בכתב ישראל לא יכתבו, ואל אדמת ישראל לא יבאו (יחזקאל יג). הינו כשאין בחינת כתב ישראל, שעל־ידו נעשין גרים כנ”ל, על־ידי־זה: ואל אדמת ישראל לא יבאו – הינו שאין זוכים לשלמות המזבח, שנקרא מזבח אדמה (שמות כ’ וע’ ב”ר פ’ יד), ששלמותו על־ ידי גרים כנ”ל.

וזהו (דה”א כח): הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל. כי שלמות השכל הוא על־ידי כתב כנ”ל, כי על־ידי כתב הנ”ל, בחינת: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי כנ”ל, על־ ידי־זה נעשין גרים, ועל־ידי גרים נשלם המזבח, ועל־ידי שלמות המזבח נשלם השכל כנ”ל. נמצא, שעל־ידי בחינת הכתב הנ”ל נשלם השכל, וזהו: הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל, כנ”ל.

וזהו: לתקן עולם במלכות שדי, וכל בני בשר יקראו בשמך – זה בחינת תשובה, שחוזר הטוב למקומו כנ”ל, כי שדי הוא בחינת תשובה, ששב בתשובה על פגם עבודה־ זרה, כי שדי הוא בחינת: שיש די באלקותי לכל בריה, ואין צריך לשום עבודה אחרת. להפנות אליך כל רשעי ארץ – זה בחינת הגרים. יכירו וידעו כל יושבי תבל – זה בחינת שלמות הדעת שנעשה על־ידי־זה כנ”ל:

וזה: והיה שדי בצריך, וכסף תועפות לך (איוב כב) – שעל־ידי בחינת כסף תועפות, הינו בחינת: הון יסיף רעים רבים, שעל־ידי־ זה נעשה אויר מעופף, שנזדכך האויר כנ”ל, על־ידי־ זה נעשה בחינת שדי, הינו תשובה וגרים, כי שדי הוא בחינת תשובה כנ”ל: