# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/17/7/

ודע, שלפעמים, כשהרע רואה, שהטוב משתוקק וממשיך עצמו ורוצה לחזר למקומו, אזי הם מתגברים על הטוב ביותר ומביאים אותו לתוך העלמה יתרה, דהינו שמביאים אותו לתוך פנימיות מחשבתם, דהינו שמתחילים לחשב מחשבות על זה הטוב, ועל־ ידי־זה מכניסים את הטוב בתוך העלם והסתר יותר בפנימיות מחשבתם, ואזי יוצא הטוב על־ידי הולדה שמולידים, כי הטוב הוא גנוז ונעלם בפנימיות מחשבתם ומחם כנ”ל, ומשם ההולדה, ועל־כן יוצא הטוב בזרע הילודים, ואזי אין כח בהרע של הילודים להתגבר על הטוב שבתוכם, ואזי יוצא הטוב על־ידי הילודים, ונעשו גרים.

וזה בחינת (תהלים פז): ה’ יספר בכתב עמים, זה ילד שם סלה. בכתב – זה בחינות הטוב, שיוצא על־ידי בחינת הכתב כנ”ל. וזהו: זה ילד שם סלה, שנתלבש הטוב בהילודים ויוצא על־ ידם כנ”ל. וזה שפרש רש”י: זה ילד שם – שהם ישראל שנטמעו בעכו”ם, הינו בחינת הטוב הכבוש אצלם, שהוא בחינת חלקי נשמות ישראל כנ”ל.

וזה בחינת: לא ישכב עד יאכל טרף – זה בחינת שלמות המזבח כנ”ל. ודם חללים ישתה, ותרגומו: ונכסי עממיא יירת – הינו בחינת גרים הנ”ל. וזה: ונכסי עממיא – הינו בחינת הטוב שנתכסה אצל העכו”ם, שהביאו אותו בהעלם והסתר בפנימיות מחשבתם כנ”ל, שיוצא על־ידי זרע הילודים ונעשין גרים, ועל־ידי־זה נשלם המזבח כנ”ל: