# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/18/6/

אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה, בבחינת: ונפקת ברת קלא, מה אית לכו בהדי קרטליתא דאתתא דרבי חנינא בן דוסא, דעתידא למשדי בה תכלתא לצדיקיא לעלמא דאתי – הינו על־ידי שלמות האותיות של דבורי אמונה, שהוא בחינת אשת רבי חנינא בן דוסא, כי רבי חנינא בן דוסא זה בחינת אמונה, כי מדתו אמונה, בחינת (ברכות יז:): וחנינא בני די לו בקב חרובין. קב חרובין – מדת אמונה. חרובין – בחינת ברושים, בחינת בירשא הנ”ל. ו”אשת” – זה בחינות האותיות ששלמותם על־ידי אמונה, בבחינת ראשי־תבות: א’בנים ש’למות ת’בנה (דברים כז). ואבנים הן האותיות, כמאמר (ספר יצירה): שלשה אבנים בונות ששה בתים. ואותיות נשלמים על־ידי אמונה, בבחינת (צפניה ג): אז אהפך אל העמים שפה ברורה וכו’. הינו על־ידי אמונה, שהוא בחינת: לקרא כלם בשם ה’, על־ידי־זה אהפך שפה ברורה, בחינת שלמות הדבור.

ושלמות האותיות זה בחינת התכלית של כל הנבראים, כי כל העולמות נבראו על־ידי אותיות, ושלמות האותיות הוא היוד, שהוא בחינת עולם הבא הנברא ביוד (כשרז”ל מנחות כט:), כי היוד היא נקדה אחרונה, המשלים את תמונת כל אות, כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות, אזי בודאי אין שלמות לאות, ואין לה תמונה. ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ”ל, בבחינת: מלכות – פה, כי עקר ההנהגה – על־ידי הדבור, כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על־ידי הדבור.

נמצא, על־ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות, על־ידי־זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא, כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת צדיק מושל (שמואל–ב כג), הם אוחזים במדת המלכות, ועל־ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה, ועל־ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית, שהיא שלמות האותיות, שהיא בחינת יו”ד, בחינות עולם הבא.

וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית, שנתגלה בתוך הקרטליתא, בתוך המנהיגות והמלכות כנ”ל, על־ידי אשת רבי חנינא בן דוסא, על־ידי "אבנים שלמות תבנה", לצדיקיא לעלמא דאתי, שהצדיקים משיגים התכלית, שהוא עלמא דאתי כנ”ל. וזה בחינת (משלי ג): בכל דרכיך דעהו – שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר, כי כל דבר נברא באותיות, ובכל אות יש בו שלמות, הינו הנקדה אחרונה, שהיא יו”ד, בחינת עולם הבא, שהיא התכלית, המשלים תמונת האות כנ”ל: