# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/19/4/

ודע, שאשת כסילות הזאת, שהוא כללות הרע של שבעים לשון, אי אפשר להם לינק מאשה חכמה, מלשון־הקדש הנ”ל, אלא על־ידי בחינת עץ הדעת טוב ורע, שעל־ידו הוא מפתה את הלשון־הקדש ומטיל בה זהמא. ועץ הדעת, שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע, הוא אמצעי בין לשון־ הקדש, שהוא אשה חכמה, שכלו טוב, ובין לשון של שבעין עממין, שכלו רע:

ועץ הדעת טוב ורע, זה לשון תרגום, שהוא אמצעי בין לשון־הקדש ובין לשון של שבעין עממין. ולשון עממין, כשרוצים לינק מלשון־הקדש, אי אפשר להם לינק ממנו אלא על־ידי לשון תרגום. לשון תרגום הוא בחינת אשה משכלת (משלי יט), בחינת משכיל על־ ידי תרגמן (פסחים קיז), כי לשון תרגום יש בו טוב ורע. לפעמים הוא בחינת משכיל, ולפעמים הוא בחינת משכל. ואשת כסילות הזאת היא מפתה את האשה חכמה על־ידי אשה משכלת, כי עקר תגברת הקלפה אינו אלא על־ידי לשון תרגום, בבחינת (דברים כו): ארמי אובד אבי. ובבחינת (במדבר כג): מן ארם ינחני בלק. שהוא לשון תרגום, שהוא לשון ארמי, שדרך שם מתעוררים לינק מהקדשה.

ועקר בנינה ושלמות של לשון־הקדש אינו אלא על־ידי שמפילין הרע של התרגום ומעלין את הטוב שבתרגום ללשון־ הקדש, שעל־ידי־זה נשלם לשון־הקדש. ולבן הארמי, שהוא ארמי אבד אבי הנ”ל, רצה לינק מהקדשה על־ידי התרגום, ועל־כן קרא לו: יגר שהדותא (בראשית לא). ויעקב היה מעלה את התרגום ללשון־הקדש, ועל־כן קרא לו: גלעד, בלשון־הקדש.

וזה (שם ב): ויפל ה’ אלקים תרדמה, מספר תרגום, כמובא, כי על־ידי התרגום, עקר בנינה של לשון־הקדש. ועל־ידי שמעלין את הטוב שבתרגום ללשון־הקדש ומפילין הרע שבו, נופלין כל השבעים לשון, בבחינת לשון נופל על לשון. וזה: ויפל, נוטריקון: פ’ה ל’הם ו’לא י’דברו. כי על־ידי בחינת תרדמה, שהוא בחינת לשון תרגום, שעל־ידי־זה עקר בנינה של חוה, שהוא בחינת לשון־ הקדש, על־ידי שמעלין הטוב שבו ומפילין הרע שבו כנ”ל, על־ידי־זה נופלין כל השבעים לשון בבחינת: פה להם ולא ידברו – ראשי־ תבות ויפל וכו' כנ"ל.

ויוסף, על־ידי שהיה לו שלמות לשון־ הקדש, על־ידי־זה היה יכול לפשר חלמין, כי עקר החלום הוא בשנה, הינו בתרדמה, ושלמות לשון־הקדש הוא על־ידי תרדמה, שהוא בחינת תרגום כנ”ל, ועל־כן יוסף, שזכה לשלמות לשון־הקדש, שעקר שלמותו על־ידי תרדמה כנ”ל, על־כן היה יודע לפשר חלמין שבתרדמה. [כי זכה לברר את בחינת לשון התרגום, את בחינת התרדמה, דהינו להעלות הטוב שבו ללשון־ הקדש ולהפיל הרע שבו, שזהו בחינת שלמות לשון־ הקדש, על־ידי לשון תרגום כנ”ל. ועל־כן היה יודע לפתר החלום שבשנה ותרדמה, שהוא בחינת תרגום, כי היה יודע לברר הטוב והאמת שיש בהחלום, שהוא בחינת תרדמה, בחינת תרגום, כי הוא זכה לברר את לשון תרגום, שזהו עקר בחינת שלמות לשון־הקדש על־ידי התרגום שזכה לזה כנ”ל]: