# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/19/5/

וזה בחינת מקרה־ לילה, שהרוח־סערה, הינו הרוח־ שטות, הינו השבעין לשון, עולה על־ידי תרגום, על־ידי תרדמה, על־ידי שנה, ויונק מלשון־הקדש, מרוח־הקדש, מברית־קדש. כי מי שיש לו שלמות לשון־הקדש, מקרר את חמימותו בלשון־הקדש, בבחינת (תהלים לט): חם לבי בקרבי וכו’, דברתי בלשוני. שמקרר חמימותו בדבור של לשון־הקדש, בבחינת: זאת הפעם עצם מעצמי. מכאן שנתקררה דעתו בחוה (יבמות סג). אבל מי שאין לו שלמות לשון־הקדש, אזי הרוח־ סערה מקרר אותו במקרה־ לילה בשנה, בבחינת (דברים כה): אשר קרך בדרך – לשון קרירות. בדרך הוא בחינת (משלי ל): כן דרך אשה מנאפת – שהרוח־סערה הולך דרך התרגום, שהוא בחינת נגה, ויונק מן החשמל הנ”ל:

ואלישע היה יורש מאליהו רוח־הקדש, ועל־ ידי־זה היה מקבל ממנו שלמות לשון־הקדש, בבחינת (מלכים–ב ב): ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. פי שנים, הינו לשון־הקדש, כי שנים מקרא ואחד תרגום (ברכות ח). על־ ידי־זה כתיב בה (שם ד): איש קדוש עובר עלינו תמיד – שלא ראתה קרי על סדינו (ברכות י:), כי על־ידי שלמות לשון־הקדש נצולין ממקרה לילה כנ”ל, כי על־ידי שלמות לשון־הקדש זוכין לתקון הברית כנ”ל, כי עקר שלמות לשון־הקדש הוא על־ידי תרגום, שהוא בחינת תרדמה ושנה, דהינו על־ידי שמבררין את בחינת התרגום, בחינת התרדמה כנ”ל, ועל־ כן אז נצולין ממקרה לילה שבתרדמה כנ”ל.

וזה שבקש דוד (תהלים קמ): ראש מסבי, עמל שפתימו יכסמו. ראש מסבי הוא בחינת (יחזקאל א): נגה לו סביב. שהוא ראש המסבבין את הקדשה. עמל שפתימו יכסמו – העמל והרע שבו יתבטל. ועל שאר לשונות העמים, שהם בחינת מדורה של שבעין כוכבין הנ”ל: ימוטו עליהם גחלים, כי מהאש יצאו והאש תאכלם (יחזקאל טו). הינו, כי בחינת נגה, שהוא בחינת תרגום, צריכין שיתברר, שיפל הרע שבו, והטוב שבו יתברר ויעלה, ויהיה נכלל בתוך הקדשה, הינו בלשון־הקדש, שזהו בחינת שלמות לשון־ הקדש על־ידי לשון־תרגום כנ”ל. ושאר לשונות העמים, שהם בחינת רע גמור, צריכין לכלותם לגמרי בבחינת: ימוטו עליהם גחלים וכו’ כנ”ל: וזה בחינת שלהובא דאשא היורדת בערב־שבת על ראש הקלפות, שלא יכללו בנגה לינק מהקדשה. פרוש, כי בערב־שבת, בכניסת שבת, נכלל נגה בקדשה, ואז רוצין גם שאר הקלפות הטמאות לגמרי לעלות אל הקדשה, ואז יורד שלהובא דאשא על ראשם, ונופלים למטה, שזהו סוד כונת רחיצת מים חמין בערב־שבת, כמבאר בכונות, וזהו בחינה הנ”ל, שצריכין לברר הטוב שבתרגום, שהוא בחינת נגה, שיהיה נכלל בלשון־הקדש. ושאר לשונות העכו”ם, שהם בחינת רע גמור, צריכין להפילם ולבטלם לגמרי, הינו כנ”ל: