# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/19/6/

וכשמעלה הטוב שבתרגום ומשלים את הלשון־הקדש, שבו נברא העולם, על־ידי־זה נתעוררין ונתגדלין הכח של האותיות של לשון־הקדש, שיש בכל דבר שבעולם. כי כל דבר, יש בו כמה צרופי אותיות שבו נברא זה הדבר, ועל־ידי שלמות לשון־הקדש על־ידי לשון תרגום, על־ידי־ זה נתעוררין ונתגדלין הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר. וזה (במדבר יד): ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר. לאמר – דא גלוי עריות (כשארז”ל סנהדרין נו:), הינו בחינת המדורה של שבעין כוכבין הנ”ל, שהוא בחינת תאות נאוף, שנתבטל על־ידי הדבור של לשון־ הקדש כנ”ל. וזהו: כאשר דברת לאמר – הינו כפי הדבור של לשון־הקדש, שעל־ידו נאסר עריות ונתבטל תאות נאוף כנ”ל, כמו־כן יגדל כח ה’. כי כפי השלמות, שמשלים את הדבור של לשון־הקדש, שהוא בחינת שבירת ובטול תאות נאוף, כן נתגדל ונתעורר כח ה’ שבמעשה בראשית, שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם, כנזכר לעיל: