# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/19/7/

ומי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר, אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה, בבחינת (רות ג): ויאכל וישת ויטב לבו. ויטב לבו, הינו בחינת התנוצצות האותיות של ל”ב אלקים שבמעשה בראשית, שיש בכל דבר. וזהו: ויטב לבו, אין טוב אלא אור, כמו שכתוב (בראשית א): וירא אלקים את האור כי טוב, וזהו: ויאכל וישת וייטב לבו – שהיתה אכילתו ושתיתו מהארת והתנוצצות האותיות של ל”ב אלקים שבסעדתו שאוכל. וזה: וייטב לבו – זה ברכת־ המזון (זוהר ויקהל ריח. ומ”ר רות פ’ ה), שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה, שזהו בחינת ברכות המזון, כי המזון נתברך על־ידי שלמות לשון־הקדש, על־ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר, ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ”ל: