# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/21/4/

וסכה הנ”ל, הינו רוח־ הקדש הנ”ל, שפע אלקי הנ”ל, הוא בחינת מקיפין, שהשכל הזה הוא גדול עד למאד, עד שאין המח יכול לסבלו, ואין נכנס במח, אלא הוא מקיף את הראש, כמו שאנו רואים כמה חכמות עמקות, שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו, כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם, כמו הידיעה והבחירה, שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת. והשכל הזה הוא בחינת מקיף, שאין נכנס בפנימיות המח, כי אם מקיף אותו מבחוץ, והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה:

ודע, שזה עקר כח הבחירה: כל זמן שהשכל אין כל־כך גדול להבין הידיעה והבחירה, אזי כח הבחירה על מקומו, כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו. אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים, ואז יתגדל השכל האנושי, ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה – אז יתבטל הבחירה, כי אז, על־ידי גדולו של השכל, יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך, ואז יתבטל הבחירה. וזה זה עקר כח הבחירה, זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה.

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות יז), שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם – על ראשיהם הצרך לומר, כי לעתיד יתבטל הבחירה. וזה: צדיקים יושבים – שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה, כמו יושב בשמים (תהלים ב), שהוא מורה על העדר ההשתנות, כי התנועה מורה על השתנות מרצון אל רצון, והישיבה מורה על העדר השתנות, הינו בטול הבחירה. וזה מחמת ועטרותיהם – הינו המקיפים, כמו (שמואל–א כג): שאול ואנשיו עוטרים אל דוד. בראשיהם – ולא על ראשיהם, הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים, ואז יכנסו כל השכליות, שלא היה יכול להבין אותם, יכנסו לפנים, בתוך המחין, וידע וישיג אותם, ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך, ויתבטל הבחירה: