# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/21/8/

וכשאדם לומד תורה ואין מבין בה שום חדוש, זה מחמת שהמחין והשכל של התורה והלמוד הזה הן בבחינת עבור, וזה נקרא בשם יעקב, כי יעקב זה בחינת עבור, בחינת (הושע יב): בבטן עקב את אחיו, ואז צריך לצעק הקלין הנ”ל. וזה בחינת (בראשית כז): הקול קול יעקב – כשהוא בבחינת יעקב, צריך לו הקלין, כדי להוציא המחין בבחינת לדה.

ומי שתורתו בלא הבנה בה שום חדוש, אין לדרש אותה לרבים, כי התורה הזאת, שהיא בבחינת יעקב, בבחינת עבור, אף־על־פי שהקדוש־ברוך־הוא מתענג [בה], בבחינת: ודגלו עלי אהבה אל תקרי: ודגלו, אלא: ולגלוגו (מדרש שה”ש), אבל אין לדרש אותה כמו שהיא לרבים, כי אין לדרש אלא דברים המבררים, כמאמר (שבת קמה:): אמר לחכמה אחותי את – אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך – אמר, ואם לאו – אל תאמרהו.

וזהו (תהלים קלה): כי יעקב בחר לו יה – כשהיא בבחינת יעקב, בבחינת עבור, בלא מחין – זאת הלמוד בחר לו הקדוש־ ברוך־הוא, בבחינת: ודגלו עלי אהבה. ואין לדרש אותה לרבים. אבל: ישראל לסגלתו – ישראל אותיות לי ראש, הינו התגלות המחין, המשכת אור הפנים הנ”ל, שפע אלקי הנ”ל, בתוך הפנימי כנ”ל. וזה בחינת ישראל, בבחינת (ישעיה מט): ישראל אשר בך אתפאר. בך דיקא – שיתמשך עטרת תפארת, הינו המקיפין הנ”ל. בך – בתוך הפנימיות. לסגלתו – זאת התורה יכול לדרש אותה לרבים: