# ריג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/213/

דע שיש שם, שכשהקדוש־ ברוך־הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם מן הבעל־דבר להציל אותו ממות שנגזר עליו, אזי הוא מסתיר ומכסה אותו בזה השם, ואזי הבעל־דבר משוטט ומחפש סביבות זה האדם לבקש לו מקום שיוכל להכנס תחת המסתר והמכסה להזיק לזה האדם, אך תכף כשמביט עליו, נסתלק ואין לו כח מחמת זה השם. אבל דע, שכשחס ושלום מוצא מקום לכנס תחת המסתר והמכסה לשלט על האדם, אזי אדרבא, מקבל עוד הבעל־דבר יותר כח מזה השם, וזה בחינת מה שכתוב בזהר הקדוש (פנחס דף רלו), שראה פינחס המ”ם של מות משוטטת אז, הינו כי המ”ם היא בחינת הסמך־מם המשוטט סביב סביב כנ”ל:

ודע, שהשם הנ”ל הוא שם סאל, ויוצא מפסוק: א’תה ס’תר ל’י (תהלים לב), מראשי־תבות, והמם של מ’צר תצרני הוא בחינת המ”ם הנ"ל, בחינת הסמך־ מם המשוטט סביב המכסה והמסתר הנ"ל לשלט על האדם כנ"ל, ואם חס ושלום מוצא מקום לשלט, אזי מקבל יותר כח מזה השם, כי נצטרף המ"ם להשם סא"ל הנ"ל, ונעשה צרוף שמו "סמאל". על־כן צריך להפסיק בין תבות “אתה סתר לי” לתבת “מצר”, כדי שלא לעשות צרוף שמו, חס ושלום. ואזי, כששולט על האדם, חס ושלום, ומקבל עוד כח מזה השם כנ”ל, אזי נעשה מהשם הנ”ל: ס’וף א’דם ל’מות (ברכות יז), שהוא ראשי־תבות שם סא”ל הנ"ל. אבל כשמשמרין את עצמן בכח השם הנ"ל, אזי השם הוא מכסה ומסתר, בחינת: א'תה ס'תר ל'י, וגם מ'צר תצרני ותשמרני: