# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/23/1/

כי יש פנים דקדשה, שהם אנפין נהורין, בחינת חיים, כמו שכתוב (משלי טז): באור פני מלך חיים. בחינת שמחה, כמו שכתוב (תהלים טז): שבע שמחות את פניך. וכתיב (בראשית מה): ותחי רוח יעקב, זה בחינת שמחה. ויש פנים דסטרא־אחרא, שהם אנפין חשוכין, מרה־שחורה, עבודה־זרה, כמו שכתוב (שמות כ): לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ואלו בני־ אדם הנופלים בתאות ממון, ואינם מאמינים שהקדוש־ ברוך־הוא יכול לפרנס את האדם בסבה קלה, ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות, והם אוכלי לחם בעצבון, כמו שכתוב (בראשית ג): בעצבון תאכלנה, ועצבות הוא מרה־שחורה – אלו בני־ אדם נקשרים בפנים דסטרא־ אחרא, אלהים אחרים, חשך, בחינת מיתה, כמו שכתוב (איכה ג): במחשכים הושיבני וכו’. ועליהם נאמר (יחזקאל ז): וזהבם לנדה. הינו בחינת עבודת־אלילים, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת פרק ט): מנין לעבודה־זרה שמטמא כנדה. שנאמר: תזרם כמו דוה. אבל אלו בני־אדם שמשאם־ומתנם באמונה, הם דבקים באור הפנים דקדשה, כי אין אמונה בלא אמת, כמובא בזהר (בלק קצח:): הינו צדק, הינו אמונה וכו’, [ומסיק שם: אמונה אתקריאת כד אתחבר בה אמת. נמצא, שעקר אמונה על־ידי אמת], ואמת הוא אור הפנים, כידוע:

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת לג:): ויחן פני העיר – חד אמר: מטבע תקן להם, וחד אמר: מרחצאות תקן להם. הינו הך ולא פליגי, כי יעקב הוא בחינת אמת, כמו שכתוב (מיכה ז): תתן אמת ליעקב. והוא בחינת אור הפנים, ותכף כשבא, נתתקן אמונה. וזה: מטבע תקן – שתקן תאות ממון, וכשתקן תאות ממון, נתתקן פגם עבודה־ זרה. וזה: מרחצאות תקן להם, כמו שכתוב: ותרד בת פרעה לרחץ. ודרשו חכמינו זכרונם לברכה (מגילה יג וסוטה יב:): לרחץ מגלולי בית אביה. וזה: ויחן פני העיר – פני דיקא, שהיא פנים דסטרא־אחרא, שהיא מטבע, הינו תאות ממון, כי כל עבודות זרות תחובים בממון. ובשביל זה “ממון” עם אותיותיו גימטריא ק”ם, כנגד ק”ם קלין, שהשכינה צווחת: קלני מראשי. קלני מזרועי. (סנהדרין מו) על אלו הנופלים בתאות ממון, שהם עבודה־זרה כלולים מעבודות זרות של שבעים אמות.

(ועל־כן הם ק”ם קלין, שהם שתי פעמים ע’, כי השכינה צווחת הקלין כפולים, בחינת: קלני מראשי, קלני מזרועי – שהוא בחינת קולות כפולים, הינו שני פעמים עי”ן קלין, שצווחת השכינה על הנופלים בתאות ממון, שהיא עבודה־זרה כלולה מכל העבודות זרות של עי”ן אמות).

וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים קיח): קשין מזונותיו כפלים כיולדה, כי היולדת ראמת עי”ן קלין קדם הלדה, והכא יש ק”ם קלין, שהם שני פעמים עי”ן. וזהו (אבות פ”ב): ואל תהי רשע בפני עצמך. בפני – זהו בחינת פנים דסטרא־אחרא, הבא מחמת תאות ממון, שאין מאמין בהקדוש־ברוך־הוא, שהוא הזן ומפרנס, והוא חושב: (דברים ח) כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזה: עצמך – לשון עצם ידי: