# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/23/3/

וזהו: ויגרש מפניך אויב (דברים לג), מפניך דקדשה. ויאמר השמד, – לשון שמד, לשון עבודה־ זרה, הינו תאות ממון. כי כל ישראל נקראים צדיקים על־ שם הברית, ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה את האויב, הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא־ אחרא, הינו השמד.

נמצא, כל צדיק וצדיק, כשהקדוש־ברוך־ הוא רוצה לגרש אויביו של צדיק, הוא מפיל את האויב בתאות ממון, כי צדיק הוא ברית עולם (תיקון מח), וזה האויב של צדיק, שחולק על צדיק, אין לו מלח להמתיק מרירותו, כי מלח ממון חסר, כי עקר תאות ממון שנתמעט, אינו אלא על־ידי ברית. ובשביל זה זבולון, שהיה אוהב ליששכר, נאמר בו (דברים לג): שמח זבולון. שמח – הפך בעצבון, שבע שמחות את פניך.

וזה כשבקש רחב סימנא דחיי, כמו שכתוב (יהושע ב): והחייתם את אבי ואמי וכו’, אמרה: ונתתם לי אות אמת. כי אמת הוא בחינת חיים כנ”ל, ואמרו לה: את תקות חוט השני תקשרי לך. תקוה זה בחינת אמונה, כמו שכתוב (ירמיה לא): ויש תקוה לאחריתך. ואמונה היא אחרית הימים, כי עליה עומדים כל המדות, כמו שכתוב (מכות כד): בא חבקוק והעמידן על אחת וכו’. וחוט השני זה בחינת זריחת אור הפנים, כמו שכתוב (בראשית לח): ויקרא שמו זרח וכו’. כי החשך יכסה ארץ, ועליך יזרח ה’ (ישעי’ ס). כי חשך הוא בחינות בעצבון, דאגת ותאות הפרנסה, צער כפלים כיולדה, אנפין חשוכין, עבודה־זרה. ועליך יזרח ה’ – אמונת אלקות, אור הפנים, ויחן פני העיר, תקון המטבע, תקון תאות ממון, בחינות: שמח זבולון:

וזה בחינת (ברכות ח): מצא או מוצא, כי הפרנסה הוא בחינת אשה, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין פא): היורד לפרנסת חברו, כאלו בא על אשתו. ופרנסה שהוא בעצבון, היא בחינת: מוצא אני מר ממות את האשה (בחינת מרירותא דעלמא, שצריך להמתיקה על־ידי מלח, כנזכר לעיל: אלמלא מלחא לא הוי יכיל עלמא למסבל מרירותא. ועל־כן להפך, בפרנסה דקדשה, כתיב: מצא אשה מצא טוב (משלי יח). טוב – בחינת צדיק, בחינת ברית מלח, שהוא ממתיק מרירותא, הינו תאות ועצבון הפרנסה). ופרנסה, שהוא בחינת: שמח זבולון בצאתך, הוא בחינת: מצא אשה מצא טוב. ואין טוב אלא צדיק (יומא לח:), הינו ברית, כמו שכתוב (ישעיה ג): אמרו צדיק כי טוב. וכמו שכתוב (שמות ב): ותרא אותו כי טוב הוא – שנולד מהול (מ”ר שמות פ”א). ואין טוב אלא אור (שם), כמו שכתוב (בראשית א): וירא אלקים את האור וכו’ – זה בחינת: ועליך יזרח ה’, בחינת חוט השני: