# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/27/6/

ולהדרת־פנים הנ”ל אי אפשר לבוא אלא על־ידי תקון הברית, בבחינת (ד”ה א טז): “הוד והדר לפניו” כש”עז וחדוה במקומו”, שהוא ברית, הנקרא בעז, והוא חדוה דמטרוניתא. וזה (שמות טו): עזי – זה בחינת ברית, וזמרת, זה בחינת קול, ויהי לי לישועה – בבחינת: וירא (ה') בצר להם וכו'. וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה ל:): כשעלו ישראל מן הים, נתנו עיניהם לומר שירה. כי על הים נתגלה בחינת ברית, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: הים ראה וינס (וינס), ויצא החוצה (מ"ר וישב פ' ז). נתנו עיניהם – זה בחינת הדרת־פנים, בחינת זקן – זה קנה חכמה, כמו שפרש רש”י (בראשית ג): ותפקחנה עיני שניהם – על־ שם החכמה נאמר. לומר שירה – זה בחינת קול, שנתגלה על־ידי החכמה. וזה שאמרו (סוטה שם): עוללים ויונקים אמרו: זה אלי ואנוהו. זה – בחינת ברית, בחינת (שמות ג): וזה לך האות, ואנוהו – זה בחינת הדרת־פנים.

וזהו פרוש (משלי כט): רעה זונות יאבד הון. הון זה בחינת קול, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: כבד את ה’ מהונך – אל תקרי מהונך, אלא מגרונך (כמובא בבאר היטב סי’ נג בשם הפסיקתא וכן ברש”י משלי ג בהג”ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו’ אם נתן לך קול ערב וכו’). וכשפוגם בברית, נפגם קולו. ויעקב, ששמר בריתו, כמו (בראשית מט): ראשית אוני, זכה לקול, בבחינת (שם כז): הקל קול יעקב. ומבחינת קול זוכה לשלום, בבחינת (שה”ש א): שיר השירים אשר לשלמה – למלך שהשלום שלו. ובשביל זה תכף אחר קול רנה של שירת הים זכו לשבת שלום, כמו שכתוב (שמות טו): ויבאו מרתה, ושבת במרה נצטוה (כשרז”ל סנהדרין נו:). וזה (שמות שם): ו’תען ל’הם מ’רים ש’ירו ל’ה’ – ראשי־תבות שלום, שעל־ידי שירה זכו לשלום: