# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/27/7/

ודוקא במרה קבלו שבת־שלום, כי כן דרך השלום להתלבש במרה, בבחינת (ישעיה לח): הנה לשלום מר לי מר – כמו שכל הרפואות הם בסמים מרים, כן השלום, שהוא רפואה לכל הדברים, בבחינת (שם נז): שלום לרחוק ולקרוב אמר ה’ ורפאתיו. ולפעמים החלשה גוברת כל־כך, עד שאין יכלת ביד החולה לסבל מרירות הרפואות, ואז הרופאים מושכין ידיהם מן החולה ומיאשים אותו – כך כשהעוונות, שהם חלי הנפש, גוברים מאד, אז אין יכול לסבל מרירות הרפואות, ואז: אין שלום אמר לרשעים (ישעי’ מח נז).

וזה ששבח חזקיה את הקדוש־ברוך־הוא, שהשליך כל חטאתיו אחר כתפו, כדי שלא יצטרך להלביש את השלום במרירות הרבה. וזה: הנה לשלום מר לי מר (שם לח), הינו זה ידוע, כי לשלום צריך מרירות. ואתה חשקת נפשי מרדת שחת (שם כתוב משחת בלי, ופרש רש”י: מבלי רדת שחת) – כי ידעת שאין בי כח לסבל מרירות לפי חטאתי. והשלכת אחר גוך כל חטאי – כדי שיתלבש השלום במרירות כפי יכלתי. וזה (בראשית כד): ואברהם זקן – על־ידי זקן הנ”ל, על־ידי־ זה: וה’ ברך את אברהם בכל – זה שלום, כמו שכתוב: עושה שלום ובורא את הכל: