# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/27/8/

ושלום בגופו (שבת לג: דרשו על־פסוק “ויבא יעקב שלם”: שלום בגופו, שלום בממונו וכו’) – בארבע מרות, שלא תתגבר אחת על חברתה. שלום בממונו – שלא יהיה בא זה ואכל את זה, כמו שאמרה בת נקדימון בן גריון (כתובות סו:). שלום בתורתו – בלא קשיות. ואז: ויבא יעקב שלם עיר שכם כנ”ל:

וזה פרוש: רציצא – בחינת קנה רצוץ, שהם העכו"ם, שהם רחוקים מבחינת זקן – זה קנה חכמה, מהדרת־פנים, והם דבקים בקנה רצוץ, כמו שכתוב (תהלים סח): גער חית קנה. דמית בביעותה – הינו להמית ולבטל בעותם וצלותם מלבקש עוד מאלהים אחרים, אלא לקרא כלם בשם ה’. היכא נפק רוחא – הינו זאת הבחינה אי אפשר אלא על־ידי תקון ברית, שהוא בחינת (יהושע ב): ולא קמה עוד רוח באיש. ואיך מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה, שנפלו על־ידי פגם הברית. ואמר להם: בהינו דעל – בזה שנכנס בו רוח, הינו בזה שנכנס בו רוח־ שטות, הינו הרהורי זנות, והוא משבר תאותו – בזה הוא מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה של פגם הברית, כי זה הוא בחינת תשובת המשקל (איכה ה). זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם:

(עד כאן לשון רבנו ז”ל)

(שיך לעיל): וירא (ה’) בצר להם, בשמעו את רנתם – על־ידי שמיעת קולו, הקדוש־ברוך־הוא רואה מי שמצר לו, איזה עכו”ם מצר לנו וכו’. ואמר, שעל־כן כשיש, חס ושלום, איזה גזרה וצרה לישראל מאיזה עכו”ם, אזי טוב לנגן הנגון של אותה העכו”ם שמצר להם, חס ושלום. וזהו: בשמעו את רנתם, רנתם דיקא, הינו רנה ונגון שלהם, של אותה העכו”ם שמצרה לישראל, חס ושלום: