# א

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/28/1/

המתנגדים המבזים והמחרפים יראי השם – זה מחמת שמקבלים תורה מתלמידי־ חכמים שדין יהודאין, כי תלמידי־חכמים שדין יהודאין הם מקבלים תורתם מהשדין, שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים, ובאלפין אלו כתיב בשלמה (מלכים–א ה): וידבר שלשת אלפים משל, ויהי שירו חמשה ואלף. כי שלמה זכה להם בקדשה, אבל תלמידי־חכמים שדין יהודאין מקבלין מהם דרך הקלפות, ובשביל זה כל דבורם – דרך משל ומליצה וטעמים נפלאים, כי שרשה מאלו אלפין הנ”ל. ואלו התלמידי־חכמים נאמר עליהם (ישעי’ ז): המעט מכם הלאות אנשים, כי תלאו גם אלקים. כי מיגעים אנשים שבאים לשמע דרושם ותורתם, ואנשים חושבים שיבואו לאיזהו תועלת על־ ידם, הינו שיבואו לדעת את ה’ איך לעבד, והם – האנשים – אין משיגים שום תועלת, כי תורתם של אלו התלמידי־ חכמים אין לה כח להדריך את האדם בדרך הטוב, כי מבישא לא הוי טבא. ולא עוד, כי תלאו גם אלקים, כאלו לואה הקדוש־ברוך־ הוא מלעזר לעובדים אותו. נמצא, שעל־ידי־זה אלו בני־ אדם נופלים בכפירות גדולות, וחושבים, חס ושלום, לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני־אדם, על־ידי זה את יראי ה’ לא יכבדו, ומחרפים ומבישים אותם. ובשביל זה בושה נקרא עבודת־אלילים, כמו שכתוב (הושע ט): וינזרו לבשת, כי הבושה והחרוף נעשה מהכפירות: