# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/likutey-moharan/607/28/3/

ולבוא לחסד, אי אפשר לבוא אלא על־ ידי שיכניס תלמידי־חכמים צדיקים לתוך ביתו, כי המכניס אורחים תלמידי־ חכמים אמתיים לתוך ביתו, כאלו הקריב תמידין, כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות י:): איש קדוש עובר עלינו תמיד וכו’. ובזה השמוש, שעומד עליהם ומשמש אותם, זוכה לחסד הנ”ל, כמאמר (כתובות צו): כל המונע תלמידו מלשמשו, כאלו מונע ממנו חסד. ובשביל זה היה התמיד כבש, כי ממנו נתתקנו האלפין, בבחינת (ירמיה יא): ואני ככבש אלוף. וזה בחינת כבש – שכבוש תחת יד רבו ומשמש אותם. וזה: תמד גימטריא ד' אלפין, שהוא תקון האלפין כנ”ל. וזהו (משלי כג): למי מדנים, למי שיח. הינו, על־ ידי שי”ח, על־ידי ח’כם ש’ד י’הודאי, על־ידו מדנים, על־ידו בא התנגדות:

וזהו שאמרו סבי דבי אתונא: בני לן ביתא באוירא דעלמא. כי אלו בני־אדם, הרוצים לערך עבודתם על־ידי התורה ששומעים מתלמידי־חכמים שדין יהודאין, ובאמת אין להם על מה שיסמכו, והוי כאלו רוצים לבנות בית באוירא, כי תלמידי־חכמים שדין יהודאין הם פורחין באויר, ואין להם על מה שיסמכו, כמו השדין שפורחים באויר.

ואמר שם, וקם בין שמיא לארעא – הינו התלמיד־חכם האמתי הוא בין שמיא לארעא, כתרגומו: כי כל בשמים ובארץ – [דאחיד בשמיא וארעא]. ואמר: אפיקו לי לבני וטינא מהתם – כי טינא נכנס בלבם של אלו כנ”ל, ונעשה לבם לב האבן, וכשתלמיד־חכם האמתי רואה מחשבתם הרעה, אומר להם שיוציאו הטינא מלבם, שיוציאו הטינא שבלב האבן, ואל יכפרו בהקדוש־ברוך־ הוא. כי הטינא ולב האבן מהתם, הינו מבחינת האלפין הנפולים הנ”ל, שהן גימטריא התם, [כי ארבע פעמים אלף עם הכולל עולה התם].

אמרו: מי איכא דמצי לאסוקי התם – שאמרו לו: מי יכול לעלות האלפין הנפולים. והשיב להם: מי איכא דמצי למבני ביתא בין שמיא לארעא – הינו מי שבונה ביתו על־ידי תלמידי־חכמים האמתיים, כי יש להם על מה שיסמכו, כי תלמידי־חכמים אמתיים הם יסוד כל דבר, ומי שביתו בית־ועד לחכמים, שבונה ביתו בבחינת: איש קדוש עובר עלינו תמיד, נעשה עלית קיר (מלכים–ב ד) – אלו האנשים מעלין האלפין כנ”ל:

וזה אלף בית גימל דלת. גימל דלת דא שמיא וארעא. בית – מי שבונה ביתו בין שמיא לארעא, זה תקון האלפין. זין חית – הינו אלו בני־אדם המקבלים תורתם משדין יהודאין, המכנים בשם זין, בחינת (ויקרא יז): לשעירים אשר הם זונים. מהם החרוף והבזיונות, בבחינת (איוב לא): ובוז משפחות יחתני, בחינת חית. הא וו – הוי וי, לשון צעקה ומריבה, כנזכר לעיל: למי מדנים למי שיח, הינו זין חית. טית יוד – טובא גנז בגוה. כי צריך, כששומע תורה מתלמידי־חכמים שדין יהודאין, שיאכל טוב שבגוה, כמו (חגיגה טו:) רבי מאיר, רמון מצא, תוכו אכל, כמו שכתוב (משלי כג): בני תנה לבך לי. וכתיב (שם כב): שמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי. וכשעושה כן, מעלה טוב הגנוז בגוה, הינו האלפין הנפולים. וזה טית – טובא גנז בגוה (הקדמת הזוהר ג.), שתשית לבך לטוב הגנוז בדבריו, ועל־ידי־זה יוד – הינו תתקן על־ידי־זה האלפין, בחינת (ישעיה כה): אודה שמך כי עשית פלא – דא אלף. וזה יוד צורת אלף. וזה יוד, לשון אודה. יוד בחינת (איכה ג): וידו אבן – לשון השלכה, הינו קלפתו זרק:

(עד כאן לשון רבנו ז”ל)

ושמענו מפיו הקדוש, שזאת התורה מרמז בה כל הכונות של פרשת התמיד, שאומרים בבקר, ובאר לנו קצת. ועין בכונות, ותראה ותבין, שכל הכונות של פרשת התמיד מבארים בתורה הזאת. כי מבאר שם בכונות, שתמיד מכניע קלפות דעשיה וכו’, שהם בחינת עבודה־זרה וכו’. ו”עולת” גימטריא שם אב”ג ית”ץ וכו', שהוא בחסד וכו', בסוד: וישכם אברהם בבקר, והוא סוד: אל תיראי תולעת וכו'. ויש כנגדו בקלפה תולע, אשר מכלה ואוכל הכל וכו', ועל־כן צוה השם יתברך ברחמיו להקריב עולת תמיד, להתגבר עולת תמיד שבקדשה, שהוא בחינת תולעת יעקב, על התולע שבקלפה וכו'. ודע, כי כל קרבן עולה היא בבחינת לאה וכו', ולכן בא עולת תמיד כנגדה, כדי למתק דיניה, כדי שלא ישלט וימשל התולעת הטמא, ותולע יחזר לעולת. וזה שכתוב: עולת תמד, כי תמד בגימטריא ד’ אלפין שלוקחת לאה וכו'. כל זה מבאר ב"פרי־עץ־חיים", (שער הקרבנות, פרק ד), עין שם היטב.

ותדקדק ותראה, שכל זה מבאר בהתורה הנ”ל. כי מבאר שם, שהמתנגדים המחרפין יראי השם, זה נמשך מהאלפין הנפולים, שאלו האלפין בקדשה הם בחינת לאה, ואצלם נעשה מזה בחינת: המעט מכם הלאות אנשים, כי תלאו גם אלקים – כאלו לואה הקדוש־ברוך־הוא מלעזר וכו’, כי מלאה נעשה אצלם בחינת לואה, כי הם יונקים מהדינים הקשים שבלאה, שמשם אחיזת הקלפות הקשות, שהם בחינת עבודה־זרה הנ”ל. וזה מה שמבאר בהתורה הנ”ל, שנופלים בכפירות, בחינת עבודה־זרה, עין שם.

והתקון: אנכי תולעת ולא איש וכו’, הינו בחינת תולע דקדשה, שמכניע תולע דקלפה. וזה שמובא לעיל בהתורה הנ”ל, שהוא בחינת אברהם, כי כן מבאר שם בכונות, שתולע דקדשה, בחינת עולת תמד, הוא בחינת חסד, בחינת אברהם, בחינת חסד שבגבורה. וזה שמובא בהתורה הנ”ל, שהוא בחינת: בגבורות ישע ימינו, הינו בחינת חסד שבגבורה. וזה שמובא שם, שעקר התקון – על־ידי שיכניס אורחים תלמידי־חכמים בתוך ביתו, שנחשב כאלו הקריב תמידין, כי תמד בגימטריא ד’ אלפין, כי עקר התקון – על־ידי בחינת קרבן תמד, שעולה ד’ אלפין, שעל־ידי־ זה נתתקנין האלפין הנ”ל, וזוכין לבחינת תולע דקדשה, שהוא בחינת עולת תמיד, בחינת חסד לאברהם. עין בהתורה הנ”ל ובכונות היטב, ותבין איך נכללו כל הכונות של פרשת התמיד בהתורה הנ”ל. עין היטב ותבין פלאות: